‏הצגת רשומות עם תוויות מרים הנביאה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מרים הנביאה. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 19 ביוני 2026

בארה של מרים - שיעור לפרשת חוקת - מורחב

מתה מרים – הסתלקה הבאר

במדבר פרק כ

(א) וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם:

(ב) וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן:

תלמוד בבלי מסכת תענית דף ט עמוד א

רבי יוסי ברבי יהודה אומר: שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל, אלו הן: משה, ואהרן, ומרים. ושלש מתנות טובות ניתנו על ידם, ואלו הן: באר, וענן, ומן. באר - בזכות מרים, עמוד ענן - בזכות אהרן, מן - בזכות משה. מתה מרים - נסתלק הבאר. שנאמר 'ותמת שם מרים', וכתיב בתריה 'ולא היה מים לעדה', וחזרה בזכות שניהן.

משנה מסכת אבות פרק ה משנה ו

עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן פי הארץ ופי הבאר…

פירוש רש״י על אבות פרק ה משנה ו

פי הבאר של מרים שנבלע הפתח בסלע שדרך שם יצאו המים במדבר וכשהכה משה הסלע פתח הסלע את פיו שנברא לו מקדם.

[רבינו] בחיי במדבר פרק כ

(ב) ולא היה מים לעדה. כשמתה מרים נסתלק הבאר, כי היה הבאר בזכות מרים, שהיה לה זכות המים ממשה, שנאמר: (שמות ב, ד) "ותתצב אחותו מרחוק". ומה שנסתלק עתה במיתתה ראיה שבזכותה היה עמהם, ומכאן שכל ארבעים שנה היה להם הבאר.

כלי יקר במדבר פרק כ

(ב) ולא היה מים לעדה. על צד העונש חסרו המים לפי שלא הספידוה כראוי, כי במשה ואהרן נאמר 'ויבכו אותם בני ישראל' וכאן לא נאמר 'ויבכו אותה', ונאמר 'ותמת שם [מרים] ותקבר שם', כי במקום שמתה שם תהא קבורתה לאלתר ונשכחה כמת מלב ולא הרגישו בהעדרה כלל על כן נחסרו להם המים כדי שידעו למפרע שהבאר היה בזכות מרים.

אברבנאל במדבר פרק כ

ונראים דברי רבותינו שהם האמת בלי ספק שבימי מרים ובזכותה היה הולך עם ישראל בדרך פלא באר מים חיים. כי בכל מקום שהיו חונים היה נובע באר מים חיים ע״ד הפלא וכאשר מתה הצדקת הזאת פסק הבאר. ודבר הכתוב בגנותם של ישראל שבמקום שהיה להם לבא לנוד למשה ולאהרן ולנחמם במיתת אחותם הנביאה, נקהלו עליהם לריב עמהם ולא לנחמם וז״ש 'ויקהלו על משה ועל אהרן' 'וירב העם עם משה' כי להיותו העקר בנבואה ובהנהגה היתה המריבה עמו בראשונה.

אלשיך במדבר פרק כ

קשה מאד למה הצמיאם ה' עד קצו בחייהם. שאם היה למען יכירו כי בזכות מרים היה להם הבאר, כי על כן בסילוקה נסתלק. אם כן יהי נא שעה אחת או שתים, ואחרי כן ישוב בזכות משה, כאשר היה כי שני הדברים חזרו בזכותו. כי אפילו מעט זמן לא היה ראוי. כי אין חוסר המים שבלעדן כלם מתים כחוסר ענני כבוד - כי המה באהליהם גם שיחסרו ענני כבוד - בסילוק אהרן. כי על כן לא יפלא כי יצעקו על המים:

אלשיך שם

הנה לבא אל הענין, נזכיר ענין מאמרם ז״ל (ילקוט רמז תשסג). כי בהיות משה ואהרן, ואשר נגע אלהים בלבם, מטפלים לקבור את מרים. נשאו עיניהם ויראו את כל המון ישראל באים אצלם. ויאמר משה כאשר ראם מה ההמון הלז. אמר לו אהרן אשריהם ישראל שהם גומלי חסדים בני גומלי חסדים, הנה הם באים לגמול חסד עם מרים. והשיב משה אם כן היו באים כסדר, תחלה שרי אלפים ואחר כך שרי המאות וכו'. אך בבואם בערבוביא אין זה כי אם על תלונה ורעה יבאו. ואז בשומעם את משה, וירב העם עם משה והניחו את אהרן. עד כאן ענין מאמרם:

והנה גלו לנו כי המון בני ישראל לא הלכו לגמול חסד למרים, עם משה ואהרן. ובזה נבא אל הענין. והוא, כי במות מרים היה להם כולם כאיש אחד ללכת לגמול חסד. ומה גם כי זולת היותה צדקת ונביאה ואחות משה ואהרן, גם כן היה ראוי לבלתי יהיו כפויי טובה, כי מימיה היו שותים כולם. והנה היה אפשר להם לומר, כי לא ידעו כי זכותה השקתה אותם. על כן מה עשה הוא יתברך, מיד במותה נסתלק הבאר. למען יתנו אל לבם כי ממנה היו להם מים, וילכו לגמול חסד עמה וישובו המים. ולא כן עשו, על כן נצטערו:

הבאר במדבר

ילקוט שמעוני תורה פרשת פקודי רמז תכו

כתיב:  "והלוים יחנו סביב". כיצד היתה חנייתן? כפסיקיא אחת [=כחגורה רחבה] של ארבעת אלפים אמה היו חונין ומקיפין את המשכן מכל רוח. משה ואהרן ובניו במזרח, הם ובניהם וכל אשר להם על פני כל מזרח אהל מועד. הבאר היתה בפתח החצר סמוכה לאהלו של משה, והיא היתה מודיעה לכל המחנות היאך יחנו. כיצד? כיון שעמדו קלעי החצר היו י״ב [נשיאים] עומדים על הבאר ואומרים שירה, שנאמר: "באר חפרוה שרים", והיו מימי הבאר יוצאין ונעשין נהרים נהרים. נהר אחד יוצא ומקיף את מחנה שכינה, ומאותו נהר יוצאין ארבע נהרות בד' זויות החצר כל אחד ואחד הולך לבסוף משמש ב' רוחות דרום ומזרח ויוצא אל מחנה ישראל. עבר מחנה הלוים היו מתערבין הנהרים זה לזה ומקיפין את כל מחנה הלוים ומהלכין בין משפחה למשפחה ונראין טבליות טבליות מקיפין את מחנה השכינה. ונהר גדול מקיף את כל מחנה ישראל מבחוץ ונעשכין נהרים נהרים בין כל שבט ושבט והיו הנהרות מודיעין בין כל אחת ואחת גבולן ואין אחד צריך לחברו. ולא תאמר שמא בסילות המים [שהמים היו בטלות ולא עושות כלום] אלא מגדילין להן כל מיני מעדנים מעין העולם הבא, שנאמר: "שלחיך פרדס רמונים, נרד וכרכם".

היכן הבאר נמצאת כיום?

במדבר פרק כא

(יז) אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ: (יח) בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה: (יט) וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת: (כ) וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן:

תלמוד בבלי מסכת שבת דף לה עמוד א

אמר רבי חייא: הרוצה לראות בארה של מרים, יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים, וזו היא בארה של מרים. אמר רב: מעין המיטלטל - טהור, וזהו בארה של מרים.

רש״י מסכת שבת דף לה עמוד א

כמין כברה - סלע עגול ועשוי ככברה. זהו בארה של מרים - שהיה מתגלגל עם ישראל במדבר בזכותה של מרים, דכתיב (במדבר כ) 'ותמת שם מרים' וסמיך ליה 'ולא היה מים לעדה'.

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק יב (סז ע״א)

כתיב [במדבר כא, כ] דונשקפה על פני הישימון: אמר רבי חייה בר בא כל מי שהוא עולה להר הישימון וראה כמין כברה קטנה בים טיבריא זו היא בארה של מרים אמר ר' יוחנן בר מרה שערינהו רבנן והא היא מכוונא כל קבל תרעא מציעתא דכנשתא עתיקתא דיסרוגנין.

קרבן העדה שם

שערינהו רבנן. שיערו חכמים שמקום הנחת הבאר מכוון נגד השער האמצעי של בית הכנסת הישן שבעיר דיסדוטגין:

ויקרא רבה (וילנא) אחרי מות פרשה כב

והיכן היא בארה של מרים? א״ר חייא בר אבא: כתיב, (במדבר כא) 'ונשקפה על פני הישימון' שכל מי שהוא עולה על ראש הר ישימון ורואה כמין כברה קטנה בים טבריא - זו היא בארה של מרים. א״ר יוחנן בן נורי: שערותא רבנן והוא מכוונא כל קביל תרעי מציעיא דכנישתא עתיקא דטבריא.

ספר עין התכלת, האדמו״ר מראדזין, עמ' סא

ומעתה שפיר בזמן הבית היה התרבות הדגים בים כנרת על ידי בארה של מרים כמבואר בירושלמי ומדרשים הנ״ל על הפסוק 'ונשקפה על פני הישימון" שבארה של מרים היתה גנוזה בים כנרת ורק אחר כך בשעת החורבן, שאז מעוף השמים ועד בהמה נדדו וגלו הדגים כ״ל, אז ניטל בארה של מרים מים כנרת ונגנזה בים הגדול סמוך להר הכרמל, מאז צריך ים כנרת רפואה, ויתרפא לעתיד על ידי מעין היוצא מן המקדש כנ״ל, ומעתה אין כאן שום סתירה מירושלמי ומדרשים הנ״ל קאי על פסוק 'ונשקפה על פני הישימון' דהיינו שעת כניסת ישראל לארץ שאז נגנזה בארה של מרים בים כנרת עד שעת החורבן, וש״ס שבת הנ״ל קאי כמו שהוא עכשיו אחר החורבן, שניטלה בארה של מרים מים כנרת ונגנזה בים הגדול.

תלמוד בבלי מסכת בכורות דף ט עמוד א

כי מטי לבי בליעי, מלא כוזא דמיא מבי בליעי,

רש״י מסכת בכורות דף ט עמוד א

לבי בליעי - מים שבאוקיינוס שבולעים כל מימות שבעולם שנופלין בו ומביאין אותם עד תהום ופולטות אותן והיינו דכתיב (קהלת א) והים איננו מלא.

רבינו גרשום מסכת בכורות דף ט עמוד א

כי מטא לבי בליעי. מקום שיש בים שבולעין מים אחרים ואיכא דאמרי היינו בארה של מרים:

שער הגלגולים הקדמה לז

בלכתך דרך ים טבריה אל חמי טבריה, באמצע הדרך ממש במקום שיש דקלים רבים בשפת הים ההוא, מכוון כנגד מגדל אחד אשר בראש ההר, שם הוא בארה של מרים.

סגולות הבאר

ויקרא רבה (וילנא) אחרי מות פרשה כב

א״ר תנחומא: אפי' במים הקדוש ברוך הוא עושה שליחותו, מעשה במוכה שחין אחד שירד לטבול בטבריא וארעת שעתא וטפת לבירא דמרים ואסחי ואיתסי.

במדבר רבה (וילנא) קרח פרשה יח סימן כב

מעשה בשיחין אחד סומא שירד במים לטבול נזדמנה לו בארה של מרים וטבל ונתרפא

ספר כלבו סימן מא

ונהגו הנשים לדלות מים במוצאי שבת תיכף ששמעו ברכו שמצינו באגדה שבארה של מרים בימה של טבריא וכל מוצאי שבת מחזירין על כל מעינות ועל כל בארות וכל מי שהוא חולה ויזדמן לו מים וישתה אפילו כל גופו מוכה שחין מיד נרפא, ומעשה באדם אחד שהיה מוכה שחין והלכה אשתו במוצאי שבת לשאוב מים ונתעכבה יותר מדאי ונזדמן לה בארה של מרים ומלאה כדה מאותן המים כיון שבאה אצל בעלה כעס עליה ומרוב כעסו נפלה כדה משכמה ותשבר הכד ונפלו מטפי המים על בשרו ובכל מקום שנתזו המים נרפא השחין ועל זה אמרו חכמים (קידושין מ ע״ב) לא עלתה בידו של רגזן אלא רגזנותו, ולכך נהגו לשאוב מים בכל מוצאי שבת כך מצאתי.

רמ״א או״ח הלכות שבת סימן רצט סעיף י

וי״א לדלות מים בכל מוצאי שבת, כי בארה של מרים סובב כל מוצאי שבת כל הבארות ומי שפוגע בו וישתה ממנו יתרפא מכל תחלואיו (כל בו). ולא ראיתי למנהג זה.

פרי עץ חיים, שער הנהגת הלימוד

כשהיה הרב ר' חיים בא אצל הרב ללמוד הימנו זאת החכמה, אז כל מה שלמד ממנו היה שוכח ולא היה יכול להשיג שום דבר, עד שהלכו שניהם יחד לטבריה, והרב זלה״ה הוליך להרב ר' חיים בתוך הים של טבריה בספינה קטנה שהיה שם, וכשהיו הולכים בתוך הים נגד העמודי ב״ה הישן, לקח הרב זלה״ה כלי אחד ומלאו אותו מים מבין העמודים, והיה משקה להרב ר' חיים זלה״ה, וא״ל, עכשיו תשיג החכמה הרבה, כי המים ששתית היה מבארה של מרים ומשם ואילך התחיל לכנוס בחכמה זו.

חסד לאלפים סימן ש סעיף ב

נהגו לדלות מים במוצאי שבת, דאיתא באגדה שבארה של מרים כל מוצאי שבת מחזרת על כל בארות ועל כל מעיינות, וכל שהוא חולה ויזדמן לו מאותם מים וישתה מיד נתרפא. וידוע שגם מסגולתה שמחכימת פתי, לכן טוב לשאוב מים בכל מוצאי שבת, אולי יקרה ה' לקראתו ומצא כדי גאולתו.

כף החיים (פלאג׳י) סימן לא סעיף נג

אחר ההבדלה כשסיים כל הפסוקים, ישתה מים שאובים מקודם ההבדלה, או אחר הבדלה, שהרי כתב הכל בו והביאו מרן בב״י…ומכאן תוכחת חיים, לבל יהיה כועס בכל מקום ובכל זמן, אפילו בדבר שראוי לכעוס, כי כעס בחיק כסלים ינוח, ובפרט במוצאי שבת כי כמה בני אדם שהם עצבים וטריאקליס (=חולי נפש) והם כועסים, כי הלא תראה כי על-ידי הכעס איבד טובה הרבה, שאם לא היה כועס היה שותה מן מים והיה מתרפא כל גופו. וזה הוא כונת הכתוב בספר בקהלת סימן י״א 'והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך', שאם היה מסיר הכעס מלבו, היה מתרפא כל בשרו. ונראה דמלבד סגולת רפואת הנפש למי ששותה מים מבארה של מרים עוד רבותא יתירא אשתכחת, כי הם מסוגלים לפתוח לבו בחכמת התורה כמו שאמרו רבותינו ז״ל…וכן אמרו על הרב מהרח״ו ז״ל, שהשקהו מים רבו רבינו האר״י ז״ל מבארה של מרים, ובזה זכה לחכמת הקבלה. ואם כן בעת שתית המים אחר ההבדלה, בעודנו שותה המים, יכוין בדעתו לפסוקי פרשת חוקת: 'אז ישיר ישראל' עד 'ונשקפה על פני הישימון', והוא מסוגל להתחכם בתורה, בעזר משדי…ואני נוהג לומר בלחישה אלו הפסוקים על פני המים, קודם ברכת שהכל.

באר מרים בדורנו

אביהם של ישראל חלק ב עמ' 260 – סיפור על מרן הגר״מ אליהו זיע״א ובארה של מרים

[סיפר הרב שאול דמרי (רב אזורי ומחנך)]: יום אחד התקשר אלי הנהג של הרב [מרדכי אליהו] זצ״ל ואמר לי:  "הרב מבקש שתשיג ספינה או סירה, כי הוא רוצה להגיע לבארה של מרים". יש לי חבר טוב שהוא דייג ויש לו ספינת מנוע. ביקשתי ממנו לעשות לי את הטובה הזו, והוא הסכים בלי לשאול שאלות.

כיוון שאני לימדתי באותו הזמן, לא יכולתי להגיע, ולהפלגה הצטרף בני. יצאו שלושתם – הרב, הדייג ובני – תוך שהרב מכוון אותם. הם הפליגו עד למול קבר ר' מאיר בעל הנס ועצרו. הרב העמיד שם בקבוק כלפי מעלה – מעל הסירה לכיוון הים, מבלי שייגע במים, ופתאום זרם מים החל ממלא את הבקבוק. בני הסתכל והיה המום!

הוא שאל את הרב: " מה זה?" והרב אמר לו: "באר מרים נמצאת מול קבר ר' מאיר".

כדי להפיג את המתח שהיה בגלל שנדהמו, פנה הרב בדרך חזור אל הדייג ושאלו: "מה יש לך בספינה?" אמר לו הדייג: "רשת של דייגים". אמר לו הרב: "זרוק אותה למים, כדי שיהיו לנו דגים". אמר הדייג: "כבוד

הרב, לוקח שעתיים-שלוש לתפוס דגים, ומלבד זאת – לא בכל מקום יש דגים!" אמר לו הרב: "בכל זאת, זרוק!", והוא זרק.

אז אמר לו הרב: "תאסוף את הרשת", והוא אסף והנה היא מלאה! עכשיו הגיע תורו של הדייג להיות המום. כשהגיעו לחוף עמד הרב לשלם לדייג, אבל הדייג סירב בתוקף. לבסוף הסכים הדייג להתפשר ואמר: "לא כסף, תן לי ברכה". הרב אמר לו: "רק בתנאי שתשמור שבת!" והוא הסכים.

את הבחור אני מכיר אישית והוא שומר שבת עד היום.

שו״ת יצחק ירנן חלק ו בסופו


נשלח על ידי: הרב שלו שבתאי
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

בארה של מרים - שיעור לפרשת חוקת - מורחב

תשפ תמוז חודש ראש בס״ד "ג מרים של בארה

נשמת לעילוי מוקדש השיעור

עזרא דוד בן ז״ל אסתר

תנצב״ה

יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי

הבאר הסתלקה מרים– מתה

1. כ פרק במדבר

אׁשוֹן הָּרִ בַחֹדֶׁש ן צִ בַר דְ מִ ה הָּעֵדָּ כָּל אֵל רָּ יִשְ נֵי בְ )וַיָּבֹאּו (א קָּבֵרׁשָּם: וַתִ יָּם רְ מִ וַתָּמָּתׁשָּם דֵׁש קָּ בְ הָּעָּם וַיֵׁשֶב

עַלַאהֲרֹן: וְ מֹׁשֶה עַל הֲלּו וַיִקָּ ה לָּעֵדָּ מַיִם הָּיָּה )וְֹלא (ב

2. א עמוד ט דף תענית מסכת בבלי תלמוד

עמדו טובים פרנסים: שלשה אומר יהודה ברבי יוסי רבי מתנות. ושלש, ומרים, ואהרן: משה הן, אלו לישראל

-. באר, ומן, וענן: באר הן, ואלו ידם על ניתנו טובות

. משה בזכות -, מן אהרן בזכות - ענן, עמוד מרים בזכות

שם 'ותמת. שנאמר הבאר נסתלק - מרים מתה, 'מרים

מים היה 'ולא בתריה וכתיב שניהן. בזכות, וחזרה 'לעדה

3. ו משנה ה פרק אבות מסכת משנה

פי הן ואלו השמשות בין שבת בערב נבראו דברים עשרה

הבאר… ופי הארץ

4. אבות על רש״י פירוש ו משנה ה פרק

יצאו שם שדרך בסלע הפתח שנבלע מרים של הבאר פי פיו את הסלע פתח הסלע משה וכשהכה במדבר המים

מקדם. לו שנברא

5. כ פרק במדבר ]בחיי [רבינו

, כי הבאר נסתלק מרים. כשמתה לעדה מים היה )ולא (ב, ממשה המים זכות לה, שהיה מרים בזכות הבאר היה מרחוק" אחותו )ותתצב, ד" ב: שמות שנאמר(. ומה

, עמהם היה שבזכותה ראיה במיתתה עתה שנסתלק

הבאר. להם היה שנה ארבעים שכל ומכאן

6. כ פרק במדבר יקר כלי

לפי המים חסרו העונש צד. על לעדה מים היה )ולא (ב אותם 'ויבכו נאמר ואהרן במשה, כי כראוי הספידוה שלא

בני 'ויבכו נאמר לא וכאן 'ישראל 'ותמת, ונאמר 'אותה

ותקבר [מרים ]שם תהא שם שמתה במקום, כי 'שם

בהעדרה הרגישו ולא מלב כמת ונשכחה לאלתר קבורתה

שהבאר למפרע שידעו כדי המים להם נחסרו כן על כלל

מרים. בזכות היה

7. כ פרק במדבר אברבנאל

מרים שבימי ספק בלי האמת שהם רבותינו דברי ונראים. חיים מים באר פלא בדרך ישראל עם הולך היה ובזכותה

ע״ד חיים מים באר נובע היה חונים שהיו מקום בכל כי. ודבר הבאר פסק הזאת הצדקת מתה וכאשר הפלא לנוד לבא להם שהיה שבמקום ישראל של בגנותם הכתוב

אחות במיתת ולנחמם ולאהרן למשה נקהלו הנביאה, ם

משה על 'ויקהלו וז״ש לנחמם ולא עמהם לריב עליהם

ועל עם העם 'וירב 'אהרן בנבואה העקר להיותו כי 'משה

בראשונה. עמו המריבה היתה ובהנהגה

8. כ פרק במדבר אלשיך

היה. שאם בחייהם קצו 'עד ה הצמיאם למה מאד קשה כן על, כי הבאר להם היה מרים בזכות כי יכירו למען, שתים או אחת שעה נא יהי כן. אם נסתלק בסילוקה

הדברים שני כי היה, כאשר משה בזכות ישוב כן ואחרי

אין. כי ראוי היה לא זמן מעט אפילו. כי בזכותו חזרו כי - כבוד ענני כחוסר מתים כלם שבלעדן המים חוסר

. כי אהרן בסילוק - כבוד ענני שיחסרו גם באהליהם המה

המים: על יצעקו כי יפלא לא כן על

9. שם אלשיך

רמז (ילקוט ז״ל מאמרם ענין, נזכיר הענין אל לבא הנה, בלבם אלהים נגע, ואשר ואהרן משה בהיות.)כי תשסג המון כל את ויראו עיניהם. נשאו מרים את לקבור מטפלים

ההמון מה ראם כאשר משה. ויאמר אצלם באים ישראל

חסדים גומלי שהם ישראל אשריהם אהרן לו. אמר הלז

. מרים עם חסד לגמול באים הם, הנה חסדים גומלי בני אלפים שרי, תחלה כסדר באים היו כן אם משה והשיב

זה אין בערבוביא בבואם.'אך וכו המאות שרי כך ואחר

, וירב משה את בשומעם. ואז יבאו ורעה תלונה על אם כי מאמרם: ענין כאן. עד אהרן את והניחו משה עם העם

חסד לגמול הלכו לא ישראל בני המון כי לנו גלו והנה, כי. והוא הענין אל נבא. ובזה ואהרן משה, עם למרים

. חסד לגמול ללכת אחד כאיש כולם להם היה מרים במות

, ואהרן משה ואחות ונביאה צדקת היותה זולת כי גם ומה

היו מימיה, כי טובה כפויי יהיו לבלתי ראוי היה כן גם כי ידעו לא, כי לומר להם אפשר היה. והנה כולם שותים

, מיד יתברך הוא עשה מה כן. על אותם השקתה זכותה היו ממנה כי לבם אל יתנו. למען הבאר נסתלק במותה

כן. ולא המים וישובו עמה חסד לגמול, וילכו מים להם

נצטערו: כן, על עשו

יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי

במדבר הבאר

10 תכו רמז פקודי פרשת תורה שמעוני ילקוט.

כתיב: סבי יחנו "והלוים כ ב". חנייתן? היתה יצד

אחת כפסיקיא רחבה ][=כחגורה היו אמה אלפים ארבעת של

רוח מכל המשכן את ומקיפין חונין.

על להם אשר וכל ובניהם הם, ח במזר ובניו ואהרן משה מועד אהל מזרח כל. פני סמוכה החצר בפתח היתה הבאר היאך המחנות לכל מודיעה היתה והיא משה, של לאהלו

כיצד? יחנו. ][נשיאים י״ב היו החצר קלעי שעמדו כיון

: שנאמר" שירה, ואומרים הבאר על עומדים חפרוה באר

נהרים. נהרים ונעשין יוצאין הבאר מימי, והיו שרי״ם

נהר ומאותו שכינה, מחנה את ומקיף יוצא אחד נהר הולך ואחד אחד כל החצר זויות בד' נהרות ארבע יוצאין מחנה אל ויוצא ומזרח דרום רוחות ב' משמש לבסוף

לזה זה הנהרים מתערבין היו הלוים מחנה עבר ישראל. משפחה בין ומהלכין הלוים מחנה כל את ומקיפין מחנה את מקיפין טבליות טבליות ונראין למשפחה

השכינה. מבחוץ ישראל מחנה כל את מקיף גדול ונהר הנהרות והיו ושבט שבט כל בין נהרים נהרים ונעשכין

לחברו. צריך אחד ואין גבולן ואחת אחת כל בין מודיעין

המים בסילות שמא תאמר ולא עושות ולא בטלות היו [שהמים

]כלום הבא העולם מעין מעדנים מיני כל להן מגדילין, אלא

וכרכם." נרד, רמונים פרדס "שלחיך שנאמ: ר

נמצאת הבאר היכן? כיום

11 כא פרק במדבר.

לָּּה: עֱנּו אֵר בְ עֲלִי הַזֹאת ה ירָּ שִ הַ ת אֶ ל אֵ רָּ יִשְ יר יָּׁשִ )ָאז (יז אֵר )בְ (יח ים שָּרִ ָּחֲפָּרּוה חֹקֵק מְ בִ הָּעָּם יבֵי נְדִ ָּכָּרּוה

נָּה: מַתָּ בָּר דְ מִ םּומִ עֲנֹתָּ מִׁשְ בְ ל נַחֲלִיאֵ תָּנָּה מַ )ּומִ (יט

מוָֹאב ה דֵ שְ בִ אֲׁשֶר גַיְא הַ בָּמוֹת )ּומִ (כ בָּמוֹת: נַחֲלִיאֵל ּומִ

: ימֹן הַיְׁשִ נֵי פְ עַל קָּפָּה נִׁשְ וְ גָּה סְ הַפִ רֹאׁש

12 א עמוד לה דף שבת מסכת בבלי תלמוד.

, יעלה מרים של בארה לראות: הרוצה חייא רבי אמר היא, וזו בים כברה כמין ויראה ויצפה הכרמל לראש

, וזהו טהור - המיטלטל: מעין רב. אמר מרים של בארה מרים. של בארה

13 א עמוד לה דף שבת מסכת רש״י.

מרים של בארה זהו ככברה. ועשוי עגול סלע - כברה כמין

, מרים של בזכותה במדבר ישראל עם מתגלגל שהיה - שם )'ותמת כ (במדבר דכתיב היה 'ולא ליה וסמיך 'מרים

מים 'לעדה.

14 יב פרק כתובות )מסכת (וילנא ירושלמי תלמוד.

ע״א )(סז

פני על ]דונשקפה כא, כ [במדבר כתיב רבי אמר: הישימון

כמין וראה הישימון להר עולה שהוא מי כל בא בר חייה ' ר אמר מרים של בארה היא זו טיבריא בים קטנה כברה

קבל כל מכוונא היא והא רבנן שערינהו מרה בר יוחנן עתיקתא דכנשתא מציעתא תרעא. דיסרוגנין

15 שם העדה קרבן.

מכוון הבאר הנחת שמקום חכמים שיערו רבנן. שערינהו

שבעיר הישן הכנסת בית של האמצעי השער נגד דיסדוטגין:

16 כב פרשה מות )אחרי (וילנא רבה ויקרא.

של בארה היא והיכן בר חייא א״ר? מרים: אבא, כתיב

פני על )'ונשקפה כא (במדבר שהוא מי שכל 'הישימון

בים קטנה כברה כמין ורואה ישימון הר ראש על עולה של בארה היא זו טבריא- בן יוחנן א״ר. מרים: נורי

מציעיא תרעי קביל כל מכוונא והוא רבנן שערותא. דטבריא עתיקא דכנישתא

17 סא, עמ' מראדזין האדמו״ר התכלת, עין ספר. כנרת בים הדגים התרבות היה הבית בזמן שפיר ומעתה הנ״ל ומדרשים בירושלמי כמבואר מרים של בארה ידי על מרים של שבארה הישימון" פני על 'ונשקפה הפסוק על

היתה שאז החורבן, בשעת כך אחר ורק כנרת בים גנוזה ניטל אז כ״ל, הדגים וגלו נדדו בהמה ועד השמים מעוף להר סמוך הגדול בים ונגנזה כנרת מים מרים של בארה ידי על לעתיד ויתרפא רפואה, כנרת ים צריך מאז הכרמל,

כאן אין ומעתה כנ״ל, המקדש מן היוצא מעין תירה ום ס ש

פני על 'ונשקפה פסוק על קאי הנ״ל ים ומדרש מירושלמי נגנזה שאז לארץ ישראל כניסת שעת דהיינו הישימון' שבת וש״ס החורבן, שעת עד כנרת בים מרים של בארה

קאי הנ״ל כמו בארה שניטלה החורבן, אחר עכשיו שהוא

הגדול בים ונגנזה כנרת מים מרים. של

18 א עמוד ט דף בכורות מסכת בבלי תלמוד. בליעי מבי דמיא כוזא מלא בליעי, לב, י מטי כי

19 א עמוד ט דף בכורות מסכת רש״י. בליעי- לבי מימות כל שבולעים שבאוקיינוס מים ופולטות תהום עד אותם ומביאין בו שנופלין שבעולם

מלא איננו והים א) (קהלת דכתיב והיינו. אותן

20 א עמוד ט דף בכורות מסכת גרשום רבינו. אחרים מים שבולעין בים שיש מקום. בליעי לבי מטא כי מרים של בארה היינו דאמרי: ואיכא

יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי

3 עמוד

21 לז הקדמה הגלגולים שער.

הדרך באמצע טבריה, חמי אל טבריה ים דרך בלכתך

, מכוון ההוא הים בשפת רבים דקלים שיש במקום ממש

של בארה הוא, שם ההר בראש אשר אחד מגדל כנגד מרים.

הבאר סגולות

22 כב פרשה מות )אחרי (וילנא רבה ויקרא.

א״ר עושה הוא ברוך הקדוש 'במים אפי: תנחומא

בטבריא לטבול שירד אחד שחין במוכה, מעשה שליחותו

ואסחי דמרים לבירא וטפת שעתא וארעת. ואיתסי

23 כב סימן יח פרשה קרח (וילנא) רבה במדבר. נזדמנה לטבול במים שירד סומא אחד בשיחין מעשה לו

ונתרפא וטבל מרים של בארה

24 מא1 סימן כלבו ספר.

ששמעו תיכף שבת במוצאי מים לדלות הנשים ונהגו

טבריא של בימה מרים של שבארה באגדה שמצינו ברכו

בארות כל ועל מעינות כל על מחזירין שבת מוצאי וכל גופו כל אפילו וישתה מים לו ויזדמן חולה שהוא מי וכל מוכה שהיה אחד באדם, ומעשה נרפא מיד שחין מוכה

ונתעכבה מים לשאוב שבת במוצאי אשתו והלכה שחין

מאותן כדה ומלאה מרים של בארה לה ונזדמן מדאי יותר נפלה כעסו ומרוב עליה כעס בעלה אצל שבאה כיון המים

בשרו על המים מטפי ונפלו הכד ותשבר משכמה כדה אמרו זה ועל השחין נרפא המים שנתזו מקום ובכל אלא רגזן של בידו עלתה לא ע״ב מ (קידושין )חכמים

כך שבת מוצאי בכל מים לשאוב נהגו, ולכך רגזנותו

מצאתי.

25 י סעיף רצט סימן שבת הלכות או״ח רמ״א.

מרים של בארה, כי שבת מוצאי בכל מים לדלות וי״א וישתה בו שפוגע ומי הבארות כל שבת מוצאי כל סובב

זה. למנהג ראיתי.)ולא בו (כל תחלואיו מכל יתרפא ממנו

26 הלימוד2 הנהגת שער חיים, עץ פרי. זאת הימנו ללמוד הרב אצל בא חיים ר' הרב כשהיה יכול היה ולא שוכח היה ממנו שלמד מה כל אז החכמה, והרב לטבריה, יחד שניהם שהלכו עד דבר, שום להשיג

להרב הוליך זלה״ה בספינה טבריה של הים בתוך חיים ר' העמודי נגד הים בתוך הולכים וכשהיו שם, שהיה קטנה

י (סעיף רצט סימן יוסף בבית ו.)הובא 1 2 גם ועיין (בשער בניהו מאיר פרופסור שכתב " האר״י "תולדות בספר עמ257 יצחק', תולדות 'הנקרא:'אלה ) ויטאל חיים שר' הובא שם

לשונו וזה: עצמו ב הנז' המעשה את מספר מורי הלך ממנו זאת חכמה ללמוד זלה״ה מורי אצל כשבאתי חיים "אני בתוך בה זלה״ה מורי והוליכני קטנה ספינה היתה ושם לטבריה זלה״ה

מים אותו ומלאו אחד כלי זלה״ה הרב לקח הישן, ב״ה וא״ל זלה״ה, חיים ר' להרב משקה והיה העמודים, , מבין מבארה היה ששתית המים כי הרבה, החכמה תשיג עכשיו

לכנוס התחיל ואילך ומשם מרים של זו. בחכמה

27 ב סעיף ש סימן לאלפים חסד.

שבארה באגדה, דאיתא שבת במוצאי מים לדלות נהגו

כל ועל בארות כל על מחזרת שבת מוצאי כל מרים של וישתה מים מאותם לו ויזדמן חולה שהוא, וכל מעיינות

, לכן פתי שמחכימת מסגולתה שגם. וידוע נתרפא מיד 'לקראתו ה יקרה, אולי שבת מוצאי בכל מים לשאוב טוב גאולתו. כדי ומצא

28 נג סעיף לא סימן (פלאג׳י) החיים כף.

שאובים מים, ישתה הפסוקים כל כשסיים ההבדלה אחר בו הכל כתב, שהרי הבדלה אחר, או ההבדלה מקודם תוכחת בב״י…ומכאן מרן והביאו כועס יהיה לבל, חיים

ובכל מקום בכל שראוי בדבר אפילו, זמן כעס כי, לכעוס

כסלים בחיק כמה כי שבת במוצאי ובפרט, ינוח אדם בני

וטריאקליס עצבים שהם )והם נפש =(חולי כי, כועסים

טובה איבד הכעס על-ידי כי תראה הלא לא שאם, הרבה

כל מתרפא והיה מים מן שותה היה כועס היה וזה. גופו

'והסר י״א סימן בקהלת בספר הכתוב כונת הוא כעס

הכעס מסיר היה,'שאם מבשרך רעה והעבר מלבך, מלבו

כל מתרפא היה הנפש רפואת סגולת דמלבד ונראה. בשרו

מרים של מבארה מים ששותה למי יתירא רבותא עוד התורה בחכמת לבו לפתוח מסוגלים הם כי אשתכחת,

מהרח״ו הרב על אמרו ז״ל…וכן רבותינו שאמרו כמו, ז״ל מרים של מבארה ז״ל האר״י רבינו רבו מים, שהשקהו אחר המים שתית בעת כן ואם הקבלה. לחכמת זכה ובזה לפסוקי בדעתו יכוין המים, שותה בעודנו ההבדלה, פני על 'ונשקפה עד ישראל' ישיר 'אז חוקת: פרשת בעזר בתורה, להתחכם מסוגל והוא הישימון',

פני על הפסוקים אלו ה בלחיש לומר נוהג משדי…ואני

שהכל ברכת קודם. המים,

בדורנו מרים באר

29. עמ260 ב חלק ישראל של 'אביהם – על סיפור

מרים של ובארה זיע״א אליהו הגר״מ מרן

[סיפר ( דמרי שאול הרב: ] ומחנך אזורי )רב אחד יום

הרב של הנהג אלי התקשר אליהו ][מרדכי ואמר זצ״ל

אחד טס זלה״ה מורי ולקח הישן. הכנסת בית של העמודים כנגד הים עתה לי ואמר אותם לי והשקה העמודים מבין משם מים אותו ומילא התחלתי ואז מרים. מבאר הם ששתית המים אלו כי זאת, בחכמה תשיג

זא."ת חכמה בעומק להכנס

יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי

רוצה הוא כי סירה, ו א ספינה שתשיג מבקש "הרב: לי ויש דייג שהוא טוב חבר לי יש מרים". של לבארה להגיע הזו הטובה את לי לעשות ממנו ביקשתי מנוע. ספינת, לו

שאלות לשאול בלי הסכים. והוא

להגיע יכולתי לא הזמן, באותו לימדתי שאני, כיוון

שלושתם– יצאו בני. הצטרף ולהפלגה ובני הדייג הרב,

ר קבר למול עד הפליגו הם אותם. 'כוון מ שהרב תוך – מעלה כלפי בקבוק שם העמיד הרב ועצרו. הנס בעל מאיר

– ופתאום במים, שייגע מבלי הים, לכיוון הסירה מעל והיה הסתכל בני הבקבוק. את ממלא החל מים זרם

! המום

מרים "באר לו: אמר והרב זה?" מה " הרב: את שאל הוא

מאיר ר' קבר מול."נמצאת

הרב פנה שנדהמו, בגלל שהיה המתח את להפיג כדי אמר בספינה?" לך יש "מה ושאלו: הדייג אל חזור בדרך אותה "זרוק הרב: לו אמר דייגים". של "רשת הדייג: לו

"כבוד הדייג: אמר דגים". לנו שיהיו כדי למים,

שעתיים- לוקח הרב, זאת– ומלבד דגים, לתפוס שלוש

זאת "בכל הרב: לו, אמר דגים יש מקום בכל "! לא

זרק והוא. זרוק!",

והנה אסף והוא הרשת", את "תאסוף הרב: לו אמר אז המום להיות הדייג של תורו הגיע עכשיו מלאה! . היא סירב הדייג אבל לדייג, לשלם הרב עמד לחוף כשהגיעו כסף "לא ואמר: להתפשר הדייג הסכים לבסוף, בתוקף.

"רק לו: אמר הרב ברכה". לי תן שבת שתשמור "! בתנאי

הסכים. והוא

היום עד שבת שומר והוא אישית מכיר אני הבחור. את

30 בסופו ו חלק ירנן יצחק שו״ת.


נשלח על ידי: הרב שלו שבתאי
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

בארה של מרים

בס״ד

[ 1 ]

ה תקופת מ איתנו– שנשאר המים נס מרים: באר היום ועד מדבר

שבתאי– שלו רב ה יע״א מנוחה מושב

הקדמה א.  מרים? בזכות הבאר מדוע ב.  במדבר הבאר ניסי ג.  מרים– של בארה ד. התיכון בים בכינרת, , נמצאת

 באוקיינוס? או הבאר סגולות ה.  שבת במוצאי מרים באר ו.  שבת בליל מרים לבאר זכר ז.  מרדכי הרב מרן ח.

מרים ובאר זצוק״ל אליהו  לישראל ראשי לרב זצוק״ל הרב מרן של הכתרתו בטקס הבאר" "שירת ט.  המאמר סיכום

. א הקדמה הנביאה מרים של בשמה מופיעים כבר "מים". האותיות למים בהקשר מוזכרת הנביאה מרים כי נראה נתבונן אם

ב, (שמות נאמר משה בלידת כבר בתורה מקומות. בכמה

ג-: )ד" ה רָ מְ וַתַחְ גֹמֶא תֵּבַת לוֹ ח קַ וַתִ ינוֹ פִ הַצְ עוֹד יָכְלָה וְֹלא פַת שְ עַל בַּסּוף וַתָשֶם הַיֶלֶד אֶת בָּה וַתָשֶם בַחֵּמָרּובַזָפֶת

: הַיְאֹר." לו יֵּעָשֶה מַה עָה לְדֵּ חֹק מֵּרָ אֲחֹתוֹ ֹוַתֵּתַצַב

טו, (שמות נאמר הים ושירת סוף ים קריעת לאחר מיד וכן

כ-: )כא" יָדָּה בְ הַתֹף אֶת אֲחוֹתַאהֲרֹן יָאה הַנְבִ יָם רְ מִ ח קַ וַתִ

חֹֹלת מְ ּובִ ים תֻפִ בְ יהָ ַאחֲרֶ ים הַנָשִ כָל: וַתֵּצֶאןָ לָהֶם וַתַעַן

" בַיָם ה מָ רָ וְרֹכְבוֹ סּוס גָָאה גָאֹה כִי לַיקֹוָק ירּו שִ יָם רְ מִ 1.

נאמר חוקת פרשת ובפרשתנו א- כ, (במדבר: )ב " נֵּי בְ וַיָבֹאּו הָעָם וַיֵּשֶב אשוֹן הָרִ ש בַחֹדֶ ן צִ בַר דְ מִ ה הָעֵּדָ כָל אֵּל רָ יִשְ

ש דֵּ קָ בְ ה לָעֵּדָ מַיִם הָיָה וְֹלא שָם: בֵּר קָ וַתִ יָם רְ מִ שָם ת וַתָמָ

." עַלַאהֲרֹן וְ מֹשֶה עַל הֲלּו וַיִקָ

המים באר בזכות הייתה במדבר ישראל עם את שליוותה

: " ע״א ט גמרא)(תענית ב חז״ל שאמרו כמו, מרים יוסי רבי לישראל עמדו טובים פרנסים שלשה אומר: יהודה, ברבי ניתנו טובות מתנות ושלש ומרים. ואהרן, משה, הן: אלו

באר- ומן. וענן, באר, הן: ואלו ידם, על מרים, בזכות

ענן- עמוד מן- אהרן, בזכות - מרים מתה משה. בזכות בתריה וכתיב מרים', שם 'ותמת שנאמר הבאר. נסתלק

."… לעדה מים היה 'ו׳לא

מסכת משנה ב ( אבות ו )ה, הם הבאר שפי אומרים חז״ל ופירש השמשות. בין שבת בערב שנבראו דברים מעשרה

: רש״י שם " שדרך בסלע הפתח שנבלע מרים של הבאר פי הסלע פתח הסלע משה וכשהכה במדבר המים יצאו שם

." מקדם לו שנברא פיו את

1 מופיעים הללו, לפסוקים בסמיכות כי לראות מעניין אגב,

: וַיַּסַע הבאים הפסוקים בַר דְ מִ אֶל אּו וַיֵּצְ סּוף יַם מִ אֵּל רָ יִשְ אֶת מֹשֶה וְֹלא תָה מָרָ וַיָבֹאּו מָיִם: אּו מָצְ וְֹלא בָר דְ בַמִ ים יָמִ שְֹלשֶת וַיֵּלְכּו שּור

ה מָרָ מָּה שְ א רָ קָ כֵּן עַל הֵּם ים מָרִ כִי ה מָרָ מִ מַיִם תֹת לִשְ: יָכְלּו וַיִֹּלנּו

זה במאמר ננסה מדוע ו לבאר מרים בין הקשר את לברר

נעלמה היא פטירת אחרי. מרים סגולותיה את נגלה

עקבותיה– אחר להתחקות וננסה המופלאות היא היכן

גם להשפיע ממשיכה היא וכיצד כיום, נמצאת בדורנו.

. ב מרים בזכות הבאר? מדוע

כ פרק )(במדבר בחיי רבינו מ סביר בזכות הייתה שהבאר

מ עקב מרים חסד עשה שהשקיפה אחורה שנים שעשתה

משה על מרים כשמתה לשונו וזו: , " ביאור שהיה אחיה

זכות לה שהיה מרים, בזכות הבאר היה כי הבאר, נסתלק מרחוק אחותו ""ותתצב שנאמר ממשה, : המים ב, (שמות

היה שבזכותה ראיה במיתתה עתה שנסתלק ומה. )ד. עכ״ל2 " הבאר להם היה שנה ארבעים שכל ומכאן עמהם,

אדרבה הבאר, נסתלקה עתה מדוע לשאול, יש, ולכאורה

(עיין מבחייהם יותר במיתתם צדיקים גדולים, ע״ב ז )חולין

מרים מות לאחר גם זו לבאר הוצרך ישראל עם. ועדיין

ישראל לעם עונש היה שזה, מבאר ב כ, )(במדבר יקר הכלי לשונו וזו מותה, לאחר כראוי מרים את הספידו שלא: כיון

כי, כראוי הספידוה שלא לפי המים חסרו העונש צד "על לא וכאן ישראל' בני אותם 'ויבכו נאמר ואהרן במשה ותקבר [מרים] שם 'ותמת ונאמר אותה', 'ויבכו נאמר

ונשכחה לאלתר קבורתה תהא שם שמתה במקום כי,'שם להם נחסרו כן על כלל בהעדרה הרגישו ולא מלב כמת

" מרים בזכות היה שהבאר למפרע שידעו כדי המים

. עכ״ל

גנות כאן יש גם אלא בלבד, זו שלא הוסיף, האברבנאל

ישראל של בגנותם הכתוב ודבר לשונו וזו ישראל, : לעם " ולנחמם ולאהרן למשה לנוד לבא להם שהיה שבמקום ולא עמהם לריב עליהם נקהלו הנביאה, אחותם במיתת

עֵּץ יְקֹוָק הּו וַיוֹרֵּ יְקֹוָק אֶל עַק תֶה: וַיִצְ נִשְ מַה לֵּאמֹר מֹשֶה עַל הָעָם

." נִּסָהּו וְשָם פָט שְ חֹקּומִ לוֹ שָם שָם הַמָיִם קּו תְ וַיִמְ הַמַיִם אֶל לְֵּך וַיַשְ

הנביאה מרים של עניינה רמוז כאן, . וגם

מרדכי "ויאמר בספר זצוק״ל אליהו מרדכי הרב למרן "עיין ו 2, ויזר יר וט מא ר' (בהוצאת תש״ע, מהדורת שמו )עמ' על שכתב מה

חסד. יה על למרים הטוב הכרת

[ 2 ]

לנחמם עם העם 'וירב אהרן' ועל משה על 'ויקהלו וז״ש המריבה היתה ובהנהגה בנבואה העקר להיותו כי משה'

. עכ״ל בראשונה" עמו

אשר עד ישראל עם את ה' הצמיא למה קשה, עדיין אך הייתה מרים בזכות כי להכיר כדי זה אם בחייהם, קצו

. קצר לזמן מים הפסקת שתהיה מספיק היה הבאר, להם

לשונו וזו בהרחבה, האלשיך שואל זו: שאלה

" היה שאם בחייהם. קצו עד ה' הצמיאם למה מאד קשה כן על כי הבאר, להם היה מרים בזכות כי יכירו למען שתים או אחת שעה נא יהי כן אם נסתלק. , בסילוקה הדברים שני כי היה כאשר משה, בזכות ישוב כן ואחרי

אין כי ראוי. היה לא זמן מעט אפילו כי בזכותו. חזרו כבוד- ענני כחוסר מתים כלם שבלעדן המים חוסר כי

כבוד- ענני שיחסרו גם באהליהם המה כי אהרן. בסילוק

." המים על יצעקו כי יפלא לא כן על

כך על האלשיך: ועונה

רמז (ילקוט ז״ל מאמרם ענין נזכיר, הענין אל לבא "הנה בלבם אלהים נגע ואשר ואהרן, משה בהיות כי, . )תשסג המון כל את ויראו עיניהם נשאו מרים. את לקבור מטפלים ההמון מה ראם כאשר משה ויאמר אצלם. באים ישראל חסדים גומלי שהם ישראל אשריהם אהרן לו אמר הלז. מרים עם חסד לגמול באים הם הנה חסדים, גומלי. בני

אלפים שרי תחלה כסדר, ם באי היו כן אם משה והשיב זה אין בערבוביא בבואם אך וכו'. המאות שרי כך ואחר וירב משה, את בשומעם ואז יבאו. ורעה תלונה על אם כי

מאמרם ענין כאן עד אהרן. את והניחו משה עם: העם

חסד לגמול הלכו לא ישראל בני המון כי לנו גלו והנה

כי והוא, הענין אל נבא ובזה ואהרן. משה עם. למרים, חסד לגמול ללכת אחד כאיש כולם להם היה מרים. במות ואהרן משה ואחות ונביאה צדקת היותה זולת כי גם, ומה היו מימיה כי טובה, כפויי יהיו לבלתי ראוי היה כן גם כי ידעו לא כי לומר, להם אפשר היה והנה כולם. שותים מיד יתברך, הוא עשה מה כן על אותם. השקתה זכותה

היו ממנה כי לבם אל יתנו למען הבאר. נסתלק ותה במ כן ולא המים. וישובו עמה חסד לגמול וילכו מים, להם

." נצטערו כן על עשו,

ג. במדבר הבאר ניסי

" מרים "באר מיוחדים מאפיינים בעלת באר הייתה כבר

. במדבר ישראל בני בזמן במדרש חז״ל מתארים מי כיצד מסתעפים שהיו לנהרות, ונעשים יוצאים היו הבאר את למעשה וקובעים והלויים, ישראל מחנות את ומקיפים

המחנות של. גבולותיהם

הפיקו גם אלא לגבולות, שימשו רק לא המים לכך, בנוסף

הבא. העולם מעין שונים, מטעמים זה כל שמתואר כפי

תכו רמז פקודי שמעוני)(פרשת ילקוט במדרש בהרחבה וזו

: לשונו

"כתיב: " יב" סָבִ יַחֲנּו יִם וְהַלְוִ היתה כיצד. נג א, )(במדבר

חנייתן? רחבה אחת][=כחגורה כפסיקיא אלפים ארבעת של

רוח. מכל המשכן את ומקיפין חונין היו אמה

על להם אשר וכל ובניהם הם במזרח, ובניו ואהרן משה

סמוכה החצר בפתח היתה הבאר מועד אהל מזרח כל. פני היאך המחנות לכל מודיעה היתה והיא משה, של לאהלו

כיצד? יחנו. [נשיאים י״ב היו החצר קלעי שעמדו ]כיון

שנאמר" שירה, ואומרים הבאר על: עומדים חפרוה באר

"שרים הבא מימי והיו, נהרים. נהרים ונעשין יוצאין ר

נהר ומאותו שכינה, מחנה את ומקיף יוצא אחד נהר

, החצר זויות בד' נהרות ארבע יוצאין הולך ואחד אחד כל מחנה אל ויוצא ומזרח דרום רוחות ב' משמש לבסוף לזה זה הנהרים מתערבין היו הלוים מחנה עבר ישראל. משפחה בין ומהלכין הלוים מחנה כל את ומקיפין מחנה את מקיפין טבליות טבליות ונראין למשפחה

השכינה. מבחוץ ישראל מחנה כל את מקיף גדול ונהר

הנהרות והיו ושבט שבט כל בין נהרים נהרים ין ונעש לחברו צריך אחד ואין גבולן ואחת אחת כל בין. מודיעין

עושות ולא בטלות היו [שהמים המים בסילות שמא תאמר ולא

]כלום הבא העולם מעין מעדנים מיני כל להן מגדילין, אלא

: שנאמר, רמונים פרדס "שלחיך וכרכם "נרד. עכ״ל

ועיין תנחומא מדרש ב זה כעין רבה ש ומדר כא) סימן (חוקת,

(חוקת יט, )כו.

. ד – מרים של בארה בים בכינרת, נמצאת

באוקיינוס? או התיכון,

ב חוקת פרשת (במדבר שם נאמר וכך הבאר שירת מופיעה

י פס' כא, פרק ז- " )כ: עֲלִי הַזֹאת ה ירָ הַשִ אֶת אֵּל רָ יִשְ יר יָשִ ָאז ק חֹקֵּ מְ בִ הָעָם יבֵּי נְדִ כָרּוהָ ים שָרִ חֲפָרּוהָ אֵּר בְ לָּה: עֱנּו אֵּר בְ נַחֲלִיאֵּל ּומִ נַחֲלִיאֵּל מַתָנָה ּומִ מַתָנָה: בָר דְ מִ עֲנֹתָםּומִ שְ מִ בְ

גָה סְ הַפִ רֹאש מוָֹאב ה ד שְ בִ אֲשֶר הַגַיְא בָמוֹת ּומִ ֵּבָמוֹת:

." ימֹן הַיְשִ נֵּי פְ עַל פָה קָ נִשְ וְ

ע״א שבת)(לה מסכת ובגמרא ": מובא חייא רבי: אמר

הכרמל לראש יעלה מרים, של בארה לראות הרוצה ויצפה

" מרים של בארה היא וזו בים, כברה כמין ויראה. עכ״ל

רש״י" שם: ופירש כברה- כמין ככברה ועשוי עגול. סלע

- מרים של בארה זהו במדבר ישראל עם מתגלגל שהיה

מרים שם ''ותמת כ )(במדבר דכתיב מרים, של בזכותה לעדה". מים היה 'ולא ליה 'וסמיך. עכ״ל

משמע הללו הגמרא דברי לפי ולכאורה נמצאת שהבאר

התיכון בים כיום רבה מדרש הרד״ל בחידושי (ועיין כב, ויקרא

.) ד

[ 3 ]

רש״י בדברי זאת, לעומת חוקת בפרשת כ כא, )(במדבר

מבואר והעומד טבריה. של בימה נגנזה מרים של הבאר ש. הבאר והיא בים כברה כמין ורואה מביט הישימון על

הגמרא דברי עם אחד בקנה עונים הללו רש״י דברי

ועיין ג; הלכה יב פרק (כתובות הגמרא לשון וזו בירושלמי,

: ג הלכה ט פרק כלאיים )גם " מי כל בא בר חייה רבי אמר

הישימון להר עולה שהוא בים קטנה כברה כמין וראה מרה בר יוחנן ר' אמר מרים של בארה היא זו טיבריא מציעתא תרעא קבל כל מכוונא היא והא רבנן שערינהו

." דיסרוגנין עתיקתא דכנשתא

רבנן העדה. שערינהו בקרבן: ופירש " חכמים שיערו בית של האמצעי השער נגד מכוון הבאר הנחת שמקום

דיסדוטגין" שבעיר הישן הכנסת במדרש גם ועיין. ל "עכ

ויקרא( על רבה ד. מות)כב, אחרי פרשת

ו נמצא מרים של שבארה שסובר מי יש ת (עיין באוקיינוס. בליעי לבי מטא "כי גרשום ורבינו רש״י פירוש ע״א; ט )"בכורות

התכלת עין בספר ס- (עמ' פירוש יש מראדזין לאדמו״ר )סא לשונו וזו אלו. דעות בין שמאחד: נפלא

" כנרת בים הדגים התרבות היה הבית בזמן שפיר ומעתה הנ״ל ומדרשים בירושלמי כמבואר מרים של בארה ידי על מרים של שבארה הישימון" פני על 'ונשקפה הפסוק על שאז החורבן, בשעת כך אחר ורק כנרת בים גנוזה היתה

כ הדגים וגלו נדדו בהמה ועד השמים מעוף ניטל אז "ל, נ להר סמוך הגדול בים ונגנזה כנרת מים מרים של בארה ידי על לעתיד ויתרפא רפואה, כנרת ים צריך מאז הכרמל, סתירה שום כאן אין ומעתה כנ״ל, המקדש מן היוצא מעין פני על 'ונשקפה פסוק על קאי הנ״ל ומדרשים מירושלמי

נגנזה שאז לארץ ישראל כניסת שעת דהיינו הישימון'

שבת וש״ס החורבן, עת ש עד כנרת בים מרים של בארה בארה שניטלה החורבן, אחר עכשיו שהוא כמו קאי הנ״ל

. עכ״ל הגדול" בים ונגנזה כנרת מים מרים של

סתירה אין כי מראדזין אדמו״ר ה דברי לפי יוצא כן אם

הבאר של ההיסטורי במיקומה שינוי אלא: , חז״ל בדברי כנרת בים גנוזה הייתה מרים באר המקדש, בית, בתקופת מהירושלמי שעולה כפי בו, הדגה שפע את שהסביר מה

פני על 'ונשקפה הפסוק את המפרשים מדרשים הו הכנרת מן הבאר ניטלה הבית, חורבן עם אולם, הישימון'. הכנרת כיום, לכן, הכרמל. להר בסמוך הגדול, בים ונגנזה מן שיצא ממעיין לעתיד לה שתגיע לרפואה' 'זקוקה

. המקדש

כבר כי נראה מראדזין, האדמו״ר דברי צדקו אם גם והנה

יותר לפני מ450 שנה טבריה בים למקומה הבאר. חזרה קארו יוסף רבי למרן השכינה התגלתה שבו המעשה ידוע יש בטורקיה. שהיה בעת השבועות חג בליל זצוק״ל מובא אשר זצוק״ל אלקבץ הלוי שלמה רבי של מכתב

מצוה נר שבועות, (מסכת הקדוש בשל״ה ) ו-יג ברמז ומוזכר

חי איש בבן ז) אות (במדבר סדר של תיאור יש זה במכתב. בחו״ל והחברים קארו יוסף רבי מרן שעשה שבועות. ליל עימהם מדברת והיתה השכינה אליהם נגלתה זה. בתיקון בארץ ת״ו. צפת לעיה״ק ישראל לארץ עלו הם בעקבותיה יוסף ה״בית ספרו את לכתוב קארו יוסף רבי זכה "ישראל

הלוי שלמה רבי וזכה ערוך". וה״שולחן לכתוב אלקבץ המפורסמת השירה התפילה ואת התורה על פירושו את

ירושלים ובנין גאולה על מדברת כולה שכל דודי"."לכה

הלוי שלמה רבי ידי על שנכתבה עדות הוא זה מכתב הקהילה חכמי אל ונשלחה שינוי. כל ללא זצוק״ל אלקבץ שבטורקיה קונסטנינופול בעיר החשובה. היהודית אנשי את אלקבץ הלוי שלמה רבי מחזק זה במכתב לימוד וערך ערכם את להם ומספר ה' בעבודת הקהילה

אותם לזרז הוא מכתבו עיקר תורתם. לארץ לעלות כיון בכך הכרוך הממון מהפסד לחשוש ולא ישראל, פעולה פעל אמנם זה מכתב רצון". "עת היא שהעת לבנות איתם יחד עלו ישראל מעם קטן חלק רק חלקית. עלו ישראל מעם מאלפית פחות צפת. הקודש עיר את נמנעו לא כן, פי על ואף ישראל. לארץ שעה באותה

במעט או ברב להושיע."עצור מ "אין כי זאת, מלעשות

הוקם שבועות ליל לימוד אותו בזכות כי לזכור יש אך היהודי הישוב תחילת היה שזה צפת. בעיר היהודי הישוב בירושלים בטבריה התיישבו כך אחר ישראל. בארץ של ותלמידים מוילנא הגאון של תלמידים ובחברון. שלמה רבי דברי את שמעו בעצם הם שגם טוב. שם הבעל

לעם אסון יהיה חלילה יעלו א ל שאם והבינו אלקבץ הלוי ליל באותו הלומדים לחבורת המגיד שאומר כמו ישראל

. שבועות

והתיישב הקדוש החיים אור בא עליה לאותה בהמשך אבולעפיה חיים ורבי יהודים. של קהילה עם בירושלים איתו שעלו יהודים של קבוצה עם בטבריה התיישב רבים בה והתיישבו ישראל ארץ נבנתה וכך. מטורקיה.

ישראל בארץ ההתישבות תחילת הייתה. וזה

שכינתא להקים שהתחילו בצפת תקופה באותה כבר

לז )(הקדמה הגלגולים ובשער הקדוש, האר״י חי מעפרא, וזו בטבריה, מרים של בארה היכן מדויק מיקום מובא

: לשונו" באמצע טבריה, חמי אל טבריה ים דרך בלכתך ההוא הים בשפת רבים דקלים שיש במקום ממש, הדרך בארה הוא שם ההר, בראש אשר אחד מגדל כנגד מכוון

מרים" של. עכ״ל

תלמידו את האר״י השקה כיצד מעשה ה את נביא ולקמן מרים של מבארה ע״ה ויטאל חיים. רבינו

[ 4 ]

. ה הבאר סגולות, ומיוחדת פלאית הייתה זו באר לעיל, הזכרנו שכבר כפי של סגולותיה אודות נוספים תיאורים מופיעים ובמדרש

זו. באר

רבה ויקרא במדרש מובא כב מות, אחרי (ויקרא, " ד): , א״ר שליחותו עושה הוא ברוך הקדוש במים אפי', תנחומא: וארעת בטבריא לטבול שירד אחד שחין במוכה מעשה

." ואיתסי ואסחי דמרים לבירא וטפת שעתא

יח פרשה קרח, (במדבר, רבה במדרש אחר במקום מופיע וכן

: כב )סימן " לטבול במים שירד סומא אחד בשיחין מעשה

." ונתרפא וטבל מרים של בארה לו נזדמנה

. ו באר שבת במוצאי מרים

רצט סימן יוסף בבית הובא מא; הכלבו)(סימן בספר מופיע של סגולותיה על עוד ללמוד ניתן וממנו מעניין מנהג

שבת במוצאי מים לדלות הנשים ונהגו לשונו וזו: הבאר, " מרים של שבארה באגדה שמצינו ברכו ששמעו תיכף מעינות כל על מחזירין שבת מוצאי וכל טבריא של בימה וישתה מים לו ויזדמן חולה שהוא מי וכל בארות כל ועל אחד באדם ומעשה נרפא, מיד שחין מוכה גופו כל אפילו

במוצאי אשתו והלכה שחין מוכה שהיה מים לשאוב שבת ומלאה מרים של בארה לה ונזדמן מדאי יותר ונתעכבה ומרוב עליה כעס בעלה אצל שבאה כיון המים מאותן כדה המים מטפי ונפלו הכד ותשבר משכמה כדה נפלה כעסו

זה ועל השחין נרפא ים המ שנתזו מקום ובכל בשרו על

ע״ב מ חכמים)(קידושין אמרו אלא רגזן של בידו עלתה לא כך שבת מוצאי בכל מים לשאוב נהגו ולכך רגזנותו,

." מצאתי

ש דבריו״וי את: הביא י )(רצט, חיים אורח בהגה הרמ״א

אומרים מרים של בארה כי שבת, מוצאי בכל מים לדלות וישתה בו שפוגע ומי הבארות כל שבת מוצאי כל סובב

בו תחלואיו)(כל מכל יתרפא ממנו. זה" למנהג ראיתי ולא.

כפי תורה, ללימוד הלב לפתיחת בבאר יש נוספת וסגולה חיים עץ פרי בספר ע״ה ויטאל חיים רבינו על שמסופר

) הלימוד3 הנהגת (שער " לשונו: וזו בא חיים ר' הרב כשהיה שלמד מה כל אז החכמה, זאת הימנו ללמוד הרב אצל עד דבר, שום להשיג יכול היה ולא שוכח היה ממנו ר להרב הוליך זלה״ה והרב לטבריה, יחד שניהם 'שהלכו שם שהיה קטנה בספינה טבריה של הים בתוך, חיים

ב העמודי נגד הים בתוך הולכים וכשהיו הכנסת ית, הישן

3 בניהו מאיר פרופסור שכתב האר״י" "תולדות בספר גם ועיין

הנקרא: (בשער עמ257 יצחק', תולדות ''אלה חיים שר' הובא שם )

לשונו וזה בעצמו הנז' המעשה את מספר: ויטאל

הלך ממנו זאת חכמה ללמוד זלה״ה מורי אצל כשבאתי חיים "אני

זלה״ה מורי והוליכני קטנה ספינה היתה ושם לטבריה זלה״ה מורי

מבין מים אותו ומלאו אחד כלי זלה״ה הרב לקח

, מר ול וא זלה״ה, חיים ר' להרב משקה והיה העמודים, מבארה היה ששתית המים כי הרבה, החכמה תשיג עכשיו

. זו" בחכמה לכנוס התחיל ואילך ומשם מרים של

כך אחר שנים אך זה, למנהג ראה שלא כתב הרמ״א אמנם

סעיף ש סימן לאלפים בחסד פאפו אליעזר רבינו כתב כבר (

: )ב" באגדה דאיתא שבת, במוצאי מים לדלות נהגו בארות כל על מחזרת שבת מוצאי כל מרים של שבארה מים מאותם לו ויזדמן חולה שהוא וכל מעיינות, כל ועל פתי שמחכימת מסגולתה שגם וידוע נתרפא. מיד, וישתה ה יקרה אולי שבת, מוצאי בכל מים לשאוב טוב 'לכן

גאולתו". כדי ומצא לקראתו

סעיף לא (סימן החיים כף בספר פלאג׳י חיים רבינו כתב וכן

וזו זה, בעניין מנהגו את הוסיף ואף זה, מנהג אודות )נג ": לשונו מים ישתה הפסוקים, כל כשסיים ההבדלה אחר כתב שהרי הבדלה, אחר או ההבדלה, מקודם שאובים יהיה לבל חיים, תוכחת בב״י…ומכאן מרן והביאו בו הכל כי לכעוס, שראוי בדבר אפילו זמן, ובכל מקום בכל כועס בני כמה כי שבת במוצאי ובפרט ינוח, כסלים בחיק כעס

כועסים והם נפש) (=חולי, יס וטריאקל עצבים שהם אדם

- על כי תראה הלא כי שאם הרבה, טובה איבד הכעס ידי גופו כל מתרפא והיה מים מן שותה היה כועס היה. לא כעס 'והסר י״א סימן בקהלת בספר הכתוב כונת הוא וזה מלבו הכעס מסיר היה שאם מבשרך', רעה והעבר, מלבך

הנפש פואת ר סגולת דמלבד ונראה בשרו. כל מתרפא היה יתירא רבותא עוד מרים של מבארה מים ששותה למי התורה בחכמת לבו לפתוח מסוגלים הם כי אשתכחת, ז״ל מהרח״ו הרב על אמרו ז״ל…וכן רבותינו שאמרו, כמו מרים של מבארה ז״ל האר״י רבינו רבו מים, שהשקהו אחר המים שתית בעת כן ואם הקבלה. לחכמת זכה ובזה

לפסוקי בדעתו יכוין המים, שותה ו בעודנ ההבדלה, פני על 'ונשקפה עד ישראל' ישיר 'אז חוקת: פרשת בעזר בתורה, להתחכם מסוגל והוא הישימון', פני על הפסוקים אלו בלחישה לומר נוהג משדי…ואני

שהכל" ברכת קודם המים, . עכ״ל

. ז שבת בליל מרים לבאר זכר

מאמר ספר ב שבת הלכות מרדכי אליהו מרדכי הרב למרן

זה מנהג שהזכיר ראיתי לא זצוק״ל במוצאי מים לשתות

לבאר זכר שבת מרים.

מורי ולקח הישן. הכנסת בית של העמודים כנגד הים בתוך בה לי והשקה העמודים מבין משם מים אותו ומילא אחד טס זלה״ה הם ששתית המים אלו כי זאת, בחכמה תשיג עתה לי ואמר אותם

זאת חכמה בעומק להכנס התחלתי ואז מרים. ."מבאר

[ 5 ]

אך הרב ן מר שהביא מעניין, דין יש בספרו מרדכי מאמר

א חלק שבת סע יז (פרק ח- ': )ט

" מים במעט לקידוש היין כוס את למזוג יש הקבלה פי. על

– כיום בחנויות הנמכרים ביינות מקום, ומכל שלוש ימזוג

. במים ירבה ולא זו] אחר [בזו בלבד טיפות

שלוש את מוזגים הטיפות הקידוש לפני הקידוש, לכוס

ימין". ביד הכוס את שאוחז בעת כאן. עד

( מרדכי "ויאמר ו״בספרו מהדורת טוויזר מאיר ר', בהוצאת

, תש״ע זאת שעושים כת ב נז )עמ' ליל בכל מרים לבאר זכר

: לשונו וזו שבת

" ותפארתנו עוזנו מגאון ששמע אחד, מחכם פעם שמעתי את שמזכירים ייתכן האם ששאל חי" איש ה״בן בעל עושים שכשאנחנו והסביר בשנה. אחת פעם רק מרים יעקב כיצד? מרים. את אנו מזכירים שבת בכל קידוש דינא בבחינת אבינו יצחק יין, אבינו ליצחק הביא אבינו

קשיא דינא גם הוא. שמים ב ויין קשה דין כלומר קשיא הדין מידת הוא אבל קדושה יש שביין ליצחק אמר יעקב היין בתוך מים יעקב לו מזג ביינא" מיא ליה "ארמי ולכן חסד הם המים שכן הדין בתוך רחמים עירב. כלומר את לזכור כדי ליין מים טיפות שלוש מוסיפים אנו בשבת

כי הנביאה מרים של המים אלו הנביאה. מרים עשתה היא

" ליין מים מוזגים ולכן ישראל ועם רבנו משה עם חסד

בספר גם ועיין עכ״ל4. ו מרדכי- "דברי האיתנים "ירח

תשס״ט, דורת (מה. אגב כדרך זאת שהזכיר רכ) עמ'

וראיתי ג "ל(חלק ישרא של ביהם "א בספר 'עמ16 ) מובא

ב נפלא מעשה: ו לשונ וזו זה עניין

- תל באוניברסיטת שלמדה שלי, "הבת ביום חלתה אביב,

לבית- נלקחה היא בהיר. וזה בדחיפות, נפש לחולי חולים

מבית הודיעו אחד יום לכולנו גדול וצער הלם כמובן. היה אותה לקחת יכולים ואנחנו השתפר שמצבה החולים בבית אבל שקטה, הייתה היא אותה כשלקחנו הביתה. ומכשירי רהיטים שברה זעם ובהתקפת התהפכה היא

. חשמל

בחיוכו והוא ז״ל, אליהו מרדכי לרב לב בשברון הגענו קידוש עושים אתם "האם ושאל: אותנו הרגיע השקט

בליל- "כן השבנו: ."שבת?"

ליין– מים מוזגים אתם "?"האם "!"כן

מרדכי- "דברי ו בספר גם ועיין 4 האיתנים "ירח ( תשס״ט, דורת מה

. אגב כדרך זאת שהזכיר רכ) עמ' חלק שבת מרדכי מאמר ובספרו

ח- סע' יז (פרק א הכ מזיגת על )ט במים היין. ס ו

משיירי לשתות שלכם לבת "תנו הרב, אמר כך", "אם ליין מים מוזגים אתם שממנה הכוס שבכוס, המים

."הקידוש

פשוט כך "כל שאלנו. ."?"זהו?"

הרב אמר."כן",

לליל- חיכינו הקידוש אחרי ומייד עיניים, בכיליון שבת ליין מזגנו שממנה המים מכוס לשתות החולה לבת נתנו

פלא– זה וראה הקידוש, התרופות כל עשו שלא מה חזרה קצר זמן תוך הפשוטים. המים עשו המורכבות,

יתברך ה' אל חזרה וגם וללימודיה, לעצמה. בתנו

* * *

מתגלגלים סיפורים הם זצ״ל אליהו הרב של. הסיפורים לדבר למד לא שלו שהבן לאשתי סיפר מישהו אחד, יום לפתוח לו לגרום מצליחים לא והרופאים המומחים וכל איזו אליהו מהרב זוכרים אנו האם שאל הוא פיו. את

בעניין. סגולה

לעשות לו והצענו הזה, הסיפור את שמענו כי לו סיפרנו בנו מכן לאחר ושבועיים מייד, כך עשה הוא הרב. כדברי יכולים אליהו הרב על שהסיפורים מסתבר לדבר. התחיל

לחיים מעשי לימוד כספר גם לשמש אליהו שמואל (הרב

כאן עד הרב. בן )שליט״א, של "אביהם הספר לשון

."ישראל

מעשה ועיין נוסף הזה המעשה בעקבות "אביהם בספר

ישראל( "של ד חלק עמוד297 ).

ח. אליהו מרדכי הרב ן מר זצוק״ל מרים ובאר

לשתות שזכו גדולים רבנים כמה על עדות יש בדורנו, גם מרי של מבארה הרב מרן על היא הללו מהעדויות אחת. ם של באביהם המעשה שמסופר כפי זצוק״ל, אליהו מרדכי

עמ260 ב' '(חלק ישראל ):

אחד יום ומחנך): אזורי (רב דמרי שאול הרב סיפר

מרן של הנהג אלי התקשר ואמר זצ״ל אליהו מרדכי הרב

: לי רוצה הוא כי סירה, או ספינה שתשיג מבקש "הרב ויש דייג שהוא טוב חבר לי יש מרים". של לבארה להגיע הזו הטובה את לי לעשות ממנו ביקשתי מנוע. ספינת, לו

שאלות לשאול בלי הסכים. והוא

להגיע יכולתי לא הזמן, באותו לימדתי שאני, כיוון

שלושתם– יצאו בני. הצטרף ולהפלגה ובני הדייג הרב,

– ר קבר למול עד הפליגו הם אותם. מכוון שהרב 'תוך מעלה כלפי בקבוק שם העמיד הרב ועצרו. הנס בעל מאיר

[ 6 ]

– ופתאום במים, שייגע מבלי הים, לכיוון הסירה מעל והיה הסתכל בני הבקבוק. את ממלא החל מים זרם

! המום

מרים "באר לו: אמר והרב זה?" "מה הרב: את שאל הוא

מאיר ר' קבר מול."נמצאת

הרב פנה שנדהמו, בגלל שהיה המתח את להפיג כדי אמר בספינה?" לך יש "מה ושאלו: הדייג אל חזור בדרך אותה "זרוק הרב: לו אמר דייגים". של "רשת הדייג: לו

"כבוד הדייג: אמר דגים". לנו שיהיו כדי למים, , הרב

שעתיים- לוקח זאת– ומלבד דגים, לתפוס שלוש בכל לא והוא זרוק!", זאת, "בכל הרב: לו אמר דגים!" יש מקום

. זרק

והנה אסף והוא הרשת", את "תאסוף הרב: לו אמר אז המום להיות הדייג של תורו הגיע עכשיו מלאה! . היא סירב הדייג אבל לדייג, לשלם הרב עמד לחוף כשהגיעו כסף "לא ואמר: להתפשר הדייג הסכים לבסוף, בתוקף. שבת שתשמור בתנאי "רק לו: אמר הרב ברכה". לי "! תן

הסכים. והוא שומר והוא אישית מכיר אני הבחור את

. שם המובא המעשה כאן עד היום עד. שבת

וכהנה כהנה עוד לי וסיפר המעשה בעל עם ושוחחתי על מרן בהכוונת מרים של מבארה לשתות שזכו רבנים עוד

זצוק״ל אליהו מרדכי הרב. ואכמ״ל

לבאר שכתב מה בסופו ו )(חלק ירנן יצחק שו״ת ועיין וכיצד בכינרת מרים באר של מיקומה על הסתירה אודות

. זאת מצא הוא

". ט " באר ה שירת בטקס הרב מרן של תו הכתר

לישראל ראשי לרב זצוק״ל ץ לקוב נכתב זה שמאמר כיון א""בדרכו שנקר זה שעוסק

ר, זצוק״ל אליהו מרדכי הרב מרן של בתורתו כון לנ איתי

לציין. לכך הקשור נוסף עניין

הוכתר הרב מרן תשמ״ג תמוז ב' ביום ו ראשי לרב שון "רא

הכנסת בבית "לציון העתיקה בעיר זכאי" בן יוחנן. ן "רב

שבוע ו באות הייתה השבוע פרשת פרשת" חוקת" ומרן,

ל" שם התייחס הרב שירת הבאר".

ה הרב מרן ההכתרה בנאום השירה סביר מרים באר על

רק לא היא לעתיד השראה. שון מל גם אלא הודאה, לשון

ציין וכן כפשוטה- רק איננה שהבאר חיים מים באר על

כשהיו, י-דרך מון וביש במדבר ישראל עם ממנו ששתה המים על רק לא תתעטף, בהם ונפשם וצמאים רעבים

, הגשמיים נמשלה שהתורה רוחניים מים על גם אלא

להם. את הדגיש הרב לכל להגיע צריכה התורה שבו אופן

. ישראל בעם ואחת אחד

ובאהבתו ישראל" של "אביהם בכינויו שידוע הרב, מרן באשר יהודי לכל להפצת מודל מרים בבאר ראה הוא, אחד. אף על פוסחת שאינה תורה כרב בתפקידו ראה הוא כמו יהודי, לכל התורה" "מי את להנגיש אחריות ראשי

במדבר. אחד לכל מים סיפקה מרים שבאר

בספר" במלואה הובאה הרב מרן של דרשתו טוב דורש

'עמ33 זצ״ל, עפרני ז שמואל הרב (למו״ר לעמו" ).

זעפרני שמואל הרב מו״ר "המאירי ישיבת "ראש זצ״ל

הרב מרן של לשכתו, וראש ניתן ור לאח במבט כי כתב

כי לראות עבודה תוכנית היה הרב מרן של ההכתרה אום נ מקיים ונאה דורש "נאה "בבחינת עמ43 לעמו טוב '(דורש ).

סיכום המאמר

בין העמוק הקשר את בחַנו זה במאמר הנביאה מרים ועד הים שירת דרך בתיבה משה הצלת ממעשה למים, חז״ל פי על במדבר. ישראל עם את שליוותה המים, לבאר

נסתלקה. וכשמתה– מרים, בזכות ניתנה זו באר

במותה? ונסתלקה מרים בזכות ניתנה הבאר מדוע

בזכות ניתנה שהבאר מסביר בחיי רבינו שמרים חסד של בגורלו יעלה מה לראות מרחוק כשעמדה עשתה,

. בתיבה משה

מותה– לאחר הבאר היעלמות שאלת את פי על שאף

מבחייהם– יותר במיתתם גדולים 'ש׳צדיקים בה דנו

: במאמר בהרחבה

▪ יקר הכלי כך על ישראל לעם כעונש זאת מפרש למשה בניגוד כראוי, מרים את הספידו שלא

ואהרון.

▪ האברבנאל ישראל לעם גנות הייתה שזו מוסיף ואהרון משה את לנחם במקום לריב שהתקהלו

הנביאה. אחותם אובדן על

▪ הקדוש האלשיך את לעורר נועד שהצמא מסביר ללכת וביקשם מרים, של בחשיבותה להכיר העם

בזכותה. ששתו מימיה על חסד עמה לגמול

המאמר המשך ב את תיארנו של המופלאות סגולותיה

במדבר, הבאר שהמים המדרשים, זאת שמתארים כפי מטעמים הפיקו ואף המחנות את שהקיפו לנהרות יצאו

שונים.

, כיום מרים באר של מיקומה את בחנו הדעות את והצגנו

בחז״ל– השונות או בכינרת התיכון, בים היא האם האדמו״ר של המאחד פירושו את הבאנו באוקיינוס. במיקומה שינוי אלא בדברים סתירה שאין מראדזין, ולאחר בכינרת, הייתה המקדש בתקופת ההיסטורי:

כפי בכינרת, שוב היא כיום ש. ותיארנו הגדול בים החורבן

[ 7 ]

מדברי שעולה זצוק״ל אל ויט חיים רבינו את שציין

המדוי מיקומה ק.

מרים באר של סגולותיה

המופלאות: בסגולותיה נודעה הבאר

▪ ה- רפוא שחין מוכה על מספרים המדרשים

ועיוו במימיה. בטבילה שנרפאו ר

▪ רפס - שבת מוצאי את מביאים והרמ״א הכלבו

מנהג מתוך שבת, במוצאי מים לשאוב נשים ה הבארות בין מסתובבת מרים שבאר, אמונה

תחלואים. מרפאת מימיה ושתיית

▪ - תורה ללימוד הלב פתיחת על מפורסם סיפור

תלמידו את שהשקה הקדוש האר״י חיים רבי

ויטאל חיים רבי זכה זאת ובעקבות הבאר, ממימי פלאג׳י חיים הרב הקבלה. בחכמת עמוקה להבנת בעת הבאר שירת לפסוקי לכוון מנהגו את מוסיף

זו. לסגולה שבת במוצאי מים שתיית

▪ שבת ליל ב קידוש ב כרון ז – מרן מרדכי הרב מים טיפות שלוש הוספת כי מציין זצ״ל אליהו כסמל מרים, לבאר זכר היא בשבת הקידוש ליין

הנביאה מרים של לחסד והבאנו. סיפורים

שים מרג. לכך הקשורים

מאמר סוף לקראת מרן על מרגשת עדות הבאנו הרב

זצ״ל אליהו מרדכי מרים של מבארה לשתות שזכה

. בכינרת

המא בסוף התייחסנו מר לרב מרן של הכתרתו נאום ל

לתפיסתו הבאר" "שירת את הרב קישר זה בנאום, ראשי התורה את מסמלת שהבאר הסביר הוא המנהיגותית. ראה הרב ואחת. אחד לכל להגיע שצריכה הרוחנית, יהודי לכל התורה" "מי את להנגיש אחריות, בתפקידו

. במדבר לכולם סיפקה מרים שבאר כפי

הרב– מרן של דרכו את להמשיך שנזכה רצון יהי 'אביהם

ישראל– 'של ולהאדירה, תורה להגדיל את להשקות

אכי״ר. מרים כבאר הזכים התורה ממימי הרבים


נשלח על ידי: הרב שלו שבתאי
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

יום שבת, 13 ביוני 2026

בארה של מרים - שיעור לפרשת חוקת - מורחב

מתה מרים – הסתלקה הבאר

במדבר פרק כ

(א) וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם:

(ב) וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן:

תלמוד בבלי מסכת תענית דף ט עמוד א

רבי יוסי ברבי יהודה אומר: שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל, אלו הן: משה, ואהרן, ומרים. ושלש מתנות טובות ניתנו על ידם, ואלו הן: באר, וענן, ומן. באר - בזכות מרים, עמוד ענן - בזכות אהרן, מן - בזכות משה. מתה מרים - נסתלק הבאר. שנאמר 'ותמת שם מרים', וכתיב בתריה 'ולא היה מים לעדה', וחזרה בזכות שניהן.

משנה מסכת אבות פרק ה משנה ו

עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן פי הארץ ופי הבאר…

פירוש רש״י על אבות פרק ה משנה ו

פי הבאר של מרים שנבלע הפתח בסלע שדרך שם יצאו המים במדבר וכשהכה משה הסלע פתח הסלע את פיו שנברא לו מקדם.

[רבינו] בחיי במדבר פרק כ

(ב) ולא היה מים לעדה. כשמתה מרים נסתלק הבאר, כי היה הבאר בזכות מרים, שהיה לה זכות המים ממשה, שנאמר: (שמות ב, ד) "ותתצב אחותו מרחוק". ומה שנסתלק עתה במיתתה ראיה שבזכותה היה עמהם, ומכאן שכל ארבעים שנה היה להם הבאר.

כלי יקר במדבר פרק כ

(ב) ולא היה מים לעדה. על צד העונש חסרו המים לפי שלא הספידוה כראוי, כי במשה ואהרן נאמר 'ויבכו אותם בני ישראל' וכאן לא נאמר 'ויבכו אותה', ונאמר 'ותמת שם [מרים] ותקבר שם', כי במקום שמתה שם תהא קבורתה לאלתר ונשכחה כמת מלב ולא הרגישו בהעדרה כלל על כן נחסרו להם המים כדי שידעו למפרע שהבאר היה בזכות מרים.

אברבנאל במדבר פרק כ

ונראים דברי רבותינו שהם האמת בלי ספק שבימי מרים ובזכותה היה הולך עם ישראל בדרך פלא באר מים חיים. כי בכל מקום שהיו חונים היה נובע באר מים חיים ע״ד הפלא וכאשר מתה הצדקת הזאת פסק הבאר. ודבר הכתוב בגנותם של ישראל שבמקום שהיה להם לבא לנוד למשה ולאהרן ולנחמם במיתת אחותם הנביאה, נקהלו עליהם לריב עמהם ולא לנחמם וז״ש 'ויקהלו על משה ועל אהרן' 'וירב העם עם משה' כי להיותו העקר בנבואה ובהנהגה היתה המריבה עמו בראשונה.

אלשיך במדבר פרק כ

קשה מאד למה הצמיאם ה' עד קצו בחייהם. שאם היה למען יכירו כי בזכות מרים היה להם הבאר, כי על כן בסילוקה נסתלק. אם כן יהי נא שעה אחת או שתים, ואחרי כן ישוב בזכות משה, כאשר היה כי שני הדברים חזרו בזכותו. כי אפילו מעט זמן לא היה ראוי. כי אין חוסר המים שבלעדן כלם מתים כחוסר ענני כבוד - כי המה באהליהם גם שיחסרו ענני כבוד - בסילוק אהרן. כי על כן לא יפלא כי יצעקו על המים:

אלשיך שם

הנה לבא אל הענין, נזכיר ענין מאמרם ז״ל (ילקוט רמז תשסג). כי בהיות משה ואהרן, ואשר נגע אלהים בלבם, מטפלים לקבור את מרים. נשאו עיניהם ויראו את כל המון ישראל באים אצלם. ויאמר משה כאשר ראם מה ההמון הלז. אמר לו אהרן אשריהם ישראל שהם גומלי חסדים בני גומלי חסדים, הנה הם באים לגמול חסד עם מרים. והשיב משה אם כן היו באים כסדר, תחלה שרי אלפים ואחר כך שרי המאות וכו'. אך בבואם בערבוביא אין זה כי אם על תלונה ורעה יבאו. ואז בשומעם את משה, וירב העם עם משה והניחו את אהרן. עד כאן ענין מאמרם:

והנה גלו לנו כי המון בני ישראל לא הלכו לגמול חסד למרים, עם משה ואהרן. ובזה נבא אל הענין. והוא, כי במות מרים היה להם כולם כאיש אחד ללכת לגמול חסד. ומה גם כי זולת היותה צדקת ונביאה ואחות משה ואהרן, גם כן היה ראוי לבלתי יהיו כפויי טובה, כי מימיה היו שותים כולם. והנה היה אפשר להם לומר, כי לא ידעו כי זכותה השקתה אותם. על כן מה עשה הוא יתברך, מיד במותה נסתלק הבאר. למען יתנו אל לבם כי ממנה היו להם מים, וילכו לגמול חסד עמה וישובו המים. ולא כן עשו, על כן נצטערו:

הבאר במדבר

ילקוט שמעוני תורה פרשת פקודי רמז תכו

כתיב:  "והלוים יחנו סביב". כיצד היתה חנייתן? כפסיקיא אחת [=כחגורה רחבה] של ארבעת אלפים אמה היו חונין ומקיפין את המשכן מכל רוח. משה ואהרן ובניו במזרח, הם ובניהם וכל אשר להם על פני כל מזרח אהל מועד. הבאר היתה בפתח החצר סמוכה לאהלו של משה, והיא היתה מודיעה לכל המחנות היאך יחנו. כיצד? כיון שעמדו קלעי החצר היו י״ב [נשיאים] עומדים על הבאר ואומרים שירה, שנאמר: "באר חפרוה שרים", והיו מימי הבאר יוצאין ונעשין נהרים נהרים. נהר אחד יוצא ומקיף את מחנה שכינה, ומאותו נהר יוצאין ארבע נהרות בד' זויות החצר כל אחד ואחד הולך לבסוף משמש ב' רוחות דרום ומזרח ויוצא אל מחנה ישראל. עבר מחנה הלוים היו מתערבין הנהרים זה לזה ומקיפין את כל מחנה הלוים ומהלכין בין משפחה למשפחה ונראין טבליות טבליות מקיפין את מחנה השכינה. ונהר גדול מקיף את כל מחנה ישראל מבחוץ ונעשכין נהרים נהרים בין כל שבט ושבט והיו הנהרות מודיעין בין כל אחת ואחת גבולן ואין אחד צריך לחברו. ולא תאמר שמא בסילות המים [שהמים היו בטלות ולא עושות כלום] אלא מגדילין להן כל מיני מעדנים מעין העולם הבא, שנאמר: "שלחיך פרדס רמונים, נרד וכרכם".

היכן הבאר נמצאת כיום?

במדבר פרק כא

(יז) אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ: (יח) בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה: (יט) וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת: (כ) וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן:

תלמוד בבלי מסכת שבת דף לה עמוד א

אמר רבי חייא: הרוצה לראות בארה של מרים, יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים, וזו היא בארה של מרים. אמר רב: מעין המיטלטל - טהור, וזהו בארה של מרים.

רש״י מסכת שבת דף לה עמוד א

כמין כברה - סלע עגול ועשוי ככברה. זהו בארה של מרים - שהיה מתגלגל עם ישראל במדבר בזכותה של מרים, דכתיב (במדבר כ) 'ותמת שם מרים' וסמיך ליה 'ולא היה מים לעדה'.

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק יב (סז ע״א)

כתיב [במדבר כא, כ] דונשקפה על פני הישימון: אמר רבי חייה בר בא כל מי שהוא עולה להר הישימון וראה כמין כברה קטנה בים טיבריא זו היא בארה של מרים אמר ר' יוחנן בר מרה שערינהו רבנן והא היא מכוונא כל קבל תרעא מציעתא דכנשתא עתיקתא דיסרוגנין.

קרבן העדה שם

שערינהו רבנן. שיערו חכמים שמקום הנחת הבאר מכוון נגד השער האמצעי של בית הכנסת הישן שבעיר דיסדוטגין:

ויקרא רבה (וילנא) אחרי מות פרשה כב

והיכן היא בארה של מרים? א״ר חייא בר אבא: כתיב, (במדבר כא) 'ונשקפה על פני הישימון' שכל מי שהוא עולה על ראש הר ישימון ורואה כמין כברה קטנה בים טבריא - זו היא בארה של מרים. א״ר יוחנן בן נורי: שערותא רבנן והוא מכוונא כל קביל תרעי מציעיא דכנישתא עתיקא דטבריא.

ספר עין התכלת, האדמו״ר מראדזין, עמ' סא

ומעתה שפיר בזמן הבית היה התרבות הדגים בים כנרת על ידי בארה של מרים כמבואר בירושלמי ומדרשים הנ״ל על הפסוק 'ונשקפה על פני הישימון" שבארה של מרים היתה גנוזה בים כנרת ורק אחר כך בשעת החורבן, שאז מעוף השמים ועד בהמה נדדו וגלו הדגים כ״ל, אז ניטל בארה של מרים מים כנרת ונגנזה בים הגדול סמוך להר הכרמל, מאז צריך ים כנרת רפואה, ויתרפא לעתיד על ידי מעין היוצא מן המקדש כנ״ל, ומעתה אין כאן שום סתירה מירושלמי ומדרשים הנ״ל קאי על פסוק 'ונשקפה על פני הישימון' דהיינו שעת כניסת ישראל לארץ שאז נגנזה בארה של מרים בים כנרת עד שעת החורבן, וש״ס שבת הנ״ל קאי כמו שהוא עכשיו אחר החורבן, שניטלה בארה של מרים מים כנרת ונגנזה בים הגדול.

תלמוד בבלי מסכת בכורות דף ט עמוד א

כי מטי לבי בליעי, מלא כוזא דמיא מבי בליעי,

רש״י מסכת בכורות דף ט עמוד א

לבי בליעי - מים שבאוקיינוס שבולעים כל מימות שבעולם שנופלין בו ומביאין אותם עד תהום ופולטות אותן והיינו דכתיב (קהלת א) והים איננו מלא.

רבינו גרשום מסכת בכורות דף ט עמוד א

כי מטא לבי בליעי. מקום שיש בים שבולעין מים אחרים ואיכא דאמרי היינו בארה של מרים:

שער הגלגולים הקדמה לז

בלכתך דרך ים טבריה אל חמי טבריה, באמצע הדרך ממש במקום שיש דקלים רבים בשפת הים ההוא, מכוון כנגד מגדל אחד אשר בראש ההר, שם הוא בארה של מרים.

סגולות הבאר

ויקרא רבה (וילנא) אחרי מות פרשה כב

א״ר תנחומא: אפי' במים הקדוש ברוך הוא עושה שליחותו, מעשה במוכה שחין אחד שירד לטבול בטבריא וארעת שעתא וטפת לבירא דמרים ואסחי ואיתסי.

במדבר רבה (וילנא) קרח פרשה יח סימן כב

מעשה בשיחין אחד סומא שירד במים לטבול נזדמנה לו בארה של מרים וטבל ונתרפא

ספר כלבו סימן מא

ונהגו הנשים לדלות מים במוצאי שבת תיכף ששמעו ברכו שמצינו באגדה שבארה של מרים בימה של טבריא וכל מוצאי שבת מחזירין על כל מעינות ועל כל בארות וכל מי שהוא חולה ויזדמן לו מים וישתה אפילו כל גופו מוכה שחין מיד נרפא, ומעשה באדם אחד שהיה מוכה שחין והלכה אשתו במוצאי שבת לשאוב מים ונתעכבה יותר מדאי ונזדמן לה בארה של מרים ומלאה כדה מאותן המים כיון שבאה אצל בעלה כעס עליה ומרוב כעסו נפלה כדה משכמה ותשבר הכד ונפלו מטפי המים על בשרו ובכל מקום שנתזו המים נרפא השחין ועל זה אמרו חכמים (קידושין מ ע״ב) לא עלתה בידו של רגזן אלא רגזנותו, ולכך נהגו לשאוב מים בכל מוצאי שבת כך מצאתי.

רמ״א או״ח הלכות שבת סימן רצט סעיף י

וי״א לדלות מים בכל מוצאי שבת, כי בארה של מרים סובב כל מוצאי שבת כל הבארות ומי שפוגע בו וישתה ממנו יתרפא מכל תחלואיו (כל בו). ולא ראיתי למנהג זה.

פרי עץ חיים, שער הנהגת הלימוד

כשהיה הרב ר' חיים בא אצל הרב ללמוד הימנו זאת החכמה, אז כל מה שלמד ממנו היה שוכח ולא היה יכול להשיג שום דבר, עד שהלכו שניהם יחד לטבריה, והרב זלה״ה הוליך להרב ר' חיים בתוך הים של טבריה בספינה קטנה שהיה שם, וכשהיו הולכים בתוך הים נגד העמודי ב״ה הישן, לקח הרב זלה״ה כלי אחד ומלאו אותו מים מבין העמודים, והיה משקה להרב ר' חיים זלה״ה, וא״ל, עכשיו תשיג החכמה הרבה, כי המים ששתית היה מבארה של מרים ומשם ואילך התחיל לכנוס בחכמה זו.

חסד לאלפים סימן ש סעיף ב

נהגו לדלות מים במוצאי שבת, דאיתא באגדה שבארה של מרים כל מוצאי שבת מחזרת על כל בארות ועל כל מעיינות, וכל שהוא חולה ויזדמן לו מאותם מים וישתה מיד נתרפא. וידוע שגם מסגולתה שמחכימת פתי, לכן טוב לשאוב מים בכל מוצאי שבת, אולי יקרה ה' לקראתו ומצא כדי גאולתו.

כף החיים (פלאג׳י) סימן לא סעיף נג

אחר ההבדלה כשסיים כל הפסוקים, ישתה מים שאובים מקודם ההבדלה, או אחר הבדלה, שהרי כתב הכל בו והביאו מרן בב״י…ומכאן תוכחת חיים, לבל יהיה כועס בכל מקום ובכל זמן, אפילו בדבר שראוי לכעוס, כי כעס בחיק כסלים ינוח, ובפרט במוצאי שבת כי כמה בני אדם שהם עצבים וטריאקליס (=חולי נפש) והם כועסים, כי הלא תראה כי על-ידי הכעס איבד טובה הרבה, שאם לא היה כועס היה שותה מן מים והיה מתרפא כל גופו. וזה הוא כונת הכתוב בספר בקהלת סימן י״א 'והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך', שאם היה מסיר הכעס מלבו, היה מתרפא כל בשרו. ונראה דמלבד סגולת רפואת הנפש למי ששותה מים מבארה של מרים עוד רבותא יתירא אשתכחת, כי הם מסוגלים לפתוח לבו בחכמת התורה כמו שאמרו רבותינו ז״ל…וכן אמרו על הרב מהרח״ו ז״ל, שהשקהו מים רבו רבינו האר״י ז״ל מבארה של מרים, ובזה זכה לחכמת הקבלה. ואם כן בעת שתית המים אחר ההבדלה, בעודנו שותה המים, יכוין בדעתו לפסוקי פרשת חוקת: 'אז ישיר ישראל' עד 'ונשקפה על פני הישימון', והוא מסוגל להתחכם בתורה, בעזר משדי…ואני נוהג לומר בלחישה אלו הפסוקים על פני המים, קודם ברכת שהכל.

באר מרים בדורנו

אביהם של ישראל חלק ב עמ' 260 – סיפור על מרן הגר״מ אליהו זיע״א ובארה של מרים

[סיפר הרב שאול דמרי (רב אזורי ומחנך)]: יום אחד התקשר אלי הנהג של הרב [מרדכי אליהו] זצ״ל ואמר לי:  "הרב מבקש שתשיג ספינה או סירה, כי הוא רוצה להגיע לבארה של מרים". יש לי חבר טוב שהוא דייג ויש לו ספינת מנוע. ביקשתי ממנו לעשות לי את הטובה הזו, והוא הסכים בלי לשאול שאלות.

כיוון שאני לימדתי באותו הזמן, לא יכולתי להגיע, ולהפלגה הצטרף בני. יצאו שלושתם – הרב, הדייג ובני – תוך שהרב מכוון אותם. הם הפליגו עד למול קבר ר' מאיר בעל הנס ועצרו. הרב העמיד שם בקבוק כלפי מעלה – מעל הסירה לכיוון הים, מבלי שייגע במים, ופתאום זרם מים החל ממלא את הבקבוק. בני הסתכל והיה המום!

הוא שאל את הרב: " מה זה?" והרב אמר לו: "באר מרים נמצאת מול קבר ר' מאיר".

כדי להפיג את המתח שהיה בגלל שנדהמו, פנה הרב בדרך חזור אל הדייג ושאלו: "מה יש לך בספינה?" אמר לו הדייג: "רשת של דייגים". אמר לו הרב: "זרוק אותה למים, כדי שיהיו לנו דגים". אמר הדייג: "כבוד

הרב, לוקח שעתיים-שלוש לתפוס דגים, ומלבד זאת – לא בכל מקום יש דגים!" אמר לו הרב: "בכל זאת, זרוק!", והוא זרק.

אז אמר לו הרב: "תאסוף את הרשת", והוא אסף והנה היא מלאה! עכשיו הגיע תורו של הדייג להיות המום. כשהגיעו לחוף עמד הרב לשלם לדייג, אבל הדייג סירב בתוקף. לבסוף הסכים הדייג להתפשר ואמר: "לא כסף, תן לי ברכה". הרב אמר לו: "רק בתנאי שתשמור שבת!" והוא הסכים.

את הבחור אני מכיר אישית והוא שומר שבת עד היום.

שו״ת יצחק ירנן חלק ו בסופו


נשלח על ידי: הרב שלו שבתאי
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

בארה של מרים

בס״ד

[ 1 ]

ה תקופת מ איתנו– שנשאר המים נס מרים: באר היום ועד מדבר

שבתאי– שלו רב ה יע״א מנוחה מושב

הקדמה א.  מרים? בזכות הבאר מדוע ב.  במדבר הבאר ניסי ג.  מרים– של בארה ד. התיכון בים בכינרת, , נמצאת

 באוקיינוס? או הבאר סגולות ה.  שבת במוצאי מרים באר ו.  שבת בליל מרים לבאר זכר ז.  מרדכי הרב מרן ח.

מרים ובאר זצוק״ל אליהו  לישראל ראשי לרב זצוק״ל הרב מרן של הכתרתו בטקס הבאר" "שירת ט.  המאמר סיכום

. א הקדמה הנביאה מרים של בשמה מופיעים כבר "מים". האותיות למים בהקשר מוזכרת הנביאה מרים כי נראה נתבונן אם

ב, (שמות נאמר משה בלידת כבר בתורה מקומות. בכמה

ג-: )ד" ה רָ מְ וַתַחְ גֹמֶא תֵּבַת לוֹ ח קַ וַתִ ינוֹ פִ הַצְ עוֹד יָכְלָה וְֹלא פַת שְ עַל בַּסּוף וַתָשֶם הַיֶלֶד אֶת בָּה וַתָשֶם בַחֵּמָרּובַזָפֶת

: הַיְאֹר." לו יֵּעָשֶה מַה עָה לְדֵּ חֹק מֵּרָ אֲחֹתוֹ ֹוַתֵּתַצַב

טו, (שמות נאמר הים ושירת סוף ים קריעת לאחר מיד וכן

כ-: )כא" יָדָּה בְ הַתֹף אֶת אֲחוֹתַאהֲרֹן יָאה הַנְבִ יָם רְ מִ ח קַ וַתִ

חֹֹלת מְ ּובִ ים תֻפִ בְ יהָ ַאחֲרֶ ים הַנָשִ כָל: וַתֵּצֶאןָ לָהֶם וַתַעַן

" בַיָם ה מָ רָ וְרֹכְבוֹ סּוס גָָאה גָאֹה כִי לַיקֹוָק ירּו שִ יָם רְ מִ 1.

נאמר חוקת פרשת ובפרשתנו א- כ, (במדבר: )ב " נֵּי בְ וַיָבֹאּו הָעָם וַיֵּשֶב אשוֹן הָרִ ש בַחֹדֶ ן צִ בַר דְ מִ ה הָעֵּדָ כָל אֵּל רָ יִשְ

ש דֵּ קָ בְ ה לָעֵּדָ מַיִם הָיָה וְֹלא שָם: בֵּר קָ וַתִ יָם רְ מִ שָם ת וַתָמָ

." עַלַאהֲרֹן וְ מֹשֶה עַל הֲלּו וַיִקָ

המים באר בזכות הייתה במדבר ישראל עם את שליוותה

: " ע״א ט גמרא)(תענית ב חז״ל שאמרו כמו, מרים יוסי רבי לישראל עמדו טובים פרנסים שלשה אומר: יהודה, ברבי ניתנו טובות מתנות ושלש ומרים. ואהרן, משה, הן: אלו

באר- ומן. וענן, באר, הן: ואלו ידם, על מרים, בזכות

ענן- עמוד מן- אהרן, בזכות - מרים מתה משה. בזכות בתריה וכתיב מרים', שם 'ותמת שנאמר הבאר. נסתלק

."… לעדה מים היה 'ו׳לא

מסכת משנה ב ( אבות ו )ה, הם הבאר שפי אומרים חז״ל ופירש השמשות. בין שבת בערב שנבראו דברים מעשרה

: רש״י שם " שדרך בסלע הפתח שנבלע מרים של הבאר פי הסלע פתח הסלע משה וכשהכה במדבר המים יצאו שם

." מקדם לו שנברא פיו את

1 מופיעים הללו, לפסוקים בסמיכות כי לראות מעניין אגב,

: וַיַּסַע הבאים הפסוקים בַר דְ מִ אֶל אּו וַיֵּצְ סּוף יַם מִ אֵּל רָ יִשְ אֶת מֹשֶה וְֹלא תָה מָרָ וַיָבֹאּו מָיִם: אּו מָצְ וְֹלא בָר דְ בַמִ ים יָמִ שְֹלשֶת וַיֵּלְכּו שּור

ה מָרָ מָּה שְ א רָ קָ כֵּן עַל הֵּם ים מָרִ כִי ה מָרָ מִ מַיִם תֹת לִשְ: יָכְלּו וַיִֹּלנּו

זה במאמר ננסה מדוע ו לבאר מרים בין הקשר את לברר

נעלמה היא פטירת אחרי. מרים סגולותיה את נגלה

עקבותיה– אחר להתחקות וננסה המופלאות היא היכן

גם להשפיע ממשיכה היא וכיצד כיום, נמצאת בדורנו.

. ב מרים בזכות הבאר? מדוע

כ פרק )(במדבר בחיי רבינו מ סביר בזכות הייתה שהבאר

מ עקב מרים חסד עשה שהשקיפה אחורה שנים שעשתה

משה על מרים כשמתה לשונו וזו: , " ביאור שהיה אחיה

זכות לה שהיה מרים, בזכות הבאר היה כי הבאר, נסתלק מרחוק אחותו ""ותתצב שנאמר ממשה, : המים ב, (שמות

היה שבזכותה ראיה במיתתה עתה שנסתלק ומה. )ד. עכ״ל2 " הבאר להם היה שנה ארבעים שכל ומכאן עמהם,

אדרבה הבאר, נסתלקה עתה מדוע לשאול, יש, ולכאורה

(עיין מבחייהם יותר במיתתם צדיקים גדולים, ע״ב ז )חולין

מרים מות לאחר גם זו לבאר הוצרך ישראל עם. ועדיין

ישראל לעם עונש היה שזה, מבאר ב כ, )(במדבר יקר הכלי לשונו וזו מותה, לאחר כראוי מרים את הספידו שלא: כיון

כי, כראוי הספידוה שלא לפי המים חסרו העונש צד "על לא וכאן ישראל' בני אותם 'ויבכו נאמר ואהרן במשה ותקבר [מרים] שם 'ותמת ונאמר אותה', 'ויבכו נאמר

ונשכחה לאלתר קבורתה תהא שם שמתה במקום כי,'שם להם נחסרו כן על כלל בהעדרה הרגישו ולא מלב כמת

" מרים בזכות היה שהבאר למפרע שידעו כדי המים

. עכ״ל

גנות כאן יש גם אלא בלבד, זו שלא הוסיף, האברבנאל

ישראל של בגנותם הכתוב ודבר לשונו וזו ישראל, : לעם " ולנחמם ולאהרן למשה לנוד לבא להם שהיה שבמקום ולא עמהם לריב עליהם נקהלו הנביאה, אחותם במיתת

עֵּץ יְקֹוָק הּו וַיוֹרֵּ יְקֹוָק אֶל עַק תֶה: וַיִצְ נִשְ מַה לֵּאמֹר מֹשֶה עַל הָעָם

." נִּסָהּו וְשָם פָט שְ חֹקּומִ לוֹ שָם שָם הַמָיִם קּו תְ וַיִמְ הַמַיִם אֶל לְֵּך וַיַשְ

הנביאה מרים של עניינה רמוז כאן, . וגם

מרדכי "ויאמר בספר זצוק״ל אליהו מרדכי הרב למרן "עיין ו 2, ויזר יר וט מא ר' (בהוצאת תש״ע, מהדורת שמו )עמ' על שכתב מה

חסד. יה על למרים הטוב הכרת

[ 2 ]

לנחמם עם העם 'וירב אהרן' ועל משה על 'ויקהלו וז״ש המריבה היתה ובהנהגה בנבואה העקר להיותו כי משה'

. עכ״ל בראשונה" עמו

אשר עד ישראל עם את ה' הצמיא למה קשה, עדיין אך הייתה מרים בזכות כי להכיר כדי זה אם בחייהם, קצו

. קצר לזמן מים הפסקת שתהיה מספיק היה הבאר, להם

לשונו וזו בהרחבה, האלשיך שואל זו: שאלה

" היה שאם בחייהם. קצו עד ה' הצמיאם למה מאד קשה כן על כי הבאר, להם היה מרים בזכות כי יכירו למען שתים או אחת שעה נא יהי כן אם נסתלק. , בסילוקה הדברים שני כי היה כאשר משה, בזכות ישוב כן ואחרי

אין כי ראוי. היה לא זמן מעט אפילו כי בזכותו. חזרו כבוד- ענני כחוסר מתים כלם שבלעדן המים חוסר כי

כבוד- ענני שיחסרו גם באהליהם המה כי אהרן. בסילוק

." המים על יצעקו כי יפלא לא כן על

כך על האלשיך: ועונה

רמז (ילקוט ז״ל מאמרם ענין נזכיר, הענין אל לבא "הנה בלבם אלהים נגע ואשר ואהרן, משה בהיות כי, . )תשסג המון כל את ויראו עיניהם נשאו מרים. את לקבור מטפלים ההמון מה ראם כאשר משה ויאמר אצלם. באים ישראל חסדים גומלי שהם ישראל אשריהם אהרן לו אמר הלז. מרים עם חסד לגמול באים הם הנה חסדים, גומלי. בני

אלפים שרי תחלה כסדר, ם באי היו כן אם משה והשיב זה אין בערבוביא בבואם אך וכו'. המאות שרי כך ואחר וירב משה, את בשומעם ואז יבאו. ורעה תלונה על אם כי

מאמרם ענין כאן עד אהרן. את והניחו משה עם: העם

חסד לגמול הלכו לא ישראל בני המון כי לנו גלו והנה

כי והוא, הענין אל נבא ובזה ואהרן. משה עם. למרים, חסד לגמול ללכת אחד כאיש כולם להם היה מרים. במות ואהרן משה ואחות ונביאה צדקת היותה זולת כי גם, ומה היו מימיה כי טובה, כפויי יהיו לבלתי ראוי היה כן גם כי ידעו לא כי לומר, להם אפשר היה והנה כולם. שותים מיד יתברך, הוא עשה מה כן על אותם. השקתה זכותה

היו ממנה כי לבם אל יתנו למען הבאר. נסתלק ותה במ כן ולא המים. וישובו עמה חסד לגמול וילכו מים, להם

." נצטערו כן על עשו,

ג. במדבר הבאר ניסי

" מרים "באר מיוחדים מאפיינים בעלת באר הייתה כבר

. במדבר ישראל בני בזמן במדרש חז״ל מתארים מי כיצד מסתעפים שהיו לנהרות, ונעשים יוצאים היו הבאר את למעשה וקובעים והלויים, ישראל מחנות את ומקיפים

המחנות של. גבולותיהם

הפיקו גם אלא לגבולות, שימשו רק לא המים לכך, בנוסף

הבא. העולם מעין שונים, מטעמים זה כל שמתואר כפי

תכו רמז פקודי שמעוני)(פרשת ילקוט במדרש בהרחבה וזו

: לשונו

"כתיב: " יב" סָבִ יַחֲנּו יִם וְהַלְוִ היתה כיצד. נג א, )(במדבר

חנייתן? רחבה אחת][=כחגורה כפסיקיא אלפים ארבעת של

רוח. מכל המשכן את ומקיפין חונין היו אמה

על להם אשר וכל ובניהם הם במזרח, ובניו ואהרן משה

סמוכה החצר בפתח היתה הבאר מועד אהל מזרח כל. פני היאך המחנות לכל מודיעה היתה והיא משה, של לאהלו

כיצד? יחנו. [נשיאים י״ב היו החצר קלעי שעמדו ]כיון

שנאמר" שירה, ואומרים הבאר על: עומדים חפרוה באר

"שרים הבא מימי והיו, נהרים. נהרים ונעשין יוצאין ר

נהר ומאותו שכינה, מחנה את ומקיף יוצא אחד נהר

, החצר זויות בד' נהרות ארבע יוצאין הולך ואחד אחד כל מחנה אל ויוצא ומזרח דרום רוחות ב' משמש לבסוף לזה זה הנהרים מתערבין היו הלוים מחנה עבר ישראל. משפחה בין ומהלכין הלוים מחנה כל את ומקיפין מחנה את מקיפין טבליות טבליות ונראין למשפחה

השכינה. מבחוץ ישראל מחנה כל את מקיף גדול ונהר

הנהרות והיו ושבט שבט כל בין נהרים נהרים ין ונעש לחברו צריך אחד ואין גבולן ואחת אחת כל בין. מודיעין

עושות ולא בטלות היו [שהמים המים בסילות שמא תאמר ולא

]כלום הבא העולם מעין מעדנים מיני כל להן מגדילין, אלא

: שנאמר, רמונים פרדס "שלחיך וכרכם "נרד. עכ״ל

ועיין תנחומא מדרש ב זה כעין רבה ש ומדר כא) סימן (חוקת,

(חוקת יט, )כו.

. ד – מרים של בארה בים בכינרת, נמצאת

באוקיינוס? או התיכון,

ב חוקת פרשת (במדבר שם נאמר וכך הבאר שירת מופיעה

י פס' כא, פרק ז- " )כ: עֲלִי הַזֹאת ה ירָ הַשִ אֶת אֵּל רָ יִשְ יר יָשִ ָאז ק חֹקֵּ מְ בִ הָעָם יבֵּי נְדִ כָרּוהָ ים שָרִ חֲפָרּוהָ אֵּר בְ לָּה: עֱנּו אֵּר בְ נַחֲלִיאֵּל ּומִ נַחֲלִיאֵּל מַתָנָה ּומִ מַתָנָה: בָר דְ מִ עֲנֹתָםּומִ שְ מִ בְ

גָה סְ הַפִ רֹאש מוָֹאב ה ד שְ בִ אֲשֶר הַגַיְא בָמוֹת ּומִ ֵּבָמוֹת:

." ימֹן הַיְשִ נֵּי פְ עַל פָה קָ נִשְ וְ

ע״א שבת)(לה מסכת ובגמרא ": מובא חייא רבי: אמר

הכרמל לראש יעלה מרים, של בארה לראות הרוצה ויצפה

" מרים של בארה היא וזו בים, כברה כמין ויראה. עכ״ל

רש״י" שם: ופירש כברה- כמין ככברה ועשוי עגול. סלע

- מרים של בארה זהו במדבר ישראל עם מתגלגל שהיה

מרים שם ''ותמת כ )(במדבר דכתיב מרים, של בזכותה לעדה". מים היה 'ולא ליה 'וסמיך. עכ״ל

משמע הללו הגמרא דברי לפי ולכאורה נמצאת שהבאר

התיכון בים כיום רבה מדרש הרד״ל בחידושי (ועיין כב, ויקרא

.) ד

[ 3 ]

רש״י בדברי זאת, לעומת חוקת בפרשת כ כא, )(במדבר

מבואר והעומד טבריה. של בימה נגנזה מרים של הבאר ש. הבאר והיא בים כברה כמין ורואה מביט הישימון על

הגמרא דברי עם אחד בקנה עונים הללו רש״י דברי

ועיין ג; הלכה יב פרק (כתובות הגמרא לשון וזו בירושלמי,

: ג הלכה ט פרק כלאיים )גם " מי כל בא בר חייה רבי אמר

הישימון להר עולה שהוא בים קטנה כברה כמין וראה מרה בר יוחנן ר' אמר מרים של בארה היא זו טיבריא מציעתא תרעא קבל כל מכוונא היא והא רבנן שערינהו

." דיסרוגנין עתיקתא דכנשתא

רבנן העדה. שערינהו בקרבן: ופירש " חכמים שיערו בית של האמצעי השער נגד מכוון הבאר הנחת שמקום

דיסדוטגין" שבעיר הישן הכנסת במדרש גם ועיין. ל "עכ

ויקרא( על רבה ד. מות)כב, אחרי פרשת

ו נמצא מרים של שבארה שסובר מי יש ת (עיין באוקיינוס. בליעי לבי מטא "כי גרשום ורבינו רש״י פירוש ע״א; ט )"בכורות

התכלת עין בספר ס- (עמ' פירוש יש מראדזין לאדמו״ר )סא לשונו וזו אלו. דעות בין שמאחד: נפלא

" כנרת בים הדגים התרבות היה הבית בזמן שפיר ומעתה הנ״ל ומדרשים בירושלמי כמבואר מרים של בארה ידי על מרים של שבארה הישימון" פני על 'ונשקפה הפסוק על שאז החורבן, בשעת כך אחר ורק כנרת בים גנוזה היתה

כ הדגים וגלו נדדו בהמה ועד השמים מעוף ניטל אז "ל, נ להר סמוך הגדול בים ונגנזה כנרת מים מרים של בארה ידי על לעתיד ויתרפא רפואה, כנרת ים צריך מאז הכרמל, סתירה שום כאן אין ומעתה כנ״ל, המקדש מן היוצא מעין פני על 'ונשקפה פסוק על קאי הנ״ל ומדרשים מירושלמי

נגנזה שאז לארץ ישראל כניסת שעת דהיינו הישימון'

שבת וש״ס החורבן, עת ש עד כנרת בים מרים של בארה בארה שניטלה החורבן, אחר עכשיו שהוא כמו קאי הנ״ל

. עכ״ל הגדול" בים ונגנזה כנרת מים מרים של

סתירה אין כי מראדזין אדמו״ר ה דברי לפי יוצא כן אם

הבאר של ההיסטורי במיקומה שינוי אלא: , חז״ל בדברי כנרת בים גנוזה הייתה מרים באר המקדש, בית, בתקופת מהירושלמי שעולה כפי בו, הדגה שפע את שהסביר מה

פני על 'ונשקפה הפסוק את המפרשים מדרשים הו הכנרת מן הבאר ניטלה הבית, חורבן עם אולם, הישימון'. הכנרת כיום, לכן, הכרמל. להר בסמוך הגדול, בים ונגנזה מן שיצא ממעיין לעתיד לה שתגיע לרפואה' 'זקוקה

. המקדש

כבר כי נראה מראדזין, האדמו״ר דברי צדקו אם גם והנה

יותר לפני מ450 שנה טבריה בים למקומה הבאר. חזרה קארו יוסף רבי למרן השכינה התגלתה שבו המעשה ידוע יש בטורקיה. שהיה בעת השבועות חג בליל זצוק״ל מובא אשר זצוק״ל אלקבץ הלוי שלמה רבי של מכתב

מצוה נר שבועות, (מסכת הקדוש בשל״ה ) ו-יג ברמז ומוזכר

חי איש בבן ז) אות (במדבר סדר של תיאור יש זה במכתב. בחו״ל והחברים קארו יוסף רבי מרן שעשה שבועות. ליל עימהם מדברת והיתה השכינה אליהם נגלתה זה. בתיקון בארץ ת״ו. צפת לעיה״ק ישראל לארץ עלו הם בעקבותיה יוסף ה״בית ספרו את לכתוב קארו יוסף רבי זכה "ישראל

הלוי שלמה רבי וזכה ערוך". וה״שולחן לכתוב אלקבץ המפורסמת השירה התפילה ואת התורה על פירושו את

ירושלים ובנין גאולה על מדברת כולה שכל דודי"."לכה

הלוי שלמה רבי ידי על שנכתבה עדות הוא זה מכתב הקהילה חכמי אל ונשלחה שינוי. כל ללא זצוק״ל אלקבץ שבטורקיה קונסטנינופול בעיר החשובה. היהודית אנשי את אלקבץ הלוי שלמה רבי מחזק זה במכתב לימוד וערך ערכם את להם ומספר ה' בעבודת הקהילה

אותם לזרז הוא מכתבו עיקר תורתם. לארץ לעלות כיון בכך הכרוך הממון מהפסד לחשוש ולא ישראל, פעולה פעל אמנם זה מכתב רצון". "עת היא שהעת לבנות איתם יחד עלו ישראל מעם קטן חלק רק חלקית. עלו ישראל מעם מאלפית פחות צפת. הקודש עיר את נמנעו לא כן, פי על ואף ישראל. לארץ שעה באותה

במעט או ברב להושיע."עצור מ "אין כי זאת, מלעשות

הוקם שבועות ליל לימוד אותו בזכות כי לזכור יש אך היהודי הישוב תחילת היה שזה צפת. בעיר היהודי הישוב בירושלים בטבריה התיישבו כך אחר ישראל. בארץ של ותלמידים מוילנא הגאון של תלמידים ובחברון. שלמה רבי דברי את שמעו בעצם הם שגם טוב. שם הבעל

לעם אסון יהיה חלילה יעלו א ל שאם והבינו אלקבץ הלוי ליל באותו הלומדים לחבורת המגיד שאומר כמו ישראל

. שבועות

והתיישב הקדוש החיים אור בא עליה לאותה בהמשך אבולעפיה חיים ורבי יהודים. של קהילה עם בירושלים איתו שעלו יהודים של קבוצה עם בטבריה התיישב רבים בה והתיישבו ישראל ארץ נבנתה וכך. מטורקיה.

ישראל בארץ ההתישבות תחילת הייתה. וזה

שכינתא להקים שהתחילו בצפת תקופה באותה כבר

לז )(הקדמה הגלגולים ובשער הקדוש, האר״י חי מעפרא, וזו בטבריה, מרים של בארה היכן מדויק מיקום מובא

: לשונו" באמצע טבריה, חמי אל טבריה ים דרך בלכתך ההוא הים בשפת רבים דקלים שיש במקום ממש, הדרך בארה הוא שם ההר, בראש אשר אחד מגדל כנגד מכוון

מרים" של. עכ״ל

תלמידו את האר״י השקה כיצד מעשה ה את נביא ולקמן מרים של מבארה ע״ה ויטאל חיים. רבינו

[ 4 ]

. ה הבאר סגולות, ומיוחדת פלאית הייתה זו באר לעיל, הזכרנו שכבר כפי של סגולותיה אודות נוספים תיאורים מופיעים ובמדרש

זו. באר

רבה ויקרא במדרש מובא כב מות, אחרי (ויקרא, " ד): , א״ר שליחותו עושה הוא ברוך הקדוש במים אפי', תנחומא: וארעת בטבריא לטבול שירד אחד שחין במוכה מעשה

." ואיתסי ואסחי דמרים לבירא וטפת שעתא

יח פרשה קרח, (במדבר, רבה במדרש אחר במקום מופיע וכן

: כב )סימן " לטבול במים שירד סומא אחד בשיחין מעשה

." ונתרפא וטבל מרים של בארה לו נזדמנה

. ו באר שבת במוצאי מרים

רצט סימן יוסף בבית הובא מא; הכלבו)(סימן בספר מופיע של סגולותיה על עוד ללמוד ניתן וממנו מעניין מנהג

שבת במוצאי מים לדלות הנשים ונהגו לשונו וזו: הבאר, " מרים של שבארה באגדה שמצינו ברכו ששמעו תיכף מעינות כל על מחזירין שבת מוצאי וכל טבריא של בימה וישתה מים לו ויזדמן חולה שהוא מי וכל בארות כל ועל אחד באדם ומעשה נרפא, מיד שחין מוכה גופו כל אפילו

במוצאי אשתו והלכה שחין מוכה שהיה מים לשאוב שבת ומלאה מרים של בארה לה ונזדמן מדאי יותר ונתעכבה ומרוב עליה כעס בעלה אצל שבאה כיון המים מאותן כדה המים מטפי ונפלו הכד ותשבר משכמה כדה נפלה כעסו

זה ועל השחין נרפא ים המ שנתזו מקום ובכל בשרו על

ע״ב מ חכמים)(קידושין אמרו אלא רגזן של בידו עלתה לא כך שבת מוצאי בכל מים לשאוב נהגו ולכך רגזנותו,

." מצאתי

ש דבריו״וי את: הביא י )(רצט, חיים אורח בהגה הרמ״א

אומרים מרים של בארה כי שבת, מוצאי בכל מים לדלות וישתה בו שפוגע ומי הבארות כל שבת מוצאי כל סובב

בו תחלואיו)(כל מכל יתרפא ממנו. זה" למנהג ראיתי ולא.

כפי תורה, ללימוד הלב לפתיחת בבאר יש נוספת וסגולה חיים עץ פרי בספר ע״ה ויטאל חיים רבינו על שמסופר

) הלימוד3 הנהגת (שער " לשונו: וזו בא חיים ר' הרב כשהיה שלמד מה כל אז החכמה, זאת הימנו ללמוד הרב אצל עד דבר, שום להשיג יכול היה ולא שוכח היה ממנו ר להרב הוליך זלה״ה והרב לטבריה, יחד שניהם 'שהלכו שם שהיה קטנה בספינה טבריה של הים בתוך, חיים

ב העמודי נגד הים בתוך הולכים וכשהיו הכנסת ית, הישן

3 בניהו מאיר פרופסור שכתב האר״י" "תולדות בספר גם ועיין

הנקרא: (בשער עמ257 יצחק', תולדות ''אלה חיים שר' הובא שם )

לשונו וזה בעצמו הנז' המעשה את מספר: ויטאל

הלך ממנו זאת חכמה ללמוד זלה״ה מורי אצל כשבאתי חיים "אני

זלה״ה מורי והוליכני קטנה ספינה היתה ושם לטבריה זלה״ה מורי

מבין מים אותו ומלאו אחד כלי זלה״ה הרב לקח

, מר ול וא זלה״ה, חיים ר' להרב משקה והיה העמודים, מבארה היה ששתית המים כי הרבה, החכמה תשיג עכשיו

. זו" בחכמה לכנוס התחיל ואילך ומשם מרים של

כך אחר שנים אך זה, למנהג ראה שלא כתב הרמ״א אמנם

סעיף ש סימן לאלפים בחסד פאפו אליעזר רבינו כתב כבר (

: )ב" באגדה דאיתא שבת, במוצאי מים לדלות נהגו בארות כל על מחזרת שבת מוצאי כל מרים של שבארה מים מאותם לו ויזדמן חולה שהוא וכל מעיינות, כל ועל פתי שמחכימת מסגולתה שגם וידוע נתרפא. מיד, וישתה ה יקרה אולי שבת, מוצאי בכל מים לשאוב טוב 'לכן

גאולתו". כדי ומצא לקראתו

סעיף לא (סימן החיים כף בספר פלאג׳י חיים רבינו כתב וכן

וזו זה, בעניין מנהגו את הוסיף ואף זה, מנהג אודות )נג ": לשונו מים ישתה הפסוקים, כל כשסיים ההבדלה אחר כתב שהרי הבדלה, אחר או ההבדלה, מקודם שאובים יהיה לבל חיים, תוכחת בב״י…ומכאן מרן והביאו בו הכל כי לכעוס, שראוי בדבר אפילו זמן, ובכל מקום בכל כועס בני כמה כי שבת במוצאי ובפרט ינוח, כסלים בחיק כעס

כועסים והם נפש) (=חולי, יס וטריאקל עצבים שהם אדם

- על כי תראה הלא כי שאם הרבה, טובה איבד הכעס ידי גופו כל מתרפא והיה מים מן שותה היה כועס היה. לא כעס 'והסר י״א סימן בקהלת בספר הכתוב כונת הוא וזה מלבו הכעס מסיר היה שאם מבשרך', רעה והעבר, מלבך

הנפש פואת ר סגולת דמלבד ונראה בשרו. כל מתרפא היה יתירא רבותא עוד מרים של מבארה מים ששותה למי התורה בחכמת לבו לפתוח מסוגלים הם כי אשתכחת, ז״ל מהרח״ו הרב על אמרו ז״ל…וכן רבותינו שאמרו, כמו מרים של מבארה ז״ל האר״י רבינו רבו מים, שהשקהו אחר המים שתית בעת כן ואם הקבלה. לחכמת זכה ובזה

לפסוקי בדעתו יכוין המים, שותה ו בעודנ ההבדלה, פני על 'ונשקפה עד ישראל' ישיר 'אז חוקת: פרשת בעזר בתורה, להתחכם מסוגל והוא הישימון', פני על הפסוקים אלו בלחישה לומר נוהג משדי…ואני

שהכל" ברכת קודם המים, . עכ״ל

. ז שבת בליל מרים לבאר זכר

מאמר ספר ב שבת הלכות מרדכי אליהו מרדכי הרב למרן

זה מנהג שהזכיר ראיתי לא זצוק״ל במוצאי מים לשתות

לבאר זכר שבת מרים.

מורי ולקח הישן. הכנסת בית של העמודים כנגד הים בתוך בה לי והשקה העמודים מבין משם מים אותו ומילא אחד טס זלה״ה הם ששתית המים אלו כי זאת, בחכמה תשיג עתה לי ואמר אותם

זאת חכמה בעומק להכנס התחלתי ואז מרים. ."מבאר

[ 5 ]

אך הרב ן מר שהביא מעניין, דין יש בספרו מרדכי מאמר

א חלק שבת סע יז (פרק ח- ': )ט

" מים במעט לקידוש היין כוס את למזוג יש הקבלה פי. על

– כיום בחנויות הנמכרים ביינות מקום, ומכל שלוש ימזוג

. במים ירבה ולא זו] אחר [בזו בלבד טיפות

שלוש את מוזגים הטיפות הקידוש לפני הקידוש, לכוס

ימין". ביד הכוס את שאוחז בעת כאן. עד

( מרדכי "ויאמר ו״בספרו מהדורת טוויזר מאיר ר', בהוצאת

, תש״ע זאת שעושים כת ב נז )עמ' ליל בכל מרים לבאר זכר

: לשונו וזו שבת

" ותפארתנו עוזנו מגאון ששמע אחד, מחכם פעם שמעתי את שמזכירים ייתכן האם ששאל חי" איש ה״בן בעל עושים שכשאנחנו והסביר בשנה. אחת פעם רק מרים יעקב כיצד? מרים. את אנו מזכירים שבת בכל קידוש דינא בבחינת אבינו יצחק יין, אבינו ליצחק הביא אבינו

קשיא דינא גם הוא. שמים ב ויין קשה דין כלומר קשיא הדין מידת הוא אבל קדושה יש שביין ליצחק אמר יעקב היין בתוך מים יעקב לו מזג ביינא" מיא ליה "ארמי ולכן חסד הם המים שכן הדין בתוך רחמים עירב. כלומר את לזכור כדי ליין מים טיפות שלוש מוסיפים אנו בשבת

כי הנביאה מרים של המים אלו הנביאה. מרים עשתה היא

" ליין מים מוזגים ולכן ישראל ועם רבנו משה עם חסד

בספר גם ועיין עכ״ל4. ו מרדכי- "דברי האיתנים "ירח

תשס״ט, דורת (מה. אגב כדרך זאת שהזכיר רכ) עמ'

וראיתי ג "ל(חלק ישרא של ביהם "א בספר 'עמ16 ) מובא

ב נפלא מעשה: ו לשונ וזו זה עניין

- תל באוניברסיטת שלמדה שלי, "הבת ביום חלתה אביב,

לבית- נלקחה היא בהיר. וזה בדחיפות, נפש לחולי חולים

מבית הודיעו אחד יום לכולנו גדול וצער הלם כמובן. היה אותה לקחת יכולים ואנחנו השתפר שמצבה החולים בבית אבל שקטה, הייתה היא אותה כשלקחנו הביתה. ומכשירי רהיטים שברה זעם ובהתקפת התהפכה היא

. חשמל

בחיוכו והוא ז״ל, אליהו מרדכי לרב לב בשברון הגענו קידוש עושים אתם "האם ושאל: אותנו הרגיע השקט

בליל- "כן השבנו: ."שבת?"

ליין– מים מוזגים אתם "?"האם "!"כן

מרדכי- "דברי ו בספר גם ועיין 4 האיתנים "ירח ( תשס״ט, דורת מה

. אגב כדרך זאת שהזכיר רכ) עמ' חלק שבת מרדכי מאמר ובספרו

ח- סע' יז (פרק א הכ מזיגת על )ט במים היין. ס ו

משיירי לשתות שלכם לבת "תנו הרב, אמר כך", "אם ליין מים מוזגים אתם שממנה הכוס שבכוס, המים

."הקידוש

פשוט כך "כל שאלנו. ."?"זהו?"

הרב אמר."כן",

לליל- חיכינו הקידוש אחרי ומייד עיניים, בכיליון שבת ליין מזגנו שממנה המים מכוס לשתות החולה לבת נתנו

פלא– זה וראה הקידוש, התרופות כל עשו שלא מה חזרה קצר זמן תוך הפשוטים. המים עשו המורכבות,

יתברך ה' אל חזרה וגם וללימודיה, לעצמה. בתנו

* * *

מתגלגלים סיפורים הם זצ״ל אליהו הרב של. הסיפורים לדבר למד לא שלו שהבן לאשתי סיפר מישהו אחד, יום לפתוח לו לגרום מצליחים לא והרופאים המומחים וכל איזו אליהו מהרב זוכרים אנו האם שאל הוא פיו. את

בעניין. סגולה

לעשות לו והצענו הזה, הסיפור את שמענו כי לו סיפרנו בנו מכן לאחר ושבועיים מייד, כך עשה הוא הרב. כדברי יכולים אליהו הרב על שהסיפורים מסתבר לדבר. התחיל

לחיים מעשי לימוד כספר גם לשמש אליהו שמואל (הרב

כאן עד הרב. בן )שליט״א, של "אביהם הספר לשון

."ישראל

מעשה ועיין נוסף הזה המעשה בעקבות "אביהם בספר

ישראל( "של ד חלק עמוד297 ).

ח. אליהו מרדכי הרב ן מר זצוק״ל מרים ובאר

לשתות שזכו גדולים רבנים כמה על עדות יש בדורנו, גם מרי של מבארה הרב מרן על היא הללו מהעדויות אחת. ם של באביהם המעשה שמסופר כפי זצוק״ל, אליהו מרדכי

עמ260 ב' '(חלק ישראל ):

אחד יום ומחנך): אזורי (רב דמרי שאול הרב סיפר

מרן של הנהג אלי התקשר ואמר זצ״ל אליהו מרדכי הרב

: לי רוצה הוא כי סירה, או ספינה שתשיג מבקש "הרב ויש דייג שהוא טוב חבר לי יש מרים". של לבארה להגיע הזו הטובה את לי לעשות ממנו ביקשתי מנוע. ספינת, לו

שאלות לשאול בלי הסכים. והוא

להגיע יכולתי לא הזמן, באותו לימדתי שאני, כיוון

שלושתם– יצאו בני. הצטרף ולהפלגה ובני הדייג הרב,

– ר קבר למול עד הפליגו הם אותם. מכוון שהרב 'תוך מעלה כלפי בקבוק שם העמיד הרב ועצרו. הנס בעל מאיר

[ 6 ]

– ופתאום במים, שייגע מבלי הים, לכיוון הסירה מעל והיה הסתכל בני הבקבוק. את ממלא החל מים זרם

! המום

מרים "באר לו: אמר והרב זה?" "מה הרב: את שאל הוא

מאיר ר' קבר מול."נמצאת

הרב פנה שנדהמו, בגלל שהיה המתח את להפיג כדי אמר בספינה?" לך יש "מה ושאלו: הדייג אל חזור בדרך אותה "זרוק הרב: לו אמר דייגים". של "רשת הדייג: לו

"כבוד הדייג: אמר דגים". לנו שיהיו כדי למים, , הרב

שעתיים- לוקח זאת– ומלבד דגים, לתפוס שלוש בכל לא והוא זרוק!", זאת, "בכל הרב: לו אמר דגים!" יש מקום

. זרק

והנה אסף והוא הרשת", את "תאסוף הרב: לו אמר אז המום להיות הדייג של תורו הגיע עכשיו מלאה! . היא סירב הדייג אבל לדייג, לשלם הרב עמד לחוף כשהגיעו כסף "לא ואמר: להתפשר הדייג הסכים לבסוף, בתוקף. שבת שתשמור בתנאי "רק לו: אמר הרב ברכה". לי "! תן

הסכים. והוא שומר והוא אישית מכיר אני הבחור את

. שם המובא המעשה כאן עד היום עד. שבת

וכהנה כהנה עוד לי וסיפר המעשה בעל עם ושוחחתי על מרן בהכוונת מרים של מבארה לשתות שזכו רבנים עוד

זצוק״ל אליהו מרדכי הרב. ואכמ״ל

לבאר שכתב מה בסופו ו )(חלק ירנן יצחק שו״ת ועיין וכיצד בכינרת מרים באר של מיקומה על הסתירה אודות

. זאת מצא הוא

". ט " באר ה שירת בטקס הרב מרן של תו הכתר

לישראל ראשי לרב זצוק״ל ץ לקוב נכתב זה שמאמר כיון א""בדרכו שנקר זה שעוסק

ר, זצוק״ל אליהו מרדכי הרב מרן של בתורתו כון לנ איתי

לציין. לכך הקשור נוסף עניין

הוכתר הרב מרן תשמ״ג תמוז ב' ביום ו ראשי לרב שון "רא

הכנסת בבית "לציון העתיקה בעיר זכאי" בן יוחנן. ן "רב

שבוע ו באות הייתה השבוע פרשת פרשת" חוקת" ומרן,

ל" שם התייחס הרב שירת הבאר".

ה הרב מרן ההכתרה בנאום השירה סביר מרים באר על

רק לא היא לעתיד השראה. שון מל גם אלא הודאה, לשון

ציין וכן כפשוטה- רק איננה שהבאר חיים מים באר על

כשהיו, י-דרך מון וביש במדבר ישראל עם ממנו ששתה המים על רק לא תתעטף, בהם ונפשם וצמאים רעבים

, הגשמיים נמשלה שהתורה רוחניים מים על גם אלא

להם. את הדגיש הרב לכל להגיע צריכה התורה שבו אופן

. ישראל בעם ואחת אחד

ובאהבתו ישראל" של "אביהם בכינויו שידוע הרב, מרן באשר יהודי לכל להפצת מודל מרים בבאר ראה הוא, אחד. אף על פוסחת שאינה תורה כרב בתפקידו ראה הוא כמו יהודי, לכל התורה" "מי את להנגיש אחריות ראשי

במדבר. אחד לכל מים סיפקה מרים שבאר

בספר" במלואה הובאה הרב מרן של דרשתו טוב דורש

'עמ33 זצ״ל, עפרני ז שמואל הרב (למו״ר לעמו" ).

זעפרני שמואל הרב מו״ר "המאירי ישיבת "ראש זצ״ל

הרב מרן של לשכתו, וראש ניתן ור לאח במבט כי כתב

כי לראות עבודה תוכנית היה הרב מרן של ההכתרה אום נ מקיים ונאה דורש "נאה "בבחינת עמ43 לעמו טוב '(דורש ).

סיכום המאמר

בין העמוק הקשר את בחַנו זה במאמר הנביאה מרים ועד הים שירת דרך בתיבה משה הצלת ממעשה למים, חז״ל פי על במדבר. ישראל עם את שליוותה המים, לבאר

נסתלקה. וכשמתה– מרים, בזכות ניתנה זו באר

במותה? ונסתלקה מרים בזכות ניתנה הבאר מדוע

בזכות ניתנה שהבאר מסביר בחיי רבינו שמרים חסד של בגורלו יעלה מה לראות מרחוק כשעמדה עשתה,

. בתיבה משה

מותה– לאחר הבאר היעלמות שאלת את פי על שאף

מבחייהם– יותר במיתתם גדולים 'ש׳צדיקים בה דנו

: במאמר בהרחבה

▪ יקר הכלי כך על ישראל לעם כעונש זאת מפרש למשה בניגוד כראוי, מרים את הספידו שלא

ואהרון.

▪ האברבנאל ישראל לעם גנות הייתה שזו מוסיף ואהרון משה את לנחם במקום לריב שהתקהלו

הנביאה. אחותם אובדן על

▪ הקדוש האלשיך את לעורר נועד שהצמא מסביר ללכת וביקשם מרים, של בחשיבותה להכיר העם

בזכותה. ששתו מימיה על חסד עמה לגמול

המאמר המשך ב את תיארנו של המופלאות סגולותיה

במדבר, הבאר שהמים המדרשים, זאת שמתארים כפי מטעמים הפיקו ואף המחנות את שהקיפו לנהרות יצאו

שונים.

, כיום מרים באר של מיקומה את בחנו הדעות את והצגנו

בחז״ל– השונות או בכינרת התיכון, בים היא האם האדמו״ר של המאחד פירושו את הבאנו באוקיינוס. במיקומה שינוי אלא בדברים סתירה שאין מראדזין, ולאחר בכינרת, הייתה המקדש בתקופת ההיסטורי:

כפי בכינרת, שוב היא כיום ש. ותיארנו הגדול בים החורבן

[ 7 ]

מדברי שעולה זצוק״ל אל ויט חיים רבינו את שציין

המדוי מיקומה ק.

מרים באר של סגולותיה

המופלאות: בסגולותיה נודעה הבאר

▪ ה- רפוא שחין מוכה על מספרים המדרשים

ועיוו במימיה. בטבילה שנרפאו ר

▪ רפס - שבת מוצאי את מביאים והרמ״א הכלבו

מנהג מתוך שבת, במוצאי מים לשאוב נשים ה הבארות בין מסתובבת מרים שבאר, אמונה

תחלואים. מרפאת מימיה ושתיית

▪ - תורה ללימוד הלב פתיחת על מפורסם סיפור

תלמידו את שהשקה הקדוש האר״י חיים רבי

ויטאל חיים רבי זכה זאת ובעקבות הבאר, ממימי פלאג׳י חיים הרב הקבלה. בחכמת עמוקה להבנת בעת הבאר שירת לפסוקי לכוון מנהגו את מוסיף

זו. לסגולה שבת במוצאי מים שתיית

▪ שבת ליל ב קידוש ב כרון ז – מרן מרדכי הרב מים טיפות שלוש הוספת כי מציין זצ״ל אליהו כסמל מרים, לבאר זכר היא בשבת הקידוש ליין

הנביאה מרים של לחסד והבאנו. סיפורים

שים מרג. לכך הקשורים

מאמר סוף לקראת מרן על מרגשת עדות הבאנו הרב

זצ״ל אליהו מרדכי מרים של מבארה לשתות שזכה

. בכינרת

המא בסוף התייחסנו מר לרב מרן של הכתרתו נאום ל

לתפיסתו הבאר" "שירת את הרב קישר זה בנאום, ראשי התורה את מסמלת שהבאר הסביר הוא המנהיגותית. ראה הרב ואחת. אחד לכל להגיע שצריכה הרוחנית, יהודי לכל התורה" "מי את להנגיש אחריות, בתפקידו

. במדבר לכולם סיפקה מרים שבאר כפי

הרב– מרן של דרכו את להמשיך שנזכה רצון יהי 'אביהם

ישראל– 'של ולהאדירה, תורה להגדיל את להשקות

אכי״ר. מרים כבאר הזכים התורה ממימי הרבים


נשלח על ידי: הרב שלו שבתאי
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

יום חמישי, 4 ביוני 2026

שכר מרים והמתנת ישראל בפרשת בהעלותך

**בהעלותך – "והעם לא נסע עד האסף מרים"**

המשנה בסוטה (ט, ט) מגלה את שכרה של מרים: "וכן לענין הטובה, מרים **המתינה למשה שעה אחת, ** שנאמר: ׳ותתצב אחותו מרחוק׳, **לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר**״.

**האם מרים חיפשה כבוד? **

דברי המשנה מעוררים כמה שאלות. ראשית, **מה החידוש הגדול במעשה זה** עד שהיה צורך להבליט את שכרו? לכאורה, אנשים רבים היו עושים מעשה דומה עבור אחיהם או בני משפחתם. **לאורך הדורות שמענו על מעשי מסירות נפש מופלאים** בהרבה. אם כן, מדוע המתנתה של מרים זכתה להדגשה מיוחדת?

**ועוד קשה על עצם השכר. ** **וכי זהו השכר שמרים הייתה מבקשת לעצמה** - שכל עם ישראל ימתין לה? שכר כזה נראה **מתאים למי שמחפש כבוד** והכרה ציבורית, ולא למרים הנביאה, שפעלה בצניעות גמורה. הרי כאשר עמדה על משמרתה ליד היאור לא ביקשה פרסום או הערכה. אדרבה, לאחר שנענשה בצרעת על דיבורה במשה, **מסתבר יותר שהייתה מעדיפה להצניע את הדבר** ככל האפשר, ולא שכל העם יעמוד וימתין לה, וסיבת העיכוב תתפרסם לכולם!

יתרה מזו, **מדוע לא קיבלה שכר אחר** - שכר בעל משמעות פנימית יותר, **כגון בנים צדיקים** או טובה אישית אחרת? ובכלל, הרי לימדונו חז״ל ש״שכר מצווה בהאי עלמא ליכא״, והשכר העיקרי על המצוות שמור לעולם הבא?

**הזכות להציל אינה יוצרת בעלות**

נראה שיש כאן מסר עמוק הנוגע לשורש חטאה של מרים. מרים הייתה **שותפה מרכזית בהצלתו ובהופעתו של משה** בעולם. היא שכנעה את אביה עמרם לשוב לאמה יוכבד, ובכך אפשרה את לידתו של משה. לאחר מכן עמדה על שפת היאור, עקבה אחר התיבה ודאגה להצלתו. אפשר שאדם שעשה כל כך הרבה למען זולתו **עלול לפתח, אפילו בתת-מודע, תחושה מסוימת של בעלות עליו. **

תחושה זו קיימת לעיתים גם במערכות יחסים אחרות. **הורה עלול לחשוב** שמכיוון שהוא גידל את ילדיו, השקיע בהם ודאג להם, יש לו זכות להתערב בכל תחום בחייהם. **אדם המפרנס את משפחתו** עלול להרגיש שמעמדו מקנה לו זכויות יתר ו׳בעלות׳ כלפי אשתו ובני ביתו. המכנה המשותף לכל המקרים הללו הוא המעבר מן ה׳זכות׳ אל תחושת הבעלות.

ייתכן שמרים, מתוך גודל חלקה בהצלת משה ובבנייתו כמנהיג ישראל, **חשה שיש לה מעמד מיוחד כלפיו, ומכוחו הרשתה לעצמה לבקר את הנהגתו** ולדבר עליו. לכן בא הקב״ה ומציב גבול ברור: העובדה שעשית למען אדם טובה עצומה אינה מעניקה לך בעלות עליו! אכן, מעשייך גדולים ונשגבים, ועל כל אחד מהם תקבלי שכר מלא, אולם **שום זכות, גדולה ככל שתהיה, אינה מתירה לעבור על רצון ה׳. **

**שכר על החסד, עונש על הדיבור**

לפי זה מובן מדוע דווקא זה היה השכר שניתן למרים. אין הכוונה שזהו השכר העיקרי על המצווה הגדולה שעשתה, שהרי שכר המצוות שמור לעולם הבא, וגם אין הכוונה להעניק לה כבוד והערצה. מטרת השכר הייתה ללמד עיקרון.

כאשר כל עם ישראל המתין למרים שבעה ימים, **התברר לעין כל שהקב״ה אינו מקפח שכרו** של שום אדם. גם מעשה קטן שנעשה לפני עשרות שנים - שעה אחת שבה עמדה אחות צעירה ושמרה על אחיה התינוק, אינו נשכח. הקב״ה זוכר ומשלם שכר על כל מעשה טוב.

אך **יחד עם זאת, אותו מעשה עצמו מלמד את הגבול. ** העובדה שמרים זכתה לשכר כה גדול על חסדה עם משה אינה מעניקה לה בעלות עליו ואינה מתירה לה לדבר עליו שלא כראוי. השכר והעונש מופיעים כאן זה לצד זה כדי ללמד ששני הדברים אמת: הזכות קיימת, והקב״ה משלם עליה שכר; אולם **הזכות אינה הופכת לבעלות, ** ואינה מתירה לאדם לחרוג מגבולות התורה.

**הזכות להיטיב, לא הזכות לשלוט**

זהו יסוד חשוב בעבודת ה׳: אדם יכול לעשות למען הזולת טובות עצומות, להקדיש מזמנו, מכוחותיו ומחייו, אך עליו לזכור תמיד שהחסד שגמל אינו קונה לו בעלות על האדם האחר. על המצווה יקבל שכר, אך המצווה עצמה אינה מעניקה היתר לעשות את מה שאסור.


נשלח על ידי: קרן מגן
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

יום שבת, 17 ביוני 2023

בארה של מרים - שיעור לפרשת חוקת - מורחב

תשפ תמוז חודש ראש בס״ד "ג מרים של בארה

נשמת לעילוי מוקדש השיעור

עזרא דוד בן ז״ל אסתר

תנצב״ה

יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי

הבאר הסתלקה מרים– מתה

1. כ פרק במדבר

הָּרִאׁשוֹן בַחֹדֶׁש צִן מִדְבַר הָּעֵדָּה כָּל יִשְרָּאֵל בְנֵי )וַיָּבֹאּו (א וַתִקָּבֵרׁשָּם: מִרְיָּם וַתָּמָּתׁשָּם בְקָּדֵׁש הָּעָּם וַיֵׁשֶב

וְעַלַאהֲרֹן: מֹׁשֶה עַל וַיִקָּהֲלּו לָּעֵדָּה מַיִם הָּיָּה )וְֹלא (ב

2. א עמוד ט דף תענית מסכת בבלי תלמוד

עמדו טובים פרנסים: שלשה אומר יהודה ברבי יוסי רבי מתנות. ושלש, ומרים, ואהרן: משה הן, אלו לישראל

-. באר, ומן, וענן: באר הן, ואלו ידם על ניתנו טובות

. משה בזכות -, מן אהרן בזכות - ענן, עמוד מרים בזכות

שם 'ותמת. שנאמר הבאר נסתלק - מרים מתה, 'מרים

מים היה 'ולא בתריה וכתיב שניהן. בזכות, וחזרה 'לעדה

3. ו משנה ה פרק אבות מסכת משנה

פי הן ואלו השמשות בין שבת בערב נבראו דברים עשרה

הבאר… ופי הארץ

4. אבות על רש״י פירוש ו משנה ה פרק

יצאו שם שדרך בסלע הפתח שנבלע מרים של הבאר פי פיו את הסלע פתח הסלע משה וכשהכה במדבר המים

מקדם. לו שנברא

5. כ פרק במדבר ]בחיי [רבינו

, כי הבאר נסתלק מרים. כשמתה לעדה מים היה )ולא (ב, ממשה המים זכות לה, שהיה מרים בזכות הבאר היה מרחוק" אחותו )ותתצב, ד" ב: שמות שנאמר(. ומה

, עמהם היה שבזכותה ראיה במיתתה עתה שנסתלק

הבאר. להם היה שנה ארבעים שכל ומכאן

6. כ פרק במדבר יקר כלי

לפי המים חסרו העונש צד. על לעדה מים היה )ולא (ב אותם 'ויבכו נאמר ואהרן במשה, כי כראוי הספידוה שלא

בני 'ויבכו נאמר לא וכאן 'ישראל 'ותמת, ונאמר 'אותה

ותקבר [מרים ]שם תהא שם שמתה במקום, כי 'שם

בהעדרה הרגישו ולא מלב כמת ונשכחה לאלתר קבורתה

שהבאר למפרע שידעו כדי המים להם נחסרו כן על כלל

מרים. בזכות היה

7. כ פרק במדבר אברבנאל

מרים שבימי ספק בלי האמת שהם רבותינו דברי ונראים. חיים מים באר פלא בדרך ישראל עם הולך היה ובזכותה

ע״ד חיים מים באר נובע היה חונים שהיו מקום בכל כי. ודבר הבאר פסק הזאת הצדקת מתה וכאשר הפלא לנוד לבא להם שהיה שבמקום ישראל של בגנותם הכתוב

אחות במיתת ולנחמם ולאהרן למשה נקהלו הנביאה, ם

משה על 'ויקהלו וז״ש לנחמם ולא עמהם לריב עליהם

ועל עם העם 'וירב 'אהרן בנבואה העקר להיותו כי 'משה

בראשונה. עמו המריבה היתה ובהנהגה

8. כ פרק במדבר אלשיך

היה. שאם בחייהם קצו 'עד ה הצמיאם למה מאד קשה כן על, כי הבאר להם היה מרים בזכות כי יכירו למען, שתים או אחת שעה נא יהי כן. אם נסתלק בסילוקה

הדברים שני כי היה, כאשר משה בזכות ישוב כן ואחרי

אין. כי ראוי היה לא זמן מעט אפילו. כי בזכותו חזרו כי - כבוד ענני כחוסר מתים כלם שבלעדן המים חוסר

. כי אהרן בסילוק - כבוד ענני שיחסרו גם באהליהם המה

המים: על יצעקו כי יפלא לא כן על

9. שם אלשיך

רמז (ילקוט ז״ל מאמרם ענין, נזכיר הענין אל לבא הנה, בלבם אלהים נגע, ואשר ואהרן משה בהיות.)כי תשסג המון כל את ויראו עיניהם. נשאו מרים את לקבור מטפלים

ההמון מה ראם כאשר משה. ויאמר אצלם באים ישראל

חסדים גומלי שהם ישראל אשריהם אהרן לו. אמר הלז

. מרים עם חסד לגמול באים הם, הנה חסדים גומלי בני אלפים שרי, תחלה כסדר באים היו כן אם משה והשיב

זה אין בערבוביא בבואם.'אך וכו המאות שרי כך ואחר

, וירב משה את בשומעם. ואז יבאו ורעה תלונה על אם כי מאמרם: ענין כאן. עד אהרן את והניחו משה עם העם

חסד לגמול הלכו לא ישראל בני המון כי לנו גלו והנה, כי. והוא הענין אל נבא. ובזה ואהרן משה, עם למרים

. חסד לגמול ללכת אחד כאיש כולם להם היה מרים במות

, ואהרן משה ואחות ונביאה צדקת היותה זולת כי גם ומה

היו מימיה, כי טובה כפויי יהיו לבלתי ראוי היה כן גם כי ידעו לא, כי לומר להם אפשר היה. והנה כולם שותים

, מיד יתברך הוא עשה מה כן. על אותם השקתה זכותה היו ממנה כי לבם אל יתנו. למען הבאר נסתלק במותה

כן. ולא המים וישובו עמה חסד לגמול, וילכו מים להם

נצטערו: כן, על עשו

יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי

במדבר הבאר

10 תכו רמז פקודי פרשת תורה שמעוני ילקוט.

כתיב: סבי יחנו "והלוים כ ב". חנייתן? היתה יצד

אחת כפסיקיא רחבה ][=כחגורה היו אמה אלפים ארבעת של

רוח מכל המשכן את ומקיפין חונין.

על להם אשר וכל ובניהם הם, ח במזר ובניו ואהרן משה מועד אהל מזרח כל. פני סמוכה החצר בפתח היתה הבאר היאך המחנות לכל מודיעה היתה והיא משה, של לאהלו

כיצד? יחנו. ][נשיאים י״ב היו החצר קלעי שעמדו כיון

: שנאמר" שירה, ואומרים הבאר על עומדים חפרוה באר

נהרים. נהרים ונעשין יוצאין הבאר מימי, והיו שרי״ם

נהר ומאותו שכינה, מחנה את ומקיף יוצא אחד נהר הולך ואחד אחד כל החצר זויות בד' נהרות ארבע יוצאין מחנה אל ויוצא ומזרח דרום רוחות ב' משמש לבסוף

לזה זה הנהרים מתערבין היו הלוים מחנה עבר ישראל. משפחה בין ומהלכין הלוים מחנה כל את ומקיפין מחנה את מקיפין טבליות טבליות ונראין למשפחה

השכינה. מבחוץ ישראל מחנה כל את מקיף גדול ונהר הנהרות והיו ושבט שבט כל בין נהרים נהרים ונעשכין

לחברו. צריך אחד ואין גבולן ואחת אחת כל בין מודיעין

המים בסילות שמא תאמר ולא עושות ולא בטלות היו [שהמים

]כלום הבא העולם מעין מעדנים מיני כל להן מגדילין, אלא

וכרכם." נרד, רמונים פרדס "שלחיך שנאמ: ר

נמצאת הבאר היכן? כיום

11 כא פרק במדבר.

לָּּה: עֱנּו בְאֵר עֲלִי הַזֹאת הַשִירָּה אֶת יִשְרָּאֵל יָּׁשִיר )ָאז (יז )בְאֵר (יח שָּרִים ָּחֲפָּרּוה בִמְחֹקֵק הָּעָּם נְדִיבֵי ָּכָּרּוה

מַתָּנָּה: בְמִׁשְעֲנֹתָּםּומִמִדְבָּר נַחֲלִיאֵל )ּומִמַתָּנָּה (יט

מוָֹאב בִשְדֵה אֲׁשֶר הַגַיְא )ּומִבָּמוֹת (כ בָּמוֹת: ּומִנַחֲלִיאֵל

: הַיְׁשִימֹן פְנֵי עַל וְנִׁשְקָּפָּה הַפִסְגָּה רֹאׁש

12 א עמוד לה דף שבת מסכת בבלי תלמוד.

, יעלה מרים של בארה לראות: הרוצה חייא רבי אמר היא, וזו בים כברה כמין ויראה ויצפה הכרמל לראש

, וזהו טהור - המיטלטל: מעין רב. אמר מרים של בארה מרים. של בארה

13 א עמוד לה דף שבת מסכת רש״י.

מרים של בארה זהו ככברה. ועשוי עגול סלע - כברה כמין

, מרים של בזכותה במדבר ישראל עם מתגלגל שהיה - שם )'ותמת כ (במדבר דכתיב היה 'ולא ליה וסמיך 'מרים

מים 'לעדה.

14 יב פרק כתובות )מסכת (וילנא ירושלמי תלמוד.

ע״א )(סז

פני על ]דונשקפה כא, כ [במדבר כתיב רבי אמר: הישימון

כמין וראה הישימון להר עולה שהוא מי כל בא בר חייה ' ר אמר מרים של בארה היא זו טיבריא בים קטנה כברה

קבל כל מכוונא היא והא רבנן שערינהו מרה בר יוחנן עתיקתא דכנשתא מציעתא תרעא. דיסרוגנין

15 שם העדה קרבן.

מכוון הבאר הנחת שמקום חכמים שיערו רבנן. שערינהו

שבעיר הישן הכנסת בית של האמצעי השער נגד דיסדוטגין:

16 כב פרשה מות )אחרי (וילנא רבה ויקרא.

של בארה היא והיכן בר חייא א״ר? מרים: אבא, כתיב

פני על )'ונשקפה כא (במדבר שהוא מי שכל 'הישימון

בים קטנה כברה כמין ורואה ישימון הר ראש על עולה של בארה היא זו טבריא- בן יוחנן א״ר. מרים: נורי

מציעיא תרעי קביל כל מכוונא והוא רבנן שערותא. דטבריא עתיקא דכנישתא

17 סא, עמ' מראדזין האדמו״ר התכלת, עין ספר. כנרת בים הדגים התרבות היה הבית בזמן שפיר ומעתה הנ״ל ומדרשים בירושלמי כמבואר מרים של בארה ידי על מרים של שבארה הישימון" פני על 'ונשקפה הפסוק על

היתה שאז החורבן, בשעת כך אחר ורק כנרת בים גנוזה ניטל אז כ״ל, הדגים וגלו נדדו בהמה ועד השמים מעוף להר סמוך הגדול בים ונגנזה כנרת מים מרים של בארה ידי על לעתיד ויתרפא רפואה, כנרת ים צריך מאז הכרמל,

כאן אין ומעתה כנ״ל, המקדש מן היוצא מעין תירה ום ס ש

פני על 'ונשקפה פסוק על קאי הנ״ל ים ומדרש מירושלמי נגנזה שאז לארץ ישראל כניסת שעת דהיינו הישימון' שבת וש״ס החורבן, שעת עד כנרת בים מרים של בארה

קאי הנ״ל כמו בארה שניטלה החורבן, אחר עכשיו שהוא

הגדול בים ונגנזה כנרת מים מרים. של

18 א עמוד ט דף בכורות מסכת בבלי תלמוד. בליעי מבי דמיא כוזא מלא בליעי, לב, י מטי כי

19 א עמוד ט דף בכורות מסכת רש״י. בליעי- לבי מימות כל שבולעים שבאוקיינוס מים ופולטות תהום עד אותם ומביאין בו שנופלין שבעולם

מלא איננו והים א) (קהלת דכתיב והיינו. אותן

20 א עמוד ט דף בכורות מסכת גרשום רבינו. אחרים מים שבולעין בים שיש מקום. בליעי לבי מטא כי מרים של בארה היינו דאמרי: ואיכא

יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי

3 עמוד

21 לז הקדמה הגלגולים שער.

הדרך באמצע טבריה, חמי אל טבריה ים דרך בלכתך

, מכוון ההוא הים בשפת רבים דקלים שיש במקום ממש

של בארה הוא, שם ההר בראש אשר אחד מגדל כנגד מרים.

הבאר סגולות

22 כב פרשה מות )אחרי (וילנא רבה ויקרא.

א״ר עושה הוא ברוך הקדוש 'במים אפי: תנחומא

בטבריא לטבול שירד אחד שחין במוכה, מעשה שליחותו

ואסחי דמרים לבירא וטפת שעתא וארעת. ואיתסי

23 כב סימן יח פרשה קרח (וילנא) רבה במדבר. נזדמנה לטבול במים שירד סומא אחד בשיחין מעשה לו

ונתרפא וטבל מרים של בארה

24 מא1 סימן כלבו ספר.

ששמעו תיכף שבת במוצאי מים לדלות הנשים ונהגו

טבריא של בימה מרים של שבארה באגדה שמצינו ברכו

בארות כל ועל מעינות כל על מחזירין שבת מוצאי וכל גופו כל אפילו וישתה מים לו ויזדמן חולה שהוא מי וכל מוכה שהיה אחד באדם, ומעשה נרפא מיד שחין מוכה

ונתעכבה מים לשאוב שבת במוצאי אשתו והלכה שחין

מאותן כדה ומלאה מרים של בארה לה ונזדמן מדאי יותר נפלה כעסו ומרוב עליה כעס בעלה אצל שבאה כיון המים

בשרו על המים מטפי ונפלו הכד ותשבר משכמה כדה אמרו זה ועל השחין נרפא המים שנתזו מקום ובכל אלא רגזן של בידו עלתה לא ע״ב מ (קידושין )חכמים

כך שבת מוצאי בכל מים לשאוב נהגו, ולכך רגזנותו

מצאתי.

25 י סעיף רצט סימן שבת הלכות או״ח רמ״א.

מרים של בארה, כי שבת מוצאי בכל מים לדלות וי״א וישתה בו שפוגע ומי הבארות כל שבת מוצאי כל סובב

זה. למנהג ראיתי.)ולא בו (כל תחלואיו מכל יתרפא ממנו

26 הלימוד2 הנהגת שער חיים, עץ פרי. זאת הימנו ללמוד הרב אצל בא חיים ר' הרב כשהיה יכול היה ולא שוכח היה ממנו שלמד מה כל אז החכמה, והרב לטבריה, יחד שניהם שהלכו עד דבר, שום להשיג

להרב הוליך זלה״ה בספינה טבריה של הים בתוך חיים ר' העמודי נגד הים בתוך הולכים וכשהיו שם, שהיה קטנה

י (סעיף רצט סימן יוסף בבית ו.)הובא 1 2 גם ועיין (בשער בניהו מאיר פרופסור שכתב " האר״י "תולדות בספר עמ257 יצחק', תולדות 'הנקרא:'אלה ) ויטאל חיים שר' הובא שם

לשונו וזה: עצמו ב הנז' המעשה את מספר מורי הלך ממנו זאת חכמה ללמוד זלה״ה מורי אצל כשבאתי חיים "אני בתוך בה זלה״ה מורי והוליכני קטנה ספינה היתה ושם לטבריה זלה״ה

מים אותו ומלאו אחד כלי זלה״ה הרב לקח הישן, ב״ה וא״ל זלה״ה, חיים ר' להרב משקה והיה העמודים, , מבין מבארה היה ששתית המים כי הרבה, החכמה תשיג עכשיו

לכנוס התחיל ואילך ומשם מרים של זו. בחכמה

27 ב סעיף ש סימן לאלפים חסד.

שבארה באגדה, דאיתא שבת במוצאי מים לדלות נהגו

כל ועל בארות כל על מחזרת שבת מוצאי כל מרים של וישתה מים מאותם לו ויזדמן חולה שהוא, וכל מעיינות

, לכן פתי שמחכימת מסגולתה שגם. וידוע נתרפא מיד 'לקראתו ה יקרה, אולי שבת מוצאי בכל מים לשאוב טוב גאולתו. כדי ומצא

28 נג סעיף לא סימן (פלאג׳י) החיים כף.

שאובים מים, ישתה הפסוקים כל כשסיים ההבדלה אחר בו הכל כתב, שהרי הבדלה אחר, או ההבדלה מקודם תוכחת בב״י…ומכאן מרן והביאו כועס יהיה לבל, חיים

ובכל מקום בכל שראוי בדבר אפילו, זמן כעס כי, לכעוס

כסלים בחיק כמה כי שבת במוצאי ובפרט, ינוח אדם בני

וטריאקליס עצבים שהם )והם נפש =(חולי כי, כועסים

טובה איבד הכעס על-ידי כי תראה הלא לא שאם, הרבה

כל מתרפא והיה מים מן שותה היה כועס היה וזה. גופו

'והסר י״א סימן בקהלת בספר הכתוב כונת הוא כעס

הכעס מסיר היה,'שאם מבשרך רעה והעבר מלבך, מלבו

כל מתרפא היה הנפש רפואת סגולת דמלבד ונראה. בשרו

מרים של מבארה מים ששותה למי יתירא רבותא עוד התורה בחכמת לבו לפתוח מסוגלים הם כי אשתכחת,

מהרח״ו הרב על אמרו ז״ל…וכן רבותינו שאמרו כמו, ז״ל מרים של מבארה ז״ל האר״י רבינו רבו מים, שהשקהו אחר המים שתית בעת כן ואם הקבלה. לחכמת זכה ובזה לפסוקי בדעתו יכוין המים, שותה בעודנו ההבדלה, פני על 'ונשקפה עד ישראל' ישיר 'אז חוקת: פרשת בעזר בתורה, להתחכם מסוגל והוא הישימון',

פני על הפסוקים אלו ה בלחיש לומר נוהג משדי…ואני

שהכל ברכת קודם. המים,

בדורנו מרים באר

29. עמ260 ב חלק ישראל של 'אביהם – על סיפור

מרים של ובארה זיע״א אליהו הגר״מ מרן

[סיפר ( דמרי שאול הרב: ] ומחנך אזורי )רב אחד יום

הרב של הנהג אלי התקשר אליהו ][מרדכי ואמר זצ״ל

אחד טס זלה״ה מורי ולקח הישן. הכנסת בית של העמודים כנגד הים עתה לי ואמר אותם לי והשקה העמודים מבין משם מים אותו ומילא התחלתי ואז מרים. מבאר הם ששתית המים אלו כי זאת, בחכמה תשיג

זא."ת חכמה בעומק להכנס

יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי

רוצה הוא כי סירה, ו א ספינה שתשיג מבקש "הרב: לי ויש דייג שהוא טוב חבר לי יש מרים". של לבארה להגיע הזו הטובה את לי לעשות ממנו ביקשתי מנוע. ספינת, לו

שאלות לשאול בלי הסכים. והוא

להגיע יכולתי לא הזמן, באותו לימדתי שאני, כיוון

שלושתם– יצאו בני. הצטרף ולהפלגה ובני הדייג הרב,

ר קבר למול עד הפליגו הם אותם. 'כוון מ שהרב תוך – מעלה כלפי בקבוק שם העמיד הרב ועצרו. הנס בעל מאיר

– ופתאום במים, שייגע מבלי הים, לכיוון הסירה מעל והיה הסתכל בני הבקבוק. את ממלא החל מים זרם

! המום

מרים "באר לו: אמר והרב זה?" מה " הרב: את שאל הוא

מאיר ר' קבר מול."נמצאת

הרב פנה שנדהמו, בגלל שהיה המתח את להפיג כדי אמר בספינה?" לך יש "מה ושאלו: הדייג אל חזור בדרך אותה "זרוק הרב: לו אמר דייגים". של "רשת הדייג: לו

"כבוד הדייג: אמר דגים". לנו שיהיו כדי למים,

שעתיים- לוקח הרב, זאת– ומלבד דגים, לתפוס שלוש

זאת "בכל הרב: לו, אמר דגים יש מקום בכל "! לא

זרק והוא. זרוק!",

והנה אסף והוא הרשת", את "תאסוף הרב: לו אמר אז המום להיות הדייג של תורו הגיע עכשיו מלאה! . היא סירב הדייג אבל לדייג, לשלם הרב עמד לחוף כשהגיעו כסף "לא ואמר: להתפשר הדייג הסכים לבסוף, בתוקף.

"רק לו: אמר הרב ברכה". לי תן שבת שתשמור "! בתנאי

הסכים. והוא

היום עד שבת שומר והוא אישית מכיר אני הבחור. את

30 בסופו ו חלק ירנן יצחק שו״ת.


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

ועל ידי זה // מזמור לתודה // מקהלות עם // ניגון ויז'ניץ - להקת מזמור שיר

צפייה ביוטיוב ערוץ: להקת מזמור שיר נשלח על ידי: לירן ושרית טל מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות