בס״ד
ראש הלכות השנה ד "פ תש
התרת א. נדרים– לערוך לשכוח לא יכול איש. נדרים התרת
נדרים התרת לעשות אשתו עבור. גם
ב. – דולק נר השארת ראשון חג מערב נר להשאיר צורך יש
נרות להדליק באמצעותו שיוכלו מנת על רב זמן שידלק בכך שחפץ למי ביו״ט בישולים לצורך וכן שני, טוב. ביום
ג. כיריים הכנת גז כירי על לבשל שחפץ מי לבישול– ביום
גז שעון יכין טוב, את בעזרתו לקבוע כדי )(חג״ז, כיבוי
הלהבה. שבת שעון לכוון יש חשמליות. בכיריים
אפ תנור הכנת ד. – יה י ביו״ט לחמם או לבשל שחפץ מי
חשמליות כיריים או חשמלי בתנור יום מבעוד יחברם
שבת, לשעון הפעל למצב ויכוונם הגברת והנמכת
אסורה הנ״ל במכשירים החום י]. סעי' יג, [שש״כ ביו״ט
לצורך כלים להדיח שחפץ מי – הכלים מדיח הכנת ה. יום
במדיח טוב חשמלי שבת, לשעון יום מבעוד יחברו יכוון
הפעל במצב אותו וישאיר ההפעלה, שעת את.
ו. זמן – ההדלקה להדליק יש הראשון וחג שבת נרות את
. שבת כניסת לפני
ז. שני טוב יום בליל צאת אחר אלא נרות להדליק אין
שעה19: 23 ב לגמרי, השבת צריכה ההדלקה. בנימין )(יד
להיות ראשון יו״ט מערב שהודלקה. מאש בהעברה
ח. תפילות- השנה ראש "בליל קלט [כלל אדם החיי: ]כתב להכין העת הגיע כבר כי ורעד, ביראה הכנסת לבית יכנס
, ה גדול בכוונה ויתפלל ממעל… בשמיים למשפט כסאות להוסיף חז״ל שתיקנו מה להוסיף ישכח שלא שכן וכל
. ובספר כתבנו, הקדוש, המלך כמוך, ומי זכרנו "בתפילה,
ט. הסימנים- אכילת "סימנים לאכול הגמרא, עפ״י "נהגו
מתי שונים מנהגים ישנם מוצלחת לשנה. ולהתפלל
לאכול הוא מומלץ תר והיו ". ה״סימנים את לאכול לאחר
הראשונה. המנה הגשת לפני המוציא, ברכת
י. על רק ראשונה ברכה מברך המוציא אחר שאוכלם מי ירק על או תפוח], או [תמר, הפת עם נאכלים שאין פירות [כגון הפת עם הנאכל ירק על ולא הפת, עם נאכל שאינו
כרתי או. ]סלק
יא. אכילה- ללא הבקשה אמירת חפץ שאינו מי לאכול את ויאמר במאכל יביט סיבה, מאיזו מהסימנים מאחד
. הבקשה
יב. כעס- חי איש ן [ב השנה ראש בימי כלל לכעוס שלא יזהר
ו ניצבים, . ומשנ״ב],
– בשבת שלישית סעודה יג. לאכול להשתדל יש סעודה
עשירית שעה תחילת לפני שלישית 15: 40 ( בנימין) יד כדי
לפצל ניתן א). תקכט, (רמ״א לתיאבון חג סעודת שיאכל את
אם הפסקה. עם סעודות לשתי המרכזית הסעודה לא
הספיק סעודה לאכול ניתן זו שעה לפני לאכול ו שלישית
מ פחות בפת או אחרים במאכלים ( כביצה שיעור 54 גרם)
ה בזמן לאכול יפסיק מקרה ובכל לחם. שקיעה, כי
מ כבר בשקיעה יום ליל של בקידוש תחייב טוב שני
ג). תקכט (פסק״ת
הפשרת יד. – וחימומם מאכלים בשבת להוציא אין אוכל
אלא שני, טוב יום לצורך ולחממו מההקפאה קפוא אם
כן מוציא יהיה שהאוכל כדי מוקדם מספיק ים ראוי
(משנ" בשבת כבר לאכילה וראוי ה). ס״ק תרסז ב שיטעמו
קנח). א, הקהתי שבט (שו״ת עצמה בשבת מהמאכל
טוב ליום הכנות טו. השני (כ שבת חילול בהם שאין ת עריכ
, שולחן ה – וכדומה) כלים שטיפת אפשר ם לעשות להקל
בשעה הכוכבים בצאת מיד בנימין). (יד
ות ה כנ טז. שבת חילול בהם שיש השני לחג נרות (כהדלקת
ובישול) – לעשות א ין ם עד ממש, השבת צאת משעה
19: 23 בנימין. )(ביד
יז. לקודש– ""קודש בין הבדלה לפני לעשות מתחילים ש
לומר יש השני ליו״ט כנות ה המב "ברוך קודש בין ל די
ל להתפל או "לקודש, עם חג של ערבית. "תודיענו" ברכת
יח. שני- יו״ט גם שהחיינו- מברכים השני בלילה בקידוש
שהחיינ ו. ונכון להביא שלא חדש פרי ממנו טעמו ולהניחו
בלילה השולחן על ולכ השני, גם וו ן עליו וגם השני. החג על
שהחיינו מברכים אעפ״כ חדש פרי אין. אם
שני טוב יום ליל סדר יט. שבת] [מוצאי ר״ה של - סדר
פרי 'בורא יקנה״ז: בסדר הוא הקידוש הגפן' (יין),
הזיכרון' ויום ישראל 'מקדש ( קידוש) ' ברכת, בורא
האש' מאורי על (נר), ההדלקה] אחרי לכבות [אין דלוק נר
(הבדלה) לקודש' קודש בין 'המבדיל (זמן). 'שהחיינו',
שופר תקיעת
כ. חייבות אינן נשים - שופר בתקיעת נשים קול לשמוע
נהגו אך שופר, כך. על שכר להם ויש שופר, לשמוע
כא. לבד תקיעות, השומעת שה יא לנשים- תקיעה על ברכה
אשכנז היא ואם תברך, לא ספרדייה היא אם תברך יה י
." שופר קול "לשמוע
כב. התקיעות- מספר לשמוע30 הדין מעיקר שדי אף קולות
לשמוע100 ישראל נהגו ומי בביתו לחולה אך. קולות
רק30 תוקעים הכנסת בבית נמצא שלא. קולות
כג. בתקיעות- הפסק לצורך שלא בדיבור להפסיק אסור ואם מוסף. שאחר התקיעות סיום עד תקיעות או תפילה
אחר30 יצר אשר לברכת הוצרך רשאי ראשונים קולות
רעו. עמ' קודש לברכה][מקראי
כד. תשליך- מים מקור אל מנחה תפילת, אחר לילך נהגו כשראש הבקשות ואת התשליך פסוקי את שם. ולומר
בש חל השנה בת, השני טוב ביום. לאומרו רבים נוהגים את לומר רשאי מים מקור אל ללכת יכול שאינו מי מלאומרו עדיף וזה מים, מלא כוס או גיגית ליד התשליך
זורמים מים ברז ליד רב ה משם שעא עמ' קודש [מקראי. ]אליהו
דיני טוב( יום מאכלים הכנת שאינו)בשבת
אינו שטעמו אוכל כה. משת מכינים אם - נה אותו יום קודם
עוגות, כמו לכן, קלויים, פיצוחים ו ריבות יבשות, עוגיות
קודם לכתחילה להכינו יש בדברים ובפרט יו״ט, שהדרך
להכין מהם כמות אם ימים. למספר לא לפני הכינו יו" ט
בשינוי. לעשותם יש ביו״ט להם וצריכים
- ומעשרות תרומות הפרשת כו. אסורה טוב, ביום אם ולכן
טוב. יום מערב לתקנם יש דמאי או טבל שהם פירות יש הרי מהם הפרישו לא אם בטלטול. ואסורים מוקצה, הם
- חלה הפרשת כז. בצק כשלשים דווקא להפריש מותר ביום
טוב יו״ט לצורך קודם נילוש שכבר ממאפה לא אך יום
טוב. יום מערב זאת לעשות אפשרות שהייתה כיון טוב, להיזהר צריך ולכן הביתיים מהמאפים להפריש קודם
החג.
בסכין ירקות או פירות סלט חיתוך - ירקות חיתוך כח. מותר
ביו" בסכין, ט לחתוך ואף ואין דקות, חתיכות צורך
לעשות זאת לא אך בשבת. כמו לסעודה סמוך ישתמש
בצורות ירקות או פירות לחיתוך המיוחד בכלי מיוחדות
יב] יא, [שש״כ
לסחוט ואסור שבת, כמו טוב יום דין - פירות לסחוט כט. פרי
והוא מוצק אוכל על אותו סוחט א״כ אלא [ בו נבלע כגון
דג]. על [כגון אותו מתקן או סלט] לתוך
ל. - אורז ברירת מותר את רק לברור הכמות המיועדת
הפסולת את ביד יברור ליו״ט. יציף ולא האורז מן את
לברור ועדיף, ואבנים קליפות להפריד כדי במים, האורז פ״ד [שש״כ יו״ט לפני לו]. והערה
– עלים ירקות ניקוי לא. עלים ירקות שריה שצריכים במי
טוב. יום מערב זאת לעשות יש תולעים, מחשש סבון, ואם
רק אפשר וריסוס אבק מחמת ביו" גם לשרותם [שש״כ ט
כב]. ג,
גז להבת - האש הנמכת לב. כ רק את לשרוף שעלולה התבשיל
לכבות לא אך יותר, לקטנה אותה להנמיך ניתן ה.
נדלק התנור אם - חשמלי בתנור ולבשל לאפות לג. ונכבה
שבת שעון באמצעות מותר לאפות בו. ולבשל הגברת
בתנור החום והנמכת י]. סעי' יג, [שש״כ אסורה חשמלי,
הכנת לד. יש - וכד' חלות מאפים להשתמש בקמח מנופה
חוזרת]. להתלעה [מחשש במקפיא שנשמר טוב יום מערב
מעיו״ט ניפה לא אם ללוש, ניתן בשינוי. ביו״ט ינפה
להפריש להתפיח, [במידה חלה הראויה], הכמות וישנה
ב" או שעון ע״י ונכבה המופעל בתנור ולאפות טאבון"
שעון. ע״י שיכובה לגז המחובר
- החלה הפרשת לה. לשרוף אסור חלה אלא ביו״ט יש
בכבוד להניחה בפח.
מים הוספת לו. - למיחם מותר להוסיף מים למיחם
החשמלי אם ללחוץ אסור אבל מים, חסרים על הכפתור
ולהרתיח. על מים להרתיח ניתן הגז כירי ולהוסיף
גז. שעון באמצעות אלא לכבות אין הגז כירי את למיחם.
בחול. כדרכו טוב ביום להכין ניתן - וקפה תה הכנת לז. המותר. באופן תעשה המים הרתחת
- כלים הדחת לח. מותרת בהם להשתמש כשצריכים רק שוב
השני. עבור ראשון ביו״ט כלים שוטפים ואין טוב, ביום
לט. - חמים מים מותר כלים לשטוף מדוד חמים במים חשמל
שנכנסים אף שמש, דוד או מבעו״י] [שהודלק במקומם מים
ב, [שש״כ לדוד קרים ו פל" שאמר ברוך ז; סעי' ה]. סעי'
נוסף בשבת. כמו טוב ביום אסור – מוקצה טלטול מ. לזאת
טוב ביום החמירו סי' משנ״ב הרמ״א: לשיטת [גם חכמים תצה
לאסור יז] ס״ק עצמות, בטלטול למאכל ראויות שאינן
, אדם שה קליפות או טוב, ביום הבשר מן תפרקו שקולפו
מן למאכל כרגע שראויות אף ביו״ט הפרי בעלי [ חיים וזה
דנולד"] "מוקצה נקרא יניחם ולכן. שכבר בצלחת יש בה מעט
אדם, מאכל ניתן ואז יהיה העצמות את לטלטל לפח
כשהם האשפה על גבי או, הצלחות הקליפות את יניח
מפה על והעצמות חד מאכל שיירי עם יחד פעמית, , אדם
יוכל ואז לאשפה. לטלטלם
ביו" להוציא מותר משבת, בשונה לעירוב- מחוץ טלטול מא. ט
הליכה, לאותה צורך בו לו שיש דבר כל לעירוב מחוץ אל לצורך אוכל [ הגוף צורך או [מזון] נפש קריאה, משקפי
[סידור]. מצווה צורך או הבית] דלת של מפתח
- תחומין איסור מב. ואין בשבת, כמו טוב ביום נוהג לצאת
מ- יותר לעירוב מחוץ 960 מטלטלים. לא אם אף מ'
טוב. ביום דינו כך בשבת כדינו - איפור מג. כאב לו שיש מי - תרופות מד. הפוסקים נחלקו בגופו, קל אם
לו מותר ביו״ט כאבים, משכך לקחת או שאסור כמו
ומי בשבת. להקל. יכול הרבה, שמצטער
מריחת - משחה מה. ביו" אסורה משחה ט בשבת. כמו וכשיש
[מנוחת למרוח בלי הפצע על יניח פצע ט] כ, ח״ג אהבה
מיזוג מו. – הבית יש מערב למיזוג לדאוג יום טוב כמו
בשבתות. במידה יש גדול, והחום מזגן, הוכן ולא מקום
[חזו חכם שאלת ויעשה לגוי, אמירה ידי על להתיר "ע,
לט]. יג, שש״כ
ממש שאינו למה גם הותרה הבערה - ליארצייט נר מז. אוכל
יש ולכן נפש להדליק מתירים ביו״ט נר נפטרים. לצורך
החג לפני להדליקו עדיף. אך
טובה, וחתימה כתיבה בברכת ומתוקה, טובה שנה
מרצבך הלל
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה