לק״י
בן- ציון, שאול התש שבועות "פ מתוך 1 עמוד 6
- י הגר'(דברים את "…"ואהבתם )'יט
היא גרות האם
האם מעלה? הבת את לשדך
? לגר
העובדים האם
הסיעודיים בגדר הם הזרים
גרים?
הערבים האם
עובדי שאינם הם זרה עבודה
? גרים
נכון האם בגיור ""להחמיר בזרועות לקבל או הבאים את פתוחות
? להתגייר
זה מה גר בכלל?
יש האם גיור לעודד?
לק״י
בן- ציון, שאול התש שבועות "פ מתוך 2 עמוד 6
גרים של מעלתם
לח לח. דף קמא בבא בבלי. : תלמוד
אית מאי להו אמר נינחמיה ניזל קום לעולא רבנן ליה אמרו ברתא ליה שכיבא יהודה בר שמואל רב
נחמתא גבי לי הוא אזל עבדי למיעבד אפשר הא למיעבד אפשר מאי דאמרי הוא דגידופא דבבלאי
מלחמה." בם תתגר ואל מואב את תצר אל משה) (אל ה' ט)"ויאמר ב, דברים א״ל( גביה לחודאי וכי
ברשות? שלא מלחמה לעשות משה של דעתו על עלה מה ומה אמר בעצמו ק״ו משה נשא אלא
" ) יז כה, במדבר תורה( אמרה מואב את לעזור אלא באו שלא מדינים והכיתם המדינים את צרור
שכן? כל לא עצמן."מואבים אותם דעתי- על עלתה דעתך על כשעלתה לא הקב״ה לו אמר שתי
שתי בשביל ומה ק״ו דברים והלא העמונית עמה ונ המואביה רות מהן להוציא לי יש טובות פרידות היא וראויה היא כשרה אם רבי של בתו החריבן ולא גדולות אומות ב' על הקב״ה חס טובות פרידות הקב״ה אין יוחנן רבי אמר אבא בר חייא רבי אמר חיה דהוה וכמה כמה אחת על טוב דבר ממנה לצאת
הקב״ה לו אמר מואב דקאמרה בכירה דאילו נאה שיחה שכר אפילו בריה כל שכר מקפח
הא דלא הוא מלחמה מלחמה בם תתגר ואל מואב את תצר )אל ט ב, דברים למשה( בהו עביד אנגריא
תתגר ואל רם תצו אל עמון בני מול )וקרבת יט ב, דברים למשה( הקב״ה א״ל עמי בן דקאמרה צעירה יקדים לעולם קרחה בן יהושע ר' אמר אבא בר חייא ר' ואמר בהו תעביד לא אנגריא דאפילו כלל בם ישי עובד לישראל דורות ארבע קדמתה לצעירה בכירה שקדמתה אחת לילה שבשביל מצוה לדבר אדם
העמונית נעמה אמו )ושם כא יד, א מלכים דכתיב( רחבעם עד צעירה ואילו ושלמה ודוד
בבלי– תלמוד גיטין–: נז
ב תורה למדו המן של בניו מבני ב תינוקות למדו סיסרא של בניו מבני ברק, בני ירושלים, בניו מבני
ואבטליון שמעיה אינון? מאן ברבים תורה למדו סנחריב של
לך– לך תנחומא. 'ו
לקיש: בן 'שמעון ר אמר שכל למה? סיני. הר על שעמדו אוכלוסין אותן מן הקב״ה לפני הגר חביב קבלו לא שופרות וקול רועשים וההרים והברקים והלפידים הקולות את שראו שאלולא אוכלוסין אותן
מלכות עול עליו וקבל להקב״ה עצמו ומשלים ובא מכולם אחד ראה לא וזה שמים. מלכות עול עליהם
מזה?" חביב יש שמים,
לק״י
בן- ציון, שאול התש שבועות "פ מתוך 3 עמוד 6
גר מיהו צדק?
יד: פרק ביאה, איסורי הלכות רמב״ם,
עילה-- ימצאו ולא אחריו ויבדקו להתגייר, כשיבוא הצדק: גרי מקבלין כיצד א ראית מה לו, אומרים
וייסורין ומטורפין, ומסוחפין דחופים דווים הזה בזמן שישראל יודע אתה אי להתגייר, שבאת באין
כדאי-- ואני יודע, אני אמר עליהן; מיד אותו. מקבלין
ומודיעין זה. בדבר ומאריכין, זרה; עבודה ואיסור השם ייחוד שהוא הדת, עיקרי אותו ומודיעין ב לקט עוון אותו ומודיעין זה. בדבר מאריכין, ואין חמורות; מצוות ומקצת קלות, מצוות מקצת אותו
עני ומעשר ופיאה, . שכחה מצוות של עונשן אותו. ומודיעין
זו-- לדת באת שלא שעד יודע הוי לו, אומרים כיצד: ג חיללת אם כרת, ענוש אתה אי חלב, אכלת אם
שתתגייר-- אחר ועכשיו סקילה; ענוש אתה אי שבת, שבת חיללת אם כרת, ענוש אתה חלב, אכלת, אם
עלי מדקדקין ואין עליו, מרבין ואין סקילה. ענוש אתה ו-- טובה מדרך ולהטותו לטורדו יגרום, שמא
אדם "בחבלי אומר הוא וכן רכים; רצון בדברי אלא האדם את מושכין אין שבתחילה, רעה: לדרך
(שם אהבה" "בעבותות כך ואחר יא, ד), (הושע.)אמשכם"
תו או ומודיעין מצוות; של שכרן אותו מודיעין כך מצוות, של עונשן אותו שמודיעין וכשם [ג] ד מצוות שעושה חכמה בעל אלא גמור צדיק שם ושאין הבא, העולם לחיי יזכה אלו, מצוות שבעשיית
וזה ישראל; והם לצדיקים, אלא צפון אינו הבא שהעולם יודע הוי לו, ואומרים [ד] ויודען. אלו,
, הזה בעולם טובה רוב לקבל יכולין שאינן להם, היא צפונה טובה הזה, בעולם בצער ישראל שתראה
כאומות-- ויבעט ישורון "וישמן שנאמר כעניין הבא, העולם שכר ויפסידו ויתעו ליבם ירום "שמא האומות כל אלא יאבדו, שלא כדי פורענות, רוב עליהן מביא הוא ברוך הקדוש ואין [ה] לב, טו). (דברים
לחבבו כדי זה, בדבר ומאריכין עומדין; והן. כלין,
קיבל-- ואם לדרכו. לקבל--הולך רצה ולא בו, חזר אם ה ואם מיד; אותו מלין אלא אותו, משהין אין אותו מטבילין כך ואחר שלמה, רפואה שיתרפא עד אותו ומשהים ברית. דם ממנו מטיפין מהול, . היה
שנייה פעם חמורות מצוות ומקצת קלות מצוות מקצת אותו ומודיעין גביו; על עומדין ושלושה, [ו]
במים עומד. והוא
תושב גר? מיהו
יד: פרק ביאה, איסורי הלכות רמב״ם,
נוח בני שנצטוו המצוות שאר עם זרה, עבודה יעבוד שלא עליו שקיבל גוי זה תושב: גר הוא איזה, ז
מקבלין זה טבל--הרי ולא מל ולא לפי תושב, שמו נקרא ולמה העולם; אומות מחסידי הוא והרי אותו,
גר מקבלין ואין [ח] זרה. עבודה בהלכות שביארנו כמו ישראל, בארץ בינינו להושיבו לנו שמותר
אחד-- מדקדוק חוץ כולה התורה כל קיבל אפילו הזה, בזמן אבל נוהג; שהיובל בזמן אלא תושב, אין
אותו. מקבלין
לק״י
בן- ציון, שאול התש שבועות "פ מתוך 4 עמוד 6
תורה, משנה י פרק זרה עבודה הלכות
ג[ או מהן, מתיירא היה ואם בשכר; אפילו זרה, עבודה עובדי לרפאות שאסור למד אתה מכאן ב]
איבה-- משום חושש שהיה תושב-- וגר אסור בחינם אבל בשכר, . מרפא להחיותו מצווה ואתה, הואיל
בחינם. אותו מרפאין
תושב-- לגר הוא נותן אבל חינם, מתנות להן ליתן ואסור ז ואכלה תיתננה בשעריך אשר "לגר, שנאמר
בנתינה. לא ): במכירה, יד, כא (דברים לנוכרי" מכור או
ט[ הגויים שיד בזמן או האומות לבין ישראל שגלו בזמן אלא אמורים, האלו הדברים כל אין, ו]
. תקיפה בינינו זרה עבודה עובד גוי להניח לנו אסור העולם, אומות על תקיפה ישראל שיד בזמן; אבל
שבע עליו שיקבל עד בארצנו, יעבור לא לסחורה, למקום ממקום עובר או עראי, ישיבת יושב אפילו
כג, לג), (שמות בארצך" יישבו "לא נוח--שנאמר בני שנצטוו מצוות שעה לפי. אפילו עליו קיבל ואם
תושב גר זה הרי מצוות, . שבע היובל בזמן שלא אבל נוהג; שהיובל בזמן אלא תושב, גר מקבלין, ואין
בלבד. צדק גר אלא מקבלין אין
לגרים– יחס ורעיוניים הלכתיים היבטים מכמה מורכב יחס
עֹולָם עַד ה' בִקְהַל לָהֶם יָבֹא לֹא עֲשִירִי דֹור גַם ה' בִקְהַל עַּמֹונִיּומֹואָבִי יָבֹא לֹא כג )'(דברים
וְשִמְלָה לֶחֶם לֹו לָתֶת גֵר וְאֹהֵב וְאַלְמָנָה יָתֹום מִשְפַט עֹשֶה י )'(דברים
וַאֲהַבְתֶם כִי הַגֵּר אֶת מִצְרָיִם בְאֶרֶץ הֱיִיתֶם גֵּרִים י )'(דברים
א ביכורים משנה-, ד
לנו'… לתת לאבותינו ה' נשבע 'אשר לומר: יכול שאינו קורא, ]ואינו [ביכורים מביא הגר
ירושלמי ד הלכה א, פרק ביכורים, ,
וקורא. מביא עצמו: גר יהודה רבי בשם תני נתתיך- גוים המון אב "כי טעם? "מה אב היית לשעבר
הגויים. לכל אב אתה והילך מיכן ועכשיו לארם,
מעשה [=בא יהודה כרבי והורי אבהו דר' קומי עובדא אתא יהודה. כרבי הלכה אמר: לוי בן יהושע רבי
יהודה כרבי והורה אבהו רבי לפני
א', ד ביכורים למשנה הרמב״ם 'פירוש
לאברהם ה' שאמר למה וסמכוהו וקורא. ביכורים עצמו הגר מביא ההלכה: שפסק אלא ברור, זה: ל כ אפשר ולפיכך כולו. העולם לכל אב עכשיו לארם, אב היית לשעבר אמרו: נתתיך". גוים המון אב "כי
והד האמונה שלימדם לפי העולם באי לכל אב שאברהם מפני לאבותינו, ה' נשבע אשר לומר גר לכל ת.
עד המברך, הכותי אחר אמן עונין ואין המברך. ישראל אחר אמן ונין: ע ח) (ח', ברכות 'משנה
הברכה כל שישמע
לק״י
בן- ציון, שאול התש שבועות "פ מתוך 5 עמוד 6
(ח', ח לברכות הרמב״ם )'פירוש: הכתוב העיד שומרון, בערי והושיבם מכותה, סנחריב שהביא שהעם הכותיים. עניין לך אפרש ובכאן
) לג יז, ב עובדים)"מלכים היו אלהיהם ואת יראים היו ה' "את בהם: התורה למדו הימים באורך אבל
בהן– החזיקו אשר והמצוות פשוטה, על וקבלוה מאד אליהם ליבם וישימו עליהם מקפידים. היו
החכמים עליהם חקרו אשר עד זרה, עבודה יעבדו ולא ומייחדים בדתינו מאמינים שהיו והוחזקו
שהיו וידעו יונה, דמות ההוא בהר להם ומצאו ההוא הדבר על וחקרו גריזים, הר מכבדים ומצאום
דבריהם. לכל גמורים גויים בחזקת החזיקום אז זרה, עבודה עובדים
הגוים מן נכבדים שהכותיים מהם תבין אשר הכותי, בעניין הדברים מן במשנה שתמצא מה וכל
" המברך( ו״כותי א), ז, "ברכות הכותי( עם "מזמנין שאמרו: כמו מישראל, ופחותים ח, ברכות
) ח הם זכרנו, אשר ומצאו עליהם שחקרו מעת אבל עליהם. שחקרו קודם אלא זה אמרו לא וזולתו,
כותי: שנזכר מקום בכל העיקר, זה לשנות נצטרך ולא אותו דע כן ועל מאד. הגוים מן פחותים
קט: · יבמות בבלי תלמוד
זָָ֑ר כִי־עָָ֣רַב רַע־יֵֵּ֭רֹועַ טו יא, משלי דכתיב( מאי? בֹוטֵֵּֽח תֹקְעִָ֣ים ַוְשֹנֵֵּ֖א
תבא רעה אחר רעה חלבו כר' גרים מקבלי הלכה לדבר עצמו ולתוקע שלציון ולערבי גרים למקבלי
כספחת לישראל גרים קשים חלבו ר' דאמר
והיתר:' באיסור עליהם סומכין או מהם, ישראל ולומדים הראשונים מעשיהם רש״י׳שאוחזין:
יט יג ביאה איסורי תורה, הלכות. משנה
את ומטעין דבר בשביל חוזרין שרובם צרעת, כנגע לישראל גרים קשים חכמים: אמרו זה ומפני ובקברות העגל במעשה במדבר ארע מה ולמד צא שנתגיירו. אחר מהם לפרוש הדבר וקשה ישראל,
תחילה. בהם חיו האספסוף הניסיונות- רב וכן התאווה,
תורה. משנה י ביאה איסורי הלכות י׳ז ט,
ביותר לו חוששין חסד, להם גומל ואינו הבריות את ושונא אכזריות או פנים עזות בו שיש מי כל הוא ובגבעונים חסדים. וגומלי רחמנים ביישנין הקדושה האומה ישראל שסימני הוא. גבעוני שמא
שאול בני על רחמו ולא נתפייסו ולא פניהם שהעיזו לפי המה, ישראל מבני לא והגבעונים אומר
ו. בתחלה והחיום חסד עמהם עשו והם מלכם, לבני למחול חסד לישראל גמלו לא
כו- א' לריה״ל'(מאמר הכוזרי ספר )'כז
" שווה יהיה לא אך אלינו, הבורא ייטיב אשר הטובה מן יגיעהו בפרט האומות מן אלינו הנלווה וכל
כו-כז). א, מאמר הכוזרי (ספר עמנו"
. יתברך האל אל הקורבה מן גדול חלק ולזרעו לו יהיה הזה בדרך שדבק "ומי הגר ישתוה לא זה כל ועם
האזרח, עם בתורתנו הנכנס שיקבלו ענינם תכלית וזולתם, לנבואה, ראויים הם לבדם האזרחים כי א מאמר הכוזרי (ספר נביאים". לא אך וחסידים חכמים ושיהיו, מהם )קטו
לק״י
בן- ציון, שאול התש שבועות "פ מתוך 6 עמוד 6
רצג ס' בלאו, הגר)(מהדורת עובדיה לר' הרמב״ם תשובת מתוך
…י הכל לומר לך ש לך ראוי כך מישראל, אזרח כל ויברך שיתפלל כמו אלא דבר. תשנה ואל כתקנם, שלימד הוא אבינו שאברהם הדבר, ועיקר צבור. שליח שהיית בין יחידי שהתפללת בין ולהתפלל, לברך
והכניס עבודתה, והפר זרה, בעבודה ובעט הקב״ה, של וייחודו האמת דת והודיעם והשכילם העם, כל
שכתוב כמו ה', דרך לשמור אחריו ביתו ובני בניו וציווה והורם, ולימדם השכינה, פי כנ תחת רבים יט יח, (בראשית וגו' ה'" דרך ושמרו אחריו ביתו ואת בניו את יצוה אשר למען ידעתיו "כי.)בתורה:
בתורה כתוב שהוא כמו הקב״ה של שמו המייחד וכל הדורות, כל סוף עד שיתגייר מי כל, לפיכך,
שהחזיר כשם למוטב. אותם החזיר והוא כולם, הם ביתו ובני השלום, עליו אבינו אברהם של דו תלמי ביתו בני ואת בניו את שציווה בצוואתו להתגייר העתידים כל החזיר כך ובלימודו, בפיו דורו אנשי את
וכל יו לתלמיד ואב בדרכיו, ההולכים הכשרים לזרעו אב הוא השלום עליו אבינו אברהם נמצא אחריו. לך ויש אביך, הוא השלום עליו שאברהם אבותינו", ואלהי "אלהינו לאמר לך יש לפיכך, שיתגייר. גר כי ולרחבה לארכה בארץ התהלך "קום שנאמר: הארץ, נתנה שלאברהם אבותינו", "את שהנחלת לומר
לשנות רצית ם א לאבותינו", נסים "שעשית או ממצרים" "שהוצאתנו אבל יז). יג, (בראשית אתננה" לך בכך אין שנית, לא ואם אמור. ישראל", עם נסים ו״שעשית ממצרים" ישראל את "שהוצאת ולומר הנסים וכל ובינך. בינינו הפרש כאן אין אליו, ונלווית השכינה כנפי תחת שנכנסת מאחר כלום, הפסד
הבדל לאמר ה' אל הנלוה הנכר בן יאמר "ואל בישעיה: אומר הוא הרי נעשו. ולך לנו כאילו שנעשו
ג- נו, (ישעיהו וגו' עמו" מעל ה' )יבדילני דבר לכל ובינך בינינו כלל הפרש שום. אין
והיה שאמר למי מתייחס אתה ויעקב, יצחק לאברהם מתייחסים אנו אם בעיניך. קל ייחוסך יהא אל
ה). מד, (ישעיהו וגו' יעקב" בשם יקרא וזה אני, לה' יאמר "זה בישעיה: מפורש וכך העולם.
בידו גדולה עבירה כסיל, וקראך והכלימך, והעציבך כהוגן, שלא ךבר השיבך ואשר חטא גדול. וחטא
מחילה, ממך לבקש לו וראוי הוא, ששוגג בעיני וקרוב ויזעק יצום כך ואחר תלמידו, שאתה פי על אף
וששה שבשלושים ידע] א [ול זה היה שיכור וכי יתעלה. האל לו וימחול לו, יתכפר אולי וייכנע, ויתפלל האמת הוא אמר אפילו דברים? אונאת והיא תונה", לא "וגר דבר ואיה הגר? על תורה הזהירה מקומות
התועה והוא האמת שאמרת שכן כל רכות. לך ולדבר פנים לך להסביר לו היה התועה, אתה …והיית
בעין והבין הנטויה, וידם עמו כות ומל ומולדתו אביו שהניח אדם הוא. גדול תֵּמה כסיל- לך שקרא וזה וצדק אמת דת שדתם וידע והכיר מושלים, עבד גוי למתעב היום שהיא זו באומה ונדבק ובא, לבו, על ומחפה מכזב וזה משנה זה גורע, וזה מוסיף זה מדתם, גנובות הדתות שכל וידע ישראל, דרכי והבין
הקדש בדרך ועבר ה' אחר ורדף הכל והכיר כות, תהפו מדבר וזה יסודות הורס זה כן, לא אשר דברים ה' וחפץ השלום, עליהם הנביאים כל של רבן רבנו, משה רגלי בעפר ונתאבק השכינה, כנפי תחת ונכנס בשמחת ולהתענג ולשמוח המלאכים במעלת ולהעלות החיים באור לאור לקרבה לבו ונשאו במצוותיו,
כזב- ושטי הבים ר אל פנה ולא מלבו, הזה העולם והשליך הצדיקים יקָרא כסיל מעלתו, שזו? מי אבינו אברהם של תלמידו נכוחות, והולך ופיקח ומבין משכיל אלא שמך, ה' קרא כסיל לא לך! , חלילה
ולעולם הזה בעולם שכרו לו ונתן רבך אברהם את שברך ומי ה'. אחרי ונטה ומולדתו אבותיו שהניח
במשפטי שתורה עד ימיך ויאריך הבא, ולעולם הזה בעולם כראוי שכרך לך ויתן אותך יברך הוא הבא, ה ייטיב אשר ההוא הטוב "והיה לישראל. העתידות הנחמות בכל לראות אותך ויזַכה עדתו. לכל 'ה'
כט). י, (במדבר ישראל" על טוב דבר ה' "כי לב), י, (במדבר לך" והטבנו עמנו
יא ד', '(רות ) יִתֵן׳ה עֵדִִ֑ים וְהַזְקֵנִִ֖ים כׇּל־הָעָָ֧ם֩אֲשֶר־בַשַַּׁ֛עַר וַיֹֹּ֨אמְרּ֜ו הַבָאָָ֣ה אֶֶֽת־הָאִשָ֜ה
בְאֶפְרֵָ֔תָהּוקְרָא וַעֲשֵה־חַָ֣יִל יִשְרָאֵֵ֔ל אֶת־בֵָ֣ית שְתֵיהֶם֙ בָנֵּ֤ו אֲשֶֹּ֨ר כְרָחֵֵ֤ל ׀ ּוכְלֵאָה֙ אֶל־בֵיתֶֶָ֗ך ־
לֶָֽחֶם׃ בְבֵֵ֥ית שִֵ֖ם
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
