תשפ תמוז חודש ראש בס״ד "ג מרים של בארה
נשמת לעילוי מוקדש השיעור
עזרא דוד בן ז״ל אסתר
תנצב״ה
יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
הבאר הסתלקה מרים– מתה
1. כ פרק במדבר
אׁשוֹן הָּרִ בַחֹדֶׁש ן צִ בַר דְ מִ ה הָּעֵדָּ כָּל אֵל רָּ יִשְ נֵי בְ )וַיָּבֹאּו (א קָּבֵרׁשָּם: וַתִ יָּם רְ מִ וַתָּמָּתׁשָּם דֵׁש קָּ בְ הָּעָּם וַיֵׁשֶב
עַלַאהֲרֹן: וְ מֹׁשֶה עַל הֲלּו וַיִקָּ ה לָּעֵדָּ מַיִם הָּיָּה )וְֹלא (ב
2. א עמוד ט דף תענית מסכת בבלי תלמוד
עמדו טובים פרנסים: שלשה אומר יהודה ברבי יוסי רבי מתנות. ושלש, ומרים, ואהרן: משה הן, אלו לישראל
-. באר, ומן, וענן: באר הן, ואלו ידם על ניתנו טובות
. משה בזכות -, מן אהרן בזכות - ענן, עמוד מרים בזכות
שם 'ותמת. שנאמר הבאר נסתלק - מרים מתה, 'מרים
מים היה 'ולא בתריה וכתיב שניהן. בזכות, וחזרה 'לעדה
3. ו משנה ה פרק אבות מסכת משנה
פי הן ואלו השמשות בין שבת בערב נבראו דברים עשרה
הבאר… ופי הארץ
4. אבות על רש״י פירוש ו משנה ה פרק
יצאו שם שדרך בסלע הפתח שנבלע מרים של הבאר פי פיו את הסלע פתח הסלע משה וכשהכה במדבר המים
מקדם. לו שנברא
5. כ פרק במדבר ]בחיי [רבינו
, כי הבאר נסתלק מרים. כשמתה לעדה מים היה )ולא (ב, ממשה המים זכות לה, שהיה מרים בזכות הבאר היה מרחוק" אחותו )ותתצב, ד" ב: שמות שנאמר(. ומה
, עמהם היה שבזכותה ראיה במיתתה עתה שנסתלק
הבאר. להם היה שנה ארבעים שכל ומכאן
6. כ פרק במדבר יקר כלי
לפי המים חסרו העונש צד. על לעדה מים היה )ולא (ב אותם 'ויבכו נאמר ואהרן במשה, כי כראוי הספידוה שלא
בני 'ויבכו נאמר לא וכאן 'ישראל 'ותמת, ונאמר 'אותה
ותקבר [מרים ]שם תהא שם שמתה במקום, כי 'שם
בהעדרה הרגישו ולא מלב כמת ונשכחה לאלתר קבורתה
שהבאר למפרע שידעו כדי המים להם נחסרו כן על כלל
מרים. בזכות היה
7. כ פרק במדבר אברבנאל
מרים שבימי ספק בלי האמת שהם רבותינו דברי ונראים. חיים מים באר פלא בדרך ישראל עם הולך היה ובזכותה
ע״ד חיים מים באר נובע היה חונים שהיו מקום בכל כי. ודבר הבאר פסק הזאת הצדקת מתה וכאשר הפלא לנוד לבא להם שהיה שבמקום ישראל של בגנותם הכתוב
אחות במיתת ולנחמם ולאהרן למשה נקהלו הנביאה, ם
משה על 'ויקהלו וז״ש לנחמם ולא עמהם לריב עליהם
ועל עם העם 'וירב 'אהרן בנבואה העקר להיותו כי 'משה
בראשונה. עמו המריבה היתה ובהנהגה
8. כ פרק במדבר אלשיך
היה. שאם בחייהם קצו 'עד ה הצמיאם למה מאד קשה כן על, כי הבאר להם היה מרים בזכות כי יכירו למען, שתים או אחת שעה נא יהי כן. אם נסתלק בסילוקה
הדברים שני כי היה, כאשר משה בזכות ישוב כן ואחרי
אין. כי ראוי היה לא זמן מעט אפילו. כי בזכותו חזרו כי - כבוד ענני כחוסר מתים כלם שבלעדן המים חוסר
. כי אהרן בסילוק - כבוד ענני שיחסרו גם באהליהם המה
המים: על יצעקו כי יפלא לא כן על
9. שם אלשיך
רמז (ילקוט ז״ל מאמרם ענין, נזכיר הענין אל לבא הנה, בלבם אלהים נגע, ואשר ואהרן משה בהיות.)כי תשסג המון כל את ויראו עיניהם. נשאו מרים את לקבור מטפלים
ההמון מה ראם כאשר משה. ויאמר אצלם באים ישראל
חסדים גומלי שהם ישראל אשריהם אהרן לו. אמר הלז
. מרים עם חסד לגמול באים הם, הנה חסדים גומלי בני אלפים שרי, תחלה כסדר באים היו כן אם משה והשיב
זה אין בערבוביא בבואם.'אך וכו המאות שרי כך ואחר
, וירב משה את בשומעם. ואז יבאו ורעה תלונה על אם כי מאמרם: ענין כאן. עד אהרן את והניחו משה עם העם
חסד לגמול הלכו לא ישראל בני המון כי לנו גלו והנה, כי. והוא הענין אל נבא. ובזה ואהרן משה, עם למרים
. חסד לגמול ללכת אחד כאיש כולם להם היה מרים במות
, ואהרן משה ואחות ונביאה צדקת היותה זולת כי גם ומה
היו מימיה, כי טובה כפויי יהיו לבלתי ראוי היה כן גם כי ידעו לא, כי לומר להם אפשר היה. והנה כולם שותים
, מיד יתברך הוא עשה מה כן. על אותם השקתה זכותה היו ממנה כי לבם אל יתנו. למען הבאר נסתלק במותה
כן. ולא המים וישובו עמה חסד לגמול, וילכו מים להם
נצטערו: כן, על עשו
יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
במדבר הבאר
10 תכו רמז פקודי פרשת תורה שמעוני ילקוט.
כתיב: סבי יחנו "והלוים כ ב". חנייתן? היתה יצד
אחת כפסיקיא רחבה ][=כחגורה היו אמה אלפים ארבעת של
רוח מכל המשכן את ומקיפין חונין.
על להם אשר וכל ובניהם הם, ח במזר ובניו ואהרן משה מועד אהל מזרח כל. פני סמוכה החצר בפתח היתה הבאר היאך המחנות לכל מודיעה היתה והיא משה, של לאהלו
כיצד? יחנו. ][נשיאים י״ב היו החצר קלעי שעמדו כיון
: שנאמר" שירה, ואומרים הבאר על עומדים חפרוה באר
נהרים. נהרים ונעשין יוצאין הבאר מימי, והיו שרי״ם
נהר ומאותו שכינה, מחנה את ומקיף יוצא אחד נהר הולך ואחד אחד כל החצר זויות בד' נהרות ארבע יוצאין מחנה אל ויוצא ומזרח דרום רוחות ב' משמש לבסוף
לזה זה הנהרים מתערבין היו הלוים מחנה עבר ישראל. משפחה בין ומהלכין הלוים מחנה כל את ומקיפין מחנה את מקיפין טבליות טבליות ונראין למשפחה
השכינה. מבחוץ ישראל מחנה כל את מקיף גדול ונהר הנהרות והיו ושבט שבט כל בין נהרים נהרים ונעשכין
לחברו. צריך אחד ואין גבולן ואחת אחת כל בין מודיעין
המים בסילות שמא תאמר ולא עושות ולא בטלות היו [שהמים
]כלום הבא העולם מעין מעדנים מיני כל להן מגדילין, אלא
וכרכם." נרד, רמונים פרדס "שלחיך שנאמ: ר
נמצאת הבאר היכן? כיום
11 כא פרק במדבר.
לָּּה: עֱנּו אֵר בְ עֲלִי הַזֹאת ה ירָּ שִ הַ ת אֶ ל אֵ רָּ יִשְ יר יָּׁשִ )ָאז (יז אֵר )בְ (יח ים שָּרִ ָּחֲפָּרּוה חֹקֵק מְ בִ הָּעָּם יבֵי נְדִ ָּכָּרּוה
נָּה: מַתָּ בָּר דְ מִ םּומִ עֲנֹתָּ מִׁשְ בְ ל נַחֲלִיאֵ תָּנָּה מַ )ּומִ (יט
מוָֹאב ה דֵ שְ בִ אֲׁשֶר גַיְא הַ בָּמוֹת )ּומִ (כ בָּמוֹת: נַחֲלִיאֵל ּומִ
: ימֹן הַיְׁשִ נֵי פְ עַל קָּפָּה נִׁשְ וְ גָּה סְ הַפִ רֹאׁש
12 א עמוד לה דף שבת מסכת בבלי תלמוד.
, יעלה מרים של בארה לראות: הרוצה חייא רבי אמר היא, וזו בים כברה כמין ויראה ויצפה הכרמל לראש
, וזהו טהור - המיטלטל: מעין רב. אמר מרים של בארה מרים. של בארה
13 א עמוד לה דף שבת מסכת רש״י.
מרים של בארה זהו ככברה. ועשוי עגול סלע - כברה כמין
, מרים של בזכותה במדבר ישראל עם מתגלגל שהיה - שם )'ותמת כ (במדבר דכתיב היה 'ולא ליה וסמיך 'מרים
מים 'לעדה.
14 יב פרק כתובות )מסכת (וילנא ירושלמי תלמוד.
ע״א )(סז
פני על ]דונשקפה כא, כ [במדבר כתיב רבי אמר: הישימון
כמין וראה הישימון להר עולה שהוא מי כל בא בר חייה ' ר אמר מרים של בארה היא זו טיבריא בים קטנה כברה
קבל כל מכוונא היא והא רבנן שערינהו מרה בר יוחנן עתיקתא דכנשתא מציעתא תרעא. דיסרוגנין
15 שם העדה קרבן.
מכוון הבאר הנחת שמקום חכמים שיערו רבנן. שערינהו
שבעיר הישן הכנסת בית של האמצעי השער נגד דיסדוטגין:
16 כב פרשה מות )אחרי (וילנא רבה ויקרא.
של בארה היא והיכן בר חייא א״ר? מרים: אבא, כתיב
פני על )'ונשקפה כא (במדבר שהוא מי שכל 'הישימון
בים קטנה כברה כמין ורואה ישימון הר ראש על עולה של בארה היא זו טבריא- בן יוחנן א״ר. מרים: נורי
מציעיא תרעי קביל כל מכוונא והוא רבנן שערותא. דטבריא עתיקא דכנישתא
17 סא, עמ' מראדזין האדמו״ר התכלת, עין ספר. כנרת בים הדגים התרבות היה הבית בזמן שפיר ומעתה הנ״ל ומדרשים בירושלמי כמבואר מרים של בארה ידי על מרים של שבארה הישימון" פני על 'ונשקפה הפסוק על
היתה שאז החורבן, בשעת כך אחר ורק כנרת בים גנוזה ניטל אז כ״ל, הדגים וגלו נדדו בהמה ועד השמים מעוף להר סמוך הגדול בים ונגנזה כנרת מים מרים של בארה ידי על לעתיד ויתרפא רפואה, כנרת ים צריך מאז הכרמל,
כאן אין ומעתה כנ״ל, המקדש מן היוצא מעין תירה ום ס ש
פני על 'ונשקפה פסוק על קאי הנ״ל ים ומדרש מירושלמי נגנזה שאז לארץ ישראל כניסת שעת דהיינו הישימון' שבת וש״ס החורבן, שעת עד כנרת בים מרים של בארה
קאי הנ״ל כמו בארה שניטלה החורבן, אחר עכשיו שהוא
הגדול בים ונגנזה כנרת מים מרים. של
18 א עמוד ט דף בכורות מסכת בבלי תלמוד. בליעי מבי דמיא כוזא מלא בליעי, לב, י מטי כי
19 א עמוד ט דף בכורות מסכת רש״י. בליעי- לבי מימות כל שבולעים שבאוקיינוס מים ופולטות תהום עד אותם ומביאין בו שנופלין שבעולם
מלא איננו והים א) (קהלת דכתיב והיינו. אותן
20 א עמוד ט דף בכורות מסכת גרשום רבינו. אחרים מים שבולעין בים שיש מקום. בליעי לבי מטא כי מרים של בארה היינו דאמרי: ואיכא
יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
3 עמוד
21 לז הקדמה הגלגולים שער.
הדרך באמצע טבריה, חמי אל טבריה ים דרך בלכתך
, מכוון ההוא הים בשפת רבים דקלים שיש במקום ממש
של בארה הוא, שם ההר בראש אשר אחד מגדל כנגד מרים.
הבאר סגולות
22 כב פרשה מות )אחרי (וילנא רבה ויקרא.
א״ר עושה הוא ברוך הקדוש 'במים אפי: תנחומא
בטבריא לטבול שירד אחד שחין במוכה, מעשה שליחותו
ואסחי דמרים לבירא וטפת שעתא וארעת. ואיתסי
23 כב סימן יח פרשה קרח (וילנא) רבה במדבר. נזדמנה לטבול במים שירד סומא אחד בשיחין מעשה לו
ונתרפא וטבל מרים של בארה
24 מא1 סימן כלבו ספר.
ששמעו תיכף שבת במוצאי מים לדלות הנשים ונהגו
טבריא של בימה מרים של שבארה באגדה שמצינו ברכו
בארות כל ועל מעינות כל על מחזירין שבת מוצאי וכל גופו כל אפילו וישתה מים לו ויזדמן חולה שהוא מי וכל מוכה שהיה אחד באדם, ומעשה נרפא מיד שחין מוכה
ונתעכבה מים לשאוב שבת במוצאי אשתו והלכה שחין
מאותן כדה ומלאה מרים של בארה לה ונזדמן מדאי יותר נפלה כעסו ומרוב עליה כעס בעלה אצל שבאה כיון המים
בשרו על המים מטפי ונפלו הכד ותשבר משכמה כדה אמרו זה ועל השחין נרפא המים שנתזו מקום ובכל אלא רגזן של בידו עלתה לא ע״ב מ (קידושין )חכמים
כך שבת מוצאי בכל מים לשאוב נהגו, ולכך רגזנותו
מצאתי.
25 י סעיף רצט סימן שבת הלכות או״ח רמ״א.
מרים של בארה, כי שבת מוצאי בכל מים לדלות וי״א וישתה בו שפוגע ומי הבארות כל שבת מוצאי כל סובב
זה. למנהג ראיתי.)ולא בו (כל תחלואיו מכל יתרפא ממנו
26 הלימוד2 הנהגת שער חיים, עץ פרי. זאת הימנו ללמוד הרב אצל בא חיים ר' הרב כשהיה יכול היה ולא שוכח היה ממנו שלמד מה כל אז החכמה, והרב לטבריה, יחד שניהם שהלכו עד דבר, שום להשיג
להרב הוליך זלה״ה בספינה טבריה של הים בתוך חיים ר' העמודי נגד הים בתוך הולכים וכשהיו שם, שהיה קטנה
י (סעיף רצט סימן יוסף בבית ו.)הובא 1 2 גם ועיין (בשער בניהו מאיר פרופסור שכתב " האר״י "תולדות בספר עמ257 יצחק', תולדות 'הנקרא:'אלה ) ויטאל חיים שר' הובא שם
לשונו וזה: עצמו ב הנז' המעשה את מספר מורי הלך ממנו זאת חכמה ללמוד זלה״ה מורי אצל כשבאתי חיים "אני בתוך בה זלה״ה מורי והוליכני קטנה ספינה היתה ושם לטבריה זלה״ה
מים אותו ומלאו אחד כלי זלה״ה הרב לקח הישן, ב״ה וא״ל זלה״ה, חיים ר' להרב משקה והיה העמודים, , מבין מבארה היה ששתית המים כי הרבה, החכמה תשיג עכשיו
לכנוס התחיל ואילך ומשם מרים של זו. בחכמה
27 ב סעיף ש סימן לאלפים חסד.
שבארה באגדה, דאיתא שבת במוצאי מים לדלות נהגו
כל ועל בארות כל על מחזרת שבת מוצאי כל מרים של וישתה מים מאותם לו ויזדמן חולה שהוא, וכל מעיינות
, לכן פתי שמחכימת מסגולתה שגם. וידוע נתרפא מיד 'לקראתו ה יקרה, אולי שבת מוצאי בכל מים לשאוב טוב גאולתו. כדי ומצא
28 נג סעיף לא סימן (פלאג׳י) החיים כף.
שאובים מים, ישתה הפסוקים כל כשסיים ההבדלה אחר בו הכל כתב, שהרי הבדלה אחר, או ההבדלה מקודם תוכחת בב״י…ומכאן מרן והביאו כועס יהיה לבל, חיים
ובכל מקום בכל שראוי בדבר אפילו, זמן כעס כי, לכעוס
כסלים בחיק כמה כי שבת במוצאי ובפרט, ינוח אדם בני
וטריאקליס עצבים שהם )והם נפש =(חולי כי, כועסים
טובה איבד הכעס על-ידי כי תראה הלא לא שאם, הרבה
כל מתרפא והיה מים מן שותה היה כועס היה וזה. גופו
'והסר י״א סימן בקהלת בספר הכתוב כונת הוא כעס
הכעס מסיר היה,'שאם מבשרך רעה והעבר מלבך, מלבו
כל מתרפא היה הנפש רפואת סגולת דמלבד ונראה. בשרו
מרים של מבארה מים ששותה למי יתירא רבותא עוד התורה בחכמת לבו לפתוח מסוגלים הם כי אשתכחת,
מהרח״ו הרב על אמרו ז״ל…וכן רבותינו שאמרו כמו, ז״ל מרים של מבארה ז״ל האר״י רבינו רבו מים, שהשקהו אחר המים שתית בעת כן ואם הקבלה. לחכמת זכה ובזה לפסוקי בדעתו יכוין המים, שותה בעודנו ההבדלה, פני על 'ונשקפה עד ישראל' ישיר 'אז חוקת: פרשת בעזר בתורה, להתחכם מסוגל והוא הישימון',
פני על הפסוקים אלו ה בלחיש לומר נוהג משדי…ואני
שהכל ברכת קודם. המים,
בדורנו מרים באר
29. עמ260 ב חלק ישראל של 'אביהם – על סיפור
מרים של ובארה זיע״א אליהו הגר״מ מרן
[סיפר ( דמרי שאול הרב: ] ומחנך אזורי )רב אחד יום
הרב של הנהג אלי התקשר אליהו ][מרדכי ואמר זצ״ל
אחד טס זלה״ה מורי ולקח הישן. הכנסת בית של העמודים כנגד הים עתה לי ואמר אותם לי והשקה העמודים מבין משם מים אותו ומילא התחלתי ואז מרים. מבאר הם ששתית המים אלו כי זאת, בחכמה תשיג
זא."ת חכמה בעומק להכנס
יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
רוצה הוא כי סירה, ו א ספינה שתשיג מבקש "הרב: לי ויש דייג שהוא טוב חבר לי יש מרים". של לבארה להגיע הזו הטובה את לי לעשות ממנו ביקשתי מנוע. ספינת, לו
שאלות לשאול בלי הסכים. והוא
להגיע יכולתי לא הזמן, באותו לימדתי שאני, כיוון
שלושתם– יצאו בני. הצטרף ולהפלגה ובני הדייג הרב,
ר קבר למול עד הפליגו הם אותם. 'כוון מ שהרב תוך – מעלה כלפי בקבוק שם העמיד הרב ועצרו. הנס בעל מאיר
– ופתאום במים, שייגע מבלי הים, לכיוון הסירה מעל והיה הסתכל בני הבקבוק. את ממלא החל מים זרם
! המום
מרים "באר לו: אמר והרב זה?" מה " הרב: את שאל הוא
מאיר ר' קבר מול."נמצאת
הרב פנה שנדהמו, בגלל שהיה המתח את להפיג כדי אמר בספינה?" לך יש "מה ושאלו: הדייג אל חזור בדרך אותה "זרוק הרב: לו אמר דייגים". של "רשת הדייג: לו
"כבוד הדייג: אמר דגים". לנו שיהיו כדי למים,
שעתיים- לוקח הרב, זאת– ומלבד דגים, לתפוס שלוש
זאת "בכל הרב: לו, אמר דגים יש מקום בכל "! לא
זרק והוא. זרוק!",
והנה אסף והוא הרשת", את "תאסוף הרב: לו אמר אז המום להיות הדייג של תורו הגיע עכשיו מלאה! . היא סירב הדייג אבל לדייג, לשלם הרב עמד לחוף כשהגיעו כסף "לא ואמר: להתפשר הדייג הסכים לבסוף, בתוקף.
"רק לו: אמר הרב ברכה". לי תן שבת שתשמור "! בתנאי
הסכים. והוא
היום עד שבת שומר והוא אישית מכיר אני הבחור. את
30 בסופו ו חלק ירנן יצחק שו״ת.
נשלח על ידי: הרב שלו שבתאי
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה