רבי שמעון הוא מתלמידי רבי עקיבא, שתמך במרד בר כוכבא ואמר עליו שהוא מלך המשיח. רבי שמעון ממשיך את ההתנגדות לכל סממן רומי, ואפילו מגנה את הכבישים, השווקים והמרחצאות. בשל כך הוא ובנו הופכים ל״מבוקשים״ על ידי השלטון. לאחר שנים רבות במערה, הם יוצאים.
רבי אלעזר קשה עוד יותר מרבי שמעון ולא רואה בעולם הזה שום טעם. רק לאחר שהוא רואה שהעולם הזה יכול לשמש למצוות, נתיישבה דעתו.
לאחר מות אביו, הוא יושב לפני חכמים כיתום (חברי אביו) ביחד עם גדול הדור הבא – רבי יהודה הנשיא, ורבי יהושוע בן קרחה פורש עליו חסות. הוא חריף יותר מגדול הדור, וניכרת בו מעלת אביו.
אבל כאן חל מפנה. רבי אלעזר נושא עיניים לשלטון הרומי, ומנסה לתקן את העולם דרך אותו שלטון. אם דלתי המרד ננעלו, נפעל דרך השלטון.
המפנה הזה אצל רבי אלעזר גורם להתנגדות עזה של החכמים. רבי יהושוע בן קרחה, רבו האהוב שפרש עליו חסות, מכנה אותו ״חומץ״ ו״מוסר״. אשתו לאחר זמן פורשת ממנו, ובנו נופל לתרבות רעה.
במקרה קיצון, רבי אלעזר חושש שעשה שימוש שלא כדין בסמכותו ומבקש לקבל על עצמו ייסורין. המהר״ל מסביר שלא ממש ״הזמין״ אותם, אך היה שמח בהם.
אבל בשלב מסוים הוא חוזר לבית המדרש והקב״ה מראה לו סימן שהוא צדיק.
ובכל זאת, בקבורתו, חכמים מקפידים עליו. אולי רבי בעצמו הקפיד עליו. במשך תקופה ארוכה הוא לא נקבר.
לאחר מותו, רבי מבקש להינשא לאלמנתו, אבל היא מסרבת. גם היא הכירה בגדולתו למרות מעשהו החריג. רבי מבקש להציל את בנו ומצליח.
רבי אלעזר הוא סמל ליהודי שמבקש להביא את הצדק לעולם דרך השלטון הנכרי, ולאחר שמבין את המחיר ואת המורכבות מוכן לקבל על עצמו ייסורין על כך. הייסורין הם בעצם סמל לאותו ניסיון לאורך כל גלויות ישראל. ולפעמים – כשהניסיון היה לשם שמים – הדבר גם מתקן את הדור השני, לאחר שדווקא אותם חכמים מקרבים אותו.
נשלח על ידי: עמנואל נהון
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה