התהוות נוסח ההגדה
נוסח ההגדה
מנחת חינוך מצוה כא
והנה זה ברור, כמו בכל מצוות התלויות בדיבור אחד מוציא חבירו, כמו ברכת המזון וכדומה. . הוא הדין כאן אחד מוציא חבירו. ואפילו אם יצא מוציא, כמו בכל מצוות חיוביות, רק צריך שיהיה מחוייב בדבר, דבלאו הכי אינו פוטר חבירו כמבואר בש״ס כמה פעמים (ברכות כ, ב).
שו״ת חתם סופר ח״א או״ח סימן טו
אמרו חז״ל שומע כעונה. . וכאילו נעשית המצוה בגופו של זה. נמצא יש כאן שלשה מינין, מצוה המוטלת על גופו לא שייך שליח כלל, ושלא ע״י גופו נעשית על ידי שליח אפילו שלא בפניו ויוצא ידי חובתו, ומצוה התלויה בדיבור אי שמע הוה כעונה ויוצא ידי חובה. נמצא לפי זה כי אמירת הגדה בליל פסח דנפקא מ״והגדת לבנך" שצריך אמירה בפה, אינו יוצא ידי חובה אלא בשומע מבר חיובא.
הרמב״ם (הלכות חמץ ומצה פרק ח הלכה א-ב)
סֵדֶר עֲשִׂיַּת מִצְוֹת אֵלּוּ בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּךְ הוּא: בַּתְּחִלָּה מוֹזְגִין כּוֹס לְכָל אֶחָד וְאֶחָד וּמְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן וְאוֹמֵר עָלָיו קִדּוּשׁ הַיּוֹם וּזְמַן. . מַתְחִיל וּמְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה וְלוֹקֵחַ יָרָק וּמְטַבֵּל אוֹתוֹ בַּחֲרֹסֶת וְאוֹכֵל כְּזַיִת הוּא וְכָל הַמְסֻבִּין עִמּוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֵין אוֹכֵל פָּחוֹת מִכְּזַיִת. וְאַחַר כָּךְ עוֹקְרִין הַשֻּׁלְחָן מִלִּפְנֵי קוֹרֵא הַהַגָּדָה לְבַדּוֹ. וּמוֹזְגִין הַכּוֹס הַשֵּׁנִי וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל. וְאוֹמֵר הַקּוֹרֵא מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה. .
מעשה רב הלכות פסח סימן קצא
ומגביה הקערה בעצמו ואומר הא לחמא עניא וכולם שומעים וכו', ואז מוזגין הכוס ושואלין מה נשתנה ואומר הגדה וכולם שומעים.
חזון עובדיה פסח מגיד אות י
לזאת החלש יאמר גיבור אני לספר ביציאת מצרים כיד ה' הטובה עליו ולא ימהר בהגדה כדי לסיימה וכל שכן שלא יבלע תיבות ואותיות ממנה, דבלע מצה יצא אמרו, אבל לא בלע הגדה. ומכל מקום כשיש שם ילדים רכים שאינם יכולים להישאר ערים זמן רב טוב לקצר בסיפור יציאת מצרים עד לאחר הסעודה כדי לזכותם בכל המצוות הנהוגות, והכל לשם שמים.
סדר ההגדה לריטב״א
וחייב אדם לספר בלילה הזה לנשים ולתינוקות ולכל בני החבורה בענין יציאת מצרים, ואם אינו יודע אומר מה נשתנה וסדר ההגדה.
הגדת המרד
הגדה של פסח
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וְרַבִּי עֲקִיבָא. וְרַבִּי טַרְפוֹן. שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק. וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. .
סנהדרין לב ב
ת''ר צדק צדק תרדף הלך אחר חכמים לישיבה אחר ר' אליעזר ללוד. . אחר רבי יהושע לפקיעין אחר רבן גמליאל ליבנא אחר רבי עקיבא לבני ברק. .
מהר״צ חיות שם
איך יתכן הסיפור בהגדת פסח דרבי אליעזר ורבי עקיבא שהיו מסובין בבני ברק? הרי מקומו של רבי אליעזר בלוד, ורבי אליעזר בעצמו סבירא ליה (סוכה כז ב): משבח אני את העצלנין שאינן יוצאין מבתיהם ברגל, ושם בסוף הסוגיא סיפרו שרבי אליעזר שבת בסוכתו של רבי יוחנן ברבי אלעאי בקסרי, מקשה הש״ס איך הניח דירתו ברגל, ודוחק הש״ס לומר בשבת הואי (ולא יו״ט) דאי אפשר לומר דרבי אליעזר יניח ביתו ברגל. וקשה אם כן איך הלך בחג המצות לבני ברק?
יבמות סב ב
אָמְרוּ: שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף זוּגִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא מִגְּבָת עַד אַנְטִיפְרַס, וְכוּלָּן מֵתוּ בְּפֶרֶק אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה לָזֶה. וְהָיָה הָעוֹלָם שָׁמֵם, עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם וּשְׁנָאָהּ לָהֶם: רַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ, וְהֵם הֵם הֶעֱמִידוּ תּוֹרָה אוֹתָהּ שָׁעָה. אָמַר רַב חָמָא בַּר אַבָּא וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין: כּוּלָּם מֵתוּ מִיתָה רָעָה. מַאי הִיא? אָמַר רַב נַחְמָן: אַסְכָּרָה.
רמב״ם, הלכות מלכים יא ג
שֶׁהֲרֵי רַבִּי עֲקִיבָא חָכָם גָּדוֹל מֵחַכְמֵי מִשְׁנָה הָיָה. וְהוּא הָיָה נוֹשֵׂא כֵּלָיו שֶׁל בֶּן כּוֹזִיבָא הַמֶּלֶךְ. וְהוּא הָיָה אוֹמֵר עָלָיו שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְדִמָּה הוּא וְכָל חַכְמֵי דּוֹרוֹ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. עַד שֶׁנֶּהֱרַג בַּעֲוֹנוֹת. כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱרַג נוֹדַע לָהֶם שֶׁאֵינוֹ.
אגרת רב שרירא גאון (987)
והעמיד רבי עקיבא תלמידים הרבה והיה שמדא על התלמידים של ר״ע.
כרם חמד חלק ז עמ' קפג
והמרצח הלזה (אדריינוס) פרש מצודתו הרעה במלחמה זו לא לבד על כל הלוחמים והנסים והנחבאים במבצרים אשר השמיד אותם, אך גם על לומדי התורה בביתם, ובייחוד על תלמידי ר״ע אשר אולי היו נחשדים לו איזה מהם שהייתה ידם עם בר כוזיבא.
חגים ומועדים לרב יהודה ליב מימון
איכה רבה פרשה ג
יהודי אחד עבר לפני אדרינוס ושאל בשלומו. אמר לו: מי אתה? אמר לו: יהודי. אמר לו: וכי יש יהודי עובר לפני אדרינוס ושואל בשלומו? אמר: לכו והתיזו את ראשו! עבר יהודי אחר, ראה מה שנעשה בראשון ולא שאל בשלומו. אמר לו אדרינוס: מי אתה? אמר לו: יהודי. אמר לו: וכי יש יהודי עובר לפני אדרינוס ואינו שואל בשלומו? אמר: לכו והתיזו את ראשו! אמרו לו סנקליטון [שרי היועצים] שלו: אין אנו יודעים מה אלו המעשים שאתה עושה; מי ששואל בשלומך - נהרג, ומי שאינו שואל בשלומך - נהרג! אמר להם: ואתם רוצים ליעצני היאך אני צריך להרוג בשונאי?
הגדה של פסח
וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ. שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבַד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ. אֶלָּא שֶׁבְּכָל-דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם:
הגדה של פסח נוסח מקורי ספרדי
מצה ומרור בלא ברכה. זכר למקדש בימינו יחודש. כהלל הזקן שהיה כורכן ואוכלן בבת אחת. לקים מה שנאמר 'על מצות ומרורים יאכלוהו'.
שבת לג ב
וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ ״רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים בְּכָל מָקוֹם״? דְּיָתְבִי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְיָתֵיב יְהוּדָה בֶּן גֵּרִים גַּבַּיְיהוּ. פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר: כַּמָּה נָאִים מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל אוּמָּה זוֹ: תִּקְּנוּ שְׁוָוקִים, תִּקְּנוּ גְּשָׁרִים, תִּקְנוּ מֶרְחֲצָאוֹת. רַבִּי יוֹסֵי שָׁתַק. נַעֲנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְאָמַר: כׇּל מַה שֶּׁתִּקְּנוּ, לֹא תִּקְּנוּ אֶלָּא לְצוֹרֶךְ עַצְמָן. תִּקְּנוּ שְׁווֹקִין — לְהוֹשִׁיב בָּהֶן זוֹנוֹת, מֶרְחֲצָאוֹת — לְעַדֵּן בָּהֶן עַצְמָן, גְּשָׁרִים — לִיטּוֹל מֵהֶן מֶכֶס. הָלַךְ יְהוּדָה בֶּן גֵּרִים וְסִיפֵּר דִּבְרֵיהֶם, וְנִשְׁמְעוּ לַמַּלְכוּת. אָמְרוּ: יְהוּדָה שֶׁעִילָּה — יִתְעַלֶּה. יוֹסֵי שֶׁשָּׁתַק — יִגְלֶה לְצִיפּוֹרִי. שִׁמְעוֹן שֶׁגִּינָּה — יֵהָרֵג.
הגדה של פסח
הַשַּׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל. הַשַּׁתָּא עַבְדֵּי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.
פרשת נשא, אות צ
בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזהר, יפקון ביה מן גלותא ברחמי.
משנה פסחים י ו
עד היכן הוא אומר? בית שמאי אומרים עד אם הבנים שמחה [רק המזמור הראשון]. ובית הלל אומרים עד חלמיש למעינו מים [גם המזמור השני]. וחותם בגאולה.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
