אושפיזין תשעח

ב״ה התשע״ח סוכות ערב

אושפיזין

המנהג מקור 1. ב עמוד קג דף אמור פרשת (ויקרא) ג כרך זוהר

אֶׁת שָׁמִים אֲחֵרִים צַּדִיקִים וַּחֲמִשָׁה וְאַּבְרָׁהָׁם עְלָׁה, מִלְמ עָׁלָׁיו כְנָׁפֶׁיהָׁ אֶׁת הַּשְכִינָׁהּפֹורֶׁסֶׁת הָׁאֱמּונָׁה, צֵל הַּזֶׁה, בַּמָׁדֹור יֹושֵב שֶׁאָׁדָׁם בְשָׁעָׁה רְאֵה, ַּבֹּא

יָׁמִים שִבְעַּת יָׁמִים. שִבְעַּת תֵשְבּו בַּסֻּכֹּת שֶׁכָׁתּוב, זֶׁהּו עִמֹו. מְדֹורֵיהֶׁם שָׁמִים הַּמֶׁלְֶׁך וְדָׁוִד ים צַּדִיק וַּחֲמִשָׁה אַּבְרָׁהָׁם אַּבָׁא, רַּבִי אָׁמַּר עִמֹו. ִמְדֹורָׁם מְאִירֹות בְפָׁנִים וָׁיֹום יֹום בְכָׁל שְמֹּחַּ ל אָׁדָׁם וְצָׁרִיְִך וְגֹו'. הַּשָׁמַּיִם אֶׁת ה' עָׁשָׁה יָׁמִים שֵשֶׁת כִי לא) (שמות כָׁתּוב זֶׁה כְמֹו יָׁמִים. בְשִבְעַּת וְלֹּא כָׁתּוב,

עִמֹו שֶׁשֹורִים הַּלָׁלּו. בָׁאֹורְחִים

לִבְנֵי הַּשֵנִי לָׁאֹורְחִים, אשֹון הָׁר אֶׁלָׁא יֵשְבּו. כְָׁך וְאַּחַּר תֵשְבִּו, בָׁרִאשֹונָׁה בַּסֻּכֹּת. יֵשְבּו כְָׁך וְאַּחַּר יָׁמִים, שִבְעַּת תֵשְבּו בַּסֻּכֹּת כָׁתּוב אַּבָׁא, רַּבִי וְאָׁמַּר מְסַּדֵר לָׁאֹורְחִים. נְזַּמֵן וְאֹומֵרנ מִבַּחּוו הַּסֻּכָׁה תַּח עַּלּפ וְעֹומֵד שָׁמֵחַּ, הָׁיָׁה לַּסֻּכָׁה נִכְנָׁס כְשֶׁהָׁיָׁה סָׁבָׁא, הַּמְנּונָׁא שֶׁרַּב כְמֹו לָׁאֹורְחִים, הָׁרִאשֹון ֶׁהָׁעֹולָׁם.

ו הַּשֻּלְחָׁן, אֶׁת ְ(נסדר) שְבּו שְבּו. עֶׁלְיֹונִים, אֹורְחִים שְבּו יָׁמִים. שִבְעַּת תֵשְבּו בַּסֻּכֹות וְאֹומֵרנ רַּגְלָׁיו, ּומְבָׁרְֵך עַּל עֹומֵד הֵרִים שְבּו. הָׁאֱמּונָׁה, אֹורְחֵי

יֹושֵב וְהָׁיָׁה וְגֹו'. עַּמֹו ה' חֵלֶׁק כִי לב) (דברים שֶׁכָׁתּו. ב יִשְרָׁאֵל, שֶׁל חֶׁלְקָׁם אַּשְרֵי חֶׁלְקֵנּו, אַּשְרֵי וְאָׁמַּרנ וְשָׁמַּח, יָׁדָׁיו (רחו)

הַשֵּׁנִי- הָׁאֹורְח אֶׁת לְקַּבֵל הָׁאֱמּונָׁה, בְצֵל יֹושֵב הַּקְדֹושָׁה, בָׁעָׁםּובָׁאָׁרֶׁו חֵלֶׁק לֹו שֶׁיֵש שֶׁמִי הָׁעֹולָׁם, ִלִבְנֵי וְצָׁרִיְך הַּבָׁא, הַּזֶׁהּובָׁעֹולָׁם בָׁעֹולָׁם לִשְמֹּחַּ ים,

הָׁאֹורְחִים אֶׁת הָׁאֱמּונָׁה, ּומַּזְמִין שֶׁל הַּזֶׁה בֵֵַּּל יֹושֵב ש וְאֹותֹו לָׁעֲנִיִים. הּוא שֶׁזִמֵן, אֹורְחִים אֹותָׁם שֶׁל שֶׁהַּחֵלֶׁק מִשּום הַּטַּעַּם? מָׁה הָׁעֲנִיִים. אֶׁת ֶׁלְשַּמֵחַּ

חָׁן שֻּל שֶׁאֹותֹו נִמְצָׁא וְגֹו'. עַּיִן רַּע לֶׁחֶׁם אֶׁת תִלְחַּם אַּל כג) (משלי וְאֹומְרִיםנ מִמֶּׁנּו קָׁמִים כֻּלָׁם חֶׁלְקָׁם, לְהֶׁם נֹותֵן וְלֹּא הָׁאֱמּונָׁה, אֹורְחֵי הַּלָׁלּו, ָׁהָׁעֶׁלְיֹונִים

שֶׁתִקֵן- בְשָׁעָׁה אָׁדָׁם לְאֹותֹו לֹו אֹוי חַּגַּי. וְלֹּא חַּגֵיכֶׁם, , ּפֶׁרֶׁש וְגֹו עַּלּפְנֵיכֶׁם פֶׁרֶׁש וְזֵרִיתִי ב) (מלאכי כָׁתּוב עָׁלָׁיו הּוא. בָׁרּוְך הַּקָׁדֹוש שֶׁל וְלֹּא הּוא, 'שֶׁלֹו

מִשֻּלְחָׁנֹו קָׁמִים הַּלָׁלּו הָׁאֱמּונָׁה. שֶׁאֹורְחֵי

וְאֶׁת הֵַַּּּדִיקִים כָׁל וְאֶׁת אֹותֹו שֶׁמַּזְמִינִים כְשָׁו ע שֻּלְחָׁנַֹּות. לָׁהֶׁם אֹורְחִיםּולְסַּדֵר לְזַּמֵן דְרָׁכִים בְפָׁרָׁשַּת עֹומֵד הָׁיָׁה יָׁמָׁיו כָׁל אַּבְרָׁהָׁם, אַּבָׁא, רַּבִי וְאָׁמַּר עֹולִים וְכֻּלָׁם הָׁאֵלֶׁה. הָׁרְשָׁעִים הָׁאֲנָׁשִים לֵי אָׁה מֵעַּל נָׁא סּורּו טז) (במדבר וְקֹורֵאנ מֵהַּשֻּלְחָׁן עֹומֵד אַּבְרָׁהָׁם חֶׁלְקָׁם, אֶׁת לָׁהֶׁם נֹותְנִים וְאֵין הַּמֶׁלְֶׁך דָׁוִד

כָׁל כִי כח) (ישעיה אֹומְרִים, יקִים הֵַַּּּד כָׁל תְקִיאֶּׁנָׁה. ּושְאָׁר אָׁכַּלְתָׁ כג)ּפִתְְך (שם אָׁמַּר, יַּעֲקֹּב תֶׁחְסָׁר. רְשָׁעִים יג)ּובֶׁטֶׁן (משלי אָׁמַּר, יִצִחָׁק ְאַּחֲרָׁיו. מָׁקֹום בְלִי צֹּאָׁה קִיא מָׁלְאּו. שֻּלְחָׁנֹות

מצוה נר פרק סוכה מסכת של״ה

של לשון (וזה ח. כי בסמוך, הנזכרים עליונים לצדיקים בפיו יזמין אזי לסוכה, נכנס כשהוא ה'): סימן סוכה] [דיני שכר' 'יש דף ח״ג (זהר שכתב כמו סבא, המנונא רב נוהג היה שכן צד, מכל אותו לסבב רוחניית בציור באים הם כאשר תפארתם, זה

אמור בפרשת ע״ב )ק״ג לשונו… וזה קצ״ח), (עמוד

אין ואם שלחנו. סביב היושבים להעניים חלקם יתן כך ואחר הנזכרים, לצדיקים בפיו תחלה האדם שיזמין דבר, של כללו בכל למחדי נש בר בעי (שם), הזהר כתב שכר). יש (עכ״ל להם. הראוי חלקם זה כי לביתם, לעניים ישלח אזי שלחנו, סביב לו

מכעס משהו וחומר וקל עצובות, פנים לו להיות שאסור הרי עכ״ל עמיה, . דשריין אלין באושפיזין נהירין, באנפין ויומא יומא

. חלילה

האושפיזין מנהגי 2. תרמג סימן חיים אורח תשובות פסקי

הסוכות בחג האושפיזין מענין. א

היה״ר לומר ונוהגים וכו קידוש יין הקידוש סדר שו״ע: א', .'סעי' והוא האושפיזין, את ולהזמין לסוכה כניסה בעת עם יום בכל לשמוח וצריך עמו לדור אושפיזין ז' באים הסוכה בצל יושב כשאדם ע״ב) ק״ג דף אמור (פ' הזוה״ק עפ״י

יזמינו2 שבת בליל עליכם שלום לומר הנוהגים1 ואלו יום, אותו של האושפיזא ו עליכם שלום אחרי. האושפיזין בכל3 כן פעם

בלא4 כי בפה, באמירה האושפיזין להזמין יש וביום, בלילה החג ימי ז' כל במשך סעודתו לסעוד שהולך באים אינם. הזמנה

ישתדל6 ולכן לסוכתו, באים האושפיזין אין עניים לב משמח אינו אם5 וכן ואם החג, בימי לסעודתו שיצטרפו עניים להזמין

יפריש8 או לביתם מאכלים ישלח7 להזמינם, עניים לו מצוי אין עבורם לצדקה. מממונו

1 ב אות תע״ג סי' ח״ה תשובות בפסקי בזה עיין.'.

2 הערה11 תרס״ג סי' לקמן וע״ע ל'. סי' יעקב ויחי שו״ת. .

3 השלום עמ' סוכה מס' הק' של״ה. .

4 הנ״ל הזוה״ק מלשון כן שמדייק פי״ג י״א שער העבודה ושורש. יסוד

5 הנ״ל בזוה״ק כן שמפורש שם. .

6 שם הק' של״ה. .

7 שם. .

החג בערב שמפריש שבשעה סוכה ערך יועץ בפלא וכ״ה חי לכל ובמועד. 8 נותן אני זה מלא בפה ויאמר חלקים לז' מעותיו יחלק העניים עבור לצדקה מממונו

סק״י תרל״ט סי' כה״ח וע״ע וכו', קדישא אושפיזא יצחק חלק בשביל וזה קדישא אושפיזא אברהם חלק בשביל. לצדקה

ויש10 לכבודם, יום בכל נרות ז' מדליקים שהיו יש9 האושפיזין, לכבוד שעושים שונים מנהגים ומצינו בכל אחד נר שהדליקו

יש11 יום, ונוהגים12 עבורם, מיוחד כסא מכינים שהיו ו יום, אותו של האושפיזא מענין תורה בדברי שיחות לקבוע מנהג13

היום לקדושת שייכות לשמם מיחסין האושפיזין כשמות ששמם שאנשים הדור. צדיקי

3 בואם סיבת.

שכיר- משנה המזבח בהקפת ההזכרות רמזי הושענות מועדים

דברי מקדים זי״ע מצאנז חיים' ה׳דברי הרה״ק בביאור

. תדורו כעין ''תשבו גבוה עמוקים סודות בזה ישנן כי ואם בעזה״י לי נראה אבל בנסתרות, עסק לנו ואין גבוה מעל הקדוש אדונינו דברי ונקדים פשטות. בדרך הדברים לקרב מצות בביאור סוכות] חי' [בראש זי״ע חיים' 'דברי בעל היא דמצותה ב] כח, [סוכה ז״ל חכמינו עליה שאמרו סוכה

עילאין אושפיזין ענין ביאור ם וג תדורו', כעין 'תשבו השנה בראש דהנה הוא, הקדושים דבריו ותוכן קדישין. מסך והיה שעברנו, מה כל על תשובה שעשינו וביוה״כ ואנחנו המפסיקות, המחיצות כל ונשברו לקונינו בינינו ית״ש ממצותיו וסרנו לאחור שהלכנו כל על מתחרטים

באמת תיו מצו לעשות מעתה עלינו ומקבלים ויתעלה, בסוכה לישב הקדושה התורה לנו צוותה ובאהבה, ושתיה באכילה הן לה', עסקינו מכל עצמנו ולקשר

. ושינה הדבר- וכלל מה שכל היינו תדורו', כעין 'תשבו בטבע לאדם הצריך דבר מכל בדירתו האדם שעושה

על לקבל אחד כל מחויב מרובים האדם צרכי כי, לחיותו,

בושה ותכסהו מעשיו בכל השם, ראת י עליו שיחופף עצמו צוותה ולזה כולה. השנה כל יעשה אשר בכל מהשי״ת ואהבתו השם קדושת עלינו שחופף בסוכה לישב התורה שעשו מדות מעשינו בכל לעשות מקבלים ואז אלינו, יגיעו מתי ומחכים הקדושים, אבותינו הראשונים צדיקים

למעשיהם. מעשינו הן דהנה לסוכה. הבאים אושפיזין המה האבות אשר וזהו וכמבואר הסוכה לתוך מלובשים האבות שבאים אמת מקום להם מזמנים טעמא ומהאי הקדושים, . בספרים הוא ומדתם עבודתם קדושת שאור הדבר עיקר אולם מתי לומר אחד כל שצריך שמבואר והיינו בסוכה, שמאיר

מנשמות כלול אחד ל כ כי האבות, למעשי מעשי יגיעו

. ישראל עסקיהם בכל ה' שעבדו העולם באבות מצינו באמת והנה שכליות להם היה ובזה צאן, ובמרעה בשדה בעבודתם גם ז״ל להרמב״ם המורה בספר וכמבואר ה', לעבודת גדולות

מאתנו נעלם ודרך כוונה להם היה שהאבות פנ״א] [ח״ג

לדרכו וא ה אך טעם. בלא מהעולם בעניינים ה' לעבוד

כי האמת מחכמי שקיבלנו מה כפי אנו אולם. בחקירות עוה״ז בעניני ה' לעבוד הוא עיקר מזולל יקר יוציא בזה כי למענו הכל הבורא הוא כי שמו יתברך אלוקותו. ומפורסם אחד שכל היינו אושפיזין, המה האבות אשר הוא וזה

מדת יום בכל עליו ולקבל אחד ביום הקדושה מדתו, האיר אותו של מדתו עפ״י מעשיו בכל ה' ולעבוד אחד, צדיק

רבינו שהאריך מה שם עיין. ביומו לאושפיזא שבא צדיק שאין מה הקדוש שכלו עמקות בגודל בנפלאות הקדוש בדרך ממנו שלקחתי הוא הנ״ל אבל להשיגו, בכוחנו

. פשטות להורות בא הוא הסוכה שענין הקדושים, מדבריו היוצא

ובקומנו ובשובנו בלכתנו שמים לשם, נו מעשי כל שנייחד במעשינו להדמות שנשתדל האושפיזין, ענין וזהו היו עסקיהם שבכל אבותינו עליונים קדושי לצדיקים

וידוע חילוק שום בלי מקום של רצונו לעשות. מכוונים מקימים אנו שמים לשם עושים שאנו ופעולה פעולה שבכל

שלימה גאולה ל ונזכה הכל שנתקן עד מעפרה השכינה שהתקינו הקדושה בעבודתינו צועקין אנו זה ועל בב״א, וכפירוש נא', הושיעה והו 'אני הגדולה כנסת אנשי לנו

לעצמו יושיע שה' הנ״ל. התוס'

בהפסוקים- הרמז בא זה ועל רצונו ויט", ויבוא, "ויסע, ובשובנו בלכתנו שמים לשם מעשינו כל נייחד שאם לומר

כמו בבית ובשבתנו בזה אז הקדושים, אבותינו שעשו

'ויסע- והיינו בב״א. לגאולה ונזכה השכינה קומת 'יתוקן

'ויבוא- עבודתו, לרגלי בדרך נוסע שהאדם 'בשעה ובשעה

'ויט- מהדרך, בחזרה 'שבא [שופטים אהלו" "ויט מלשון לשם מעשיו כל יכוין אם בביתו שבתו בעת היינו יא], ד,

השם שיפדו היינו נא', הושיעא ו וה 'אני יהיה אז שמים, השם בעזרת לנו גם הישועה יהיה וממילא בגלות, . שהוא

אכי״ר ית״ש, אליו מעשינו לכוין שנזכה רצון. ויהי

בסוכות דווקא באים למה 4.

חג- (משיחת עמ33 [ד], א כרך תשי״ב מנחם תורת תשי״ב. 'הסוכות )

בחג- האבות– שלושת נכבדים: אורחים שבעה בסוכתו לארח יהודי כל זוכה הסוכות אהרון רבנו, משה ויעקב, יצחק אברהם,

מגן- יורדים אלה קדושים אושפיזין המלך. ודוד הצדיק יוסף הכהן, "אושפיזין הזוהר: ובלשון הסוכה, אל הישר עדן

עמיה מדוריהון שוין עילאין."(אורחים)

ש הדבר בטעם בחג- דווקא מופיעים האושפיזין לומר יש בשבועות), או הפסח בחג (ולא: הסוכות

כל- מאירה השמש אין בחורף הקיץ. בימי מאשר ה' את לעבוד יותר קשה החורף בימי הוי לשם רומזת שהשמש ומבואר,'כך,

הוי- ומגן שמש "כי (כדכתיב וגילוי אור על המורה לכן אותה). העוטף למגן וקים אל ושם לשמש משול הוי' שם אלקים– "ה

בחג- האושפיזין אלינו באים שבפתח החורף ימי למשך הבורא, בעבודת ועידוד כוח לנו לתת כדי. הסוכות,

9 סק״ט שם ובכה״ח תרכ״ה סי' בשע״ת הו״ד ל״ח סי' צדיקים אור. .

10 הק השמות ב' וכמנין סוכ״ה כמנין יום בכל נרות צ״א להדליק נהג זי״ע שהד״ח מובא צאנז ובמנהגי כזה, מנה.'ג מביא שם כה״ח.

11 הנ״ל הזוה״ק עפ״י רפ״ט סי' באצבע במורה זי״ע להחיד״א הקודש עבודת. .

12 ק״ט ס״ק תרכ״ה סי' שבמט״א למטה אלף. .

13 לזה טעם שם עיין דסוכות א' יום תרכ״ח שנת סוכות מלו. בלין זי״ע אייגר ממוהרי״ל אמת תורת סה״ק לשון כך.

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות