Page 1
זצ״ל שאולי הרב ע״ש מדרש בית בס״ד
הזה בזמן המקדש בית בניין
1 )שמות כה פרק
)(ח בְתֹוכָָֽׁם: וְשָׁכַנְתִּ֖י מִקְדָּׁ֑ש לִִ֖י וְעָׂ֥שּו כָׁל־כֵּלָָׁ֑יו תַבְנֶ֣ית וְאִֵּּ֖ת שְכָָׁ֔ן הַמ תַבְנֶ֣ית אֵֵּ֚ת אֹותְךָ֔ מַרְאֶ֣ה י֙ אֲנ אֲשֶׁ֤ר כְכֹ֗ל (ט) תַעֲשָּֽו: וְכִֵּּ֖ן
2 ) דברים יב פרק
בְטֵּיכָ֔ם כָׁל־ש מ ם֙ אֱלָֽהֵּיכ בְחַַ֨ר׳ה ר־י אֲש קֹ֞ום ל־הַמ אָֽם־א כִּ֠י ָׁ(ה) לְׁשִכְנָֹ֥ו שָָׁ֑ם ת־שְמִֹּ֖ו א לָׁשּׂ֥ום
ה: ׁשָֽׁמ תִדְרְׁשִּ֖וּובָ֥את
: (אונקלוס תתבעון שכינתיה לבית תמן שכינתיה לאשראה שבטיכון מכל אלהכון יי דיתרעי לאתרא אלהין
לתמן) ותיתון ם דְרֵּיכ וְנ דְכָ֑ם י תְרּומֶַ֣ת וְא֙ת מַעְשְרֶ֣תֵּיכָ֔ם וְאֵּת֙ בְחֵּיכָ֔ם וְז ם֙ לָֽתֵּיכ ע שָֹׁ֗מָׁה וַהֲבֵּאתֶ֣ם ִֵּּ֖(ו)
אנְכָֽם. . וְצ בְקַרְכִּ֖ם רׂ֥ת דְבֶ֣תֵּיכָ֔םּובְכ: וְנ
)(י ר אֲש אָ֔רֶּץ ב וִָֽׁיׁשַבְתֶֶּּ֣ם אֶּת־הַיַרְדֵּן֒ וַעֲבַרְתֶּם֘ 'ה כָׁל־ מ לָׁכֶ֧ם וְהֵּנַ֨יחַ תְכָ֑ם א מַנְחֶ֣יל אֱלהֵּיכִּ֖ם
ם־בָֽטַח סָׁבִּ֖יב: וָֽישַבְת מ יְבֵּיכֶ֛ם א
ל־אֲׁשֶָּ֥ר כ אֵֵּ֛ת בִָ֔יאּו ת ה לְׁשַכֵֵּּ֤ןׁשְמֹוֹׁ֙שָ֔םׁשֶּ֣מ בֹוֹ֙ אֱֹלהֵּיכֶָּ֥ם יְקֹוָ֨ק אֲׁשֶּר־יִבְחַר֩ קֹ֗ום הַמ יֶּ֣ה וְה )(יא אֲש דְרֵּיכָ֔ם נ חֶַ֣ר בׂ֥ מ ל֙ וְכ דְכָ֔ם י םּ֙ותְרֻמֶַ֣ת מַעְשְרָֽתֵּיכ בְחֵּיכֹ֗ם וְז אֶּתְכֶָּּ֑םְעֹולתֵּיכֶ֣ם מְצַּוֶֶּּ֣ה נֹכִִ֖י א ר
ל׳ה: דְרִּּ֖ו ַָֽת
2 מג פרק )יחזקאל כָׁל וְאֵּת תָׁו צּור וְכָׁל תּותְכּונָׁתֹוּומֹוצָׁאָׁיוּומֹובָׁאָׁיו הַבַי צּורַת עָׁשּו ר אֲש ל כ מ כְלְמּו נ ם וְא )(יא ל כ וְאֶּת תֹו צּור ל כ אֶּת וְיִׁשְמְרּו לְעֵּינֵּיהֶּם םּוכְתֹב אֹות הֹודַע תָׁיו תֹור וְכָׁל תָׁיו צּור וְכָׁל תָׁיו חֻק
ם. אֹות וְעׂשּו יו חֻקֹת
קץ. לעת לעשותם מפיך-שידעו המדות ענייני ילמדו ישמרו- ו רש״י
3: דף ה כתובות מסכת בבלי תלמוד )
דאילו וארץ, שמים ממעשה יותר צדיקים מעשה גדולים קפרא בר: דרש שמים במעשה
וארץ-: כתיב" ידי אף שמים" טפחה וימיני ארץ יסדה צדיקים של ידיהם במעשה ואילו,
- א- מקדש ה' פעלת לשבתך: כתיב״מכון כוננו דני ידיך".
מקדש-: רש״י הוא צדיקים ידי. מעשה
4 יא הלכה א פרק מגילה מסכת ירושלמי )תלמוד
תימן" ובואי צפון "עורי … ויבנו ויבואו בצפון נתונות שהן הגליות לכשיתעוררו ב המקדש ית
בדרום. נתון שהוא
5 ) יג סימן (ורשא) תנחומא
הקב״ה: אמר בית את אבנה אני ולעתיד בחומה, שהיו ומקדש משכן עשיתם הזה בעולם
אש בחומת מוקפת ותהיה, המקדש, אש". חומת ה' נאם לה אהיה "ואני שנאמר
6) בבלי תלמוד ב עמוד ס דף קמא בבא מסכת
קוצים- ומצאה אש תצא כי הבערה- את המבעיר ישלם שלם מעצמה, תצא הקדוש אמר
שנאמר" בציון, אש הציתי אני שהבערתי, הבערה את לשלם עלי הוא: : ברוך אש ויצת
יסודותיה ותאכל בציון (איכה, " יא )ד, לה אהיה שנאמר״ואני באש, לבנותה עתיד: ואני
ט ב, (זכריה, בתוכה.)" אהיה ולכבוד סביב אש חומת
כי רש״י מעצמה- תצא כאילו לשלם הוא ברוך הקדוש והבטיח שקלקלנו לו גרמנו אנחנו
הבעירה. הוא
7 א עמוד מא דף סוכה מסכת בבלי )תלמוד בראשונה. משנה אחד יום ובמדינה שבעה, במקדש ניטל לולב. היה
המקדש בית משחרב זכר שבעה, במדינה ניטל לולב שיהא זכאי בן יוחנן רבן התקין
אסור כולו הנף יום ושיהא. למקדש.
לן מנא. גמרא יוחנן רבי למקדש: אמר זכר? דעבדינן קרא" דאמר לְֶָׁ֛ך אֲרֻכָׁׂ֥ה אַעֲלַ֨ה י֩ כ
הָ֔יא יֶֹ֣ון צ לְָָׁ֔ך קֶָׁ֣רְאּו דָׁחָׁה֙ נ כֶׁ֤י נְאֻם־יְקֹוָָׁ֑ק רְפָׁאְִֵּּ֖ך א מַכֹותַׂ֥יְך ּומ לָָּֽׁה" אֵּׂ֥ין רִֵּּ֖ש ד. לה- אין דרש מכלל
דרישה. דבעיא הנף יום. ושיהא טעמא? מאי אכלנו לא מי אשתקד ויאמרו: המקדש, בית יבנה מהרה
מזרח- בהאיר ניכול נמי. השתא - המקדש בית הוה דלא דאשתקד ידעי לא ואינהו האיר
התיר, מזרח - המקדש בית דאיכא השתא. מתיר עומר
אימת? דאיבני בשיתסר- דאיבני אילימא מזרח האיר התיר, הרי - בחמיסר דאיבני אלא שאין לפי ולהלן, היום מחצות מותרין הרחוקים תנן: דהא תשתרי, ולהלן היום מחצות
בליליא דאיבני. , צריכא לא בו- מתעצלים דין! בית החמה לשקיעת סמוך. , נמי אי
- נמי אי רש״י אינו דבלילה קשיא ואי היא, והיא החמה, לשקיעת סמוך בחמיסר דאיבני ולא הקים וביום דכתיב בלילה, המקדש בית בנין דאין ב) (טו, בשבועות לן דקיימא נבנה דוחה המקדש בית בנין דאין ב/) /טו, (שם בשבועות לן דקיימא טוב, יום שהוא בחמיסר
אבל אדם, בידי הבנוי בנין מילי- הני טוב, יום ומשוכלל בנוי מצפין שאנו העתיד מקדש
ידיך כוננו ה' מקדש טו) (שמות שנאמר משמים. , ויבא יגלה הוא
8 ) חלווה אבן בחיי רבנו – [ב פסח הקמח ]כד ראשון בית במדרש ואמרו שסופן לפי וכורש שלמה והם ודם בשר ידי על שנעשו שני ובית
י״א א (ד״ה וכתיב דוד עיר היא ציון )) כט (ישעיה שנא' ודם בשר של שמו על נקראו ליחרב
להתקיים ועתיד שמים בנין הבנין להיות שעתיד השלישי הבית אבל דוד חנה קרית
לעולם (ישעיה שנאמר לעולם וקיים חי שהוא הוא ברוך הקדוש של שמו על נקראת לכך
י קדוש ציון ה' עיר לך )ס׳וקראו שראל.'
Page 2
9 סז פיסקא ראה פרשת דברים )ספרי אות י
בארץ" וישבתם הירדן את "ועברתם אומר יהודה, רבי בשעת ישראל נצטוו מצוות שלש
עמלק. זרע ולהכרית הבחירה בית להם לבנות מלך, להם למנות לארץ: כניסתם יודע איני
יקדום, איזה עמלק זרע להכרית אם הבחירה בית להם לבנות אם מלך להם למנות אם
" טז) יז לומר(שמות תלמוד ויאמר - בעמלק" לה' מלחמה יה כס על יד כי המלך משישב
המלך? זה ה' שכסא ומנין עמלק. זרע מכרית את ה' כסא על " כג) כט שנאמר(דה״א וישב
למלך." ה' כסא על שלמה יקדום איזה יודע איני ועדין אם הבחירה בית להם לבנות אם
עמלק? זרע להכרית אתכם," מנחיל אלהיכם ה' לומר״אשר תלמוד וא " ומר ישב כי ויהי
מסביב," לו הניח וה' בביתו המלך ואומר" בבית יושב אנכי נא ראה נתן אל דוד ויאמר
היריעה". בתוך ישב האלהים וארון ארזים
דף כ סנהדרין בבלי תלמוד בכניסתן ישראל נצטוו מצות שלש אומר יהודה רבי: היה מלך להם להעמיד, לארץ:
הבחירה בית להם ולבנות עמלק, של זרעו. ולהכרית
10 כ עשה מצות לרמב״ם המצוות ספר ) תמיד האש והבערת ההקרבה יהיה בו עבודה. בית לבנות שצונו היא העשרים והמצוה
- כז (מ״ע שיתבאר כמו שנה בכל והקבוץ לרגל והעליה ההליכה יהיה ואליו נב- מו לט ט
פג- ד פט- ול״ת ה מקדש" לי תרומ״ועשו (ר״פ יתעלה אמרו והוא קנו) )'צ. ספרי ולשון
י- יב (ראה ב כ וסנה' )יא מלך להם למנות לארץ כניסתן בשעת ישראל נצטוו מצות שלש
שבנין התבאר הנה קפח (מ' שלעמלק זרעו ולהכרית הבחירה בית להם ולבנות קעג).)(מ'
עצמה בפני מצוה בית. הבחירה
א פרק הבחירה בית הלכות רמב״ם
ל׳ה בית לעשות עשה מצות - א הלכה אליו וחוגגין הקרבנות, בו מקריבים להיות מוכן
מקדש" לי שנאמר״ועשו בשנה פעמים שלש רבינו משה שעשה משכן בתורה נתפרש וכבר, ,
עתה" עד באתם לא שנאמר״כי שעה לפי והיה.'וגו
- ד הלכה שהוא פי על אף להבנות העתיד בנין וכן במלכים, מפורש כבר שלמה שבנה בנין
ומבואר, מפורש אינו ביחזקאל כתוב שלמה כבנין בנוהו עזרא בימי כשבנו שני בית ואנשי
ביחזקאל המפורשים דברים. ומעין
א הלכה א פרק מלכים הלכות רמב״ם לארץ: כניסתן בשעת ישראל נצטוו מצות שלש עליך תשים שום שנאמר מלך להם למנות שנאמר הבחירה בית ולבנות עמלק, זכר את תמחה שנאמר עמלק של זרעו ולהכרית מלך,
שמה". ובאת תדרשו "לשכנו
11 קסג סימן עשין גדול מצוות )ספר ש "של תניא: ב) כ, (סנהדרין גדול כהן בפרק וקדשיו במקדש התלויות עשה מצות הן: אלו
עמלק" של זרעו ולהכרית מלך, להם להעמיד לארץ: בכניסתם ישראל נצטוו מצות ואחר,
הבחירה" בית מסביב״לבנות אויביהם מכל המקום להם שיניח יא י יב, (דברים )שנאמר
א- ה' יבחר אשר המקום כך״והיה ר ואח בארץ" וישבתם הירדן את "ועברתם להיכם
וזבחיכם" עולותיכם אתכם מצוה אני אשר כל את תביאו שמה שם שמו לשכן, וגומר בניין של זו מצוה זמן עמלק, והכרתת המלך העמדת קטו) קיד (עשה למעלה מנינו וכבר
ב" א ז, ב (שמואל בדוד אומר הוא וכן דוד ימי עד הגיעה לא הבחירה )בית ישב כי ויהי
ע אנכי הנה הנביא נתן אל המלך ויאמר מסביב אויביו מכל לו הניח וה' בביתו המלך מד ו
היריעה" בתוך יושב להים הא- וארון ארזים בבית בהר ירושלם הוא הנבחר והמקום,
שנאמר המוריה זה דוד "ויאמר א כב א, )(דבה״י לעלה מזבח וזה האלהים ה' בית הוא
לישראל" ה״ג פ״א הבחירה בית רמב״ם (עי' עד עדי מנוחתי זאת יד) קלב, (תהלים )ואומר
המוריה" בהר בירושלים ה' בית את לבנות שלמה ונאמר״ויחל (עי יצחק נעקד ושם ',
המוריה" ארץ אל לך ב״ולך כב, (בראשית שנאמר ב) א, הל' פ״ב )רמב״ם. עזרא בימי המפורשין דברים ומעין במלכים המפורש שלמה בנין מעין בנוהו המקדש בית כשבנו
שהגדילו רק לבנות, העתיד בנין ה על שנתנבא ה״ד) פ״א רמב״ם (ע״פ יחזקאל של בבניינו ע״ש א ג, (ב״ב שלמה של מבניינו יותר:)מדתו במסכת שמפורש כמו בניינו עיקרי לך והא
מש…נה בלשון הבית הר נקרא המוריה והר מדות.
12 צה מצוה תרומה פרשת החינוך )ספר - הבחירה בית בנין מצות קרבנותינו שם מקריבים שנהיה כלומר, ה לשם בית 'לבנות ח" כ״ה, [שמות שנאמר שנה, בכל ישראל כל וקיבוץ לרגל העליה תהיה ושם ]'אליו, ועשו
מקדש" לי המנורה כגון העבודה, אל בבית הצריכים הכלים עמה כוללת המצוה וזאת.
כולם. . הכלים שאר וכל והמזבח והשלחן
ש בזמן זו מצוה ונוהגת א על ישראל רוב כי היחיד על מוטלות שאינן המצוות מן וזו. דמתן
אם כולן הצבור על עשה. מצות יתקיים בימינו במהרה הבית כשיבנה,
3 1 ח פסוק כה פרק שמות החיים )אור וגו מקדש לי.'ועשו לדעת צריך את דכתיב משכן וקראו בו חזר ותיכף מקדש קראו למה
המשכן. תבנית אומרו כי ונראה היא מקדש לי ועשו הזמנים כל כוללת עשה מצות בין
לארץ בכניסתן בין במדבר לעשות ישראל היו וצריכין, לדורות שם ישראל שיהיו זמן בכל כאומרו המקדש בית שנבנה מעת המקומות כל ה' שאסר שמצינו אלא בגליות אפילו כן
ט י״ב )'(דברים הנחלה ואל המנוחה אל עתה עד באתם לא, כי אמר לא ולזה משכן ועשו
זו מצוה נאמרה לבד זמן אותו שעל נשמע. שיהיה הנעשה פרט אמר כלל דרך שצוה ואחר
אבנים- בנין בו לבנות מקום שאינו במדבר שכתב ותמצא האמור כסדר משכן. שיעשה
הבחירה בית מהלכות בפ״א רמב״ם מקדש" לי דכתיב״ועשו לה' בית לעשות עשה מצות
כאן, עד וטעמו שכתבנו כמו הלשון משינוי. הוא באומרו ירצה עוד שעושים מעת כי מקדש לי ועשו
לו יש קודש ודין מקדש הוא הרי שכינה בו שרתה לא שעדיין הגם לי כאומרו יתברך לשמו: אותו
Page 3
14 כב פסוק ס פרק )ישעיהו ישָֽנָׁה. אֲח תָּׁׂ֥ה בְע אֲנׂ֥י׳ה
א עמוד צח דף סנהדרין מסכת בבלי תלמוד
אלכסנדרי רבי: אמר זכו- אחישנה! וכתיב, בעתה, כתיב רמי, לוי בן יהושע רבי, אחישנה
זכו- לא. בעתה
ריג סימן דעה יורה שיק מהר״ם שו״ת בעתו לקץ אחישנה של קץ בין בנייהו איכא עוד דיש ונראה בפי״א הרמב״ם דהנה
כ מלכים מהלכות ת בי ויבנה ליושנה ב״ד מלכות ולהחזיר לעמוד עתיד המשיח שמלך תב
המקדש ישראל נדחי ויקבץ כ ג' דין בפי״ב ושם תב מלכותו כשתתיישב המשיח מלך בימי
האלה הדברים מכל שעליו הקודש ברוח פיו על כולם יתייחסו ישראל כל אליו והתקבצו
בר״ה שאמרו מהא זה על שה ק ובאמת אחת בשעה או זה כל אחד ברגע יהי' שלא נראה
ביהמ״ק יבנה מהרה דחיישינן אסור כולו הנף דיום ל״א דף ופרש״י יבנה דלעתיד שבנין
כ והרמב״ם שמים ע״י משיח ע״י דיבנה תב סובר דהרמב״ם לומר אפשר לזה מיהו
דמע״ש פ״ה הירושלמי מדברי עליו קשה עדיין מיהו ע״ז פליג אחר תי' דמתרץ שם דרנב״י
בתו והובא יהי ביהמ״ק דבנין מ״ב שם טוב יום ס' ה לא עדיין ואז דוד בית מלכות קודם
כאן ישראל גדולי יהיו הרמב״ם קאמר ואיך זה לישב ויש ביהמ״ק יבנה המשיח דמלך
יהי איך ע״ז קבלה לחכז״ל שאין י״ב דין בפי״ב שם הרמב״ם מ״ש עפ״י ה משמעות ולפי
הח לכל לחוש יש ולכך בהו ופליגו דרשו דקרא: כך או כך יהי' ואולי ששות
- בעתו של קץ יהי' דאם הנ״ל קיצין בב' תליא עצמו דזה נראה ויותר כסדר הכל יהי'
- אחישנה של קץ יהי' אם אבל הנ״ל מלכים בהלכות הרמב״ם וכמו״ש הכל יהא אז
ביד המקדש בית יבנה ומהרה במהירות צדקינו… משיח ויבוא שמים י
15 ) מסכת בבלי תלמוד א עמוד ה דף תענית
יצחק לרבי נחמן רב ליה: ואמר בעיר" אבוא ולא קדוש דכתיב״בקרבך מאי משום,
בעיר- אבוא לא קדוש? דבקרבך יוחנן רבי אמר הכי ליה, : אמר הוא ברוך הקדוש אמר למעלה ירושלים איכא ומי מטה. של לירושלים שאבוא עד מעלה של בירושלים אבוא? לא
- יחדו". לה שחברה כעיר הבנויה דכתיב״ירושלים אין,
רש״י קדוש- דבקרבך משום מעשיך- מטיב שאתה בעיר הוא ברוך הקדוש יבא? לא
כו- בירושלים אבא 'לא לא ירושלים, דהיינו למטה, קדוש בקרבך שיהא עד קאמר: והכי
שלמעלה בעיר. אבוא לה שחוברה כעיר בנויה, א תה שלמטה ירושלים יחדיו- לה שחוברה כעיר הבנויה ירושלים למעלה לא אם והיכן אחריתי, ירושלים דאיכא מכלל ודוגמתה, חבירתה בה, כיוצא? שהיא
חננאל רבינו ירושלים להם שיבנה עד מעלה של בירושלים בא שאינו לישראל הוא ברוך הקדוש א״ל
בקרבם הקדושה שכינתו וישרה מטה. של
16 רבי ן– עליו )משכני חיים משה לוצאטו
ש אלא דומים שיהיו די לא לעתיד אבל שאמרו מה והוא. למטה ויגיע יתפשט העליון הבית
ממקומו העליון הבית יעקר לא כי מקום של ידיו מעשה הוא שלישי שמקדש ז״ל, , רבותינו בנין ויתחבר, הזה לעולם כאשר חומרי, בנין סביבותיו יבנה ואז למטה, ויגיע יתפשט רק
מזה זה יתפרדו לא להיות. אחד בבניין
17 ) )"א– ע מא דף לנר(סוכה ערוך הרב עטלינגר יוקב יעקב
נמי אי בד״ה )(רש״י. הוא ומשוכלל. בנוי והריטב״א התוס' שגם אף לזה הסכימו לענ״ד
כן הגמרא לפרש הוא דוחק ' מדקאמר מהרה ביהמ״ק' יבנה רש״י דברי ולפי ליה וי ה
' למימר מהרה ביהמ״ק' יגלה וכן הלשון דקאמר דאיבני משמע ב (נב לקמן וכן ממש )בנין משיחים רש״י ופי' בהדייהו יוסף בן ומשיח ב״ד משיח ומני חרשים ד' נינהו מאן דקאמר
למטה- ירד ומשוכלל בנוי כבר ואם ע״ש ביהמ״ק לבנין אומנים שניהם שייך אומנות מאי
יה״ר תפלותינו בכל ללים מתפ שאנו ומה מ״ג) (פ״ז תמיד במשנה שנאמר מה וכן בזה? בימינו במהרה ביהמ״ק שיבנה להתפלל: לנו והי' הוא נבנה שכבר כיון שוא תפלות יהיו
ש יגלה בידי ממש בנין יבנה לבא לעתיד ביהמ״ק דודאי נלענ״ד הי' ולכן במהרה ביהמ״ק
ידיך' כוננו ד' 'מקדש שנאמר ומה אדם בתנחומא שנדרש ביהמ״ק הוא למטה שירד רוחני
הגוף בתוך כנשמה גשמי הנבנה ביהמ״ק לתוך שיבא המקדש ובבית במשכן שירד וכמו
בעצים שנבער הדיוט של האש תוך מעלה של האש מכון מפסוק דדרש במכילתא נראה וכן קאמר זה ועל מטה של המקדש בית כנגד מכוון מעלה של המקדש שבית ד' פעלת לשבתך
למטה ישכון עולם באי כל לעיני ועד לעולם ד' כשימלוך א לב שלעתיד ידיך' כוננו ד' 'מקדש מטה של ביהמ״ק כנגד ומכוון הוא בנוי שכבר מקדש בתוך תוך למטה שירד והיינו
שיבנה המקדש ב ועיין זוהר כן שם שמשמע וישב פ' אמנם נשמה אין בארץ שלמטה כמו
גוף בלא א ולכן גשמי מקדש בלא יקום לא רוחני המקדש כן כמו שפ תי יר בנין הלשון
ג״כ שלעתיד בביהמ״ק ובי״ט בלילה בנין שאין רש״י קושיות ביישוב לומר שיש ומה
בתוס לקמן:'כתבתי
18 ) אורי קומי לו- פיסקא שלום) (איש רבתי פסיקתא
רבותינו שנו [והוא (והיה) המקדש, בית של הגג על ועומד בא נגלה המשיח שמלך ]בשעה ראו מאמינים אתם אין ואם גאולתכם זמן הגיע ענוים להם ואומר לישראל להם משמיע
עליכם שזרח [באורי], (באורו) זרח, עליך ה' וכבוד אורך בא כי אורי קומי שנאמר ועליכם
העולם אומות על ולא זרח בלבד שנאמר ועליך לאומים וערפל ארץ יכסה החשך הנה כי
יראה. עליך וכבודו ה' יזרח
רפה עמ' ה' מקדש מאמר שלישי פרק שמחה– הבנים אם
ביאת קודם עוד יבנה אדם, ידי מעשה שיהיה שלמטה, המקדש שבית פשוט, ונראה
. המשיח שלמטה המקדש בית ונבנה המלכויות, רישיון ע״י תחילה ישראל קיבוץ שיהיה
המשיח יבוא ואח״כ שנגנזו), האבנים יגלו הרבים זכות שע״י, (ואפשר בית ירד ח״כ או
המק ד אורי (קומי בפסיקתא מבואר זה ודבר שלמעלה). ש
Page 4
19 ד פסוק יא פרק שמיני פרשת ויקרא בחיי )רבינו זו מלכות נמשלה למה תנחומא: ומדרש )(אדום להחזיר הוא ברוך הקדוש שעתיד לחזיר,
בהן שכתוב נוסחאות הדין: ויש מדת. עליהן ליושנה העטרה להחזיר, שעתיד והענין שני כי זרובבל בנה שני בית יהודה, מזרע שהוא שלמה בנה ראשון בית ישראל, ע״י נבנו המקדשים
כורש ידי על ונעשה וגו', יסדו" זרובבל "ידי ח) ד, (זכריה שנאמר: יהודה, מזרע ג״כ שהיה
בזה רשות, שנתן להחזיר עתיד שאמרו: וזהו, לבנותו זו אומה עתידה השלישי הבית אבל
החריבו שהוא לפי ליו. שנה, העטרה
20 מיד מסכת ליפשיץ-בועז ישראל ישראל-הרב )תפארת א אות א פרק ות לזה שייך ומה בבניינו, הביהמ״ק חלקי כל תבנית ללמדינו רק שהיא מדות מסכת בריש השמירה עניין כאן שנזכר ומה
נ״ל שם עבודה כעין שהוא השמירה, . עניין דכל דמשום בניינו ואופן תבנית בלבינו שנשמרו הוא זו, מסכת לימוד, עיקר
בו שיהיה (ואם, לעתיד יבנה אופן באיזה דעת למען כתב וכן אז). ה' יורינו אשר כפי, שנויים איזה הרמב״ם בהקדמה
ועש חוקותיו כל ואת צורתו את דכתיב׳וישמרו פי״א) (מ״ג ביחזקאל מהכתוב לדבריו ראיה ויש זו. למסכת. אותו' ו ואף
, כרש״י מאליו( שמים בידי יבנה שלעתיד דבניין גב על ובשבועות שם בסוכה ובתוס' א', דמ״א ובסוכה ע״א, ד״ל ר״ה
ביחזקאל עצמו רש״י ג״כ כתב (וכן יבנוה איך ידעו למען הוא זו ממסכת שהלימוד שכתב הנ״ל לרמב״ם עכ״פ ב.)'דט״ו
ב דט״ו תוס)(שבועות שהביא דתנחומא דהך צ״ל 'ע״כ,)שם ואין היא אגדה דברי שמים, בידי המקדש יבנה דלעתיד
ר״ל אלא דפיאה) פ״ו (כירושלמי ממנה למדין דאבני (שם) בשבועות דאמרי' והא. שיבנוהו נס בדרך יסייעם שהקב״ה
י״ל טוב ביום ולא בלילה ביהמ״ק בניין ואין טוב, ביום דאבני או בלילה שאני הדיבור דע״פ ל ובל״ז. קושית ל״מ פע״ד
שנאמר' כענין נכרים שיבנוה די״ל כך כל חזקה אינה טוב יום דוחה ביהמ״ק בניין מדאין ע״א) ד״ל (ר״ה, רש״י ועמדו
צאנכם' ורעו זרים.'וגו אלהינו' בית לבנות ולנו לכם 'לא משום ואי מ״ה פ״א.)(כשקלים היינו משלהם. בבונים תדע
והוא לחיל, אפילו לכנוס אסור דנכרי גב על ואף הבית. בבניין לסייעו מעבדיו לח שיש מחירם ביקש המע״ה, שלמה דהרי המקדש קדושת הרי המקדש, חרב דהשתא ואף ב'), דמ״ד (כיומא הן דאורייתא מעלות והרי דכלים), (כפ״ק מעלות מי'
מבחירה פ״ו (כרמב״ם לע״ל.)קדשה ליתא הוא לשם נכנס רי נכ שאין חיל קדושת מבחירה) (בפ״ז להראב״ד דהרי. דאוריי מהן יש ר״ל מדאורייתא, דמעלות הנ״ל ביומא דאמרי' הא כרחך ועל חולק. באין שם רכ״מ כתב וכן.'מדרבנן,
לרש״י גם מיהו לדרבנן דאורייתא דחי וודאי המקדש, לבנות גבוה צורך משום לפיכך הוא, מדרבנן דרק כיון. א״כ
, ממש שמים ע״י שלעתיד ביהמ״ק יבנה שבאמת כפי בנס השתא שנבנה שיראו כדי הבית תבנית לשמור אנו צריכים
הנביא בקול שמעו לא אעפ״כ ואבותיהם, בו דבר ה' רוח כי עי״ז אז ויכירו מקודם, שנה אלפים כמה הנביא להם שהגיד המסכת כל קט מדנ ולפיכך מעונותיהם. ויכלמו צורתו, ושמרו הנביא יחזקאל שצוה וכמו מעונותיהם, יכלמו ועי״ז ההוא,
בנוי שהיה בעת ששמרוהו מהשומרים כן גם מתחיל לכן הבית, תבנית שנשמור. כדי ' הכתוב שאמר וזהו חומותיך על
יחשו' לא תמיד בעוונינו) שנחרב בעת (דהיינו הלילה וכל בנוי) שהיה בעת (דהיינו היום כל שומרים הפקדתי ירושלים
בב״י: שיבנה
21 כו פרשה רבה אליהו דבי )תנא ואין שונים ואין קורין ואין מלין שאין מושבותיהן, מקומות בכל ישראל של כפרתן אני
שבשמים אביהם באהבת אלא לברית. נכנסין אומות יעמדו אפילו: הקב״ה אמר לפיכך כתר אהרן, בית כתר לנו תנו ויאמרו: הטובים, מחמדיהם וכל וזהבם כספם ויתנו העולם
הקב״ה אמר שעה תורה: באותה של מביזתה אחד דבר אפילו להם נותן איני דוד, . בית אהרן בית כתר לנו תן ויאמרו: מכם יתיר המקדש בית לי ויבנו העולם אומות יעמדו אפילו
תורה של מביזתה אחד דבר אפילו להם נותן איני דוד, וכתר. בית
22 מוולוזי׳ן חיים רבי – ד פרק א שער החיים )נפש על בשומו ורעדה בחיל בקרבו יחיל לבו לאמיתו. זאת את ויבן החכם האיש כי. ובאמת
חס קל בחטא ולהרוס לקלקל מגיעים המה היכן עד ח״ו טובים לא אשר מעשיו על לבו שהחריב ממה יותר הרבה ושלום. נבוכדנצר. וטיטוס הלא כי נבודכנצר עשו לא וטיטוס שיהו העליונים בעולמות ושורש חלק להם לא כי למעלה כלל וקלקול פגם שום במעשיהם
במעשיהם כלל שם לנגוע. יכולים מעלה של גב. ורה כח כביכול ותש נתמעט שבחטאינו רק
ועי״כ העליון. המקדש כביכול טמאו ה' מקדש את לנ כח להם היה וטיטוס בוכדנצר
נגד המכוון מטה של המקדש להחריב (איכה שארז״ל כמו מעלה. של המקדש קמחא רבתי)
והמה הקדושים. עליונים עולמות מעלה נוה החריבו עונותינו כי הרי טחינת. טחינא מטה נוה רק. החריבו
הגה "ה: תעשו וכן וגו' אותך מראה אני אשר ככל גו' מקדש לי ועשו הכתוב עד״ז וי״ל
שתכלית תחשבו אל שר״ל ג״כ י״ל ולדרכינו לדורות. תעשו וכן מ״ו) (סנהדרין דרשו ורז״ל וכל המשכן בתבנית רצוני תכלית שכל תדעו אלא החיצוני. המקדש עשיית הוא כוונתי במעשיכם אתם שתהיו עצמיכם את אתם תעשו וכן תראו שממנו לכם לרמז רק כליו. בתוככם שכינתי להשרות ומוכנים ראוים קדושים כולם וכליו. המשכן כתבנית הרצויים
. ממש ו מקדש לי זהו׳ועשו דייקא, בתוכם' שכנתי תבנית את אותך מראה אני אשר שככל
וגו.'המשכן גמר אחר לשלמה ית״ש הוא אמר וכן. עצמיכם את תעשו שכן כוונתי תכלית
ל" א (מלכים המקדש )'בנין ושכנתי גו' בחקתי תלך אם רק הוא בונה אתה אשר הזה הבית
ישראל," עמי בתוך הועיל לא אז שבתוכם. המקדש פנימיות כשקלקלו לזאת. דיקא יסודותיו ונהרסו החיצוני המקדש. ר״ל
23 ) גנזי ה ראי" 'עמ10 ג ה ( עמ1251 ח״ב הראיה באוצרות מובא ', ) מסורת הוא הרמב״ם דעת שלפי דוד, בית מלכות לפני שיתגלה אליהו, ענין דבר, ועל והראיה הקודש. רוח כן גם הוא נבואה דבכלל לומר, ויש שמו. פרש ולא נביא, , שיעמוד
לכל מוסכם גדול דין בית שיסודר בזה, תלוי והעיקר וכו הנביאות בין נמנתה.'דאסתר
הנוגעים הרוחניים העניינים לרבות התורה, מקצועות בכל ושם יד לחבריו ושיהיה ישראל,
. לדעות וכו אליהו וגלוי נבואה בכלל הוא קדושה והתגלות חזיון איזה להכריע, יוכלו.'והם
ביחוד ו התכלת מצד המקדש, בית בנין תכנית את המעכבים הספיקות שכל אצלי, ר מבו ר הכהנים יחוס ומצד, למשל, ו ה דיוקי מצד מקו של מידות - בזה וכיוצא המזבח, ם רוח גדול דין בית פי על וקיום ברורים אומדנות לזה ויצטרפו ההלכה, לבירור תסייע הקודש
. ומוסכם תורה גופי הם. והם
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
