בס״ד האתרוג סגולות
מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א
המעיים חולי
1. א עמוד מה דף סוכה מסכת בבלי תלמוד
כיצד… ערבה מצות? משנה. את שומטין תינוקות מיד
אתרוגיהן ואוכלין. לולביהן,
2. א עמוד מה דף סוכה מסכת רש״י - לולביהן את שומטין תינוקות מיד את שומטין הגדולים
בשביעי מידם הקטנים. לולבי
אתרוגיהן- ואוכלין משום לא בדבר ואין תינוקות, של
שמחה מחמת נהגו שכך שלום, דרכי משום ולא. גזל,
3. ב עמוד מו דף סוכה מסכת רש״י בחוקותי סדר רבה [בויקרא רבה) (בבראשית דאמרינן
והקניטתו לעני, דינר שנתן אחד בחסיד מעשה לז]: פרשה של בשביעי להתפרנס, במה לו היה ולא וברח, אשתו תמן כדתנן התינוקות, מיד אתרוגין ושמט הלך: ערבה בספינה עובר חסיד אותו והיה כו', שומטין התינוקות מיד דמצוה לאתרוגין המלך לבית והוצרכו אחד, כרך דרך
לביתו. וחזר גדול, ביוקר ומכרן לרפואה,
4. ב סימן לז פרשה בחקותי פרשת רבה ויקרא לד (איוב הּוא הֲדָּא יַפְלִא, כִי אִיׁש דָּבָּרַאחֵר, יא), ": פֹעַל כִי
יַמְצִאֶּּנּו," אִיׁש לוֹּוכְאֹרַח יְׁשַלֶּם ָאדָּם גְבַר בְחַד הֲוָּה עוֹבָּדָּא
א ל מִּנְהוֹן וְחַד מִצְוָּה עֲבַד מִּנְהוֹן חַד בְנִין, תְרֵין לֵיּה ָּדַהֲווֹ מַה כָּל וְזַבַן לְבֵיתֵיּה זַבַן מִצְוָּה דַעֲבַד הַהּוא עִקָּר, כָּל עֲבַד
לְמִצְוָּתָּא. וְאַפְקַנְתְהוֹן לֵיּה דַהֲוָּה דְהוֹׁשַעְנָּא בְיוֹמָּא זְמַן חַד זְבֵין פּוק לֵיּה פּולְסִיןָאמְרָּה עַשְרָּה אִינְתְתֵיּה לֵיּה יַהֲבָּה
גַבָּאֵי בֵיּה פָּגְעּו לַּׁשּוק כֵיוָּןׁשֶּיָּצָּא מִןׁשּוקָּא, כְלּום לְבָּנֶּיָך חּולָּקְָּך הַב לוֹ מִצְוָּתָּא, ָאמְרּו מָּרֵי אֲתָּא הָּא צְדָּקָּה, ָאמְרֵי נְסַב יְתוֹמְתָּא, לְחָּדָּא קוֹלָּא חַד זָּבְנִין דַאֲנַן מִצְוָּתָּא בַהֲדָּא
לְבֵיתו לֵילְֵך וְנִתְבַיֵיׁש לֹהוֹן, יַתְהוֹן וִיהַב פּולְסִין עַשְרָּה ְאִלֵין אֶּתְרוֹגַיָּא אִלֵין מִן תַמָּן חָּמָּא הַכְנֶּסֶּת, לְבֵית לוֹ הָּלְַך מִיָּד תַמָּן הוֹׁשַעְנָּא, ּותְנִינַן בְיוֹם מְקַלְקְלֵי דְמֵינּוקַיָּא נְסַב אֶּתְרוֹגֵיהֶּם, וְאוֹכְלִים לּולָּבֵיהֶּן הַתִינוֹקוֹתׁשוֹמְטִין
עַדׁשֶּהִגִיע הַגָּדוֹל, בַיָּם לִפְרׁש וְהָּלְַך סַקָּא יָּת ְמִּנַהוֹןּומְלָּא וְאִׁשְתְכַח כֵיוָּןׁשֶּהִגִיעַׁשָּםַארָּעַתׁשַעְתָּא הַמֶּלְֶּך, לִמְדִינַת מִן אֱכֹל בְחֶּלְמָּאַאסְוָּתְָּך לֵיּה מֵעוֹי, ָאמְרִין חָּׁשֵׁש מַלְכָּא
וְאַת הוֹׁשַעְנָּא בְיוֹם עִמְהוֹן מַצְלִין דִיהּודְאי אֶּתְרוֹגִין ָּאִלֵין מְדִינְתָּא אִלְפַיָּאּולְכָּל לְכָּל בְהַהּואׁשַעְתָּא פִׁשְפְׁשִין מִתְסֵי, סַקָּא עַל יָּתֵיב גַבְרָּא לְהַהּוא וְאַׁשְכְחּון אַׁשְכְחּון, ָאזְלִין, וְלָּא
וְלֵית אֲנָּא מִסְכֵן גְבַר לָּהֶּם אֲמַר כְלּום, גַבְָּך אִית לֵיּה ָאמְרִין
אִלֵין מִן וְאַׁשְכְחּון בְסַקָּא פִׁשְפְׁשּו לִמְזַבְנָּא, כְלּום גַבִי אִלֵין מִן לוֹן אֲמַר הֵן, מָּה אִלֵין לֵיּה וַאֲמָּרִין אֶּתְרוֹגִין,
וְַאעֲלּוה סַקָּא הוֹׁשַעְנָּא, ַאטְעָּנּון בְיוֹם מַצְלֵי ָּדִיהּודָּאי קֳדָּם שַקָּא פַּנּון וְאִתְסֵי. אֶּתְרוֹגַיָּיא אִלֵין מַלְכָּא מַלְכָּא, ָאכַל וַאֲנָּא עוֹדׁשְאֵלָּה לְָּך מַלְכָּאׁשְאֵיל לֵיּה אֲמַר דִינָּרִין. ּומְלָּאּוהָּ עַמָּא כָּל וְיִפְקּון מוֹדְלִי לִי דְיַחֲזֹר לֵיּהׁשְאֵילְנָּא אֲמַר עָּבֵיד,
נָּפַק מְדִינְתָּא לְהַהִיא דְמָּטָּא כֵיוָּן כֵן, לֵיּה בְדִין ע ָּלָּקֳדָּמּותִי, אֲחוֹיּובָּנָּיו נָּפְקּו לָּקֳדָּמּותֵיּה, עַמָּא כָּל וְנָּפְקּו קֳדָּמוֹי כָּרוֹזָּא דְנַהֲרָּא לְהוֹןׁשִבֹלְתָּא יְהַב נָּהָּר בְחַד גוֹזִין מִינֵי לָּקֳדָּמּותֵיּה,
דַאֲחוֹי מוֹדְלֵי וְיָּרַת לְבֵיתֵיּה עָּלֵל, ר וְאִשְתַכ יָּתְהוֹן, ַוְׁשָּטְפַת לו. יְׁשַלֶּם פֹעַלָאדָּם כִי מַהּׁשֶּּנֶּאֱמַר: ֹלְקַיֵם
5. תרגום המדרש דברי לד (איוב הּוא הֲדָּא יַפְלִא, כִי אִיׁש דָּבָּרַאחֵר, יא), ": פֹעַל כִי
אִיׁש לוֹּוכְאֹרַח יְׁשַלֶּם ָאדָּם יַמְצִאֶּּנּו," באדם היה מעשה צדקה מצות קיים מהם אחד בנים, שני לו שהיו אחד,
צדקה מצות שקיים הבן עיקר. כל קיים לא מהם, חד או לצדקה. ונתנם לו שהיה מה כל ומכר ביתו את מכר בזמן
, שקלים עשרה אשתו לו נתנה רבא הושענא ביום אחד, שיצא כיון השוק מן מה דבר לבניך וקנה צא לו: . אמרה
צדקה גבאי בו פגעו לשוק, "בעל הגיע הנה ואמרו
מבקשים שאנחנו זו במצוה חלקך תן לו: אמרו,"הצדקות אחד/אחת תכשיט/שמלה לקנות נטל אחת. ליתומה
להם אותם ונתן שקלים עשרה. אותם
מן שם ראה הכנסת, לבית לו הלך לביתו, לילך נתבייש
רבא הושענא. יום ב מקלקלים שהתינוקות אתרוגים אותם
שם: ושנינו "מיד ואוכלין לולביהן את שומטין תינוקות ה
."אתרוגיהן לקח, השק את ומילא הללו מהאתרוגים והלך
הגדול ביום לפרוש שהגיע כיון. המלך למדינת שהגיע עד
השעה לו שיחקה, לשם אמרו במעיו, חש המלך ש ונמצא
ל מלך בחלום: רפואת ל אכ ו היא ך מ ל אתרוגים ה ן
שה עמהם מתפללים יהודים ואתה רבה הושענא ביום
. מתרפא
המדינה ובכל הספינות בכל וחיפשו הלכו שעה באותה אמרו השק, על יושב אדם לאותו ומצאו הלכו מצאו, ולא
להם אמר למכור? מה דבר לך יש: לו: ואין אני מסכן אדם
אותם מן ומצאו בשקו חיפשו למכור כלום. אצלי מאלו להם: אמר הן? מהיכן לו: ואמרו האתרוגים נשאו רבה. הושענא ביום עמהם מתפללים שהיהודים האתרוגים מאותם המלך אכל המלך. לפני והעלוהו השק
. והתרפא יפ נו בקש המלך: לו אמר דינרים. ומלאוהו שקו שיחזירו מבקש אני לו: אמר אעשה. ואני בקשה עוד ממני
יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
העם כל ויצאו כסף. להם אחזיר ואני י שמכרת נכסתי לי דר שהוא מדינה לאותה שהגיע כיון כן, לו כשו לקראתי. אחיו ויצא לקראתו, העם כל ויצאו לפניו כרוז יצא בה, אותם הכתה אחד, נהר עוברים שהיו עם לקראתו, ובניו לביתו נכנס נשכר, היה והוא אותם, ושטפה הנהר שיבולת
אחיו של עושרו כל. וירש פֹעַלָאדָּם כִי מַהּׁשֶּּנֶּאֱמַר: לְקַיֵם
. לו ֹיְׁשַלֶּם
6. שם המדרש (על יוסף )ענף ע״י להעשירו כך אלקים עשה למה לב, לשום ראוי על ולא למקום פתחים דהרבה אחר, באופן ולא אתרוגים מה לדעת וצריך אתרוגים. ע״י העשירו מקרי ודרך חנם
'הדר נקרא 'תרוג שהא שבהיות ויראה בזה. הקב״ה לו רמז בעבור והנה חז״ל. כמאמר לשנה משה באילנו שדר על לברוח הוצרך לצדקה, אשתו לו שנתנה ממעות שנתן שיהיה לו לרמוז באתרוג העשירו לכן בביתו. לדור ושלא שיצטרך עניות לידי עוד יבוא שלא בביתו דר לעולם
צדקה [מעיל מביתו. ]לצאת
7. פלאג׳י קכב)הרב אות יב פרק וחיים רפואה (
מעים– מן שיאכל רפואתו מעיים כאב לו שיש מי יום עד ואתרוג לולב נטילת מצות בהם שנעשו האתרוגים ללמוד נראה כן ומתרפא. עמהם שמתפללים רבה הושענא שם ב…יעוין סי' פל״ז בחקתי ס' רבה מדרש רז״ל. מדברי ולהיות שהוא. כמות אתרוג אכילת שהוא ונראה
שהוא האתרוג אכילת סובל אינו טומכא האיצ שלפעמים האתרוג קליפות לקלוף זה בסדר יעשה לעיכול, קשה דבר לחולי רפואה עושים הכי בלאו כי וישתה, במים ויבשלם ולפעמים ושותה במים לימונים קליפות לבשל מעים
החולי שהוא מה לפי והכל. המוהלשלו
עיניים כאב
8. שני חלק (רפואה המדות, ספר ד )אות
רְפּוָאה הּוא אֶּתְרוֹג עַל הִסְתַכְלּות עֵינַיִם. לִכְאֵב
9. סוכות תפלת סדר אבודרהם ספר באתרוג? למה כ) אמור תנחומא (עי' בהגדה אמרינן עוד
ללב, דומה שהוא הלב הרהור על. לכפר
1 ריבת על שסופרו רבים עוד יש וכמוהם אחד סיפור, בחרנו קיימא של לזרע כסגולה הרב של. האתרוגים
קיימא של זרע
10 כף ב גם הובא טו; אות תרסד סימן ב חלק ללב יפה. ) ס ס״ק (תרסד סופר החיים
ביום ומנהגינו רבה הושענא הלולב ליקח התפלה לאחר
הבית פתח גבי על ולהניחו וערבה הדס עם קשור כשהוא
פ סח רב ובע הפסח, עד לשמירה בו ישן שהוא לוקחין
, החמץ שריפת תוך אל בבוקר מחציתו להשליכו, אותו מצוה של המצות בו שאופין התנור לתוך. ומחציתו
עושין והאתרוג בסוק מרקחת אותו א החג… אחר "ר
בשבט ט״ו בליל השלחן על לעלותו השנה ראש לאילנות
אשה, או איש הבית מאנשי עליו שיברכו הפירות בכלל
גם ומה ללדת, הרה היא אם לילד למקשה ממנו ליתן וגם ויצא בצער ולא בריוח שתלד סגולה שהיא שאומרים
ממנו ת כשאוכל ולשלום טובים לחיים קיימא בר הולד
שעה. באותה
11. מרדכי הרב על (סיפורים ישראל של אביהם
עמ193 א חלק 'אליהו), האתרוגים1 ריבת בזכות
עקרות על סיפורים מאות לא אם עשרות שיש היא האמת או אתרוג עם שניתנו הרב של ברכות בעקבות שנפקדו אבל סיפורים של קטן מקבץ כאן מביאים אנו אתרוג. בלי
הלוי8 אליהו מספר רבים. יש: כמותם מאז חלפו שנים להיפקד זכינו לא ועדיין מב״ת, זהבה זוגתי לבת נישאתי
היינו תפילות כמה בכיות, כמה זכורני. קיימא של בזרע חי בזרע בנים חשוכי כל בכלל שניפקד לקב״ה מתפללים
כבוד של משרדו עם בקשר בהיותי אחד יום. וקיים מב״ת נעמי גברת המזכירה לי הציעה זצ״ל, , הראשל״צ אל אותי תכניס והיא שתחיה, אליהו צביה לרבנית שאפנה
שהרב מהאתרוג ם אתרוגי ריבת ולאשתי לי ותת הרב
בסוכות עליו. מברך
היא כאבי. את בפניה ושטחתי לרבנית התקשרתי היה. וכן ולכן מהבית, בבוקר בתשע לצאת צריך שהרב אמרה לפני בירושלים לביתם ונגיע ברק מבני מהר שנצא כדאי הכניסה הרבנית בזמן. להגיע הספקנו דשמיא בסיעתא כן.
מריבת אשתי ל ונתנה הרב אל פנים במאור אותנו קיימא של בזרע אותנו בירך והרב. האתרוגים,
מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א
3 עמוד
נפקדה המשפחה כל לשמחת חודשיים, כעבור ה' ברוך והקב״ה גוזר צדיק בבת. גם מכן ולאחר זכר, בבן אשתי
. מקיים
12. תמט עמ' סוכות עובדיה חזון החג בימי עליו שברכתי שהאתרוג ידענא, עובדא אנא
לנשים ביתי בני חילקוהו המצווה חובת ידי בו ויצאתי שנה עשרה ושתיים שנים שמונה אחר בנים, חשוכי ובאותה מהאתרוג חתיכה אחת לכל ונתנו מנישואיהם, וזכות ולשלום. טובים לחיים ובבנות בבנים נפקדו שנה
. המגן אלף עליהם שתגן היא ראויה המצווה
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
