מס 'גיליון 729
תשע״ד מטות
שׁוֹ נפ שׂנאה חמס ואהב שׁע ור יבחן, דּיק צ ְְְְְִִֵַַָָָָָָָֹה'
עמּנוּ יום נסּי, שׁבּכל ְְִִֶֶַָָועל
אחד בעקבות שמונה החמאס עם הלחימה בשבוע נורו וגראדים טילים רקטות, אלף כמעט
פצועים מעשרה פחות מונים אנו בינתיים איתן". "צוק במבצע עליהם )וגם
לשלומם( ומתפללים מצטערים כמובן אנחנו גודל את להעריך שנוכל מנת על. שקרה מה את להשוות ננסה להיות, חלילה יכול שהיה הנזק גודל ואת הנס
. השבוע שני בליל למצרים שקרה מה עם לנו מצרי צבאי מתקן על מרגמה פצצות ירו מוסלמים 'יהאדיסטים ג -באל צריך. ילדה בהם, אנשים שמונה והרגו בסופרמרקט פגעו עריש, הטילים לעומת ההיזק, ביכולת שמוגבלות קטנות בפצצות שמדובר לזכור פי גדולה כמות מכילים והם מטרים משני למעלה שאורכם עלינו שיורים מדובר. עלינו מאסיבי ירי לעומת בודד בירי מדובר נפץ. חומר של כמה
. אוכלסין למרכזי ירי לעומת אוכלסין דל למקום בירי באל למצרים שקרה הנזק של -ההשוואה את להעריך לנו מאפשרת עריש על עלינו שנורו טילים כאלף של הנס לנזק- גרמו לא וב״ה החמאס ידי
. המצרים אויביהם על האיסלמיסטים שירו אחד ירי של
סּוֹ כּירבּנ מ וֹ אינ נּס ה בעל ְֲִִִֵֵַַַַאפלּוּ
הגמרא ( ע״א לא )נדה, מאידּכתיב: שאמר אלעזר בּי ר דברי את ְְִִִֶַַָָמביאה
לעוֹלם"? וּ0שׁםכּבוֹדוֹ דּוֹ, וּבר לב וֹת נפלא "עוֹשׂה ( עב )תהלים למה כלומר, ְְְְִֵֶַָָָ. גם בּנסּוֹ". מכּיר אינוֹ הנּס בעל לּוּ "אפ כי הגמרא ומתרצת "לבדו"? ְֲִִִֵֵַַַַכתוב מערכות שידד שהקב״ה יודע ואינו טבע שזה חושב הנס לו שקרה זה הנסים, על וברכה הודאה חובת יש לכן "לבדו". כתוב לכן בשבילו. שלמות
לבנו. בכל עליו ולהודות יכולתנו לפי הנס גודל את להעריך שנדע כדי מצרים ביציאת שהרי בנסו. מכיר לא הנס שבעל ייתכן איך תתמה ואל בני - המכות עשר בהיסטוריה. שהיו ביותר הגדולים הנסים בתוך חיו ישראל בסופם והשלו. המן תורה. ומתן סוף ים קריעת הטבע. כוחות בכל שנגעו בני שואלים דברים אין?"-ְְֲִִִֵֵָשל אם בּנוּ ה'בּקר "הישׁ פעמים: עשר ישראל
א יז )שמות ( איך מבינים לא אנחנו האלה, הדברים את קוראים כשאנחנו. והספק ספק, מתוך שאלו הם במציאות אבל כזאת. שאלה לשאול אפשר
שמיא כלפי ביותר המכעיס הגורם היה הזה ( כב ט )דברים.
וּ בּנ 'בּקר ה ְְִֵֵישׁ
כן על גמורים. רחמים רוצים אנחנו קצף. עלינו שיהיה רוצים לא אנחנו נסים הם הללו הנסים כל בקרבנו! ה' יש גדול: בקול אומרים אנחנו עלינוּ כּתשׁלוֹם ס שׂ "פּוֹר אלוקים השגחה. זו נס. זה טבע. לא זה ֵֵַָָֻמשמים. הזאת שהסוכה מרגישים ואנחנו ירוּשׁלים". ועל ישׂראל עמּוֹ ְְְְִִֵַַַַָָָועלכּל
. ממש ושׁלוֹם" רחמים כּת "ס בשבילנו היא עלינו ְֲִַַָֻששומרת
חמאס הארץ תּמּלא ִֵֶַָָָָָו
חטופין ארעא ואתמליאת
הוא "חמאס" השם. החמאס מול היא " איתן ב״צוק היום שלנו המלחמה לעצמם בחרו שהם שם אלא הללו, לערבים המציאו שהיהודים שם לא
" של תיבות )ראשי אל ח-רכת אל -קאומה מ אס לנו מוכר הזה השם לאמיה"(.
בראשית מספר ( יא )ו האלקים לפני הארץ תּשּׁחת "ו, שלילי מאוד ְֱִִִֵֵֶַָָָָֹבהקשר קדם, ארעא "ואתחבלת מתרגם: אונקלוס ". חמס הארץ תּמּלא ִֵֶַָָָָָו מלאה והייתה, האלוקים לפני נחבלה הארץ חטופין". ארעא ואתמליאת
בחטיפות.
לחמאס החמס בין
זה רעה. מידה של שם רק לא הוא הזה השם כי אותנו מלמד המלך דוד "ארץ גם יש ". חמס "שנאת ששונאים " חמס "אנשי יש אנשים. של שם קליפת כנגד מתפלל המלך דוד חמס". "אוהבי, אוהדים להם ויש " חמס ב מרכיביה כל על הזאת החמס אותם12- ומזכיר בתהלים, 14פרקים. פעמים
התהלים פרקי כי אומרים חז״ל שבימיו. הרע החמס על מדבר המלך דוד על לּתוֹ-ִִִֶַָנאמרו וּמ ה'דּבּרבּי "רוּח: שנאמר הקודש. ברוח המלך דוד ידי
" לשׁוֹני על ( ב כג ב, )שמואל הדברים כי יראה אלו בפרקים שמתבונן מי ְִַ. שלושת לפני כתב -שהוא להתנהגות גם מפתיע באופן מכוונים שנה אלפים
בימינו. החמאס
טילים כנגד תהלים – בחמאס דוד מלחמת
ירד חמסוֹ קדקדוֹ ְְֲֳֵֵַָָועל
בסוף ישראל. עם ושל שלו והצוררים האויבים על המלך דוד מדבר ז' בפרק מלבד כי ומזכיר בחמס, העוסקים של פעולתם דרך על מדבר הוא המזמור חרבּוֹ שׁוּב י לא "אם דולקים: מוות כלי של חצים יורה הוא והקשת ְִַָֹהחרב
יפעל". לדלקים צּיו ח מות הכיןכּלי ולוֹ וֹננה: ויכ דר0 שׁתּוֹ ק ְְְְְְְְְִִִִִֵֵֶֶַַַָָָָָֹילטוֹשׁ
"הנּה. שקר בתעמולת נגדנו משתמש הזה האויב כי המלך, דוד מזכיר ִֵעוד בורות חופר הזה האויב כי מזכיר גם הוא ". וילדשׁקר עמל והרה און בּל ְְְֶֶֶַַָָָָָָָיח כי, ואומר מתפלל המלך דוד בפח. אותנו ולהפיל להפתיע ומנהרות ויּפּלבּשׁחת פּרהוּ ויּח כּרה "בּוֹר קברם: יהיו החמס אנשי של ְְְִֵַַַַַָָֹהמנהרות עמלוֹ שׁוּב "י ייפול: הוא נגדנו, משתמש הוא שבהם כלים באותם ְֲִָָָיפעל".
עליוֹן". ה' ואזמּרהשׁם ה'כּצדקוֹ וֹדה א ירד: חמסוֹ קדקדוֹ ועל ְְְְְְְֲֲֳִֵֵֵֶֶַַַָָָֹבראשׁוֹ
נפשׁוֹ חמסשׂנאה ְְְֵַָָָָֹואהב
בו מזכיר הוא החמס. על בו מתפלל המלך שדוד פרק עוד הוא "א י פרק על לירות באמת. מפשע חפים על בקשת לירות הזה, האויב אהבת את וֹ וֹתבּמ ליר יתר, על צּם ח קשׁת, כּוֹננוּ ידרכוּן שׁעים הר הנּה "כּי. לב ְְְְְִִִִִִֵֶֶֶֶַָָָישרי. לוחמים או חיילים על דווקא לכוון יומרה שום לו אין לב". לישׁרי ְְִֵֵֶֹאפל
. וילדים נשים על דווקא מכוון הוא
"אוהבי את וגם החמס את גם שונא אלוקים כי המלך דוד אומר זה בפרק הלכה זו בימינו שׁוֹ". נפ שׂנאה חמס ואהב שׁע ור יבחן, דּיק צ ' "ה ". ְְְְְִִֵַַָָָָָָָֹהחמס לרשע "אוי ותומכיהם. החמאס אוהבי על הגנה שום אין כי לדעת חשובה
בו. ולתומכים לאוהבו שכן כל ". לשכנו ואוי
אותם על ימטיר אלוקים כי ומבקש המלך דוד מתפלל הזה הפרק בסיום שׁעים ר על "ימטר: השמים מן וגפרית" אש "פחים חמס ואוהבי ְְִֵַַָרשעים משמעות שמקבלות מילים מנתכּוֹסם". וֹת זלעפ וּח ור וגפרית, אשׁ ְְְְְִִִֵַַָָָָפּחים
אלו. בימים מיוחדת
חמסתּצּילני שׁ ִִִֵֵַָָמאי
" י פרק עם ואויבי אויביו כל את דוד מתאר שבו פרק הוא בתהלים ח. באויבים ללחום כיצד ישראל את דוד מלמד הזה הארוך בפרק ישראל. "ארדּוֹף: הזה מהפרק הפסוק את תדיר מזכיר היה "ל זצוק אליהו הרב ְֶמרן ותקיפה חזקה לחימה שצריך ללמוד עדכּלּוֹתם". אשׁוּב ולא ואשּׁיגם וֹיבי ְְְִֵַַַַָָֹֹא להכריע המלך מדוד ללמוד צריך כי אומר היה זצוק״ל הרב מהססת. שלא הבאות. המלחמות את שמעוררות בפשרות אותה לסיים ולא המלחמה את
הוא שכוחו ויודע ענווה מלא הוא כוחו, בכל נלחם המלך שדוד למרות ועל כּאיּלוֹת רגלי משׁוּה כּי: יּתּןתּמיםדּר ו חיל זּרני המא "האל ְְְְְְִִִִִֵֵֵֶַַַַַַַַַָָָָָמשמים. הפסוקים וֹעתי". זר נחוּשׁה שׁת ק ונחתה למּלחמה ידי מלמּד יעמידני: ְְְְְֲֲִִִִֵֵֶֶַַַַַָָָָָָָֹֹבּמתי המופלאים הנסים האם לשואלים עקיפה תשובה הם המלך דוד של הללו שנלחם המלך, דוד הקב״ה. בזכות או " ברזל "כיפת בזכות הם איתן" ב״צוק הן הזאת והחכמה הזאת העוצמה כי לנו אומר וכישרונותיו, כוחו בכל בבני נותן שאלוקים וחוכמה הוּא-ְְֱִֶֶַָָֹעוצמה אלקיG, כּי ה' את תּ "וזכר: אדם
חיל" לעשׂוֹת Gכּח ל הנּתן ( יח ח )דברים. ְֲֵַַַֹֹ
חמסשׂנאוּני ְְְִִֵַָָושׂנאת
בימינו ישראל. לעם החמס של העזה השנאה על דוד מדבר כ״ה בפרק כגדולי, ישראל עם על להעליל ממשיכים שהם בכך מתבטא זה מכריזים הם במצות. ילדים של דם מערב שהוא הדורות, בכל האנטישמים אדמת מכל ולגרשם ישראל עם את להשמיד רצונם על מלא בפה -ְְְְִִֵַַָָָֹארץ חמס ושׂנאת בּוּ, ר כּי איבי "ראה המלך: דוד אומר כן על ישראל.
שׂנאוּני" ( יח כה )תהילים. ְִֵ
"למען חטאתו. שיישא "ה מהקב לבקש המלך דוד את מביאה זו ְַַשנאה
הוּא" רב כּי לעוֹני וסלחתּ ה' G שׁמ ( יא )כה אותנו יכריעו שלא מנת על ְְְֲִִִַַַָָ.
רבנו משה שטוען הטענות כמו ממש בעולם. ה' חילול ויהיה חטאותינו
. העגל חטא על לכפר בבואו לקלל בא השונא שבלעם בעת שהיה כשם, לישראל מחילה מבקש דוד זאת כל ". "רגע אפילו עליהם כעס לא אלוקים שעה באותה ישראל. את. זכויותיהם את להזכיר רק ישראל, על לקטרג אסור מלחמה שבשעת בגלל
חמס ויפח עדישׁקר בי וּ קמ ִִִֵֵֵֶֶַָָָכּי ועל עלינו פרס שאלוקים השלום סוכת את מזכיר המלך דוד "ז כ בפרק
במ ישראל כל אותה אהלוֹ". בּסתר תּרני יס רעה כּהבּיוֹם בּס יצפּנני "כּי ְְְְְְֳִִִִִֵֵֵֶַָָָֹֻדבר.
רעים פגעים מפני מחסה שמשמשת סוכה ו( ד )ישעיה החצים כל מפני.
עלינו. זרקו שהאויבים והבליסטראות בכל אמנם. ובחגים בשבת ערבית בתפילת מזכירים אנו השלום סוכת את עוזר רק לא ומגן". ומושיע עוזר "מלך אומרים: אנו יום שבכל י״ח תפילת גם כלפינו. שמפנים מוות כלי כל בפני "מגן" גם אלא מושיע, רק ולא
זה. בעניין אברהם" "מגן לכוון צריך הברכה בחתימת עלינו כמגן משמש "ה שהקב בתהלים רבות פעמים מזכיר המלך דוד
( ועוד ז כח, לא, יח, )תהילים לבניו. ה' אהבת גודל את מכאן למדו ובמדרש. : היונק את האומן יישא כאשר אליו אותנו קירב ה' כי אומר שהפסוק
אלי". אתכם ואבא נשׁרים עלכּנפי אתכם ְְְְִִֵֵֶֶֶֶֶַַָָָָָָ״ואשּׂא כנפיו. על גוזליו הנושא "כנשר המדרש: בשם רש״י מסביר זה פסוק על מעוף שמתיראין לפי רגליהם בין בניהם את נותנים העופות שאר שכל שמא האדם מן אלא מתירא אינו הזה הנשר אבל גביהם, על שפורח אחר אומר: כנפיו, על נותנו לכך גביו. על פורח אחר עוף שאין לפי חץ, בו יזרוק וגו' האלקים מלאך ויסע כן עשיתי אני אף. בבני ולא בי החץ יכנס מוטב בליסטראות ואבני חצים זורקים מצרים והיו וגו' מצרים מחנה בין ויבא
מקבלם". והענן ישׁאלוּני ידעתּי לא שׁר א חמס עדי וּן וּמ ְְְֲִִִֵֵֶַָָָָֹק שממציאים חמס עדי מפני הגנה מהקב״ה המלך דוד מבקש ל״ה בפרק זוכרים כולנו ". וּני ישׁאל ידעתּי לא אשׁר חמס עדי "יקוּמוּן בעזות. ְְְֲִִִֵֵֶַָָָָֹשקרים את והכפישו גולדסטון ועדת בפני שהעידו החמאס אוהבי "עדויות" את
. מאלוקים הגנה המלך דוד מבקש כנגדם העולם. בפני ישראל עם דואגים אנו טובה. תחת רעה משיבים שהם בכך הוא דוד של הצער עיקר רעה מחזירים והם בניין, וחומרי כסף, חשמל אוכל, להם ונותנים להם
במשלי המלך שלמה אמר וכבר. טובה תחת )יז( וֹבה ט רעהתּחת שׁיב "מ ִֵַַָָָ: וֹל טוֹבהשׁכ רעהתּחת "ישׁלּמוּני דוד: אומר כן על מבּיתוֹ". רעה וּשׁ תמ ְְְִִֵַַַָָָָָָֹלא
ְְִַלנפשׁי". . ומגן ומושיע עוזר הקב״ה של היותו את מזכיר דוד הזה בפרק גם
יריבי את ' ה "ריבה דוד מבקש שבתחילה הוא כך אחר לחמי". את ְְֲִִֶֶַַָָֹלחם מלאכים שישלח מבקש כך אחר וּמהבּעזרתי". וק נּה וצ מגן "החזק ְְְְֲִִֵֵֶַָָָָמבקש וּכּמץ "יהי: יותר ראויים הם שבהם למקומות שלהם המוות כלי את ְְִֹשידחו
ה'דּוֹחה". וּח, וּמלא0 ר ְְִֵֶַַַלפני
וריבבּעיר חמס ראיתי ְִִִִִָָָָכּי. בניהם ויסתכסכו שיתפרדו החמס אנשי על המלך דוד מתפלל נ״ה בפרק ביניהם לסכסך אלא כלפינו, מופנית תהיה לא שבלבם הגדולה שהשנאה בעירק היום רואים שאנו כמו ממש במצרים". מצרים "וסכסכתי בחינת. חמאס ובין אש״פ בין גם כך שיהיה עצמם. את מכלים שהם ובסוריה, ". וריבבּעיר חמס ראיתי, כּי לשׁוֹנם פּלּג אדני "בּלּע לסונים. השיעים ְְֲִִִִִַַַַָָָָָָֹבין
. לעולם מביאים שהם והחמס מהרשעה אלא אותם, משנאתנו לא כן על. התפילה הוא עליהם שיכול הרוחני הכוח כי דוד מלמד זה בפרק
קוֹלי" יּשׁמע ו ואהמה אשׂיחה וצהרים ובקר "ערב: אומר הוא יח'( )נה. ְְְֱֳִִִִֶֶֶֶֶַַַָָָָֹ ליכּי קּרב מ נפשׁי וֹם בשׁל "פּדה: ריקם חוזרת שלא בציבור תפילה ְְְִִִִַָָָָבמיוחד
" מּדי ע היוּ ברבּים יט'( )נה לּתי אלקיםתּפ "האזינה זה: בפרק דוד מבקש כן ְְֱֲִִִִִִִַַָָָָֹ.
" ואהימה ארידבּשׂיחי וענני שׁיבהלּי הק מתּחנּתי: ואלתּתעלּם ( ב )נה. ְְְְְְֲִִִִִִִִִִִֵַַַַַָָָָָ
ידיכםתּפלּסוּן חמס ְְֲֵֵֶֶַַָָבּארץ אמרו חכמינו עוולות. המלאה החמס ארץ את המלך דוד מזכיר נ״ח בפרק רחמים". על מתאכזר סופו – אכזרים על המרחם "כל כי עוול עושי על היא אלו ברשעים שנקמה נקם". חזה דּיקכּי צ שׂמח "י דוד: אומר כן ְִִִַַָָָָעל
וייראו. יראו למען, גדולה מעלה וֹת מלתּע וֹ, הרסשׁנּימוֹבּפימ "אלקים הרשעה. של כוחה שוברת גם ְְְֲִִִֵֶַָֹהנקמה כמו. גדול ה' קידוש גם היא רשעים של שיניהם שבירת '". ה נתץ ְְִִֹכּפירים ישׁביפּלשׁת: אחז חיל ירגּזוּן, מּים ע "שׁמעוּ המצרים. טביעת בעת ְְְְִִִֵֶַַָָָָשהיה
כנען" שׁבי י נמגוּכּל רעד יאחזמוֹ מוֹאב אילי אדוֹם אלּוּפי וּ נבהל אז ְְְֱֲֲִֵֵֵֵֵַַַָָָָָֹֹֹ)שמות
יד טו ( הזאת הנקמה כי המלך דוד אותנו מלמד כאן גם כך שם כמו.
שׁפטיםבּארץ". אלקים שׁ "י כי ְֱִִֵֶָָֹֹמלמדת לעשות ראוי מקום בכל ביחיד הודאה ברוב והודאה הודאה עם. יתברך ' לה יראה מביאה על גדולה אומות העולם. כי ביודעם לא הוא הנס מקרה אלא שקרה, יתברך ' מה
שׁם נפ יגאל ְְִִֵַַָָָמתּוֹ: וּמחמס בהקשר החמס הכרתת על מדבר המלך דוד "ב ע בפרק קידוש מביאה שמלכותו המלך, המשיח מלך של למלכותו וּ". יעבדוּה כּלגּוֹים מלכים כל וֹ ל "וישׁתּחווּ העולם. כל מול ' ְְְְֲִִִַַַָָָה "כּי החמס. של הרשע מול אל צדק לעולם שמביא ִהמלך וֹן ואבי עלדּל יחס לוֹ: עזר ואין ועני משׁוּע וֹן אבי ְְְְְְִִֵֵֵֶֶַַַַַָָֹֹיצּיל
יוֹשׁיע". אביוֹנים שׁוֹת ְְְִִֶַַונפ דמם שאפילו, החמאס רשע מול חשובה הזאת ההדגשה וילדים נשים שמים בעיניהם. זול הערבים אחיהם של -כמגן יודע המשיח מלך לעומתם חייהם. את להציל חי וייקר שׁם, נפ יגאל תּוֹ0וּמחמס "מ עשוקים. של חיים ְְְִִֵֵַַַָָָלהעריך
בּעיניו". ְֵָָָדּמם למלך החמס ניצחון את המלך דוד קושר "ח י בפרק גם האחרונים. ואויבים יריבים הרבה מונה הוא שם המשיח. קמי מן אף מאיבי, "מפלּטי החמס. אנשי הם ְְְִִֵַַַָָֹשבהם הודאה על מדבר שדוד אחרי ". חמסתּצּילני מאישׁ ְְִִִִֵֵֵַָָתּרוֹממני, "עלכּן: אומר הוא החמס, אנשי על הניצחון בעת ֵַברבים דוד מדבר ההודאה אחרי אזמּרה". G ', וּלשׁמ ה בגּוֹים וֹדG ְְְֲִִֵַַָא חסד ועשׂה כּוֹ מל שׁוּעוֹת י "מגדּל: המשיח מלך רוממות ְְְְִֶֶֶַַֹעל
עוֹלם". עד וֹ לדודוּלזרע ְְְְִִִַַָָלמשׁיחוֹ אמור שהיה, בחזקיהו האמור את מזכירה הזאת ההודאה דוד שירה. אמר שלא בגלל היכולת את ואיבד משיח להיות להגדלת מכך וזוכה החמס, ניצחון על שירה אומר אני: אומר בימינו במהרה. המשיח מלך על חסד ושפע המלך ישועת
. אמן
וֹ למ חמס ֲִַָָָָיעטףשׁית ע״ג -פרקים המשוררים מהלוויים, אסף של מזמורים הם בתהלים ע״ד אנשי של וטפילותם בטלנותם את אסף מזכיר "ג ע בפרק המקדש. בבית ועל חשבונם על הון וצוברים אחרות אומות של בכספים שנתמכים החמס אנשי של גאוותם על מדבר הוא אינמוֹ". אנוֹשׁ "בּעמל עמם. בני ֱֲֵֵַַחשבון גבוהה מדברים גאוה". "ענקתמוֹ. -ְֲֲַַָָהחמס בשם נלחמים הם כאילו, גבוהה
בשּׁמיםפּיהםוּלשׁוֹנםתּהל0בּארץ". "שׁתּוּ. ְֲִִִֶֶַַַַָָָָאלוקים "הנּה העליונה. על ידם כאילו עצמם את מראים רשעותם כל שאחרי ִֵאנשים ניקיון על לשמור שלנו המאמצים וכל חיל". השׂגּוּ עוֹלם ושׁלוי שׁעים ר לּה ְְְְִִִֵֵֶַָָָא אלא עוד, ולא כּפּי". וֹן וארחץבּנקּי לבבי זכּיתי ריק "א0. לשווא היה ְְְִִִִִִֶַַַָָָָכפיים
שהביק לבּקרים". ותוֹכחתּי יּוֹם ה נגוּעכּל "ואהי נגדנו. היא העולם מכל ְְְֱִִִַַַַָָָָורת. קצרים הם זאת רשע מלכות של שימיה המלך דוד לנו מבשר זאת עם מפלת ייפלו הם אחת בבת וֹת". מןבּלּה תמּוּ וּ ספ כרגע, לשׁמּה היוּ ְְִֵַַַַָָָָָ״אי0
ייפסקו. בארץ שעשו הבלהות וכל עולם,
חמס נאוֹת ארץ שׁכּי מח וּ מלא ְְֲִֵֶֶַַָָָכּי גרמו לא הם עלינו ה' ובחמלת טילים, כאלף ירו הרשעים כי קודם הזכרנו
של רעה מחשבה כי אסף אותנו מלמד ע״ד בפרק. שחשבו כמו נזק
רעה. גרמה שלא אף, מעשה כמו נחשבת הללו האנשים להם שמצטברים ככל כי אלו, רשעים של חובותיהם את למנות חשוב "לא הפסוק: כדברי הקודש. בארץ אחיזתם את מאבדים הם ֹחובות לּה הא הגּוֹים שׁעת בּר ארצם, כּי את שׁת לר בא תּה א G לבב ְְְְְְְְְִִִִֵֶֶֶֶֶַַַַָָָָָָָבצדקתGוּבישׁר לאבתיG ה' נשׁבּע אשׁר הדּבר את הקים G, וּלמען פּני מ מוֹרישׁם G אלקי ' ְְֱֲֲִִִִֶֶֶֶֶַַַַַָָָָָֹֹה
" וּליעקב ליצחק לאברהם ה( ט )דברים הערים, לתוך טילים אלף שירו אחרי ְְְְְֲִַַָָָֹ.
בארץ זכות להם ואין, לשמים עד גברה. -רשעתם כלל ישראל מהגמרא משמע כך למעשה? אצלם מצטרפת רעה שמחשבה ומנין
( "ב ע צו )סנהדרין "יוּדעכּמביא בתהלים: ע״ד בפרק האמור בפסוק שדנה ְִִֵַָ, מצרף "ה שהקב ממנו ולומדת דּמּוֹת", קר עץ ְְְְִֵַָָָֻלמעלהבּסב0 הסבירו כך למעשה. המחשבה את העולם אומות לרשעי המקדש: בית את שהחריב טיטוס על הפסוק את חכמים של בירושלים גם פגע כי שחשב הּ". זיחאדּעתּי קא ְֲִֵַָָָ״הוה
עצמו. בקב״ה פגע וכאילו מעלה היכלא קטלתּ, , קטילא עמּא הּ, לי ואמרה קלא ְְְְְְְִֵֵַַַָָָָָָָָָָ״נפקאבּת ואמרה קול בת יצאה טחינת". טחינא, קימחא קלית, ְְְְִִִִַָָָָָקליא, טחנת. טחון קמח שרפת. שרוף היכל הרגת. הרוג עם לו:
. דעתך תזוח שלא כלום. במעשיך עשית לא יכול הוא מטה, של מקדש בבית לפגוע כוח אין לטיטוס הקדושה. מהם שהסתלקה אחרי ובאבנים בעצים רק לפגוע יכול לא שהוא בוודאי בעוונותינו. אותו שרפו שכבר אחרי זה בפרק אסף התפלל "כ אעפ מעלה. של בירושלים לפגוע בית את בהם ששבר קרדומות אותם כי טיטוס על ואמר של בירושלים פגע כאילו לו ייחשבו – למטה המקדש
עץ סבך אותו לפניך "יודע מעלה: את בו ששבר קרדומות הייתה כך כי הכבוד". בכסא למעלה הביאו כאילו ירושלים
רשע אותו של כוונתו ( "ב ע צו סנהדרין )רש״י.
שבגמרא כיוון גדול, הוא הזה החידוש ( ע״א מ )קידושין כתוב: שׂה, שׁנּאמר למע מצרפהּ הוּא וּ0 הקּדוֹשׁבּר וֹבה ט שׁבה ְְְֱֲֲֶֶֶַַַַָָָָָָָ״מח
( ג )מלאכי, יּשׁמע ו ה' ויּקשׁב רעהוּ, אל שׁ אי ה' יראי וּ נדבּר ְְְְְִִִִֵֵֵֵֶַַַָָ׳אז מאי שׁמוֹ'. שׁבי ה'וּלח ליראי לפניו, זכּרוֹן ספר יּכּתב ְְְְְְִִִֵֵֵֵֶַַָָָָֹו שׂוֹת לע אדם חשׁב לּוּ אפ אסי, רב אמר שׁמוֹ'? וֹשׁבי ְְְֲֲִִֵַַַַַָָָָ'וּלח הּ". עשׂא לּוּ כּא הכּתוּב עליו מעלה עשׂאהּ, ולא ונאנס ְְְְֱֲֲֲִִֶֶַַַָָָָָָָָֹמצוה, הּ מצרפ וּא ה וּ0 הקּדוֹשׁבּר אין רעה שׁבה "מח זאת ְְֲֵַַָָָָָָָָלעומת
ְֲֶַלמעשׂה". הגמרא שם האמור כי הש״ס" "גיליוני בעל הרב חידש אמנם להם נחשבת העולם אומות לגבי אבל ישראל, לגבי הוא לטיטוס שהחשיבו וכשם אותה. עשו כאילו הרעה מחשבתם למעשה. כוונתם כל את החמאס לאנשי מחשבים כך למעשה, כוונתו את
תּנצרני חמסים ְְֲִִִִֵֵָמאישׁ בפרק "מ. ק פרק הוא החמס, את המלך דוד מזכיר שבו האחרון הפרק "פ אע, ורשעים רעים להם וקורא פעמים שלוש החמס את דוד מזכיר זה לּצני "ח מזכירם: דוד בתחילה ה'. עובדי וכמו ' ה אוהבי כמו מתראים ְִֵַשהם שׁע ר מידי ' ה "שׁמרני: אומר כך אחר חמסיםתּנצרני". שׁ מאי רע מאדם ' ְְְֲִִִִִִֵֵֵֵֵָָָָָָָה גרועים רשעים וכידוע ". לדחוֹתפּעמי וּ שׁב ח שׁר א, תּנצרני חמסים ְְְְְֲֲִִִִִֵֵֶָָָָמאישׁ
. מרעים שהם המוות כלי כל מפני עלינו שמגינה הסוכה את דוד מזכיר פה גם יסיר לא שהקב״ה מתפלל דוד נשׁק". שׁיבּיוֹם לרא כּתה "ס עלינו. ְְִֶַָָֹֹשולחים. ישראל לעם להזיק יוכלו שלא הרשעים של פיהם על הנמצא הרסן את כי אומרת הגמרא ". סלה וּמוּ יר אלתּפק, זממוֹ שׁע, ר יּי מאו ה' ְֲִֵֵֵֶַַַַָָָָָָ״אלתּתּן. מאווייהם הם כך כי. העולם את יחריבו הם הרסן, את להם משחררים אם
הגמרא שדרשה עשו לגבי גם נכונים הללו והדברים ( ע״א ו )מגילה לגבי וגם
. פעמים שלוש זה בפרק שמוזכר החמס
המלך דוד בהשתתפות תפילה
בשנים, - חמס אנשי מול ישראל להצלחת דוד התפלל אלו פרקים עשר בפרקים מקומות וכמה בכמה תומכיהם. וכל החמס ארץ החמס, אוהבי וצהרים ובקר "ערב מולם. התפילה של כוחה את דוד לנו מגלה ְֳִֶֶֶַָָֹאלו שׁי נפ וֹם בשׁל "פּדה: בציבור תפילה במיוחד ". וֹלי ק יּשׁמע ו ואהמה שׂיחה ְְְְֱִִִִֶֶַַַָָָָָא
עמּדי" היוּ בּים בר ליכּי קּרב מ )נה( ְְִִִִִִַָָָ. ולוחמי ישראל עם ולמען בימינו החמאס אנשי כנגד כשמתפללים כן על את גם ולומר, עליהם המלך דוד של תפילתו את להזכיר עניין יש ישראל,
חלקם או הללו הפרקים ( קמ עד, עג, עב, נח, נה, לה, כז, כה, , יח, יא )ז, נזכה בכך.
. השלום עליו המלך דוד לתפילת תפילתנו את לצרף
ךּ אהלל וּם עצ רבבּעם, בּקהל ְְְְֲֶַַָָָָָאוֹד בשירה גדולה להודאה סיבה היא מהחמאס ההצלה כי דוד מזכיר ז' בפרק
וֹן" עלי ה' שׁם מּרה ואז ה'כּצדקוֹ, וֹדה "א ובזמרה. ( יח ז )תהילים שלא "פ אע ְְְְֲִֵֶֶַַָ. על לה' ומודים שמחים אנחנו המלך, דוד כהדרכת לגמרי, אותו הכנענו בקהל ' לה להודות חשוב כן על עתה. עד עמנו שעשה המופלאים הנסים
אהללךּ" עצוּם רבבּעם וֹדGבּקהל "א. רב לה( )תהילים. ְְְְֲֶַַָָָָָ והודאה " "מודים בתפילת ביחיד הודאה. ומקום מקום בכל לעשות ראוי כך על וכינוסים מקום באותו שקרו הנסים על הודאה של כינוסים עם. ברוב
בכוונה הגדול הלל לומר ישראל. לכלל שקרו הנסים קלו( )תהילים לומר. על גדולה יראה מביאה יתברך ' לה שהודאה עם. ברוב " חי כל "נשמת
. יתברך מה' אלא שקרה, מקרה לא הוא הנס כי ביודעם. העולם אומות יודע הוא כי לה', שר ישראל עם סוף. ים קריעת אחרי בשירה היה כך בהלה הפילה זו שירה אותנו. ' ה מאהבת אלא במקרה, נקרע לא שהים יהושפט אצל היה גם כך רעד. בהם שאחז, מואב ואילי אדום אלופי על שמחה עשה לביתו כשחזר. ומואב אדום עמון, מול גדולה ממלחמה שניצל וּשׁלם יר אל לשׁוּב בּראשׁם ויהוֹשׁפט וּשׁלם ויר יהוּדה שׁ אי וּכּל יּשׁב "ו ְְְִִִִִֶַַַָָָָָָָָָֹֻגדולה: וֹת וֹתוּבחצצר וּבכנּר בּנבלים וּשׁלם יר יּבאוּ ו: וֹיביהם מא ' ה שׂמחם ְְְְְְְְֲִִִִִִֵֵֶַַַָָָָָֹֹֹבּשׂמחהכּי
'". ה ֵֶאלבּית "ויהיפּחד האומות. על גדול פחד נפל יהושפט של הגדולה ההודאה ְִַַַאחרי ישׂראל: וֹיבי א עם ה' נלחם וֹת, בּשׁמעםכּי הארצ ממלכוֹת עלכּל ְְְְְְְֱֲִִִִִֵֵַַַָָָָָָֹאלקים
יהוֹשׁפט וּת מלכ ותּשׁקט בימינו גם שנזכה רצון יהי ". סּביב מ אלקיו וֹ ל ְְְֱִִִַַַַָָָָָֹֹויּנח כי שידעו העולם, אומות על נופל הפחד ואת ישראל הצלחת את לראות
. אמן אחד. ושמו אחד ה' יהיה ההוא וביום הארץ כל על מלך ה' היה
הלכה ספרי סדרת
פסקי ע״פ אליהו מרדכי הרה״ג זצוק״ל מרדכי "ג הרה פסקי פי על הלכה ספרי סדרת בעריכת כעת עסוקים אנו. צופיך קול בשיעורי ונאמרו ערוך שולחן בקיצור שכתובים זצוק״ל אליהו
שותפים להיות המעוניינים רבות. ההוצאות גם, ומשמחת רבה העבודה
בכתיבה או בתרומה
לטלפון למיילe_ari@vmail. co. ilאריאל0533351240או יפנו
בקרוב אליהו דבי תנא תשע״ה לשנת יומית הלכה
הרה״ג הרב הראשל״צ מרן פי על אליהו מרדכי זצוק״ל
לימוד יום ולהקדשת להנצחות הוראה דרכי פקס02-5621195 077-4448382
קדושים תכריכים גם המצרים, בין ימי אלו, בימים חצות תיקון לאמירת יש מיוחדת חשיבות תיקון רק וביום לאה, תיקון וגם רחל תיקון גם בלילה ביום. וגם בלילה עומק הבנת תוך הלב, מעומק בבכייה התיקון את לומר מאוד וחשוב. רחל
. ובגלות הבית בחורבן השכינה של הצער ופרישה, קדישא חסידא אחד, חכם היה זצוק״ל: אליהו מרדכי הרב סיפר בלי לילה עליו עובר היה ולא וחסיד צדיק שהיה, ע״ה מוצפי יעקב הרב אומר היה התיקון את אומר וכשהיה שליש. בדמעות גדול בבכי חצות תיקון מאה לאחרי לעצמו שקנה התכריכים על התכריכים-אותו והיו ועשרים,
בדמעותיו. ספוגים מעלתו, את הכירו שלא קדישא, החברה אנשי באו עולמו לבית כשנפטר נקבור לא לי: אמרו וערכם. מעלתם את הבינו ולא שלו התכריכים את וראו הם אפילו להם: אמרתי פשתן. של לא שהם הללו, התכריכים עם אותו הצדיק של הדמעות למעלת ערך אין כי ביותר, חשובים הם כותנה של מקמץ היה לא זצ״ל הרב בוודאי אותם, תבדקו אופן בכל הזה. הגדול שהם ומצאו לבדיקה אותם שלחו מהודרים. שאינם תכריכים לקנות במצוות אחר סוג כמו ונראו צבעם השתנה דמעות שמרוב אלא פשתן, של באמת
אריג. של לאט לעכל התחילו בו, טיפלו קדישה החברה שאנשי ל-אחרי את אט הם. בתחילה בהם זלזלו שהם הללו הקדושים התכריכים של המשמעות הקדושה, השכינה על הזה המיוחד הצדיק של והבכי הצער עם נפגשו מטר ובידו קדישא החברה ראש אלי ניגש המלאכה את כשסיימו ונרעדו. ביקש הוא מיותר. להם שנשאר לעצמו הרב שהכין ממה פשתן של אחד
מאה אחרי בו להיקבר לעצמו, אותו לקחת ועשרים. -רשות על הלכה. יש, החשיבות כל עם: לו -אמרתי לבנו שייך זה ערוך" "שולחן פי על ויתר לא שהבן כמובן. לך ייתן אם אותו שאל לי. ולא היורש שהוא
עליון. כך כל צדיק של מיוחד כך כל דבר
dkldk daeyz
. epilr mgx, epkln epia` בשחרית בשחרית בשחרית בשחרית " מלכנו מלכנו מלכנו מלכנו אבינו אבינו אבינו "אבינו להגיד להגיד להגיד להגיד צריך צריך צריך צריך האם האם האם האם
? הביטחוני הביטחוני הביטחוני הביטחוני המצב המצב המצב המצב בגלל בגלל בגלל בגלל ובמנחה ובמנחה ובמנחה ובמנחה. כן
`a eh-eh-e` giyn. הוא הוא הוא הוא ואם ואם ואם ואם? יבוא יבוא יבוא יבוא הוא הוא הוא הוא מתי מתי מתי מתי? מגיע מגיע מגיע מגיע לא לא לא לא המשיח המשיח המשיח המשיח למה למה למה למה? סימנים סימנים סימנים סימנים אין אין אין אין למה למה למה למה, בקרוב בקרוב בקרוב בקרוב יבוא יבוא יבוא יבוא אחוז חמישים ענק. בצעדי מתקרב המשיח גם, לכמות במקביל בקושי. אחד אחוז היינו פעם! בארץ ישראל מעם פעולת זו. הזמן כל עולים. בגשמיות וגם ברוחניות גם באיכות. מתחזקים
צדקנו. משיח iplivz q`ng yi`n. בחורי בחורי בחורי בחורי בפרט בפרט בפרט בפרט, אלו אלו אלו אלו בשעות בשעות בשעות בשעות להתחזק להתחזק להתחזק להתחזק אפשר אפשר אפשר אפשר במה במה במה במה
? ישיבות ישיבות ישיבות ישיבות על תפילה. נפשם שמוסרים החיילים על תפילה. ישראל אהבת על שמחולל ה' הרבה-כבוד יש שם בכוונה. תהילים לקרוא. החמאס ידי
. החמאס כנגד תפילה
lgx oewiz. בין בין בין בין בימי בימי בימי בימי היום היום היום היום בחצות בחצות בחצות בחצות " רחל רחל רחל רחל תיקון תיקון תיקון "תיקון לומר לומר לומר לומר רשאיות רשאיות רשאיות רשאיות נשים נשים נשים נשים האם האם האם האם
? המצרים המצרים המצרים המצרים. איסור בזה אין
אליהו "ברכת מדרש "בית
מר״ן וע״ש בשליחות ה "א זיע אליהו גר״מ עכו בעיר
בעיון וגמרא הלכה בלימודי המעוניינים אברכים קולט
מותנים אינם בכולל הלימודים תורה. ובהרבצת
לפרטים. בגרעין בשותפות 0507276472
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות