בעזהש״י – באב ט״ו התחדשות אינסוף אהבת
1 ] גַמְלִׁיאֵל: בֶּן שִׁמְעֹון רַבָן "אָמַר הַכִּׁפּורִׁים בְאָבּוכְיֹום עָשָר, שָה כַחֲמ לְיִׁשְרָאֵל טֹובִׁים יָמִׁים הָיּו ִׁלֹא
טְבִׁילָה טְעּונִׁין הַכֵלִׁים כָל לֹו. שֶּאֵין מִׁי. ת א לְבַיֵש שֶּלֹא שְאּולִׁין, לָבָן בִׁכְלֵי יֹוצְאֹות יְרּושָלַיִׁם בְנֹות ֶּשֶּבָהֶּן
יְרּושָלַיִׁם ּובְנֹות ' אֹומְרֹות? הָיּו בַכְרָמִׁים. ּומֶּה וְחֹולֹות יֹוצְאֹות, בָחּורָש בֹורֵר אַתָה מָה עֵינֶּיָךּורְאֵה נָא א
ְלךָ'. ". . ח ד; ), תענית (משנה
2 ] …" שֶּנ יֹום סְלִׁיחָהּומְחִׁילָה, יֹום הַכִׁיּפּורִׁים ִׁיֹום ב יתְנּו בְאָב עָשָר חֲמִׁשָה אֶּלָא אַחֲר. ֹונֹות לּוחֹות ֹו מַאי
? הִׁיא שְמּואֵל: אָמַר יְהּודָה רַב אָמַר ד מַאי בָזֶּה. זֶּה לָבֹא שְבָטִׁים שֶּהֻתְרּו ָיֹום ' רּוש? צִּׁוָה אֲשֶּר הַדָבָר זֶּה ' ד
צְלָפְחָד' לִׁבְנֹות 'וְגֹו זֶּה. דֹור ב אֶּלָא נֹוהֵג יְהְא לֵא זֶּה, דֹבָר לוָ, )(במדבר
נַחְמָן: רַב אָמַר יֹוסֵף רַב אָמַר ש בֶּקָהָל, לָבֹא בִׁנְיָמִׁין שֶּבֶּט שֶּהֻתַר ַיֹום ' נֶּאֱמַר: ה בַמִׁצְּפ נִׁשְבַע יִׁשְרָאֵל ָוְאִׁיש
דָרּו מַאי כא), '(שופטים לְאִׁשָה לְבִׁנְיָמִׁין בִׁתֹו יִׁתֵן לֹא מִׁמֶּנּו אִׁיש לֵאמֹר, מִׁבָנֵינּו. וְלֹא 'מִׁמֶּנּו' רַב: אָמַר ש?
ב ַרַבָה מִׁדְבָר. מֵתֵי בֹו שֶּכָלּו יֹום יֹוחָנָן: רַב אָמַר חָנָה בַר ר מ ָדַאָמַר ר: הָיָה לֹא מִׁדְבָר מֵתֵי כָלּו שֶּלֹא עַד
' שֶּנֶּאֱמַר: מֹשֶּה, עִׁם דִׁבּור וַיְדַבֵר הָעָם מִׁקֶּרֶּב מּות ל הַמִׁלְחָמָה אַנְשֵי כָל תַמּו כַאֲשֶּר ָוַיְהִׁי ד ' לֵאמֹר אֵלַי '
הַדִׁבּור הָיָה אֵלַי. , ב )(דברים אָמַר: עּולָא יָרָבְע שֶּהֹושִׁיב אֵלָהּפַרְסְדָאֹות בֶּן הֹושֵעַ בֹו שֶּבִׁטֵל ָיֹום יַעֲלּו שֶּלֹא ם, הַדְרָכִׁי עַל נְבָט בֶּן ם
. יַעֲלּו' שֶּיִׁרְצּו וְאָמַר׳לְאֵיזֶּה לָרֶּגֶּל, יִׁשְרָאֵל
אָמַר: מַתָנָה רַב לִׁקְבּורָה. . ב. יתָר הֲרּוגֵי בֹו שֶּנִׁתְנּו ֵיֹום
תַרְוַיְהּו: דְאַמְרֵי יֹוסֵף וְרַב רַבָה לַמַעֲרָכ עָצִׁים מִׁלִׁכְרֹות בֹו שֶּהָיּוּפֹוסְקִׁין ֵיֹום דְתַנְיָא: ה. אֱלִׁיעֶּזֶּר רַבִׁי
מ אֹומֵר, ֵהַגָדֹול וְלֹא חַמָה, שֶּל כֹחָּה תָשַש וְאֵילְָך בְאָב עָשָר חֲמִׁשָה לְפִׁי לַמַעֲרָכָה, עֵצִׁים כֹורְתִׁין הָיּו
מַנְשְיָא: רַב אָמַר יְבֵשִׁים. שֶּאֵינָן מַגָל' תְבַר לֵיּה׳יֹום וְקָרּו ו מִׁכָאן ְ. יֹוסִׁיף"… דְמֹוסִׁיף אֵילְַך,
ע״ב– ל (תענית ע״א )לא
3 ֶּרֶּמ בְאָב'. עָשָר כַחֲמִׁשָה לְיִׁשְרָאֵל טֹובִׁים יָמִׁים הָיּו ]לֹא " ' כמ י״ה, לשם ז ' שכָתּוב ו קָרָאתִׁי הַמֵצַר מִׁן
ָי- ' י-ּה בַמֶּרְחָב עָנָנִׁי ָּה, ה קיח, )(תהלים הי כל לכן וחסדים. לרחמים ֶּרֶּמָז תיב ְכ וסוכות, פסח מים-ט, ובים
'ובחמ י בָי היורדים וחסדים לרחמים כן גם ֶּרֶּמַז יום,' עשר שה והבן" האלו, מים
דברים שלמה, תפארת מרדומסק, שלמה רבי )(אדמו״ר
4 ] " אֶּלְעָזָר… וְאֶּל משֶּה אֶּל ד' …וַיֹאמֶּר יִׁשְר בְנֵי עֲדַת כָל רֹאש אֶּת ָשְאּו יִׁשְרָאֵל. בְכֹור אֵל…רְאּובֵן בְנֵי
רְאּובֵן: ְל הַחֲנֹכִׁי, מִׁשְּפַחַת חֲנֹוְך הַּפַלֻאִׁי, מִׁשְּפַחַת פַלּוא מִׁשְּפַחַת כַרְמִׁי ל הַחֶּצְרֹונִׁי מִׁשְּפַחַת ְלְחֶּצְרֹן
הַכַרְמִׁי" ה-ו) א-ב; כו, (במדבר
' הַחֲנֹכִׁי 'מִׁשְּפַחַת " – מַבִׁז האומות שהיו ְלפי ' אותם: ין א ֵמה לּו בט? י שֵהם על ִׁמַתיִׁחסִׁין הם סבורין
אֵת בִׁמֹו המְצִׁרִׁיְים שלטו ִׁשלא קל- מושלים היו בגופם אם יהם? ב ִׁוחומר נשותיהם!' ל הִׁיט ִׁלפיכך
ש ְהקב״ה מֹו ֵעל ֵמִׁע לומר: זה, מצד ויו״ד זה מצד ה״א יהם, וזהו אבותיהם. בני שהם עליהם אני יד
שמפורש הוא יד לע-י שְבָטִׁים] עָלּו דוד['שֶּשָם קכב (תהלים לְיִׁשְרָאֵל' עֵדּות י-ּה ָשִׁבְטֵי ד), , הזה השם
לשֵבט עליהם ֵמִׁעִׁיד יהם…" שם) (רש״י
5] …" ' ב זֶּה לָבֹא שְבָטִׁים שֶּהֻתְרּו ָיֹום ' זֶּה – יֵמ האלוְנקראים מים הי כי בזה לַרָמז ִׁהנֶּראְה הרצון, י כי
הי דרך ָזהו תמים- הולך האיש לפני שר שיהי ֶּח ה פצֹו בטובת לראות ורצונו חבֵרֹו ולשמוח
בישועתו… שָמח עיקר ִׁכי תֹו הרצון י יֵמ להתְנוצץ שמתחיל באב, ט״ו ביום גם הכ. לל. . לכן ְבטובת
ר על הכנה להיות הב אש-השנה ג להיות צריך לטובה עלֵינו א ר ְצֹו ם-כן כ איָש כל ן לּו ב ל חבֵרֹו, להיות
עומד בגמ הרמז וזה טובתו. לראות ומצפה ' רא ב זֶּה לָבֹא שְבָטִׁים שֶּהֻתְרּו ָיֹום זֶּה' אחד ל שכ. ּפ: רּוש ֵי
מבנ ישראל י כ מִׁבְרָתֹו ִׁישפיע על גם וטובתו חבֵרֹו. בִׁבַרכ ראינו ְכאשר ע אבינו יעקב ת ליו-השלום אשר
מיוח בברכה מהשבטים אחד לכל ברך: ת ד ' ט, מט, ה)(בראשית ארי גור יהודה אי ָנפתלי ' שלוחה לה (שם
)כא, אח. וכדומה. . אולם ר- ְכַכ, כך כ את לברך לותו הי עצמו בפני ואחד אחד ל ו כמ יחד, כוללם ה
ש אותם' ברך כברכתו אשר 'איש כָתּוב 1 שיהי. ּפ: רּוש ֵי כ לזולתוִׁמִׁבְרָתֹו להשפיע כח ואחד אחד ל לכ ה
לֶּח ְהשייך שיהי לקֹו ג כן ה ל ם-כן כמ… ו הו חבֵרֹו נ: לעְנָיֵנּו בימינוִׁונחזור להגאולה…במהרה מביא וזהו
לְיִׁשְרָאֵל' טֹובִׁים יָמִׁים הָיּו 'לֹא טֹובִׁים,' הלשון׳יָמִׁים דקדוק כו'. הרצון י יֵמ על ֶּרֶּמְז רבים, לשון
ר עד מהיום הנמשכים אש-השנה ב זֶּה לָבֹא שְבָטִׁים באב׳שֶּהֻתְרּוָ כט״ו לטובה שווים כולם יהיו זֶּה'-
כ להשפיע ל ואחד אחד ל וע מטובתו. חבֵרֹו לז כולם יעלו זה ידי ל ב לטובה כְן יָרֹו הכסא, יום י ָכי א בוֹ
ִׁב " מן ס לה א וכנ״ל, וישועה, גאולה שנת דברים שלמה, תפארת מרדומסק, שלמה רבי )(אדמו״ר
6 " ] יְרּושָלַיִׁם,' בְנֹות מז׳שֶּבָהֶּן הר ֶּוזהו נ על ִׁרומז ישראל' וכנסת. ת שמֹו יֹוצְאֹותִׁב לָבָן…' כְלֵי בלבן כי
והתעורר הבחינה שזה ז׳שְאּולִׁין', הרֶּמ וזהו הגוונין. כל ֶּכלול מע להם בא וֵת ילא, אבות ה. כנ״ל. . כי
במ אברהם בבחינתו- הבורא את עובד היה אחד כל י במ אהבה…יצחק דת במ רא…יעקב הִׁיָה יַדת דת י
למ היה כוונתם כל התפארת…ובאמת י מלכות, דת המלכים. . מלכי מלך להמליך. עליהם כל ובאמת
התעורר לאדם כשמגיע אבל יתברך, לעבודתו מעורר הוא עצמו כשאדם שייך הוא זה מלע וֵת ילא-
המ בכל יתברך הבורא את לעבוד האדם יכול אז ֵכָיו י, דות התעורר אליו שמגיע ן ברוך הבורא מאת ת ו
המ מכל כלול והוא הוא, י התעורר על רומז היום וזה דות. ות ֵמלע במ כתבנו כאשר כנ״ל, ילא, לת י
'ָלָבן' כ שָלּו ֶּ, התעורר שמגיע היום, וזה אחד, גוון אחד לכל היה להאבות כי הגוונים, כל ל וֵלע מ ת ילא,
ז' הרֶּמ וזהו הגוונים. כל כֶּל שָלּו הגוון הוא ֶּאז ב זֶּה לָבֹא שְבָטִׁים ָשֶּהֻתְרּו גם לו היה אחד ל, כש זֶּה'
ו חבֵרֹו, בחינות " דו״ק לוי קדושת מברדיטשב, יצחק לוי רבי )(אדמו״ר
7 גַמְלִׁיאֵל: בֶּן שִׁמְעֹון רַבָן ]אָמַר " ' הַכִּׁפּורִׁים בְאָבּוכְיֹום עָשָר כַחֲמִׁשָה לְיִׁשְרָאֵל טֹובִׁים יָמִׁים הָיּו, לֹא
שְאּול לָבָן בִׁכְלֵי יֹוצְאֹות יְרּושָלַיִׁם בְנֹות ִׁשֶּבָהֶּן לֹו' שֶּאֵין מִׁי אֶּת לְבַיֵש שֶּלֹא ין, בגמרא' ואמרינן חֲמִׁשָה
שְמּואֵל: אָמַר יְהּודָה רַב אָמַר הִׁיא? מַאי בְאָב, עָשָר ב זֶּה לָבֹא שְבָטִׁים שֶּהֻתְרּו ָיֹום זֶּה' לב לתת ש וי ֵ.
יַגד מדוע ולהבין ִׁלדעת ליו הזה היום ל כ גדול ם-טוב ל-כך הי מכל ָיותר מי- ם שהותרו זה עבור טובים
שְנֵים יִׁשְרָאֵל שִׁבְטֵי אֵלֶּה "כָל 1 אֲבִׁיהֶּם לָהֶּם דִׁבֶּר אֲשֶּר וְזֹאת. עָשָר ְוַי בָרְֶּך כְבִׁרְכָתֹו אֲשֶּר אִׁיש, אֹותָם
בֵרְַך 'וַיְבָרְֶּך כתיב "כבר כח מט, "אֹתָם)(בראשית ְכ אֲשֶּר 'אִׁיש לומר תלמוד ומה 'אֹותָם, בֵרְַך בִׁרְכָתֹו
כולן וכללן חזר בזאב- בנימין באילה, נפתלי בנחש, דן באריה, יהודה שברכן לפי אלא?'אֹתָם ד צט; ר)בה, (בראשית " בך' אין ומום רעיתי יפה 'כולך שנֶּאמר מה כאחד…לקיים
שְנֵים יִׁשְרָאֵל שִׁבְטֵי אֵלֶּה 'כָל " 'עָשָר– ה ִׁעֱם לומר: רוצה שקצתם ת יֹו שי את גינה ם וקצת בח
ִׁה מעשיהם- הנכבד, גזע מאותו יוצאים שבטים ישראל, שבטי היו כולם נה מים של היו ֵוכולם
קראם' ולכן במעשיהם. ט' ְשָבִׁים כ ובניו יעקב הְמְשיל כי ִׁ, עפים מסת רבים וענפים אחד ששורשיו אילן
הגדול' הענף ונקרא ממנו. "…' ש ֵבט אברבנאל יצחק רבי (פירוש כח מט, )לבראשית
בזה? זה לבוא השבטים ב השרשיי מָקור מהו להבין יש ָגם י להיותו הזה להיום העליונים עולמות ום-
כ גדול טוב ל-. כך
ש ּוְּושבֵם י לב והערת כל לע-פי לבאר ש ' הלזו מסכת בסיום דאיתא מה אָלְעָז רַבִׁי ֶּאָמַר ר: עֲתִׁיד
בֵי יֹושֵב וְהּוא עֵדֶּן, בְגַן לַצַדִׁיקִׁים מָחֹול לַעֲשֹות הּוא בָרּוְך הַקָדֹוש ' נֵיהֶּם ובו ע״א). לא (תענית יש דאי ו
ש וי כפשוטן. הדברים אלו אין ודאי כי להצדיקים. לעשות הקב״ה עתיד אשר המחול עָניֵן מהו ִׁלהבין
לבאר ב ִׁדהְנה לעוש הגֵמול תשְלום עולם הנשמות, עולם רז״ל' מרו א ית, ברך רצונו י וְאֶּחָד ד אֶּח ָשֶּכָל
'(בב חֲבֵרֹו שֶּל מֵחּוּפָתֹו נִׁכְוֶּה ע״א) עה א-בתרא ב יָשנְם כי ֶּ. מ למעלה זה מדרגה ל א חד כ זה, פעולותיו לפי
ועש שּפָעל הטובים ָומעשיו בעו ה לם-, הזה הְגיעו לא הצדיקים נשמות עדיין כי ִׁנמצא של ֵלידי ת מּו
ל ַהמאושר. כ אשר אחד ל ה למעלה מדרֵגה שיֵש ֵרואה ב הבורא אמנם ימנו. רוך-ה וברוך- וא, שמו ב ֵמרוֹ
טּו בֹו צ למען חֵפִׁץ הגדול ָוחסדו ב ח נָדְּוש ממנו יַדִׁח ְלַבִׁל דקֹו בחי ם נה ֵומדר שמות נ ומלבן ומצרִׁף גה.
וצ זיכוך מיני בכל ֵישראל וִׁכְֹוחב הכסף את צְף כְרֹו ירּוִׁף לע אשר עד הזהב, את ן ל תיד-בוא כל יהיו
ִׁנ בבחי הצדיקים שמות ִׁה נת של שתוּוֵת מּו במעלה, מחבֵרֹו גדול אחד שום יהיה לא ואז המאושר, ת
מ אל קרובים יהיו ְוכולם קֹו המקורות-הקדּו כל ר ב הבורא השגת ובמעלת שה. רוך-ה וברוך-שמו וא
לטובה. . שוים יהיו. כולם
ר לָבֵא נבוא ְובזה בי א ר דברי ' לעזר לַצַד מָחֹול לַעֲשֹות הּוא בָרּוְך הַקָדֹוש ִׁעֲתִׁיד.' יקִׁים' מ' חֹו ָל לשון הוא
עיגול, מלשון' ג (עירובין הֶּכֶּםר' מַל ְחֹו עגול, דבר, כי )ע״ב ֵשא נקודה ל בָשֶּוַה הְכל דַקְרְנָאת- מּוְרָשְא בו ין
ְהּפ נימית, ה בו ֵואִׁין א בֵם ת שתנּוְּוש לע יהיה וכן צד. יזה תיד-, לבוא נ כיִׁל כ יהיו כולם הצדיקים ת שמֹו
ש כל ושורש למקור לטובה, שוים וֵרש הקדּו. שה. . י ִׁוה בחי על נה לע שיהיה זו נה כנ״ל, תיד-ל, בוא
דַקְרְנָת. א. . מּוְרָשְא בלי בעיגול, הוא סמ״ך אות כתיבת כי שבא״ב. סמ״ך אות רומזת סוד והוא "ו ט
בא״ב, ְהי או ינו ויו סמ״ך. אות והוא בי״ת, האל״ף באותיות הט״ו ת על רמז מ באב, ט״ו הזה, ם-טוב
בחי שב. שנה המועדות כל סוף הוא ַלַאשר זו, נה. . וכמו- כן הוא פורים הכ יום-י הלזו… ב חי ַבְנה םג-כן
ולזה' בְאָבּוכְיֹוםִׁהַכִּׁפּור עָשָר כַחֲמִׁשָה לְיִׁשְרָאֵל טֹובִׁים יָמִׁים הָיּו לֹא ים' על מרמזים מים הי אלו כי ָ,
גדלּו מעלת לע להם שיהיה ישראל בני ת תיד- ב שהבורא, לבוא רוך-ה ם עָמֶּה חסדו ֵיִׁיטִׁיב וברוך-שמו וא
נָחד, ממנו יַדִׁח ְלַבִׁל זו. . במעלה שוים כולם שיהיו. ולזככם יְרּו בְנֹות וזהו׳שֶּבָהֶּן שָלַיִׁם,' נ ְהיִׁינו ת שמֹו
שְאּולִׁין' לָבָן בִׁכְלֵי 'יֹוצְאֹות ישראל בני ה שְאּולִׁים כי ֵ. ב הבורא מחסד מה וברוך-שמו רוך-הוא אשר
לֹו,' שֶּאֵין מִׁי אֶּת לְבַיֵש כדי׳שֶּלֹא ם עָמֶּה ִׁעשה ב שוים כולם שיהיו ְרק מעלהּוַמבֵדר גהּוַבֵשל ת מּו
ג וזהו המאושר. ב י ר דברי יּפ ֵרּוש ם-ןכ הודה שמואל' אמר ב זָה לָבֹא שְבָטִׁים שֶּהֻתְרּו ֶּיֹום זֶּה,' ינו ְהי
ה לְבִׁירּו מַרֵמִׁז הזה ְשיום כ גדול ת לע שיהיה ל-כך תיד- י שלא, לבוא כ היה ואחד אחד ל מחופתו נכוה
חבֵרֹו, של וזהו' גה. בֵמדר שוים יהיו כולם ְרק ב זֶּה לָבֹא שְבָטִׁים ָשֶּהֻתְרּו והב זֶּה.' זהֵה ל כ ן יטב"
ישראל אוהב מאפטא, העשיל יהושע אברהם רבי )(אדמו״ר
8 ] הָעֹולָם… לִׁבְרִׁיאַת קָדְמּו דְבָרִׁים …"שִׁשָה וְכ ִׁהַתֹורָה סֵא-הַכָבֹוד… לְכָל קָדְמָה יִׁשְרָאֵל שֶּל שַבְתָן ְמַח
"… דָבָר א ד; רבה, )(בראשית
והשעשועי התענוג קדומה במחשבה כשעלו …"ישראל, ית לפניו מישראל לקבל שעתיד ם ברך…
ִׁצֵמצ כ עצמו ם ביכול וע, כך ידי ל ישראל, נעשו ל ה שאֵי י ִׁלּו האלו ת העולמו להיות יכולין היו לא צִׁמצּום
העולמות… את ברא אהבתם עתה…ומחמת שהם ישראל בתוכם. ולהיות ישראל את שאהב שאהבה
ה בעצמו היא כנ״ל, צִׁמצּום, יַל. מבין. . ַוד " לי דבריו מגיד ממעזריטש, בער דב רבי (המגיד עקב, )סב
…" ִׁוה נה, בגמרא' שהוזכרו הטעמים לפי ב זֶּה לָבֹא שְבָטִׁים שֶּהֻתְרּו ָיֹום ו' זֶּה', בִׁנְיָמִׁין שֶּבֶּט הֻתַר יֹוםֶּש
ב ַלָבֹא יום ב להתעסקְבַחיתונים לדורות הוקבע ההוא מהיום זה דלבעבור לומר יש נה ִׁה קָהָל', זה ה
דו למה לב- לתת מהראוי זה על גם אבל א הזה בֵיום וַקא השבטים ותרו שה הללו המעשים ירעו
וב ו להתחתן? בנימין והותר ד הזה הדבר נפל במקרה לא ודאי ב וַוקא הזה, יום באב: ט״ו
וַמ ְאֹו הנ את לך ר בריאת והתחלת העולם בריאת התחלת באלול בכ״ה, נה דה דעתיִׁ, לעניות ראה
לה בכדי מלכות, תואר בבחינת היה העולם קרא׳מלך' י 2, עם' בלא מלך כי׳אין וה ִׁ, ' מלכות- נה סוף
תח במחשבה ִׁמעשה ו' לה', תח במחשבה עלו ִׁישראל '- ('בראשית לה' שנקראו׳ֵר ישראל בשביל אשית'
א], א, בראשית [רש״י ך לֶּמֶּל ויתחברו יתחתנו והְמה ימליכוהו הֵמה ֵאשר ע הכבוד ל-ידי שנקראת התורה
'ֵר אשית'). ִׁוה נה, לפלוני' פלוני בת ברקיע מכריזין הוולד יצירת קודם יום רז״ל׳ארבעים אמרו 3. אלול, כ״ה קודם יום ארבעים הלזו וכדוגמא שלפנ זמן ֵהוא במחשבה' עלו 'ישראל באב, ט״ו ינו,
בֶּמֶּל ְלהתחתן הכבוד. ך בנימין שבט שהותר יום וגם בזה זה להתחתן שבטים שהותרו יום כן על
ד היה להתחתן ב וַוקא ת כן וכמו הבן), מבראשית, גורם הזמן (כי הזה יום ישראל בנות שנה בכל נו יְק
ק, מַשֲחִׁים מְל בְחֹו ִׁיוצאות יְפֶּנ אשה לו שאִׁין ֵומי לשם, ה אשר הקדוש חוד הִׁי לעורר החיתון ַונתהווה
'יש במחשבה' עלו ראל עליית ידי ועל, עולם"… בריאת נתהווה כביכול מחשבתם
ד תמוז-א)ב, יששכר, בני מדינוב, אלימלך צבי רבי (אדמו״ר
9] " שֶּזָכּו- וְאִׁשָה אִׁיש זָכּו- לֹא בֵינֵיהֶּם, כִׁינָה ְש ע״א יז (סוטה אֹוכַלְתָן). ." ֵשא.
- בֵינֵיהֶּם' "שְכִׁינָה ' ב יו״ד יה, ֵבֵינֶּן כ וִׁשְנֹו שמו את חֵלְק י ֵשהרִׁי בא וה״י איש י: שה
' מסלק שהקב״ה - אֹוכַלְתָן' אֵש זָכּו- לֹא שם (רש״י ואש)" אש ונמצאו יה, מֵבֵינֶּן ִׁשמו
" '… ב ַבִׁטְחּו בְי- כִׁי עַד, עֲדֵי דָ' דּה צ ' עֹולָמִׁים. .' ּור עֹולָמִׁיםֶּש שְנֵי. אֵלּו הּוא… בָרּוְך הַקָדֹוש בָרָא הָעֹולָם
"… בְיֹו״ד הַבָא וְהָעֹולָם בְהֵ״א, הַזֶּה ע״ב כט )(מנחות
10 ] " חַסְד וְזֹוכֵר הַכֹל. וְקֹונֵה טֹובִׁים. חֲסָדִׁים ֵגֹומֵל גֹואֵל אָבֹות. ּומֵבִׁיא י בְנ ֵלִׁבְנֵי בְאַהֲבָה" שְמֹו לְמַעַן יהֶּם
העמידה) בתפילת אבות (ברכת
" …'גֹומֵל' [' ני כִׁעָן וגילוי, הוצאה עָניְן ִׁהוא וַי פֶּרַח ָוַיֹצֵא צִׁיץ] צֵץ ֹוַיִׁגְמ ( שְקֵדִׁים' ל, יז במדבר. כג) ירּוּפ: ֵש
טֹובִׁים׳ּוְמַג הנקראים׳חֲסָדִׁים האורות את ומתקן ומגדל ממציא מוציא אותם… לה ' י חַסֵד ְוְזֹוכֵר
אָבֹות…' ב…עולם' האבות שעשו ָהחסדים בְנ לִׁבְנֵי גֹואֵל ֵּומֵבִׁיא יהֶּם' … של ניהם ה ב הָמ ֵדהשבטים כדי כן ואומרים האבות, של בניהם בני נקראים ישראל ולכן השבטים, בני הם ישראל וכל האבות,
כן… גם השבטים זכות לעורר " וישלח) חי איש בן מבג, דד, חיים יוסף (רבי
11 לידי מביא האהבה שזה רבה, הבה א עִׁניָן ]"…וזהו ידוע לזמן הטובות באים כאן צִׁמצּום, …אך בזמן…וזהו נתלבשו זה בעולם-ה אך נעשו, אחד בְרגע הטובות כל מהזמן, למעלה שם, באמת אבל
' רָצֹון עֵת ד' לְָך תְפִׁלָתִׁי 'וַאֲנִׁי סט, (תהלים )יד הקד לַרצון יָבֹוא והזמן העֵת דהיְינו, הקדים ל ום…ויכול
להקדים יכול מופלג- זמן שהיה אף הדבר, אין ושם הפשוט, לַרצון הדבר כשמביא נס דרך הטובה
כנ״ל "…זמן, רכה אות אמרים, לקוטי ממעזריטש, )(המגיד
עולם ("אדון נִׁקְרָא)"" שְמֹו מֶּלְֶּך אֲזַי - כֹל בְחֶּפְצֹו נַעֲשָֹה "לְעֵת 2
3 ע״א ב (סוטה לִׁפְלֹונִׁי)'…" וְאֹומֶּרֶּת׳בַתּפְלֹונִׁי יֹוצֵאת בַת-קֹול הַּוָלָד יְצִׁירַת קֹודֶּם יֹום …"אַרְבָעִׁים
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
