" אנוכי נער תאמר "…אל
ב עיון ה והענוו הצניעות מידת
ה- המאה (ספרד, אבודרהם יוסף ב״ר דוד ר' 1. 14 ), והתפילות הברכות ''פירוש שבת[: ] של שחרית וההפטרות הפרשיות סדר
שלא ישראל על שגזרו לפי בנביאים מפטירין. ולמה היום פרשת מענין בה שיהא וצריך ההפטרה קורא תורה ספר שגוללין ואחר הפטרה? …כיון נקראת. למה אחר טעם כתב. ור״ת התורה מקריאת בה נפטרין שהיו, לפי הפטרה נקראת ולכן בתורה… יקראו, ומלשון בשפה יפטירו מלשון, והוא ולדבר לפתוח הותרו התורה קריאת הלכה…ולאחר בדבר אפילו לדבר אסור תורה ספר שנפתח
, פתוח. רחם פטר. . [: ] …ואמרינן ואילך משם לדומה, דומה הפרשיות לעניין מפטירין בתמוז עשר שבעה ועד מבראשית בפסיקתא:
המאורע ולפי הזמן לפי: בכל תיותבא ותרתי דנחמתא, ושבע דפורענותא. תלת
2 רש״י א פרק. ירמיהו
: בִּנְיָמִּן בְאֶּרֶּץ בַעֲנָתוֹּת אֲשֶּר הַכֹּהֲנִּים מִּן חִּלְקִּיָהּו בֶּן יִּרְמְיָהּו דִּבְרֵי: בְטֶּרֶּם לֵאמֹּר 'אֵלַי ה דְבַר …וַיְהִּי בַבֶּטֶּן ָאֶּצָרְך תֵצֵא ָיְדַעְתִּיךּובְטֶּרֶּם
מֵרֶּחֶּם לַּגוֹּיִּם נָבִּיא ָהִּקְדַשְתִּיך אָנֹכִּי: נַעַר כִּי דַבֵּר יָדַעְתִּי לֹא הִּנֵה אלוקים ה' אֲהָּה: וָאֹּמַר ָנְתַתִּיך כִּי אָנֹכִּי נַעַר תֹאמַר אַל 'אֵלַי ה וַיֹּאמֶּר
אֲשֶּר כָל עַל ָאֶּשְלָחֲך אֲשֶּר כָל וְאֵת ְתֵלֵך כִּי מִּפְנֵיהֶּם תִּירָא: אַל תְדַבֵר ָאֲצַּוְך אֲנִּי ָאִּתְך 'אֶּת ה:'וַיִּשְלַח ה נְאֻם ָלְהַצִּלֶּך פִּי עַל וַיַּגַע ֹּיָדו
דְבָרַי נָתַתִּי הִּנֵה 'אֵלַי ה וַיֹּאמֶּר רְאֵה ָבְפִּיך: לִּבְנוֹּת וְלַהֲרוֹּס וְלִּנְתוֹּץּולְהַאֲבִּיד לִּנְתוֹּש הַמַמְלָכוֹּת וְעַל הַּגוֹּיִּם עַל הַזֶּה הַיוֹּם ָהִּפְקַדְתִּיך ְַלִּנְטוֹּע:
'אֵלַי ה וַיֹּאמֶּר רֹּאֶּה: אֲנִּי שָקֵּד מַקֵּל וָאֹּמַר יִּרְמְיָהּו רֹּאֶּה אַתָה מָה לֵאמֹּר 'אֵלַי ה דְבַר וַיְהִּי דְבָרִּי עַל אֲנִּי שֹקֵּד כִּי לִּרְאוֹּת ָהֵיטַבְת ֹּלַעֲשֹּתו:
עשרים בישולו גמר עד חניטתו משעת הוא הזה השקד אגדה ומדרש דברי. לעשות ממהר אני אף האילנות לכל קודם פרח להוציא ממהר הוא הזה [השקד הבית. ] נשרף שבו באב לתשעה העיר הובקעה שבו בתמוז עשר שבעה שבין ימים כמנין יום ואחד
5 רסב רמז ירמיהו שמעוני. ילקוט
" ידעתיך בבטן אצרך "בטרם הקב״ה לו אמר - לפני ואמר ירמיהו וענה עמי. על מתנבא להיות מניתיך אמך, במעי יצרתיך שלא עד
להורגו! ? בקשו ולא להם יצא נביא זה אי עליהם, להתנבאות יכול איני רבש״ע, הקב״ה: - ואהרן משה להם העמדת לרגום בקשו לא
באבנים? אותם - קווצות בעל אליהו להם העמדת קווצותיו' מסלסל 'הרי עליו: ומשחקים מלעיגים היו - אלישע להם …העמדת והיו
קרח' עלה קרח 'עלה לו: אומרים אנכי." נער כי דבר ידעתי "לא ישראל ידי לצאת יכול, איני אני לנער, הלא הקדש: רוח לו אמרה
ואוהבהו" ישראל נער "כי שנאמר: 'נער', וקראתים ממצרים ישראל את גאלתי חטא. טעם טעם שלא אוהב נזכר אני נער. ובאהבת
נעוריך." חסד לך "זכרתי כתוב: שכן ישראל, לכנסת
6 ליבוביץ( נחמה. 1997 - 1905 ) במדבר בספר חדשים ''עיונים' 'עמ343 - 340
היה לא ירמיהו הנביא הן הנבואית. בשליחות ללכת שסירב הראשון
בנימוקים מרובים סירובים סירב רבינו, משה, הנביאים של אביהם יודע הן תמוה. הדבר לכאורה ללכת. רצה ולא ומשונים שונים
שבלבו האמת את לא דבריו, את הנביא…שלא אלא העם, אל יביא
דבר ידעתי,"לא במילים סירובו את מנמק ירמיה ידבר… שולחו: בתוקף
מתוך נובע שסירובו הוא, הפירושים לכל המשותף וכי"… אנ נער כי לשליחות. חרדתו לייצגו– עליו אשר "העניין" לטובת את הוא דוחה
דלות להשפיע, לדבר, יכולתו חוסר הצעיר, גילו השליחות. ניסיונ, ו
בציבור– מוכרה עמדה העדר כל אשר האלוקי העניין את שילו יכ אלה "נער שאינו מי שישלח מוטב העניין לטובת כן אם שלוח. הוא."למענו
מיוחסת לגמרי אחרת כוונה אך. . המדרש בדברי. לירמיה דברי לפי
לטובת אלא העניין לטובת זה בסירובו חושש ירמיהו אין אלה חז״ל
…עצמו הציבור מפני ופחד יראה מתוך פשוטה, אנושית חולשה מתוך
– נביאיו– את הורג ואף הרודף אין משליחותו. להתחמק ירמיהו ניסה זו אמת גילוי ידי על הנביא ערך את להקטין כלל חוששים. חז״ל
בובה– או מכונה באמצעות עמו אל דברו שולח הקב״ה אין להיפך, זה
אדם לב בעל הוא אדם זו, לשליחות ות מקטנ בנועד ואפילו הנבחר ולא אותו, מעבד אותו, לש היוצר, עושה זה אנושי ובחומר אדם. ויצרי
הנבואה– נקראת לחינם הלב המיית אותה הנביא… על ה' יד היות
שביטא– המדרש– תפיסת לפי בו שנשארה היא אנכי", "נער באומרו:
ה לו בחר 'לא. ואה הנב… בדרגות וגדל שהלך פי על אף כך, אחר גם החלש היצור זה האדם, את אלא בראשית במעשה עמו שותף, להיות אשר היצור זה בזה, זה והנלחמים הנאבקים היצרים בעל ההפכפך,
חייו ימי כל תמיד, בו, וירידות. עליות בתיקון כשותף ה' לו בחר ולא כל עם אשר האדם, את אלא לאדם, דברו המשיא כנביא העולם,
יו– עליות דרגה– מעל דרגה להיות יוכל האדם רק כי הוא אדם. לעולם
ה– של 'שלוחו האדם. אל
4. יצחקי1105 שלמה רבי רש״י( - 1040 ) ו פסוק א פרק ירמיהו
אנכי- נער כי להוכיחן כדאי איני נחשב כבר למיתתו סמוך הוכיחן משה
להם: שעשה נסים בכמה בעיניהם ממצרים, הוציאם הים, את להם וקרע
הבאר. את העלה התורה, את להם נתן השליו, את הגיז המן, את הוריד אני
להוכיחם! ? בא אני שליחותי בתחלת
3 ( קמחי יוסף בן דוד רבי. רד״ק 1160 - 1235, ו א ירמיהו )
לא דבר… ידעתי ואיך נער אני כי תוכחה דברי
? אחד עם אוכיח לשלוח ראוי ממני ל גדו …ביד
לא השליחות, זה. בידי
7 זילברשטיין יצחק. הרב (נולד1934 ) במדבר לשבח', 'עלינו הקדמה,
אל אותו לשלוח הקב״ה רצה שכאשר מספר ירמיה הנביא נער כי דבר, ידעתי לא "הנה ואמר: השיב ישראל בני
אנוכי נער תאמר אל ' לו השיב יתברך וה' "…אנוכי".
הסב הי מקעלם א נער 'כי של זה פסוק ש ואומר צווח ה יכולים שהיו תורה גדולי הרבה ישראל מעם לקח אנוכי',
מסויים בשלב אבל העם, של, הדורות למנהיגי לצמוח אל בדרכם בקשיים נתקלו כאשר ונפלו נשברו, , הפסגה לי ואין צעיר, נער עדיין אני דהיינו: אנוכי', נער 'כי בטענת
המשברים מול לעמוד כוח והניסיונו אל משימים היו ואם. ת
נער תאמר אל לירמיה שאמר הקב״ה תשובת את בם לי' מסייע היה יתברך שה' עד והולכים מתחזקים היו אנוכי', נפלו שאליו התחתיות מבור לצאת. בידם
תכופות לפעמים עצמה על חוזרת זו שטענה והאמת כאשר אופנים. בהרבה אותה לשמוע לנו ומזדמן ביותר, או היטב, ולשננם ופוסקים, ש״ס ללמוד שעליו שומע אדם
דחוף מקרה עבור צדקה ממנו ומבקשים אליו באים כאשר בחו״ל ניתוח לעבור שצריך חולה של מאוד לו ואומרים
מיד שנופלים יש מאוד, גבוה שהסכום הם ש׳אין ואומרים כן הם הש״ס את ללמוד שלהתחיל למרות לכך', מסוגלים
לאותה ים מסו כסף סכום לתת באפשרותם יש וגם יכולים, או הש״ס, כל את ללמוד זה בשלב אינך אם גם צדקה.
זה אין הסכום כל את לתת אות פוטר זה אין, ך ההוראה מן
שבכוחך מה ולעשות אנוכי', נער תאמר.'אל
סטבון מיכאל
17 המהרח״ו ויטאל חיים. רבי ( 1620 - 1542 ) קדושה שערי ד ב, ,
(ירושלמי ז״ל רבותינו שאמרו מה ידעת לבריות. מעשיו הוראת
שהיתה נענשת…על שהיתה האשה אותה ענין פ״א )חגיגה מקבל שאינו די ולא וכו התעניתי היום לחברתה.'מספרת
שנדון… אלא שכר לשם כלל מעשיו שאין דעתו מגלה הרי כי
… שמים אדם יהא לעולם פכ״א רבא )(אליהו ז״ל רבותינו ואמרו שמים, לשם דרכיו כל ויהיו בסתר שמים ירא אדם יכול ואם
שמים לשם דרכיו כל שיעשה אחד ו אפיל לבריות יפרש ולא
מהם דבר: הסתר א-להים שכבוד מפני ומכופל כפול שכרו,
13, ג יב פרק במדבר הירש. רש״ר
הירש1888 רפאל שמשון הרב ( - 1808 )
שלא גרמה משה של היתירה ענוותנותו
והיחיד- המיוחד יחסו על דבר ידעו תמיד עצמו את הראה הוא ה'. אל במינו על דבר אמר לא מעולם מהם, כאחד על יתר נבואתו; של המיוחדת המעלה
את כלל הכיר לא שבענוותו אפשר כן:
יאים נב שגם וסבר שבנבואתו המיוחד דרגה לאותה הגיעו. אחרים
14 רבה. שמות מז פרשה (וילנא)
" עור קרן כי ידע לא ומשה
" פניו - משה נטל ומהיכן
ההוד…? קרני שהיה עד
בקולמוס נשתייר כותב ראשו, על והעבירו קימעא, ההוד, קרני לו נעשו וממנו
שנא " מר: כי ידע לא ומשה
פניו". עור קרן
8 ב עמוד מט דף סוטה מסכת בבלי. תלמוד ][רש״י
רבי- משמת רב ליה אמר חטא. ויראת ענוה בטלה
ענוותן. ] [שאני אנא דאיכא ענוה, תיתני לא לתנא: יוסף
9 אבינר שלמה. הרב (נולד1943 ) חוה 'ספריית אתר׳שו״ת מתוך חז״ל, בביטויי ענוה שיכור שהוא אלא בו, שיש לכוחות מתנכר שאדם פירושה אין גאווה
. מהם שיש מה כל יודע עניו אדם לו בא שהכל יודע זה עם יחד אך בו,
מריבונו-של- ריבונו-של- של עבודתו בשביל כך ומתוך, עולם. עולם הדומה מעצמו והתפארות מעצמו התלהבות של הפנימי הרגש
גאווה. משום שאסור הוא לשכרות
על- עצמם על ללמדנו חשוב צורך עולם גדולי ראו כאשר לכן סיפור ידי
נמנע לא הם מעלותיהם, זאת… מלעשות ו יוסף שרב הסיבה היתה זאת
. קיימת איננה כבר שענווה ונחשוב בזה נטעה שלא עניו, שהוא לימדנו
10 ( קוק. הראי״ה 1935 - 1865 קפח ב, הראי״ה )אגרות
חלילה לגאווה הדבר נראה החיצוניות שמצד, אע״פ
ע״ה, שכמותו נפשית סגולה בעל אבל בכל זה אמר ענותנותו מעין האמיתית, והענווה הקדושה מילוי
. ע״ה הנביאים אדון של
16. רמח״ל לוצאטו1746 חיים משה רבי ( - 1707 יא פרק ישרים )מסילת
, ואמנם גאים כאלה אעפ״י להם מכשולות יבצרו לא ענוים, עצמם מראים, שלכאורה גאותם מתגלית תהיה ידיעתם שבלי כלהבה
: קרח רבא ז״ל)(מדרש חכמים משלו וכבר החרסים. מבין היוצאת בהם. נכנס התבן והיה חורין בבית והיה תבן מלא לבית "משל לאחר
יוצא. החורין אותם בתוך שהיה התבן אותו התחיל ימים תבן- של הבית אותו היה כי הכל ידעו תמיד יוכלו שלא הזה הדבר, כן
עצמם את להסתיר. . מרומה ושפלות פסולה בענוה הם דרכיהם אך מעשיהם, מתוך ניכרת תהיה הרעה ומחשבת. ם,
9 1 ( יונה. רבנו 1210 - 1263 ) הכנסת 'בית פרק היראה', ''ספר
בבית- ובעודו ידבר אל הכנסת, חול דיבור בשעת כי ואף אדם, עם
בני- אצלו ישבו ואם התורה. קריאת שפתיו יניע המדברים, אדם
כל כי, מדבר "איני לומר יתפאר כמתפלל״ואל עצמו. וידמה שכרו. את נוטל הוא כמעט המתפאר
20. משלי כב ד, ][רש״י
יִּרְאַת׳ה עֲנָוָה עֵקֶּב
[ הענוה בשביל
באה] ה' יראת
2 2 מסלונים. האדמו״ר ברזובסקי2000 נח שלום רבי ( - 1911 שלום )נתיבות סא עמ' במדבר, ,
הם הרי הגדול לים החבית מי את ישפכו אם אבל מאוד, גדול ערכה כשלעצמה ומציאות יש היא עוד שכל מים, מלאה לחבית משל מציאות הם מהוים נפרדים המים היות בעת הים. בתוך בהיותן מציאותם תוכר לא חביות אלף ואפילו כלל, יחשבו ולא וכאפס כאין
שא למים הם דבוקים כאשר אך עצמית, וישות מה זו בחבית שיהיו מים הרבה וכמה, וכאפס כאין בטלה מציאותם כל הרי סוף להם ין
ערוך באין וחומר וקל שכן וכל. הגדול הים לעומת להם ערך כלל תופס ואינו בתכלית מתבטל שהוא, יתברך בה' דבוק יהודי כאשר
יתברך. . מציאותו מקום. נגד
11 יב פרק. במדבר ג, ][רש״י
ענו[ מֹּשֶּה וְהָאִּיש עָנ] ָוי הָאָדָם מִּכֹּל מְאֹּד
[ הָאֲדָמָה פְנֵי עַל אֲשֶּר ענו- וסבלן] שפל
12. שמות כט פסוק לד פרק
בְיַד הָעֵדֻת לֻחֹּת שְנֵי הכפורים]ּו ביום אחרונות לוחות סִּינַי[כשהביא מֵהַר מֹּשֶּה בְרֶּדֶּת וַיְהִּי
הָהָר מִּן בְרִּדְתוֹּ מֹּשֶּה יָדַע לֹא ּומֹשֶׁה קָרַן כִּי פָנָיו עוֹּר [ אִּתו: ֹּבְדַבְרוֹּ קרן- כי קרנים, לשון הקדוש שנתן המערה, מן אמרו רבותינו ההוד, לקרני משה זכה ומהיכן קרן. כמין ובולט מבהיק שהאור
שנ פניו, על ידו הוא ברוך כפי. ] ושכותי כב) לג (שמות אמר
15. אור החיים עטר1743 בן חיים רבי ( - 1696 ) לד פרק שמות
ובמדרש (שמו רבה) ת: אמר" נחמן בר יהודה ר' כשכתב על והעבירו קמעא בקולמוס נשתייר התורה משה
הוד" קרני נעשה ומשם ראשו ז״ל ודבריהם ע״כ,
וחתומים… סתומים משה על התורה שהעידה ומצינו הדברים לכתוב ה' וכשאמר האדם, מכל מאוד שעניו
לו מצינו יו״ד חסרה ענו אלא עניו כתב שלא זה ואף
… הוד לקרני זכה זה ובשכר הענוה, מן שרמז מה והוא
אות והוא קמעא בקולמוס נשתייר באומרו יהודה רבי
. ענותו לרוב כתב ולא לכתוב צריך שהיה יו״ד,
18. הרא״ש יחיאל1327 בן אשר רבנו ( - 1250 ) הרא״ש [הנהגות חיים' ]'ארחות
הזה. בעולם שכרך תקבל שלא ותירא
21. מלבי״ם ( וייזר מיכל יחיאל בן ליבוש מאיר רבי 1979 - 1809 ד פסוק כב פרק )משלי
' …' ה יראת ענוה 'עקב - הגדול וכחו בראשית יוצר של גדולתו שמשיג ממה מסתעף הענוה שורש
מלכות בעוה״ז שישיג והגם מבריאותיו קצת לפני וכאפס כאין שהנהו שישיג עד ברא, אשר, והמציאות לפני חשוב וכאין עליו, העומד הגדול המלך לפי קטנה כנמלה הוא כי ידע המעלות, וכל וגבורה וחכמה
יר בלבבו להכניס סופה זו ומחשבה שבמלאכיו, הקטן רצונו. נגד דבר מעשות שיירא ה' את
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה