בס״ד אש צלי
הכנת הלכות
ה" מנגל " טוב ביום
הרבים לזיכוי יו״ל התשע״ג השבועות חג ערב
לפנות: ניתן הקובץ עניני בכל
052-769-9595
: עימוד ספרגרף ספרגרף ספרגרף ספרגרף 052-764-7844
מבוא
נצטוו מצרים, בארץ ישראל כשהיו עוד ה' ורצון הפסח, קרבן את להקריב הגבורה מפי אל התורה שאמרה כפי אש", "צלי ודוקא מישראל, ואחד אחד כל ע״י יאכל זה שקרבן היה המצריים יריחו למען היתה בזה יתעלה השם וכוונת במים, מבושל ובשל נא ממנו תאכלו
מש גדול הצלי ריח כידוע שהרי שיניהם. ותקהינה אלוהיהם, צלי מריח, המאכלים1 ריחות אר
שמו ויתקדש יתעלה וכך זרועו. בגבורת המלכים מלכי מלך של המזבח, על העולים ה' מקדשי ביומו יום דבר היה הצלי ריח המקדש בבית ואכן,
והחטאות2 השלמים זבחי מבשר ה' כהני וממאכל הוא בריך וקודשא, ניחוח בריח חדי
האישים. מן העולה ישרא תפוצות בקרב והנה לצורך צלי בשר בביתם לעשות טובים בימים הנוהגים ישנם ל ויין", בבשר אלא שמחה "אין כי חכמים שאמרו ממה סמך לכך למצוא ויתכן יו״ט, שמחת היא שמחתינו והיום קיים, שהמקדש בזמן היתה בבשר שהשמחה קט. ( )פסחים שאמרו ואף
) הרמב״ם כתב כבר הרי מ״מ )תקכט(, בשו״ע וכ״פ ביין, רק שמחה שיש הי״ח( פ״ו יו״ט הל'
בבשר3 גם האש ע״ג נעשה שהיה דמקדש דומיא כן עושים ואולי. ,
ו לענין, מענין אוכל כשהיה זצוק״ל הדור מגדולי א' בשם שאמרו אמת ממגידי שמעתי
המקדש, לבנין מתכוננים בזה כי אמר צלי, בשר טעמו ואת ההכנה צורת אנו יודעים שבזה
ג כי נמצא המאכל. של למקדש, הכמיהה את בקרבנו לטפח אנו יכולים אש, צלי באכילת ם
ודפח״ח. רגיל בבישול מצויות שאינם חשובות הלכות וכמה כמה כי לבי, אל ונתון שבתי אך יודעים אינם העם מהמון ורבים זה, כהרי זה הרי ולא גחלים, ע״ג בצליה נאמרו בבית,
וביאורים מקורות
1 יומא רש״י עי' )כט. ( שמתאוה מאד ריח לו קשה צלי בשר המריח כתובות וע״ע לו.
)סא. ( וכו' משהין הכל.
2 אבות עי' מ״ה( )פ״ה הקודש מבשר אשה הפילה ולא.
3 אין שהיום שס״ל הנ״ל פסחים מגמ' הרמב״ם על הב״י קו' שיישב תקכט סי' ב״ח ועי'
נמי. בבשר יש שמחה אך בכך, חובה
להכ יכולים וח״ו אלו, בהלכות לשמאלם מימינם דאורייתא איסורי שהם ופעמים בהם של דינים ונשתכחו אלו, לדינים ישירות שמתייחס מי שאין כמעט האחרונים, ספרי ובכל ממש, ונו״כ בשו״ע מפורשים דינים הם מהם שרבים ואף הוראה, ומורי תורה מתופשי אף אלו
הפוסקים, רבותינו מספרי יד על יד על ללקט ראינו ע״כ המעיין, יראה כאשר ולערוך עמינו, מדרך מכשול להסיר ועי״כ נפש, לכל ושווה קלה בצורה אלו בעניינים ההלכות
וכהלכה. כדת ה' מועדי את כולם ויחוגו לא כן על הוראה, לשערי לבא עדיין זכיתי ולא היות כי למודעי, וזאת לא כן על הוראה, לשערי לבא עדיין זכיתי ולא היות כי למודעי, וזאת לא כן על הוראה, לשערי לבא עדיין זכיתי ולא היות כי למודעי, וזאת לא כן על הוראה, לשערי לבא עדיין זכיתי ולא היות כי למודעי, וזאת המכשולים על האדם בני ליבות לעורר אלא למעשה, הלכה להורות בזה באתי המכשולים על האדם בני ליבות לעורר אלא למעשה, הלכה להורות בזה באתי המכשולים על האדם בני ליבות לעורר אלא למעשה, הלכה להורות בזה באתי המכשולים על האדם בני ליבות לעורר אלא למעשה, הלכה להורות בזה באתי
העלול העלול העלול העלול א' כל כך וע״י זו, במלאכה לבא ים א' כל כך וע״י זו, במלאכה לבא ים א' כל כך וע״י זו, במלאכה לבא ים א' כל כך וע״י זו, במלאכה לבא ים וא' וא' וא' וא' וישוטטו לרבותיו, ישאל וישוטטו לרבותיו, ישאל וישוטטו לרבותיו, ישאל וישוטטו לרבותיו, ישאל רבים רבים רבים רבים
הדעת. ותרבה הדעת. ותרבה הדעת. ותרבה הדעת. ותרבה
המון על להקל בכדי לבדם, ההלכות פסקי את רק להוציא היה הראוי שמן אף כן, ועל דימינו מקומן ובאיזהו זמנינו, פוסקי בספרי צרכם כל נתבארו לא אלו שדינים כיון אך העם,
מיעוט כפי למילתא, מילתא הבאנו ע״כ השגתינו, למען בהערות, הדינים מקורות את גם
שמעתתא. ולאסוקי לעיין יוכלו מילי ויתבדרון הרבים, ולזיכוי לתועלת יהיו אכן אלו דברים כי ב״ה, היוצר פני ואחלה
יהיו מעשינו שכל ונזכה הלכה, בדבר נכשל ולא מדרשא, בבי לש״ש. ירושת״ו פעיה״ק
התשע״ג לעומר ל״ג ערב
ייב״י
צ לי טוב ביום מנגל הכנת הלכות אש
הלכות הלכות הלכות הלכות הכנת הכנת הכנת הכנת טוב ביום ה״מנגל" טוב ביום ה״מנגל" טוב ביום ה״מנגל" טוב ביום ה״מנגל"
להבערה עצים איסוף להבערה עצים איסוף להבערה עצים איסוף להבערה עצים איסוף
א. לצורך מסוימות מלאכות התורה שהתירה אף על אסורות שעדיין מלאכות ישנם מקום מכל נפש, אוכל
טעמים, מכמה או שנאסרו מ לעשותן שיכל חמת ל פני
טוב, יום או שאינם אוכל לצורך שהותרו מהמלאכות
ו נפש1, שאסרום הטעם חכמים, יתעסקו שלא בכדי משמחת וימנעו האכילה, בצרכי המידה על יתר העם
התורה. מן איסורם שאף אומרים ויש טוב. יום
ב. לביתו השדה מן זרדים או יבשים עצים לאסוף אסור באם רק להתיר יש בחצירו הם ואם עצמו, טוב ביום
שלש התקיימו יום מערב מכונסים שיהיו א. תנאים; ה מכל בגדר מוקף המקום שיהא ב. כך. לשם טוב יש אשכנז ולבני התחום. בתוך שיהא ג. סביבותיו.
הוא אם להקל התחום בתוך, מוקף אינו אם אף
וביאורים מקורות
תצה שו״ע עי' 1 מלאכת שהם אע״פ וצידה, וסחיטה ובצירה וטחינה קצירה וז״ל: ס״ב
סקי״ג מ״ב ועי' חכמים, אסרום נפש אוכל.
צ לי טוב ביום מנגל הכנת הלכות אש
בגדר2.
. ג לא מצויה, ברוח לעוף שדרכם וכדומה, עלים אך כן אם אלא חג, מערב אותם כנס אם אפילו יועיל יתפזרו, שלא עליהם השומר כבד כלי עליהם הניח שהניח אחר אף התפזרו )ואם הנ״ל. לתנאים בנוסף ויש לאוספם, שמותר אומרים יש כלי, עליהם
מחמירים3. (
ד. לקחת מותר בשדה, או בגינה ה׳מנגל' את מכינים אם
וביאורים מקורות
2 סקט״ו ומ״ב ס״ג, תקא. שו״ע
3 סק״כ שם מ״ב עי' )וסקי״ז( אסור וע״כ מעמר, חשש משום זה דין המבארים שיש
אך יום. מבעוד מוכנים היו ואפילו מפוזרים עצים לאסוף מקרה בכל מרן דעת אין
לפניו השדה מן לאסוף להתיר שכתב כן נראה השו״ע השו״ע, בדעת כן כתב ]ו[ )והמג״א אך עימור, עושה שאינו עליו מוכחת שקדירתו משום שהוא בשדה, הנ״ל ההיתר וביאר
דוחק( שהוא עליו כתב ]יג[ בשעה״צ מוקצה משום שהאיסור וי״א לא. ( ביצה רש״י )עי'
הש בד' לכאורה וכ״מ שלפניו את בשדה לאסוף התיר למה לתמוה יש בזה גם אך ו״ע,
הרמב״ם של שטעמו השעה״צ כתב וע״כ מעריו״ט, ע״כ היתה לא דעתו והרי )והשו״ע( לאסוף מותר יהיה ולכן כך, משום למוקצה עשאוהו וחכמים דחול עובדין משום הוא
לטעמו בין כן ואם בחול. כן לעשות דרכו שאין בשדה, שלפניו את שהוא המג״א של שהתפזרו עלים לגבב אסור יהא דחול עובדין משום המ״ב לטעם ובין מעמר משום יהא כרש״י, ס״ל שהשו״ע ]ה[ מרדכי המאמר לטעם ורק הכינם. אם אפילו ביו״ט
ובכה״ח אלו. עלים לאסוף מותר )סקט״ו( משום שאיסורו והרמב״ם השו״ע שד' כתב
כתב ובסקכ״ט להחמיר, שיש אלא מוקצה לאוספם, מותר שבכה״ג הרשב״א חי' בשם להחמיר יש השו״ע בד' פלוגתא שיש דכיון נראה וע״כ מוקצה. לטעם דהוא שם וכ'
שיסמוך. מה על לו יש המיקל אך הכה״ח, וכמש״כ
צ לי טוב ביום מנגל הכנת הלכות אש
מקום4 בקרבת שנמצא ממה עצים אך שם. ולהבעיר
לאסור5. יש אשכנז לבני
ה. רק זה וכל לנו ידוע אם בוודאות אלו עצים או שעלים נתלשו אם אך יו״ט, בערב כבר המחובר מן נתלשו בכל לטלטלם אין ביו״ט, נתלשו ספק או ביו״ט
אופן6 היום תלשם ספק )או הגוי אותם תלש ואפילו (.
אסור7. עצמו, לצורך
. ו וכד', בארגז אלו עצים להביא אסור מקרה, בכל
ב כדרכו עושה הוא בזה שהרי חול8.
וביאורים מקורות
4 ירחיק אם ודאי וע״כ זה, לצורך נאספים שהעצים יראה שהרואה עכ״פ שצריך נראה
האש מקום את משם רואה העין שאין כל מכך. פחות אף ויתכן אסור,
5 דחול עובדין כאן אין שהרי מותר יהא ובזה ס״ג. תקא שו״ע 3( הע' הנ״ל )להמ״ב וכן
עליו מוכחת קדרתו הנ״ל( )להמג״א המ״ב אך. )סקי״ב( ועוד וב״ח ממהרש״ל הביא
גידולו. במקום מגבב שהרי מעמר, חשש כאן שיש משום בזה אף שאסרו
6 שהרי ס״ה. תקא שו״ע לחוש שיש ועוד מחוברים, שהיו השמשות בבין מוקצה הם ספק גבי ס״ג תצז סי' עי' בספק שאפילו ומש״כ האילן. מן עוד ויתלוש יעלה שמא סי' ועי' ס״ג. תקטו סי' וע״ע נולד. ספק בכל שה״ה סק״ח שם ובמ״ב שאסור מוכן
הרחב ולא יעשה. כיצד עצמו, ה׳מנגל' לתוך העצים נפלו באם ס״ב תק״ז בדבר נו
מצוי. שאינו
7 בביה״ש מחובר היה שהרי הוא מוקצה שסו״ס כיון והטעם ס״ב, תקטו. שו״ע
8 סקל״ז שם ובמ״ב סי״א תקי שו״ע. עי'
צ לי טוב ביום מנגל הכנת הלכות אש
ופחמים עצים ביקוע ופחמים עצים ביקוע ופחמים עצים ביקוע ופחמים עצים ביקוע
. ז בהם, להשתמש ורוצה בבית עצים שברי לו יש אם מוכנים העצים שיהיו א. דברים; בכמה להיזהר יש וכד', מדף או ארון טוב ביום לו נשבר שאם מבעו״י, האש לחיתוי מיוחדת עץ חתיכת לו יש אם הדין והוא
טוב9 ביום שנשברה היה אם אף בו להשתמש אסור,
עומד מעיו״ט10 להישבר שבורים העצים היו ב. . אפשר ואי מידי גדולות חתיכות הם אך מעיו״ט, מהם לבקע מותר שהם, כמות בהם להשתמש
קטנות11 לחתיכות יבקע שלא ובלבד חתיכות, יש ג.
וביאורים מקורות
9 סקכ״ח תקא סי' ובמ״ב ג. תקז, שו״ע. עי'
10 ס״א תקא שו״ע.
11 הגר״ז בשו״ע שכתב כפי הוא לכאורה בזה והשיעור שם. הט״ז( ע״פ א, אות )קו״א בשם בשע״ת וע״ע סק״ח. במ״ב וכ״מ אש, איתם שמבעירים דקים כקיסמים שהוא טוחן של והגדר טוחן, משום בזה עובר הרי קטנות חתיכות שכשעושה והטעם מו״ק. הראויות דקות חתיכות של בגודל כשיעשה הכא וע״כ דבר, כל של עניינו לפי הוא
להדלקה קיסמים( )כמו שלכאור יל״ע אך טוחן. חשיב בעצים הם השו״ע דברי כל ה כלל, כן לעשות הדרך שאין בפחמים אך להבעירם, וכך דק דק אותם לבקע שהדרך על עובר כבר כן עושה ואם פחם, של והממוצע הרגיל כגודלו הוא תכליתם כן אם
'טוחן' שהוא חלתא גבי עד: שבת מהגמ' מוכח וכן הגרשז״א. בשם ו הערה פ״ו שש״כ )עי'
או ומבקעין קנה סק״ג, טוחן ע״ד סי' ח״ד באגר״מ וע״ע טוחן. התם וחשיב חלקים, וג' לב' תו
עניינו( לפי שכ״א דברים בשאר משא״כ דק, דק שיטחון צריך באוכל דדוקא שכ' נראה וע״כ
בזה. להחמיר דיש
צ לי טוב ביום מנגל הכנת הלכות אש
בפטיש לא אך בסכין, או בידיים העצים את לבקע
וכד'12.
ח. קצת הגדולים מהם ויש בגחלים, משתמש אם
ורוצ מהרגיל אפילו כלל לבקעם אסור לבקעם, ה
שהם13. כמות להדלקה שראויות כיון ביד,
ט. הבערתם לצורך רק בטלטול מותרים הפחמים אף מתירים ויש לצורך, שלא לטלטלם ואין לאכילה,
לצורך14. שלא
הפחמים סידור הפחמים סידור הפחמים סידור הפחמים סידור
. י המסדרים יש הפחמים; סידור ההדלקה קודם את
וביאורים מקורות
12 שאומר מי יש בשם כתב אך הקצר, בצידו בקופיץ לבקוע שהתיר ועיי״ש שם, שו״ע
בזה, בקיאין אנו שאין בסכין רק מותר וע״כ סק״ז( מ״ב ביד. )או קופיץ מצוי אין ומ״מ.
ביד. או בסכין להתיר למעלה סתמנו וע״כ כיום
13 הכא אך לבקע, התירו וע״כ ממש גדולים בעצים הוא לעיל שהותר ומה ס״ב. שם
יתירה. טירחא לעשות לו התירו לא שהן, כמות להשתמש שיכול
14 תקב שו״ע עומדים, הם להסקה אלו שעצים כיון ס״ג, כלי לאו דבקעת קכד. שבת )עי'
היא( ובמ״ב )סקכ״א( הרמ״א דלד' שכתבו פוסקים דיש הביא ד( )תצה, מוקצה דשרי
שש״כ ועי' אחר. דבר לצורך לטלטל שרי הכא אף ביו״ט עד( הע' )פי״ג משמיה שכתב
ל טפי דדמיין משום פחמים, לטלטל להתיר דהגרשז״א משא״כ ככלי, ונחשבים פתילה
הוא, מתכלה שאינו דבר פתילה שהרי ויל״ע עצים. ח״ג אהבה במנוחת כמש״כ )ודלא
33 הערה פט״ז ( וצ״ע לעצים, טפי בזה ודומים שמושם בסוף מתכלים הפחמים. ואילו
צ לי טוב ביום מנגל הכנת הלכות אש
בשביל זה, כעין או 'פירמידה' בצורת הפחמים ביום כן לעשות ואסור הפחמים, בכל האש שיאחוז אותם ישפוך יעשה; כיצד כבונה. שנראה משום טוב, שיבנה דהיינו בשינוי, יבנה או כך, וידליקם בעירבוב
למטה15. מלמעלה
יא. להבעירם מנת על הרשת, ע״ג גחלים להניח מותר
המנגל16. בתוך המונחים בעירה בחומרי
הה דלקה דלקה דלקה דלקה
יב. בי חדשה אש להבעיר אין טוב17 ום ידי על לא ואף,
וביאורים מקורות
15 ובמ״ב ס״א, תקב שו״ע )סקי״ב( גביהן על ומניח שורות שני כשעושה שאף כתב
המ וכמסק' אסור הפר״ח. וכ״כ וא״ר, ג״א כה״ג נאסר המג״א שלד' כתב סקי״ח )ובכה״ח כן משמע לא אך צדדים. מד' סדורים היו אא״כ בעצים, לא אבל לבנין, יותר דדמי באבנים רק
בזה( גם האוסרים כד' מצדד בכה״ח גם ומ״מ הנ״ל, מהמ״ב להתיר שם שכ' הרמ״א לד' ואף
ל צריך ודאי הכא שתחתיו, לאויר באי״צ להחדיר בשביל כן עושה שהרי שתחתיו אויר
שמז. עמ' הנדמ״ח זצ״ל יוסף להגר״י אחישנה' 'בעתה בס' כתב וכן אש. שם
16 שטו ובסי' סקי״ג. תקז מ״ב עי' כבונה. מחזי משום בזה אין לבד, גג שבהנחת כיון
סקי״ז.
17 ביצה ובגמ' ס״א. תקב שו״ע )לג: ( והרמב״ם מוליד. משום הוא שהטעם אמרו )פ״ד
יו״ט( מהל' כתב שם והמ״מ מעיו״ט, האש להוציא שיכול כיון הוא שהטעם כתב ולאסור להחמיר וס״ל עליו חלק הט״ז אך מותר, בדיעבד והוציא עבר אם שלפי״ז
מ״ב עי' להתיר. כהמ״מ וס״ל עליו חלקו האחרונים אולם בדיעבד. )סק״ד( וכה״ח )תקב,
צ לי טוב ביום מנגל הכנת הלכות אש
גפרור18 לא אש, לו ואין בשדה נמצא אם אף כן ועל,
וכד'19. בעששית מביתו יביא אלא חדשה, אש ידליק
יג. שלהבת(, בהם )שאין עוממות מגחלים אש הדלקת גפרור לו שכשמצמידים דולק, חשמלי מ׳מנגל' או חם מאפר להדליק אין אך מותרת. מאליו, נדלק הוא
כלל אש בו שאין חמה מפלטה להדליק אין וכן,
וכד'20.
וביאורים מקורות
(סק״א ובחזו״ע פג( הערה מט עמ' )יו״ט, להקל. בזה האריך ח״ג באול״צ שמשמע )ומה
כנ״ל( דמילתא, לרווחא אלא אי״ז הט״ז, לד' שחשש בביאורים ה״ו כ' פרק.
18 חמר כרם בספר צה( דף )ח״ב פעלים ברב עיין אך בזה, להתיר כתב נח( סי' ח״ב )או״ח
בבא״ח וכ״פ לאסור, עליו שהשיג טו( )במדבר סופר כתב בשו״ת וכ״כ סז( )או״ח ועו ד.
ח״ב יבי״א בשו״ת וכ״כ כז( סי' )או״ח וח״ט ו( אות צא סי' )או״ח ובחזו״ע נא( עמ' )שם, .
19 הברכ״י שהביא ואף א( )אות שאם הנ״ל מהרמב״ם לדייק מועד הבית בשם מזקנו שאין האחרונים כתבו כבר מ״מ ביו״ט, להוציאו מותר מעיו״ט להמציא אפשר היה לא
כה״ח עי' כך, על לסמוך ס )שם, ק״ב( אול״צ בשו״ת וכ״כ לאסור, שלמה מהכרם שהביא
ה״ז( )פ״כ לעשותן שא״א אף או״נ מכשירי לעשות שאין השו״ע ד' דלדידיה ]משום
שבה״ל בשו״ת וכ״כ מעיו״ט[ עא סי' בח״ז לדבריו שציין כהחזו״ע ודלא קכו, סי' )ח״ט
הנ״ל( בח״ט דבריו את שר זכר ולא להתיר, להקל להסומכים ואף. עכ״פ שכ' שם, כה״ח )עי'
פב( הערה מט עמ' וחזו״ע הנ״ל, חמר הכרם בצירוף בגפרור להתיר שבו בכה״ג מילי הני מ״מ כתב ולא מעיו״ט', להוציא יכל ולא במאסר או במדבר שהיה 'כגון מועד הבית דיבר אין כזה גדול אונס לו שאין דבכה״ג משמע שכיח, יותר מקרה שהוא שכבה' 'כגון
להתיר. הנ״ל בחזו״ע וכ״מ נא( )עמ' במנח״י להדיא וכ״כ ב( אות צט סי' )ח״ד לדקדק
שדמ. עמ' הנדמ״ח אחישנה בעתה בספר וע״ע בדבריו.
20 מלובן חם מברזל או חם מרמץ להדליק דאין שהעלה סז סי' סופר כתב שו״ת, עי'
צ לי טוב ביום מנגל הכנת הלכות אש
יד. 'מנגל' להדליק בכדי מעיו״ט שבת שעון לכוון מותר בהם שיש במכשירים אך מסויימת, בשעה חשמלי מעיו״ט, לכוונם יש להנמיך, או להגביה אפשרות
להנמיכו21 או החום את להגביה אסור עצמו וביו״ט.
טו. הבערת לצורך קרטון( )או נייר לקרוע שלא ליזהר יש בתוך כך ויניחנו כולו הנייר יקח אלא ביו״ט, הגחלים
הערה23 ועיין יו״ט22, מערב יכין או האש, .
וביאורים מקורות
בגחלת אך )מתכת( בוערת אדום( שנעשה )היינו והביאו מותר. עוממות גחלים או המ״ב
)סק״ד( אגר״מ שו״ת ועי'. עה( סי' יו״ד )ח״ב ועי' אדום, בברזל כנ״ל להתיר שכתב
פסק״ת ה( )תקב, ואול״צ ד( אות )פ״כ וצ״ב בפלטה, שאסר ג לאות בביאורים ]ועיי״ש שתחתיו, אדומה מתכת גחלת מחמת הוא מ״מ חם ברזל הוא העליון שהמשטח דאף
של הזכוכית מראש למדליק דמיא והוא שם שהתיר נפט מנורת ד( )אות ובשש״כ )פי״ג
ס״ג( ובחזו״ע נב( )עמ' ביו״ט בגחלת כלל להשתמש שאסרו ויש דהואיל נ״ל ברם,
שערים בית ]שו״ת רנז( סי' )או״ח בצי״א הביאו כז( סי' )ח״ז רבינו אורחות קד( עמ' )ח״ב
דבילצקי להגר״ש השולחן זה ובס' מא( )עמ' להמתי אף י״ל כן אם ועוד[ בו לך אין רים זה ואולי ממנו. שנתחממה במתכת גם להתיר עלה לוסיף דלא והבו חידושו, אלא
האול״צ[ כוונת.
21 חזו״ע עי' עב( )עמ' וה״ה שבת, שעון ע״י המופעל חשמלי בתנור להשתמש שהתיר עד דלוקים היו שלא גופים שמוסיף מפני אסור, חשמלי בגוף להגביה אולם לנד״ד.
בשו״ת כ״כ עתה, אול״צ א( אות )פ״כ שהתירו מה דכל טעמא, מהאי אסור להנמיך וכן
מתכת בגחלת כיבוי בגרם הוא שם אול״צ ושו״ת שם, ובמילואים ל סי' או״ח ח״ג יבי״א )עי'
יא( אות ממש כיבוי הוי כאן אך הנ״ל( הפוסקים שהתירו גז להנמכת )ול״ד שמוריד כיון
בשש״כ וכ״כ לגמרי. ומכבם מתכת גופי כמה ה״י( )פ״ג.
22 ח״ג אהבה מנוחת וע״ע כלי. כמתקן שהוא משום והטעם סי״ג, שמ סי' שו״ע עי'
צ לי טוב ביום מנגל הכנת הלכות אש
טז. יש הקוביות, לחיתוך סימנים בו שיש פחמים" "מבעיר
הסימנים24 לפי לחותכו לאסור שיכין טוב כן ועל,
הסימנים25 לפי שלא שיחתוך או טוב, יום מערב
חשש בלא נוזלי פחמים במבעיר להשתמש ומותר.
יז. כן אם אלא בגחלים, לחתות מיוחד עץ לברור אסור באקראי עץ נוטל ואם טוב. יום מערב הכינו זה ועץ פעמי, חד באופן הגחלים לחיתוי בו ומשתמש
וביאורים מקורות
מלאכת משום עובר אף הדיבוק במקום שחותכו וכד' קרטון הוא ואם ה״ט. פט״ז
שם במ״ב וכ' סי״ד. שם בשו״ע כדאי' קורע, )סקמ " א( אף המידה על מקפיד שאם
בשו״ת ]עי' מחתך. משום מדאורייתא אסור לחתוך לאסור שכ' ו אות פ״מ ח״ב אול״צ מדבריו ומשמע הוא. המידה על דמקפיד משום החיתוך במקום שלא אף טואלט נייר מחתך, נחשב מסוימת מידה לפי חתך שלא אף גדול, שיהא חפץ שאינו מקרה שבכל
בזה[ החמיר אלישיב הגרי״ש שאף ח, דין לא פרק ח״ג האיש אשרי בס' ועי' וצ״ע. .
23 מ עי' אהבה נוחת 33 הערה פט״ז )ח״ג ( בו נתקיימו אם מנא תיקון חשיב שלא שהעלה
ותיקון עשיה צריך שאינו א. תנאים; ב' לנר( פתילה )כדוגמת לקיימא. עומד שאינו ב. .
נייר בקריעת אף להתיר יש לכאורה וא״כ המדה על מקפיד כשאינו עשיה בו שאין כיון,
מיוחדים, ותיקון )ודמיא גחלים( לביקוע טפי לשריפה נועד כן וכמו נייר לחיתוך דמיא )ולא
א( )תקח, השו״ע שאסר בו לצלות )ביצה יהונתן ברבינו וכמ״ש רבים, לימים נעשה דהתם,
עיי״ש לב: ( ויל״ע. כן, שיכתבו לפוסקים ראיתי שלא אלא (.
24 שבת אורחות עי' ס״מ( פי״א )ח״א סימון שיש שכל הגריש״א בשם שכתב מהמפעל מלאכת משום אסור וע״כ מקום, באותו דווקא בקפידה לחותכו הכוונה א״כ כך,
"מחתך" כנ״ל( טואלט נייר לחיתוך דומה )והרי״ז.
25 בידו ביו״ט שהותר עצים לביקוע דדמיא מנא, מתקן משום עובר אינו ובזה )עיין
לעיל(.
צ לי טוב ביום מנגל הכנת הלכות אש
להקל26 יש יבש, הוא.
יח. שתכבהו חשש שיש במקום אף האש להדליק מותר
ה להניח אין אך מצויה. רוח אחר הגפרור או נר
מצויה27. מרוח להיכבות שיכול במקום השימוש,
הבישול לצורך כיבוי הבישול לצורך כיבוי הבישול לצורך כיבוי הבישול לצורך כיבוי
יט. אש בוערת שעדיין הוא מצוי הפחמים, הבערת אחר עד לכבותה שלא להיזהר ויש הבעירה, מחומרי
הגחלים28 ע״ג הבשר יניחו ואז מאיליה, שתדעך.
וביאורים מקורות
26 בשעה״צ עי' להקל, שיש ומש״כ ס״ג. תקז סי' שו״ע )כט( בש הפמ״ג. ם
27 ברמ״א עי' ג( )תקיד שהוא פשוט וזה מכבהו, שהרוח במקום הנר להעמיד שאסר זה בכיבוי ניח״ל לא וגם שיכבה פס״ר שאינו היכא אבל בכיבויו, שרוצה בכה״ג דוקא
נח. נז- עמ' חזו״ע ועי' דשרי. ודאי האש בהדלקת רוצה שהרי
28 דינים כמה מצינו נפש אוכל לצורך כיבוי בדין הנה כליו, ונושאי בשו״ע המפוזרים
האומ׳ר. בקצירת בזה הדינים פרטי לברר ראינו ע״כ מעט, עמום זה שנושא וכיון דרבוותא, בפלוגתא תליא או״נ, לצורך ביו״ט כיבוי של זה דין כי לדעת יש דבר, ראשית
הרי״ף דד' וסייעתו. ורש״י וסייעתו, הרי״ף ה״ה מדה״ר( יב. )ביצה לכבות היתר שאין
לצ למתק כדי הגחלים על מוגמר וכמניח הוא, הדלקה צורך זה כיבוי אא״כ או״נ, ורך
הפירות ד( תקיא, שו״ע )עי' הדלקה אלא ככיבוי חשיב ואי״ז, שם( הר״ן )כ״פ ד' ואילו. אלא אחר, בענין אפשר שאי ובתנאי נפש, אוכל לצורך לכבות שמותר וסייעתו רש״י
הבישול. צורת היא שכך ב שם )ונחלקו הו״ד ביאוהגר״א, ע״פ הוא וכ״ז עיי״ש. הגמ', גירסת
כך( ד״ה ד. תקז, בביאוה״ל.
השו״ע וד' ד( )תקז, לאפות שא״א שלנו שבתנורים כתב וע״כ וסייעתו, כרש״י לפסוק
צ לי טוב ביום מנגל הכנת הלכות אש
. כ רוצה כאשר מקום, ומכל להבעיר להבעיר להבעיר להבעיר מותר הגחלים, אף להבעירם, מנת על )"נפנף"( במניפה להשתמש נכבית והיא מהגחלים אש פורצת הפעולה כדי שתוך
להבעיר- שכוונתו כיון מקום מכל הנפנוף, ע״י
מותר29.
כא. שומן ומחמת האש, גבי על המאכל שהניח אחר מותר האש, שבוערת פעם מידי הוא מצוי הנוטף
כדרכו זו אש לכבות שי ובלבד, לצורך יעשה
ייחרך30. שלא התבשיל
וביאורים מקורות
בלא אפשר אי כי מכבה, שהוא ואע״פ והגחלים, מהאפר לגרפן מותר גריפה, בלא בהם
גחלים ע״ג בשר המניח וכמו כן, )פי' גורם זה ובזמן הגחלים, על ממש אותם שמניח לא והתורה כך, לאוכלם שרצונו מפני מותר. שיפוד, על להניחם שיכול ואע״פ לכיבויים,
שם( ערוה״ש עי' הבישול. בצורת הגבילה. כן בלא אפשר שאי באופן רק הוא בכיבוי, בשו״ע שנתבאר ההיתר כל כי נמצא,
בתנור( גחלים )כגריפת בש שהוא וגם, המאכל תיקון עת סק״ח, מג״א עי' אגומרי, )כבישרא
ודוק( סק״י. תקב, מ״ב עי' זו, לשעה בסמוך או מעט להמתין שיכול כיון דידן, בנדון וא״כ.
ופשוט. הכיבוי, הותר לא ובכה״ג אחר, בענין אפשר א״כ האש, שתדעך עד ועי'
הבאות. בהערות
29 ב שכ' סק״ו. תקב, מ״ב עי' בהבערה, עוסק שהרי על לנופף שמותר החיי״א שם ולא הגחלים, הבערת צורת היא וכך הואיל הוא וההיתר נוצות, בכלי או בבגד הגחלים נחשב אי״ז א״כ להבעיר שסופו כיון הותר, הנ״ל הרי״ף לד' שאף אגומרי, מבשרא גרע
ככיבוי. יושר שערי בשו״ת כמש״כ ודלא ע״ד( סי' )ח״ד ואכמ״ל. צ״ע, ודבריו הערה )עי'
הב אה(.
30 השו״ע מרן בדברי לכאורה סתירה מצינו, הנה תק״ז דבסי' )ס״ד( לגרוף להתיר פסק
צ לי טוב ביום מנגל הכנת הלכות אש
כב. כן, כמו לבשל יכול ואינו מדי, גבוה הגחלים חום אם כיון לצננם, כדי מים מעט להזליף מותר כך, עליו
זו31 פעולה בלא לבשל אפשר שאי הוא ההיתר וכל.
וביאורים מקורות
'וכשם כן, בלא אפשר ואי או״נ, צורך דהוי משום שמכבה, ואע״פ התנור, מן גחלים ע״ג בשר כמניח והרי״ז או״נ, לצורך לכבות מותר כן או״נ, לצורך להבעיר שמותר
כי שהתיר נמצא נהגו'. וכן גחלים, תקיד בסי' ואילו או״נ. לצורך בוי )ס״א( לאסור כתב כד' והוא כן, בלא לו אפשר אי אם ואפילו הקדירה, מתעשנת אם אפי' הבקעת, לכבות דברי ע״פ נראה בזה והיישוב או״נ. לצורך כיבוי הותר שלא ומשמע והרמב״ם, הרי״ף
הר״ן שהביא הרמב״ן תקיד( ריש בב״י הו״ד מדה״ר. יא: )ביצה שחילק רצו תנור דבגריפת בבקעת ואילו יו״ט, משמחת לאימנועי ואתי זה בלא אפשר דאי משום להתיר, חכמים חלק והוא הגחלים לגרוף שצריך טבעי דבר הוא דבתנור בזה, והגדר להתיר. רצו לא משא״כ זה, מחמת יאפה ולא לאימנועי אתי לו, נתיר לא אם וע״כ האפיה, מתהליך
וא מקרה דרך שהוא בבקעת לאימנועי. אתי כאן אין וע״כ מצוי, ינו יצחק בברכת )כ״כ
קלח( עמ' )מועדים, כג, סי' או״ח משפט אוהב בשו״ת וכ״כ זצ״ל. הגרב״צ דמורינו משמיה
לח( סי' ח״א להנצי״ב דבר משיב בשו״ת וע״ע למשה תפילה בשו״ת ליישב וכ״כ כ סי' )ח״ב
ז( אות המ״ב רמז דלזה ונראה. סק״ד( )תקיד, שהבי אלא אי״ז שבבקעת הרא״ה דברי א יותר שקרובין אלו רק שהותרו משום כאן אין או״נ מכשירי דאף וכתב היזק, מניעת
ובשעה״צ המאכל, לתיקון ) סק" ה( אם בנד״ד דעכ״פ נמצא ודוק. הנ״ל, להרמב״ן ציין
הוא מצוי דדבר משום יו״ט, משמחת לאימנועי דאתי ודאי הכיבוי נתיר לא )ובפרט
בבשר וכד'( ככבש שומני דל״ש זה, בלא אפשר אי וגם הבישול, מתהליך חלק והוא יבושל לא והבשר יו״ט, יכלה כן יעשה דאם אש, שפורצת עת בכל המאכל שיוריד
וכנ״ל( שומני, במאכל )ובפרט מ״מ גחלים, לגריפת ול״ד ישיר, כיבוי הוא שהכא ואף.
כיבוי נאסר אמאי ליישב הנ״ל הראשונים מדהוצרכו הכיבוי היה שאם מוכח בקעת,
ופשוט. ישיר, כיבוי הוא זה שכיבוי ואף מותר, היה לאוכל מועיל
31 ו הקודמת. בהערה עי' המכבדת לשרות שהתיר ה. תקז, שו״ע עי' שהיו עץ ענף )הוא
מטאטא( )כעין הגחלים בו גורפים ו אותו ומרטיבים אותו מכניסים לצ ע״מ התנור לתוך נן את
צ לי טוב ביום מנגל הכנת הלכות אש
כן יעשה לא אך החום, מחמת נשרף האוכל אם רק
יותר32. יפה המאכל שיצא בכדי
כגכגכגכג. בוער גחל ליטול מותר כוונתו אם אף הגחלים, מבין
כן33 לעשות אין אשכנז בני למנהג אך החום, למעט, לצד שמעבירו וכגון יותר, להבעיר כוונתו כן אם אלא
להבעירם34. ורוצה דולקים, הגחלים אין שם אחר
וביאורים מקורות
(חומו ניצוצות את שמכבה ואע״פ הרב, מחומו לצננו כדי התנור בה ולכבד במים,
בו שנותרו הגחלים ההיתר שכל ממהרי״ל שהביא כאן שכנה״ג ועי' זה, בלא אפשר שאי )כיון אבל יחמיץ, שהבצק כיון להמתין יכול אינו וגם כך, בו לאפות יכול שאינו בפסח, בדוקא הוא
י אלא אסור, טובים ימים בשאר שיצטנן. מתין הכי, משמע לא ושא״פ השו״ע מסתימת אך
שאי״ז וחזינן חשש שיש או הרצוי, לחום יגיע מתי לדעת שא״א מפני או שממתין מה מועיל שצריך יט( )דין לעיל שנת' ומה בכה״ג. לצנן הותר וע״כ אחת, בבת החום יצא שבכה״ג
ימתין וכאשר הפחם, מן היוצאות בלהבות איירי התם להמתין, וליכא מאליהן, דועכות הן לכבות היתר אין וע״כ טפי, הפחמים ידלקו יותר, שימתין ככל אדרבה ותו, הנ״ל, לחששות
האש(.
32 לנאותו דה״מ שכ' הגרשז״א בשם נב הערה פי״ג שש״כ ועי' סקל״א. המ״ב, כ״כ צורך חשיב זה מ״מ תיאכל, החתיכה שיתרת אף על שנחרך, החלק יאכל לא אם אבל
או״נ, ושרי.
33 מ״ב עי' טפי, קיל בזה אשכנז לבני שעליו, התבשיל יחרך שלא כוונתו אם אך )תקיד,
סק״ז( אך לתבשיל. ומקדיח גדול שהאש במקרה משם להסיר שמותר הט״ז בשם שכ'
בדין לעיל וכמשנ״ת אחר, בענין אפשר אי אם דוקא זה יט 28 ובהערה ', .
34 שאינם בעצים שהתיר עיי״ש ב. תקב, שו״ע אגודים לד' אף ליזהר יש המג״א, לד' )אך
סקי״ט( השעה״צ ד' וכ״מ חולק, והא״ר אגודים, אינם אפילו דקים בעצים השו״ע והרמ״א.
לכיבוי. ולא להדלקה כוונתו אא״כ אגודים, באינם אף החמיר סקי״ט( שם מ״ב )עי'.
צ לי טוב ביום מנגל הכנת הלכות אש
כדכדכדכד. מותר הבשר, את חורכת והאש גז, על הפועל 'מנגל'
גובה את להנמיך הלהבות35.
הבישול הבישול הבישול הבישול
כה. מותרת בשר טחינת ידנית36 במטחנה טוב ביום ויש,
השימוש37 אחר לנקותה מותר שאף אומרים
כו. לחתוך אין מדי, ארוך השיפוד היה אם לשרוף או
ממנו חלק בו38. להשתמש מנת על
כז. לחזור אסור טוב, ביום שהתעקם )ברזל( שיפוד כמו בו להשתמש יכולים אין אם אפילו וליישרו,
וביאורים מקורות
35 אגר״מ בשו״ת כ״כ קטו( או״ח )ח״א יבי״א בשו״ת וכ״כ, לא( סי' )ח״א בהנמכת להתיר שאול אבא שהגרב״צ ואף המאכל, לצורך והוא שבותים, כמה בו דיש משום האש
אול״צ בספר מ״מ שם, בהערה עליו השיג זצ״ל ה״ט( כ' סי' )ח״ג משום נמי להתיר כתבו
דרבנן. דהוי 31 )הערה לעיל לפמשנ״ת דהא )וצ״ב ( שהרי שבותים, כמה שהוא לטעם אי״צ,
שהוא היכא הותר כיבוי ויל״ע( כן בלא אפשר ואי הבישול דרך נח. עמ' בחזו״ע וכ״כ
36 וע״ע דשרי. פשיטא מאתמול טחנוהו אם טעמו מפיג דבשר וכיון ס״ג. תקד סי' עי' וע״ע דחול. עובדין בכך ואין מותר, בביתו איש כל שריחיים מו״ק בשם סק״ג שע״ת
ביבי״א באורך בזה מה( סי' או״ח )ח״ד.
37 אול״צ בשו״ת כ״כ וכן זבובים לבא יכולים כך ישאירנו שאם משום ס״ה. פי״ט
ובשש״כ רעי. של כגרף והו״ל שם, הבשר שאריות יסריחו ה״ז( )פ״ז כיון בזה, החמיר
יום לאותו צורך לו שאין ויל״ע( הנ״ל, לסברא שם התייחס לא )אך בהערה ושם )כז( התיר
וכ" עכשיו. צורך חשיב דזה חלודה, להעלות שיכול באופן שם. יבי״א בשו״ת כ
38 ב תקט, שו״ע ביו״ט. כלי הוא עושה בכך. שהרי
צ לי טוב ביום מנגל הכנת הלכות אש
שהוא39.
כח. ל נפשו תאוה כאשר בשר לצלות מותר טוב, יום צורך אין וכן היום, לצורך שלא בצליה להרבות אסור אולם
טוב40 ליום בהם צורך לו שאין שיפודים להרבות אך.
השיפוד בתוך מוסיף אם קודם קודם קודם קודם האש, על הנחתו
מותר41.
כט. משפחה בני לאכילה להזמין שלא להיזהר יש כן, כמו
בפרהסיא42 שבת שומרים שאינם שכנים או )וכ״ש,
ולענין גוים, הערה43 עי' גויה, עוזרת אופנים ויש (
וביאורים מקורות
39 בשו״ע כ״פ א( )תקט, ביאוה״ל עי' בזה, להחמיר יש אשכנז בני למנהג ואף. ד״ה )שם
אותו(.
40 וכד בקדירה בדוקא הוא בתבשיל להרבות א תקג, בשו״ע שנתבאר ההיתר,'שכל
לחברותיה גם משביחה נוספת בשר חתיכת שכל סק״ה( מ״ב )עי' על בבשר לא אך.
וקרעפלא״ך לחרעמזלא״ך ודמיא עצמו בפני א' כל אותם שמניח האש )- כופתאות
ולביבות( המ״ב שכתב )סק״ח( מחברתה. אחת לחתיכה תועלת שאין מפני לאסור
41 במ״ב להתיר כ״כ )סק״ה( ע״ג שהניח אחר להוסיף אין אך אחת, טירחא דהוי משום
שם. כמבואר האש
42 ש ס״א, תקי״ב סי' ו״ע נכרים( )גבי והתורה בשבילו, ירבה שמא דחיישינן והטעם
"לכם- ואחז״ל, לכם" יעשה לבדו הוא נפש לכל יעשה אשר "אך אמרה לנכרים."ולא
ובמ״ב )סק״ב( בכה״ח וכ״כ זה. בכלל בפרהסיא שבת מחללי שאף הפמ״ג בשם כתב
סק״ד.
43 השו״ע לד' קבע, דרך בביתם שנמצאת גויה, עוזרת להם יש ואם )שם( אסור ולא לכבדה צריך אין שהרי עמו, להאכילה מותר ומ״מ מיוחד, באופן בשבילה להרבות
צ לי טוב ביום מנגל הכנת הלכות אש
בזה44. להקל שיש
. ל במיוחד להכין אסור הזמנה, בלא מאיליו בא ואם בשיפוד יוסיף או כבר שהוכן ממה לו יתן אלא עבורו,
האש45 על הנחתו קודם עבורו שאפשר אופנים )ויש.
הערה46 עי' בזה, להקל (
וביאורים מקורות
האש "על בעבורה להכין כלל היתר אין זה ולפי בשבילה. ירבה שמא "חיישינן לק' )ועי'
לזה( העצה להרבות אף מותר הרמ״א לד' אך. שלא יזהרו לכו״ע אך בקדירה. בשבילה מונחת חתיכה שכל כיון האש, על בעבורה לצלות אין וע״כ עבורה, במיוחד להכין
בפנ״ע, וי״ב( סקי״א מ״ב )עי' שלא בצורה עצמה עבור להכין לה שיתנו לזה, והעצה
עבורה. תוספת השיפוד בתוך להניח יכולים הרמ״א ולד' בה, תפגע
44 לקמן עיין 46 )הערה ( כ״ש וא״כ שבת, מחללי בעבור לבשל להקל אופנים שיש להתיר שיש אופן עוד באחרונים שנתבאר ]ומה הללו. באופנים להזמין שמותר
ליהדות לקרבו שרוצה וכד', להכעיס בפרהסיא שבת במחלל אף והוא בהזמנה, )וה״ה
להתגייר( שבא בגוי קרליץ הגר״נ שלד' ד( הערה פ״ג יו״ט שני )חוט ל מותר הזמינו. )ולד'
ו( הערה שלמה )שולחן אויערבך הגרש״ז או במשפחות אולם וכד', בבחורים אלא להתיר אין
לאסור( יש ביו״ט, עבורם אף שיבשל חשש ויש בכבודם הוא רוצה ששם חשובים, אנשים מעיו״ט לו להכין אלא ביו״ט בעבורו לבשל אסור מקרה שבכל כיון לעניינינו, נוגע אי״ז
ל ולהקנות ואסור[ בפנ״ע, חתיכה כל צולים הרי ובנד״ד המאכלים, ו.
45 ממסקנת הוא מאיליו, שבא במקרה יחד הרבה במבשל שהקלנו ומה שם. שו״ע
המ״ב סק״ו( )שם, במחלל וכ״ש בנכרי, אף להקל יש ממון הפסד או איבה שבמקום
שבת.
46 שלצערינ וכיון שבת, במחללי להקל שיש אופנים כמה נתבארו באחרונים הרב ו בתשובה חוזרים ויש אבותם, על בנים לב וישיב ה' ירחם עד בינינו, מצוי הדבר
בקצרה נבאר ע״כ להיפך, או שבו, לא עדיין שהוריהם להיתר שנכתבו האופנים;
. א על עובר אינו וכן אחרים, לדברים מחללה ולא לפרנסתו, שבת המחלל
צ לי טוב ביום מנגל הכנת הלכות אש
הבישול אחר הבישול אחר הבישול אחר הבישול אחר
וביאורים מקורות
אחרות. עבירות ובחזו״ע לג, סי' ח״א משה אגרות )שו״ת סו( הע' לט עמ'.
. ב כפרהסיא. חשיב לא שאז גדול, אדם בפני שבת לחלל מתבייש אם סי' )מ״ב
סק״ו( שפה.
. ג גדול[ הדחק ]בשעת בפרהסיא שבת המחלל בנם עבור המבשלים הורים
)סק״ב( שלמה בשולחן )כ״כ משום הוא האיסור שכל והר״ן הרשב״א שי' ע״פ להקל
לאכי ראוי שלא איסור דבר עבורו שיבשלו חשש אין ובכה״ג ביו״ט, לישראל לה
איסור( בנם את יאכילו שהורים.
. ד הנעשות מסויימות מלאכות בה עושה אך בשבת, ומתפלל היין על המקדש
כהיתר. לו שם( בחזו״ע וכ״כ כג, סי' החדשות ציון בנין )שו״ת.
. ה וכד'. העמים מחבר העולים וכמו יו״ט, מענין כלל יודע שאינו מי פי״ט )אול״צ
ה״ג ז( הערה ס״ג פ״ב יו״ט הל' )לקט אלישיב הגרי״ש א, ד. הערה שלמה שולחן.
ועוד(.
. ו י״ג מבן פחות קטן בשם עד, סי' או״ח יוסף ישא סה, סי' ח״י הלוי שבט )שו״ת
הגריש״א(.
. ז ומצוותיה, התורה מעלת כלל יודע ואינו כך, שגדל שבת במחלל מקילים יש
הש לא מ״מ תורה, שומרי אחרים שרואה ואף התורה. מעלת את לבבו אל יב
ד( ענף כ סי' ח״ב )אהע״ז באגר״מ עליו שחלקו ואף שם, ציון בנין )שו״ת ובשבה״ל
להקל( זכות שלימד מח סי' ח״ה ועי' קצח, )ח״ט, ברמב״ם מ״מ ה״ג( פ״ג )ממרים,
אבל וז״ל: שכ' כן משמע בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו
בין הקראים וגדלו אותם על דעתם, הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו
זריז לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס ואף ואף ואף ואף עלעלעלעל פיפיפיפי ששמע ששמע ששמע ששמע אחאחאחאח כ" שהוא שהוא שהוא שהוא יהודי יהודי יהודי יהודי
וראה וראה וראה וראה היהודים היהודים היהודים היהודים ודתם ודתם ודתם ודתם הרי הרי הרי הרי הוא הוא הוא הוא כאנוס כאנוס כאנוס כאנוס שהרי שהרי שהרי שהרי גדלוהו גדלוהו גדלוהו גדלוהו עלעלעלעל טעותם טעותם טעותם טעותם שם, רדב״ז ועי' ודוק, .
לנד״ד( שייך אם ויל״ע ולכו״ע. בחוצפה ועושה להכעיס שבת מחלל אם, וכ״ש להזמינו שאין ודאי בו, למרוד ומתכוין בוראו את שיודע וכד' גדולה,
ואיבה. איבה ליה ותיהוי בעבורו, להכין שם( )חזו״ע.
צ לי טוב ביום מנגל הכנת הלכות אש
לא. כן ועל מוקצה, הם הרי אכילתן לאחר העצמות אסור
בהמתו לצורך אף טוב ביום לטלטלן עליהן אין )אם
כלל(47 בשר ומאוסים שולחנו על נמצאים א״כ אלא,
למקומו49 שצריך או לפניו48, יד כלאחר מטלטלן או, ,
ומנערה(50. המפה שמסיר )כגון
לב. אם אך בטלטול. אסורים אפר שנעשו לאחר הגחלים, מותר ביצה, בו לצלות וראוי חם עדיין האפר
בטלט ול51.
לג. בהם שיסתכנו חשש ויש הצליה, אחר שנותרו גחלים או הבית בחצר נמצאים אם או ושבים, עוברים )ואינו הבית בני בהם שיסתכנו וחושש במרפסת, לכבותם אף מותר להרחיקם( או המקום לנעול יכול למקום אותם שיפנה צריך לכתחילה אך טוב. ביום
וביאורים מקורות
47 וכ״ז לאוכלין. יד היו בעיו״ט שהרי נולד, דהוו משום והטעם סקי״ז. תצה, מ״ב עי'
כמבואר בשר מעט עליהם אין אם שם.
48 ה תקיח, שו״ע עי' רעי, של גרף. דהוי
49 קטו ס״ק מ״ב שח סי'. עי'
50 שם ובביאוה״ל סכ״ז. שח, סי'. שו״ע
51 והטעם טו. תצח, שו״ע ד נולד שהוא משום במ״ב וכ' אפר. ועכשיו עצים מעיקרא
)סקע״ז( שלכו״ע ביו״ט( נולד להמתירים )אף אסור. כזה נולד
צ לי טוב ביום מנגל הכנת הלכות אש
סכנה52. חשש שאין
שונים דינים שונים דינים שונים דינים שונים דינים
לד. לא אך הלילה, לצורך זרוע הסדר בליל לצלות מותר
זה53 בלילה צלי לאכול אין שהרי בלילה, יאכלנו,
טוב54 ביום למחרת לאוכלו שיכוין צריך מקום ומכל
וביאורים מקורות
52 השו״ע כמש״כ כז( )שלד, והט דרבנן הוא כאן שהכיבוי דכיון עם מלאכה הוא )דהכיבוי
שם( השו״ע שהביא כהרמב״ם ודלא לפחמים. כאן צריך אינו שהרי שאצל״ג, חכמים התירו
הגוף היזק חשש שיש במקום ממון( בהיזק לא )אך או הדלת ינעול שלכתחילה ומש״כ.
שם המ״ב ע״פ הוא אחר, למקום יפנה )סקפ״ב(.
53 ו א. תעו, שו״ע שם מ״ב עי' )ס ק״א( המנהג. והכי לאכול, שלא נהגו אלו שבמדינות
בחולה. הדין מה וייעו״ש
54 במ״ב כ״כ סקל״ב( )תעג, יו״ט. לצורך שלא לבשל אסור שהרי
נתרם זה גליון הי״ו הנכבדים ידידנו ע״י
אסתר בן חיים יוסף הרה״ג א״מ ולרפואת להצלחת
יוצ״ח מכל נחת ורוב שרה בת רות וא״מ
נדרה בן חיים הרב ולרפואת להצלחת
יוצ״ח מכל נחת ורוב עלו בת רחל
כזנה. בת נעמי רימה. בן. יצחק זוהרה בן ממן אהרן לע״נ בן אברהם
ז״ל רוחמה. לכל וכן ממן ואייל לשרה ובגשמיות ברוחניות ולבריאות להצלחה
אמן יצ״ח
הי״ו שרה בן שלום לרפואת
ז״ל יאיר בן איתי הילד לע״נ
הי״ו שושנה בן עזרא ולרפואת
ע״ה ג׳אמילה בת שרינה לע״נ הי״ו גניה בן רחמים והצלחת לרפואת
דליה בן ז״ל אריאל זיו הילד לע״נ ומשפחתו ציון בן ודליה משה ולהצלחת
וב״ב רבקה בן אברהם הרב להצלחת
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
