Page1
בס״ד זצ״ל שאולי הרב ע״ש מדרש בית
בחררה המהפך עני
1) זילברשטיין– יצחק הרב נא (הערב ב״ב אלחנן רמת )רב הבחין ולפתע ערב, לפנות קודש, בשבת ברחוב שהלך בבחור שהיה מעשה
של100 בשטר להיתקל מזדמן יום בכל שלא כיוון המדרכה. בצד מונח דולר
את להניח הבחור החליט רב, זמן עוד היה לא שבת צאת ועד שכזו, במציאה עוד במקום להישאר והחליט עליו, כיסתה שנעלו באופן השטר, גבי על רגלו
שבת לצאת עד מה, . זמן
מה על יודע אני "יקירי, לו: ואמר השכונה מעניי אחד במקום עבר לפתע ותכננתי השטר, את ראיתי בבוקר כבר אבל לומר, נעים דורך…לא אתה
השיבו בחררה'". המהפך 'עני אני השבת…והרי לאחר לעצמי אותו ליטול הגבהה כגון קניין, מעשה (ללא בעלמא שבראיה שכח כבודו וכי " )הבחור:
ב. (ב״מ קני' לא 'ראיה מפורשת– גמרא זו הרי במציאה! זוכה אדם אין …)
לך100 ואתן שבת, במוצאי לביתי בא זאת בכל אך צדקה בתורת."! שקלים
2 א עמוד נט דף קידושין מסכת בבלי )תלמוד קבליה גידל רב אזל זבנה, אבא רבי אזל ארעא, בההיא מהפיך הוה גידל רב עד המתן ליה: אמר נפחא, יצחק לרב וקבליה זירא רבי אזל זירא, לרבי ובא בחררה מהפך עני ליה: אמר אשכחיה, סליק, כי לרגל. אצלנו שיעלה
עבד טעמא מאי מר ואלא רשע. נקרא יה: ל אמר מאי? הימנו, ונטלה אחר לא זבוני א״ל: מר! ניהליה ניתבה נמי השתא ידענא. הוה לא א״ל: הכי? במתנה בעי אי מילתא, מסמנא ולא היא קמייתא דארעא לה, מזבנינא לא אבא רבי יחיה, מתנות ושונא דכתיב: לה, נחית לא גידל רב נישקליה.
לה נחית מר ולא לה, נחית מר, א ל גידל. רב בה דהפיך משום לה, נחית
דרבנן. ארעא ומיתקריא
רש״י לקנותה. עליה מחזר - ארעא בההיא מהפך
זירא. לר' צעקתו דברי סיפר עליה קבל - קבליה
הרב. פני מקבלין היו הרגל בהלכות כשדורשין - לרגל - בחררה המהפך עני בה לזכות אחריה מחזר הבית. בעל לו שיתננה או ההפקר מן
חבירו. לחיי שיורד - רשע נקרא בה. מתעסק גידל שרב - ידענא הוה לא מעולם. שלקחתי ראשונה לי היא זו - קמייתא דארעא - דרבנן ארעא הראשון. מקחו אדם שימכור טוב סימן אינה - מילתא מסמנא ולא לתלמידים. הפקר
3 א עמוד נט דף קידושין מסכת )תוספות בקונטרס פי' כו- 'ה ונטל אחר ובא בחררה המהפך עני של בחררה דמיירי
הפקר וקשה י דף (ב״מ אוחזין בשנים דתנן ). מהא ונפל המציאה את ראה
ונטלה- אחר ובא עליה טליתו שפירש או עליה לו הא וכן שלו היא הרי
(שם התם )דקאמר עליה- טליתו ופירש הפאה מקצת שליקט מי מעבירים
וא ה בחררה מהפך עני ואמאי הימנה אותו ר״ת ואומר דנקט דמהפך דאיסור לקנות כשרוצה או בשכירות להרויח העני כשרוצה דוקא אלא שייך לא הכא
גידל דרב דומיא והוי וקונה מקדים וחבירו אחד דבר ומש הכי ום קאמר במקום וישתכר ילך חבירו בה שטרח זאת על מחזר למה כי רשע דנקרא
ליכא דהפקר החררה היתה אם אבל אחר לא בזאת זכה לא שאם איסור
אחרת ימצא התם דקאמר כא:) דף (ב״ב יחפור לא דפרק מההיא קשה ומיהו
דהתם ונראה הפקר של שהוא פי על אף הדג ריצת כמלא הדג מן מרחיקין
טעמא היינו בר האי (שם) התם דקאמר ההיא כי לאומנתו יורד שהוא מפני
עליה לעכובי מצי יה בהד ואוקי מבואה בר ואתא ריחיא דאוקי מבואה
לחיותאי פסקת דקא ליה דקאמר ר״ת של אביו מאיר רבינו אומר ועוד והדגים מת דג במצודות להשים הדייגים דרך שכן מת בדג דמיירי מעשה וע״י תחילה מצודתו פירש שזה וכיון הדג אותו סביב שם מתאספים
גוזל כאילו הוה פורש חבירו היה אם ודאי סביב שם מתאספים זה שעשה
אחר במקום כן לעשות תוכל לו לומר ויכול לו יצחק למהר״ר נראה ומכאן זמן כל בביתו אחר מלמד לו שיש הבית לבעל עצמו להשכיר למלמד שאסור
בביתו, שהמלמד אחר במקום המלמד ילך שם שכיר שהוא שמאחר
שלו. המלמד לעכב רצונו דאין בעה״ב שיאמר לא אם שם, להשתכר אם אבל
יכול ואינו עצמו מלמד אותו לשכור אחר בע״ה יכול אחד מלמד ב בעה "שכר אחר, מלמד ושכור לך הבעה״ב לו לומר שהרי לזה אלא רצוני אין ליה דנימא
אחר ממלמד יפה בני ילמוד שזה לי. כמדומה
4 ) רמז הבתים חזקת פרק בתרא בבא מסכת מרדכי תקנא
וקנה- אחר ישראל וקדם לקנות מחזר ישראל דאם מאיר רבינו וכתב אינו
ולא רשע, נקרא דמים פיסוק [*ראובן] גמר אא״כ בחררה המהפך עני שייך בערכאות ולהעלות השטר כתיבת רק חסרים היו ולא כוכבים העובד עם
וכה המקח ולברר "שלהם רשע, לקנותו-נקרא והלך המקח שמעון קדם אם ג
או ודוחק כוכבים העובד עם המקח ראובן גמר לא אם אבל שמא תו [*יזלזל
ו שמעון וקדם כוכבים העובד לו] בחררה, המהפך עני מקרי קנאו-לא ובלוקח הלוקח כבר הפיסוק דגמרו היכא אלא בחררה מהפך מיקרי לא נמי מישראל
Page2
באותן או נאה וק זה והלך הקנין רק חסרים היו ולא לזה זה ונתרצו והמוכר
למכרה רוצה ו אינ המוכר אם אבל רשע, נקרא דמים-אז הוסיף או דמים הוא רשע וקנאה-לאו אחר והלך בכך א״כ רשע נקרא בכה״ג אפילו דאי לו לתת ירצה לא שמעון של קרקע לקנות ראובן יבא שאם למוכר מפסדי' חשו ורבנן לקנותם] רשאי אחר יהא [לא שויה כפי] ולא מועט דבר [אלא
דמוכר לפסידא טובא דוחקו… מחמת הוא] מוכר כי [*יען
5 ) סופר- חת״ם מציעא( בבא ע״ב )י
(ד״ה מקובצת שיטה כתב תחילה, דאמר מתני' ע״א י' ב״מ סוגיין יין וע 'מתני ז״ל הרדב״ז מורו בשם רכוב) …היה הוה נמי בהפקירא דס״ל וסיעתם ורמב״ן לרש״י תקשי לא זו סוגיה והנה ורמב״ן לרש״י אבל ר״ת, שיטת כפי נקיט דמילתא רווחא רדב״ז די״ל רשע,
מציאה וראה דרכב הוה, לא מהפך ני ע אפילו דהכא דקמ״ל ניחא, נמי דמים פיסוק גמר ולא ונתן נשא ואפילו שהיפוך, היפוך מה מרחוק כתב הא מכ״ש היפוך, מקרי דלא תקנא) סימן (ב״ב הר״מ בשם, המרדכי
דמילת לרווחא והרדב״ז א כר״ת לא דס״ל פוסקים אאינך ולק״מ הכי נקיט
. וסיעתו
6 ) הלכות משפט חושן ערוך שולחן א סעיף רלז סימן טעות ומקח אונאה
אחר ובא מטלטלים, בין קרקע בין לשכרו, או לקנותו דבר אחר המחזיר
- וקנאו אחר אצל עצמו להשכיר לרוצה הדין. והוא רשע. נקרא וי״א )(ר״ת
- וקדמו אחר ובא מאחר, מתנה לקבל או בהפקר לזכות בא שאם נקרא אינו
דבר שאינו כיון רשע, אחר במקום לו. המצוי שנא דלא אומרים ויש. )(רש״י
: הגה לסברא ואפילו עיקר נראה הראשונה. וסברא, עני )(מהפך ב דוקא זו
מצוי שאינו (בדבר) לא אם לא, בעשיר אבל רשע. מקרי בעשיר אפילו דאז אלא מחוסרין ואין שביניהם, הדמים פסקו כשכבר אלא מיירי לא זה וכל
רוצה והקונה בכך רוצה שהמוכר הפסיקה, עדיין מחוסרין אם אבל. הקנין - בזול יותר לקנותו לאחר, מותר ישראל או כוכבים עובד המוכר אם בין
חזקת פ' מרדכי בשם.)(ב״י
ג ס״ק רלז סימן חידושים המשפט נתיבות 7) אבל עני, הוא כשהמהפך דוקא אחרונה, לסברא פירוש, זו. לסברא ואפילו בדבר רק רשע הוי דלא מודה האחרונה סברא אפילו עשיר הוא כשהמהפך
סק״ו. [סמ״ע בדמים. אפילו מצוי ]שאינו
8) ו סימן משפט חושן ג- חלק ם פעלי רב שו״ת חיים- יוסף הרב
ובודק שוחט שם להיות יע״א פרס מערי אחת בעיר שהוחזק ראובן שאלה אחד שוחט ו עמ לצרף הקהל עתה יכולים אם שנים, כעשר לו זה הי״ו, לקהל המורה יורינו הב'. לשוחט ולתת הנז' ראובן שלוקח מהפרס. ולפחות
ושכמ״ה.
לומר נראה היה לכאורה. תשובה שיש המנויים בכלל אינו ובודק דשוחט השוכר ויכול בשכרו ובא בעלמא אומנות הוא אלא וכיוצא, דיין כמו בקהל
סי ח״א 'קטנות בהלכות ז״ל חאג׳יז מהר״י וכ״כ שירצה עת בכל, לסלקו
כדי לקהל מעות ונתן אחד ובא לרבים מושכר שהיה שוחט שנשאל ט״ל גבר דאלים ומאן בעלמא אומנות דהשוחט ז״ל הרב השיב במקומו, ליכנס
, ע״כ ז״ל המני״ח הרב בנו אך תחת נכנס דהוא אפשר שכתב כן, סבר לא שם
ע״ש גבול השגת משום בו ויש בחררה המהפך עני אחר המחזר, סוג מצינו וכן
ש״ץ סי' ריבות בדברי ז״ל, אדרבי מהר״י להרב אפילו בפשיטות דסבר עמו ולירד ראובן במקום להכנס לשמעון רשות אין הספרות של באומנות
ע״ש לחייו, עד נמי בנ״ד ולפ״ז עכ״ז בעלמא, אומנות היא זו דנימא גב על אף
במלאכה שהחזיק הראשון של בגבולו לבא השני לזה רשות אין כעשר זו
שנים…
לענין דבר של כללו שם בתשובתו אסיק לב )(נדיב הנז הרב הנה שיהיה 'ואיך בעיר- הקבועים השוחטים של שכירותם זמן דבתוך דינא אליבא יתיב דינא
אופן בשום שלהם בתחום ולהכנס עצמו להשכיר אדם ום לש דאסור דכ״ע אותו- ומפתים פניו מחלים הציבור אם אף שבעולם, אל לגשת לו אסור כלות דלאחר דס״ל הכנה״ג לדעת אפילו מתקרי ועבריינא ורשע המלאכה, כתב בפירוש הזמן בתוך מיהא הא ליכנס, יכול בו חפצים הציבור אם הזמן
שכרוהו אם דבזה״ז לעיל בררנו כבר בנ״ד והנה "ש, ע וכו' מקרי ורשע דארור אם בזה״ז עתה הלכה לענין כן על לעולם, דמשמעותו הוא המנהג סתם הבא כדין חשיב שיהיה עת בכל גבולו להשיג אחר ובא בסתם שכרוהו
יאיר והשי״ת בס״ד. לעיל וכמ״ש ברור וזה, הזמן תוך חבירו גבול להשיג
אכי״ר. תורתו באור עינינו
Page3
ס סימן א חלק משפט חושן משה אגרות שו״ת 9) מוהר״ר הרה״ג ידידי מע״כ תש״כ. ון סי י״ט ידע בלא בחררה מהפך בענין
שליט״א. דיקשטיין אפרים
ללמוד אותך לשכור בדבר אצלך היה שאחד מה בדבר הנה עם שעות איזה
הקיץ בימי אחדים תלמידים חשבת ואתה בדבר תשובה לך ליתן צריך שהוא
השכירות גמר חשב והוא את ושכר הלך ולכן תשובה לו ליתן צריך שאתה
חברך וחברך בחררה מהפך מדין עצמו להשכיר אסור שחברך ן טוע ואתה
טוען חשב אבל בזה עמך שדבר שידע אף להשתכר רצית שאתה ידע שלא רוצים ושניכם רוצה. שאינך לו השבת ודאי לשוכרו אצלו אח״כ שבא מכיון
דעתי. לידע
רל״ז סימן חו״מ בש״ע הנה החזיר שהראשון השני ידע בין חלוק הוזכר לא
לקנותה הדבר אחר משמע הדין, נאמר דסתמא ידע לא או עצמו להשכיר או ולמוכרו להחזיר רשע להקרא רוצה אינו אם חיוב עליו יש ידע בלא שאף
להראשון השכירות ולמסור. להראשון נ״ט דף בקידושין מפורש וכן 'שר יצחק ר' א״ל ומ״מ ארעא בההיא מהפיך הוה גידל דרב ידע הוה לא אבא
יהבה לא אם ידע בלא דאפילו אלמא מר ניהליה ניתבה נמי השתא נפחא רשע. נקרא גידל לרב. .
בזה לדון יש אך ומתנה כהפקר לדון יש שאולי אחרים אצל להשתכר אפשר לא אם
ש שם כתב והרמ״א הראשונים פליגי מהפך דין בכזה שאין עיקר נראה הראשונה וסברא
יעשה לא אחרת כשמלאכה רק הוא אבל אחר. במקום למצא יכול שאינו כיון בחררה הוא אחרים לתלמידים להשתכר למצא מקום ליכא זו בעיר שאם לומר שייך אופן בשום
משום בזה שיש פעולה כסתם הוא עושה היה אחרת מלאכה גם אם אבל ומתנה, כהפקר
. בחררה מהפך עצמכם בין תבררו ה' יראי הם ששניכם וחברך ואתה לי ידוע לא זה ודבר
בזה… לדון
10 ש ) צא סימן א חלק העזר אבן משה אגרות ו״ת
בענין בשידוכים בחררה מהפך איסור הנכבד ידידי מע״כ תשט״ז. מנ״א כ״ה
שליט״א. אספיס זאב משה ר' הרה״ג
שאלתו בדבר להשתדך לנסות לאחר מותר אם נערה לאיזו שמשתדך באחד
. לא או בחררה המהפך עני דין בזה יש אם בה רוצה הוא שגם נערה לאותה
בזה. לע״ד הנכון אבאר
השידוך שנגמר ביניהם החליטו שלא זמן כל והנה אם הדבר בעצם עדין מסתפקים היא או שהוא ברור גמר, לידי יבא שלא שאפשר כאלו ממון בעניני תנאים באיזה רק אף או לפניהם טוב הוא
בחררה מהפך דין. שליכא דדין א 'עי' ס רל״ז סי' בחו״מ הרמ״א פסק וממכר מקח בעניני דאף מחוסרין אם אבל הקנין אלא מחוסרין ואין שביניהן הדמים פסקו כשכבר הוא בחררה מהפך המוכר אם בין לקנותו לאחר מותר בזול יותר רוצה והקונה בכך רוצה שהמוכר הפסיקה עדין
ישראל המוכר אם בין עכו״ם בסק״ז הסמ״ע ופי' המוכר שתקנת ישראל המוכר אם מבעיא לא
משויה פחות עליו ויפסוק לקנותו אחד ישראל שבא דמיד המוכר יפסיד דאל״כ בכך א הי ישראל ולכן שם. עיין עכו״ם המוכר אפילו אלא לקנותו רשאי אחר דאין כיון לו ליתן המוכר יצטרך ולא למוכר. ולהפסיד אסור לדבר זה להחשיב אפשר דאיך פליגי לא כו״ע ישראל שבמוכר ברור
איזה מזה כשיש תקנו שלא בדיינים להוציא אף תקנה שהוא מצרא ר דב מדינא זה דין עדיף בחררה מהפך דין וכ״ש כ״ג, סעי' קע״ה סי' חו״מ בש״ע כדאיתא למוכר מועטת אפילו פסידא במוכר הרמ״א על יחלקו אם אף ולכן להמוכר פסידא מזה כשיהיה שליכא לאיסור רק שהוא
ישראל במוכר יחלקו לא. עכו״ם בשיד כ״ש וא״כ וכין משני הענין לגמור החליטו שלא זמן שכל
לכו״ע, בחררה מהפך דין בזה אין הצדדין- מוכרחת הנערה שתהיה מזה גדול הפסד לך שאין
לכו״ע שמותר ברור ולכן. לישאנה העולם לכל שנאסור משום לה שנשתדך להראשון רק להנשא בחרר מהפך דין ליכא להנערה הפסד טעם בלא שאף הרמ״א לשיטת ול״מ ביניהן. הושוו בלא ה
שכ״ז 1) לדינא לן יצא השידוכין- לגמור שניהם בין הוסכם שלא שום ליכא
ואחר לה2) להשתדך לאחרים. איסור לעשות שהדרך במקום הענין שנגמר
זה תלוי עשו לא ועדין וכלה חתן בשם להחשיבם תנאים כתיבת או קנין עיקר הראשונה שסברא מסיק שהרמ״א ומאחר ומתנה דהפקר במחלוקת להחמיר ה' לירא הראוי מן אבל זו בנערה דוקא הרוצים לאלו האיסור ליכא
ואם רש״י3) שיטת שהיא אחרונה לסברא. לחוש כתיבת או קנין עשו כבר
נוהגין שאין במקומות כלום עשו לא אף או תנאים דבר איזה לעשות בדוקא במקומות ואף כלום) אינו החופה בשעת שכותבין (דמה בכאן במדינתנו כמו ואסור לחזור שלא החרם חל כבר לעשות חשבו לא הם אבל שנוהגין
איסורי מתרי לה להשתדך לאחרים חדא החרם על שתעבור לה שגורם במה
בחררה. מהפך איסור גם עליו יש שממילא 'ב
מ שהביא ומה י״ח דף במו״ק שמואל דאמר מהא להתיר ע״כ לארס דמותר
אשה מועד של בחולו ברחמים אחר יקדמנו שמא וכוונתו אסור דאם אף ראיה והוא תפלתו השי״ת שיקבל מסתבר לא לה להשתדך לאחרים רש״י על יקשה וא״כ שידוכי בלא לקדש אסור דהא השידוכין שגמרו לאחר
במק״א מצוי שלא בהפקר גם. דאוסר אי אבל חדא משם ראיה זה ן דבר שמבקש אף תפלתו יקבל שהשי״ת טעם מאיזה אדם זוכה דלפעמים
מאתנו נעלמו השי״ת ודרכי לבקש ראוי היה. שלא ועוד יתפלל דאולי
מהסכמתה- בה שתחזור שהוא בה להשתדך להאחרים איסור ליכא שאז
פיינשטיין. משה ידידו, לעיל, כדכתבתי הוא לדינא ולכן המותר. באופן
Page4
11 ) ת שטרנבוך- משה הרב תרכו סימן ב כרך והנהגות שובות
: שאלה אם פעמים, כמה כבר ונפגשו עמה להשתדך עומד שאחד בחורה
אחר בחור עם שידוך לה להציע מותר
בחררה מהפך דין מצד הנה לכאורה רשע- שנקרא שגם כלל, לחשוש אין וכמבואר הקנין וחסר דמים פסקו כבר אם אלא איסור אין וממכר במקח
רל״ו ר״ס, בח״מ בתשובות כתב וכן איסור, אין - דבר שום גמרו שלא וכאן
משה ""אגרות שום בזה שאין צ״א) ח״א (אהע״ז זצ״ל פיינשטיין מהגר״מ
איסור.
וממכר למקח לדמות אפשר, אי לדעתי אמנם שבמו״מ מוכן המוכר הנה אתו ודיבר אחד בא ואם דמים, לו שישלם אחד לכל מיד למכור מעיקרא
משא״כ לכולם למכור מוכן מצידו שהרי דבר, שום, זה ב נקבע לא עדיין
בשידוכים להסכים- תנאים הרבה וצריך אחד, לכל מוכנים שאינם ורק מבררים ממונות בעניני וגם ומשפחה, שמים יראת בתורה, שבודקים כבר יש אזי וכדו', הפגישות עניני על שקובעים הם וההורים נפגשים, אח״כ
נקרא שהשדכן לחשוש וראוי אחר, להציע סור וא קנין, קודם כמו קירוב
רשע.
החרדים שלנו בחוגים זה שאם בכך תלוי שהדבר נראה זה, ולפי שאין
איסור יש שיגמר הדבר קרוב ואז ההורים בירור אחר רק הבנים, , נפגשים
, רשע ונקרא אחר להציע באמריקא ובמיוחד ששמעתי חוגים באותם, אבל
בעיניו- חן מוצאת ואם עמה נפגש בעצמו שהבחור ההורים אז רק
שעדיין אחר להציע מדינא איסור בזה אין קביעות בפגישה ואין, מתערבים,
מ״מ אבותינו דרך אינו זו שדרך שנראה ואף, , לבד בפגישה דבר נקבע לא, וכמ״ש כלל איסור בזה שאין נראה אחר כשמציע רשע נקרא אם לענין
מ״מ איסור שאין שאף ובים" ט בדרך תלך "למען משום למנוע יש (ואולי ראוי הדין משורת לפנים )למנוע.
צדקה בטעות
12 ) זילברשטיין– יצחק הרב המשך - נא (הערב ב״ב אלחנן רמת )רב בגדול נכתב השני צידו על והנה השטר, את הבחור הרים השבת, בצאת: ויהי
עזרא– ""דפוס טלפון מכסף… חוץ הכל! …מדפיסים
כ- השטר היה נראה אחד מצד שאמנם התברר 100 לכל דולר אך דבר,
בית-ד של פרסומת אלא השטר היה לא למעשה התאכזב ר הבחו פוס… התעכב ולחינם ערך, לו שאין כחפץ התבררה הגדולה שהמציאה לגלות
ה- את ויתבע העני יבוא עוד ועכשיו במקום. 100 …שקלים שהנה– ביודעו מאושר, קורנות ופניו הבחור, לבית מגיע העני היה, כך ואכן
חברו לו שהבטיח מה את לידיו לקבל עומד …הוא
רק התחייבתי הלא והסביר הבחור. ה"…אמר עצמ ה׳מציאה' את לך "אתן שטעיתי– שהתברר ומאחר גדולה, במציאה שזכיתי שחשבתי משום את כלל התנה לא כבודו "הרי להעיר: ביקש העני אך בטלה"! הבטחתי המאה מתוך שקלים המאה את שתתן אמרת לא במציאה. בזכייה תרומתו
צדקה בתורת הבטחה סתם היתה זו אלא."דולר,
13 ) משנה א עמוד לא דף נזיר מסכת
אומרים שמאי: בית טעות- הקדש, הקדש אומרים ו: ב״ה הקדש. אין
14 ב סעיף רנח סימן צדקה הלכות דעה יורה ערוך שולחן )
שו״ע: השני גם וזה אחר: על ואמר צדקה. זה הרי ואמר: סלע, המפריש
. צדקה
הוי - אחר על בשפתיו והוציא זה, סלע על לומר רצה (ואם מר״א: טעות
אשירי.) בהגהות (שם כלום). ואינו
15 ער שולחן ) ו סעיף רלב סימן נדרים הלכות דעה יורה וך
: הגה וכן ה זה אצל פלוני היה אם האומר לצדקה זוז אלף אתן דבר (והיה
שם היה לא שבודאי )סבור ו, - שם היה (מהרי״ו בשוגג נדר דהוי פטור,
נ״ט.) סימן והלכות בדינים
16 ט ס״ק רנא סימן דעה יורה ש״ך ) כו דעתו.'דאומדין נ״ג סי' מזרחי ר״א בתשובת כתוב נדרים דיני דבכל
פי על סומכין דשות והק האומדנא בתר הולכים וכן בהם דנים הם פיהם ועל
באריכות: וע״ש דעניים אומדנא
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
