בס״ד
אין הדבר תלוי אלא בי
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יז/א
כיון ששמע אלעזר בן דורדיא שאין מקבלין אותו בתשובה הלך וישב בין שני הרים וגבעות. אמר: הרים וגבעות! בקשו עלי רחמים! אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר ״כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה״. אמר: שמים וארץ! בקשו עלי רחמים! אמרו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר ״כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה״. אמר: חמה ולבנה! בקשו עלי רחמים! אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר ״וחפרה הלבנה ובושה החמה״. אמר: כוכבים ומזלות! בקשו עלי רחמים! אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר ״ונמקו כל צבא השמים״. אמר: אין הדבר תלוי אלא בי. הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה: ר׳ אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא!
תוספות מסכת עבודה זרה דף יז עמוד א
עד שאנו מבקשים עליך רחמים — לא השיבו לו כך אלא היה אומר בלבו שכך יוכלו להשיב, א״נ שר של הרים היה משיב כן.
חידושי אגדות למהר״ל עבודה זרה דף יז עמוד א
אמרו עליו על רבי אליעזר וכו׳. יראה לומר כי שמו שהיה נקרא בו מורה על מהותו, וזה כי מה שנקרא דורדיא, שהלשון זה לשון שמרי יין והוא הפסולת מן היין, והרשע נקרא חומץ וזה כאשר יש בו עדיין דבר מה טוב, כי החומץ אינו מקולקל לגמרי, אבל כאשר הוא מקולקל לגמרי וכאשר חטא בגופו בזנות נקרא דורדיא.
ושם אלעזר הוא הכח (אליעזר הוא הכח) שבאדם על התשובה, כי הש״י עוזר אל האדם כמו שאמרו (יומא ל״ח ב׳) הבא לטהר מסייעין וכדאמרינן כי ימינו של הקדוש ברוך הוא פשוטה לקבל שבים ולהעלותם משחת שלא יהיו נפסדים ולכך הקדוש ברוך הוא עזרו, וכדאיתא בפרק ערבי פסחים (קי״ט א׳) אמר רב כהנא משום רבי ישמעאל ברבי יוסי ורבנן אמרי משום רבי שמעון בן לקיש משום רבי יהודה נשיאה מאי דכתיב וידי אדם מתחת כנפיהם ידו כתיב זה ידו של הקדוש ברוך הוא שהיא פרושה תחת כנפי החיות כדי לקבל בעלי תשובה.
ולפיכך נקרא אלעזר בן דורדיא, השם הזה ראוי לו מאוד, כי הוא היה כולו פסולת בעצמו כמו השמרים, ובתוך השמרים היה לו כח מוכן שהש״י הוא בעזרו להיות שב בתשובה והיה מוכן אל התשובה ג״כ, ולפיכך היה מורה שמו על החטא ועל התשובה, שנקרא אלעזר בן דורדיא.
תלמוד בבלי מסכת נדה דף ל עמוד ב
דרש רבי שמלאי: למה הולד דומה במעי אמו — לפנקס שמקופל ומונח. ידיו על שתי צדעיו, שתי אציליו על ב׳ ארכובותיו, וב׳ עקביו על ב׳ עגבותיו, וראשו מונח לו בין ברכיו, ופיו סתום וטבורו פתוח, ואוכל ממה שאמו אוכלת, ושותה ממה שאמו שותה, ואינו מוציא רעי שמא יהרוג את אמו. וכיון שיצא לאויר העולם — נפתח הסתום ונסתם הפתוח, שאלמלא כן אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת. ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו.
חובת התלמידים, פרק א׳
מטרה גדולה זו לנו, לא לכפות אותך שתלך בדרך ה׳ בעל כרחך, רק שגם בעצמך תרצה ללכת בו, כי לא בעשיותיך הטובות לבד אנו מסתפקים, רק שגם אתה בעצמך תהיה טוב אנו רוצים, כפי שאמרנו לך.
מידות ראי״ה, חופש
השאיפה לחופש הדעות יש בה צד טוב וצד רע, צד קדוש וצד טמא. הצד הטוב הוא כשהשאיפה הזאת מתרוממת מהמועקה של הדמיון ושל התאוות החומריות. אז הדעה מתהלכת במהלכה החופשי ומאשרת את האדם ואת החברה.
והצד הרע שבה הוא כשהציור של חופש הדעות עושה את דרכו ע״פ הנטיות הטבעיות שבאדם, שהמזג והדמיון, הנטיה התאוונית וכל מה ששפל מצד הבהמיות של האדם, רושם עליו את רשימתו. אז חופש הדעות מביא את האנושות לידי התכערות נוראה, המאבדת את הון החיים ועוקרת את ההוד והנצח מנפש האדם בצורתו היחידית ובצורתו הציבורית, וטוב לפני האלוקים ימלט ממנה.
ספר צדקת הצדיק אות [קנד]
כשם שצריך אדם להאמין בהש״י כך צריך אח״כ להאמין בעצמו. ר״ל שיש להש״י עסק עמו ושאיננו פועל בטל שבין לילה כו׳ וכחיתו שדה שלאחר מיתתם נאבדו ואינם. רק צריך להאמין כי נפשו ממקור החיים ית״ש והש״י מתענג ומשתעשע בה כשעושת רצונו.
הסיפור
למה לא ענו לו? כל המתפלל על חבירו וכו׳.
עם מי דיבר?
מה משמעות שמו?
למה ישב כך?
למה מת מהבכי?
מה המסר של הסיפור?
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
