למה צריך בית מקדש - חוברת לתשעה באב

בס״ד

למה עכשיו? מקדש בית לי

מקדש? בית על מתפללים למה … … … … 3

הזה בעולם ה' של הבית הוא המקדש בית … … … 3

ה' בית הוא המקדש שבית שלמה את מלמדים … … … 3

המקדש בית – השמים ושער אלוקים בית … … … 4

התורה שער - המקדש בית … … … … 5

המקדש בית – הנבואה שורש … … … … 5

והנבואה התורה התפילה שערי סגירת … … … 6

השערים את לסגור הגויים ניסיון … … … … 6

המקדש בית – החיים יצירת מקום … … … … 7

מְלַבְלֵב הַמִּקְדָּׁש בֵית, ַאף מְלַבְלֵב יַעַר מַה … … … 7

חיים מציל - השקל מחצית על-ידי קשר … … … 7

המקדש בית – מגיפה עוצר … … … … 8

החיים של במקום – מתים לטמאי כניסה אין … … … 8

והמשפט, הצדק השלום - המקדש בית … … … 9

לעולם כלכלית ברכה - המקדש בית … … … … 9

לעולם הגשם שפע - המקדש בית … … … … 11

העולם של הרפואה - המקדש בית … … …. . 11

העולם של החכמה - המקדש בית … … … … 11

העולם של היופי - המקדש בית … … … … 11

הזיווגים כל שער - המקדש בית … … … … 11

המקדש בית – הרוממות ליראת מקום … … … 11

המקדש בית – הרשעים את לירא מקום … … … 11

העולם של התשובה - המקדש בית … … …. 11

המקדש… ובבית בירושלים עצובים להיות אסור … … 13

השלימה בגאולה – בשמחה העולם כל … … … 13

נבוכדנאצר – העולם בכל השמחה מחריב … … … 13

העולם של השירה - המקדש בית … … … … 14

המקדש בית – אהבה רצוף תוכו … … … … 14

מ לך מקדש – מלוכה עיר … … … … 16

לטובה מלכות … … … … 16

העולם כל על ששולט מי בידי רק - בית-המקדש … … … 16

מִּפִּיהּו יְבַקְׁשּו וְתֹורָּה דַעַת יִּׁשְמְרּו כֹהֵן שִּפְתֵי כִּי … … … 18

המקדש בבית הכהנים תפקיד … … … … 18

הרוחני המצב – הגדולים הכהנים אחריות … … … 18

ישראל בכל שמסתובבים גדולים כהנים … … … 19

גמלא בן יהושע - הגדול הכהן … … … … 19

המ בית קדש – העולם חינוך מקום … … … … 11

העין מן הסמוי בדבר אלה שרויה הברכה אין … … … 11

יָּדָּעְתִּי וְָאנֹכִּיֹלא – יעקב בימי … … … … 11

יָּדָּעְתִּי וְָאנֹכִּיֹלא – ראשון הבית עד … … … … 11

יָּדָּעְתִּי וְָאנֹכִּיֹלא – השני הבית עד … … … … 11

יָּדָּעְתִּי וְָאנֹכִּיֹלא – בימינו … … … … 11

מקדש! בית רוצים … … … … 11

מקדש? בית על מתפללים למה

אנשים מתפללים רבים בנ על יום מדי י. המקדש בית ין אומנם הם, חשיבותו את בלבם מרגישים תמיד לא אבל

הזה, המקום על לוותר שלא מתעקשים כך כל כשהערבים במיוחד נצרך. אכן המקדש בית למה מגלה הלב

אי-? למה מקדש בית בלי טוב יהודי להיות אי-אפשר. למה נגדנו להם עוזרות העולם ואומות או להתפלל אפשר

בלעדיו? תורה ללמוד

חלקי. הוא להסביר יכולים שאנו, ההסבר לצערנו המקדש" בית של ערכו את לתאר יכולים אנחנו מֵאֶלֶף ד ָּאֶח

."ו רבָּבֹות רִּיבֵי ורֹוב אֲלָּפִּים ַאלְפֵי אעפ" פטורים איננו כ מ כמ ללמוד לנסות את יכולתנו טב י חז״ל, דברי הלימוד כי

המקדש. בית לבניין הרצון את מעורר הזה

הזה בעולם ה' של הבית הוא המקדש בית

ב: )כתוב ז (דף ברכות מסכת

מִּּׁשּום יֹוחָנָן רַבִּי "ָאמַר, ? שֶׁנֶׁאֱמַר מִּתְפַלֵל הּוא בָרּוְך שֶׁהַקָדֹוש: מִּנַיִּן יֹוסֵי רַב ִּי )וַהֲבִּיאֹותִּים נו" (שם

תְפִּלָתִּי" בְבֵית, וְשִּמַחְתִּים קָדְשִּי הַר אֶׁל, "תְפִּלָתִּי", אֶׁלָא נֶׁאֱמַר "ֹלא "תְפִּלָתָם שֶׁהַקָדֹוש, מִּכָאן

רַחֲמַי, שֶׁיִּכְבְשּו מִּלְפָנַי רָצֹון יְהִּי רַב: , ָאמַר טֹובִּיָה בַר זּוטְרָא רַב? ָאמַר מַצְלִּי. מַאי מִּתְפַלֵל הּוא בָרּוְך

מִּּׁשּורַת לִּפְנִּים לָהֶׁם וְאֶׁכָנֵס הָרַחֲמִּים בְמִּּדַת בָנַי עִּם, וְאֶׁתְנַהֵג מִּּדֹותַי עַל רַחֲמַי, וְיָגֹולּו כַעֲסִּי אֶׁת

הַּדִּין".

התפילה הז. בתפילה אליו מצטרפים. ואנחנו המקדש בבית מתרחשת מתפלל שאלוקים את הגמרא ממשיכה כך

: ואומרת

, וְרָאִּיתִּי וְלִּפְנִּים לִּפְנַי קְטֹרֶׁת לְהַקְטִּיר נִּכְנַסְתִּי, פַעַםַאחַת אֱלִּישָע בֶׁן יִּשְמָעֵאל רַבִּי, ָאמַר "תַנְיָא

יְהִּי לֹו: . ָאמַרְתִּי, בָרְכֵנִּי בְנִּי, יִּשְמָעֵאל לִּי, וְָאמַר וְנִּשָא רָם כִּסֵא עַל, יֹושֵב 'צְבָאֹות ה, יָּה אַכַתְרִּיאֵל

בְמִּּדַת בָנֶׁיָך עִּם, וְתִּתְנַהֵג מִּּדֹותֶׁיָך עַל רַחֲמֶׁיָך, וְיָגֹולּו כַעֲסְָך אֶׁת רַחֲמֶׁיָך, שֶׁיִּכְבְשּו מִּלְפָנֶׁיָך רָצֹון

, הָרַחֲמִּים ֵוְתִּכָנ בְרֹאשֹו". לִּי. וְנִּעְנַע הַּדִּין מִּּׁשּורַת לִּפְנִּים לָהֶׁם ס

: לו. ונאמר השכינה עם ונפגש הקודשים לקודש שנכנס גדול כהן היה אלישע בן ישמעאל מצטרף אתה גם

לתפ לה י הקב" של ה תפילת של נוסח אותו ב בדיוק ה'. המקדש בבית תפילה של הגדולה המעלה באמת. וזו

כביכול אנ אתו ביחד מתפללים ו לביתו מוזמנים חנו. יתברך

ה' בית הוא המקדש שבית שלמה את מלמדים

, אורחים רק 'ואנחנו ה בית הוא המקדש שבית יבין ישראל שעם בכדי את שבנה שלמה בפני השערים נסגרו

. המקדש בית ע״א): ל הגמרא(שבת מספרת וכך

. בָזֶׁה זֶׁה שְעָרִּים, ּדָבְקּו הַקָדָשִּים קָדְשֵי לְבֵית לְהַכְנִּיסָארֹון, בִּקֵש הַמִּקְּדָש בֵית אֶׁת שְֹלמֹה "כְשֶׁבָנָה

, וְָאמַר. פָתַח נַעֲנָה, וְֹלא רְנָנֹות וְַארְבָע עֶׁשְרִּים שְֹלמֹה ָאמַר ) כד (שם, וְהִּנָשְאּו רָאשֵיכֶׁם שְעָרִּים 'שְאּו

הַכָב מֶׁלֶׁך, וְיָבֹוא עֹולָם פִּתְחֵי ֹוד' לְמֵבְלְעֶׁיּה". בַתְרֵיּה. רָהַטּו

, אותו לבלוע בכדי שלמה אחרי רצו השערים." הכבוד אומר״מלך כשהוא עצמו על מתכוון שהוא חשבו הם כי

ה', לכבוד אלא כמלך שלו לכבודו נבנה לא המקדש שבית ישראל כל לעיני להבהיר צריך היה המלך שלמה

: . ובגמרא הכבוד מלך שהוא

הַכָבֹוד? מֶׁלְֶׁך זֶׁה "מִּי ָאמְרּו, לְהּו "ָאמַר, וְָאמַר."חָזַר וְגִּבֹור 'עִּזּוז "ה, ּושְאּו רָאשֵיכֶׁם שְעָרִּים "שְאּו

."וְֹלא סֶׁלָה הַכָבֹוד מֶׁלְֶׁך, הּוא 'צְבָאֹות? ה הַכָבֹוד מֶׁלְֶׁך זֶׁה הּוא, מִּי הַכָבֹוד מֶׁלְֶׁך, וְיָבֹא עֹולָם פִּתְחֵי

, שֶָׁאמַר כֵיו. ָן נַעֲנָה עַבְּדֶָׁך" לְחַסְדֵיּדָוִּיד, זָכְרָה מְשִּיחֶָׁך פְנֵי תָשֵב 'אֱֹלהִּיםַאל )ה ו" (דה״ב. נַעֲנָה, מִּיָד

המקדש בית – ו אלוקים בית השמים שער

להבין לנו שקשה היא האמת הָָּארֶץ עַל ק אֱֹלִּים יֵׁשֵב הַאֻמְנָּם. כִּי המלך" שלמה שאומר כמו 'יתברך, לה בית שיש

" בָּנִּיתִּי אֲׁשֶר הַזֶה הַבַיִּת כִּי יְכַלְכְלּוָךַאף הַשָּמַיִּםֹלא הַשָּמַיִּםּוׁשְמֵי הִּנֵה כז) ח א, (מלכים הז. ההבנה את דורשת

. קבוע מאמץ מאתנו לא אבינו יעקב שגם לב לשים כדאי. ה' בית שזה בתחילה הבין זה למקום בא שהוא למרות

. מחרן שהוא למרות ' שה אחרי. רק אבותיו בו שהתפללו המקום שזה יודע נגלה: יעקב", אומר א ליו נֹורָּא מַה

אֱֹלִּק בֵית אִּם כִּי זֶה אֵין הַזֶה הַמָּקֹום." הַשָּמָּיִּם וְזֶהׁשַעַר ים ידע לא שהוא כך אחר עצמו על מעיד הוא המקום ש

הזה. אלוקים בית הוא ידעתי." לא "ואנכי. וארץ שמים שמחבר סולם הוא הזה שהמקום ידע לא הוא ידע לא הוא

עליו." 'נצב ה כי״הנה להרגיש יכול הזה במקום שנמצא שמי

. ויצחק אברהם אבותיו שראו מה שזה מבין, הוא בחלומו הסולם את רואה אבינו כשיעקב שבשעה אברהם

ש שנו וארץ? שמים רואים הם."מה מרחוק המקום את "וירא עליו נאמר יצחק עם היה. " לזה זה שקים קשור ענן

.) א נו "ב״ר ההר( על.) יא כח יעקב(רש״י שרואה מה בדיוק זה

וְרֹאשֹו מֻצָבַארְצָה סֻלָם וְהִּנֵה "וַיַחֲֹלם ' ה: וְהִּנֵה בֹו וְיֹרְדִּים עֹלִּים אֱֹלהִּים מַלְאֲכֵי וְהִּנֵה הַּׁשָמָיְמָה ַמַגִּיע

שֹכֵב אַתָה אֲשֶׁר הָָארֶׁץ יִּצְחָק וֵאֹלהֵי אֱֹלהֵיַאבְרָהָםָאבִּיָך ה' אֲנִּי וַיֹאמַר: עָלָיו, נִּצָב אֶׁתְנֶׁנָה לְָך ָעָלֶׁיה

יב). כח (בראשית ּולְזַרְעֶָׁך"

כן על קור א." השמים הזה״שער למקום יעקב "שער" רק נקרא ל הפתח. והוא מצדיו חוסמים קירות שיש מקום

רק ערך בעל שער מפתח לו שיש מי ל ל, דלת עד ארצה שמוצב בסולם ולעלות אדם להיכנס יכול הזה בשער

לה אפשר הזה. בשער לשמים י. ולעלות כנס. נשמעות ותפילותיו זוכה הזה- למקום לכוון שיודע מי רק הסוד את

לו– והתגלה מיעקב נסתר שהיה: אומר הוא. שם המקדש בית חנוכת בעת ישראל לכל שלמה מגלה

" אֵל ֶׁוְהִּתְפַלְלּו: לִּשְמֶָׁך בָנִּיתִּי אֲשֶׁר וְהַבַיִּת בָחַרְתָ אֲשֶׁר הָעִּיר לַאֲבֹותָם נָתַתָה אֲשֶׁר יָךּדֶׁרְֶׁךַארְצָם

ח.) (מלכים מִּשְפָטָם" וְעָשִּיתָ תְחִּנָתָם וְאֶׁת תְפִּלָתָם אֶׁת שִּבְתְָך מְכֹון הַּׁשָמַיִּם וְשָמַעְתָ

רש". השמימה תפלתם לעלות תפלה. מקום לתפילה" כשער "בעיקר השמים המלים״שער את הסביר י ומדרשו

" הרמב״ן: הסביר גם."כדבריו מטה של המקדש בית כנגד מכוון מעלה של המקדש שבית שכל למד אתה מכאן

, ישראל של תפלתן לשמוע פתוח הוא שמים, ששער הכבוד כסא לפני מתפלל כאלו בירושלם- המתפלל שנאמר

"כ השמים( שער וזה יז.) ח

התורה שער - המקדש בית

. משמים שליחות עם שיורדים שלוחים מלאכים וגם שעולים מלאכים. גם כיוונים "לשני הוא״שער הזה המקום

, שיורדים מלאכים וגם וקרבנות, תפילה כגון מהארץ, למעלה שעולים דברים גם אלוקים של רוחניים שליחים

הוא יורד ה הרוחני. השפע ממרום שיורדים 'מִּירּוׁשָּלִָּּם." ה תֹורָּהּודְבַר תֵצֵא מִּצִּיֹון נאמר״כִּי יו. על תורה היו לכן

. בירושלים הוא התורה עיקר? כי. למה הגזית, בלשכת המקדש בבית של הלשכות באחת יושבים הסנהדרין זה

בתורה: שכתוב מה

" וְקַמְת בִּשְעָרֶׁיָך רִּיבֹת לָנֶׁגַעּדִּבְרֵי נֶׁגַע לְדִּיןּובֵין בֵיןָּדִּין לְדָם בֵיןּדָם לַמִּשְפָט דָבָר מִּמְָך יִּפָלֵא כִּי

: בֹו 'אֱֹלהֶׁיָך ה יִּבְחַר אֲשֶׁר הַמָקֹום אֶׁל וְעָלִּיתָ בַיָמִּים יִּהְיֶׁה אֲשֶׁר הַּׁשֹפֵט וְאֶׁל הַלְוִּיִּם הַכֹהֲנִּים אֶׁל ּובָאתָ

אֵתּדְבַר לְָך וְהִּגִּידּו וְדָרַשְתָ הָהֵם: הַמִּשְפָט הַהּוא הַמָקֹום מִּן לְָך יַגִּידּו אֲשֶׁר הַּדָבָר פִּי עַל וְעָשִּיתָ

יז). (דברים יֹורּוָך" אֲשֶׁר כְכֹל לַעֲשֹות 'וְשָמַרְתָ ה יִּבְחַר אֲשֶׁר

המקדש– בית הנבואה שורש

. המוריה הר שמו נקרא. לכן הנבואה מקור גם הוא המקדש בית ממנו שיוצאת הר. ישראל" לכל הוראה לשכת

ע״א.) טז דף תענית "רש״י לישראל( המוכיחים הנביאים עמדו שבה הגזית אנו לנבואה ירושלים בין הקשר על

מדברי לומדים עול: שאומר א "; נָּבִּיא בֶן נָּבִּיא בְיָּדּועַׁשֶהּוא בִּנְבִּיאּות- וְׁשֵםָאבִּיו מָּקֹוםׁשֶשְמֹו כָּל וְֹלאׁשֵם ׁשְמֹו

; נָּבִּיא בֶן, וְֹלא נָּבִּיא בְיָּדּועַׁשֶהּוא יו- ִָּאב; הָּעִּיר מֵאֹותָּּה נָּבִּיא בְיָּדּועַׁשֶהּוא מְפֹרָּׁש- עִּירֹו וְׁשֵם כָּלׁשֶשְמֹו וְֹלא ׁשְמֹו

ע״א) טו "מגילה מִּירּוׁשָּלַיִּם( נָּבִּיא בְיָּדּועַׁשֶהּוא עִּירֹו- ׁשֵם.

בית 6חורבן ה סגירת המקדש– שערי ם

והנבואה התורה התפילה שערי סגירת

: בגמרא" אלעזר רבי אומר. כך יותר נשמעות לא. התפילות השערים, נסגרים נחרב המקדש שבית בשעה מיום

. שבשמים לאביהם ישראל בין ברזל חומת נפסקה המקדש- בית שחרב שנאמר' ברזל מחבת לך קח ואתה

העיר' ובין בינך ברזל קיר אותה ונתתה ). ע״ב לב "ברכות (. עוברת" לא התפילה ברזל- של חומה יש אם מיום

. תפלה שערי ננעלו המקדש- בית שנחרב שנאמר' ' תפלתי שתם ואשוע- אזעק כי גם ע״א.) נט מציעא (בבא

נחרב– המקדש כשבית: איכה במגילת הנביא ירמיהו לנו אומר. כך הנבואה שערי וגם התורה שערי גם נסגרו

" חָּזֹון מָּצְאּו נְבִּיאֶיהָֹּלא תֹורָּהּגַם אֵין בַּגֹויִּם וְשָּרֶיהָּ מַלְכָּּה נפסקה נבואה גם ו תורה אותה אינה התורה."גם מה

. המקדש ובית בירושלים תלויה שהיא כיון

עולם? רשעי על-ידי נעולים כשהשערים חיים זאת בכל אנחנו איך תשאל: ואם כי" שם בגמרא נאמר זה על אף

בנ על בדמעות שמתפלל."מי ננעלו לא דמעות שערי ננעלו- תפילה ששערי פי על הזה– הבית ין י לעבור יכול

שלהם. המחסומים כל את

ני הגו סיון י השערים את לסגור ים

נ שלא הערבים היום נלחמים כן על י ש מפחדים. הם המקדש למקום כנס. ייפתחו הללו השערים כי יודעים הם

פתוחים יהיו הם אם קצת– אפילו. ישראל בארץ אחיזתם את יאבדו הם הקדוש הזוהר גם לנו מסביר כן ו אומר,

, ירושלים את לטמא הגויים יתאמצו לבוא לעתיד כי במהר" השערים(מובא את לסגור מסעי בפרשת חגיז ם

הזוהר) בשם: , מתיא ופגר עממיא סואבת לשואה זמינין אבנא האי "דעל קדישא אבנא על מיא נבעין ועינוי

לסאבא עלך מסאבין גולמי ולאותובי בך לאתזלזלא עממיא בני זמינין דמארין בקדושתא עילין כל על עילאה

כותב, אלעזר. רבי ע״ש בך" יקרבון מסאבין וכל קדישא אתרך את להכניס הימים באחרית הנכרים שעתידים

דו מתיהם קא ו ל. והכ הקודש מקום לעול שמגיע החיים שפע את לעצור כדי לו הזה. הקדוש המקום דרך ם

ש. למרות כך עושים הם ולחרפתנו לבושתנו היום. גם בזמנו עושים הנכרים היו שכך חגיז המהר״מ מעיד מקום ה

מדינ בידי הוא הזה, ישראל ת המקדש במקום שלהם המתים את לקבור הישמעלים לרשעים נותנים אנו

, ו וסביבותיו כולו. לעולם ברכה משם להביא ישראל את למנוע הקודש מקום את לטמא היא מטרתם כל

חיים שפע – המקדש 7בית

המקדש בית – יצירת מקום החיים

הוא המקדש בית הקב". שם לעולם חיים הקב״ה העניק שממנו המקום הראשון" באדם חיים נשמת נפח ה ויהי

, לבניו חיים ניתנו הראשון אדם שקיבל."מהחיים חיה לנפש האדם לבניהם חיים ומהם אלינו. עד בניהם ולבני

'אֱֹלִּק ה "וַיִּיצֶׁר " הָאֲדָמָה מִּן עָפָר הָָאדָם אֶׁת ים –. יצירות" שתי מארבע האדמה מכל עפרו צבר

: אחר. דבר לקבורה קולטתו, תהא שם שימות מקום שבכל רוחות בו שנאמר ממקום עפרו נטל

" לי תעשה אדמה )מזבח כ" (שמות לעמו ויוכל כפרה לו תהא הלואי -. ד

: העולם של החיים שפע הוא הזה המקום היום גם ' ה צִּּוָּה כִּיׁשָּם צִּיֹון הַרְרֵי עַל חֶרְמֹוןׁשֶיֹרֵד "כְטַל הַבְרָּכָּה אֶת

ג.) קלג "תהילים הָּעֹולָּם( עַד חַיִּים

מְלַבְלֵב הַמִּקְּדָש בֵית, ַאף מְלַבְלֵב יַעַר מַה

הכ, ו חיים של תמידי שפע שהוא זה, במקום. חי היה ל אפילו שקשה מיוחד מאוד מסוג עצים בו היו כן על

. דעתנו על אותם להעלות מזהב עצים והיו צומחים היו ש ' בגמ כתוב."כך הם״פירות ל ( יומא ) ע״ב כא ע״ב; לט

: המקדש שבבית ההיכל על

טֹובְיָה: בַר זּוטְרָא רַבִּי ָאמַר שְמֹו״יַעַר" נִּקְרָא לָמָה, ? ּדִּכְתִּיב הַלְבָנֹון" יַעַר "בֵית? לְָך- לֹומַר מַה

, הַמִּקְּדָש בֵית שְֹלמֹה שֶׁבָנָה, בְשָעָה אֹושַעְיָא רַבִּי. ּדַאֲמַר מְלַבְלֵב הַמִּקְּדָש בֵית, ַאף מְלַבְלֵב יַעַר נָטַע

ז שֶׁל מְגָדִּים מִּינֵי כָל ָבֹו, בָהֶׁן מְנַּׁשֶׁבֶׁת שֶׁהָרּוחַ, וְכֵיוָן בִּזְמַנֵיהֶׁן פֵירֹותֵיהֶׁן מֹוצִּיאִּין, וְהָיּו הָב אֶׁת מַּׁשִּירִּים

, , שֶׁנֶׁאֱמַר פֵירֹותֵיהֶׁן. לַכְהֻנָה פַרְנָסָה הָיְתָה."ּומֵהֶׁם פִּרְיֹו כַלְבָנֹון )יִּרְעַש עב" (תהלים שֶׁנִּכְנְסּו וְכֵיוָן

לַהֵי גֹויִּם, , שֶׁנֶׁאֱמַר, יָבַש כָל, לָנּו לְהַחֲזִּירֹו הּוא בָרּוְך הַקָדֹוש."וְעָתִּיד אֻמְלַל לְבָנֹון )ּופֶׁרַח א" (נחום

, שֶׁנֶׁאֱמַר לָּה. נִּתַן הַלְבָנֹון כְבֹוד וְרַנֵן גִּילַת וְתָגֵלַאף תִּפְרַח )פָרֹחַ לה" (ישעיה

פ" יומא ובירושלמי פ״ג שה״ש בהיכל(במדרש צלם מנשה יד כשהעמ יבשו הללו שהפירות אומרים ויש סוף ד

ה״ד.)

על- קשר חיים מציל השקל- מחצית ידי

: רבנו" למשה נאמר. כך חיים לכולנו מביא המקדש לבית קישור כל וְנָּתְנּו לִּפְקֻדֵיהֶם יִּשְרָּאֵל בְנֵי רֹאׁש אֶת תִּשָּא כִּי

' לַה נַפְׁשֹו כֹפֶר אִּיׁש א ֹבִּפְקֹד." אֹתָּם בִּפְקֹד נֶגֶף בָּהֶם יִּהְיֶה וְֹלא תָּם אותם מצילה המקדש לבית התרומה נתינת

. חיים להם ומביאה ממוות

בענ כואבים היותר הסיפורים אחד י מ גובה ולא ישראל את שסופר המלך, דוד עם היה זה ין. השקל מחצית הם

עליהם מביא הספירה בעת הזה הניתוק. דֶבֶר" מגיפת ו ְמִּדָּן." אִּיׁש אֶלֶף בְאֵרׁשֶבַעׁשִּבְעִּים עַד זמנית הפוגה

' ה מַלְאְַך אֶת וַיַרְא עֵינָּיו אֶת דָּוִּיד. וַיִּשָּא בירושלים" מתרחשת בְיָּדֹו וְחַרְבֹוׁשְלּופָּה הַשָּמַיִּם הָָּארֶץּובֵין בֵין עֹמֵד

' "וכו יְרּוׁשָּלִָּּם עַל נְטּויָּה טז.) כא א הימים (דברי

המקדש– בית מגיפה עוצר

ירושלים, על נטויה עדיין, החרב לגמרי נעצרת לא שהמגפה דוד רואה חיים יביא הזה למקום הקישור כי ומבין

הכ. בסך זהב שקלי חמישים ושבט שבט מכל דוד. לוקח הנוראה מהמגיפה ישראל עם את ויציל ו משנים- ל עשר

' ה. וַיֹאמֶר המלאך" עומד שבו. המקום ארונה של הגורן את וקונה זהב שקלי מאות שש לוקח הוא שבטים

.) כז "שם נְדָּנָּּה( אֶל חַרְבֹו: וַיָּׁשֶב לַמַלְאְָּך דבר של שבסופו המקום זה י. המקדש בית בו יבנה כעת שבו המקום זה

קר את לקבל מהשמים יורדת ואש קרבנות מקריב דוד בנו.

קני בין הקשר מה )מבואר יז מזמור במדרש(תהלים י. הספירה עוון על באה המגפה. הרי למגפה המקדש ת

קני למה י: המדרש? אמר מכפרת המקדש ת

. אותו מכה הוא למה הבן יודע היה, ולא לבנו מכה שהיה? לאחד דומה הדבר למה "משל לאחר

בו( השגחת ולא ימים מה כ היום שצויתיך פלוני דבר עשה, לך לו אמר שהכהו שבגלל הבן והבין

. מאביו מכה קיבל הוא דבר אותו של הספירה לא היא למגיפה האמיתית שהסיבה מבין דוד כך

. המקדש בית בנין תבעו שלא אלא נפלו לא דוד בימי שנפלו אלפים אותן )כל, אלא האנשים

בי חרב ולא בימיהם נבנה שלא אלו אם, ומה וחומר קל דברים והלא, להם נעשה, כך מיהם ונענשו

, בימינו והיה בימינו שחרב. אנו המקדש בית בנין תבעו שלא על מבקשים ולא מתאבלין אנו ואין

, . לפיכך וכמה כמה אחת, על רחמים שלש מתפללין ישראל שיהו הראשונים חסידים התקינו

,' ה ירושלים בונה. ותקנו לירושלים עבודה וסדר לציון שכינתך, השב, אנא ויום יום בכל תפלות

רבינו." משה. בצווי המזון ובברכת, בתפלה עצמה בפני ברכה

החיים– של במקום מתים לטמאי כניסה אין

. למוות שקשור משהו להיכנס יכול לא תמידי חיים של שפע שהוא במקום לא המקדש לבית להכניס אסור לכן

טפח עשרה בגובה סורג מעין הקימו זה. לצורך מת טמא ולא מת, המקדש בית את, שהקיף ים ממנו לפנים

"חֵיל", המקדש– בית לבין הסורג בין אמות עשר של פנוי מקום שהוא הפרדה ושטח גדר מעין שיהא זה כל

ג.) ב פרק מדות מסכת יותר(משנה ולא מת ולטמא לנכרים להגיע מותר כאן עד כי לאנשים שמסמן

, אותו לטמא, אסור חיים מקום הוא שהמקום בגלל בקדושתו המקדש בית האיסור למרות כי לזכור צריך אמנם

אפילו עומד. קודש תמיד המקדש. מקום המקדש לבית מתים טמאי אלף ייכנסו חלילה אם במקדש ייהרג אם גם

. ונביא כהן רבים– חללים שם יהרוג נבוזארדן אם גם, קדוש הוא המקום להתקרב מתים לטמאי אסור היום וגם

העזרה– למקום כי העולם. של החיים בית, הוא בו 'נמצא שה הבית הוא הוא. קודש

9 המקדש- בית לעולם כולו

והמשפט, הצדק השלום המקדש- בית

. ישראל לעם רק לא הוא המקדש בית של השפע ברכה כמה העולם אומות יודעים היו אילו כי אמרו חכמינו

. אותו מחריבים ולא משמר מכל עליו שומרים היו המקדש- בית להם מביא

. שאבדו מה יודעין, ואין שאבדו כוכבים לעובדי להם אוי יוחנן רבי "אמר קיים המקדש שבית בזמן

עליהן? מכפר מי. ועכשיו עליהן מכפר מזבח - ע״ב.) נה (סוכה "

מקור הוא הזה המקום כי העולם אומות גם יבינו הימים באחרית כי אותנו מלמדים ומיכה עיהו יש הנביאים

. האמיתיים הדברים לכל השפע יפסיקו בזכותו יבוא ו המלחמות. כולו לעולם שלום לכל שתגרום תורה זו ה

. לקודש השתוקקות מרוב פנים להארת הגויים

" יִּה נָכֹון הַיָמִּים בְַאחֲרִּית ְוְהָיָה: הַגֹויִּם כָל אֵלָיו וְנָהֲרּו מִּגְבָעֹות וְנִּשָא הֶׁהָרִּים 'בְרֹאש ה בֵית הַר יֶׁה

' ה הַר אֶׁל וְנַעֲלֶׁה לְכּו וְָאמְרּו רַבִּים עַמִּים וְהָלְכּו כִּי בְאֹרְחֹתָיו וְנֵלְכָה מִּּדְרָכָיו וְיֹרֵנּו יַעֲקֹב אֱֹלהֵי בֵית אֶׁל

תֹורָהּו תֵצֵא מִּצִּיֹון: 'מִּירּושָלִָּם ה דְבַר לְאִּתִּים חַרְבֹותָם וְכִּתְתּו רַבִּים לְעַמִּים וְהֹוכִּיחַ הַגֹויִּם בֵין וְשָפַט

מִּלְחָמָה." עֹוד יִּלְמְדּו וְֹלא חֶׁרֶׁב גֹוי אֶׁל גֹוי יִּשָא לְמַזְמֵרֹותֹלא וַחֲנִּיתֹותֵיהֶׁם

מ אנשים של. מליארדים גדול צדק אי בעולם יש היום גם, מהם החזקים על-ידי נוצלים רשעה עושי שחלקם

. לעת" כוחם את מנצלים וחלקם ל כשי בנה י. הצדק" מקום הזה המקום יהיה המקדש וְהֹוכִּיח הַּגֹויִּם בֵין ַוְׁשָּפַט

יעשו. וכן ילמדו ממנו הצדק. משפט מהו ה'. משפט מהו האומות כל ילמדו."ממנו רַבִּים לְעַמִּים גם נאמר כך

ישעיהו(נו): ספר שבסוף בנבואה

מֵחַלְלֹו שַבָת שֹמֵר כָל לַעֲבָדִּים, לֹו 'לִּהְיֹות ה שֵם אֶׁת 'לְשָרְתֹוּולְַאהֲבָה ה עַל הַנִּלְוִּים הַנֵכָר "ּובְנֵי

עַל לְרָצֹון וְזִּבְחֵיהֶׁם עֹוֹלתֵיהֶׁם תְפִּלָתִּי בְבֵית וְשִּמַחְתִּים קָדְשִּי הַר אֶׁל וַהֲבִּיאֹותִּים בִּבְרִּיתִּי: ּומַחֲזִּיקִּים

הָעַמִּים." לְכָל יִּקָרֵא תְפִּלָה בֵית בֵיתִּי כִּי מִּזְבְחִּי

ל כלכלית ברכה המקדש- בית עולם

. הרוחני השפע וגם הגשמי השפע גם בא המקדש. ממקום חומר וגם רוח גם הוא הזה העולם המלך שלמה

ל גם זכה המקדש- בית את לבנות שזכה. עצום גשמי שפע." לִּמְאּומָה שְֹלמֹה בִּימֵי נֶׁחְשָב כֶׁסֶׁףֹלא "אֵין לא

. הגשמי הכסף את צריכים, לא הרוחני השפע במקום כי למאומה נחשב דוסא בן חנינא רבי עם שהיה מה כעין

שבת. לערב שבת מערב חרובין בקב נזון והוא בזכותו נזון העולם שכל

" הַמֶׁלְֶׁך וַיִּגְּדַל: לְעֹשֶׁרּולְחָכְמָה הָָארֶׁץ מַלְכֵי מִּכֹל שְֹלמֹה לִּשְמֹע שְֹלמֹה פְנֵי אֶׁת מְבַקְשִּים הָָארֶׁץ ַוְכָל

: בְלִּבֹו אֱֹלהִּים נָתַן אֲשֶׁר חָכְמָתֹו אֶׁת וְנֵשֶׁק זָהָבּושְלָמֹות כֶׁסֶׁףּוכְלֵי כְלֵי מִּנְחָתֹו אִּיש מְבִּאִּים וְהֵמָה

סּוס ִּּובְשָמִּים ( בְשָנָה" שָנָה יםּופְרָדִּיםּדְבַר.) י פרק א מלכים

מה' שקיבל בחכמה עשה שהוא מיוחדים דברים על שלמה )מספר ד-ו ב קהלת(פרק בספר. כְרָּמִּים לִּי: נָּטַעְתִּי "

פֶרִּי." כָּל עֵץ בָּהֶם וְנָּטַעְתִּי לִּיּגַנֹותּופַרְדֵסִּים עָּשִּיתִּי בארץ לנטוע שלמה יכול היה יך א המדרש בשם רש״י ושואל

פרי" ישראל״כל. אחרים פירות מגדלת ארץ כל? הרי בארצות רק ויש הקרות בארצות רק הגדלים דברים יש

: ?'ותרץ 'וכו וכו חמות

, הארץ גידי את בחכמתו מכיר שלמה שהיה. פלפלין בו ונטע כוש- אל הולך גיד איזה הולך איזה

חרובין. בו ונטע חרובי- לארץ שנאמר עולם של משתיתו שמשם לציון באים הארצות גידי שכל

" יופי מכלל )מציון נ" (תהלים תנחומא. במדרש פרי- כל עץ נאמר לכך

שפע המקדש- בית הגשם לעולם

. השתייה מאבן יונקים הדוממים הכוחות גם ומביאים המקדש מבית יוצאים והזהב הנפט וגידי המחצבים גידי גם

' ה שנתן ההבטחה התקיימה הזה המקום. בכוח לעולם ברכה ) ב" יב אבינו(בראשית לאברהם לְגֹויּגָּדֹול וְאֶעֶשְָך

בית ין בנ."י הָּאֲדָּמָּה מִּׁשְפְחֹת כֹל בְָך וְנִּבְרְכּו מְבָּרֲכֶיָךּומְקַלֶלְָךָאאֹר. וַאֲבָּרְכָּה בְרָּכָּה וֶהְיֵה וַאֲגַדְלָּהׁשְמֶָך וַאֲבָּרֶכְָך

ה הוא המקדש (יד): זכריה בספר נאמר לכן כולם. הברכות משורש לברכה העולם חזרת

עֲלֵיהֶׁם וְֹלא 'צְבָאֹות ה לְמֶׁלְֶׁך לְהִּשְתַחֲֹות יְרּושָלִַּם אֶׁל הָָארֶׁץ מִּשְפְחֹות מֵאֵת יַעֲלֶׁה אֲשֶׁרֹלא "וְהָיָה

'אֶׁת ה יִּגֹף אֲשֶׁר הַמַגֵפָה תִּהְיֶׁה עֲלֵיהֶׁם וְֹלא בָָאה וְֹלא תַעֲלֶׁה מִּצְרַיִּםֹלא מִּשְפַחַת: וְאִּם הַגָשֶׁם יִּהְיֶׁה

הַסֻכֹות." חַג אֶׁת לָחֹג יַעֲלּו אֲשֶׁרֹלא הַגֹויִּם

העול של הרפואה המקדש- בית ם

. המקדש ממקום מגיעה העולם של הרפואה גם לכן וכשהנביא, השלישי המקדש בית על מדבר יחזקאל הוא

האלוק החיים את מתאר י, מהעדן יצאו, כאילו הקדשים מקודש שופעים ים שהם עד הנהרות ארבעת דרך

. לעולם חי היה ממנו שהאוכל החיים עץ את מצמיחים

" מִּזֶׁהּומִּזֶׁה מְאֹד רַב עֵץ הַנַחַל שְפַת אֶׁל, , וְהִּנֵה הַבַיִּת מִּפְתַן מִּתַחַת יֹצְאִּים מַיִּם "וְהִּנֵה מגיעים הם

המלח" לים נַחֲלַיִּם– שָם יָבֹוא אֲשֶׁר כָל אֶׁל. יִּחְיֶׁה הָאֵלֶׁה הַמַיִּם שָמָה בָאּו כִּי מְאֹד רַבָה הַּדָגָה וְהָיָה

הַנָחַל." שָמָה יָבֹוא אֲשֶׁר כֹל, וָחָי וְיֵרָפְאּו

. אותם רק לא, אבל הדגים ואת הים את מחיים מהמקדש שיוצאים המים

" ש עַל יַעֲלֶׁה הַנַחַל ְוְעַל. יְבַכֵר. לָחֳדָשָיו פִּרְיֹו יִּתֹם וְֹלא עָלֵהּו יִּבֹול. ֹלא מַאֲכָל עֵץ כָל מִּזֶׁהּומִּזֶׁה פָתֹו כִּי

לִּתְרּופָה." וְעָלֵהּו לְמַאֲכָל פִּרְיֹו. וְהָיָה יֹוצְאִּים הֵמָה הַמִּקְּדָש מִּן מֵימָיו

בני י בו. הגרים לכל לבריאות העולם החזרת הוא המקדש בית ן המקום הוא המקדש שבית בגלל הוא זה כל

. בדיוק מקום באותו שהייתה הבריאה של לבריאות אותנו שמחזיר היה הוא הראשון האדם את ברא כשאלוקים

, ו לנצח לחיות צריך. שנה אלף כמעט חי החלו וחייו מיתה עליו נגזרה המקדש ממקום ונזרק חטא כשהוא רק

. להתקצר

ה של החכמה המקדש- בית עולם

בית בתבנית שהוא המשכן את לבנות שיוכל מנת על מיוחדת חכמה התמלא בצלאל כי אותנו מלמדת התורה

. ודעת בינה חכמה על נאמר. כך המקדש

שנאמר: העולם נברא הללו 'דברים בג בתבונה" שמים כונן ארץ יסד 'בחכמה "ה " בדעתו

נבקעו" תהומות: . שנאמר המשכן נעשה הללו 'דברים. ובג " בְחָכְמָה אֱֹלקִּים רּוחַ אֹתֹו וַיְמַלֵא

מְלָאכָה" בִּתְבּונָהּובְדַעַתּובְכָל.

גם. המשכן את שבנה בצלאל כמו גדולה לחכמה זכה המקדש, בית את שבנה המלך, שלמה " הַמֶׁלְֶׁך וַיִּגְּדַל

: לְעֹשֶׁרּולְחָכְמָה הָָארֶׁץ מַלְכֵי מִּכֹל שְֹלמֹה נָתַן אֲשֶׁר חָכְמָתֹו אֶׁת לִּשְמֹעַ שְֹלמֹה פְנֵי אֶׁת שִּים מְבַק הָָארֶׁץ ְוְכָל

אֱֹלִּק י) א (מלכים בְלִּבֹו" ים.

האדמה פני על אשר האדם מכל החכם היה הוא. המקדש בית בגלל העולם בריאת של מקום. בחכמה שנברא

שרבתה" אומר הפסוק לכן קֶדֶםּומ בְנֵי כָּל מֵחָּכְמַת ִּחָּכְמַתׁשְֹלמֹה." מִּצְרָּיִּם חָּכְמַת כֹל מכל אליו באו ובגללה

. עלייתם" בעת ישראל בית כל כך שלמה. כמו חכמה דברי ללמוד העולם חָּכְמַתְכֶם הִּוא כִּי וַעֲשִּיתֶם ּוׁשְמַרְתֶם

חָּכ עַם רַק וְָאמְרּו הָּאֵלֶה הַחֻקִּים כָּל אֵת יִּׁשְמְעּון אֲׁשֶר הָּעַמִּים לְעֵינֵי ָּּובִּינַתְכֶם " הַזֶה הַּגָּדֹול הַּגֹוי וְנָּבֹון ם.) ד (דברים

הייתה והיא. המקדש בית של הבונים לכל וכן במדרש: שם נאמר

'. שנא המקדש בית נבנה הללו 'דברים ובג ) 'ז א (מלכים ' וגו נפתלי ממטה הוא אלמנה אשה "בן

הדעת" ואת התבונה ואת החכמה את וימלא. לבא לעתיד לבנותו הוא ברוך הקדוש כשיעמוד וכן

' שנא נבנה הללו 'דברים בג ) כד (משלי יתכונן" ובתבונה בית יבנה "בחכמה, ) כ״ד וכתיב(משלי

מח.) ויקהל רבה (שמות ימלאו" חדרים "ובדעת

העולם של היופי המקדש- בית

כיו. לעולם ירדו יופי של קבין. עשרה היופי" של המקום גם הוא הזה, המקום האלוקי השפע של המקום שזה ון

." כולו" העולם כל, ואחד ירושלים נטלה תשעה הורדוס- שבנה המקדש בית בנין ראה שלא מי יפה בנין ראה לא

. אחרים ומקומות אחרים אנשים גם מדבק הזה. הבית לעצמו יופי לוקח לא הזה הבית ע״א). ד "ב״ב מימיו( הוא

" עולם של נקרא״נויו ה - בני. י העולם של יופי לעולם. היופי החזרת הוא המקדש בית ן

הזיווגים כל שער - המקדש בית

" בשדה לשוח יצחק המילים״ויצא על." המוריה בה״הר נעקד שיצחק השדה שזו חכמינו אמרו מתפלל הוא שם

. אליעזר בשליחות רגעים באותם שנעשה שלו הזיווג על מתפלל הוא. שם לדורות מנחה תפילת ומתקן כעת שם

, רבקה לידת על העקידה אחרי מיד אברהם התבשר ממש הזה. במקום, ומצליח זוגו בת על מתפלל הוא בת

הכ במקרה. ולא שלו החזון את לממש אליעזר את שולח הוא כך. אחר יצחק של זוגו ו. הזה במקום קורה ל הר כי

האהב כל. שורש הזיווגים כל. שורש החיבורים כל שורש הוא המוריה. ות זוגו בת את למצוא הולך כשיעקב לכן

הזה. במקום מתפלל הוא

. זרעו קיום על לאברהם נשבע אלוקים בדיוק הזה. במקום ישראל עם של ההמשכיות גם הוא יעקב של הזיווג

: אֹיְבָּיו אֵתׁשַעַר זַרְעֲָך וְיִּרַׁש הַיָּם שְפַת עַל אֲׁשֶר וְכַחֹול הַשָּמַיִּם כְכֹוכְבֵי זַרְעֲָך אֶת וְהַרְבָּהַארְבֶה אֲבָּרֶכְָך בָּרְֵך "כי

השבועה. קיום על להתפלל ליעקב המתאים המקום."כאן בְקֹלִּי אֲׁשֶרׁשָּמַעְתָּ עֵקֶב הָָּארֶץ כֹלּגֹויֵי בְזַרְעֲָך וְהִּתְבָּרֲכּו

המקדש בית – הרוממות ליראת מקום

כִּי יָּדַעְתִּי: עַתָּה שם" לאברהם אומר.)אלוקים בכ "בראשית היראה( המקדש״מקום לבית קורא אבינו אברהם

אֲׁשֶר 'יִּרְאֶה ה הַהּוא הַמָּקֹום. וַיִּקְרָּאַאבְרָּהָּםׁשֵם היראה" שם על הזה למקום קורא."ואברהם אַתָּה אֱֹלהִּים יְרֵא

'יֵרָּאֶה." ה בְהַר הַיֹום יֵָאמֵר

. ירושלים של שמה מורכב הזה מהשם אומרת התורה ולכן. ה' את לראות המצווה היא לרגל לעלות המצווה כי

. ליראה" לזכות ובזכותה השכינה השראת את לראות לְׁשַכֵןׁשְמֹוׁשָּם יִּבְחַר אֲׁשֶר בַמָּקֹום 'אֱֹלהֶיָך ה לִּפְנֵי ָּוְָאכַלְת

לְמַעַן וְצֹאנֶָך, בְקָּרְָך וְיִּצְהָּרֶָךּובְכֹרֹת תִּירׁשְָך דְגָּנְָך מַעְשַר ְתִּל " הַיָּמִּים כָּל 'אֱֹלקֶיָך ה אֶת לְיִּרְָאה מַד, כג). יד (דברים

המקדש בית – הרשעים את לירא מקום

ב נאמר. כך רעה עלינו שזוממות והאומות הרעים האנשים כל על גדול מורא גם 'מטיל ה בית " גמרא: הר מאי

. חנינא ורבי חמא בר לוי רבי בה? פליגי המוריה. לישראל הוראה ממנו שיצא הר אמר- חד אמר- וחד שיצא הר

רש"."והסביר כוכבים לעובדי מורא ממנו הדבר" סיבת את שם י ומתפחדים וירושלים ישראל גדולות ששומעין

.) ע״א טז "תענית עליהם(

א מול הברית ארון של טבעו היה זה ' ה קּומָּה מׁשֶה וַיֹאמֶר הָָּארֹן בִּנְסֹעַ. וַיְהִּי העולם" ומות וְיָּנֻסּו אֹיְבֶיָך וְיָּפֻצּו

. המקדש בית בלב נמצא הזה הברית."ארון מִּפָּנֶיָך מְשַנְאֶיָך ובית שלמה גדולת את שראו העמים כל לכן

. ממנו" מתפחדים ידו על שנבנה המקדש אֶרֶץ מַלְכֵי הֶאֱמִּינּו ֹלא " יְרּוׁשָּלִָּּם בְׁשַעֲרֵי וְאֹויֵב צַר יָּבֹא כִּי תֵבֵל יֹׁשְבֵי כֹל

.) יד ד פרק (איכה

העולם של התשובה המקדש- בית

באים היו שהחוטאים. כ להם ומתכפר קרבן ומקריבים המקדש לבית באים היו החוטאים כל ההלכה, על-פי

כורחם בעל לפעמים – אני." רוצה שיאמר עד אותו "כופין מקום של הקדושה את ומרגישים רואים וכשהיו

המקדש–. פנימית בתשובה מתעוררים היו " מלקויות ממאה יותר אדם של ליבו בתוך מרדות בבחינת״טובה

. חפצה ובנפש שלם בלב אני רוצה ואומר

לעת יהיה כך. המקדש" בית דרך לעולם משפיע שהקב״ה והטהרה התשובה אור, מרוב לבוא יד עִּם ב זְא ֵוְגָּר

.) יא "ישעיהו בָּם( נֹהֵג קָּטֹן וְנַעַר יַחְדָּו וְעֵגֶלּוכְפִּירּומְרִּיא יִּרְבָּץ עִּםּגְדִּי וְנָּמֵר כֶבֶש למציאות מתכוון הפסוק אם בין

במשל– מדובר אם ובין ממש. שתים על או ארבע על הטרף חיות של הפנימי הרצחני שהרוע הוא הנמשל הרוע

המקדש. לבית שבאים מהחוטאים עובר שהוא. כמו העולם מן עובר הזה

13 העולם של השמחה המקדש- בית

המקדש ובבית בירושלים עצובים להיות אסור

כיו ו השכינה, השראת מקום הוא המקדש שבית ן מקור גם הוא הזה הבית. העולם של השמחה כי אמרו חכמינו

. בעצבות להיות לו אסור כי באבלות לשבת גדול לכהן. ואסור בירושלים עצובים להיות אסור

. עצוב שהיה מי לכל לירושלים מחוץ מיוחד בית מתקינים שהיו ברצינות, לזה התייחסו כך כדי עד ידביק שלא

ב מובא. כך חלילה האחרים, את שלו בעצבות ) מא (פרשה רבתי פסיקתא " הארץ כל משוש נוף הפסוק״יפה על

הששו שהיא עיר יוצאים היו וחשבנותיהם לירושלים חוץ היתה חשבונות של כיפה אף יוחנן. א״ר העולם" כל של ן

העיר". בתוך ושמחים ושותים אוכלים והיו לעיר מחוץ הכיפה אותה תחת לירושלים חוץ ועושים זה" מה כיפה

חשבונות" של. ועצובים טרודים הם עסקיהם חשבונות מחשבי של דרכם. שהרי חשבונות בתוכו שעושים? בית

. שמחים לעיר וחוזרים שלהם החשבונות את בו. מחשבים הזה המיוחד לבית לעיר מחוץ יוצאים היו הם ולכן

השלימה– בגאולה בשמחה העולם כל

שכשי אומרים חכמינו י בית בנה כולו העולם המקדש.) ב מז "תהילים כָּף( תִּקְעּו הָּעַמִּים. כָּל שמחה" יתמלא גם

.) צח "תהילים יְרַנֵנּו( הָּרִּים, יַחַד כָּף יִּמְחֲאּו ה״נהרות ) ישעיה(נה כשהנביא מגלה הוא הימים אחרית את מתאר

." כָּף" יִּמְחֲאּו הַשָּדֶה שגם״עֲצֵי לנו יִּפ וְהַּגְבָּעֹות ְהֶהָּרִּים." רִּנָּה לִּפְנֵיכֶם צְחּו המעמד את בתהילים מתאר המלך דוד

" יָּעַר עֲצֵי כָּל יְרַנְנּו בֹוָאז אֲׁשֶר וְכָּל שָּדַי: יַעֲֹלז הַיָּםּומְֹלאֹו יִּרְעַם הָָּארֶץ וְתָּגֵל הַשָּמַיִּם במילים״יִּשְמְחּו הזה הגדול

. העולם אומות ושמחת העולם.)שמחת צו (תהילים זאת כל: עונשם" את מקבלים מהם שחלק למרות לְפָּנָּיו אֵׁש

.) צז "תהילים הָָּארֶץ( וַתָּחֵל רָּאֲתָּה תֵבֵל בְרָּקָּיו: הֵאִּירּו צָּרָּיו סָּבִּיב תֵלְֵךּותְלַהֵט הצדק את מבינים הם זאת עם

' ה אֶת: עִּבְדּו הָָּארֶץ 'כָּל לה. הָּרִּיעּו בשמחה" הדין את ומקבלים ל בֹאּו ְבְשִּמְחָּה ק.) "תהילים בִּרְנָּנָּה( פָּנָּיו

נבוכדנאצר– העולם בכל השמחה מחריב

. בו רק פגע לא הוא המקדש בית את החריב שנבוכדנאצר שבשעה אומרים חכמינו את שעה באותה מחק הוא

, רָשָע אֹותֹו שֶׁל יָמָיו, כָל יֹוחָנָן רַבִּי "ָאמַר בעולם: האדם בני כל של פניהם מעל החיוך כָל בְפֶׁה שְחֹוק צָא נִּמ ְֹלא

, , שֶׁנֶׁאֱמַר בְרִּיָה רִּנָה", פָצְחּו הָָארֶׁץ כָל שָקְטָה )נָחָה (שם" ע״ב). קמט (שבת שהחריבו ואספסינוס טיטוס גם

) שמו ברומא(קוליסאום ענק אצדיון תמורתו הקימו השני הבית את אדם בני אלפי עשרות משליכים היו שלתוכו

נשרפי שיהיו חיים השמחה החזרת הוא המקדש בית ן בני. י טרף חיות של במלתעותיהם נטרפים או חיים ם

בו. הגרים לכל והחיוך

העולם של השירה - המקדש בית

: שמחה מתוך אלא שורה השכינה אין כי אומרים חכמינו

קַלּות מִּתֹוְך, וְֹלא שְחֹוק מִּתֹוְך, וְֹלא עַצְבּות מִּתֹוְך, וְֹלא עַצְלּות מִּתֹוְך שֹורָהֹלא שְכִּינָה שֶׁאֵין "לְלַמֶׁדְָך

, שֶׁנֶׁאֱמַר מִּצְוָה שֶׁל שִּמְחָה מִּתֹוְךּדְבַר. אֶׁלָא בְטֵלִּים מִּתֹוְךּדְבָרִּים, וְֹלא שִּיחָה מִּתֹוְך, וְֹלא רֹאש

הַמְנַגֵן כְנַגֵן, וְהָיָה מְנַגֵן לִּי קְחּו )וְעַתָה ג ב (מלכים ְוַת ה' יַד עָלָיו הִּי ".) ע״ב ל (שבת

המקדש בבית להציב המלך דוד מתכנן שבגללה הסיבה זאת וארבע עשרים ה אלפים וארבעת משוררים אלף

. המקדש בבית במשמרות שיעבדו מנגנים

' ה בֵית מְלֶׁאכֶׁת עַל לְנַצֵחַ "מֵאֵלֶׁה וְשֹפְטִּים וְשֹטְרִּים וְַארְבָעָהָאלֶׁף עֶׁשְרִּים: אֲלָפִּים שֵשֶׁת וְַארְבַעַת

ד.) כג פרק א, הימים (דברי לְהַלֵל" עָשִּיתִּי אֲשֶׁר 'בַכֵלִּים לה מְהַלְלִּים אֲלָפִּים וְַארְבַעַת שֹעֲרִּים אֲלָפִּים

, התהלים מזמורי בחיבור מסתפק לא המלך,'דוד ה בעבודת הללו הנגינה כלי של מעלתם בגלל מייצר גם הוא

הכינורו את. המקדש בבית משוררים שהיו הלוויים אלפי לארבעת והנבלים ת דוד המלך שעשה אלו בכלים

. המקדש בית בחנוכת שלמה בנו השתמש

חַסְּדֹו, לְעֹולָם 'כִּי לה לְהֹדֹות הַמֶׁלְֶׁך עָשָהּדָוִּיד 'אֲשֶׁר ה שִּיר בִּכְלֵי וְהַלְוִּיִּם עֹמְדִּים מִּשְמְרֹותָם עַל "וְהַכֹהֲנִּים

ו.) ז ב הימים (דברי עֹמְדִּים" יִּשְרָאֵל וְכָל נֶׁגְּדָם מַחְצְרִּים וְהַכֹהֲנִּים בְיָדָם, בְהַלֵלּדָוִּיד

: וַיְהִּי הנגינה" באמצעות לאחדות ישראל עם את להביא הצליח, הוא המקדש בית את המלך שלמה וכשחנך

וְלַמְׁשֹרֲרִּים לַמְחַצְרִּים כְאֶחָּד לה' לְהַלֵלּולְהֹדֹות אֶחָּד קֹול ַלְהַׁשְמִּיע הַכֹהֲנִּים יָּכְלּו וְֹלא ה': בֵית עָּנָּן מָּלֵא."וְהַבַיִּת "

" הָּאֱֹלקִּים בֵית 'אֶת ה כְבֹוד מָּלֵא כִּי הֶעָּנָּן מִּפְנֵי לְׁשָּרֵת לַעֲמֹוד ה.) ב הימים (דברי על- שנוצרה האחדות בשעת רק

. הראשון המקדש בבית השכינה ושרתה אחד שירה קול להרים הצליחו, הם הגדולה והנגינה השירה ידי

, המקדש בבית פעם בכל היה שכך )למדנו תקנ רמז - א יונה שמעוני ובמדרש(ילקוט השראת שמביאה נגינה

. שכינה הקדש. רוח עליו ושרתה השואבה בית לשמחת ונכנס הוה, רגלים מעולי אמתי בן יונה יונה: רבי "אמר

ה'". יַד עָּלָּיו וַתְהִּי הַמְנַּגֵן כְנַּגֵן וְהָּיָּה שנאמר: שמח. לב על אלא שורה השכינה שאין ללמדך

המקדש– בית אהבה רצוף תוכו

הז השירה אהבה, סתם. ולא באהבה היא ישראל לעם השכינה חזרת כי מלמדת את העולם אהבת אלא

פִּיהּו מִּנְׁשִּיקֹות: יִּשָּקֵנִּי השירים" בשיר נכתב. בגללה תחזור כי מובטחים שאנו. אהבה סיני הר במעמד שהייתה

רש״י: שם ומסביר מִּיָּיִּן", דֹדֶיָך טֹובִּים כִּי

שלמ המלך וישקני יתן מי ובאלמנותה. בגלותה בפיה אומרת השיר "זה כמו פיהו מנשיקות ה

עמי נוהג להיותו ושוקקת מתאוה אני אך הכתף, ועל היד גב על שנושקין מקומות שיש לפי מאז.

. וכו' פה אל פה כלה אל כחתן הראשון כמנהג ודבר תורתו להם שנתן שם על שלו דוגמא. ונאמר

עוד להופיע מאתו ומובטחים שעשוע. מכל עליהם ערבים עודם דודים ואותם פנים אל פנים עמהם

מנשיקות ישקני וזהו דברו לקיים פניו ומחלים צפונותיה ומסתר טעמיה סוד להם לבאר עליהם

פיהו."

רש" כתב שלו ובהקדמה י השירים: שיר נוסד איך

, דודה על, מתרפקת בעלה על, משתוקקת חיות אלמנות צרורה אשה, בלשון הקודש "ברוח

, אליו אהבת-נעורים מזכרת ומודה, בצרתה לו, צר דודה. אף פשעה על ונוי נעוריה חסדי ומזכיר

, פעליה וכשרון יופיה עזה– באהבה עימה נקשר בהם, ענה מלבו לא, כי להודיעה שילוחיה ולא

אליה." לשוב עתיד, והוא אישה והוא אשתו היא עוד, כי שילוחין

16 המקדש– בית המלכות מקום

מלך– מקדש מלוכה עיר

. המקדש בבית מקורה ישראל עם של המלכות חזרת גם לנו קבע אלקבץ הלוי שלמה רבי האלוקי המקובל

: המילים" את דודי" פיוט״לכה ב ' ה עבודת מקום רק לא הוא המקדש כי שנבין "כדי מלוכה עיר מלך- מקדש

. מלוכה עיר הוא הזה. המקום ובקרבנות בתפילה למלוך– שרוצה מי שלים ירו. לכן המקדש בבית לשלוט חייב

, ש המקדש עיר וגם המלוכה עיר גם הייתה: בגמרא חכמינו אמרו לכן שונים. דברים שני לא הם " רבי תניא

ע" מח "ברכות חובתו( ידי יצא לא - ירושלים' ב׳בונה דוד בית מלכות אמר שלא כל אומר אליעזר ב.) בנ אין כי ין י

. דוד בית מלכות בלי ירושלים

לשלוט רוצה הרשע המלך כשמנשה, ישראל עם על לרעה הוא ה העולם של המושכות כי מבין. המקדש בבית ן

הוא כן על ו הראשי השפע צינור את בידו מנשה תופס. כך בהיכל צלם מציב! שנה חמישים ישראל עם על שולט

. לרעה הישמעאלים היום שעושים כפי ממש

לטובה מלכות

ג יהיה, וכך לטובה בזה משתמש שלמה היה המקדש בית בימי הימים. באחרית ם

": עַדַאפְסֵיָארֶׁץ יָםּומִּנָהָר עַד מִּיָם: וְיֵרְּדְ יָרֵח בְלִּי עַד שָלֹום וְרֹב צַּדִּיק בְיָמָיו ַיִּפְרַח צִּיִּים יִּכְרְעּו לְפָנָיו

: יְלַחֵכּו עָפָר וְאֹיְבָיו שְבָאּוסְבָא מַלְכֵי יָשִּיבּו מִּנְחָה וְאִּיִּים תַרְשִּיש מַלְכֵי: יַקְרִּיבּו אֶׁשְכָר כָל לֹו וְיִּשְתַחֲוּו

עב.) (תהילים יַעַבְדּוהּו" גֹויִּם כָל מְלָכִּים

.) יט כד פרק "במדבר מֵעִּיר( שָּרִּיד וְהֶאֱבִּיד מִּיַעֲקֹב: וְיֵרְדְ המשיח" מלך על בלעם שאומר זה כמו שליטה לא אבל

א של שליטה אלא דמים, הארץ את שמילא המלך, מנשה של ש". בית המלך שלמה של כמו הבה רצוף תוכו

." ירושלים מבנות אהבה

העולם כל על ששולט מי בידי רק - בית-המקדש

. העולם על ששולט מי בידי הוא שלו החורבן. גם העולם בכל ששולט מי על-ידי רק נבנה המקדש בית לכן כך

אמרו. מלך שהוא לו אמר הוא בית-המקדש את להחריב הולך שטיטוס ראה זכאי בן יוחנן שכשרבן חכמינו ולא

. העולם מלך, אלא מלך סתם

שבנה שלמה היה כך שהחריב נבוכדנאצר היה. וכך העולם מלך –. העולם מלך שראה שהמרכבה אמרו חכמינו

תחת העולם כל את לכבוש הלכה היא כי מצפון באה יחזקאל בית את להחריב שעתיד נבוכדנאצר של רגליו

. כולו העולם על שולט שאינו מי בידי להיחרב יכול לא המקדש. ובית המקדש

" שלו. העולם שכל הכריז הוא המקדש בית את לבנות רצה. כשכורש שני בבית גם היה כך מֶלְֶך כֹרֶׁש כֹהָאמַר

' ה לִּי נָּתַן הָָּארֶץ מַמְלְכֹות כֹל פָּרַס ֱא: בִּיהּודָּה אֲׁשֶר בִּירּוׁשָּלִַּם בַיִּת לֹו לִּבְנֹות עָּלַי פָּקַד וְהּוא הַשָּמָּיִּם ֹלהֵי בָּכֶם מִּי

בִּירּוׁשָּלִָּּם." אֲׁשֶר הָּאֱֹלהִּים הּוא יִּשְרָּאֵל 'אֱֹלהֵי ה בֵית אֶת וְיִּבֶן בִּיהּודָּה אֲׁשֶר לִּירּוׁשָּלִַּם וְיַעַל עִּמֹו אֱֹלהָּיו יְהִּי עַמֹו מִּכָּל

. שבע חסר מדינות ועשרים מאה על. רק העולם כל על מלך לא הוא באמת שכורש אומרת הגמרא הבניין לכן

בית את לבנות יכול היה מדינות עשרים-ושבע מאה על שמלך אחשוורוש. רק מעמד החזיק לא שלו המקדש

. כן עשה לא, והוא ממש. והצליח השני הבית את בנה העולם- כל על שלט שגם שלו הבן זכאי בן יוחנן רבן ידע

בית זה."הלבנון יפול באדיר. והלבנון מקומי" צבא שר על-ידי ייחרב לא השני שבית-המקדש והוא המקדש

כולו. העולם כל על ששולט מי בידי וייפול ייחרב

18 ה מקום המקדש– בית חינוך

מִּפִּיהּו יְבַקְשּו וְתֹורָה דַעַת יִּשְמְרּו כֹהֵן שִּפְתֵי כִּי

. הגדולים והכהנים הרגילים הכהנים של תפקידם עם הדוק בקשר קשור המקדש בית של התפקיד

, המקדש בבית לעבוד היה הכהנים תפקיד והוא. בשנה יומיים או יום רק מתקיים שהיתה בשבוע

. משמרות מעשרים-וארבע כאחת עולה משמרתם שבו" ביום רק עובדים הכהנים היו זה בשבוע בית

עול שלהם אב". ישראל וילדי ישראל בני בחינוך עוסק הכהן היה השנה. בשאר המקדש בבית לעבוד ה

ט:) לג פרק הכהנים(דברים על התורה אמרה כך שהרי

אִּמְרָתֶָׁךּובְרִּיתְָך שָמְרּו כִּי יָדָע בָנָוֹלא וְאֶׁת הִּכִּיר אֶׁחָיוֹלא וְאֶׁת רְאִּיתִּיו לְָאבִּיוּולְאִּמֹוֹלא "הָאֹמֵר

יִּנְצֹר." מִּזְבְחֶָׁך עַל וְכָלִּיל בְאַפֶָׁך קְטֹורָה יָשִּימּו לְיִּשְרָאֵל וְתֹורָתְָך לְיַעֲקֹב מִּשְפָטֶׁיָך: יֹורּו ּו

. לישראל וללמדה תורה. ללמוד החינוך הוא הראשון תפקידם ו:) מלאכי(ב הנביא עליהם שאומר כמו

" הֵשִּיב וְרַבִּים אִּתִּי הָלְַך בְשָלֹוםּובְמִּישֹור בִּשְפָתָיו נִּמְצָא וְעַוְלָהֹלא בְפִּיהּו הָיְתָה אֱמֶׁת תֹורַת

." הּוא ’צְבָאֹות ה מַלְאְַך כִּי מִּפִּיהּו יְבַקְשּו וְתֹורָה דַעַת יִּשְמְרּו כֹהֵן שִּפְתֵי: כִּי מֵעָֹון

המקדש בבית הכהנים תפקיד

. לזה זה קשורים הללו התפקידים, ושני המקדש בבית העבודה הוא הכהנים של השני התפקיד כי

היה ישראל עם של החינוך עיקר המקדש. בבית היה הכהנים אחיו שאר על ממונה שהיה הגדול הכהן

. ישראל חינוך על העליון הממונה עם של הרוחני המעמד על וגם המקדש בית עבודת על ממונה

ישראל. בני את ומלמדה רבנו ממשה תורה, לומד הכהן אהרון עושה היה. כך ישראל עשה כך

החשוב בתפקיד ופגעו דתם על ישראל את להעביר ניסו שהיוונים בזמן גדול כהן יוחנן בן מתתיהו

ומקדם. מאז תפקידם את הכהנים מילאו. וכך גדול ככהן שלו ביותר

הרוחני– המצב הגדולים הכהנים אחריות

אם ח" יש. מהכהנים היא התביעה ישראל- בעם בחינוך כשלון ו מספרת( הגמרא יא מכות ) ע״א כי

יתפללו שלא כדי שלהם המקלט בערי וכסות מחיה בשגגה לרוצחים מספקות היו כהנים של אימותיהן

. שימותו בניהן על? תפילתם תתקבל יתפללו- הרוצחים אם וכי מקשה והגמרא כתוב" והלא קללת

לא חנם תבא"?

. בחינם לא שהיא כיוון הכהנים על לבא עלולה שהקללה הגמרא מתרצת אחריות הגדולים לכהנים יש

. ישראל בעם בשגגה רוצחים שיש כך על, ביקשו ולא דורם- על רחמים לבקש להן היה שביקשו או

ות פרסא שלוש בריחוק אריה על-ידי שנטרף אחד אדם על סיפור מביאה. הגמרא מספיק ביקשו ולא

, הנביא שאליהו כך כדי עד לוי בן יהושע רבי כך על. נענש לוי בן 'יהושע ר של ממקומו רגיל שהיה

, יום כל אליו להגלות אותו של חייו על התפלל שלא בגלל וזאת ימים שלושה מדרשו לבית בא לא

שנטרף. האיש

ישראל בכל שמסתובבים גדולים כהנים

, הכהנים האחים שני כמו שנחשב הרמתי שמואל של מעשהו את נבין מכאן ממקום מסתובב שהיה

כז). א תורה(שמואל להפיץ למקום שמו" בקוראי ושמואל בכהניו ואהרן עליו״משה נאמר זה על,

.) שם ורש״י כה שניהם(ר״ה כנגד שקול שהיה הגמרא והסבירה ועונה באוהלו שמואל יושב היה

לאוה בא 'היה ה דורש שכל משה כמו העם לשאלות, לו תורה ללמד לעיר מעיר מסתובב היה וגם

, וחיים תורה להרבות ישראל במחנה מסתובב שהיה הכהן אהרן עושה שהיה כדרך ולהפיצה וכדרכו

אביו. אלקנה של

גמלא בן יהושע - הגדול הכהן

, גמלא בן יהושע הכהן- אהרן של ממשיכו עם היה כן תורה מרבה היה הוא וגם גדול כהן שהיה

בישראל:

: רב אמר יהודה רב "אמר נשתכח הוא שאלמלא שמו גמלא בן ויהושע לטוב האיש אותו זכור ברם

. תורה מלמדו אב- לו שיש מי שבתחלה מישראל תורה. תורה למד היה לא אב- לו שאין מי מאי

' אותם דרוש׳ולמדתם. בירושלים תינוקות מלמדי מושיבין שיהו. התקינו אתם ולמדתם - מאי

מ דרוש׳כי ' תורה תצא ציון. ומלמדו מעלו היה אב- לו שיש מי ועדיין אב- לו שאין מי היה לא

י" כבן ט״ז כבן אותן ומכניסין ופלך פלך בכל מושיבין שיהו. התקינו ולמד עולה רבו שהיה ומי ז

. ויצא בו מבעיט עליו- כועס בכל תינוקות מלמדי מושיבין שיהו ותיקן גמלא בן יהושע שבא עד

ו מדינה שבע." כבן שש כבן אותן ומכניסין ועיר עיר ובכל מדינה

דו למדים היו למה להסביר שם תוספות וכתבו ו אומר: הפסוק כי והסבירו בירושלים קא

" תורה- תצא מציון כי יותר לבו מכוון היה בעבודה עוסקים וכהנים גדולה קדושה רואה שהיה לפי

: 'בספרי כדדרשי תורה וללמוד שמים ליראת למען ' וגו תלמד - לידי שמביא שני מעשר גדול

עוסקים שכולם רואה והיה שלו שני מעשר שיאכל ליראה עד בירושלים עומד שהיה לפי תלמוד

.) ב עמוד כא "ב״ב בתורה( ועוסק שמים ליראת מכוון הוא גם, היה ובעבודה שמים במלאכת

החת" אמר 'זה תוס פירוש על-פי גם מביא היה בירושלים שהלימוד ס, גדולה שמים יראת למלמדים

" 'צבאות ה "כמלאך הכהנים- להיות שצריכים כמו ושלמים יראים הם וכשהמלמדים - התלמידים גם

מסיני. כנתינתה בשמחה תורה למדים

המקדש– בית העולם חינוך מקום

לב לעתיד ו מאון הצ י )על (ח זכריה הנביא אותנו מלמד. כך כולו העולם של החינוך בית המקדש בית יהיה א

. ה' דבר את לשמוע העולם בכל שיהיה הגדול: וְהָּלְכּו רַבֹות עָּרִּים וְיֹׁשְבֵי עַמִּים יָּבֹאּו אֲׁשֶר עֹד 'צְבָּאֹות ה "כֹהָאמַר

." אֵלְכָּהּגַםָאנִּי 'צְבָּאֹות ה אֶת יְדֹוָּדּולְבַקֵׁש פְנֵי אֶת לְחַלֹות הָּלֹוְך נֵלְכָּה לֵאמֹר אֶלַאחַת יוׁשְבֵיַאחַת

. בירושלים שהוא יודעים,'ולא ה את מבקשים הם בתחילה שורה״ּובָּאּו השכינה איפה מזהים הם כך אחר אבל

ה' פְנֵי אֶת בִּירּוׁשָּלִָּּםּולְחַלֹות 'צְבָּאֹות ה אֶת לְבַקֵׁש עֲצּומִּים וְגֹויִּם רַבִּים עַמִּים." להגיע שהדרך מבינים הם ומיד

עוב בירושלים לאלוקים עֲשָּרָּה יַחֲזִּיקּו אֲׁשֶר הָּהֵמָּה בַיָּמִּים 'צְבָּאֹות ה. כֹהָאמַר ישראל" עם. דרך בניו דרך רת

עִּמָּכֶם." אֱֹלהִּים כִּיׁשָּמַעְנּו עִּמָּכֶם נֵלְכָּה לֵאמֹר יְהּודִּי אִּיׁש בִּכְנַף וְהֶחֱזִּיקּו הַּגֹויִּם לְׁשֹנֹות מִּכֹל אֲנָּׁשִּים

11 הסתתרות המקדש

העין מן הסמוי בדבר אלה שרויה הברכה אין

. גדולתו ידועה ולא המקדש בית מוסתר הללו הדברים כל בגלל כי" אמרו חכמינו בדבר אלה שרויה הברכה אין

העין" מן הסמוי וכי. ו. ביותר העין מן הסמוי, הוא ביותר המבורך המקום הוא המקדש שבית ון נאמר לא לכן

. המקדש" מקום איפה לאברהם ֹוַי אֲׁשֶר יְחִּידְָך אֶת בִּנְָך אֶת נָּא קַח אמֶר הַמֹרִּיָּה אֶרֶץ אֶל לְָך וְלְֶך יִּצְחָּק אֶת ָָּאהַבְת

" אֵלֶיָך אֹמַר אֲׁשֶר הֶהָּרִּים עַלַאחַד לְעֹלָּה וְהַעֲלֵהּוׁשָּם ב) כב, (בראשית, למקום מגיע. כשהוא ויצחק הוא רק

. רואים לא ואליעזר, ישמעאל המקום את רואים הדורות לאורך. מבני-אדם הזה המקום נעלם או למה נע

. אבינו מיעקב לומדים אנו. וכך חשיבותו

יָדָעְתִּי וְָאנֹכִּיֹלא – יעקב בימי

כש לה שרוצה אחיו מעשיו בורח יעקב ו לכיוו מבאר-שבע יוצא הוא רגו, חרן ן לקיים מתכוון גם הוא זו ובהזדמנות

. משפחה" ולהקים הוריו צוואת את לָּבָּן מִּבְנֹות אִּשָּה מִּשָּם לְָך וְקַח אִּמֶָך אֲבִּי בְתּואֵל בֵיתָּה אֲרָּם פַדֶנָּה לְֵך קּום

." אִּמֶָך אֲחִּי יעקב של הליכתו מסלול. ה״מקו נעקד אביו שבו המקום ירושלים דרך לעבור יכול " ם אלוקים שבו

. מכולם" הגדולה השבועה את לאברהם לסבו נשבע וְכַחֹול הַשָּמַיִּם כְכֹוכְבֵי זַרְעֲָך אֶת וְהַרְבָּהַארְבֶה אֲבָּרֶכְָך בָּרְֵך

בְקֹלִּי". אֲׁשֶרׁשָּמַעְתָּ עֵקֶב הָָּארֶץ כֹלּגֹויֵי בְזַרְעֲָך: וְהִּתְבָּרֲכּו אֹיְבָּיו אֵתׁשַעַר זַרְעֲָך וְיִּרַׁש הַיָּם שְפַת עַל אֲׁשֶר

. ידע לא שהוא עצמו על מעיד.)הוא צא שם(חולין עוצר לא יעקב זאת כל למרות שהעוצמה הבין לא שהוא

. רוחנית עוצמה הזמן כל."יש יָּדָּעְתִּי וְָאנֹכִּיֹלא הַזֶה 'בַמָּקֹום ה יֵׁש. ָאכֵן הזמן" כל ממשיכה המקום של הרוחנית

. שכינה השראת הזה." 'במקום הזמן״ה כל יש

יָדָעְתִּי– וְָאנֹכִּיֹלא ראשון הבית עד

בית את לבנות שנה שמונים מאות ארבע ישראל לעם לוקח יהושע בימי הארץ כיבוש אחרי שגם הוא המעניין

. שילה. משכן השופטים. תקופת חשובים ולאומיים רוחנית תהליכים של שנה שמונים מאות. ארבע המקדש

. שבי חורבן. ה' בית על דוד. תפילות היבוסי ארוונה. גורן דוד בימי. מגפה בגבעה. פלגש הארון ית לבית הכנות

. הבית נבנה שלמה שבימי עד. ועוד לירושלים הארון. העלאת המקדש

. המקדש בית איפה סיפרה לא התורה שגם היא האמת הַמָּקֹום המקדש״וְהָּיָּה בית נקרא כולה התורה בכל

." לְׁשַכֵןׁשְמֹוׁשָּם בֹו אֱֹלהֵיכֶם יְדֹוָּד יִּבְחַר אֲׁשֶר ) רבים במקומות וכהנה יא יב, (דברים גם באה הזאת ההשתהות

. ישראל עם להצלת חשוב הזה המקום כמה ידעו שלא בגלל כן נעצרת המגיפה איך רואים שהם אחרי רק

השמים. . שער החיים שורש הוא הזה שהמקום מבינים. הם הזה במקום יָּדָּעְתִּי." עצמו״וְָאנֹכִּיֹלא על חוזר שוב

יָדָעְתִּי– וְָאנֹכִּיֹלא השני הבית עד

. אותו מעריכים מספיק. לא המקדש בית את בבנותם משתהים השני הבית עולי גם בוכים.) יג ג יסודו(עזרא ב

. בבנייתו משתהים מכירים לא.) והלאה י ד דש(זכריה המק בית את.)מבזים הספר סוף עד ו א ערכו(מלאכי ב

חָּרֵב? הַזֶה וְהַבַיִּת סְפּונִּים בְבָּתֵיכֶם לָּׁשֶבֶת אַתֶם לָּכֶם.)הַעֵת ב" הברכה(חגי יסוד הוא הזה שהבית מבינים לא "

' ה נְאֻם זְרֻבָּבֶל חֲזַק.)וְעַתָּה א" (חגי כָּל וַחֲזַק הַּגָּדֹול הַכֹהֵן יְהֹוצָּדָּק בֶן יְהֹוׁשֻעַ וַחֲזַק ' ה נְאֻם הָָּארֶץ עַם אֲנִּי כִּי וַעֲשּו

די. בלי עד ברכה לכם ותבוא הבית את בנו 'צְבָּאֹות". ה נְאֻם אִּתְכֶם

יָדָעְתִּי– וְָאנֹכִּיֹלא בימינו

.) צא אבותינו(חולין בו שהתפללו מקום הוא המקדש בית כי שיודעים מצוות שומרי אנשים יש בימינו גם יודעים

בני את לדרוש מתאמצים לא הם. אבל מקדש בתי שני בו שהיו. חורבנו על. לבכות עליו. להתפלל י נו לא הם

שבבני מבינים י. אותו מזניחים. הם עצומה ברכה ישראל לעם תבוא נו שבזה וחושבים מעט מקדש בתי מטפחים

שבבני יודעים לא. הם הרוחנית חובתם ידי יוצאים הם י ישועה ישראל לעם תבוא והרוחני המעשי נו בכל גדולה

הזה. במקום מתעצמים שלהם התפילות מושאי. כל הגשמיים וגם הרוחניים. גם התחומים

מקדש! בית רוצים

, הגדול ערכו את להבין לדעת בו ומעמיקים המקדש בית של ערכו על לומדים אנו לב מכל עליו להתפלל ולדעת

אֶת עֲבָּדֶיָך רָּצּו: כִּי מֹועֵד בָּא כִּי לְחֶנְנָּּה עֵת כִּי צִּיֹון תְרַחֵם תָּקּום. אַתָּה בנו" שיתקיים רצון. ויהי ונפש וְאֶת ָּאֲבָּנֶיה

ואמן. ."אמן כְבֹודֶָך אֶת הָָּארֶץ מַלְכֵי 'וְכָּל ה אֶתׁשֵם גֹויִּם: וְיִּירְאּו יְחֹנֵנּו עֲפָּרָּּה

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות