א. **פתיחה: ** לתאר ברחבות ובצבעוניות: איזה מעמד מרגש: הכהן הגדול מעמיס את כל עוונות בני ישראל על השעיר לעזאזל, יוצא לדרך, כולם מחכים, יודעים שכל העוונות על כף המאזניים, סליחה וכפרה לכל העם. כל המעשים שלי, שלך, שלנו, שלהם – הכל נסלח. ״ונסלח לכל עדת ישראל״. לשון של זהורית תיהפך ללבן. וכו׳ וכו׳.
ב. אבל! ! …המעמד הזה קרה רק אחרי 3 כניסות לקדש הקדשים! 3 הכניסות:
1. **ענן הקטורת**. הענן מבטא יראת כבוד כלפי הקודש, ״כי בענן אראה״… אהרן *יוזם* יצירת ענן, יוזם יצירת יראה ומרחק מהקודש.
2. **דם פר החטאת**: מכפר על טומאת מקדש וקודשיו של הכהנים.
3. **דם שעיר החטאת**: מכפר על טומאת מקדש של עם ישראל.
ג. ❓השאלה שלנו: **לשם מה 3 הכניסות האלה אם ממילא אח״כ מעמיסים את כל העבירות על השעיר לעזאזל? ! ** במה התייחדו העבירות האלה של טומאת מקדש, שמכפר עליהם הכהן בכניסה אל הקודש? !
---
ד. ❗התשובה שלנו: **אלא, ש-3 הכניסות האלה מתמקדות בתיקון היחס והיראה כלפי הקודש**.
ה. אחרי שזה מתוקן **והיחס אל הקודש הוא נכון וראוי**, אפשר להתקדם ולטפל בכל החטאים בקלות יחסית. כשיש יחס נכון אל הקודש, התורה תכנס יפה וטוב אל תוך ליבו. אבל כשאין יחס נכון אל הקודש, זה מוביל להתרסקות רוחנית. לכן מתקנים את זה קודם. **זה טומאת מקדש**.
ו. לכן גם כל הטבילות, קידושי ידיים ורגליים ביום הזה… מה זה כל זה? זה ההכנה אל הקודש. ההבנה מה זה אומר לבוא אל הקודש, עם כמה יראה הוא צריך לבוא אל הקודש!
ז. אנחנו צריכים ביום הכיפורים לעבוד על זה. על **היחס אל הקודש**. דוגמאות אפשר להביא לרוב, כל אחד מעולמו, מהדברים שהוא פוגש.
- דיבור בבית הכנסת. - ה׳תרבות׳ אותה אנחנו מכניסים לבית. - יחס לגדולי תורה. - תשומת לב לתורה, למצוות. - יחס לזמן ורצינות לימוד התורה. - לבוש בתפילה, לבוש בלימוד תורה. - כמו שהט״ז זיהה ששבתי צבי הוא משיח שקר למרות ידענותו העצומה, מכיוון שדיבר דברי תורה בזחיחות וברגליים למעלה, ללא שמץ של יראת שמיים וכבוד לקודש. - שאלה שנשאלתי השבת: האם בתענית דיבור ביום כיפור, מותר לענות להורים על שאלה שאלו אותי. זה אותו ענין.
---
ביציאתו הרביעית מהקודש, מוציא הכהן הגדול את הכף והמחתה, ובכך ״מוציא את הענן״ אל כלל ישראל, אל ענני הכבוד של חג הסוכות, הדורשים גם הם קדושה, יראה והימנעות מקלות ראש.
ח. בסוכות לומדים לעשות את זה בפועל בתוך הסוכה. בישיבתו, בשכיבתו מוקף קודש, והשאלה המהדהדת: מה היחס אל הקודש.
ט. ומשם אל כל השנה כולה.
**מסקנה: ** לעבוד ביום כיפור על היחס — מגדל החטאים יקרוס מעצמו, והשמחה תבוא מאליה.
נשלח על ידי: הרב אמיר דדון תוכן יהדות חינוך
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה