דגשים הלכתיים בתכנון בית כנסת

כנסת בית בתכנון הלכתיים דגשים

מיקומו מקביעת כנסת, בית לתכנון הנוגע בכל להתייעצות טבעית כתובת מהווים צה״ל יחידות רבני בתוכו ואחרים כאלו אביזרים ולקביעת לריהוטו ועד ההנדסי, ותכנונו הבסיס בתוך הכנסת בית. של הגורמים את להנחות יוכל שבעזרתם הרב, בידי הלכתיים כלים לתת מבקשים אנו זה במאמר

טובות פחות אפשרויות בין ולהכריע הרצוי, פי על כהלכה הכנסת בית את לבנות ונטיים הרלו למצוי בהתאם הלכתי, דעת שיקול מתוך הפרק על. העומדות

הבסיס בתוך הכנסת בית של מיקומו בתוספתא1 ששנינו כפי בבסיס, ביותר הגבוה במקום הכנסת בית את לבנות להקפיד יש הדין, מעיקר:

תקרא2. הומיות "בראש שנאמר עיר, של בגובהה אלא אותו ב״ונין אין

. ערוך3 שולחן ב נפסקה זו הלכה

הקמח4 ''כד בספר בית כדוגמת העיר בגובה הכנסת בית את לבנות שיש טעם, עוד לכך הוסיף

ההר ראש על שנבנה. המקדש נוחה אליו שהגישה בבסיס מרכזי במקום הכנסת בית את לקבוע להעדיף שיש נראה כן, פי על, אף

בקלות5 לתפילה להגיע לכולם לאפשר כדי בו, המשרתים החיילים לכל שבתי תוכיח, והמציאות. במקום מיקומו על כך כל מקפידים ואין ונגיש, נוח במקום כלל בדרך נקבעים ישראל בארץ הכנסת

1. יד פ״ג, . מגילה

2. כא א, . משלי

3. ב קנ, חיים. אורח

4. ל רבינו הכנסת בית ערך. בחיי,

5. עיר' של המושג׳גובהה מכוח סברתו את לחזק שיש נראה, קנ. סי' ליעב״ץ, וקציעה' 'מור זה מושג אמנם, עצמו.

עיר' של ש׳גובהה עולה שמהם מקורות כמה מצאנו אך בעיר. ביותר הגבוה המקום דהיינו כפשוטו, להתפרש ראוי

ובולט כמרכזי המקום אפיון בעיקר אלא טופוגרפי מושג בהכרח. אינו תקרא הומיות "בראש הפסוק מן משמע,"כך "אל א): (קיב, בפסחים לגמרא רש״י של בביאורו גם משמע כך גבוה. מקום דווקא ולאו אדם, הומה מקום דהיינו

ותשנה– עיר של בגובהה "תשב מדרש מ גם נראה כן ממשנתך". ויפסיקוך ויבטלוך ושבין, עוברין העיר שבני "מקום

תנחומא ב (פרשת, סי' חוקותי:)ג " עושי היו בג כנסיות בתי ן ו שנאמר: מה לקיים עיר, של בהה בעיר שערים בפתחי

במדרש הוא וכן המרכזי, המקום שהם אלא טופוגרפי בגובה דווקא אינם השערים פתחי שהרי ", תאמר אמריה טו (כב, לדברים:)תנאים " הע זקני אל ערה– הש יר הנראה כפי עיר,". של בגבוה דין שבית מלמד המושג קדם בימי

דווקא לאו עיר של גובהה כן ואם המרכזי, המקום עם מזוהה היה עיר" של "גובהה. הטופוגרפי ב עסוקים שהם משום מאוד דחוק החיילים של שזמנם בצבא, הכנסת בבתי רלוונטי זה שיקול בפרט, צורכי, מצווה

נבנצל הגר״א לנו שהורה כפי לעיכובא, שאינו אחר שיקול כל על לגבור צריך הפרקטי השיקול כך. ומשום

ודאי שאז ונוח, מרכזי מקום גם הוא הגבוה שהמקום הזדמן אם אלא גבוה, ש את שם קבוע ל עדיף

הכנסת. בית בו ששולטת ממקום הכנסת בית את מעט להרחיק שיש נראה זאת, עם כל או הפקרות, של ה אוויר

המתפללים דעת את להסיח העלולה. המולה

המבנה גובה והפוסקים הגמרא בדברי שמצאנו ממה בזמננו המקובל במנהג גדול שינוי ישנו זה, בנושא. גם

ערוך6 שולחן ה במסכת שלמדנו כפי גבוה, יהיה עצמו הכנסת בית שמבנה כך על להקפיד שיש פסק

שבת7:

הכנסת מבית גבוהין שגגותיה עיר כל בית את "לרומם שנאמר חרבה, לסוף א-

"…להינו8.

, אכן גבוה9 יהיה הכנסת בית שמבנה לכתחילה להקפיד ראוי ממנו10 חלק ולפחות, מעל לגובה יזדקר

בבסיס11 המבנים שאר מבית יותר גבוהים שיהיו מניעה ואין זה, בכלל אינם השמירה מגדלי.

6. ב קנ, חיים. אורח

7. א. יא,

8. ט ט, . עזרא

9. בית אם אך גבוה. הוא הזה שהמבנה הוא שכבודו עצמו, בפני מבנה קובע הכנסת כשבית רק זה שכל מסתבר

אח בקומה הוא הכנסת מצו שום אין גדול, מבנה בתוך ת ה של לכבודו מוסיף זה שאין המבנה, אותו את להגביה עליונה בקומה שיהיה או עצמו, בפני במבנה יהיה הכנסת שבית עדיף אם הוא להסתפק שיש מה אמנם הכנסת. בית

הכנסת מבית יותר גבוהים בתים יהיו שלא כדי גבוה. בבניין

10. ת בי גג סביב אבנים חומת "כעין לעשות שאפשר הציע ט) (קנ, תשובות בפסקי ג. קנ, רמ״א הכנ סת ובזה והדר ביופי אשל מגדים (פרי בלבד ברזל עמוד תחיבת גם מועילה הדחק שבשעת אומרים יש הכנסת". בית גג את להגביה

סק״ג קנ, .)אברהם

11. ערוך שולחן הערה25 (קנ, תשובות בפסקי ב. קנ, א סי' הכנסת, ב)ית הלכות יוסף' 'משנת בשם בזה שהולכים, כתב צריך הכנסת בית אין נפרדים, בסיסים כמה בו שיש גדול שבמחנה נראה זה ולפי עצמה, בפני שכונה כל אחרי

יחידה באותה המבנים משאר אלא גבוה. להיות

קשה שהדבר במקום הכנסת12. – לסמוך13 מה על למנהג ויש זה, דין בכל להקל נהגו פשט כבר.

לב להעדיף המנהג גבוה14 מבנה של עליונה בקומה מלבנותו נפרד, כמבנה הכנסת בית את נות.

האולם כיווני זה15 לכיוון להתפלל נוח שיהיה כך ירושלים, לעבר מכוון שיהיה האולם קדמת את לבנות יש הפתח.

הראשי16 – מזרח לכיוון בו שמתפללים כנסת בבית כגון התפילה, כיוון מול להיות צריך האולם של

המערבי17 בקיר הראשי הפתח יהיה.

הכנסת בית מעל קומה בניית הדחק18 בשעת אלא בכך להקל ואין הכנסת, בית מעל נוספת קומה לבנות אין מעל קומה בונים אם.

אפי אותה לייעד מניעה אין הכנסת, בית ה שחדר לדאוג צריך אמנם ומגורים19. לשינה לו שירותים

הכנסת20 בית אולם מעל מכוון יהיה לא העליונה בקומה שמעל בשטח מלאכה לעשות אסור כן, כמו.

הקודש21 ארון לא הקודש ארון שמעל שהשטח כזה באופן העליונה הקומה את לתכנן צריך ולכן,

לשימוש22. ראוי יהיה בין קומה של הפסק יש אם להקל23. אפשר הכנסת לבית המגורים

הכנסת בית של חזותו שיהיה להשתדל ויש והדר, ביופי בולט שיהיה החיצונית חזותו את להדר יש כנסת, בית כשבונים

בבסיס24 ביותר המהודר המבנה מכל יותר נאה שיהיה להקפיד טוב הכנסת בית פנים לגבי גם.

12. 'בירניות ד״ה קנ, הלכה.'ביאור

13. שאר כאשר בדבר איסור שאין נזהר') אדם יהא 'לעולם ד״ה א יא, (שבת המאירי דברי פי על ב) (קנ, יוסף ילקוט (קנ תשובות בפסקי הביא דומה ובאופן ועליות", בדיורים "להרבותו כדי אלא שררה" ב״דרך גבוהים אינם, הבניינים לבנות כשמקובל בזמננו, שייכת פחות זו שהלכה גולדברג מהגרז״נ שמענו וכן כו). סי' משה', 'ישועת שו״ת בשם ז

קומות רב. י

14. בגובה כך כל נמדד היופי אין שבימינו א) סי' הכנסת, בית (הלכות יוסף' ה׳משנת בשם הביא ז) (קנ, תשובות בפסקי כשמקובל בזמננו, שייכת פחות זו שהלכה גולדברג מהגרז״נ שמענו וכן המהודרת. החיצונית בחזותו אלא הבניין

קומות רבי. לבנות

15. ערוך שולחן ה פי על את לכוון אין לירושלים, מערבית ממוקם הכנסת בית שאם הסתייגות, הוסיף הרמ״א ב. , צד גם למעשה כתב וכן לצד. מעט אותו יטו אלא המינים, דרך שזוהי משום ממש השמש זריחת כלפי התפילה צד

ד (קנ, יוסף.)בילקוט

16. ביאור אחרים. בצדדים לפתוח מותר נוספים פתחים אך הראשי, הפתח דווקא העיר 'באותה ד״ה קנ, .'הלכה

17. ערוך שולחן להוסיף בא אם ברור ולא הקודש, ארון מול יהיה שהפתח שרצוי כתב ו) (קנ, יוסף בילקוט ה. קנ,

ערוך השולחן לדברי מעבר בזה. קפידא

18. ב קנ, . רמ״א

19. כתב ג) (פי״ט, שלמה' ב׳הליכות אמנם ממש. טינוף של שימוש רק שאסר סקמ״א, ברורה ומשנה יב קנא, רמ״א שימוש שזה המיטה תשמיש מצד כוונתו ואולי עיון, וצריך שינה, כחדר הכנסת בית שמעל בחדר להשתמש שאין

בשבת ואשתו מפקד בו. להתארח שעשויים במקום מדובר אם אלא בצה״ל, לכך לחשוש שאין ויתכן ביותר, מגונה

20. סקמ״א קנא, ברורה. משנה

21. ג, (פי״ט, שלמה' ב׳הליכות וכתב סק״מ. קנא, ברורה משנה קנז. סי' הרמב״ם, )שו״ת הקודש ארון לכבוד העשוי שכל

כנגדו להשתמש שאסור הקודש, כארון זה לעניין נידון וכדומה עמודים. כגון

22. בשו״ת אמנם ריק. ישאירנו אלא שהוא תשמיש כל כלל שם ישתמש שלא כתב ג), (פי״ט, שלמה' 'הליכות בספר

(ח״ו אומר יביע חיים אורח ל ארון שם לשים שיכולים כתב כו) סי', איחס ון (קנא תשובות בפסקי עוד עיין, חפצים.

הערה124 ט סי' (ח״א, נתן' 'להורות שו״ת בשם.)),

23. 'שבט ח אומר יביע כז סי' ח״א, . הלוי' הערה10 (פי״ט, שלמה' ב׳הליכות אמנם. כו סי' חיים, אורח "ו הביא )

השלישית בקומה אפילו בכך להחמיר לשואל הורה, שהגרשז״א פי על אף שמעל בקומה אלא מדינא איסור שאין

הכנסת. בית

24. נאמן 'אורח ספר בשם ז) (קנ, תשובות הפסקי שהביא מה פי 'על ( חיים אורח (הלכות יוסף' 'משנת וספר סק״ו) קנ,

יותר בימינו שייך שבעיר, הבתים מכל יותר גבוה הכנסת בית את לעשות שיש שנאמר שמה א) סי' הכנסת, בית חסידים ספר בשם הבאה בהערה עוד עיין המהודרת. החיצונית. בחזות

שבבסיס25 המבנים גבוהה שתהיה ראוי ובפרט גבוהה, תהיה הכנסת בית באולם שהתקרה ראוי.

. בבסיס26 האחרים האולמות כל מתקרת יותר מסורתי27 בעיצוב הכנסת בית את לעצב ראוי אמנם הכנסת שבית ראוי שלכתחילה שכתבו ויש,

ד יהיה קירות28. ארבעה בעל ווקא

במבנה החדרים פתח כנגד מכוון המבואה פתח יהיה שלא וראוי התפילה, אולם לפני מבואה או פרוזדור לבנות ראוי דעת תוסח שלא כדי הכנסת, לבית מחוץ המתרחש את מבפנים לראות שאפשר כך האולם

בית לאולם ממנה שהכניסה כזה באופן המבואה את לבנות וטוב בחוץ. הנעשה ידי על המתפללים

לימין29 בפנייה תהיה הכנסת. ידיים לנטילת ראוי מתקן הכנסת לבית בכניסה להתקין. יש לכמה הכנסת בית את לחלק הדעת את ליתן ראוי רבים, תפילה מנייני בו להתקיים שעשויים בבסיס

מלך30. הדרת עם "ברוב דין על גובר זה ושיקול הציבור, לנוחות "חדרים לעשות ומותר הכנסת, בית אולם מתוך היא אליו שהכניסה וכדומה מחסן או למשרד חדר לבנות אין

מצו לדבר המשמש בחדר רק כן. ה31

שירותים ה חדר ה חדרי את לתכנן יש ה שתאי כך הכנסת, בית במבנה הנמצאים שירותים שירותים צמודים יהיו לא

להתק שלא וכן הכנסת32, בית אולם של החיצוני לקיר זה33 קיר על משתנות ין להימנע גם ראוי.

הקדמי34 בקיר ובפרט הכנסת, בית אולם של הקירות בתוך הביוב צינורות את מלהעביר.

ה חדר פתח את להרחיק ראוי שירותים סירחון ייכנס שלא כדי התפילה, אולם מפתח הכנסת, בית ל

ה חדר בתוך הקדושה דברי יישמעו שלא וכדי חלונות את להרחיק גם אוי ר אלו מטעמים שירותים35.

ה תאי שירותים הכנסת בית. מחלונות

חדר שירותים הכנסת– בבית ולהתפלל ללמוד שבא הציבור את לשמש המיועד להקל מקום יש

חדר וכגון הכנסת, בית אולם מעל לבנותו ב הנמצאת נשים עזרת של שירותים מפלס בית אולם מעל

25. היהודים בתי משאר הכנסת בית את לייפות שראוי תקלה), (אות חסידים' 'ספר בשם ח) אות (קנ, תשובות פסקי

. שבעיר

26. לעשות שיש שנאמר במה הכוונה שזו כו) (סי' משה' 'ישועת שו״ת בשם ז) (קנ, תשובות בפסקי שכתב מה פי על

שבעיר הבתים מכל יותר גבוה הכנסת בית. את

27. ח קנ, יוסף ילקוט סק״ו. קנ, תשובה. שערי

28. בית של החיצוני למבנה מתייחס זה דבר אם לעיין יש סק״ד). (קנ, הטהור' 'שולחן בשם כ) (קנ, תשובות פסקי

הפנימי התפילה לאולם או. הכנסת,

29. סופר חתם בשו״ת מקורם זה, בסעיף הפרטים כל כז סי' חיים. , אורח

30. ה לנו הורה כך גר״א. נבנצל

31. טז סי' חי״ב, אליעזר. ציץ

32. כתב אך נד), סי' (ח״ב, "ץ' יעב 'שאילת שו״ת בשם לב) (קנא, תשובות בפסקי הביא ך כ תתיד). (אות חסידים' 'ספר שלמה 'לחם 'שבשו״ת ( חיים אורח ה שחדר משום בזמננו, בזה להקל ויתכן בזה. הקל לז) סי', שירותים אינו עצמו

ה בבית שהיה כמו מטונף כיסא. בעבר

33. , הכנסת בית אולם של לקיר צמודות אינן המשתנות אם נחשבות אינן שהמשתנות הסברא פי על בזה להקל נראה

ה לבית כיסא כבית דינן אלא כיסא החדר של אחת בפינה הם המשתנות כאשר בפרט א). כו, (ברכות דפרסאי

ידיי ליטול ב) סי' (ח״ה, הלכות' 'משנה בשו״ת שהתיר מה כעין הכנסת, בית אולם מכותל המרוחקת ם בחדר ולברך

עיין לאסור, נראה ממש הכנסת בית יר ק לעבר מים כשמטילים אמנם מחיצות. שלוש המוקפות משתנות בו שיש

הערה168 (קנא, תשובות פסקי ה (סי' משה' 'דעת ושו״ת 'המשתין') ד״ה ב כז, (מגילה יוסף' 'ראש בשם.))

34. הערה168 קנא, תשובות פסקי.

35. צה סי' ח״ה, יצחק' 'מנחת. שו״ת

שח להקפיד צריך עדיין זה במקרה הכנסת36. ה דר שירותים הוא הקודש. ארון מעל מכוון יהיה לא

הכנסת– בית שתחת בקומה גם הדין חדר שם לבנות אין הקודש37 לארון מתחת המכוון שירותים.

תערובת לידי יביא לא והגברים הנשים שירותי שמיקום להקפיד יש המינים. בין

החלונות הכנסת38 בית של הקדמי בקיר חלונות לבנות יש. חלונות39 עשר שנים כולו הכנסת בבית שיהיו טוב

לפחות40 לפחות40 רחב חלון (וכל הכנסת42 בית צדדי בכל מפוזרים חלונות שיהיו וטוב ס״מ41), . ידי על המתפללים דעת תוסח שלא כך דרכם, ייראו השמים שרק כזה בגובה יהיו שהחלונות ראוי

. בחוץ43 הנעשה

הנשים עזרת

ה שעזרת לכך עדיפות יש הכנסת45 בית של האחורי בצד רק ושתהיה עליון44, במפלס תהיה נשים.

אדם46 גובה מעל עד אטומה ותהיה הנשים, עזרת אורך לכל תהיה המחיצה שחלק כדאי אך, גובה מ

36. כז סי' ח״א, הלוי' 'שבט. שו״ת עיון צריך אך בזה חילק ולא גווני בכל אסר סק״ד) קנא, . ים חי (אורח הט״ז שהרי,

37. שלמה 'בית בשו״ת הכנסת, בית שתחת המקום קדושת בדין הפוסקים מחלוקת הביא כה) (קנא, תשובות 'בפסקי

(סי שאלה' 'עמק בשו״ת ולעומתם, הסתפק, קנג) סי' (מהדו״ת, בוטשאש' אברהם 'אשל אסר, כא) סי' ', חיים (אורח תשובות הפסקי וכתב התירו. קסט) (סי' ושר' י 'אמרי ובשו״ת ד) להכריע, תחת מלעשותם להימנע פנים כל על שיש

הקודש. ארון

38. ד צ, חיים אורח ערוך. שולחן

39. כתב ה) (פי״ט, שלמה' ב׳הליכות ד. צ, חיים אורח ערוך שולחן קבועה שהזכוכית דהיינו סתומים, בחלונות שדי

נפתחת ואינה. בכותל

40. הערה32 (צ, תשובות פסקי מנה מאתיים שבכלל ה), צ, חיים (אורח בוטשאטש' אברהם 'אשל בשם.)

41. הערה32 (צ, תשובות פסקי סק״ד קנ, חיים (אורח הטהור' 'שולחן בשם.))

42. ערוך שולחן סקע״ו), פ״ה, ברכות הרא״ש (על חמודות' 'דברי סק״ד), צ, חיים אורח ערוך השולחן (על זקנים' 'עטרת

סק״ד צ, חיים (אורח הר.)ב

43. סופר חתם ( גובה עד אטומה זכוכית לעשות הציע ד) (צ, תשובות בפסקי כז). סי', חיים אורח מסויי. ם

44. כ סי' הכנסת, בית (הל' יוסף' 'משנת בשם ד) (קנא, תשובות )פסקי עמ246 כד, סימן לעיל 'ועיין.

45. סק״ד (קנא, הטהור' ו׳שולחן כ) סי' ביהכנ״ס, (הלכות יוסף' 'משנת בשם ד) (קנא, תשובות.)פסקי סימן לעיל ועיין

עמ246 'כד, .

46. משה אגרות כשו״ת ודלא יב). סי' (ח״ז, הלכות' 'משנה שו״ת ח). סי' (ח״ז, אליעזר ציץ ( חיים אורח לט סי'.)ח״א,

לעזרת הכניסה להסיטן. שניתן בוילונות אלא בקיר, סגור יהיה לא המחיצה ה נפרדת47 תהיה נשים,

שנית כמה עד מרוחקת שתהיה וטוב הגברים48 מכניסת ן המינים בין לתערובת להביא לא. כדי

הקודש ארון. לצדדים50 מוסט יהיה שלא כך לירושלים49, הפונה הקדמי הקיר באמצע הקודש ארון את להציב יש וכדומה51 בברגים רק ומחובר מהקיר תלוי יהיה ולא הרצפה, על יעמוד הקודש שארון המחמירים יש.

שניתן כתבו אחרים אך מתנדנד52. ואינו היטב מחובר הקודש ארון כאשר בכך להקל

הקודש ארון לפני מדרגות שלוש לעשות נהגו הכוהני עלו שעליו במקדש שהיה לדוכן זכר, ם לברך

אחת53. מדרגה שם לעשות ראוי הפחות ולכל ישראל, את

הבימה וישמעו בתורה הקורא עליה שיעמוד כדי הכנסת, בית באמצע מוגבהת בימה לבנות יש לכתחילה,

. המדרגות55 למספר בנוגע שונים מנהגים ויש כולם54,

להתפלל האוסרת ההלכה היא הצורך, בעת הצידה להזיזה הקושי מלבד הבימה, בהגבהת החיסרון

ברכות56 במסכת ששנינו כפי גבוה, במקום גבהות שאין לפי ויתפלל… גבוה במקום אדם יעמוד "אל:

47. ו (קנ, יוסף.)ילקוט

48. כ אות (קנ, תשובות.)פסקי

49. ה קנ, חיים אורח ערוך. שולחן

50. (ח יצחק' 'בית שו״ת בשם טו) (קנ, תשובות פסקי י קנב, תשובות בפסקי ועיין ועוד. כב), סי' חיים. , אורח

51. ברורה משנה סק״ג. מ,

52. א (מ, לדוד' 'תהלה בשם א) (מ, תשובות בפסקי כתב וכן ערוך. שולחן הקיצור בעל בשם יג) סי' (ח״י, יצחק )מנחת

כח (סי' משה' 'ישועת.)ושו״ת

53. כב סי' הכנסת, בית (הלכות יוסף' 'משנת בשם טו) (קנ, תשובות פ.)סקי

54. בדווקא באמצע שיהיה להחמיר הפוסקים דברי את הביא 'באמצע') ד״ה (שם, הלכה בביאור ה. קנ, חיים אורח. רמ״א

55. ה ברורה משנה קנ תשובות בפסקי ועיין מדרגות. משש יותר לבימה לעשות שאין הקבלה פי על כתב סקי״ב), (קנ,

. טז

56. א. י,

הכנסת בית במרכז התיבה לפני שעוברים מקובל רבים צבאיים כנסת י בבת כידוע, המקום". לפני

הבימה. ליד (כארבעה אמות ארבע על אמות ארבע בה שיהיו כדי הבימה שטח את להגדיל הוא זו, לבעיה הפיתרון

מ״ר57 בגובה במחיצות אותה להקיף או ), עשרה טפחים58 ערוך59 שולחן ה שפסק כפי צד, מכל אך.

מע שפיתרון במקום. הבימה60 הגבהת על לגמרי לוותר עדיף ליישום, ניתן אינו זה ין

הש״ץ עמוד

יש ימין61 לצד מוסט יהיה אלא הקודש, ארון מול ממש יהיה לא הש״ץ שעמוד נוהגים שמיקום עדיף.

בצידו62 ולא הקודש ארון לפני יעמוד הציבור ששליח כדי מהקיר, מה במרחק יהיה העמוד במקום.

כהנים63 בברכת הכהנים עומדים שבו המקום לפני העמוד את למקם שהקפידו יש האפשר, .

שונות האפשרות את להשאיר אך בנפרד, ולמזגנים לתאורה שבת שעון הכנסת בבית להתקין מומלץ

השבת כל למשך אחת נורה. להדליק בבית הבדלה נר מלהדליק ימנעו שלא כדי שריפות, לגילוי המתקן של קל ניתוק לאפשר הראוי מן

. הכנסת

57. אמות ארבע על אמות ארבע לרבע כדי בה שיש במה שדי סקי״א), צ, חיים (אורח החיים. כף

58. סקי״ב צ, חיים אורח החיים. כף

59. ב צ, חיים. אורח

60. נהגו הרפורמים כידוע, גדרו האחרונים הדורות גדולי מהם להיבדל וכדי הכנסת, בית בקידמת הבימה את להעמיד רחוקה הריפורמה שתופעת משום זה ענין השמטנו אנו אך הכנסת. בית במרכז אלא הבימה את שם לבנות שלא גדר

זה בעניין הקפידא שעיקר ה), הערה יוסף(קנ, הילקוט שכתב וכפי בצה״ל, המוכרת ההוויה מן במקום דווקא הוא

לרעה שכוונתם הרפורמים שם. שמצויים

61. הביא כך משה אגרות בשו״ת ( חיים אורח ימין דהיינו דרום מצד החזן עמוד את לקבוע שנהגו כח), סי'. ח״ב,

62. בהערה77 שם ועיין יז. קנ, תשובות פסקי.

63. כך על שהקפידו מקומות שראה כ״ץ, אריה הרב בפנינו העיד. כך

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

ומצודה פרוסה על כל החיים - דף מקורות - מיכאל סטבון

1 טז (יג) משנה ג פרק אבות מסכת. משנה

רַבִּי אוֹמֵר… עֲקִּיבָא בְּעֵרָבוֹן נָתּון, הַכֹל

הַחַיִּים. כָל עַל פְּרּוסָה ּומְּצּודָה הַחֲנּות פָתּוח וְּהַפִּנְּקָס מַקִּיף, וְּהַחֶנְּוָנִּי, ַפְּתּוחָה, יָבוֹא לִּלְּוֹת הָרוֹצֶה וְּכָל כוֹתֶבֶת, וְּהַיָד

בְּכָל תָדִּיר מַחְּזִּירִּים וְּהַגַבָאִּים, וְּיִּלְּוֶה וְּשֶלֹא מִּדַעְּתוֹ הָאָדָם מִּן וְּנִּפְּרָעִּין יוֹם, שֶיִּסְּמֹכּו מַה עַל לָהֶם וְּיֵש, מִּדַעְּתוֹ,

לִּסְּעֻדָה. מְּתֻקָן וְּהַכֹל אֱמֶת, דִּין וְּהַדִּין

" החיים על פרוסה "…ומצודה

על דין ורחמים תשובה,

6 א נג, סוכה מסכת בבלי. תלמוד

אינון איניש דבר: רגלוהי יוחנן רבי אמר מובילין תמן דמיתבעי, לאתר ביה ערבין

קמי קיימי דהוו כושאי תרתי. הנהו יתיה, סופרים שישא בני ואחיה, אליחרף שלמה המות למלאך חזייה חד. יומא הוו דשלמה

? עציבת: אמאי ליה. אמר עציב קא דהוה -

כושאי תרתי הני מינאי בעו: דקא ליה אמר שדרינהו לשעירים. מסרינהו הכא דיתבי. שכיבו דלוז למחוזא מטו. כי דלוז למחוזא

, אמר קבדח דהוה המות מלאך חזיא למחר

? בדיחת: אמאי ליה - דבעו: באתר ליה אמר

שלמה פתח. מיד שדרתינהו תמן מינאי

, ביה ערבין אינון איניש דבר: רגלוהי ואמר יתיה. מובילין תמן דמיתבעי לאתר

7, מא נדרים מסכת בבלי. תלמוד

רש״י [בתרגום׳ר ]שטיינזלץ

קיצו שהגיע: כיון ריב״ל אמר

מושלים הכל אדם של בו

אפי [להמיתו אפילו 'זבוב ]יתוש

שנאמר מֹצְּאִּי כָל:"וְּהָיָה שכיון [שחשש )(בראשית "יַהַרְּגֵנִּי מיתה– עליו שנגזרה לא שוב והכל צרה, כל בפני לעמוד יוכל

]יהרגוהו. הדין, מן אמר רב כִּי הַיוֹם עָמְּדּו "לְּמִּשְּפָטֶיך ָקרא:

הַכֹל בישיבה שנשפט "ָעֲבָדֶיך[דכיון

הקדוש של עבדיו נעשו הכל מעלה של הימנו] ליפרע הוא ברוך בר. רבה

: לו אמרו שילא גבוה אדם מת לגשר הגיע קט. פרד על רכוב לרוכב השליכו הפרד, נבהל והפרד גבוה שהיה שאף ומת. גדולה נפילה זו היתה ולא קטן,

– על קרי בה מת מקום. מכל

: נפשיה עָמְּדּו ָ׳לְּמִּשְּפָטֶיך. 'הַיוֹם

שמואל יושב אחד עקרב ראה הנהר את ועובר צפרדע, על

השני בצד אדם עקץ הנהר של עליו קרא אדם. אותו: ומת

עָמְּדּו ָ׳לְּמִּשְּפָטֶיך 'הַיוֹם […כי

עבדך– "הכל אלה שרצים אפילו הקב״ה של ושליחו עבדיו, הם שאינו העקרב, שיעקצנו וכדי לו נזדמנה המים, את לעבור יכול

להעבירו זו. ]צפרדע

2. ר אלאשקר יוסף בי ( 1540 - 1470 )

מרכבת שם אבות, , המשנה

בענין העולם זה מעניני משל הביא על יבינו כך, ומתוך והממכר המקח

הבורא של והעונש השכר ענין

ית אמר: כן. ועל ברך נָתּון 'הַכֹל

ְּב ' עֵרָבוֹן - שכל האדם יחשוב …לא

, כי בו שימלט העולם בזה שעשה מה, לו ערבים וממונו…הם גופו בודאי

ית השם יגבה ומהם חובו. את ברך

ורוחו גופו העולם ובאותו, הם

עליו. המוטל החוב הפורעים

3. תלמוד רש״י קיח. פסחים

"הודו דכתיב: מאי חסדא רב אמר

'כי לה? "טוב לה' הודו שגובה

בטובתו, אדם של חובתו עשיר –

בשורו, - עני ואת בשיו, יתום

בביצתו, - אלמנה בתרנגולתה.

גופו). על ומכפר ממון (מפסידו

4 תתעקז קהלת, שמעוני. ילקוט

" חשבון למצוא לאחת "אחת - בנוהג ומתחייב עבירה בדבר נכשל אדם שבעולם,

לו מתכפר כיצד מיתה, ? עליה שורו, מת נשברה צלוחיתו, נשברה תרנגולתו, אבדה

ט ממנו יצאת באצבעו, נכשל ביצתו, פת י

הנפש ככל נפש מקצת דם, הדא. הכא מן

הכא מן והדא מתמצה… והחשבון

8 יצחקי שלמה רבי. רש״י

( 1105 - 1040 שם )אבות,

כָל עַל פְּרּוסָה ּומְּצּודָה

- הַחַיִּים יכול שאינו

המיתה מיום להשמט

הדין: ומיום

10 ( (רשב״ץ) דוראן צמח בן שמעון. רבי 1444 - 1361 שם אבות, מגן ),

- הַחַיִּים כָל עַל פְּרּוסָה ּומְּצּודָה שאי והייסורין המיתה היא זו

שנאמר, וכמו מהם להנצל לאדם אפשר )(תהלים: "אָנָה ְּאֵלֵך

וְּאָנָה ָמֵרּוחֶך "וכתיב אֶבְּרָח ָמִּפָנֶיך: )(קהלת הָאָדָם יֵדַע לֹא גַם "כִּי

אֶת בַפָח הָאֲחֻזוֹת [וְּכַצִּפֳּרִּים רָעָה בִּמְּצוֹדָה שֶנֶאֱחָזִּים כַדָגִּים ֹעִּתו

פִּתְּאֹם" עֲלֵיהֶם כְּשֶתִּפוֹל רָעָה לְּעֵת הָאָדָם בְּנֵי יּוקָשִּים כָהֵם. ]

- לשוק יוצא 'אדם א]: לב [שבת אמרו וכן כאילו נדמה יהא

- בראשו חש לסרדיוט. נמסר בקולר. שנתנוהו כמי דומה יהא

וצריך לידון לגרדון שהעלוהו למי דומה יהא - ונפל למטה עלה גדולים פרקליטין טובים ומעשים תשובה, והם. וכבר

את, רואה במדבר תועה פותה 'יונה הפייט: שאמר כתבתי…מה

ואינם חוטאים אדם בני, כן המכבר את רואה, ואינה הככר עליהם'. פרושה, והמצודה המיתה יום זוכרים

1 1 ( וולבה שלמה. הרב 2005 - 1914 ב וכתבים, אגרות ) שלה-שמ,

האסון, שקרה היום באותו נתעוררתי חז״ל" שאמרו במה אל

… הפורענות מן "תתיאש רק שייך שיאוש לומדים בפשטות בו בעלותי את ומפסיד מהדבר מתיאש שאני שלי, שהוא, בדבר

' הפורענות מן תתיאש אמרו׳אל חז״ל ואם - הוא הפשט

שלי… דבר הוא שפורענות וחיים מתגלה לא שזה ואע״פ

לחיות היה אפשר אי זה לולי אבל שמים, רחמי רק זה בשלוה,

… בשלוה (לב בשבת אומרת, הגמ' יהיה לשוק יוצא ם )'א״דא:

ד ס שנתפ כמי ומה לסר ד וכו."…'|) השופט לפני מובא (כלומר יוט

' בשוק הולך '…אדם -? חטא' ומה פשע מה קצת לו כואב

' הראש - כאילו זה ד אותו? נים חמור', יותר (עלה חום לו יש אם

' )למיטה - מסוגיא קטע רק זה מזה, להפטר יכול בקושי רק

ש חז״ל אומרים בשבת. "גדולה ד הא של מציאותו זהו ין". ם ד והחיים כחולים השמים זורחת השמש בטעות, חיים אנחנו

לאמיתה האמת טעות כולו שזה חז״ל אומרים פנים, , מסבירים

מ עליו שורה כבר מהבית יוצא שאדם ד, הדין ת בחזרה בא ואם

הביתה ה שמדת על הגומל לברך צריך כי ללכת, לו נתנה ין ד

מ זו החיים מציאות ד ה ת ד… ין אחרת חיים צורת מגלים חז״ל

חוש שאנו מכפי הם העולם של השוחקות הפנים שכל ים, ב ככל עלינו שורה שדין היא לאמיתה האמת אותנו, מרמים

שנ העולם מציאות שזוהי מגלים …חז״ל מקום רא ב וקיים דין ב

ב יום כל על וא״כ לפגוע, יכולה הדין מדת ורגע רגע וכל, דין שע ויום ב ר ב ש צריך שלום ב ל והודיה ח לא הדין שמידת ורא ב

המ התעוררה…וכל החיים את שרואה האדם של ט ב עים בצב

והוא הירים ב טוח ב ב - עצמו מ זה ב מסולף. ט החיים- אמיתות

ש רק דין, זה יום כל זה את מגלים לא שמים ב. רחמי

הח עם פעם הלכתי ילד כשהייתי זוכר אני לטייל שלי רים ב

ב ה פתאום יער, ריקו ב ופגעו רקים ב ב שמס עצים ואנחנו נו, ביב

הלכנו הולך והייתי אמצע ב מות. פחד ב צריך כזאת צורה ב

מדת פוגעת פה העולם של מתכונתו זוהי כי החיים, את ין לה ב הרחמים, מדת פוגעת ושם הדין, הולכים ואנחנו ב אמצ. ע. . מי

באמת… שחי ולחשוב לרמותו הבהירים לשמים נותן אינו

שה. בשלוה החיים את לבלות ואפשר מחייך עולם של אמיתותם

, דין זה החיים " זה מחפים. על שמים שרחמי רק ראה הקב״ה

" הרחמים מדת בו ושיתף דין על להתקיים יכול לא שהעולם -

… הבריאה אמיתות הם הרחמים לא אבל מתגלה כשפתאום

שלו. מהתנועה לרגע נעצר העולם כל אז הדין, מדת כמו קדימה נופלים כולם אז נעצרת היא ופתאום ברכבת, שנוסעים ובשעה נוסעים, האנשים גם הרכבת שנוסעת שבשעה מפני נופלים לכן בנסיעה, ממשיכים עצמם הם פתאום, שנעצרת

כ קדימה. זה, אילולי נעצרים, ופתאום בשלוה חיים בעולם, גם ן

נ היינו ו כלום. מרגישים ולא הלאה סעים מרגישים אנחנו ועכשיו

העצירה…? ומה שנעצרנו. פתאום…. . הדין מדת. מתגלה העולם

חולשה, מקבל מקשים הדין, מדת כשפוגעת כזה דבר כשרואים

כשחיים הפוך להקשות שצריך בזמן בו עולם, בורא על קושיות

זכינו…? במה לנו, מגיע למה ובשקט, בשלוה

5 מברטנורא ירא 'עובדיה. ר

( 1515 - 1440 שם אבות, )

- בְּעֵרָבוֹן נָתּון הַכֹל אינון נש דבר רגלוהי

דמתבעי ]לאתר ע״א נ״ג [סוכה ביה ערבין

מובילין תמן. יתיה

סטבון מיכאל

רמב״ם 9. ( 1204 - 1135 ) 'אגרת

קל עמ' א, הרמב״ם איגרות תימן',

ימלט לא התורה זאת יעקב מבני איש ממנה זרעו ולא הוא לא לעולם, לא או ירצה זרעו, זרע ולא על נענש הוא אבל ירצה, ממצוותיה, שיבטל מה שיעבור מה ועל. מאזהרותיה

אשר החושב יחשוב ולא

הגדולות ת העברו בעשותו הקטנות עליו יחשבו, לא

בהן, ויתפקר ירבעם אבל נענש עצמות שחוק נבט בן חטא אשר העגלים על ישראל את והחטיא, בהם עשיית ביטול על ונענש

שורש וזה בסוכות. הסוכה דעוהו התורה, משרשי עליו. והקישו והודיעוהו

3 1 ק משה. רבי ור דוברו )(רמ״ק( 1570 - 1522 ) א דבורה, תומר

א- 'מי כמוך- 'ל מלך הקב״ה היות על מורה

. . רעיון יכילהו שלא עלבון. מה סובל נעלב, והרי

תמצא נגדו, אדם חטא לא שמעולם יהיה שלא

ממש, הרגע באותו הוא קיומו שפע שופע

אבריו… ותנועת למנוע יכול שאינו תאמר ולא

ח״ו, ההוא הטוב ממנו שהרי ברגע בכחו

לירבעם שעשה כעין ורגליו ידיו ליבש, כמימרא

זה ם…ל כ וע האדם מן טובו מנע זה מפני לא לאדם והטיב הכח והשפיע עלבון, סבל אלא

. טובו ועל יסופר שלא מה וסבלנות עלבון זה הרי

עלוב' להקב״ה׳מלך השרת מלאכי קוראים זה

כמוך' א-ל אומרו׳מי והיינו חסד בעל אל אתה, שלך את ולאסוף לינקם כח בעל אל, המטיב,

זה כל ם וע עד ונעלב סובל אתה בתשובה. ישוב

שצריך מדה זו הרי האדם רצוני בה להתנהג

הסבלנות, נעלב, היותו וכן זו, למדרגה אפילו

המקבל. מן טובתו יאסוף לא זה כל ועם

5 1 ב1586 (נפטר וידאש די אליהו. רבי ) חכמה, ראשית

ה שער שער, הענוה י: פרק, יראה פרק א

קראו זה על …כי ][הרמ״ק ע״ה מורי אומר והיה גדול עלבון לך אין כי עלוב". "מלך יתברך להשם באדם שופע יתברך שהוא שבחיים, מזה, בזה ימשול לו. יחטא לעבדו, לו שהכין באברים שיתפרנס לחם לקנות מעות לעבדו שנתן לאדון לאדונו להכות מקל מהמעות קנה העבד, בו.

יתברך ה' זה כל עם מזה גדול רע עבד לך, היש אפו: ומאריך פשע על ומעביר עלוב …הוא …

הקב״ה שהרי ישיב, לא חרפתו, ישמע אם ולכן להם משלם ולא אדם בני מחובות עין מעלים

. כמדתם להקב״ה קוראים זה…המלאכים ועל טובה משפיע שהוא הוא ועלבונו עלוב". "מלך הם להם נותן שהוא ובמה לנבראים. וחיים

והוא לפניו, חוטאים ועולב. סובל

2 1 אבות מברטנורא 'עובדיה. ר שם,

- פְּתּוחָה הַחֲנּות ולוקחים שם נכנסים אדם ובני

מתתיה [רבי בהקפה הי״ד המאה היצהרי)(ספרד,

שהש לומר ורצה שם: אבות, כח לו נתן יתברך ם

דרך איזה לבחור בחירי - לטהר בא …שירצה

, בא אותו מסייעים ב)]. (יומא לו פותחים לטמא-

- מַקִּיף וְּהַחֶנְּוָנִּי בני. כך ליטול הבא לכל ומאמין

עד להם ממתין והקב״ה יום, בכל חוטאים אדם

בא [רש״י. עתם ארך הוא, ברוך הקדוש כך שם: אבות, ,

לרשעים]. אפים

8 1. רש״י שם אבות, ][הברטנורא

- פָתּוח ַוְּהַפִּנְּקָס לפני שעה כל

שלא כדי ההקפות בה [לכתוב החנוני

- כוֹתֶבֶת: וְּהַיָד ]ישכח פנקס באותו

כל על ואחד אחד כל של החשבון

[שלא לו חייב כמה ופרוטה, פרוטה

פעמים פתוחה שהפנקס פי על אף תאמר אמר, לכך הכל כותב ואינו טרוד שהחנוני

והיד למעלה כותבין ]כותבת…כך

וחטא חטא כל על הזכרונות בספר שאדם עושה למטה:

20 אבות. רמב״ם שם,

וְּכָל וְּיִּלְּוֶה יָבוֹא לִּלְּוֹת הָרוֹצֶה – העניין מחזק

, אלא הכרח ולא כפייה שם הקודם…שאין שירצה מה יפעל האדם בבחירת מפעולותיו

שם אבות, : , [הברטנורא 'והרשות היינו 'נתונה

שלא ללוות מוכרח אדם שום, שאין דלעיל ברצונו. ] וְהַגַבָאִים תָדִּיר מַחְּזִּירִּים - יוֹם בְכָל

העונשים ושאר המוות על משל הוא הגבאין האדם. על הבאים שם אבות, : , [הברטנורא

ופגעים יסורים. ]רעים

1 2 ליפשיץ ישראל. הרב ( 1860 - 1782 )

ישראל תפארת - אבות מסכת יכין שם,

מִּדַעְּתו– ֹמִּדַעְּתוֹוְּשֶלֹא בין לומר ר, וצה

גם וברצונו…ולפעמים בדעתו הסבה שסיבב

… הצרה ב אה מעצמה, רק מדעתו שלא אי

, נמי " מִדַעְּתו- "ֹוְשֶלֹא שכח שכבר גב על אף

נענש? למה ושואל חטאו לגמרי תמצי ואם

העונש? הועיל מה כן אם לומר, השיב: להכי

" שֶיִּסְּמֹכּו מַה עַל לָהֶם "וְּיֵש שלא -דבידעו

טפי לדקדק מעכשיו בלבו יגמר נענש לחנם

'וירחמהו. ד אל וישוב במעשיו

4 1 אפשטיין ציון בן. הרב דבורה תומר על ושערים' 'הקדמות, פירוש נא עמ'

היכולת סבל. מלשון הוא סבלנות המילה שורש כח היא אף צריכה הסבלנות במידת להתאזר

ונעוצה, וגבורה הסבל, בכושר אחד כל של

ואחד. ובגבורה שכמו את מטה שהסבל כשם

לאדם דומה הסבלן כן חבילתו משא את נושא ואינו בדרכו ללכת וממשיך כבד משא שנושא ממנו דורשים או באדם פוגעים כאשר מתעייף

או כעס של התפרצות הוגנת שאינה דרישה

זורק אינו הסבלן המשא את לזרוק נקרא בקורת

וממשיך גבו על אותו נושא אלא המשא את להצליח כדי פנים הארת מתוך בנחת לדבר את מכין שאדם ידי על הכנה צריך משא לשאת

את לשאת יוכל הוא משא גבו על לשאת עצמו

בו. הפוגעים המצבים כל ואת החיים משא

6 1 א מ, קידושין, בבלי. תלמוד ][רש״י

שוגג אחד השם בחילול מקיפין אין אמר מקיפין'? 'אין מאי מזיד. ואחד

כחנווני עושים שאין זוטרא: מר

[ כל וגובה רבות פעמים לאדם המקיף

מלמעלה, כך עושין אין יחד, הקפותיו למחללי

מיד] נפרעין אלא השם, דרבנא בריה מר

המאזנים] היתה[כף שאם לומר אמר:

השם] חילול העונות באחד [ויש שקולה לחובה. ] הכף את [מכריע מכרעת

7 1 אבינר שלמה. הרב (נולד1943 )

עמ604 ', שם אבות, מסכת - 602

" מקיף "והחנווני - ישנה אומרת זאת

על מבוסס והכל חופשית בחירה

'קרדיט.' על הקפה סבלנות ישנה

א-לוהית. אינה הא-לוהית ההנהגה

'מתפרצת,' אפיים. ארך ישנו אין

מעשי כפי מיד מצטרפת הדין מידת האדם, מענישה ולא מחכה אלא

לעשות לתקן זמן האדם ביד יש מיד. …בוודאי לאט לאט להתרגל תשובה.

זריזות, של דרישה ישנה באופן אך

מקיף.' 'החנווני יסודי יוצא רק ישנו

בחילול מקיפין "אין אחד: הכלל מן השם" (קידושין) כשיש אומרת זאת

ההיפך שהוא השם חילול של מצב של בריאתו מטרת מכל הגמור, עולם

השם שם לקדש שנברא, בתחתונים

אין מתגלה הדין מידת. מקיפים

בצורה גלויה, מיידית אך. ופוגעת

מזה, חוץ מקיפים. יסודי באופן יש

… א-לוהי אמון יש א-לוהי קרדיט

המתנה קרדיט אמון הקפה ישנה לו יחכה מותו יום …עד וסבלנות

שיעשה ולבסוף זמן. . יש. תשובה

מידת נקרא וזה נפרע, הוא. הרחמים

'מידת פירוש …מה 'הרחמים? הרי

מידת סותר זה זה, הדין אם. שקרי

פי על הוא כך דין- צריך כך. להיות

'מידת אלא 'הרחמים יש, הכוונה

מידת זו, סבלנות הדין + כל. שעון

אתה הלוואה… הוא כולו העולם

חייב אינך תשלם. אבל מיד-. תשלם

חז" שאמרו כמו האומר "כל: ל

יוותרו ותרן הוא ברוך הקדוש "חייו

הוא אלא ותרן אינו הוא )(בב״ק וגבי אפיה "מאריך רבה.)(בראשית "דיליה

את גובה הוא לבסוף אך אף, מאריך

לשלם בידך אין. חובו תשלם? עתה

מאוחר לעשות בכוחך אין. יותר

תשובה מחר תעשה? כרגע

אני. מחרתיים מלווה אני. מחכה

…לך א בל ][זכור הכל …רשום

." כותבת והיד פתוח "והפנקס

9 1 ( גירונדי יונה. רבינו 1263 - 1210 שם )אבות,

פַתּוח ְּוְּהַפִּנְּקָס - ה הדבר נאמר עניינים לשנים

. הזה

- האחד כבודו כסא לפני שכחה אין כי למשל

' מקיף 'החנוני כי - בני לכמה ומלוה שמקיף

לדינר…אם ומהם ורבבות, לאלפים מהם אדם,

ומיד לפניו פתוחה שהפנקס זריזותו מפני לא דברים שוכח היה לפעמים הכל את כותב. פה על מלוה היה אם הגדולים מפני הקטנים

' נאמר זה ועל פַתּוח ְּוְּהַפִּנְּקָס כוֹתֶבֶת'. וְּהַיָד ה

כלם והקטנים הגדולים החטאים בין כלומר

עונות שכח ולא נכתבים לפניו כאלו הראשונים.

והשני - לפתיחת ממתינין אין כי להודיענו

בגמר. אלא החטא שעושה אחר הפנקס רגע יעבור שלא כדי הוא כתוב כבר המעשה

שהעונות שאע״פ ההוא העון עליו נמנה שלא תחלה, אותן נימנין התשובה, לבעלי נמחלין

יחזור אם כן ואחרי מלעשותן שגמרו מיד אינו במדרש. כדאמרינן לו מוחלין בתשובה

עשאו. אלא עשאו שלא כמי מי שגדול, ונמחל

לו. ומוחלין שעושה ממי עושה אינו ומה

במקום עומדין גמורים צדיקים אין שאמר שבעלי. ר״ל שם עומדין תשובה שבעלי כענין המותר מן להפרש להם יש תשובה

יש העריות… על עבר אם. כמו בו שחטא שחטא בדבר הפרישות במדת להתנהג…, בו

מן ואפילו יפרוש ממה יותר, המותר

לעשות: צריכין גמורין שהצדיקים

שם אבות, היצהרי מתתיה [רבי חדש יונה הרב:

אינו שלימה בתשובה שישוב בזה…שאע״פ

צורך אין כלל…ולעניותי חטא שלא למי דומה

יש מחלוקת, כי בזה לומר, שיש לד )(ברכות,

טעם שטעם, כיון צערו לרוב שכרו שגדול. ]החטא

2 2 [רש״י] שם אבות, מברטנורא 'עובדיה. ר אֱמֶת- דִּין ""וְּהַדִּין הוא ברוך הקדוש שאין

בריותיו עם בטרוניא בא 'ע״א] ג [ע״ז הוא [בדין

יינות של מעותיו לגבות ]ששתו

לִּסְּעֻדָה- מְּתֻקָן ""וְּהַכל ואחד צדיקים אחד

לאחר הבא לעולם חלק להם יש רשעים

את מהן שגבו אבות. חובן[רמב״ם, שהתכלית:

של כל זה חיי העולם. ]הבא

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

כלים שבורים - יחס התורה לבעלי מוגבלות - דף מקורות - מיכאל סטבון

"הקב״ה, תשמישו כלי שבורים! ? "…

על ל והיחס הגוף שלמות מוגבלויות בעלי

1 טז-כג כא, . ויקרא

וַיְדַבֵּר לֵּאמֹר אַהֲרֹן אֶל דַבֵּר לֵּאמֹר: מֹשֶה אֶל ה' יִקְרַב לֹא מּום בוֹ יִהְיֶה אֲשֶר לְדֹרֹתָם מִזַרְעֲךָ אִיש

א- לֶחֶם לְהַקְרִיב מּום אֲׁשֶׁרּבוֹ אִיׁש כָל כִי לֹהָיו:

יִקְרָב לֹא או שָרּועַ: אוֹ חָרֻם אוֹ פִסֵּחַ אוֹ עִּוֵּר ֹאִיש גִבֵּן אוֹ יָד: שֶבֶר אוֹ רָגֶל שֶבֶר בוֹ יִהְיֶה אֲשֶר אִיש מְרוֹח אוֹ יַלֶפֶת אוֹ גָרָב אוֹ בְעֵּינוֹ תְבַלֻל אוֹ דַק ַאוֹ

: ְאָשֶך מּום אֲׁשֶׁרּבוֹ אִיׁש כָל הַכֹהֵּן אַהֲרֹן מִזֶרַע

יִג לֹא קְרִיב לְה ׁש א- לֶחֶם אֵּת בוֹ מּום ה' אִשֵּי אֶת

לֶחֶם לְהַקְרִיב יִגַש לֹא: לֹהָיו א- מִקָדְשֵּי לֹהָיו

יֹאכֵּל הַקֳּדָשִים: הַקֳּדָשִיםּומִן לֹא פָרֹכֶׁת ה אֶׁל ְאַך לֵּל יְח וְלֹא מּוםּבוֹ כִי יִגׁש לֹא מִזְּבֵּח ה וְאֶׁל יָבֹא

מִקְד ָאֶׁת י ׁש מְקַדְשָם ה' אֲנִי. כִי

2 ( מימון בן משה. ר' 1204 - 1135 ) נבוכים מורה מה ג, ,

בצורתו ההמון אצל מכובד האדם שאין לפי בגדיו ויופי איבריו בשלמות אלא, האמיתית

והמטרה ][=בתורה הזה=[ לבית שתהא רוממות בית

הכל. אצל ומשרתיו המקדש]

3. מדרש ג א, ויקרא, כהנים תורת

" - יַקְרִיבֶּנּו "תָמִים שאם=[הקרבן] כשם תמים אינו

- לרצון, אינו אם=[הכהן] כך הזה- בענין אינו

לרצון. אינו

4 ( הירש רפאל שמשון. הרב 1888 - 1808 ) יז כא, ויקרא,

ורצוצים שבורים לצורך הוקם לא ה', מזבח

עוורים לשם לא וחולים. ודווים נכים ופסחים, ישתרך העייף שהאדם כדי המזבח, נבנה כך או לאבליו ניחומים שם וימצא למעלותיו בשלמותם החיים כי לחוליו, פלאים, רפואות מעש לחיי שם יתקדשו ובגבורתם ברעננותם רעננות של ה' בברכת יזכו וכך ה'. עבודת של

חיים וכוח. נעורים המוות לא ה, והגבור החיים

את דורש והוא, ה במזבח שוכנים 'והחולשה יעלה בשלמותו והאדם השלם האדם התמסרות

ויפרח. שם

5 ( קו ק הכהן יצחק אברהם. הרב 1935 - 1865 )

איה, עין ח, פאה

המומין, ובעלי האומללים מראה רוח את מעכר יאוש לידי לפעמים ומביא אותם, הרואה

בעולמו. ד' בדרכי נכונות בלתי והשקפות

7 קוק הכהן יצחק אברהם. הרב 'לפי ד״ה אות׳כ, רואי, טוב

מתוכן המקדש, השלם עולם תיקון שם על עדיין שיש אע״פ בו, פוסל הברזל כך מתוך מקום מכל וחובה, מצוה למלחמת מציאות לא הכי ומשום העתיד, מצד מאוס והוא הואיל רַבִים דָמִים "כִי ככתוב הבית, את דוד בנה

ח, כב, "ָשָפַכְת)(דהי״א תיקון היה לא הכי ומשום

היה אם כי במקדש ונשים שים אנ בין ההבדלה שבעתיד משום, ב נא, מקרא)(סוכה לדרוש צריך כלל רע ופגע שטן אין ופגם חטא כל …בתקון

6 כו טו, . שמות

אִם א- ה' לְקוֹל תִשְמַע שָמוֹעַ וְהַיָשָר ָלֹהֶיך

לְמִצְו וְהַאֲזַנְתָ תַעֲשֶה בְעֵּינָיו ֹתָיו כָל ָוְשָמַרְת

לֹא בְמִצְרַיִם שַמְתִי אֲשֶר הַמַחֲלָה, כָל חֻקָיו

ָא רֹפְאֶך. ה' אֲנִי כִי עָלֶיךָ שִים

12 לאו בני. הרב (נולד1961 תשע״ב-, אמור לשבת 'צוהר גליון,') ייקבע הציבור יחליט ""הציבור

ראויים אינם גופני מום בעלי שכוהנים הקביעה מופיעה "אמור" פרשת של הראשון בחלקה

במקדש… לשמש התנגדות מעוררת המקדש, מעבודת בגופם הנכים את המוציאה זו, פרשה פרשני שנותנים התשובות מעלה. כשוות הבריות כל במעמד להכיר שמשתדלת בחברה

הדעת… את מניח. ות אינן ומאוחרים, מוקדמים התורה, סוף (גרמניה, בכרך יאיר הרב גם

ה- המאה 17 לו נתן לא שהציבור עיוור, באדם נגע אליו שהגיע המקרה לשאלה. נדרש ) הזאת בקהילה נזף בכרך הרב מום. בבעל הפסול בגלל נוראים, בימים תפילה בעל לשמש

הגיב זו: קורת בי על בקודש. לשמש יכולים אינם מום בעלי שהרי ביקורת, כך על וספג בלי שיהיה צריך העובד וכהן קרבן, במקום דתפלה משום דפסול, לבי על עלה לא "ומימי לכהן לדמותו דאין דברור מחשבתי, מחשבותיך לא דעתך. על שעלה כמו …מום,

מה". מושכל יפקד מה חוש בהפקד כתבו והפילוסופים הקשה המפגש את משקפים דבריו

של מעולמה היונקת חשיבה לבין פשוטה, אנושית תית הלכ חשיבה החושב חכם בין היתה האדם שלמות את כמבטאת הגוף שלמות על המחשבה והפילוסופיה. הקבלה הוא חיצוני, מום ללא שלם, להיות הרצון העולם. ממחשבת ומהותי עמוק חלק כנראה

הקב״ה של שרת ככלי מתפקד האדם זו מבחינה לקורבן. השווה אדם של מובהק ביטוי בקהילה גער ולכן פילוסוף, אינו הרב אך יותר. גדולה משרתים ממערכת חלק הוא וככזה

של… תשובותיהם העיוור. החזן את לדחות שביקשה כיוון קריאת לשמש יכולות בכרך הרב מעל בוקע האדם אור את הרואים החדשה, בעת התורה עולם של ההתחדשות מבשרי של

חברתיים מטעמים למקדש מום בעל כניסת של: לה ההגב את מפרש רש״י לגופו. ומעבר

לפחתך- נא "הקריבהו מכובד למקום מום בעל אדם כניסת שאם הדבר, משמעות הירצך?"

על האחריות כלומר המקדש. לעבודת לכניסתו מניעה שום אין ובטבעיות, ברצון, מתקבלת

ומנהיגיו. הציבור על מוטלת מוגבלויות בעלי לאנשים היחס שינוי היתה קדומים בימים כבר

שהוא כמות האדם את ולראות הפילוסופית הגישה על להתגבר. מגמה (במסכת המשנה

הכנסת. . בבית כפיים בנשיאת לשמש. כוהנים יוכלו לא מום שבעלי קובעת מגילה) וממשיך להשתלב יוכל אם הקובעת היא בחברה אדם של שהרגילות הקובע מקור לצטט התלמוד

הכוהנים, בברכת חברתית. בעיה תעורר הגופניים הפגמים עם שנוכחותו או הזאת ההגדרה

לא מומים בעלי לאותם נורמלי באופן הציבור הגיב אילולא ערוך ב״שולחן להלכה."נקבעה ההלכתית העמדה משתנית. היתה בעל של ומעמדו מקומו בקביעת רב כוח יש לציבור

הלב לתשומת נתון והוא שמים ת גזיר אינו למוגבלים היחס החברה. בתוך המוגבלות להכיל נצליח מאתנו, אחד שבכל והאור הטוב את לראות נדע אם כולה. הקהילה ולאחריות לכל ולאפשר הקהילה, בלב המוגבלויות בעלי של מקומם את לקבע כולם, הנבראים כל את

התורה. באור העולם בתיקון אתנו להשתתף אחד

8 רבה. ויקרא ז פרשה

הקב״ה שפסל מה כל יודן: בר אבא רבי אמר או עורת בבהמה פסל באדם: הכשיר בבהמה לב באדם והכשיר יבלת או חרוץ או שבור

ונדכה. נשבר ההדיוט: אלכסנדרי רבי אמר הוא גנאי שבורים בכלים הוא משמש אם הזה

שבורים תשמישו כלי אבל, הקב״ה לו,

שנאמר: לשבורי הרופא לב, לנשברי ה' 'קרוב

רוח ושפל דכא ואת, לב, רוח אלהים זבחי

נשבר. לב 'נשברה,

9 ( גומבינר אברהם. רבי 1682 - 1637 )

אברהם מגן סק״ח נג, או״ח, השו״ע, על,

זרועותיו שנפלו מי, ש״ץ להיות מותר בכלים להשתמש הקב״ה שדרך שבורים … במדרש כדאמר אבל

קע״ג) ע' (אמור בזוהר דהא איתא היינו שבורים בכלים משתמש דקב״ה

מום בו שיש מי אבל רוח, ושפל דכא

פגום הוא פסול מום בעל כהן ולכן … ליזהר. יש בש״ץ גם וא״כ לעבודה,

10 ב עמוד כד דף מגילה מסכת בבלי. תלמוד

צבועות ידיו שהיו מי: אף אומר יהודה. רבי כפיו את ישא לא מומין בידיו שיש. כהן משנה

- שאמרו: מומין. תנא. גמרא בו מסתכלין שהעם מפני כפיו את ישא לא סטיס, ידיו בפניו

את ישא לא -, עקושות. עקומות כפיו את ישא לא - בוהקניות: ידיו הכי נמי תניא ורגליו…

כפיו. …, חיפה בית אנשי, ולא שאן בית אנשי לא התיבה לפני מורידין: אין הכי נמי תניא

לא: זבלגן הונא רב אמר אלפין… ולעיינין עיינין לאלפין שקורין, מפני טבעונין אנשי ולא - כפיו את ישא! ידיה פריס, והוה הונא דרב בשיבבותיה דהוה ההוא והא - דש ההוא

- בעירו דש היה, ואם כפיו את ישא לא: זבלגן הכי נמי. תניא הוה בעירו רבי. אמר מותר

, יוחנן דרבי בשיבבותיה דהוה ההוא. והא כפיו את ישא לא מעיניו באחת: סומא יוחנן! ידיה פריס דהוה - את ישא לא מעיניו באחת: סומא הכי נמי תניא הוה. בעירו דש ההוא

- בעירו דש היה, ואם כפיו את ישא לא צבועות ידיו שהיו מי אומר יהודה. רבי מותר

- בכך מלאכתן העיר אנשי רוב: אם, תנא כפיו מותר.

11 זמרא בן דוד רבי ( 1573 - 1479 לט סימן א חלק רדב״ז )שו״ת

את לישא מותר אם עיניו בשתי בסומא דעתי אודיעך ממני שאלת …כפיו נמצא זה דחולי

ראוי היה פניהם מכוסים היו 'שלא ואפי תימא של דבר ואינו זו במדינה הרבה, להתיר

בית כאן אין הילכך תימא של בדבר אלא מסתכלין העולם שאין הכהן יבטל ולא, מיחוש

'מצות ג. עשה

סטבון מיכאל

13 ( ליכטנשטיין אהרון. הרב 2015 - 1933 לשבת' 'צוהר ) תש באייר כז, בחוקותי, ע "ב

אלה שורות כותב אני וכעת המאמר… את רב בצער קראתי לא לאו, בנימין הרב המחבר את מכיר אני עמוק. יותר עוד בצער הישגיו ממני נעלמו לא מזו, ויתירה מאתמול ולא מהיום ברם בישראל. החברה לטובת המגוונות פעולותיו וכן, התורניים

אם ודעות, אמונות במישור הנוגעים השקפתיים נושאים בכמה חלוקים אנו עקרוניות, יסוד שאלות לגבי ואם לגוונים ביחס

בתפיסתנו כף על יסוד ששאלות במקומות והרי, ובהשקפותינו התורה לפרשיות בהתייחסו כבוד… לחלוקת מקום אין המאזניים, העולות נוקבות שאלות המחבר מעורר מומין… לבעלי בנוגע

חוסר עם להשלים ה שמתקש מודרנית, מנטליות במסגרת ואם ומלידה, מבטן אם מוגבלים, לאישים ביחס ואפליה שוויונות

חייהם. בקורות אותם מהפוקד הטרוניות את לשכך כדי

, והקשיים במאמר מוצע את יקהה אשר פרשני בקו לנקוט בעצם למחיקת המודרנית, למציאות ביחס ויתקרב, הפסולים עוקץ

הפסול שורש כולן… האלה הפרשיות העתיקה במציאות נעוץ ושמתאמצת לשוויונות השואפת המודרנית מההויה חלק שאיננה

אי הפלייה כל. לדחות לפסול מקום אין כי המסקנה נובעת …לכך שלילת של והתשתית היות ההלכה, פי על מוגבלים אישים אווירה שמעדיף החברתי מהנוף חלק אינה כאלה תופעות

הפסולים לעקירת הדרך ורש ש וחופשית פתוחה. שיוויונית, סמכות בקבלת נעוץ במאמר המוצעת האידאולוגיה והרגישות

שיש שמה כמובן, הנחה מתוך המודרנית, ל צַיִיטְגַיִיסְט הזמן )(=רוח

העדכנית– הנורמה את קובע להגיד, הציבור יחליט, הציבור

האלה מההנחות שישתכנעו קוראים שיימצאו ייתכן … יקבע עיון בעל כל דידן במקרה ברם מהן, העולות המעשיות וההנחיות

היסודות ו״בנפול כך פרשתנו את להבין שאין יראה …מדוקדק

populi שvox במאמר השנייה ההנחה לגבי הבית …"ימח =( המון קול

העם) הנורמטיבית האחרונה המילה את, קובע ידחה וברצותו

מסויימים הלכתיים תחומים ייתכנו אמנם יקבל. וברצותו

מינים– ד' פסול לגבי "הדר" למשל, , סמכות בר הוא שלגביהם

השקפת לפי אבל לבקרים. המתחדש ותרבותי אסתטי טעם נביאים תקופת דרך סיני הר ממעמד דורות, מדורי ישראל מסורת

ישמע שהציבור הינו בל המקו המסלול פוסקים, ראשונים, חז״ל,

לבד בלי ונשמע", "נעשה ויענה העכשוויות בתיאוריות ולבחון, ק ו הציבור ידי על הסמכות כתר נטילת לא, ומה רוחם את תואם מה

ל השואפים המוקנית זכות אינה זהותו, ומעצבי דרכו מורי יות ה ישראל כנסת או ישראל לר' שוטף. באורח מתאמץ כמה עד

מוק להעביר המאמר, ההלכה, קביעת ומרכז הסמכות די ממסורת

מסגרותיה, בתוך ומתן ומשא הדורות ולרחובות, לשווקים חכמים לקבוצת יאיר" "חוות בעל פסק בגיוס ומשתקף מתחדד "חוות בעל של סירובו סמך על וזאת, זו, גישה כגורסת המתוארת גם כך הנוראים… בימים ציבור כשליח מלכהן עיוור לפסול יאיר"

מום בעל של בהקשרו תענית, מסכת בשלהי הדיון סגרת במ הלכתית מניעה אין המקרים בשני בתפילה. כפיו את הנושא כן ועל, כפיים ובנשיאת בתפילה להשתלב המום מבעל המונעת וזאת, לפוסלו שיש הדעת על מלהעלות יאיר" ה״חוות נמנע לא זה כל מוצקים. הלכות גופי בגין אלא מדומה, ציבור בגין לא

הפילוסופי רוח הלך אחרי שנגרר טיעון, וכל ופשוט …ברור והתרבותי– …החברתי ומטעה. מוטעה כי ופשוט ברור כי אקווה

בס וגימוד זלזול של נימה בדברי אין השואפים מוגבלים של לם ב

ממנו נבצר שהדבר ומגלה וים, מס וחברתי הלכתי בנוף להשתלב המודעות את ספגתי אישית, אני ההלכה. וכללי יסודות לפי עיוור האחרונות, שנותיו תשע במשך היה ז״ל, אבי מקרוב. הזאת באומץ להתמודדות כלים מצא ואעפי״כ, חרש. וחצי לחלוטין, חיזוק הינו כאלה במקרים המפתח מצבו, עם להשלים וגבורה

וברצף– לעומק שי והאי הנפשי הקשר ובמשה בה' "ויאמינו

."עבדו

14 שם בחוקותי, לשבת', 'צוהר גליון לאו בני. הרב

ליכטנשטי הרב דברי כעומד עצמי מחשיב איני בגוף. כחרבות בי דקרו ן י

אינה גדולתו בהלכה. הרב עם להתגושש דעתי על מעלה ואיני מולו הרב נחשב הליכותיו בכל אלא והלימוד העיון לתחום מצטמצמת ז״ל אביו את ליווה שהרב בשנים בישיבה שלמד מי ומגדלור. למופת של במהותה הישיבה, תלמידי כולנו, שעברנו החי השיעור את זוכר

לצר עמוק וביחס הורים כיבוד מצוות מוגבלויות עם אנשים של, ם כיה את ה בישיב למדנו כך ועל תורתי דברי על מאמרי את תוקף הרב אולם

אבות: לפרקי מוולוזין חיים ר' של פרשנותו " בעפר מתאבק הווה

רגליהם – קושיות לו כשיש רבו דברי את לקבל לתלמיד לו ואסור

את מדליק קטן שעץ וכמו התלמיד עם האמת יהיה ולפעמים, עליהם בעפר מתאבק והוי לחכמים ועד בית ביתך יהי ששנינו, וזהו הגדול. כי מלחמה, התאבקות עניין שהוא עמו, איש ויאבק מלשון רגליהם, וללחום להאבק הרשות לנו ניתן וגם והוזהרנו היא… מצווה מלחמת

האמת את לאהוב רק איש, פני לישא ולא בדברים, ביקו ". הרב של תו ר

נושא כוללת כלפי הנושא נקודתיות הערות שלוש ועוד מרכזי. אחד

. הסמכות שאלת הוא המרכזי הסמכות מקור הוא הזמן" "רוח האם את מקבל שהציבור או זו, לרוח ההלכה את לכופף ציבור של ובכוחו

בחינת" ופוסקיה התורה מכות ס ונשמע."נעשה היא הרב של הטענה "רוח את המקבלת הראשונה התפיסה שורשי על מיוסד שלי שהמאמר פלפולי אלא אינם הדברים שאר כל וממילא הסמכות" כמקור הזמן"

סרק, זו מוטעית טענה החדשה לרוח ההלכה את. לעקם שמבקשים שלי המאמר של הכותרת בגלל ורק אך לרב לו. באה את שהצית מה זה

ובצדק. כעסו, מקוממת יקבע" הציבור יחליט "הציבור האומרת כותרת

עקא– דא וסמכות. פסיקה של משמעת בו שיש בעולם שחי מי כל

כ קשורה אינה הכותרת למאמרי לל של עטו פרי כולה והיא עורך

העלון העורך. "יחס היא הכותרת ספרי…ושם מתוך מאמרי את לקח

הקוראים את רר לעו רוצה היה העורך אם מומים. לבעלי התורה

המשתנה "המציאות במילים המאמר את לכתר צריך היה: לקריאה

עול בתוך נעשית הפסיקה להתחדשות ההלכה פוסקי את."מובילה ם יותר בצורה אולי אומר מלמטה. התהליך הנעת בלי בלא אך תורה של הזמן "רוח חיי את ושחי לתורה שנאמן ציבור של התסכול "נחרצת:

הזר את משמש את ותוביל שתקדם רוחנית להתעוררות והבדוק כון הנ ז האישיים בחיינו, והרלוונטי המרכזי למקומה הדת ואת ההלכה

ה והציבוריים. על המופקדים הפוסקים בידי ורק אך נתונה מכות ס לעסוק מוריו את ומזרז שמעורר זה הוא הציבור ופסיקה. פרשנות מתרחש ינוי שש מלהוכיח היריעה תקצר טיפול הצריכים. בדברים הדוגמא התורה. גדולי דלתי על ומתדפק מגיע ומשם החיים בשדה

היחס היא מוגבלויות), (בעלי דיונינו תחום בתוך ביותר, הטובה

להזכיר אני צריך וכי. ההלכה של בעולמה שמיעה מוגבלות עם לאנשים של מעמדו על הפוסקים גדולי כתבו מה שליט״א ליכטנשטיין לרב

שהתרחש החברתי בשינוי בקבות מעמדו השתנה צד וכי בחברה החרש הקדיש הילדסהיימר עזריאל הרב שנה? וחמישים מאה לפני בעולם מהשינוי שמתעלמים גרמניה רבני כנגד טוען ובו גדולה תשובה לכך היה כאילו כ״שוטה" החרש של מעמדו את לקבע ומבקשים החברתי

עמלים במלאכתם, כאומנים להיות, צריכים ההלכה פוסקי ה."'"דבר ב״רוח בעולם המתגלה אדם של אורו בין המיישרת הדרך את לסלול

שנתנה ההלכה מסורת לבין הזמן" הצתת אחרי נזוע לא וממנה. לנו

הרב של ותיו טענ הדברים. עקרי באים הכותרת בעקבות הביקורת

האחד– עניינים. לכמה מחולקות בפרשנות שעשיתי השימוש האם

השני– ומופרך. מופלג או ראוי רש״י אלא הלכה… מברר איני אמר במ השלישי– הזמן. ברוח ההלכה את מפרש בענייני העוסקות ההלכות של למעמדם דומות אינן כנסת בבתי מוגבלויות עם אנשים של מקומם

המקדש בעבודת מוגבלויות בעלי עם …אנשים נוכל כולנו ש מתפלל אני בחברה מוגבלויות עם אנשים של וגוברת ההולכת המגמה את לראות את להאיר, כדי וחדשים, עתיקים מקורותינו, את ובאומץ ביושר ולדובב כמו עבורי, הוא ליכטנשטיין אהרון הרב הישיבה ראש ה'. באור העולם בבריתא אליו פניו ה' יאר והשראה. סמכות מקור אחרים, רבים עבור

והישר הטוב בדרך אותנו להנחות וימשיך מעליא ונהורא. א גופ

15. הרמב״ם ( מימון בן משה ר בי 1204 - 1135 ח ח, מעילה, הלכות )

לאדם ראוי עילה- לו ידע ולא טעם, לו ימצא שלא ודבר כוחו כפי עניינם סוף ולידע הקדושה, התורה במשפטי. להתבונן בעיניו, קל יהי אל אם ומה במעילה: תורה החמירה כמה וראה בוא החול. דברי בשאר כמחשבתו בו, מחשבתו תהא ולא בו. יפרוץ פן ה', אל לעלות יהרוס ואל

שוגג היה ואפילו בה', מעל חול מנהג בהן הנוהג וכל נתקדשו; בלבד, בדברים עליהם העולם אדון שם שנקרא יון ואפר-כ ועפר ואבנים עצים הוא- ברוך הקדוש לנו שחקק למצוות וחומר קל כפרה; צריך ה על כן לא אשר דברים יחפה ולא טעמן. ידע שלא מפני בהן, אדם יבעוט,'שלא

אֶת "ּושְמַרְתֶם בתורה נאמר י הר החול בדברי מחשבתו בהן יחשב. ולא כָל ואמרו כב כ, לז; יט, .)(ויקרא אֹתָם וַעֲשִיתֶם "מִשְפָטַי כָל וְאֶת חֻקֹתַי רשות לך ואין לך, שחקקתי חוקים חכמים, אמרו ידוע. טעמן שאין המצוות הן והחוקים, כמשפטים… לחוקים ועשייה, שמירה ליתן חכמים

בהן. . . להרהר

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

ענווה - אל תאמר נער אנוכי - דף מקורות - מיכאל סטבון

" אנוכי נער תאמר "…אל

ב עיון ה והענוו הצניעות מידת

ה- המאה (ספרד, אבודרהם יוסף ב״ר דוד ר' 1. 14 ), והתפילות הברכות ''פירוש שבת[: ] של שחרית וההפטרות הפרשיות סדר

שלא ישראל על שגזרו לפי בנביאים מפטירין. ולמה היום פרשת מענין בה שיהא וצריך ההפטרה קורא תורה ספר שגוללין ואחר הפטרה? …כיון נקראת. למה אחר טעם כתב. ור״ת התורה מקריאת בה נפטרין שהיו, לפי הפטרה נקראת ולכן בתורה… יקראו, ומלשון בשפה יפטירו מלשון, והוא ולדבר לפתוח הותרו התורה קריאת הלכה…ולאחר בדבר אפילו לדבר אסור תורה ספר שנפתח

, פתוח. רחם פטר. . [: ] …ואמרינן ואילך משם לדומה, דומה הפרשיות לעניין מפטירין בתמוז עשר שבעה ועד מבראשית בפסיקתא:

המאורע ולפי הזמן לפי: בכל תיותבא ותרתי דנחמתא, ושבע דפורענותא. תלת

2 רש״י א פרק. ירמיהו

: בִּנְיָמִּן בְאֶּרֶּץ בַעֲנָתוֹּת אֲשֶּר הַכֹּהֲנִּים מִּן חִּלְקִּיָהּו בֶּן יִּרְמְיָהּו דִּבְרֵי: בְטֶּרֶּם לֵאמֹּר 'אֵלַי ה דְבַר …וַיְהִּי בַבֶּטֶּן ָאֶּצָרְך תֵצֵא ָיְדַעְתִּיךּובְטֶּרֶּם

מֵרֶּחֶּם לַּגוֹּיִּם נָבִּיא ָהִּקְדַשְתִּיך אָנֹכִּי: נַעַר כִּי דַבֵּר יָדַעְתִּי לֹא הִּנֵה אלוקים ה' אֲהָּה: וָאֹּמַר ָנְתַתִּיך כִּי אָנֹכִּי נַעַר תֹאמַר אַל 'אֵלַי ה וַיֹּאמֶּר

אֲשֶּר כָל עַל ָאֶּשְלָחֲך אֲשֶּר כָל וְאֵת ְתֵלֵך כִּי מִּפְנֵיהֶּם תִּירָא: אַל תְדַבֵר ָאֲצַּוְך אֲנִּי ָאִּתְך 'אֶּת ה:'וַיִּשְלַח ה נְאֻם ָלְהַצִּלֶּך פִּי עַל וַיַּגַע ֹּיָדו

דְבָרַי נָתַתִּי הִּנֵה 'אֵלַי ה וַיֹּאמֶּר רְאֵה ָבְפִּיך: לִּבְנוֹּת וְלַהֲרוֹּס וְלִּנְתוֹּץּולְהַאֲבִּיד לִּנְתוֹּש הַמַמְלָכוֹּת וְעַל הַּגוֹּיִּם עַל הַזֶּה הַיוֹּם ָהִּפְקַדְתִּיך ְַלִּנְטוֹּע:

'אֵלַי ה וַיֹּאמֶּר רֹּאֶּה: אֲנִּי שָקֵּד מַקֵּל וָאֹּמַר יִּרְמְיָהּו רֹּאֶּה אַתָה מָה לֵאמֹּר 'אֵלַי ה דְבַר וַיְהִּי דְבָרִּי עַל אֲנִּי שֹקֵּד כִּי לִּרְאוֹּת ָהֵיטַבְת ֹּלַעֲשֹּתו:

עשרים בישולו גמר עד חניטתו משעת הוא הזה השקד אגדה ומדרש דברי. לעשות ממהר אני אף האילנות לכל קודם פרח להוציא ממהר הוא הזה [השקד הבית. ] נשרף שבו באב לתשעה העיר הובקעה שבו בתמוז עשר שבעה שבין ימים כמנין יום ואחד

5 רסב רמז ירמיהו שמעוני. ילקוט

" ידעתיך בבטן אצרך "בטרם הקב״ה לו אמר - לפני ואמר ירמיהו וענה עמי. על מתנבא להיות מניתיך אמך, במעי יצרתיך שלא עד

להורגו! ? בקשו ולא להם יצא נביא זה אי עליהם, להתנבאות יכול איני רבש״ע, הקב״ה: - ואהרן משה להם העמדת לרגום בקשו לא

באבנים? אותם - קווצות בעל אליהו להם העמדת קווצותיו' מסלסל 'הרי עליו: ומשחקים מלעיגים היו - אלישע להם …העמדת והיו

קרח' עלה קרח 'עלה לו: אומרים אנכי." נער כי דבר ידעתי "לא ישראל ידי לצאת יכול, איני אני לנער, הלא הקדש: רוח לו אמרה

ואוהבהו" ישראל נער "כי שנאמר: 'נער', וקראתים ממצרים ישראל את גאלתי חטא. טעם טעם שלא אוהב נזכר אני נער. ובאהבת

נעוריך." חסד לך "זכרתי כתוב: שכן ישראל, לכנסת

6 ליבוביץ( נחמה. 1997 - 1905 ) במדבר בספר חדשים ''עיונים' 'עמ343 - 340

היה לא ירמיהו הנביא הן הנבואית. בשליחות ללכת שסירב הראשון

בנימוקים מרובים סירובים סירב רבינו, משה, הנביאים של אביהם יודע הן תמוה. הדבר לכאורה ללכת. רצה ולא ומשונים שונים

שבלבו האמת את לא דבריו, את הנביא…שלא אלא העם, אל יביא

דבר ידעתי,"לא במילים סירובו את מנמק ירמיה ידבר… שולחו: בתוקף

מתוך נובע שסירובו הוא, הפירושים לכל המשותף וכי"… אנ נער כי לשליחות. חרדתו לייצגו– עליו אשר "העניין" לטובת את הוא דוחה

דלות להשפיע, לדבר, יכולתו חוסר הצעיר, גילו השליחות. ניסיונ, ו

בציבור– מוכרה עמדה העדר כל אשר האלוקי העניין את שילו יכ אלה "נער שאינו מי שישלח מוטב העניין לטובת כן אם שלוח. הוא."למענו

מיוחסת לגמרי אחרת כוונה אך. . המדרש בדברי. לירמיה דברי לפי

לטובת אלא העניין לטובת זה בסירובו חושש ירמיהו אין אלה חז״ל

…עצמו הציבור מפני ופחד יראה מתוך פשוטה, אנושית חולשה מתוך

– נביאיו– את הורג ואף הרודף אין משליחותו. להתחמק ירמיהו ניסה זו אמת גילוי ידי על הנביא ערך את להקטין כלל חוששים. חז״ל

בובה– או מכונה באמצעות עמו אל דברו שולח הקב״ה אין להיפך, זה

אדם לב בעל הוא אדם זו, לשליחות ות מקטנ בנועד ואפילו הנבחר ולא אותו, מעבד אותו, לש היוצר, עושה זה אנושי ובחומר אדם. ויצרי

הנבואה– נקראת לחינם הלב המיית אותה הנביא… על ה' יד היות

שביטא– המדרש– תפיסת לפי בו שנשארה היא אנכי", "נער באומרו:

ה לו בחר 'לא. ואה הנב… בדרגות וגדל שהלך פי על אף כך, אחר גם החלש היצור זה האדם, את אלא בראשית במעשה עמו שותף, להיות אשר היצור זה בזה, זה והנלחמים הנאבקים היצרים בעל ההפכפך,

חייו ימי כל תמיד, בו, וירידות. עליות בתיקון כשותף ה' לו בחר ולא כל עם אשר האדם, את אלא לאדם, דברו המשיא כנביא העולם,

יו– עליות דרגה– מעל דרגה להיות יוכל האדם רק כי הוא אדם. לעולם

ה– של 'שלוחו האדם. אל

4. יצחקי1105 שלמה רבי רש״י( - 1040 ) ו פסוק א פרק ירמיהו

אנכי- נער כי להוכיחן כדאי איני נחשב כבר למיתתו סמוך הוכיחן משה

להם: שעשה נסים בכמה בעיניהם ממצרים, הוציאם הים, את להם וקרע

הבאר. את העלה התורה, את להם נתן השליו, את הגיז המן, את הוריד אני

להוכיחם! ? בא אני שליחותי בתחלת

3 ( קמחי יוסף בן דוד רבי. רד״ק 1160 - 1235, ו א ירמיהו )

לא דבר… ידעתי ואיך נער אני כי תוכחה דברי

? אחד עם אוכיח לשלוח ראוי ממני ל גדו …ביד

לא השליחות, זה. בידי

7 זילברשטיין יצחק. הרב (נולד1934 ) במדבר לשבח', 'עלינו הקדמה,

אל אותו לשלוח הקב״ה רצה שכאשר מספר ירמיה הנביא נער כי דבר, ידעתי לא "הנה ואמר: השיב ישראל בני

אנוכי נער תאמר אל ' לו השיב יתברך וה' "…אנוכי".

הסב הי מקעלם א נער 'כי של זה פסוק ש ואומר צווח ה יכולים שהיו תורה גדולי הרבה ישראל מעם לקח אנוכי',

מסויים בשלב אבל העם, של, הדורות למנהיגי לצמוח אל בדרכם בקשיים נתקלו כאשר ונפלו נשברו, , הפסגה לי ואין צעיר, נער עדיין אני דהיינו: אנוכי', נער 'כי בטענת

המשברים מול לעמוד כוח והניסיונו אל משימים היו ואם. ת

נער תאמר אל לירמיה שאמר הקב״ה תשובת את בם לי' מסייע היה יתברך שה' עד והולכים מתחזקים היו אנוכי', נפלו שאליו התחתיות מבור לצאת. בידם

תכופות לפעמים עצמה על חוזרת זו שטענה והאמת כאשר אופנים. בהרבה אותה לשמוע לנו ומזדמן ביותר, או היטב, ולשננם ופוסקים, ש״ס ללמוד שעליו שומע אדם

דחוף מקרה עבור צדקה ממנו ומבקשים אליו באים כאשר בחו״ל ניתוח לעבור שצריך חולה של מאוד לו ואומרים

מיד שנופלים יש מאוד, גבוה שהסכום הם ש׳אין ואומרים כן הם הש״ס את ללמוד שלהתחיל למרות לכך', מסוגלים

לאותה ים מסו כסף סכום לתת באפשרותם יש וגם יכולים, או הש״ס, כל את ללמוד זה בשלב אינך אם גם צדקה.

זה אין הסכום כל את לתת אות פוטר זה אין, ך ההוראה מן

שבכוחך מה ולעשות אנוכי', נער תאמר.'אל

סטבון מיכאל

17 המהרח״ו ויטאל חיים. רבי ( 1620 - 1542 ) קדושה שערי ד ב, ,

(ירושלמי ז״ל רבותינו שאמרו מה ידעת לבריות. מעשיו הוראת

שהיתה נענשת…על שהיתה האשה אותה ענין פ״א )חגיגה מקבל שאינו די ולא וכו התעניתי היום לחברתה.'מספרת

שנדון… אלא שכר לשם כלל מעשיו שאין דעתו מגלה הרי כי

… שמים אדם יהא לעולם פכ״א רבא )(אליהו ז״ל רבותינו ואמרו שמים, לשם דרכיו כל ויהיו בסתר שמים ירא אדם יכול ואם

שמים לשם דרכיו כל שיעשה אחד ו אפיל לבריות יפרש ולא

מהם דבר: הסתר א-להים שכבוד מפני ומכופל כפול שכרו,

13, ג יב פרק במדבר הירש. רש״ר

הירש1888 רפאל שמשון הרב ( - 1808 )

שלא גרמה משה של היתירה ענוותנותו

והיחיד- המיוחד יחסו על דבר ידעו תמיד עצמו את הראה הוא ה'. אל במינו על דבר אמר לא מעולם מהם, כאחד על יתר נבואתו; של המיוחדת המעלה

את כלל הכיר לא שבענוותו אפשר כן:

יאים נב שגם וסבר שבנבואתו המיוחד דרגה לאותה הגיעו. אחרים

14 רבה. שמות מז פרשה (וילנא)

" עור קרן כי ידע לא ומשה

" פניו - משה נטל ומהיכן

ההוד…? קרני שהיה עד

בקולמוס נשתייר כותב ראשו, על והעבירו קימעא, ההוד, קרני לו נעשו וממנו

שנא " מר: כי ידע לא ומשה

פניו". עור קרן

8 ב עמוד מט דף סוטה מסכת בבלי. תלמוד ][רש״י

רבי- משמת רב ליה אמר חטא. ויראת ענוה בטלה

ענוותן. ] [שאני אנא דאיכא ענוה, תיתני לא לתנא: יוסף

9 אבינר שלמה. הרב (נולד1943 ) חוה 'ספריית אתר׳שו״ת מתוך חז״ל, בביטויי ענוה שיכור שהוא אלא בו, שיש לכוחות מתנכר שאדם פירושה אין גאווה

. מהם שיש מה כל יודע עניו אדם לו בא שהכל יודע זה עם יחד אך בו,

מריבונו-של- ריבונו-של- של עבודתו בשביל כך ומתוך, עולם. עולם הדומה מעצמו והתפארות מעצמו התלהבות של הפנימי הרגש

גאווה. משום שאסור הוא לשכרות

על- עצמם על ללמדנו חשוב צורך עולם גדולי ראו כאשר לכן סיפור ידי

נמנע לא הם מעלותיהם, זאת… מלעשות ו יוסף שרב הסיבה היתה זאת

. קיימת איננה כבר שענווה ונחשוב בזה נטעה שלא עניו, שהוא לימדנו

10 ( קוק. הראי״ה 1935 - 1865 קפח ב, הראי״ה )אגרות

חלילה לגאווה הדבר נראה החיצוניות שמצד, אע״פ

ע״ה, שכמותו נפשית סגולה בעל אבל בכל זה אמר ענותנותו מעין האמיתית, והענווה הקדושה מילוי

. ע״ה הנביאים אדון של

16. רמח״ל לוצאטו1746 חיים משה רבי ( - 1707 יא פרק ישרים )מסילת

, ואמנם גאים כאלה אעפ״י להם מכשולות יבצרו לא ענוים, עצמם מראים, שלכאורה גאותם מתגלית תהיה ידיעתם שבלי כלהבה

: קרח רבא ז״ל)(מדרש חכמים משלו וכבר החרסים. מבין היוצאת בהם. נכנס התבן והיה חורין בבית והיה תבן מלא לבית "משל לאחר

יוצא. החורין אותם בתוך שהיה התבן אותו התחיל ימים תבן- של הבית אותו היה כי הכל ידעו תמיד יוכלו שלא הזה הדבר, כן

עצמם את להסתיר. . מרומה ושפלות פסולה בענוה הם דרכיהם אך מעשיהם, מתוך ניכרת תהיה הרעה ומחשבת. ם,

9 1 ( יונה. רבנו 1210 - 1263 ) הכנסת 'בית פרק היראה', ''ספר

בבית- ובעודו ידבר אל הכנסת, חול דיבור בשעת כי ואף אדם, עם

בני- אצלו ישבו ואם התורה. קריאת שפתיו יניע המדברים, אדם

כל כי, מדבר "איני לומר יתפאר כמתפלל״ואל עצמו. וידמה שכרו. את נוטל הוא כמעט המתפאר

20. משלי כב ד, ][רש״י

יִּרְאַת׳ה עֲנָוָה עֵקֶּב

[ הענוה בשביל

באה] ה' יראת

2 2 מסלונים. האדמו״ר ברזובסקי2000 נח שלום רבי ( - 1911 שלום )נתיבות סא עמ' במדבר, ,

הם הרי הגדול לים החבית מי את ישפכו אם אבל מאוד, גדול ערכה כשלעצמה ומציאות יש היא עוד שכל מים, מלאה לחבית משל מציאות הם מהוים נפרדים המים היות בעת הים. בתוך בהיותן מציאותם תוכר לא חביות אלף ואפילו כלל, יחשבו ולא וכאפס כאין

שא למים הם דבוקים כאשר אך עצמית, וישות מה זו בחבית שיהיו מים הרבה וכמה, וכאפס כאין בטלה מציאותם כל הרי סוף להם ין

ערוך באין וחומר וקל שכן וכל. הגדול הים לעומת להם ערך כלל תופס ואינו בתכלית מתבטל שהוא, יתברך בה' דבוק יהודי כאשר

יתברך. . מציאותו מקום. נגד

11 יב פרק. במדבר ג, ][רש״י

ענו[ מֹּשֶּה וְהָאִּיש עָנ] ָוי הָאָדָם מִּכֹּל מְאֹּד

[ הָאֲדָמָה פְנֵי עַל אֲשֶּר ענו- וסבלן] שפל

12. שמות כט פסוק לד פרק

בְיַד הָעֵדֻת לֻחֹּת שְנֵי הכפורים]ּו ביום אחרונות לוחות סִּינַי[כשהביא מֵהַר מֹּשֶּה בְרֶּדֶּת וַיְהִּי

הָהָר מִּן בְרִּדְתוֹּ מֹּשֶּה יָדַע לֹא ּומֹשֶׁה קָרַן כִּי פָנָיו עוֹּר [ אִּתו: ֹּבְדַבְרוֹּ קרן- כי קרנים, לשון הקדוש שנתן המערה, מן אמרו רבותינו ההוד, לקרני משה זכה ומהיכן קרן. כמין ובולט מבהיק שהאור

שנ פניו, על ידו הוא ברוך כפי. ] ושכותי כב) לג (שמות אמר

15. אור החיים עטר1743 בן חיים רבי ( - 1696 ) לד פרק שמות

ובמדרש (שמו רבה) ת: אמר" נחמן בר יהודה ר' כשכתב על והעבירו קמעא בקולמוס נשתייר התורה משה

הוד" קרני נעשה ומשם ראשו ז״ל ודבריהם ע״כ,

וחתומים… סתומים משה על התורה שהעידה ומצינו הדברים לכתוב ה' וכשאמר האדם, מכל מאוד שעניו

לו מצינו יו״ד חסרה ענו אלא עניו כתב שלא זה ואף

… הוד לקרני זכה זה ובשכר הענוה, מן שרמז מה והוא

אות והוא קמעא בקולמוס נשתייר באומרו יהודה רבי

. ענותו לרוב כתב ולא לכתוב צריך שהיה יו״ד,

18. הרא״ש יחיאל1327 בן אשר רבנו ( - 1250 ) הרא״ש [הנהגות חיים' ]'ארחות

הזה. בעולם שכרך תקבל שלא ותירא

21. מלבי״ם ( וייזר מיכל יחיאל בן ליבוש מאיר רבי 1979 - 1809 ד פסוק כב פרק )משלי

' …' ה יראת ענוה 'עקב - הגדול וכחו בראשית יוצר של גדולתו שמשיג ממה מסתעף הענוה שורש

מלכות בעוה״ז שישיג והגם מבריאותיו קצת לפני וכאפס כאין שהנהו שישיג עד ברא, אשר, והמציאות לפני חשוב וכאין עליו, העומד הגדול המלך לפי קטנה כנמלה הוא כי ידע המעלות, וכל וגבורה וחכמה

יר בלבבו להכניס סופה זו ומחשבה שבמלאכיו, הקטן רצונו. נגד דבר מעשות שיירא ה' את

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

לא תעמוד על דם רעך -דף לימוד בחברותא - מיכאל סטבון

משנה לפני, למעלה מעשרות אורחי עוברים היו עדים לתאונת שיט קשה בה נפגעה אלופת ישראל בחתירה בירקון, אך אף אחד מהם לא נקף אצבע כדי לעזור בשל החשש מזיהום, אמנם חלקם הזעיקו את כוחות הביטחון.

רק אורח עובר אחד שהזדמן למקום קפץ למים בהמשך, והצילה. האירוע עורר דיון ציבורי חריף בנוגע למחויבותם של אורחי העוברים להושיט יד למען הצלתו של אזרח אחר הנמצא בירקון, גם במחיר של סיכון עצמי.

לאחר יום על התאונה המחרידה בירקון, הביעה משפחתה בכלי התקשורת השונים ביקורת חריפה על כך שהנפגעת הייתה בסכנת חיים ברורה. "אנשים אלה שלא נחלצו לעזרתה — אני לא יודעת מאיפה הם הגיעו, האורחי עוברים שהיו על שפת הנחל" — אמרה בת המשפחה בכעס.

לאחר ימים בחר נשיא המדינה להעניק את אות המופת לאדם שהציל. בטקס עצמו אמר הנשיא: "האמנם עשית מעשה אציל? סיכנת את חייך להציל אחר. אין ספק שהצלת!"

השאלה היא: האם מותר חיים הוא ערך עליון לפי התורה — המציל אדם מישראל כאילו הציל עולם מלא — וכל זה גם במחיר של סיכון עצמי? בנושא זה יעסוק שיעורינו הפעם.

כל ספרות ההלכה הנוגעת לשאלה זו מתרכזת בעיקר סביב ארבעה מקורות בגמרא, כדלהלן:

דעו את המקורות, קראו אותם, ולאחר קריאת המקורות — חוו דעתכם:

- אמנם בהליכה במדבר עם מימיית מים אחת, היינו נוהגים כרבי עקיבא, ומניחים לחברנו למות בצמא? - שמא מעשהו של ר׳ שמעון בן לקיש היה ראוי, או האמנם יאושו של ר׳ יונתן היה במקום? - האם צדק ר׳ טרפון שסירב ליטול סיכון, שמא היה עליו להסתיר את האנשים? - האמנם כוונת התלמוד (במקור 4) שאדם מחוייב להכניס עצמו לסכנה על מנת להציל חיי חברו?

דילמות אלו מופיעות גם בספרות ההלכה העוסקת בענייני רפואה, כדלהלן. מה הייתם עונים לשאלות אלו?

---

**1. תלמוד בבלי, בבא מציעא, דף סב, א [רש״י]**

שניים שהיו מהלכים בדרך, וביד אחד מהן קיתון של מים — אם שניהם שותים, שניהם מתים [שאין מספיק מים לשניהם], ואם אחד מהם שותה, מגיע מהם אחד ליישוב [וימצא מים].

דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו, ולא ילמד אחד מהם במיתתו של חברו. עד שבא רבי עקיבא ולימד: "וחי אחיך עמך" — חייך קודמים לחיי חברך.

---

**2. תלמוד ירושלמי, תרומות, פרק ח, הלכה ד [פני משה — מתורגם]**

אמר ר׳ יונתן: אימי רב ניצוד במקום סכנה בידי גזלנים, ואין לו ממנו [כלומר, שנתייאש ממנו] — ייכרך [= המת] בסדינו [אלא שיכין לעצמו תכריכי המת].

אמר ר׳ שמעון בן לקיש: אני אלך ואציל אותו בכוח, אני אהרוג או אני נהרג. והלך ופייס לאותן גזלנים, והניחוהו ונתנו אותו לידו.

---

**3. תלמוד בבלי, נידה, דף סא, א**

מעשה באותם בני הגליל שיצא עליהם קול שהרגו נפש. באו לפני רבי טרפון ואמרו לו: יסתירנו מר. אמר להם: מה אעשה? אם לא אסתירכם, יגלה אתכם המלכות. ואם אסתירכם, הרי אמרו חכמים: אסור לשון הרע [= כלומר, צריך לחשוש לקבל לדבר על השמועה שיצאה עליכם, שמא ״הרגתם״ נכונה, ואסור להציל אתכם]. לכו והסתירו אתם את עצמכם.

---

**4. תלמוד בבלי, סנהדרין, דף עג, א**

מניין לרואה את חברו שטובע בנהר, או חיה גוררתו, או ליסטים באים עליו, שחייב להצילו? תלמוד לומר: "לא תעמד על דם רעך…!"

---

**מה הייתם עושים…? מה אתם עושים…? **

---

**5. הרב אליעזר ולדנברג (1915–2006) / שו״ת ציץ אליעזר, ט, כ״ח**

חולה שהרופאים אומרים שנשקפת לו סכנה ספק, והחולה הזה השיג בקושי לחייו תרופה לזה, והחולה מסתפק שרק ספק סכנה לו — האם יש לו לתת התרופה שהשיג לחולה שני, שנתון בסכנת חיים ודאית?

---

**6. הרב עובדיה יוסף (נולד 1920) / שו״ת יחווה דעת, ג, ד**

האם רשאי חולה כליות באופן רציני, שנשקפת לחייו סכנה, לתרום לו כליה אחת מכליותיו לחבר או קרוב משפחה כדי להציל חיי חברו, כיוון שיש בזה קצת סכנה לתורם, שמא אין לו להכניס עצמו בספק סכנה על מנת להציל את חברו מסכנה ודאית?

---

**דף לימוד בחברותא — מיכאל סטבון**

אחת התשובות ההלכתיות היסודיות בנושא היא תשובה שכתב רבי דוד בן זמרא — הרדב״ז (1479–1573). במשך 40 שנה היה זה הרב המנהיג הרוחני של יהדות מצרים, ובעשרים השנים האחרונות לחייו עלה לארץ וחי בצפת (נקרא שמו על כרם בן זמרא, צפונית לצפת). כתב הרדב״ז למעלה מ-10, 000 תשובות, אולם רובן אבדו. בסך הכל קיימות מעל 2, 000 תשובות המכונסות בשלושה ספרי שאלות ותשובות (שו״תים).

הרדב״ז נשאל את השאלה הבאה: האם מותר לי לאפשר לרודן לקצץ איבר מגופי של יהודי אחר, כאשר הוא ביקש כן, שאם לא כן יהרוג אחר? כאמור בתשובתו, הוא בא להגדיר כללים הלכתיים בנושא.

קראו בעיון את תשובתו, ולאחר מכן נסו להשיב שנית על שתי השאלות הרפואיות שעלו במקורות 5–6. האם תשובותיכן כעת שונות?

לסיום, קראו את לשון החוק: "לא תעמד על דם רעך". בשנת 1998, חוקקה כנסת ישראל את החוק. האם חוק זה תואם את לשון ההלכה, ואם כן — מהו השינוי שמא יש?

---

**8. חוק "לא תעמד על דם רעך" / התשנ״ח — נתקבל בכנסת ביום כ״ח בסיון, ביוני 1998**

חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו או לשלמות גופו, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה. המודיע לרשויות (משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות) או המזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת — יראוהו כמי שהושיט עזרה לענין חוק זה.

---

**מתוך הצעת חוק "לא תעמד על דם רעך", התשנ״ג 1992 — של חבר הכנסת חנן פורת — דברי הסבר להצעת חוק**

הצעת חוק זו מקורה בצו התורה הקובע הלכה מוסרית גדולה. "לא תעמד על דם רעך" — ובגמרא במסכת סנהדרין פורשה הלכה זו בצורה מוחשית: "מניין לרואה את חברו טובע בנהר, או חיה גוררתו, או ליסטים באים עליו, חייב להצילו? תלמוד לומר: לא תעמד על דם רעך." על כן למדים שם בתלמוד מפסוק זה שעל האדם להציל את חברו, גם אם הדבר כרוך בטרחה רבה ובהוצאות כספיות מצידו, כי יש לניצול ממון… ובטור וכך נפסק להלכה ברמב״ם… הוא חייב לשלם למציל.

הצעת חוק זה באה איפוא לעגן הלכה יהודית זו בחוק המדינה, ואף לשתף את המדינה באחריות — בקביעה כי אם אין לניצול אפשרות לשלם למציל, תשא על המדינה עקרונות מוסריים אלו ויישומם, הן בתחום הממוני — בהוצאות ההצלה, והן בתחום הענישה — בקביעה כי מי שיימנע ביודעין מלהגיש עזרה לנפגע הנמצא בסמוך לו צפוי לעונש של עד שנת מאסר.

אמנם אין בדרך כלל מקובל להעניש על עבירה המתבצעת באופן פסיבי, ב״שב ואל תעשה״. אך דומה כי ה״עמידה על הדם״ באפס מעשה אינה רק עמידה פסיבית, אלא יש בה ביטוי בוטה וחמור להתנכרות וזלזול בחיי אדם, והיא ראויה לענישה ולמות במידת הצורך.

---

**7. רדב״ז / שו״ת, חלק ג, תרכז — רבי דוד בן שלמה אבן זמרא (1479–1573)**

שאלת ממני, אודיעך דעתי על מה שכתבת: אם אמר השליט לישראל — לקצץ אבר ממנו שאינו מת ממנו, או אמית ישראל חברך. הנח לי לחתוך את ידו או לסמא את עינו או לחתוך את רגלו, כדי שלא ימיתו את חברו.

תשובה: איך יעלה על דעתנו שיניח אדם לסמא את עינו או לחתוך את ידו או רגלו, כדי שלא ימיתו את חברו. הלכך איני רואה לזה טעם אלא מידת חסידות, זה הרי חסידות. ואשרי מי שיכול לעמוד בזה, ואם יש ספק סכנת נפשות — ח

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

לא תעמוד על דם רעך - דף מקורות -מיכאל סטבון

והלכה רפואה רעך… דם על תעמוד ""לא

חברו חיי להציל כדי עצמו לסכן לאדם? המותר

סטבון מיכאל

3 יוסף עובדיה. הרב (נולד1920 )

שו״ת דעת,""יחווה ד ג,

סכנה שנשקפת עד רציני, באופן כליות חולה

קרוב או חבר רשאי האם לחייו, משפחה להציל כדי מכליותיו אחת כליה לו לתרום

שאפשר מכיוון או חברו, חיי קצת בזה שיש בספק עצמו להכניס לו אין לתורם, סכנה

מנת על אפילו סכנה מוודאי חברו את להציל

? סכנה

2. נברג( ולד אליעזר הרב 2006 - 1915 ) / שו״ת אליעזר ""ציץ כ״ח ט,

לזה תרופה לו ונתנו לחייו, סכנה ספק לו שנשקפת אומרים שהרופאים חולה מסתפק לו, סכנה ספק שרק והחולה הזאת, התרופה בקושי השיג הזה והחולה

שהשיג התרופה לתת לו יש אם ודאית חיים בסכנת שנתון שני, . לחולה

1 זמרא( אבן שלמה בן דוד רבי. 1573 - 1479 ) / רדב״ז שו״ת תרכז ג, חלק

הנח לישראל השליט אמר אם כתוב: שראית מה על דעתי, אודיעך ממני שאלת

לי חברך ישראל אמית או ממנו, מת שאינך אחד אבר? לקצץ

4. דף מציעא בבא בבלי תלמוד א סב, ][רש״י

א וביד בדרך, מהלכים שהיו שניים ] [בצמא מתים שניהם שותין אם מים, של קיתון מהן חד [ מספיק שאין ]לשניהם

ליישוב מגיע מהם אחד שותה ואם מים ][וימצא ואל וימותו, שניהם, שישתו מוטב פטורא: בן דרש. אחד יראה

עמך אחיך "וחי ולימד: עקיבא רבי שבא עד חברו. של במיתתו:"מהם חברך לחיי קודמים. חייך

5 ( בכרך משה בן חיים יאיר. ר' 1701 - 1638 ) / קמו יאיר", "חוות שו״ת

וש״ס חבירו, נפש להציל נפשו לספק לכנוס מחויב

נמי ס״ב, דף ראש ב״מ דידן דדווקא משמע. הכי

כן שאין מה ודאי, ימותו שניהם ישתו שאם התם

יש בספק, לבדו הוא ישתה ולא שניהם ישתו לומר

מחויב כן ואם ודאי. חבירו וימות עצמו לכנוס

הצלה בספק אפילו נפשות, . לספק

ברלין יהודה צבי נפתלי ר' 6. ( 1893 - 1817 ) / קמז שאילתא שאלה", "העמק, הנצי״ב

שאי בשביל וכי תמוה, פטורא בן דעת ולכאורה אחיך "וחי לקיים "אפשר

מחויב לחבירו שיתן מה תהיה תועלת ואיזו ח״ו. עצמו את להמית. הוא

העניין אלא שניהם גם יומים או יום יחיו פנים כל על שניהם, ישתו, דאם

יגיעו שלא יתן לא אם כן שאין מה מים. להם יזדמן כה עד ואולי לישוב,

הרי לחבירו "חייך עמך" אחיך "וחי ודרש ר״ע ובא בצמא, בודאי ימות

קודמין. חייו ספק, אפילו והפירוש קודמין",

7. ירושלמי ד הלכה ח, פרק תרומות, משה ][פני

ג בידי הרבה סכנה במקום בסיפסיפה=[ניצוד איתצד אימי. רב. ] זלנים בסדינו המת ייכרך יונתן: ר' אמר =[ שנתייאש כלומר

, הימנו ] המת תכריכי לעצמו להכין אלא אימי) (לרבי לו ואין. שמעון ר' אמר אנא מתקטיל. אנא קטיל, דאנה עד לקיש: בן

אזול בחיילא. ליה ומשזיב איזיל ליה ויהבוניה. ופייסון. נהרג אני או אהרוג אני או ואמר: רשב״ל =[ושמע ואציל אלך אני

והניח גזלנים, לאותן ופייס והלך בכוח. אותו לידו. ] אותו ונתנו והו

8. קארו( יוסף 'ר 1488 - 1575 ) משנה /כסף

הי״ד פ״א, הנפש ושמירת רוצח הלכות הרמב״ם, על

אפילו מסיק בירושלמי מיימון… הגהות, כתב

בס עצמו להכניס חייב סכנה פק. עכ״ל

9. . (מאות18 מלובלין שמואל בן אליהו ר' - 17 ) / מג סימן מלובלין", אליהו "יד שו״ת

רב את להציל נפשו מסר לקיש דריש דמצינו דתרומות… פ״ח בירושלמי

דר לומר, אפשר אבל '. לקיש אריש יונתן ר' פליגי באמת התם …אימי דאמר יונתן להסתכן מחוייבים דאיננו לומר, רוצה בסדינו המת ""יכרך

אך עביד לקיש ריש הדין מצד ולא חסידות. ממידת

10. בבלי תלמוד א סא, נידה

אמרו טרפון. דרבי לקמיה אתו נפשא. דקטול קלא עלייהו דנפק גלילא בני הנו היכי להו: אמר מר. לטמרינן ליה:

אמו הא אטמרינכו, יתייכו חזו אטמרינכו, לא אי. נעביד? ליה מיחש מבעי, לא דלקבולי אע״ג בישא לישנא רבנן: ר

. מבעי נפשייכו טמרו אתון. זילו

א עמוד סא דף נדה מסכת תוספות

פי שמא מפרש: אחאי דרב ובשאלתות להצילכם. ואסור הרגתם ושמא בקונטרס רש שיש למיחש ליה מיבעי מיחש והיינו למלך, ראשי חייבתם אתכם, אטמין ואם הרגתם

לאחרים. ולא הפסד לו יבא שלא שיזהר זה לגבי להאמינו הרע ללשון לחוש

11 מלובלין שמואל בן אליהו. ר' / מג סימן מלובלין" אליהו "יד שו״ת

ס״א) דף דנדה (בפ״ט התוספות שכתב ממה אחרים בשביל סכנה בספק עצמו להכניס צריך דאין ראיה רצה שלא טרפון ר' גבי,

גלילא בני הני להטמין דנפק כו נפשא דקטל קלא.'עלייהו עבורם עצמו לסכן רצה שלא היה לא שמסתמא אף, ספק רק אצלו

למלכות יוודע אם. סכנה יודע שאינו להתנצל יכול היה דמסתמא לא זאת כל על הטמינם, אילו הצלה בוודאי היו והם שהרגו,

להטמינם רוצה היה. מספק

12. א עג, סנהדרין בבלי תלמוד

…מניי שהוא חברו את לרואה ן להצילו חייב שהוא עליו, באין לסטין או גוררתו, חיה או בנהר, ? טובע

תלמוד רעך! ? דם על תעמד "לא "לומר: …

13. רמב״ם ( 1204 - 1138 ) - הי״ד פ״א, הנפש ושמירת רוצח הלכות

את הרואה וכן רעך דם על תעמוד "לא על עובר הציל ולא להציל היכול."כל עליו באים לסטים או בים טובע חבירו

ע אותם העושה אלו, בדברים היוצא וכל הציל… ולא להציל ויכול עליו באה רעה חיה או דם על תעמוד "לא על ובר

. "רעך: משנה [כסף מסיק בירושלמי וכו' תעמוד לא על עבר מיימון, הגהות, כתב להכניס אפילו חייב. עכ״ל] סכנה בספק עצמו

14 זמרא אבן שלמה בר דוד. ר' רדב״ז שו״ת

איני הלכך חברו. את יתו ימ שלא כדי רגלו, או ידו את לחתוך או עינו את לסמא אדם שיניח דעתנו על יעלה איך תרכז] ג, [חלק ואשרי חסידות, מדת אלא זה לדין טעם רואה בזה לעמוד שיכול מי. חלקו חסיד זה הרי נפשות, סכנת ספק יש ואם דספיקה שוטה,

. דחבריה מוודאי עדיף דידיה. . ריח] ה, [חלק בלא להדיה להציל שיכול במי איירי וכו'" להציל היכול "כל ז״ל הרב שכתב מה

בלבד זו ולא כלל…, ציל המ שיסתכן סכנה ספק קצת בו יש אפילו ראה כגון, רעה חיה או עליו באים לסטים או בים טובע, אותו

א סכנה ספק אלו בכל שיש הכי פילו להציל. חייב חבירו את להציל עצמו למסור חייב אינו הודאי אל נוטה הספק אם מקום ומכל

ואפי דמ נפשו למסור חייב אינו מוכרע בספק לו טפי, סומק דידיה דמא דילמא טפי סומק דידך דדמא חזית אי אינו הספק אם אבל

ההצלה אל נוטה אלא מוכרע רעך דם על תעמוד לא על עבר הציל ולא יסתכן לא. והוא

15 / יוסף עובדיה. הרב פ״ד ג, דעת", "יחווה שו״ת

מכליותיו אחת כליה לתרום מצווה וגם, מותר

מי אדם של חייו להצלת שראל בסכנת השרוי

כליות. מחלת מומחים רופאים מפי לנו נמסר

הכליה בהוצאת הסיכון שדרגת שמים ויראי

היא התורם, לאדם וכתשעים, מאוד מועטת הנ״ל מהתורמים אחוזים ותשעה חוזרים

התקינה. לבריאותם

16. ולד אליעזר הרב נברג / כח ט, חלק אליעזר", "ציץ שו״ת

רדב״ז בשו״ת סכנת בספק עצמו להכניס לאדם לו דאין העלה, תרכ״ז (סי)מן שוטה חסיד זה הרי בכך, עצמו על מחמיר ואם חברו. להציל כדי, נפשות

דספיקא ע״ש דחבריה. מוודאי עדיף. דידיה תוצאות דמזה בדעתי, ועולה

שנשקפת אומרים שהרופאים חולה כגון על גם ללמוד לחייו סכנה ספק, לו

תרופה לו ונתנו התרופה בקושי השיג הזה והחולה לזה, שרק והחולה הזאת,

לחולה שהשיג התרופה לתת לו יש אם מסתפק לו, סכנה ספק שנתון השני

מחויב שאינו רק, שלא יוצא הרדב״ז דברי ולפי ודאית. בסכנה אלא בכך,

בחייו ראש קלות היא שחומרתו בזה, להחמיר (רשות) לו שאין זאת גם

חברו לחיי קודמים שלו חייו ספק, דאפילו. , הוא ודינא העצמיים,

17. רעך" דם על תעמוד חוק״לא / התשנ״ח22 בסיון כ״ח יום ב בכנסת נתקבל ביוני1998

לנג הנמצא לאדם עזרה להושיט אדם על חובה אירוע עקב עיניו, ד או גופו לשלמות לחייו, ומיידית חמורה בסכנה פתאומי,

לאל- כאשר לבריאותו, זולתו את לסכן או להסתכן מבלי העזרה, את להושיט. ידו לרשויות( המודיע דוד מגן ישראל, משטרת

זה. חוק לענין עזרה שהושיט כמי יראוהו הנדרשת, העזרה את להושיט היכול אחר אדם המזעיק )או הכבאות ושירות אדום

הסבר דברי התשנ״ג רעך", דם על תעמוד חוק״לא הצעת ל 1992 פורת חנן הכנסת חבר של חוק הצעת מתוך

ה אני רעך דם על תעמוד "לא גד."'ולה מוסרית הלכה הקובע התורה בצו מקורה זה חוק הצעת פורשה סנהדרין במסכת ובגמרא

מוחשית בצורה זו: הלכה תלמוד להצילו? חייב שהוא עליו, באים ליסטים או גוררתו, חיה או בנהר טובע חברו את לרואה "מנין רעך דם על תעמוד "לא."לומר: כרוך הדבר אם גם חברו את להציל האדם שעל זה מפסוק למדים שם בתלמוד כן: על יתר

ברמב״ם… להלכה נפסק וכך מצידו, כספיות ובהוצאות רבה בטרחה …ובטור לשלם חייב הוא ממון לניצול שיש במקרה כי יף הוס

למציל… באחריות- המדינה את לשתף ואף המדינה בחוק זו יהודית הלכה לעגן איפוא, באה, זה חוק הצעת של ויישום על

הממוני– בתחום הן אלה, מוסריים עקרונות ההצלה בהוצאות המדינה תשא למציל לשלם אפשרות לניצול אין אם כי, בקביעה

הענישה– בתחום ן וה מאסר שנת עד של לעונש צפוי לו בסמוך הנמצא לנפגע עזרה מלהגיש ביודעין שיימנע מי כי. בקביעה באפס הדם" על "עמידה כי דומה אך תעשה". ואל ב״שב פסיבי באופן המתבצעת עבירה על להעניש כלל בדרך מקובל אין אמנם

הולמת לענישה היא ראויה ולפיכך אדם, בחיי וזלזול להתנכרות וחמור טה בו ביטוי בה יש אלא פסיבית עמידה רק אינה מעשה

הצורך. במידת

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

לגלות לחולה את האמת -מיכאל סטבון

" תחיה חיה לו: "…! ? אמור

ה אם מצבו את מסוכן לחולה לגלות? מותר

1. מלכים ז- פסוקים ח פרק ב י

וַיֻּגַד חֹלֶּה אֲרָּם מֶּלֶּךְ הֲדַד דַמֶּשֶּקּובֶּן אֱלִישָּע וַיָּבֹא

אִישֱהָּא- בָּא לֵאמֹר לוֹ לֹקִים הֵנָּה: עַד הַמֶּלֶּך ְוַיֹאמֶּר

חֲזָּהאֵל אֶּל אִישֱהָּא- לִקְרַאת וְלֵךְ מִנְחָּה בְיָּדְךָּ קַח

לֹקִים אֶּת׳ה וְדָּרַשְתָּ מֵחֳלִי הַאֶּחְיֶּה לֵאמֹר מֵאוֹתוֹ טּוב וְכָּל בְיָּדוֹ מִנְחָּה וַיִקַח לִקְרָּאתוֹ חֲזָּאֵל וַיֵלֶּךְ זֶּה:

ר וַיֹאמ לְפָּנָּיו וַיַעֲמֹד וַיָּבֹא גָּמָּל אַרְבָּעִים מַשָּא ֶּדַמֶּשֶּק הַאֶּחְיֶּה לֵאמֹר אֵלֶּיךָּ שְלָּחַנִי אֲרָּם מֶּלֶּךְ הֲדַד בֶּן בִנְךָּ

: (כתיב לו לֵךֹאֱמָר אֱלִישָּע אֵלָּיו וַיֹאמֶּר זֶּה: ְמֵחֳלִי

תִחְיֶה חָיֹה )לא וְהִרְאַנִי׳ה יָּמּות מוֹת: כִי

: רד״ק לפי באל״ף כתוב שדעתו - יחיה. שלא לו וקרי

כי בוי״ו לו אמר - שיחיה.

ית השם הראהו: שכבר רלב״ג ימות, מות כי ברך כדי אך

תחיה'. 'חיה לו: אמר מת מהפחד כי יאמרו שלא וזה

נבואתם אמתות יותר יתאמת בזה כי לנביאים ראוי: דבר

2. מלכים כ פרק ב פסוקים א- ו

לָמּות חִזְקִיָהּו חָלָה הָּהֵם בַיָּמִים כֹה אֵלָּיו וַיֹאמֶּר הַנָּבִיא אָּמוֹץ בֶּן יְשַעְיָּהּו אֵלָּיו וַיָּבֹא

וַיִתְפַלֵל הַקִיר אֶּל פָּנָּיו אֶּת וַיַסֵב: תִחְיֶה וְלֹא אַתָה מֵת כִי לְבֵיתֶךָ צַו 'ה אָּמַר 'ה אֶּל

: לֵאמֹר בֶּאֱמֶּת לְפָּנֶּיךָּ הִתְהַלַכְתִי אֲשֶּר אֵת נָּא זְכָּר אָּנָּה׳ה בְעֵינֶּיך וְהַּטוֹב שָּלֵם ָּּובְלֵבָּב

'ה הַתִיכֹנָּהּודְבַר חָּצֵר העיר יָּצָּא לֹא יְשַעְיָּהּו יְהִי גָּדוֹלַו בְכִי חִזְקִיָּהּו וַיֵבְךְ: עָּשִיתִי הָּיָּה

לֵאמֹר: אֵלָּיו אָּמַר׳ה כֹה עַמִי נְגִיד חִזְקִיָּהּו אֶּל וְאָּמַרְתָּ שּוב ֱא-לֹקֵי שָמַעְתִי אָּבִיך ָּדָּוִד

שָּנָּה… עֶּשְרֵה חֲמֵש יָּמֶּיךָּ עַל …וְהֹסַפְתִי לָך רֹפֶא הִנְנִי דִמְעָתֶךָ אֶת רָאִיתִי תְפִלָתֶךָ ְאֶת

3 רבה. קהלת ה פרשה ו אות

: לו" אמור לך לישעיה: הקב״ה אמר חזקיה שחלה בשעה וְלֹא אַתָּה מֵת כִי לְבֵיתֶּךָּ צַו

תִחְיֶּה", לישעיה: חזקיה לו אמר ישעיה, את לבקר שהולך אדם שבעולם בנוהג

עליך.' ירחמו השמים 'מן לו: אומר החולה, לו: ואומר אצלו הולך והרופא מילתא

אכול, פלוני שיראה ואפילו תשתה לא והדין תשתה הדין תאכל, לא, ופלוני

][=המבקר לביתך'… 'צו לו אומר אינו למות נטוי החולה אותו][=את יחלש שלא

תִחְיֶּה" וְלֹא אַתָּה מֵת כִי לְבֵיתֶּךָּ "צַו לי: אומר ואתה דעתו. ? ספין אנא לך לא אנא אף

שומע אני לדברך ולא א]ותך מחשיב איני אני [=אף שמע. אנא למילך ולא

4 ערוך. שולחן א סעיף שלח סימן דעה יורה

הת לו: אומרים למות, נטה ו ודה. הרבה לו: ואומרים

מתו ולא, ודו הת ו הת שלא והרבה שאתה ובשכר מתו, ודו, ו הבא לעולם חלק לו יש המתודה וכל חי, אתה. מתודה

( בלבו יתודה בפיו, להתודות יכול אינו. ואם יודע אינו ואם

עונותי. כל על כפרה תהא מיתתי אמור: לו: אומרים )להתודות, וכל

… לו אומרין אין הדברים אלו בפני ולא נשים, בפני לא

שמא קטנים, לבו וישברו. יבכו: [ב״ח בנטה דדוקא ומשמע

נשבר יהא שלא, כדי שיתודה לו אומרים אין למות נטה בלא, אבל למות

מקום, מכל ומתודין בשוק הולכים הרבה לו שאומרים, ואע״פ לבו שמסוכן, יודע מתודים המומתים כל, שכן התודה לאדם לו כשאומרים

, לבו נשבר, ויהא בפניו מיתתו מזכירין היו, לא כן לא. דאם מאד הוא, שלח)]. , יו״ד (ב״ח למות בנטה אלא לו אומרים אין לפיכך

5 בבלי. תלמוד א עמוד יב דף הוריות מסכת

אי לביתא ואתי חזר אי למידע ובעי לאורחא, למיפק דבעי מאן האי ואתי דהדר לידע דבבואה בבואה חזי אי דחברא, בביתא ניקום לא,

מזליה ומיתרע דעתיה חלשא דלמא היא, מלתא ולאו. לביתא. ולאו: רש״י

היא- מילתא ליעבד לא הכי ואפי' אתי הדר דבבואה בבואה ליה דלית גב על דאף דזימנא [משום אתי הדר ולא מזליה ומתרע דעתיה חלשה דבבואה בבואה חזי לא דדלמא הכי

ליעביד לא הלכך אתי] והדר מזליה מיתרע הוה לא הכי עביד הוה לא דאי מזליה. דמיתרע

בבית יעמוד לא, או לביתו יחזור אם ולדעת רך לד לצאת שרוצה =[מי כי ן, כ לעשות ואין לביתו. שיחזור ידע דבבואה בבואה רואה ואם חשוך,

: . רש״י מזלו וירע דעתו תיחלש אולי בבואה לו שאין אע״ג לפעמים, כי שלא מפני אולי כי כן, לעשות אין זאת ובכל חוזר, הוא בבואה, של

תיחלש דבבואה, בבואה יראה יחזור] ולא מזלו ויתרע דעתו

6 שטרן בצלאל. ר' ( 1989 - 1911 נה סימן ב חלק החכמה בצל )שו״ת

נגוף הנו הרופא שקבע וכפי איומים יסורין זמן מזה הסובל חולה: שאלה החולה מידיעת הרופא דעת העלימו כמובן ברם ר״ל, הסרטן. במחלת להגיד לבנו ומצוה מאחרים מבקש והוא סבלנותו פקעה כנראה כעת אבל מחוייב בנו ואם לו, שיגידו לאחרים ראוי אם מחלתו, דבר על האמת לו

אב כבוד מצ. ות משום לו לציית א (י״ב הוריות במס' איתא )א): תשובה

לאורחא"… למיפק דבעי מאן "האי ופרש״י דעתי …חלשה דזימנא ה

מזלי ומתרע ה עכ״ל כו' אתי הדר. ולא וכ בנד גם הוא ן דידן ון דזימנא

לי סלקא והוי סרטן הוי ולא רופאי דטעי רפואה, ה שהוא לו יאמרו ואם חלשא תעלה, זו למחלה שאין כמפורסם יודע והוא סרטן ממחלת סובל

דעתי מזלי ומתרע ה. ה …)ב תפלת: יפה בב״ר" חז״ל אמרו והנה על החולה

עליו." אחרים מתפלת עצמו בדידי גם לכן ה מן עצמו יתיאש שאל צריך

שוא. . תפלת והיא מועלת תפלתו אין שכבר יחשוב ואל. הרחמים, וכיון

תפלה להועיל תוכל תעלה, לה אין הטבע דרך שעפ״י במחלה, שגם יש תפלה אין כבר כי שיחשוב לגרום שתוכל כזו ידיעה החולה מן למנוע זו ידיעה ממנו יעלימו אם אבל הרחמים. מן עצמו ויתיאש לו מועלת להכניע מספיקים האיומים שיסוריו כיון אז ולרפואה, לישועה יצפה והוא

ממי עצמו על רחמים לבקש הלב עומק מתוך יתפלל בודאי יצרו, את הטבע… לשנות תפלתו תועיל ואולי בידו, בשר כל שרפואת כי מזה, מובן

דא, בכגון החולה את להטעות כלל נכון לא מחלתו שאין לו, להגיד שרגילים כאלה דברים ועוד ויתרפא, יחלים קצר זמן בעוד וכי אנושה

החולה לב על לדבר אין ובאמת מאחר כי דעתו. את ולהניח להרגיעו יש כי אם כן על להנצל, יזכה אם יודע מי הטבע, בדרך תעלה זו למחלה אין הטבע בדרך תעלה למחלתו שאין הידיעה החולה מן להעלים בתפלתו יותר יתאמץ שעי״כ רצינית, שמחלתו שיודע במה, להטעותו

לא אם גם ואז הלב. רות מקי קונהו עם ויחשב עולמו חשבון את יעשה … ח״ו חייב ימות ואל זכאי ימות ולהתרפאות להחלים ח״ו יזכה וממילא דעת לו יגיד ולא אביו צווי בזה לקיים חייב אינו הבן גם כי נראה

אב. כבוד מצות זו בכגון שייך לא כי מחלתו, דבר על הרופאים

7. יצחק הרב זילברשטיין (נולד1934 ) שו״ת הלכה עמק ג 'ב,

דנה הוריות במסכת שהגמרא לחלק, קצת שיש נראה לענ״ד

יוודע ופתאום בריא באדם אבל מזלו. ירע הקרב, מותו על לו קיימת הספק, מכרסם ודאי פנימה בלבו אשר בחולה בנידוננו, רב ליבון צריך והדבר מהודאי. גרוע שהספק הרופאים בין, דעה מחלהו יכלכל איש "רוח הרי במשלי הנאמר כפי בפשטות,"כי מיתתו תקרב הנכאה שרוחו ודאי נואש שמצבו לו יוודע, ואם

אף ולכן כדי, מצבו את לחולה לגלות המצדיקות דעות שישנם

בתשובה שישוב כדי או נכסיו על צוואה לסדר, שיוכל זה אין את ויקרב רוחו ישבור שמא ספק הדבר אם לו לגלות מצדיק

. מיתתו ולדעתנו, האמת והעלמת השתיקה עדיפה ממקרים חוץ

לחולה יזיק לא שהדבר בוודאות יודעים אנו. בהם

א158, [שם, ]: שאלה לו שיגלה מהרופא שבקש סרטן בחולה מעשה

להרגיע במטרה לאמת התכחש הרופא מחלתו על האמת כל. את לדכאון יכנס שלא החולה את קיבה מכיב סובל שהוא לו, ואמר לרופא מותר האם כך. על לו שישבע בקש החולה סרטן. זה ואין

? לישבע: תשובה המלבי״ם מדברי ללמוד …ניתן יז ב, )(ביהושע

שבועה… זו אין ואונס לחץ עקב נשבע שאדם ששבועה כן ואם

לומר מקום היה מחמת היא והשבועה מאחר כך בעניננו, גם

היא אונס שבועת הרי לדכאון, החולה את להכניס לא ההכרח

חלה ולא לחולה ומר שא שמה שבועתו בעת בלבו הרופא ויחשוב,

הכונה סרטן לך …אין הדם לסרטן 'וכו מאיסור הרופא ינצל ואז

שקר. שבועת שאין אמר אלישיב) (=הגרי״ש שליט״א מו״ח אולם

אלא מש מ באונס נמצא לא עצמו והרופא מאחר אונס, שבועת זו בבחינת זה ואין החולה את לעודד ורצון מצוה של בלחץ שעומד

כזה באופן אם כי שקר שבועת לישבע אסור ולכן אונס, שבועת נפשות סכנת לידי החולה יגיע שבועתו שבלי לרופא. שברור

סטבון מיכאל

10. 'פרופ גליק שמעון (נולד1932 ) עמוד164 א, אסיא הלכה עמק

חיים שלמה הרב מאת מצבו", על מסוכן חולה "העמדת מאמר פורסם "אסיא" של י״ט בחוברת

אבינר הכהן מספק ורק הלכה לפסוק כדי מופיע לא שהמאמר באזהרה מתחיל שהרב למרות.

מרוב מסתירים שלפיה בארץ הרווחת הגישה ומעודד תומך למעשה המאמר הלכות, איסוף לדיון להעלות ברצוני מסרטן. סובלים הם אם במיוחד מצבם, על מידע האנושים החולים

שצוטטה כפי ההלכה על מבוססת הזאת הגישה ראשון שבמבט שלמרות האפשרות במאמרים

ההלכה את תואמת אינה גם ואולי פשוטה לא הגישה אבינר, הרב. שהביא נסכים כולנו

עם להתמודד לו ולעזור אותו לעודד החולה, מסבל ד להורי היא הרופא ע״י טיפול שמטרת ביותר המתאימה הטיפול דרך את קפדנית בצורה לבדוק עלינו אלו מטרות להשיג כדי מחלתו. הרציני הרופא שעל מקובל נפשי. בסבל או גופני בסבל מדובר אם בין מצב, ולכל מחלה לכל

אותה טיפול. סוג על מחליט הוא ש לפני שקיימים המדעיים הנתונים כל את לבדוק והאחראי השאלה נשאלת ואז החולים. של נפשיות בבעיות לטיפול בקשר אנו להדריך צריכה גישה. מחלתו על מידע 'הסתרת' ע״י החולה סבל את מגבירים או מורידים אנו האם הקריטית:

לשאלה בתשובה רידת י יש המקרים שברוב מצביעים ככולם ורובם סרטן, בחולי נתונים קיימים

למחלתו מודע החולה אם הסבל והפחתת. פחד

מחלתו על לדעת לא כימותרפיה, ומקבל הקרנות שעובר סרטן לחולה קשה המודרני. בעידן 'סרטן המלה את מזכירים שלא הכפול, המחתרתי המשחק של השיטה רווחת זאת,'ובכל משפחתו ובני רופאו לפני שיחו ולשפוך מדאגותיו להתפרק אפשרות תהיה שלחולה, ובמקום

החולה בין מלאכותי מחסום קיים שיש מה יודע החולה וחרדותיו. פחדיו את המגביר וסביבתו שהוא וההוכחה האמיתי, למצבו מתאימה שלא מוגזמת בפסימיות למחלתו מתייחס אבל לו,

מצבו על איתו לדון מפחד כביכול הרופא שאפילו היא בהערכתו."צודק" יותר הרבה לרופא

הנוטה החולה עם להתמודד וגל מס ולא ממות מפחד בעצמו הוא כי המשחק, את לשחק נוח בארצות אותו. ולדובב החולה עם ולשוחח ארוכות לשבת להצטרך לא מעדיף הוא למות. לא לנו וכדאי למות. הנוטים בחולים טיפול בשטח מחקר הרבה בוצע האחרונות בשנים המערב

ר ויות כן יותר מידע להם לספק ניתן החולים ברוב אותו. ולנצל שהושג מהמידע להתעלם

לתת רגילים שאנו ממה. מדויק

הכל ולהשגת מתחים להפגת רבות תורמת המידע והספקת לדעת, ורצונו החולה מצב לפי

עצמי וכבוד שלווה שקט, של מה למידת מגיע החולה שבה החיים של אחרונה. תקופה מצער את שמאפיין ממוות הפחד שנעלם. כמעט וידוי של העניין מצוות שומרי יהודים שבין במיוחד

המושג וידוי, של המושג התורני. לעולם גם חדר צעירּות, על הדגש כל עם המודרנית, החברה ליהדות קרוב יותר כהרבה לי נראה אדמות עלי מהחיים נפרד בלתי כחלק החיים סוף קבלת של

מוות של אפשרות על מחשבה לקראת בפניקה שגובלת מהגישה. מקורית שהסתרת לי נדמה

וי. דוי של המושג היעלמות עם בבד בד הולכת מחולה מידע מצאתי הנ״ל השיקולים לאור הרושם יווצר שלא חשוב חשוב. כה בנושא ויכוח, ואולי דיון, לפתוח לנסות לפחות לנכון

מצבו את לחולה לגלות לא ומונוליטית משמעית חד היא ההלכה שגישת הקודם. מהמאמר

1 1. הרב שפרן יגאל (נולד1950 אסיא ספר ) עמוד22 ז,

תופסי בין היא רווחת שהלכה לחולים יוודע שאם חשש מלומר להמנע יכול איני לעצמי וכשאני ולקרובי לרופאים להורות התורה הרפואה במערכת אמון שום להם יהא ולא ליבם ישבר כך דווקא החולה, מפני המצב על האמת את להסתיר תמיד ה', יראי המשפחה

ח״ו למוטב, ולא לטב. לא שבכך משום לא הוא שהטעם סומא, היא אפילו הנר לה שמדליקין בשבת, יולדת בדיני בשו״ע מצינו והלא

הנר לאור צרכיה את חברותיה רואות משהו צריכים שאם שיודעת דעתה מתישבת שבכך אלא ההולדה את לבצע טוב יותר לים יכו כן עושין אין זאת ובכל שהדליקו לה ולומר לשקר ואפשר צורך בזה אין אם גם מדליקין ידליקו כי המבקשת לסומא ואף לה, , ועבדי

לשקר לרופאים הותר כי לעצמו חולה יאמר שלא שחשש הרי שם במ״ב ועי' ח״ו. . ה לסכנ מזה ותבוא תדאג ההלכה שכך תדע שאם דבר. . סוף החולה בקשת בגלל לא אם הרפואה מצד צורך ממש בזה שאין אף בשבת נר להדליק אפילו התיר להדאיגו, שעלול מה. לו,

כלל בדרך מקום, מכל לגופו מקרה כל לשקול שיש, ומלבד מצבו על העמדתו על מהחולה האמת העלמת את להעדיף שאין נשמע הקול מבשר שלום משמיע אך הרופא ויהא ישראל עמו חולי לכל מזור מהרה הקב״ה ישלח ובאמת ויה״ר אחרת. דרך כל על האמת אמירת עדיפה

אכי״ר. ישועה מצמיח טוב

8 אבינר שלמה. הרב (נולד1943 )

, ג אסיא מצבו, על מסוכן חולה העמדת 336

כאן, אין הלכה פסיקת כאן: אין אזהרה

וסדור איסוף של מלאכה, אלא חכמה ללומדים. לסייע כדי הלכות

, מצבו על מסוכן חולה להעמיד. אין א להודיע, יש. אכן. ב לבו ישבר שמא. שיתפלל, כדי רציני שמצבו לחולה

, שעלול דבר בפניו לעשות. אין ג. ד. מיתתו את לו להזכיר אין כמו-כן

לבו, אשר לקרוב החולה מצב לגלות

של לבו ישבור כך, ומתוך בקרבו יפול. ה. החולה ) האם (או האב אם אפילו

, הרופאים דעת לו, שיגלו בניו על גוזר

, לחולה לגלות אין. ו. לשמוע להם אין ידיעתה, אשר מחלה של סוג לו שיש. ז. ודכאון פחד להביא רגיל אם גם

לה, שאין מחלה לו, שיש חושד החולה

. לו לגלות, אסור המות מן הצלה

לו, שאין חולה על לומר אין ובכלל ח. שיש אלא עוד, ולא שיבריא סכויים טפולים לו, ולתת שיחיה לו להבטיח החולה של בטחונו שמגבירים רפואיים, שיש לחולה לגלות אסור. ט. בהחלמתו

קשים יסורים בה יתיסר, אשר מחלה לו. י. וארוכים יסורים שסובל מי אמנם

לו לאמר, יש למות, ומצפה גדולים. מהם ישחררו המות שבקרוב

יא. בטחונו אדם ישים לא ולעולם.' בד אלא ברופאים

2 1 עמוד40 ז אסיא ספר, הרשקוביץ שבע בת. ד״ר

העומד החולה מי ורצינית מעמיקה בצורה לבדוק החובה ושוב שוב מודגשת מסוכן, לחולה האמת אמירת בנושא החשובים בדיונים רב משקל בעלי נתונים הם הכלכלי מצבו ואף המשפחתי מצבו וההשכלתית, התרבותית הרוחנית, רמתו אמונתו, אישיותו, , לפנינו.

ליבו יישבר "שמא "שיקבעו להגיע אף עלול או לדכאון ייכנס אם או מצבו, על קשה אמת ישמע באם שפרן הרב של )ו מאמר (כדין

מעמיקה הכרה טעונה היא אף המשפחה, לבני האמת את לומר המקובלת ההסכמה גם גליק פרופ' של מאמרו,)(עיין כך עקב להתאבדות המשפחתי הנפשי, בעול יישא מי הקשה, הידיעה את וע לשמ וחייבים היכולים החולה של ביותר הקרובים המשפחה "בני מיהם "שלהם: בדרך העיקרי בנפגע הזוג, בבן יתמוך מי משפחה, של והכלכלי כלל ב כ״ב, סנהדרין, לאשתו" אלא מת האיש.)("אין בבית הרופא לרוב,

הח למסגרת מחוץ היא בעי. ט במצב אינה זו היכרות גם פחות. עוד משפחתו בני ואת ושטחית, קצרה היכרות החולה את מכיר ולים

סטרסStress של קלאסי מצב הוא האשפוז ומשפחתו, החולה חיי של הרגילה ( פעם לא למשל: ורגשות. התנהגויות הרבה שמשנה ) באמת הקרובים המשפחה ובני בלבד, קצר לזמן המחלה לרגל רק שבא בחו״ל, הגר בן דוקא הוא החולה ליד הזמן כל הנמצא הבן

האשה היא שכיחה נוספת דוגמא חוץ. תורני אפילו או תורנים רופאים רק נמצאים כשבמחלקה יותר, קצר לזמן הערב בשעות, באים המתאים הגורם לדעתי עמוק. לדכאון להכנס ולבדה, בביתה, שעלולה זו דוקא והיא ואופטימיות נפשית גבורה חולים בבית, המגלה

החולה את וגם המחלה את גם מכיר הוא המשפחה. . ופא ר הוא האמת את לומר ולמי מתי איך, אם, לקבוע ביותר

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

תפילה על חולה סופני - דף מקורות - מיכאל סטבון

התחתונים! ? את עליונים שיכופו רצון "יהי …"

שימות חולה על המותר? להתפלל

והלכה רפואה

1. תלמוד א עמוד קד דף כתובות מסכת בבלי

, גזרו דרבי נפשיה דנח יומא ההוא: כל, ואמרי רחמי ובעו תעניתא רבנן דר נפשיה נח דאמר מאן. סליקא בחרב, ידקר בי אמתיה דרבי

': עליוני, אמרה לאיגרא והתחתונים רבי את מבקשין, יהי רבי את מבקשין זימני כמה דחזאי. כיון העליונים את תחתונים שיכופו רצון

, וחלץ הכסא לבית דעייל מלמיבעי רבנן שתקי הוו. ולא התחתונים את עליונים שיכופו רצון: יהי, אמרה וקמצטער להו ומנח תפילין

רחמי, , ] [לארעא מאיגרא שדייא כוזא שקלה על ינוחו שלום:"יבא ואמרה קול בת יצתה דרבי… נפשיה ונח מרחמי אישתיקו

"משכבותם. רבי דאמר. . 'יוסי ר אמר גמדא בר חייא נפטר שהצדיק: בשעה שאול בן, העולם מן אומרים הקדוש לפני השרת מלאכי ברוך

משכבותם. על, ינוחו בשלום: יבא לו, ואומרים לקראתו ויצאו צדיקים: יבואו להם! אומר בא פלוני, צדיק: רבש״ע הוא

2. " מהרש ( איידלש הלוי אליעזר שמואל רבי א 1555 - 1631 דף כתובות מסכת אגדות חידושי / ) א עמוד קד

רצון יהי אמרה כן על בתפילין, הענין שהיה כמו הגוף שלמות להשיג לו אפשר ואי ביותר מצטער אותו שראתה ולפי

עליונים… שיכופו שדיא' כוזא 'שקלה – זו וצערו שבירתו אדם של גופו הוא כן מיתתו היא זו שבירתו חרס דכלי הרמז הוא

מיתתו היא נפשיה ונח אישתקו זה ידי ועל התפילין, במעשה. כענין הגופי שלימות להשיג לו אפשר שאי

3 א עמוד מ דף נדרים מסכת בבלי. תלמוד

, חיה לפניו וריבצו שכיבדו, ובשביל לבקרו 'עקיבא ר, ונכנס לבקרו חכמים נכנסו, לא שחלה 'עקיבא ר מתלמידי אחד בתלמיד מעשה

. דמים שופך כאילו - חולים מבקר שאין מי: כל ודרש 'עקיבא ר! יצא, החייתני: רבי א״ל - החולה את המבקר: כל אמר דימי רב אתא כי

גרמא? . מאי שימות לו גורם - החולה את מבקר שאינו, וכל שיחיה לו גורם שיחיה]? המבקר גורם צורה [=באיזו המבקר ש]כל תאמר [=אם אילימא

- החולה את החולה את מבקר שאין, וכל שיחיה רחמים עליו מבקש - ו משונאיו בודאי ][=הוא, שימות רחמים עליו מבקש "שימות" סלקא

דעתך? שימות. ולא שיחיה לא רחמים עליו מבקש אין - חולה מבקר שאין, כל אלא שימות שיתפלל כך כדי עד שירשיע דעתך על תעלה ]? [=האם

6 ( ראובן ר' בן נסים רבי. הר״ן 1376 - 1315 שם נדרים, )מסכת

שימות" ולא שיחיה לא רחמים עליו מבקש "אין – בעיני נראה

כגון שימות, החולה על רחמים לבקש שצריך פעמים קאמר: דהכי שיחיה. לו אפשר ואי הרבה, בחוליו החולה שמצטער כדאמרינן כמה דעל דרבי אמתיה דחזאי דכיון קד) (כתובות הנושא בפרק

: אמרה" מצטער וקא תפילין ואנח הכסא לבית, זימנין רצון יהי

" התחתונים את העליונים שיכופו - רבי דלימות. כלומר

4 ( יצחקי שלמה רבי. רש״י 1105 - 1040 מסכת ) שם, נדרים

חולה. של בעניינו יודע אינו שהרי - שימות ולא שיחיה לא

5. הרא״ש ( יחיאל בן אשר 'ר 1327 - 1250 שם נדרים, ,) 'אינו 'ד״ה

רעה היא וזו שימות. ולא שיחיה לא רחמים עליו מבקש אינו שעת ואפשר רחמים עליו מבקש היה מבקרו היה שאם גדולה

שימות גורם הביקור נשמעת. ומניעות תפילתו ותהיה הוא ון רצ

7. ערוך השולחן מיכל יחיאל הרב

( אפשטין הלוי 1908 - 1829, יו״ד ), ג שלה

הוא חולים ביקור מצות עיקר לו ולעשות החולה בצרכי לעיין

כדאיתא שצריך מה. ' [מ בנדרים

מתלמידי אחד בתלמיד ]"מעשה א

לבקרו ר״ע שחלה…ונכנס ר״ע א" חיה לפניו וריבץ שכיבד ובשביל ל

רבי וכו."' יפו ומה החייתני

ערים בכמה החברות הנקראים

' לינה 'חברה אצל שלנים

מה לראות הלילה כל החולים

צריכים, שהם רוב ע״פ דביום

משא" ביתו, אנשי לו משמשים כ

ביתו דאנשי בלילה עמלים

בשינה ונשקעים היום מעבודת

באונס, על מאד שכרם גדול כן

ואמרו לינה. חברי של מאד, חז״ל

[שם] מבקר שאינו …וכל אין

שיחיה לא רחמים עליו מבקש

לבקש יש דלפעמים שימות, ולא לו שיש כגון שימות רחמים לו אפשר ואי בחליו הרבה יסורים ן [ר" דרבי כמעשה שיחיה שם: ]

8 ( פינשטיין משה. הרב 1986 - 1895 שני אדר [כ״ג עד סימן ב חלק משפט חושן משה אגרות שו״ת / ). ]תשמ״ד

שליט״א. טענדלער שלום מוהר״ר הרה״ג למאד עד לנו וחביב 'יקר מחו ידידי מע״כ על הנה

שנה כסלו מח״י כתר״ה של שאלות, והנני ל״ע בריאותי מצב מחמת להשיבו נתאחרתי, העברה

נוסף ביאור לבקש. התחלת מכתבך סדר לפי לפני שאפשר ובהזמן אצלי המצב לפי תיכף להשיב

יעקבוביץ וד״ר רינגל לד״ר שכתבתי התשובה על 'ע״ג) סי לעיל (ונדפסה הנחיצות ראיתי לא, ובאמת

שכתבתי הדין שהרי לטעות ששייך מקום כתר״ה ראה היכן לי מובן היה, שלא בזה ביאור ליתר

מבואר דין הוא לא אף אלא לרפאותו רק לא רפואה שום הרופאים יודעין אין שאם. ופשוט

. שהרי כאלו רפואות ליתן להם, אין בהיסורין שהן כמו חייו קצת להאריך, אלא היסורין להקל

דרבי מעובדא חזינן בכה״ג יסוריו לסלק לא וגם שיתרפא בתפילתם רבנן הועילו שלא ע״א) ק״ד (כתובות

אמתיה, אמרה שמתפללין זמן כל שהם כמו בהיסורים ויחיה ימות שלא תפלתם שהועילה אלא הועילה שלא, וכשראתה התחתונים את העליונים שיכופו רצון יהי בתורה חכמה שהיתה דרבי בשבירת מתפלתם להשתיקם מעשה עשתה רחמי מלמיבעי רבנן פסקו שלא מחמת תפלתה

, ו נפשיה ונח כוזא בר״ן כן וכדאיתא עשתה ששפיר הלכה להורות זה שהובא מהגמרא משמע

מועיל שכשלא לדינא כן, ופסק דרבי דאמתיה כמעשה 'דימי ר סובר 'שכן מ דף ריש בנדרים טובתו. שזהו מאחר שימות להתפלל יש היסורין ולהקל להתרפאות התפלה …

ר ובודאי שלא תורה מגדולי ועדיף מקובלת תפלתה שהיתה כיון דרבי מאמתיה היא גדולה איה

שאם הר״ן כפסק יעשו מקובלת שתפלתן וכדומה דוסא בן כר״ח, ולאינשי תפלתן קבלת ברור

כשיש להתפלל אינשי אלו צריכין שאז לחיות שוב לו שא״א להו ידוע מקובלת תפלתו אין והוא להחולה טוב כשהוא שימות להתפלל צריך שפעמים הר״ן כדכתב למיתה יסורין להחולה

תפלות נתקבלו שלא גוונא בכהאי רק לגדולי אפילו זה שייך לא דורותינו שלאנשי. דרבנן, תורה

דימי כרב שהוא הר״ן, כפסק לעשות להם יש ישנם, ואם מהם. לנו ידוע שלא ליחידים אולי אלא לקצר ולא בתפלה רק הוא. אבל דרבי דאמתיה כעובדא שימות להתפלל לפעמים שיש דפסק,

משנאה כרוצח סייף מיתת, וחייב הנרצח של טובתו כשהוא אפילו אסור שזה במעשה, ימים לרעה. רציחה לכוונת וכעס סטבון מיכאל

9 ( פלאג׳י חיים. רבי 1869 - 1788 ) לב חקקי שו״ת נ סימן דעה, יורה א, 'חלק

ובעוונות ה' יראת אשה לו ויש חכם, ותלמיד שמים ירא רב: שאלה שנה מעשרים למעלה רב זמן ארוך חולי הנזכרת האשה חלתה הרבים והיא ורגליה ידיה אבריה שנתקווצו בייסורין, ומדוכאת נגועה שהיא הללו היסורין סובלת הזאת והאשה ביתה, בירכתי בבית כלואה אשתו ייסורי יפות פנים בספר קיבל הנזכר בעלה עליה. רבים במכאובים חיבה לה מראה ואדרבה אחד, רגע אפילו מימיה אותה עצבה ולא

הנזכרת האשה זה כל ועם זאת. על תצטער שלא כדי יתירה, ואהבה לנוח כדי מחייה מותה טוב כי שימיתנה לה' מתפללת היתה צערה מרוב

מצרותיה לה מביאים היו הימים כל ותמיד אותה פייסים מ היו ובניה, לה ושוכרין למחלתה ארוכה תעלה אולי רבות ותרופות רבים רופאים

דבר בשום תצטער שלא כדי אותה לשרת כדי. משרתת שלא היום ויהי

היסורין הזאת לאשה לה די מקודם לה שהיו ומרים הקשים, התדיריים עד רבים בתחלואים כאלה ורעים גדולים רבים ייסורין עליה נתוספו עוד

שאפילו … ממנה נתייאשו כבר הרופאים שיתפללו מבקשת היא ועתה על רחמים יבקשו שהמה ובניה לבעלה מתחננת ובפרט שתמות עליה

מרוב זה כל עם שלה, ן הייסורי מחמת נלאו כי הגם ובניה ובעלה. ככה הם ואדרבה לה, שומעין אינן וחסידה צדקת והיותה ואהבה חיבה ופדיון בצדקות ומרבים לרפואתה בעדה שילמדו חכמים תלמידי מבקשים

לרפואתה למאור ושמן, וכפרות איסור חשש יש אם לצדקה המורה יורנו

ר לומ תימצי ואם לא, או נפשה שתנוח כדי שתמות עליה רחמים לבקש לראות רוצים שאינן חייה על חסים ובניה בעלה אם איסור, דליכא או לה, ישגיחו ולא תמות שלא רחמים לבקש יוכלו האם במיתתה שתחיה תקוה עוד ואין הרופאים פי על לחיות מקום דאין כיון דילמא

לה רוח נחת זה אדרבה כן, אם טבע, . בדרך המורה. יורנו

שימות אחד על ח״ו רחמים שמבקש מי ד ודאי פשיטא הנה תשובה:

מינן, בר על דאם … רעתו ומבקש אויבו יהיה אפילו הוא גמור איסור נחשדו לא וח״ו גופו אבידת על כ״ש התורה הקפדיה ממונו אבידת את ממקלל זה גרע דלא משום אחר איסור יש ועוד כך. על ישראל

אסור ה' בשם מזכיר שאינו שאפילו. חברו זה כל …ברם דהיינו נראה

אדרבה כשהיא אבל ורצונה, דעתה ובלתי שנאה מחמת כשיהיה אפשר גוונא בכהאי דגופה צערה לסבול יכולה שאינה בזה מתרצית

דאמתיה בכתובות… שנאמר ממה לה ואמינא, דמותר לומר וביראה בחכמה מלאה שהיא חכם כתלמידת אותה, דרבי…החשיבו

רחמים לבקש שמותר זה דין ממנה ד ללמו לנו יש נמי אנן אף כן ואם

נפשיה שתנוח כדי שימות הרבה שמ. צטער החולה על היה דאם

מביאו… התלמוד היה לא כדין שלא זה ענין שתיק הוי לא וגם

שלא היה דרבי אמתיה שעשתה שמה לפחות מ…לומר תלמודא לדעתה. . שהסכימו אדרבא. נראה תלמודא ודמשתיק כהוגן,

מצטערת היא, שאם דבר פשר לעשות דידן דנדון דא דכגון נלע״ד עכ״פ שאין הכי בלאו אמרו הרופאים ושכל ומרים קשים מהיסורין מאד הרבה

ונתייאשו לחיות תקון עוד ובניה בעלה לגבי הכי דאפילו נראה, ממנה

תפלה יעשו לא אם שתמות ותפלה בקשה שום יעשו לא וקרוביה

רחמים יבקשו, דאם תעשו ואל בשב יהיו אלא שתחיה כדי עליה ובקשה

לחששא אלף מני אחד ח״ו ויחושו שיאמרו משום איכא שתמות עליה ליה והוי דידה ומטירחא ממנה להנצל כדי מיתתה לקרב שיבקשו רחוקה

שרוצה לחוש מקום יהיה ח״ו שמא לבעלה ובפרט בדבר נוגעים כענין שמים… וירא כשר ת״ח שהוא, אף להנאתו במיתתה והטוב הישר מ״מ

כי גם, ומה שתמות כדי בעדה ובקשה תפלה יעשו לבל הוא אלקים בעיני

לרחם עושה הוא כי הגם בשרו שאר על ורחמנות ארץ דרך שורת אינו לאידך צד איכא הרי עליה לחלק יש דרבי ומאמתיה. גיסא שאם, ולישב

דאין י״ל מלא בפה בודאי רפב״י של כחמורו ולא כחמורים אנחנו אמרו שסובלת קשה נמי הא שתחיה עליה להתפלל, וגם דרבי כאמתיה אנחנו לגבי כל עדיף וא״ת שב, אלא מאד הרבה ומצטערת ומרים קשים יסורין

שהם אחרים, ואולם וקרוביה בעלה מכל חששא שום להם ואין, זרים

החששות נפשה ותנוח שתמות כדי עליה מתפללים יהיו אם, האמורות

, וכבר צדיק אלקים וכליות לבות ובוחן שמים לשם והכל בידם הרשות

רז" אמרו ויראת נאמר ללב המסור דבר כל: ל. מאלקיך

10 ( ולדנברג אליעזר. הרב 2006 - 1915 ) ה רחל רמת ה אליעזר ציץ שו״ת /

ומתפתל שיבריא סיכוים שאין חולה על להתפלל מותר אם הר" בשם הערוה״ש מביא אלה דברים שימות. ביסוריו והנה …ן

חולה שעל גבירתא הלכתא מהם לנו שיוצא אלה ר״ן דברי לחשוב, מבלי שימות עליו להתפלל מותר אנושה…יהא שמחלתו

גלויים שונים בתיקונים מפז היקרים בעוה״ז אנוש חיי רגעי על הוא כרחו כשבעל גם ונעלמים …חי והיוצא הר״ן של אלה דברים

ונושאי בשו״ע ולא כליו ונושאי בטור לא הובאו, לא להלכה מהן מהלכה, דחוהו הנראה וכפי …כליו מחודש פירוש שזה מכיון

אף פירשוהו שלא דבר, והוא מחודשת הלכה גם ממנו ויוצאת

בנדרים. הגמרא בסוגית בלעדו הראשונים מן אחד

ראיה מרבנן בכתובות…הרי דרבי ממעשה הראיה גם להבין ויש תקנה ואין נוראים ביסורים מתפתל כשהחולה שגם להיפך החולה על מלבקש להפסיק אין זאת בכל הטבע בדרך לרפואה

להתפלל שאסור, ומכ״ש דבר ממנו יפלא לא אשר שמים רחמי בלהיפוך שנבהלו מחמת זה היה רבנן שאישתקו זה …שימות

מאיגרא פתאום להם שהושלך מהדבר מפני לא אבל …לארעא

. ולישתוק וא״ת בשב להיות עכ״פ שמוטב החלטה לידי שהגיעו

על, סמכית דרבי אמתיה שעשתה מה על דסמכית חזית מאי וא״כ שעשו מה. . ? רבנן

ד ולומר לטעון יש זאת. . ועוד קדושתו שמרוב שאני הקדוש רבינו

לתקן כבר צריך שהיה מה כל בעולמו ותיקן ומוגמר מושלם היה

שהיה מכיון למיתתו הרחמים בבקשת כלל כבר הפסידוהו ולא טוב ואז אדמות עלי האדם תכלית שזהו נפשו כבר שהשלים בטוח

, עוה״ז חיי מכל בעוה״ב רוח קורת של אחת שעה כבר לו כל בשאר, ומשא״כ לבנו בצואתו הרמב״ם דברי כך על כמפורסם

נפשו. כבר שהשלים כלל בטחון שום שאין אדם

ראיתי הר״ן של זאת מחודשת בהלכה ומהרהר יושב ובעודני להתיר הסיק אשר כרכורים…עד כמה לב… חקקי בספר הלום…

להקיש בבואנו תנאים… ותנאי, בתנאים שהתיר מה את אפילו לפני שתוקדם לו בדומה שיהא צריך אחר מקרה על משם וללמוד

בבקשת להרבות ותרופות…וכן ברופאים המאמצים ריבוי כך לעשות, ומפליא בשר כל הרופא לפני רחמים קידום אחרי ורק

לבקש עוד ממשיך והחולה משתנה לא והמצב הנז״ל כל עשיית

איך ורואים עליו נטרפה כבר שדעתו, או למות נפשו את בטהרת שבטוח מי יכול אז רק, אז הנוראים ביסוריו שמתפתל

'שימות ד לפני עליו להתפלל לש״ש לבו מחשבת בנוגע עכ״פ …

לב חקקי הבעל שגם ראינו מצאנו בערוה״ש, האמור ע״ד לעניננו זאת בכל התיר, לא הר״ן ע״ד להתיר שדרך היחידי שהוא שנדמה ושום קורבה שום להם שאין לאחרים אם כי שימות להתפלל

שפורטו התנאים כל מילוי, ואחרי לחולה מסביב וטירחא טירדא

לכל ולא לקרובים ולא לבנים ולא לבעל לא התיר לא, אבל לעיל

, ולכל החולה של למחלתו מסביב הטרדה איזה להם שיש אלה לא להתפלל, לא תעשה ואל בשב להיות היותר לכל להם יש אלה

יעשה… בעיניו 'הטוב וד זה לצד ולא זה לצד

עליהם שרמזתי והנסתרים הגלוים מהנימוקים ]וחוץ מז סימן ט, [חלק

בעליל פעם לא רואים אנו החיה מהמציאות, גם שם בספרי, למות נפשו מחלה ל״ע היסורים עליו בתקוף רגע כזה שחולה כחומר מתהפך במקצת ממנו מרפים והיסורים מה זמן וכעבור

אמן ועונה וכדומה בתשובה, מהרהר לחיים רצון ומביע חותם בנפשנו לשים נוכל איך, וא״כ שלימה לרפואה מברכיו לקראת הוא כך על שנתפלל רגע שבאותו יתכן, וגם שימות עליו להתפלל

להיות מספיק. וע״כ באיסור כבר ניתקל ואז בחיים רצונו בעצמו

חיים להארכת סגוליות תועליות מעשיית תעשה ואל שב רק. כאלה

11 עקב פרשת תורה שמעוני. ילקוט תתמו] [רמז

אמרה חלפתא בן יוסי רבי לפני ובאת הרבה שהזקינה אחת באשה מעשה יום"? יום דלתותי על לשקוד לי שומע אדם "אשרי קראה מאי

מה, א״ל העולם מן להפטר מבקשת ואני משקה ולא מאכל לא טועמת שאיני הם נוול של חיים ומעכשיו מדאי יותר הזקנתי רבי ליה מנעי, א״ל יום בכל הכנסת לבית ומשכמת אותו מנחת אני חביב דבר לי יש אפילו אני למודה, א״ל יום בכל לעשות למודה את מצוה. ומתה חלתה השלישי וביום כן ועשתה, הלכה זה אחר זה ימים שלשה הכנסת מבית עצמך י סימן יט חלק אליעזר ציץ [שו״ת מההיא כלל ללמוד אין:

שהדבר היכא כן שאין, ומה כך ידי על תמות באמת אם ספק הדבר, וגם רפואיות בתועליות תעשה ואל בשב הוא, דשם יחד כולם בהצטרף, ובפרט נידוננו כגון לעל דילקו״ש

בשני הוזכרה שלא דריב״ח ההיא להלכה דהוכרעה יאמר מי ובכלל מיתה. על להתפלל ועשה בקום בא. …התלמודים ]

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות