‏הצגת רשומות עם תוויות גאולת ישראל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גאולת ישראל. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 12 ביוני 2026

קרח תשפ''ו

תשפ״ו: קורח אליאב בני ואבירם ודתן קרח… "ויקח – פלת בן ואון ראובן."בני באדמה נבלעו ואלו באש נשרפו אלו מפוצל, היה זו לקבוצה העונש מדוע בפרשה שנשאלות השאלות. אחת

שאלו– עוד חדשה בבריאה להיות הוצרך ואבירם דתן של העונש? מדוע

נעלם– שמו מכן ולאחר משה, על החולקים של הראשונה ברשימה שנמצא אחד אדם יש ש לב שמו חכמים פלת בן. און המדרש אומר: וכך

: רב אמר? פלוגתא בהדין ליך מה: לו אמרה הצילתו, אשתו פלת- בן און - רבא כהנא יהיה קרח אי תלמידא, את רבא- כהנא אהרן אי את

! תלמידא

לשאול ניתן היה זו שאלה והנה וא״כ קטורת הקטירו ועדתו כשקרח באהליהם היו שהרי הקטורת, ממקריבי היו לא הם שגם, , ואבירם דתן את גם ועדתו קרח למחלוקת הצטרפו הם מדוע אז לויים, ולא בכורים היו שלא כהונה, ביקשו לא? כלל מראובן בנחלות הבכורה העברת בגלל זה ואם

לארץ נכנסים? לא ש הזה לדור רלוונטי לא ובכלל ולאהרן למשה קשור זה ואין יעקב, כבר עשה זה את הרי ליוסף,

היתה קרח של מטרתו ואהרן משה של ההנהגה את להחליף.'ה" בחירת מכוח שהיתה יקר הכלי מסביר:" ה קהל על תתנשאו 'ומדוע

א: מרו חלילה חוזרת השררה שתהיה הוא דין לחבירו, אחד מן לכם" כי״רב שבט שתתנו וראוי שררה עליהם שנהגתם לישראל רבים שימים

קדושים." כולם העדה כל אחרים״כי ביד. ההנהגה

מציעים ועדתו קרח והכהונה המלכות שכוח כך מינויים של סבב לחברו אחד מאדם. תעבור

כפר קרח שיש ובכך, ה-לוהית בבחירה אדם בני עם מסתכלים שלא היא הקדושה מהות אבל קדושים, העדה כל אמנם. במציאות שונים תפקידים

אחד שכל ו איברים בו שיש אחד כאורגניזם אלא פרטים, של כאוסף עושה גנטי קוד אותו את האיברים לכל יש האדם שבגוף כמו תפקידו. את

שלם והגוף בו שורה הנשמה אז תפקידו את עושה אחד כשכל ורק בגוף, אחר לתפקיד התמיין תא כל אבל הגוף, איברי כל את. שכולל

אבל שווים, להיות שהופכים אבק חלקיקי מלא שיש עד לאפר אורגניזם כל ומפרק שמפורר כוח הוא האש, . והמים האש בין בטבע ההבדל וזה אחד לאורגניזם אותם ומדבק חיים תאים שמחבר מחייה כוח הם המים זאת. לעומת וממית הורס כוח זה אותם. שמחייה כוח. ללא תפקידו את עושה אחד כשכל אחד לגוף יחד שמתחברים מכוח קדושים העדה שכל שעניינה ואהרן משה של ההנהגה את להחליף ניסה קרח

ישראל– שבטי דגלי לוי, שבט כהנים ובניו כה״ג אהרן מנהיג, משה, : מהשמים ולא סבבים ואין תפקידים החלפת אין וממילא דגלו" על "איש

מינויים ולא. בחירות או ראובן אשה, גבר, ישראל, לוי, כהן, למענו נברא שאדם תפקיד הבדלי אין שווים. באמת שכולם הפרטני במבט תמך. קרח

. בחירות או סבבים לעשות יש ולכן דבר, אותו כולם יוסף,

האש– כוח הוא תפיסתו שורש כיוון נשרפו ועדתו הם. אפר שנעשו כדי עד אפר- כשהכולם באמת כולם שווים, מידה כנגד. מידה

מדוע משרת קרח טענת ואבירם דתן את ת להיות רצו לא שבכלל מנהיגים? מהם שומעים שאנו אחד משפט: יש

כִּי עַט מְ הַ? ר רֵ תָּ שְ הִּ גַם עָּלֵינּו ר רֵ תָּ שְ תִּ כִּי בָּר דְ בַמִּ נּו יתֵ לַהֲמִּ בַׁש לָבּודְ חָ זָבַת ץ רֶ אֶ מֵ נּו עֱלִיתָ הֶ

קוראים ואבירם דתן! ודבש חלב זבת ארץ מצרים לארץ ראש "נתנה המרגלים: דברי אחרי הקודמת בפרשה לומר העם את שהניע הכוח כלומר

הם אבל מנהיגים להיות רצו לא הם ואבירם. דתן היו," מצרימה ונשובה ו כיוון שינוי שתעשה החדשה ההנהגה עם סגרו. למצרים ישובו

עבורם! רלוונטית היתה לא פלת בן און של אשתו טענת ולכן מקרה שבכל נכון ה ההנהגה שרביט את יקבלו לא ם שהיו ועדתו לקרח בניגוד כי

משה את יחליף שהוא שברגע קרח עם סגרו הם אבל, האומה בהנהגת לעסוק מעוניינים לא הם בכלל ואולי יבחר לא אחד אף בהם פופולריים–

ואהרן– למצרים חזרה ישתנה ההליכה של! הכיוון

ואבירם– דתן וחשבו ישראל, בגאולת כפרו קדוש וגוי כהנים ממלכת להיות עניין לנו: אין במצרים" בגלות גם לקיים ניתן ה' מצוות שאת שמקיים

הארץ". את לכבוש צורך ואין בא״י, המצוות את " הזאת הארץ את אתן "לזרעך: האומה באבות שהתחיל הישראלי העניין בשורש כפרו הם

." ה אני מורשה לכם אותה ונתתי וליעקב ליצחק לאברהם אותה לתת ידי נשאתי אשר הארץ אל אתכם שעניינה׳והבאתי יצ״מ: ובשורש "

" לפרעה משה של הקריאה: בשל ממצרים יצאו הם." לה-לוהינו וזבחנו במדבר נלך ימים שלושת 'דרך " משכן נבנה תורה, נקבל סיני, להר, נגיע

ודבש! חלב זבת ארץ היא היא הרי למצרים"! ונחזור אבינו יעקב ירד לשם לאומיות שאיפות! ללא ה שעובד גלות של עם אנו,'. לעם הפכנו ושם. למיעוטים זכויות ושיתן יוסף את ש״ידע לפניו שהיה לשלטון לחזור ואפשר הושמד במצרים שהיה הרשע ששלטון "בפרט הקב״ה של האמירה את

מצרימה עמך ארד "אנכי ליעקב: " עלה גם אעלך ואנכי – הם, הכירו לא יוסף של הצוואה את גם: וכך " - יפקוד פקוד את והעליתם אתכם לוהים

איתכם." מזה עצמותי

פתאום גילו הם סיני מהר עוגן הרים הענן כש אך ל להיות הולך הכיוון ש א״י מסיני: היציאה רגע ב לישראל משה שאמר כפי,

- 'ה לֵינּו אֵ בֶּר דִּ ינּו ֱֹלהֵ י אֱמֹרִ הָ ר הַ לָכֶםּובֹאּו עּו. פְנּוּוסְ זֶּה הַ ר בָּהָּ בֶּת שֶּ לָּכֶּם ב רַ: לֵאמֹר ב חֹרֵ בְ יָּם הַ חֹוף פֵלָּהּובַנֶּגֶּבּובְ רּובַשְ בָּהָּ בָּה בָּעֲרָּ כֵנָּיו שְ כָּל ל וְאֶּ

. ת פְרָּ ר נְהַ גָּדֹל הַ ר נָּהָּ הַ עַד לְבָּנֹון וְהַ כְנַעֲנִּי הַ ץ רֶּ אֶּ בַע׳ה נִׁשְ ר אֲׁשֶ ץ רֶ אָ הָ ת אֶ בֹאּוּורְׁשּו ץ רֶ הָאָ ת אֶ לִפְנֵיכֶם י תִ נָתַ ה אֵ רְ ק חָ לְיִצְ ם הָ רָ בְ לְאַ יכֶם לַאֲבֹתֵ

ם! יהֶ חֲרֵ אַ עָם םּולְזַרְ לָהֶ ת לָתֵ ּולְיַעֲקֹב

ואבירם דתן ש טענו היתה, למצרים במקום כנען לארץ ה' מהר היציאה רוצה שאדם בדרך כי סרב לא וה' ביקש משה אולי. משה" של מליבו

זו אבל ", אותו מוליכין משה! של הנהגתית טעות למצרים– לשוב וירצו חדשים מנהיגים וכשיקומו התורה לימוד זה העיקר כי עימם. יסכים ה'

! המצוות וקיום

בחרב– יפלו ונשיהם ושטפיהם יושביה, אוכלת ארץ היא כנען שארץ המרגלים שאמרו כ ראש "נתנה המיוחל: לשינוי ההזדמנות את נצלו הם

מצרימה!"ונשובה ודבש חלב זבת ארץ היא היא מצרים! ארץ

קבוצות שתי כאן שהיו נמצא שונות: מטרות עם

המינויי וכל ואהרן משה והחלפת השררה את רצו איש– וחמישים ומאתים קרח. קדושים ש״כולם מורדנית פוסט בטענה שתחתיהם", ם

יצ״מ של המגמה כל את לשנות רצו ואבירם– דתן א״י. וכיבוש מלחמה שדורשת הישראלית הלאומיות את ולמחוק,

הקבוצות שתי המשותף האינטרס בשל ידיים שילבו ואהרן משה של הקיימת ההנהגה את. להפיל

שונה קבוצה כל של הענישה גם: ולכן להחליף יכולים והם שווים, וכולם באומה שונים תפקידים שאין טענו ש מפני הקודש, באש נשרפה קרח– עדת

האש– תפיסת ב בחרו הם ה בהם בחר ולא ואהרן משה.'את באש. ונשרפו אך ל ו דתן מדוע באדמה. ? נבלעו הם ו חדשה בריאה נבראה אבירם– ל

התורה: אומרת " בראשית ברא- חז״ל: ואמרו הארץ ואת השמים את "לוהים בשביל ישראל א״י לכיוון ממצרים כשיצאו מתי? ראשית. שנקראו

ירמיה הנביא: כדברי זְנֵי אָּ בְ אתָּ רָּ וְקָּ הָֹּלְך: לֵאמֹר לִַם יְרּוׁשָ:'ה ר מַ אָּ כֹה יְִּך נְעּורַ ד סֶּ חֶּ לְָּך י תִּ זָּכַרְ זְרּועָה. לֹא ץ רֶ אֶ בְ בָר דְ בַמִ י חֲרַ אַ לֶכְתְֵך יְִך לּוֹלתָ כְ הֲבַת אַ 'ה ל ל אֵ רָּ יִּשְ ש ַקֹדֶּ

ית אׁשִ רֵ.'ה נְאֻם ם אֲלֵיהֶּ בֹא תָּ עָּה רָּ מּו שָּ יֶּאְ לָּיו אֹכְ כָּל תֹה בּואָּ תְ

גם וכך אמרו תולד "אלה: ות והארץ השמים " בהבראם אמרו ועוד: . אברהם" בזכות – אב שבא עד דורות… עשרה והסביר כולם" שכר ונטל הם ר

ה. בארץ בפרט ה' את וליחד עולם לתקן ה׳כדי בשם 'שקרא על א פרק ע״ז בהל' הרמב״ם

נבראה הבריאה ישראל בארץ ה' שם את יקדשו שישראל בשביל במלכות- עולם "לתקן העולם. בכל ה' שם יתייחד וממנה תעביר "כי;"שדי

. הארץ כל על למלך ה' "והיה לבדך"; ה' הוא אתה ותמלוך הארץ מן זדון "ממשלת הבריאה בשורש כופר בזה– שכופר אדם מקום עוד לו ואין

ב צריך הוא. זו" בבריאה." חדשה בריאה

שעסוקים ברגע הישראלית? הלאומיות את שמסרסת גלותית בתודעה ולחיות ומצוות תורה לקיים ניתן איך רק ומפלפלים, הפרטיות במצוות רק

ההלכות בפרטי שלהם– הוא התפילין שעניין ולשכוח ציצית, בדיני או תפילין, הנחת בדיני לפלפל ניתן שלהם. הפנימית המשמעות את מאבדים "השתא ולומר מצה כזית על ולהקפיד הסדר ליל לעשות אפשר המרגלים. שתרו כדרך עינינו אחרי לתור שלא הוא הציצית ועניין יצ״מ, זיכרון

דישראל בארעא הבאה לשנה "הכא, בברוקלין! ולהישאר

הי״ו אליהו שמואל הרב: אמר הי האחרונות שנים במאה ב פעם אחר פעם שצדק מדרש בית ה מדרש בית והיה ההחלטות, קבלת וב המציאות הכרת

: בו שטעה

• ב וכן ובמערב במזרח הספרדים המדרש בתי דרש מה ית – הדתית הציונות של קראו לארץ לעלות אגודת רבני לעומתם המדינה. קום לפני

ישראל לעלות אסרו שטעו והבינו בהם חזרו השואה אחרי אולם. לארץ לעלות. וקראו

• המדרש בתי גם כך פעולה בשיתוף תמכו הראשונים ( התנגדה החרדית הרוחנית ההנהגה ואילו, לממשלה בכניסה 1952. בנות גיוס )בשל

שנה מששים יותר אחרי רק ו בטעותה הכירה ב2015 הדתית הציונות ורבני המזרח רבני אחרי הלכה ו בה חזרה לשר הפך (ליצמן

.)הבריאות

• ושומרון יהודה בישוב תמכו הציונים המדרש בתי התנגדו התורה דגל ורבני שזה מחשש "מרידה אך "בעמים, היום30 אחוז

חרדית הינה שם. מההתיישבות

• התנגדו הציונים המדרש בתי דמים לשפיכות יביא שזה וצעקו אוסלו להסכמי אילו ו מדינתנו, בתוך טרור מדינות והקמת הטרור וחיזוק

התנגדה ולא נמנעה (ש״ס) החרדית מהיהדות חלק חורבן את עלינו והביא שטעו הודו ואח״כ. , אוסלו

• מההצבעה נעדרה התורה יהדות אבל ישראל, על ולטילים עצום לחורבן יביא שזה ואמרו קטיף גוש לגירוש התנגדו הציונים המדרש בתי

את עלינו והביאה לש״ס) (בניגוד בקואליציה נשארה וגם שטעו הודו ואח״כ. , תורה בשמחת הטבח ואת קטיף חורבן

• האחרונות ובשנים לצה״ל לגיוס התנגדו החרדיים המדרש בית. להתגייס צריך לומד שלא מי שלפחות מהם רבים של הפוכה תנועה יש

• כי, התנגדה התורה יהדות אותו, לעלות רצתה שש״ס למרות להצבעה, לבסוף עלה לא הגיוס שחוק האחרונים בחודשים שקרה במה גם להתגייס רוצים באמת לא אחרים בציבורים רבים של והנפילה העול את שרואים, למרות אנו הזו השגויה מההחלטה החורבן ותוצאת

רואים. אלו בשבועות

מדרש בתי כאן יש מדוע הללו בעניינים נכונות להכרעות מגיעה אינה הזו והתורה התורה, בלימוד? מפוארים ש

שעברה בשבת אליהו שמואל מהרב ששמעתי התשובה לו הללו המדרש שבתי היא, בו ומפלפלים נזיקין סדר מדים בו, ובכיוצא ולא לומדים לא אבל

. תנ״ך יודעים את גם מוסיף ואני. הפנימית והספרות האמונה ספרות

האמונה וספרי התנ״ך והפנימיות מכוו לזכור חכם ה את נים מגמת. והמצוות התורה תכלית ומה הולכים אנו ולאן באנו מאין האבות לקרוא היתה

מגמת. מטומאתה השכינה ארץ את לטהר עולם, ולתקן ה', בשם ויהושע משה היתה גם וכך, ושלטון ממלכה ולהקים ה' לפני הארץ את לכבוש

מגמת. ושלמה דוד נבואות גם וכך – וזכריה וישעיה וירמיה יחזקאל, העתידה לגאולה. ביחס האר״י קארו, יוסף רבי הרמב״ן ריה״ל, גם, וכך

הבעש״ט– ותלמידי הגר״א תלמידי ותלמידיו, של מהותם היפך זה בגלות שיהדות והבינו שכינה, בה להשרות כדי לארץ ועלו לציון כספו כולם

ממש הבריאה והפך! ישראל,

כדי שוויונית באידיאולוגיה שה שהשתמ קרח לעדת הצטרפה המוטעית ואבירם דתן תורת להחליף את. הלאומית ואהרן משה הנהגת וגם אלו גם

מדוע מסביר ומשה הצליחו. לא: אלו

… עַל׳ה ים נֹעָדִ הַ תְָך עֲדָּ וְכָּל ה תָּ אַ. ת׳ה אֶ לֶה אֵ הָ ים אֲנָׁשִ הָ נִאֲצּו כִּי ם עְתֶּ וִּידַ

לאובדן מביאה ישראל, גאולת נגד ההליכה. אושביץ בתוך או המשכן בתוך לשרפה, מביאה פלורליסטית תפיסה מתוך 'ה בחירת נגד ההליכה ישראל באדמת או המדבר. באדמת

הינו כשאדם הוא והאר״י– הרמב״ן ויחזקאל, ישעיה האבות של, תלמיד דתן קרח למשכן מסביב לעלות יודע ואהרן משה ל ולהצטרף ואבירם

ושלמה ולדוד וכלב, וליהושע מסיני היציאה לפני רגע לנו שאמר ה' מצוות: ולקיים

ם. אֲבֹתָ לְבֵית אֹתֹת בְ גְלֹו דִ עַל יׁש אִ. ם יהֶ חֲרֵ אַ עָם םּולְזַרְ לָהֶ ת לָתֵ קּולְיַעֲקֹב חָ לְיִצְ ם הָ רָ בְ לְאַ יכֶם לַאֲבֹתֵ בַע׳ה נִׁשְ ר אֲׁשֶ ץ רֶ אָ הָ ת אֶ בֹאּוּורְׁשּו ץ רֶ אָ הָ ת אֶ לִפְנֵיכֶם י תִ נָתַ ה אֵ רְ

אֹד. מְ אֹד מְ ץ רֶ אָ הָ טֹובָה. בָׁש לָבּודְ חָ זָבַת וא הִ ר אֲׁשֶ ץ רֶ אֶ לָנּו נָּה זֹאתּונְתָ הַ ץ רֶ אָ הָ ל אֶ נּו אֹתָ יא בִ וְהֵ בָנּו׳ה פֵץ חָ ם אִ


נשלח על ידי: האחדות הכוללת
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

יום רביעי, 6 במאי 2026

ישרות ירושלים

תשע-עשרה שנה. מפעם לפעם אנו רגילים, וצריכים להתרגל יותר, לזכות ולקיים את הפסוקים האחרונים במזמור ק״ז, שאנו אומרים בליל חג-עצמאותנו כתקנת רבנותינו: "המה ראו מעשי ד'… יראו ישרים וישמחו… מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ד'". ישרים רואים מעשי ד'. ולוואי שנזכה יותר ויותר להיכלל בכלל הישרים, ואולי מוטב להזכיר - "הצדיקים הישרים", כדברי קדשו של הנצי״ב בפתיחה לספר בראשית. ובמידה שחסרה ישרות בצדיקים - חסרה הראיה וההכרה במעשי ד'. הרבה הרבה יש להתבונן במעשי ד' בהנהגתו ובהשגחתו, הכללית והפרטית, בחשבון הנפש ובחשבון החיים של כלל ישראל. צריך להתרגל לפקוח את העיניים ולגלות אין קץ נפלאות מתורת ד' ונפלאות ממעשי ד'. תשע-עשרה שנה. בכל יום יהיו הדברים בעינינו כחדשים. צריכים להתרגל להרגיש את זה. נדמה כי התקדמנו והתרגלנו בינינו למסיבה של בני תורה ושל תלמידי חכמים, למסיבת קבלת קדושת עול מלכות שמים, המופיעה בכוננות מלכות ישראל. אולם, היו זמנים, בשנותיה הראשונות של המדינה, כשהמסיבה בישיבה עוד לא נתקנה, שהייתי רגיל להסתובב באותן שעות בחוצות ירושלים, להיות עם שמחת עמנו ונחלתנו, עם ההמון, הבנים והבנות, עם "עמך". לדאבוננו, קיימת השאלה שיש בה מן הגובל בחילול השם: היכן הזקנים, עיני העדה, גדולי התורה ותופשיה בחוצות ירושלים, בשמחת עמנו ונחלתנו? ! לפני י״ט שנה, באותו לילה מפורסם, בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל, כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה בתרי-עשר - "ואת ארצי חילקו"! איפה חברון שלנו - אנחנו שוכחים את זה? ! ואיפה שכם שלנו - אנחנו שוכחים את זה? ! ואיפה יריחו שלנו - אנחנו שוכחים את זה? ! ואיפה עבר הירדן שלנו? ! איפה כל רגב ורגב? כל חלק וחלק, של ארבע אמות של ארץ ד'? ! הבידינו לוותר על איזה מילימטר מהן? חלילה וחס ושלום! באותו מצב מזועזע בכל גופי, פצוע כולי וחתוך לגזרים - לא יכולתי אז לשמוח. כך היה המצב לפני י״ט שנים, באותו לילה ובאותן שעות. למחרת בא אל ביתנו איש ברית קדשנו, הגאון רבי יעקב משה חרל״פ זצ״ל - היה לו צורך לבוא וכלום יתכן שלא היה בא? ! התייחדנו אז שנינו, רגעים אחדים, באותו חדר קטן ומקודש שב״בית הרב" - ולאן יבוא אז אם לא לשם? ! מזועזעים ישבנו ודמומים. לבסוף התאוששנו ואמרנו שנינו כאחד: "מאת ד' הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו". נקבעה החותמת! ועתה, עם המשך השתלשלות שלשלת הקודש בכל גווניה, מערכת דבר ד' המתגלה בכל מדרגותיה הרוחניות והמעשיות במאורעות מדיניים והיסתוריים, הגענו לשכלול פלא זה, ליום קדשנו זה - ובלי ה״מחותנים" הגויים, ברוך ד'! כל השנים הננו מבקשים מאת ריבונו של עולם: "ושבור עולנו מעל צווארנו ותוליכנו קוממיות לארצנו". זכינו השנה במידה מסוימת מעשית וסמלית זו לשברון עול הגויים מעל צווארנו - אשרינו! … כבר למעלה ציינו, כי לחרפתנו ולצערנו, חלק ניכר מהציבור שלנו איננו מאמין במעשי ד' הנגלים לנו. כן, כדאי לומר פעם אחת דברים ברורים ולא להיות פוסחים על שתי הסעיפים: חוסר אמונה יש כאן, כפירה המתלבשת בלבוש של חרדיות וצדקות, כופרים הקוראים לאחרים בשם זה, וכל הפוסל - במומו פוסל! זוהי כפירה בתורה שבכתב, בדברי נביאינו ובתורה שבע״פ, אשר בארו לנו מהו הקץ המגולה: בשעה שארץ ישראל נותנת פריה בעין יפה ובשפע. כיצד מעיזים הם פניהם ומתחצפים כנגד גדולי ישראל; האם היה ר' אלי' גוטמכר רמאי ח״ו? ! אמר מי שאמר כי טיפש הוא מי שחושב שזוהי אתחלתא דגאולה; האם ר' יהושע מקוטנא ("ישועות מלכו" יורה-דעה סי' ס״ו) היה טיפש? ! כפירה זו במעשי ד' ובחסדיו עמנו, המתלבשת בלבוש של צדקות מרושעת - היא היא המעכבת את דבר ד' מלבוא ומלהתגלות בעולם. גם בחוגים שלנו ישנם כאלו המהססים, החוששים מליפול בספקות. אך עלינו לזכור: אמונה איננה ספיקות - "הוודאי שמו כן תהלתו". כשישראל משעבדים את לבם לאביהם שבשמים - ישנה גאולה שלמה. זה י״ט שנה ועד עתה ישנה התפתחות. יום ליום יביע אומר. זוכים אנו לחזות בנפלאות ד' ובסודותיו - בבנין, בחקלאות, במדיניות, בבטחון, בגשמיות וברוחניות. אמיתיות הענין האלקי הזה איננה משתנית ומתערערת, בין אם העוסקים בכך מכירים בזה בהכרה שלמה של אמונה, ובין אם אינם מכירים בזה. ישראל קדמו לעולם, עומדים הם באמצע הרקיע ומכריזים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"; זכו ישראל לתורה שהיא "חמידה גנוזה", שהוריד משה אלינו - רב הרושם אשר מטביעים ישראל בכל העולמות. ישראל האמיתי הוא ישראל הנגאל, מלכות ישראל וצבא ישראל, עם בשלמותו ולא תפוצות גלותיות. משום כך, כשגלו ישראל חל זעזוע בכל העולמות. הוא הדין בבוא הגאולה, הזעזוע עבר בכל העולמות, שלב אחר שלב, עד הגיעו אלינו, כהשתלשלות התורה עד הגיעה אלינו. השתלשלות זו היא הדרגתית ומתמשכת, כל שנה ושנה היא מזמור נוסף, מזמור אלקי מפואר, המתוסף כחוליה לשרשרת. בשנה זו מזמרים אנו את המזמור הי״ט. … אין אנו מחניפים לאפיקורסים ח״ו. יש במדינת ישראל דברים מכאיבים שיש בהם חילול השם מרובה. בייחוד שתי הצרות הנוראות: מערכת המשפט במדינה המשתמשת בחוק הרומאי, העותומני והבריטי - ויהא אפילו ההוטנטוטי - ואילו במשפט ישראל האמיתי ב״חושן המשפט", לא נסמכו ולא מסכימים; והחולשה הרוחנית ואזלת היד כלפי אותם ציידי נפשות ימ״ש וזכרם, ממשיכיו של אותו "פושע ישראל שעשאוהו גויים ע״ז" (אגרות הראי״ה), הנלחמים בנו בתוכנו. אולם, עם כל הנוראות צד חילול השם, הרי ערך קידוש השם הגדול לא יסולק בשום אופן מכל ענין המדינה ויום-עצמאותה. בפרק ל״ו ביחזקאל ניתנת תכנית הגאולה: "וקידשתי את שמי" מתוך "ולקחתי אתכם מן הגויים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם". רק אחר-כך "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם… ועשיתי את אשר בחוקי תלכו" - תשובה שלימה של העם תבוא רק אחרי קיבוץ הגלויות. הסבר זה ביחזקאל ל״ו כתב גם ר' שלמה אלישיב זצ״ל ב״הקדמות ושערים" שלו. … ככל שתגדל בתוכנו יותר ויותר התקיימות מצות ישוב א״י, בקיבוץ רבבות ישראל לתוכה, מתוך שלמות אמונה וגדלות אמונה בהתקיימות מעשה ד' הגדול אתנו - נזכה יותר ויותר שחילולי השם למיניהם יתבטלו ויעלמו. "והיה העקוב למישור והרכסים לבקעה, ונגלה כבוד ד', וראו כל בשר יחדיו כי פי ד' דבר!".

מס' ברכות: "הוא היה אומר אורח טוב מה הוא אומר כמה טרחות טרח בעה״ב לפני, אורח רע מהו אומר מה טרחות טרח בעה״ב זה"

עין אי״ה פרק ט' פסקה רפ״ז: מפני שישנם בעולם אנשים בעלי ייאוש וספק המדברים תועה על ההשגחה העליונה ומוצאים בעולם רעות רבות, ועל פי דבריהם ישפל רוח האדם ויאבד את ישרו וטוהר לבבו ויראת ד' תלך תמס מקרבו. ע״כ למען לא יתפתה האדם לטענותיהם הכוזבות, יצייר כי באמת הייאוש וההשקפה בעין רעה על המציאות והביטחון וההשקפה בעין טובה, שניהם אינם באים לאדם ע״פ חילוקים בשכל החיצוני המופשט כ״א הדבר תלוי בתכונת הנפש הטובה היא אם רעה. כי כמו שאנו רואים במקרים הקטנים, שהאורח הטוב יצייר את טובו של בעה״ב ואין בזה מן השקר כלל, כי המסתכל בעין טובה ימצא באמת את הצדדים הטובים שמחייבים אותו להכיר טובה ולקנות אהבה וקורת רוח מבעה״ב. וכיון שנפשו טובה הרי הוא מוצא לפניו נכון לדון לכף זכות וכף צדק, שיודע בעצמו מדת טובו שאלמלא הי' הוא בעה״ב מכניס אורחים, אם יהי' בידו היו מקבלם בסבר פנים יפות בשמחה ובעין יפה. א״כ גם בעה״ב זה ודאי טרח ג״כ הכל בשבילי, מפני שהתכונה הטובה של אהבת רעים הי' כדאי להכריעו לכל אלו המעשים. אבל האורח הרע, שאינו מצייר בנפשו עושה טוב באמת, לא יוכל לצייר ציור הגון וטוב ומחפש צדדים להקטין את הרושם הטוב, ואם ימצא צדדים ליחש לרע מיחשם. כן נפש צדיק הזכה המוכנת לעשות טוב, תשקיף על ההשגחה האלהית בעין טובה, כי מנפשו יחזה שרצונו רק להיטיב. ומנין נמצא בנפשו הכשרון הזה, אם לא מאור העליון הטוב והמטיב. ע״כ יהי' בטוח כי הכל נעשה לטוב, והרעות המתרגשות בעולם יש להם אחרית טובה, וממילא ישמח בחייו ויהי' עובד ד' באמת ולבו טוב על הבריות. והנפש הרעה שלא תוכל לצייר כ״א רק רע, תשקף ג״כ על העולם בעין רעה, ותתייאש מכל צדדי החיים שתוכל לדון אותם לרעות ולהקטין את הטובות בקטנות ערך. ונתנה הבחירה הזאת ביד האדם, כדי שתהי' מקושרת בעקב הנפש הטובה ג״כ עריבות החיים ושקיטת הלבבות בעוה״ז. ומטובת העין לגבי ההשגחה העליונה תבא ג״כ טובת עין אל הבריות באהבה ושלום… והמביט בעין יפה יראה טוב גם בחלק השירי, גם במה שהדמיון יוכל להיות נהנה ממנו ג״כ יודה ע״ז לד' חסדו שיצר את העולם באופן הגון כזה, שיש ג״כ מקום להנאות עדינות ונעלות ע״י כח השירה, "זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים". אמנם בעל עין הרע, לא די שלא תהי' נפשו ישרה בו להתענג מחלק השירי שבמציאות, כ״א גם מה שראוי מצד החכמה לאהוב ולכבד ג״כ לא יראה, ויראה תמיד באנשים רעות וחשדות. והצדדים הטובים יסתיר. ע״כ יטיל אימה על הבריות, כי את הכל יבקר מצד עינו הרעה, וירומם את צדדי השלילה המגלים הקלון ומכסים את הזוהר וההוד שבמעלות הנפשות הקרובות אל חוגו. ומתוך התוצאות שבאלו שתי הנטיות, נבין שהדרך האמתית שעליה ובגללה נוצר האדם הוא להיות בעל עין טובה נגד המקום ונגד הבריות, ולקנות בנפשו מושגי יושר של הכרת טובה לאדון כל ב״ה, "והתענג על ד' ויתן לך משאלות לבך". ומתוך העין הטובה תבא כל טוב, וממנה יוצאת ואליה שבה מדת הסבלנות המשובחת, אותה שהיא משכללת את העולם ומביאה אותו לשכלולו. לא הסבלנות המביאה לעקירת כל טוב מן העולם בשביל הפזיזות שבה, כי הסבלנות הרעה באה מתוך ההחלטה הריקניות שהכל שמם והכל ריק ואין יתרון לתכונה על תכונה, מתוך שכל הנטיות האנושיות וכל המציאות בכלל הכל הבל, זאת הסבלנות היא מבלה עולם ובאה מעין רעה. כ״א סבלנות טהורה מפני ההכרה האמתית איך יד ד' אוחזת בכל ההפכים לתקנם לקשרם ולאחדם ע״י תיקוני כל חסרונותיהם, למען יצא לפעלו אדם מתוקן ומשוכלל המוצא את נפשו ישרה וכל חפציו הגשמיים והרוחניים עומדים לפניו ברב הוד והדר ושלימות מרובה, סבלנות המוסיפה יראת שמים ויראת חטא עם אהבת ד' ואהבת הבריות היותר שלמה ומפוארה, זה כל האדם.


נשלח על ידי: ,
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

יום חמישי, 21 בדצמבר 2023

שיעור במדרשי אגדה שיעור 11 - פרשת ויגש תשפד - בכיתו של יוסף

יוסף של הבכי

פרשת אגדה, במדרשי שיעור ויגש תשפ״ד│ טבדי בנימין הרב

, חז״ל דרשת רש״י טענת הדרש בדרך מחודשות והצעות

בראשית יד-טו מה,

אָחִּיו בִּנְּיָמִּן צַוְּארֵי עַל וַיִּפֹּל צַוָארָיו עַל בָכָה בִּנְּיָמִּן ו: וַיֵבְּךְּ

אֶחָיו לְּכָל וַיְּנַשֵק עֲלֵהֶם וַיֵבְּךְּ

ו אִּת אֶחָיו דִּבְּרו כֵן: ֹּוְּאַחֲרֵי

שם רש״י

צוא על ויפול של בחלקו להיות שעתידין מקדשות שני על - ויבך אחיו בנימין רי

ליחרב: וסופן בנימין וסופו יוסף של בחלקו להיות שעתיד שילה משכן על - צואריו על בכה ובנימין

ליחרב:

ב עמוד טז דף מגילה

אחיו- בנימן צוארי על ויפל לבנימין- ליה הוו צוארין? כמה רבי אמר

ועתידין בנימין, של בחלקו להיות שעתידין מקדשים י שנ על בכה אלעזר: צואריו- על בכה ובנימן ליחרב. בחלקו להיות שעתיד שילה משכן על בכה

ליחרב ועתיד יוסף, . של

רש״י שם

- לבנימין לו היו צוארין כמה לא צוארי לכתוב המקרא דרך שכן גרסינן, (בראשית צואריו חלקת על רבים לשון

צואר. יו על בכה כז)

יב סימן צג פרשה (וילנא) רבה בראשית

הקודש ברוח ראה יוסף פדת בן אלעזר רבי אמר אלא לבנימין לו היו צוארים שני וכי ויבך, אחיו בנימין צוארי על ויפול עתיד שילה שמשכן ראה צואריו, על בכה ובנימין ליחרב, ועתידין בנימין של בחלקו ליבנות עתידין המקדשות בית ששני

ברוך הקדוש כך בבכיה, אלא אחיו את יוסף פייס שלא כשם בבכי, קולו את ויתן ליחרב, ועתיד יוסף של בחלקו שות להע אובילם ובתחנונים יבואו בבכי לא) (ירמיה שנאמר בכיה, מתוך אלא ישראל את גואל אינו. הוא

יד פסוק מה פרק בראשית לדרך צידה

קאמר ב) טז (דף דמגילה בפ״ק דבגמרא, ודע הוה צוארין כמה אחיו בנימן צוארי על ויפול שני על בכה אלעזר רבי אמר לבנימין, ליה לו היו צוארין כמה ופרש״י וכו'. מקדשין לכתוב המקרא דרך שכן גרסינן, לא לבנימין,

ל (לעי צואריו חלקת על רבים, לשון צוארי

עכ״ל צואריו, על בכה טז), . כז,

זה דבר יאמר קדוש פה מאד ותמהני שהרי וכי בנימין צוארי על אמרו, נמי יב) (צג, בב״ר וכו אלעזר א״ר אלא לו היו צוארים.'שני בכל אחד טעות שיפול להאמין וקשה ראיה רש״י הביא לא למה ועוד הספרים. כט מו, (לקמן עצמה זו בפרשה שכתוב )ממה

יו צואר על ויבך צואריו על ויפול יעקב, גבי

. עוד

אינו האמת לפי אמנם ולא מהכא לא ראיה הכינוי לכתוב דקרא דאורחא משום מהתם כלום ז״ל רבותינו דרשו לא ולכן רבים בלשון

אבל מקומות ובשאר יעקב דגבי צואריו, על והוה רבים בלשון צוארי דכתיב בנימין לגבי שאינו כיון יחיד בלשון צואר למכתב ליה

דאתא. הוא לדרשא מיניה שמע כינוי

בראשית אריה גור ויגש (פרשת יד פסוק מה )פרק

שם- קאמר יב) (צג, בב״ר וכו'. מקדשים שני על בנימין צוארי וכי להיות שעתידין מקדשים שני על אלא לבנימין, היו צוארים כמה

צוואריו- על בכה ובנימן ליחרב, ועתידין בחלקו שילה שמשכן ראה

כאן. עד ליחרב ועתיד בחלקו, עתיד

רבים לשון הוא דגם מ״צואריו" שנא דמאי ה ז מדרש על לתמוה ויש ובין בנימין" "צוארי בין יש חלוק מה כן ואם ורגליו', 'ידיו כמו מפני רבים בלשון 'צואר' לשון יבא דלכך הרד״ק ופירש "צואריו",

בלשון הצואר נקרא צדדין ני ש בו שיש ומפני צדדים, שני בצואר שיש

. רבים

האיברים כל ולמטה הצואר מן כי ם רבי בלשון הצואר דנקרא נראה ולי לימין צלעות הם האדם גוף גם רגלים, שתי ידים, שתי שנים; שנים הם הצואר אבל מיוחדת, צלעות שמאל ומצד מיוחדת, צלעות האדם

רבים- לשון לפעמים יקרא הצואר זה ומפני יחד, הצדדין שני מחבר

שהוא לפי יחיד לשון יקרא ולפעמים הצדדין, שני חבור שהוא מפני

הטעם עיקר והוא כן, גם. אחד

… דבכל גב על ואף נשמע, הרבוי יו״ד בנימן" ד״צוארי לתרץ ויש

רבים- בלשון 'צואר' מקום אין הרבוי יו״ד שנשמע כזה רבים לשון נקרא הרי "צואריו" אבל מקדשים, שני על שבכה דרשינן לכך להיות,

וזה נשמע, היו״ד שאין יו״ד, בלא כמו ביו״ד כאן דאין שפיר הוי "צוארי אצל דדרשינן כיון מקום ומכל ממש, צוארים שני "משמעות

מקדשים- ב' על שבכה רבוי בלשון בא שלכך "צואריו נמי "דרשינן

שילה. מקדש על שבכה יחיד בלשון שבא

ו בכה יוסף דווקא למה לגאולה הבכי משמעות

ויגש (פרשת יב סימן צג פרשה (וילנא) רבה )בראשית

מתוך אלא ישראל את גואל אינו הוא ברוך הקדוש כך בבכיה, אלא אחיו את יוסף פייס שלא כשם, בבכי קולו את ויתן אובילם ובתחנונים יבואו בבכי לא) (ירמיה שנאמר. בכיה,

ויגש (פרשת יב סימן צג פרשה בראשית תואר )יפה

לזה זה ענין מה צ״ע פייס. שלא, כשם. לבכיה צורך ומה הוא בגאולה ישראל פיוס, אבל אחיו את לפייס צריך יוסף בכי כי בדרך בשי״ת הוא שהבכי לפרש משמע דלא דקרא. כפשטיה הבוכים הם ישראל התם ואילו במפייס, הבכיה כאן כי ועוד

על ע״ב] ה [חגיגה שאמרו דרך ועל נפשי, תבכה במסתרים יז] יג, [ירמיה שאמרו דרך על משל, בוכה הוא ברוך הקדוש ג'

כו. . יום.'בכל

יזלו השמחה מרוב שפעמים א] מאמר השמים שער [עי' הטבעיים כמ״ש, שמחה של אלא צער של אינה זו בכיה כי והנכון רחוקות לעתים הנמצאים ואהובים לקרובים שיקרה כמו. דמעות,

ואמרו והבא מלוחה, היא ויגון מצער שהבאה הדמעות, בטעם הפרש שיש היא הזו הבכיה וממין, מתוקה היא משמחה ה

גבוה כהר להם נדמה לצדיקים ושוחטו, הרע יצר מביא הוא ברוך הקדוש לבוא, לעתיד ע״א נב [סוכה החליל בפ' ]מ״ש בוכים. ואלו בוכים אלו השערה, כחוט נדמה לרשעים יתירה. ושמחה לב מטוב היא הצדיקים בכיית כי

שמחה אדרבה כו', אותם מביא הנני ז] [שם כבר שהזכיר הגאולה, אחר בכי יזכיר איך ו יבוא בבכי גבי לן דקשה ומשום אמר לזה שמחה ליעקב רנו ו] שם [ירמיה נאמר ושם ברנה, ציון ובאו ישובון ה' ופדויי י] לה, [ישעיה כאומרו ליה, . מיבעי

הוא כי בהכירם אחיו נתפייסו זה וע״י, אחיו עם בהמצאו שמחה של הוא יוסף שבכי כמו כלומר וכו', פייס שיוסף שכשם הרד״ק וכדפירש ורחמים, חנינה לשון אובילם ובתחנונים זה ולפי נגאלים. ישראל שמתוכו הבכי הוא כך בהם, ושמח שש

הפסוק:

ה סימן ויגש פרשת (ורשא) תנחומא מדרש

אלי נא גשו להן אמר גדולה בושה להם שהיתה יוסף שראה כיון ואח אחד וכל ויגשו עליו ובוכה מנשקו היה ד שנאמר ישראל את הוא ברוך הקדוש כשיגאל כך בכיה מתוך אלא אחיו את יוסף פייס שלא וכשם עליהם, ויבך אחיו לכל וינשק כי בה יכשלו לא ישר בדרך מים נחלי אל אוליכם אובילם ובתחנונים יבאו בבכי לא) (ירמיה שנא' גואלם הוא בכיה מתוך

הוא בכורי וא. פרים לאב לישראל הייתי

שם למהר״ל אריה גור

ליחרב- שעתידין מקדשים שני על עתה שבכו ומה וכו'. מקדשים ב' על שיש לפי

במדרש השבטים עשרת שהם וישראל יהודה על רמז היתה לאחיו וההכרה, הבכייה

יוסף הוא השבטים עשרת, שראש שנאמר, ובתחנונים בבכי לישראל יהודה שיודע

למה רמז הוא הזה הענין כל וגו'", אובילם ובתחנונים יבואו בבכי ח לא, )(ירמיה " כאשר כי עכשיו זה נרמז ולפיכך לבנים. סימן היו הם לעולם האבות כי, שעתיד,

; להם שהגיע והחורבנות הצרות על יבכו לזה זה יתודעו ולבנימין אחד, חורבן ליוסף

חורבנות: שני

לז פרק ישראל נצח ספר

בוכים אלו ולפיכך ואלו הצרה על בוכים] [אלו בוכים;

כי הרע היצר מן להם. שהגיע על בוכה שהאדם דרך כן

. כבר אליו שהגיעה הצרה שיגיע הצרה על בוכים ואלו

עדיין. להם

יוסף עם בכו לא שהאחים הטעם מה

ויגש פרשת בראשית המור צרור

צוארי בהם הזכיר שלא אמרו ובמדרש שבנימן לפי בבנימן. שהזכיר כמו וכן צואר. שנקראות בהמ״ק היה בחלקו צואר שנקרא שילה משכן יוסף. בחלק

הם אבל חרבנם על זע״ז בכו. ולכן

ולא בכו לא מקדש בחלקם היה שלא ע״כ: צואר בהם נאמר

ויגש פרשת בראשית הסולם- מהדורת זוהר

הָא אֲמַר, יִּצְּחָק רַבִּי ארָיו. צַו עַל בָכָה בִּנְּיָמִּן ו וַיֵבְּךְּ אָחִּיו בִּנְּיָמִּן צַוְּארֵי עַל וֹּל וַיִּפ ָ

שֵנִּי. . מִּקְּדָש וְּעַל וֹּן רִּאש מִּקְּדָש עַל דִּבְּכָה הָ, . אוֹּקְּמו דָא עַל יוֹּסֵף בָכָה כָךְּ, . בְּגִּין כֻּלְּהו מַקְּדְּשָא, בֵי אִּתְּחָרֵיב כַד, דְּאִּתְּגָלו שִּבְּטִּין עַל בָכָה דָא, עַל דְּבָכָה לְּבָתַר ו

וַיֵבְּך אֶחָיו לְּכָל וַיְּנַשֵק הה״ד עַמְּמַיָא, בֵינֵי וְּאִּתְּבַדְּרו מִּיָד, אִּתְּגָלו בְּטִּין שְּ ִּ … וַדַאי עֲלֵיהֶם עֲלֵיהֶם, אִּיהו דְּהָא ו וַיִּבְּכ כְּתִּיב וְּלָא וֹּ, אִּת אֶחָיו דִּבְּרו כֵן וְּאַחֲרֵי,

ח רו עֲלַיְּיהו שָרָא דְּלָא, בָכו לָא ן וְּאִּינו קַדִּישָאַ, חָא רו בֵיה דְּנִּצְּנְּצָה בָכָה,

דְּשָא. קו


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

יום ראשון, 15 באוקטובר 2023

עשר תובנות מחזקות על המלחמה מהרב יהודה בן חמו

מלחמות "בעל

צדקות "זורע

ומבט תורה דברי י המלחמה על עומק

חשוון- חודש ראש תשפ׳ד

: מאת חמו בן יהודה הרב

ישיבת ב 'אמונה' מדרש בית ראש שדרות עזה עוטף ותושב

ספרים- וללא בדרכים ותלמידות לתלמידים בזריזות (נכתב הגהה עבר לא

)לשונית

עניינים תוכן

האירוע את להבין לנסות? למה … … 4

1 – מחשבותיך עמקו ""מאוד … … 5

2 - עמוס- הנביא 'הגנה פירושה אין ''השגחה' … 7

3 - מלחמה דיני כוללות התורה מצוות … 8

4 - הגר״א- הגאולה מתהליך חלק הן הצרות … 9

5 - הסולם– בעל הדעת את לנו בונים … 10

6 - - רמח״ל גדול לטוב הכנה פנים הסתר … 12

7 - - הזוהר ספר רוחנית מלחמה זו … 14

8 - תנחומא- מדרש האחדות כח … 16

9 - - הסולם בעל התורה פנימיות להגביר … 17

10 - קוק- הרב הרבדים כל את לתקן … 20

בעוטף הטבח

ושחטו עזה לעוטף מחבלים אלפי פרצו תשפ״ד תורה שמחת ב

בהם ונלחמו נפשם מסרו וגיבורים גדולים צדיקים רבים, יהודים

בגבורה נתפסית בלתי יותר גדול אסון. ומנעו

חיצונית מבחינה לאירוע רבות סיבות יש מדברים רבים פרשנים ו

של עומק תהליכי שיש מבינים אמונה כאנשי אנחנו עליהם,

ההיסטוריה את שמניעים האמיתיים המנועים הן שהן אולה הג

. ישראל גאולת את ובעיקר

רוחנית מבחינה הזה מהאירוע ולגדול המבט את להרים מנת על

עשר כתבתי ולאומית אמונית בחז״ל המבואות תובנות היכולות

אלו קשים בזמנים מעט. לעזור

הפצועים, לכל שלימה רפואה לנו ישלח שה' רצון ויהי וגבורה עז

ההחלטות ולמקבלי לממשלה טובות עצות החיילים. לכל

ושמחה תקווה אמונה כח לכולנו ישלח ושה' הרוע, , בהשמדת

עיניתנו כימות ""שמחנו ונראה הארץ כל בכיבוש ממש וב בק ר

ואמן אמן הבורא של הטוב מעולמו הרשע כוחות. ומיגור

? האירוע את להבין לנסות למה

שעוסקים ענווה הרבה וצריך להבין, אפשר הכל את לא באמת

גדולים. בדברים

לדעת, צריך נשימה באותה אבל היא האומה על ייסורים כשבאים

להפיק מנת על הזה האירוע דרך לה אומר ה' מה לבדוק צריכה

ממנו, ולגדול לקחים לומר' רק נכון ולא כלום מבינים לא אנחנו

כלום' נתקן לא לכן ו וגשמי רוחני. מצב אותו ולהישאר

אדם כמו זה כי שבאו לייסורים שייך שאינו משהו לתקן, או

בגלל כהתחזקות ואז לב תקף ה ומקבל שנה עשרים שמעשן

וממשיך יום כל תהילים פרקי כמה עצמו על מקבל הוא המאורע

…לעשן

מהם ולגדול נובעים הייסורים מהיכן שאפשר כמה להבין חייבים

האומה ואת הפרט את לגדל שלהם התכלית כל זה. הרי

בצורה העולם את ולהנהיג לברוא היה יכול שה' מתאר הרמח״ל

הוא זאת עשה לא הוא אבל מאומה, בה מבינים לא שאנחנו. כזו

כנגד מידה " ומדודה מודרגת בצורה אותו ומנהל עולמו את ברא

אליו נתקרב כך ומתוך מעשיו את שנבין מנת על. "מידה

ה הנהגת דרכי את להבין וצריך אפשר כן, ,'אם נוכל לא אם וגם

וגם מזה. מעט להבין אפשר לפחות הנהגתו, פרטי כל את להבין

. הזו המלחמה את מעט לנו ולהמתיק לנחם יכולה זו חלקית הבנה

1 – מחשבותיך עמקו ""מאוד

של באופן ההשגחה את לתפוס עלול האדם פשוטה במחשבה

טוב- "עשיתי כלומר: כספומט, רע- עשיתי טוב, אקבל אקבל

שיש רואים אנו שהרי מובנת, אינה המציאות כך שאם אלא רע",

לו וטוב ורשע לו ורע. צדיק

יותר הרבה כדבר ההשגחה של מורכבותה את להבין צריך לכן

רחב ו ומורכב ממה ונסתרת עמוקה יותר הרבה ' ה שהנהגת

חושבים. שאנחנו

רגיל כשאדם. אלוהי מדע לימוד היא ה' הנהגת הבנת באמת

– אותו ושואלים זכוכית כוס על מסתכל עונה הוא כאן? יש מה

ברורה– אחת תשובה! כוס

הרבה בצורה עונה הוא שמולו, בכוס יש מה מדען כששואלים אבל

וכיוצא תנועה אטומים, עץ, וכית, זכ חול, אוויר, מורכבת: יותר

יחד שכולם רכיבים לכמה הזה הרכיב את מפרק המדען בזה.

הכוס את. יוצרים

אדם- שואלים אם אמונה. בלימודי גם הדבר כך אחראי מי

אבל ה'. או האדם פשוטה: תשובה יענה הוא מסוים? למעשה

מסובכים מרכיבים כמה שיש יראה ה' הנהגת בלימודי המעמיק

בחירי מעשה כמו המאורעות, ואת ההנהגה את יחד, כיבים שמר

יש אירוע בכל ולכן ועוד. אהבה של ייסורים הדור, צורך גלגולים,

ומ שמשפיעים נתונים כמה רכיבים התמונה. את

צריכה שהמציאות ולחשוב המציאות את 'לשטח' נוטים אנחנו

גם כך ומתוך ועונש, שכר של באופן מעשינו, כפי לנו להגיב

ה הנהגת על רבות קושיות לנו.'מתעוררות

שקרה, למה נכונה אחת סיבה אין הזה באירוע גם לא ובוודאי

האירוע בו. שנרצחו האנשים של פרטיים ועונש שכר שיקולי רק

העולם תיקון של עצומים לתהליכים וקשור גדול יותר הרבה ה הז

עליו להסתכל צריך וכך ישראל. וגאולת

לכן המלחמה על עומק הסתכלויות כמה נציע כפי הייסורים ועל

ו, אותנו מלמדים שחז״ל מה עמוק הבין ל אפשר אותם כשלומדים

ולאומית רוחנית גדול ול לטובה להשתנות הזה המאורע את יותר

הזו. מהמלחמה

כי ה' מחשבות כל את מקיף זה מאמר ואין עוד שיש ובוודאי

מחשבותיך עמקו "מאוד הן."עמוקות

2 - עמוס- הנביא פירושה אין 'השגחה'

''הגנה

אלא ה'. ידי על ביותר המושגח העם הוא התנ״ך פי על ישראל עם

? סתדר מ זה איך בהיסטוריה. הרבה הכי שסבל העם זה שבפועל

דחיפה אלא 'הגנה' פירושה אין ש׳השגחה' היא, לכך התשובה

מוגן שהוא הכוונה אין יותר שמושגח מי לכן, מסוימת. לתכלית

בכדי יותר אותו ודוחפים יותר איתו שמקפידים הכוונה אלא יותר

לתכליתו. שיגיע

בחייו יותר טוב יהיה דווקא לאו מושגח שלאדם היא, המשמעות

למה מסביר זה דבר אותו. ומשפרים עליו מסתכלים שיותר אלא

אלה הם ודווקא יותר המושגחים הם שבו והצדיקים ישראל עם

ההיסטוריה במהלך יותר. שסבלו

ב ג, (עמוס בתנ״ך מפורש באופן נאמר זה:)עיקרון אֶתְכֶם "רַק

כָלֹּ אֵּת עֲלֵּיכֶם אֶפְקֹּד כֵּן עַל הָאֲדָמָה מִּשְפְחוֹּת מִּכֹּל יָדַעְתִּי

."נֹּתֵּיכֶם עֲו

שאף ילד מאשר וגבולות עונשים יותר יקבל מחונך ילד דווקא

רבים כישרונות יש הזה לילד כי למה? עליו. משגיח לא אחד

יותר למעשיו מגיבים המחנכים ולכן הפועל, אל לצאת שצריכים

. אחר ילד לכל מאשר

3 - מלחמה דיני כוללות התורה מצוות

החיים בדיני רק לעסוק ועברה התמעטה והתורה לגלות יצאנו

המקורית התורה אבל וכו', כשרות שבת וחלב בשר דיני הפרטיים

בארצנו שהיינו בזמן והיקפה גדולה בכל חיה כשהייתה שלנו

החיים חלקי בכל עסקה ואוייבים מלחמה בדיני. וגם

עליהם ן ואי אותם פיתחנו ולא בהם עסקנו לא זמן הרבה לצערנו

, אליהם מודעים כך כל לא אנחנו לכן, מסכת וגם בתנ״ך יש אבל

, ומלחמותיהם מלכים הלכות בחז״ל הוראות יש מההלכות ובחלק

את למגר הארץ כל את לרשת האכזרים על להתאכזר מפורשות

אלא אותם קיימנו שלא רק לא שלצערנו הלכות ועוד ועוד הרוע

להם וויתרנו וריחמנו וייבים א השארנו ההפך, בדיוק עשינו כאומה

אחד שבוי תמורת מחבלים אלף ומסרנו ארץ חלקי, ומסרנו

נורא, אסון היא והתוצאה ההפך ומתנהגים עבירות כשעושים כי

: הוא פה והדגש פעם, אף טוב למקום מגיעים לא מהתורה

מלחמה מצוות של העבירות ש אותם ובהם שצריך כמו קיימנו לא

בעיקר עד באויב ולהילחם תודעה לשנות ובה בתש לחזור צריך

! ף הסו

4 - הגר״א- מתהליך חלק הן הצרות

גאולה ה

הרגיל האדם מתרחשות הן וכאשר רצויות אינן הצרות רוב פי על

אנשי אבל עלינו, מרחם לא ה' ואיך נצרכות הן למה מבין לא

צריך התהליך את לקדם מנת על שלפעמים מבינים אמונה

הצרה בזכות גדל הוא ואז לצרה האדם את או האומה את, להכניס

עצמן הצרות ש כזאת בצורה שנאמר. עות הישו את המביאות הן

יִּו וממנה ליעקב היא צרה ַ״ועת הוא עצמה מהצרה ל (ירמיה )'שֵּע" ו

שלו1. לישועה ויגיע יגדל

1 התור 'קול בספר מווילנא:'הגאון פי על צרה, מתוך באה והישועה ישועה, יוצאת צרה מכל משיח בעקבות כי מראש לדעת "יש שרו מצד ומכשולים בהפרעות באות משיחא עקבות יושע'. וממנה ליעקב היא צרה 'עת הפסוק ח״ו יהיה אם במשהו אחור לסגת לנו חלילה ולכן יוסף. של שרו ביד נופל בסופו אבל עשו של

נגיע המצר ומן יושע, ממנה דווקא כי בטוחים ולהיות עבודתנו, בדרך מכשלה, איזה קושי, איזה

."למרחביה

5 - הסולם– בעל הדעת את לנו בונים

הדעת את לבנות כדי זה בחיים לנו שקורה מה. כל

ייסורים דרך או תורה דרך הדעת: את לבנות דרכים שתי רק. יש

הזו הדרך והתקדמות. למידה דעות, למו הכוונה תורה' 'דרך

גם בונה ייסורים' 'דרך ייסורים. וללא יותר קצר למסלול מובילה

לעבור האדם יכול אליה שבדרך אלא דעת, אותה את היא

רבות. מהמורות

גוף תורת את נלמד אם למשל, לגוף טובים שמים נדע מיד, האדם

– ה׳תורה דרך הדעת את השגנו הזה במצב לו. מזיק נפט 'בעוד

הגוף תורת את לומד לא האדם בו אחר מצב יש אבל הגוף. , תורת

הוא קיבה, שטיפת לו מתבצעת חולים, לבית הולך נפט, שותה

דעת לאותה הגיע הוא כאן? קרה ומה חודש, למיטה, מרותק

נבנתה הזו שהדעת אלא שלו. לגוף טוב לא שנפט מבין הוא עכשיו

ייסורים של. בדרך

ויתור של בדעת היו ישראל מעם מעט לא הזה האירוע לפני

בעקבות והנה ישראל לאויבי הקודש ארץ חלקי ומסירת והכנעה

למסור שאסור תורה של דעת קיבלו רבים חלקים הזה המאורע

אותם לכבוש צריך ולהפך ארץ חלקי, שום

כעם אנחנו היום הדעת. קצת נבנתה ישראל שלעם רואים אנו היום

לזה גרם מה שלום. תמורת ושומרון יהודה את לפנות ניתן? לא

קטיף גוש פינוי דעת לנו הייתה לא זה. לפני הזה הנורא! והאסון

שאנו הייסורים בעקבות כיום, אבל בקלות. שטחים מביאים היינו

באשקלון מקבלים שאנחנו הקסאמים ו קטיף, גוש פינוי בשל חווים

הדעת את השגנו שקיבלנו הנורא והטבח היתר (בין,)ובאשדוד

לקרות כזה לדבר ניתן ולא. הזאת

עד זאת עושה הוא פשוטים לא דברים אותנו מעביר כשהקב״ה

הדבר את לפתור לא הוא פה שהסיפור מפני ולמה? הסוף,

דעת לנו לבנות אלא עלינו, שעובר. הספציפי

כאן יהיה אז תורה של בדרך מעצמנו ולמדים גדלים לא אנחנו אם

ושלום חס ייסורים ידי על להתברר שיצטרך. בירור

בנחת גור י שהאדם אינה העולם בריאת מטרת בסוף כי למה?

יהיו שכולם הנכונה, הדעת את שישיג אלא, ענבים ויאכל ובשלווה

אֶת דֵּעָה הָאָרֶץ לְאָה מ "כִּי ט): יא, (ישעיהו שנאמר הנכונה, ָבדעת

מְכַסִּים לַיָם כַמַיִּם."ה'

אותה עושים אם הדעת. בניית ידי על היא לגאולה הדרך לכן

אנו אזי ויישום, לימוד של בדרך כלומר ומצוות, תורה של בדרך

לעבור נאלצים אנו לא, ואם וסבל. זמן המון לעצמנו חוסכים

הדעת אותה. את לנו להקנות שמטרתם מורכבים תהליכים

6 - רמח״ל- פנים הסתר גדול לטוב הכנה

אבא כמו זה התמונה, כל לא זה אבל גדול וצער סבל רואים אנחנו

ללכת ומתקשה ונפוחה מקיאה בהריון אמא את שרואים, וילד,

והוא חולה היא כי כלל טוב פה ואין רע שלאמא הילד וטוען

ממשיכה והיא בבטן הנפיחות לה שירד הרבה עליה מתפלל

הילד של במציאות רע רק. ויש להתנפח

חיים גדול טוב יש בעומק הגלויה, בחיצוניות רק זה כל באמת אבל

דווקא הזאת הנפיחות דרך שמתפתחים. חדשים

מכונה זו תקופה לכן עמוק, הוא כי מוסתר התהליך של הפנים

את רק ורואים נסתרת התהליך של שהפנימיות פנים, הסתר

משהו וזה החיים הצמחת של גדול משהו פה שיש כיוון החיצוניות,

. וסבל רוע דרך בתחילתו שלו בחיצוניות ומתגלה נסתר הוא עמוק

ועצום טוב משהו כל שלפני וקבוע גדול כלל שזהו הרמח״ל וכותב

רע2 משהו שלו בחיצוניות יתרחש והקמת השואה (למשל,

2 קמו תבונות דעת: ספר מואס הקב״ה אין שבאמת והיא, גדולה, הקדמה לדעת לך יש ואמנם, עזוב העולם כאילו שנראה בשעה אלא העולם; את ומניח עוזב ואינו ח״ו, לעולם כפיו יגיע

כל תמיד ומחשבותיו ותיו ונפלא לעולמו, טובה מחדש הוא הרי שאדרבא, הוא הענין ממנו, נמצא ואז מאד, גדול הסתר עצתו מסתיר שהוא אלא לקלקולו; לא עולם, של לתיקונו רק היום היה לא הקב״ה ממנו, יוסף פרישת על בצער אבינו יעקב שהיה זמן כל עזוב…כי כמו העולם

קה עמו שעצה שמתוך אלא בשלוה, יעקב את ולהחיות יוסף להמליך גלגולים מגלגל אלא

יעקב על עובר הצער היה. הייתה, או לאדם לתת הקב״ה שרוצה עילוי שלכל אב, בנה וזה

- הטוב הזדמן זמן כל הנה לעולם, יקרה כן ועל נסתרת, עצה עומק מתוך אלא ובא מזדמן אינו הקב״ה נתן טובות מתנות "שלש ע״א), ה (ברכות ז״ל שאמרו כעניין זה והרי צער. לו קודם

יסורין ידי על אלא נתנן לא וכול״ן לישראל, קו אות לתע״ס הקדמה הסולם: בעל עוד ראה העולם שמספר למעשה דומה, וזה נפלאה. לטובה רעה וכל גדולה, לשמחה צער כל לו, נהפך נסע שהאדון פעם, וקרה כנפשו. אוהבו האדון שהיה אחד, אדון אצל בית נאמן יהודי, על

ליהודי נטל עשה, מה ישראל. שונא היה הזה, והאיש, ו. מקומ ממלא ביד עסקיו והניח לדרכו, הלך האדון, חזר וכאשר היטב. להשפילו כדי כולם, לעיני בפרהסיא, מכות חמש אותו והלקה ליהודי לתת ויצוהו המקום, לממלא ויקרא מאד, אפו ויחר לו. שקרה כל לו וסיפר היהודי, אליו

שהלקהו מכה כל בעד אדומים אלף יד, על. תיכף אשתו אותו מצאה לביתו. ושב היהודי נטלם אתה למה "א״כ, לו: אמרה לה. סיפר האדון?" עם לך קרה "מה רבה: בחרדה לו אמרה בוכה. לכל לי נותן היה והלואי, מכות. חמש אלא לי, הלקה שלא משום בוכה, "אני לה: אמר בוכה?"

אדומים… אלפים עשרת לי היו עתה כי מכות. עשר הפחות שאין הזה, העליון החוק לדעת ורצוי

)המדינה לנו תצמח הזאת הצורה כגודל ה' שבעזרת מצפים אנחנו

ישראל בגאולת גדולה קפיצה ונראה כפליים כפל גדולה ישועה

בעולם הרע. ומיגור

להויה קודם הוא ההעדר אשר העוה״ז, בעניני כמו ההסתר, שהיה במקום אלא גילוי, שום, לך אשר העליונים, בדברים וכן ונרקבה. שנזרעה במקום אלא נגלית, החיטה צמיחת אין כי

הנה יקון, לת שבא אחר הסתר, כל כי בה. הנאחז והאור, כפתילה יחס, להם יש והגילוי ההסתר בפתילה אור כמו בו, נאחז שנתגלה, והאור הזה. ההסתר למין המיוחס האור בסיבתו, . נגלה

דרכיך כל על זה. וזכור

7 - הזוהר- ספר רוחנית מלחמה זו

צבאית מבחינה שלו וביכולות בחמאס מזלזלים אנשים מעט לא

, חומרית אלפי שלו, הרוחני בכח מזלזלים מעט לא גם אבל

ימותו שכנראה שלימה בידיעה ישראל לגבול שנכנסים אנשים

גדולה מאמונה הנובעת נפש מסירות של רוחנית יכולת! זוהי

רוחני כח פה יש אבל צרוף ורוע טעות רשע של אמונה שזו נכון

מולו מתמודדים ואנחנו רוע של נפש ומסירות אמונה של עצום

ממנו להתעלם. ואסור

שאין לדעת צריך בו, לזלזל או אותו להקטין היא גדולה טעות

טכנולוגים במכשירים רק ורוע טומאה של רוח לנצח יכולת

תנצח היא נפש והמסירות האמונה, הרוח צבאיות יכולות והוספת

שלהם נפש והמסירות האמונה הרוע השקרית האמונה כנגד ולכן

והאמונה הרוח את שלנו נפש המסירות את להעצים צריכים אנחנו

להם נוכל כך ורק ישראל באלוהי שלנו. בקודש

דבקות יש נפש מסירות יש אמונה יש אלוהים יש הללו לארגונים

צום צדקה מילה ברית כגון רוחניות מצוות עושים גם והם במטרה

ה מאת 'רוחני שכר להם ויש וכו תעניות 'תפילה כך! על הזוהר

בארץ חלק מקבלים הם עושים שהם המילה ברית שבזכות אומר

א3) עמוד לב דף וארא שלנו הגאולה את מעכבים והם (

3 זמן אותו על אוי זה, על אוי ולד. לה אין עקרה שרי ותהי ואמר, פתח ובכה. חייא ר', נאנח

אחר הולידה שרה והרי למה. ר״י, לו אמר ישמעאל. את הגר שהולידה והיה ישמעאל, שנולד מפיו דבר שמעתי וכך רואה, ואני רואה, אתה לו אמר אוי? אומר אתה ולמה קדוש. גזע בן לה אל שרי ותאמר כתוב, נתעכבה, ששרה משום כי זמן, אותו על ווי שאמר, ובכיתי, ר״ש, של

והיה גבירתה, שרה את לרשת להגר, עמדה השעה וע״כ וגו' שפחתי אל נא בא וגו' אברם להגר על לו מבשר היה שהקב״ה פי על ואף לפניך, יחיה ישמעאל לו אמר, ואברהם מאברהם. בן נימול ואח״כ וגו'. שמעתיך ולישמעאל השיבו שהקב״ה עד בישמעאל, אברהם התדבק, יצחק,

להביא צריכים אנחנו אותם לנצח שכדי היא המסקנה כן אם

רק ולא הקדושה למען נפש ומסירות אמונה ומוסריות רוחניות

טכנולוגים. כלים

הממונה עמד שנים מאות ארבע וראה ובוא לעולם. יצחק שיצא מטרם הקדוש, בברית ונכנס

לו אמר בשמך. חלק לו יש שנימול מי לו, אמר הוא, ברוך הקדוש לפני ש ובק ישמעאל, בני של לו אמר יצחק. כמו בך חלק לו אין למה שנימול, ישמעאל והרי לו אמר כן. הוא ברוך, הקדוש ימים לשמונה כראוי בי מתדבקים שאלו אלא עוד ולא כך. אינו וזה וכתיקוניו, כראוי נימול. זה

. ימים כמה עד ממני רחוקים ואלו זמן לאותו אוי זה? על טוב שכר לו יהיה לא שנימול כיון זה, כל ועם הממונה, השר לו אמר ישמעאל של השר טענת כלפי הוא, ברוך הקדוש עשה מה ונימול, בעולם ישמעאל, שנולד המילה בשביל הקדושה, בארץ למטה חלק להם ונתן העליון, מדבקות ישמעאל בני את הרחיק

כמו מכל, ריקה שהיא בשעה הרבה זמן הקדושה ארץ על לשלוט ישמעאל בני ועתידים שבהם. שישלם עד למקומם, לשוב ישראל בני את יעכבו והם שלמות. בלי ריקה היא שלהם שהמילה

בעולם גדולות מלחמות לעורר ישמעאל בני ועתידים ישמעאל. בני של "הזכות

8 - תנחומא- מדרש האחדות כח

ונבדלים רחוקים פרודים האנשים כל שבו בעולם נמצאים, אנחנו

הבריאה תכלית נגד היא זו. מציאות

אחד להיות יתאחדו האנשים וכל החלקים שכל היא התכלית

עליהם תחול ומימלא אינה האלוהית הנשמה האלוהית, הנשמה

וריחוק ושנאה פירוד שיש לחול, יכול

האברים בין מפרידים שאם האדם של הפרטית הנשמה כמו בדיוק

גם כך בו, להתגלות יכולה ואינה מסתלקת מיד היא שלו הגופניים

ופרודה מפולגת באנושות לחול יכולה אינה האנושות של, הנשמה

לעם נשמה "נותן נשמה יש ישראל לעם ישראל בעם כן כמו

שהיא הנשמה ממנו מסתלקת בפירוד ישראל וכשעם עליה"

עליו באות הצרות כל ומימלא עליו האלוהית וההשגחה השכינה

יז" לא:)(דברים בְּקִּרְבִּּ֔י אֱלֹהַי֙ כִּּי־אֵ֤ין עַּ֣ל הֲלֹֹ֗א הַה֔וּא בַּיּּ֣וֹם וְאָמַר֙

הָרָע֥וֹת מְצָא֖וּנִּי הָאֵֽלֶּּה!"

אין זה וללא שלנו מאוד חשוב כח זהו האחדות שכח היא המסקנה

גשמי, ולא רוחני לא כלום לנו בזמן כיהודים שלנו העל משימת וזו

עליו יש באחדות הוא אבל עבירות עובר ישראל כשעם כי הזה,

אבל מסויימת שמירה כלל שמירה עליו אין באחדות אינו שהוא כ

ממנו4 מסתלקת ונשמתו. ה ובעזרת באחדות להרבות צריך 'לכן

. ושלום טוב רק עלינו יביא זה עניין

יח": שופטים, 4 חֲבּורָה עוֹשִּין שֶיִּשְּרָאֵל שֶבְּשָעָה הַשָלוֹם, כֹחַ גָדוֹל בְּרַבִּי, הַקַפָר אֱלִּיעֶזֶר רַבִּי אָמַר ח הַנ אֶפְּרָיִּם עֲצַבִּים חֲבּור שֶנֶאֱמַר: בָהֶם, נוֹגַעַת הַדִּין מִּדַת אֵין בֵינֵיהֶם, זָרָה עֲבוֹדָה אֲפִּילּו ַאַחַת,

(שם יֶאְּשָמּו עַתָה לִּבָם חָלַק שֶנֶאֱמַר: בָהֶן, נוֹגַעַת הַדִּין מִּדַת חֲלּוקִּין, שֶהֵן יז). ּובְּשָעָה ד, (הושע לוֹ

ב.)י,

9 - הסולם- בעל התורה פנימיות להגביר

העולם את ה' בהנהגת גדול סוד הסולם בעל לנו. מגלה

נחשבים העולם ובכללות וחיצוניות, פנימיות יש דבר בכל

ושבעים העולם, לפנימיות ויעקב, יצחק אברהם זרע ישראל,

העולם לחיצוניות. האומות,

ובחיצוניות השי״ת עובדי שהם פנימיות, יש עצמם בישראל וכן

השי״ת לעבודת מתמסרים שאינם. אלו

העולם אומות, די חסי שהם פנימיות, יש עצמם, העולם ובאומות

וכדומה שבהם והמזיקים הגסים שהם חיצוניות. ויש

להבין הזוכים שהם פנימיות, יש ישראל, שבבני השי״ת בעובדי וכן

שאינם אותם שהם וחיצוניות, וסודותיה, התורה פנימיות נשמת

שבתורה המעשי בחלק אלא. עוסקים

שבו, אל ישר בחינת שהיא פנימיות, בו יש מישראל, אדם בכל וכן

העולם אומות בחינת שהיא וחיצוניות, שבלב. הנקודה סוד שהוא

עצמו הגוף שהוא. שבו,

שהיא פנימיותו, בחינת את ומכבד מגביר מישראל, שאדם מתי

העולם אומות בחינת שהיא חיצוניותו, על שבו, ישראל בחינת

ומצד שבו הפנימיות את ולהעלות להגדיל שמתאמץ הכוונה שבו,

נותן שני את שלו הגוף לצרכי הכוונה שבו העולם אומות לבחינת

, המינימום

בני העולם, של הכללית וחיצוניות בפנימיות שגם במעשיו גורם אז

שהם העולם, ואומות מעלה, מעלה בשלמותם עולים ישראל

ישראל בני ערך את ויחשיבו יכירו שבכללות, . החיצוניות

את ומחשיב יר מגב מישראל הפרטי שהאדם להיפך, ח״ו ואם

בחינת על שבו, העולם אומות בחינת שהיא חיצוניותו, בחינת

בקרבך אשר "הגר מג) כח, (דברים שכתוב וכמו שבו, ,"ישראל

"ואתה מעלה", מעלה עליך "יעלה שבו, החיצוניות,"דהיינו

מטה "תרד שבך, ישראל בחינת שהיא הפנימיות, דהיינו בעצמך,

."מטה

אומות שהם העולם, שבכללות חיצוניות ה שגם במעשיו גורם אז

ומשפילים ישראל על ומתגברים מעלה, מעלה עולים העולם,

מטה ירדו שבעולם הפנימיות שהם ישראל, ובני לעפר, עד אותם

ח״ו. מטה

העולם לכל ירידה או מעלה במעשיו יגרום פרטי שאדם יתכן? איך

תי כש שווים והפרט שהכלל רוחני חוק שיש היא לכך התשובה

והפרטים בפרט, גם נוהג כולו בכלל שנוהג מה וכל מים, טיפות

מעלה או מוריד ערכו לפי פרט וכל כולו. שבכלל מה כל עושים

כולו הכלל. את

הזוהר בספר העסק שמתוך בזוהר, שכתוב מה מובן זה פי על

שלימה לגאולה הגלות מתוך לצאת יזכו האמת, . ובחכמת

כולו העולם כללות כמו, חיצוניות ו פנימיות בה יש התורה גם כי

התורה בפנימיות טרחתו מגביר אם בתורה, העוסק גם ולפיכך

שהם העולם, פנימיות שמעלת הזה בשיעור גורם נמצא וסודותיה,

אומות שהם העולם, חיצוניות על מעלה מעלה תעלה ישראל,

ח״ו ואם ישראל של בשבחם ויכירו יודו האומות וכל העולם,

שהאדם להיפך, וסודותיה התורה פנימיות מעלת משפיל מישראל

מצוה וטעמי השכל בחלק וכן ומדרגותיהן, נשמותינו בדרכי, הדנה

בלבד המעשה בחלק הדנה התורה חיצוניות מעלת. כלפי

העולם פנימיות את מטה מטה ולהוריד להשפיל בזה גורם, הוא

שהם עליהם, העולם חיצוניות את ולהגביר ישראל, בני שהם

ישראל את ויחשיבו ישראל, בני את ויבזו וישפילו העולם, מות או

ח״ו בהם חפץ לעולם ואין בעולם, מיותר דבר שהיו. כמו

העולם שבאומות החיצוניות שאפילו בזה, גורם אלא עוד, ולא

העולם שבאומות הגרועים כי עצמן, שלהן פנימיות על, מתגברת

ועולים מתגברים העולם, ומחריבי המזיקים שהם על מעלה

כל עושים הם ואז העולם, אומות חסידי שהם שלהם, הפנימיות

החורבנות

הזוהר בלימוד תלוי ישראל, מעלת וכל ישראל גאולת כן אם

בני של ירידתם וכל החורבנות כל ולהיפך, התורה, ובפנימיות

מעלתה והשפילו התורה, פנימיות את שעזבו מחמת הם ישראל,

כלל בו צורך שאין דבר ח״ו. הייתה ש כמו אותה ועשו מטה, מטה

10 - קוק- הרב הרבדים כל את לתקן

כאן היה. אנשים מאות רצחו ונ אסון למה דעות כמה בוודאי יהיו

קרה זה אסון א. : זה ש העולם טבע יש כש ומלחמות סכסוך אנשים

מתים; ג. החמאס; ליכולות נכון נערך לא צה״ל ב. שמיים, גזירת

לגמרי. אלוהי

אחד צודק. מי ראיות להביא עסוקים יהיו כולם יאמר טבע שכך

השני העולם. בכל מתרחש וזה העולם צה״ל של מחדל שזה ען יט

והשלישי נזהרו לא הם? ולמה מקור ביא י ו עלום י היו הם ש אמר

תקין היה הכל אם גם מקרה בכל, מתים משמיים. והכל

? צודק מי השאלה נשאלת

לנו5 מגלה קוק הרב צודקים כולם. תשובה: המתרחש אירוע שכל

: שכבות שלוש מ מורכב בעולם שכבה חופשית שכבה, טבעית

טבעית שכבה בו שיש האדם מבנה כמו ממש. אלוהית ושכבה

החופשית הבחירה ששם הרוח שהיא חופשית שכבה הגוף, , שהיא

הנשמה שהיא אלוהית. ושכבה

– לכך הראיות והנה גוף, רק הוא שהאדם ויאמר אדם יבוא אם

פיזיים איברים רק בעינינו רואים אנו! הרי שהוא לו נאמר לא, טועה

חלקי. באופן אבל צודק שהוא נאמר אלא שכבה בכל וכן. שכבה ו

5 רצונית סבה טבעית, סבה הן, סבות "שלש לד: שביעי, פרק ב, ברכות איה בעין הראי״ה, כותב

וענין דבר לכל הועיד אשר יתברך ד' יד מצד מחוללת שהיא ההשגחית, הסבה כולן של והכלל הסבה את יודעים בהיותנו שגם למדנו כן על שעה. לו שאין דבר לך אין באשר תעודתו, אלה שמכל הרצונית, הסבה על וגם הטבעית, הסבה אחר לחקור, צריכים אנו ההשגחית

העליונה ההשגחה בדרכי ידיעתנו."תשתלם

כן, כמו ש רע אירוע אלוהית גזירה ודאי הוא עולם ב התרחש

שתכליתה על אבל הדין, מידת דרך לייעודו העולם את לקדם

בבחירות להתלבש חייבת היא במציאות תתממש שהיא מנת

מסוכנים, טבעיים ובמצבים אנשים של רעות חופשיות היא אחרת

שללא האלוהית הנשמה כמו ממש. ל הפוע אל תצא לא

שלנו במציאות הופעה לה אין ובגוף ברוח. התלבשות

שהי שיאמר מי לכן ומי צודק, ודאי הוא למאורע טבעית סיבה ה ת י

צה״ל של טובה או רעה חופשית בחירה שזו שאומר צודק גם, הוא

– צודק הוא גם שמיים גזירת שזו שאומר ומי חלקיים שכולם אלא

התמונה את מקיפים ולא האירוע של. השלימה

להתווכח. טעם אין התלבשה שהיא אלא אלוהית גזירה ודאי זו

צריכים ודאי אנחנו הללו הרבדים ואת וטבעיים ושיים אנ במחדלים

יותר להיות למשל, . לתקן, עלינו לאכזרים אכזריים את לשנות

ומצוות בתורה להתחזק שלנו לאוייב הגישה. ך הדר זו על וכן


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

יום שבת, 20 במאי 2023

שבועות - מגילת רות – כִּי פָקַד ה' אֶת עַמּוֹ

1/7

שבועות ה׳ֶאתַעּמֹו- –ִּכיָפַקד רות מגילת!

drashotforyou. blogspot. com/2016/06/blog-post_63. html

ה׳ֶאתַעּמֹו ִּכי [1]ָפַקד

ְ "ְוַעָּתהֲהֹלאֹבַעז עִריםַהָּלְיָלה…ַוֹּיאַכל הּואֹזֶרהֶאתֹּגֶרןַהְּׂש מַדְעָּתנּו…ִהֵּנה (ג, ב רות ֹּבַעזַוֵּיְׁש:)מגילת

."ַוִּייַטבִלּבֹוַוָּיֹבאִלְׁשַּכבִּבְקֵצהָהֲעֵרָמה שופט שמונים, בן שהיה כבועז שאדם הייתכן מאכל שהם שעורים גורן בזריית אישית משתתף ומנהיג,

לשכב הולך בועז כי הייתכן? בהמה? בשדה שעורים גרגרי של עֵרמה על ולישון והתמשך השופטים שפוט בימי ששרר הגדול הרעב יוצא ישראל עם קיצו. אל בא שנים, מעשר למעלה

אחרי הראשונה ובפעם שדותיו את. לַעֵּבד בעמלו ברכה רואה הוא שנים, הרבה כך כל של שדותיה את חזרה בדרכן פוגשות כלתה ורות: נעמי שעורים של במרבדים עטופות ישראל ארץ בָנֳעִמיְורּותַהּמֹוֲאִבָּיה "ַוָּתָׁש מֹוָאבְוֵהָּמהָּבאּוֵּביתֶלֶחם ַכָּלָתּהִעָּמּהַהָּׁשָבהִמְּׂשֵדי ִּבְתִחַּלתְקִצירְׂשֹעִרים

.")(א, כב השעורים של המבורך היבול לאיסוף צופים הכל הגרגירים עֵרמות של והכנתן ולעיבודן החיטים, ואחריהם

הכנת לתהליך שותפים ונעריו בועז גם. בגרנות. והחיוני הבסיסי המזון הזאת והעֵרמה שעורים, כשאר אינם האלו. השעורים תבואה גרגירי של סתמי אוסף אינה את בחושיו קולט וחכמיו, הדור מגדולי שהוא בועז, ביטוי שהיה הקשה הרעב סיום על המכריזה ה' יד

ראשית את הזאת לעת השדה מן בצומח רואה הוא ה'. פני. להסתרת הארץ גאולת צמיחת ישראל, עם של חורבנו היא ישראל ארץ של חורבנה עם של גאולתו היא ישראל ארץ של וגאולתה

. ישראל עיני אליהם קרוב להיות רוצה ובועז חדשים, חיים המלאות האלה השיבולים את באהבה מלוות ה'

הכתוב פעמי את ולנשום ריחם את ולהריח השעורים גרגרי על ללון כמהה נפשו מהם. : וחלק

.")"ָרִציָת פה, ב (תהילים ה׳ַאְרֶצָךַׁשְבָּתְׁשִביתַיֲעֹקב המופלאות התקנות מן אחת על אור שופכת זו תובנה "…והתקינו בישראל הדין בתי שהתקינו והקדומות,

ם חברוַּבֵּׁש שלום את שואל אדם.")שיהא ט, ה ברכות (משנה שלום את שואל אדם שיהא: זו, תקנה מקור הפסוק מן נלקח ה', בשם חברו.")"ְוִהֵּנהֹבַעזָּבאִמֵּביתֶלֶחם ב, ד (רות ה' לֹוְיָבֶרְכָך ה׳ִעָּמֶכםַוּיאְמרּו ַוֹּיאֶמרַלּקֹוְצִרים על והקדוש הגדול ה' שם את להזכיר בועז ראה מה מה האדמה? ועבודת החולין מחיי חלק שהיא פעולה

הזאת התקנה את להתקין דין בית? ראו ההם בימים דווקא אות היה הזאת, בעת הזה השעורים שקציר מכאן, הכיל המבורך, השעורים יבול והארץ. העם עוון לכפרת

את הגואל ה' פני אור את:'בתוכו האזינו ב׳שירת הפסוק כמאמר עמו,

לב, מג (דברים. [2]")"…ְוִכֶּפרַאְדָמתֹוַעּמו

2/7

פנים ולהאיר לזה זה לחייך מתחילים האדם בני 'גם ה לשם ביטוי אמת, ִהָּנן וֵרעות אחווה לרעהו. איש

שהיא שלו ולחותמת שלום.")כז-שהוא (במדבר לֹום םְלָךָׁש ה׳ָּפָניוֵאֶליָךְוָיֵׂש א "ִיָּׂש אמת. ו, כה

משולשת: גאולה גאולת.) ישראל1 עם. גאולת ישראל )2 ארץ

דוד )3 בן משיח. גאולת

העם: גאולת כאב ומשפחתה, ִהָּנן נעמי של קשה גלות שנות עשר מתחיל והיגון כֹול הְׁש מתוך לגאולה. הממתין מתמשך

שומעת. נעמי אור. לבקוע תקווה בו שיש משהו (א, וִּכיָׁשְמָעהִּבְׂשֵדה תָלֶהםָלֶחם ה׳ֶאתַעּמֹוָלֵת.")ָפַקד …" מֹוָאבִּכי שמועה של סוג אקראי, אירוע של הוא, התיאור הסבל למודת נעמי של אזנה אל מקרה בדרך המגיעה

מואב. בשדה את להניע המתחילה ה' יד היא זו דבר, של. לאמיתו מקריות של בדרך הגאולה, תהליך

מודגש מקריות של בדרך האלוקית ההתערבות. אופי השני באירוע שאת ביתר

הארץְ: גאולת ֶחְלַקתַהָּׂשֶדה (רות)ַוָּתבֹואַוְּתַלֵּקט,"ַוֵּתֶלְך רִמִּמְׁשַּפַחתֱאִליֶמֶלַָוִּיֶקרִמְקֶר ְלֹבַעזֲאֶׁש ַּבָּׂשֶדהַאֲחֵריַהֹּקְצִרים

.")(ב, ג בחלקת העתידי הגואל לבין רות בין אקראי מפגש? לכאורה שדה חלקת אותה אל רות את כיוון מי שדהו.

הקלעים מאחורי העומדת ה' יד אלא זאת. אין האירועים את ומכוונת

מאוד בצומת השלישית, בפעם אלינו חוזרת. המקריות המגילה בהמשך מרכזי

דוד בן משיח: גאולת.")ְוִהֵּנה ם בָׁש "ּוֹבַעזָעָלהַהַּׁשַערַוֵּיֶׁש (ד, א רִּדֶּברֹּבַעז… ַהּגֹוֵאלֹעֵברֲאֶׁש ביותר החשוב האדם השער ליד במקרה עובר סתם, כך לא שהכתוב ם גואלֲעלּוםֵש מתגלה זה. ברגע

"פלוני אלא שמו, את להזכיר."טורח אלמוני הפתעתם את חז״ל ביטאו הבחנתם: בדקּות עובר הגואל והנה שם וישב השער עלה! ?"ובועז (מה קאים? הוה תרעא לאחורי מה? ! בעז". דבר אשר

מאחורי והמתין עמד הוא.")האם ז ז, רבה (רות השער?) נחמן ברבי שמואל רבי נדיר. מקרים צירוף: כלומר, הזאת הנקודה את ומחדד מוסיף הקב״ה הטיסו העולם, בסוף היה "אפילו ומצטער יושב (בועז) צדיק אותו יהיה שלא כדי לשם והביאו

.")(שם חזית אל אותו ומובילה הגואל את המניעה ה': יד חלקו את לתרום השמח נסתר שותף הוא הקב״ה הזירה. עולם גדולי שני דרשו כך ברכיה רבי "אמר ורות שלו את עשה בעז אומר, אליעזר ר' יהושע. ור' אליעזר רבי

ונעמי שלה את.")עשתה (שם שלי את אעשה אני אף הקב״ה אמר שלה, את עשתה

שלושת הן הן האלו, 'המקריים' האירועים. שלושת חגים אנו שסביבן הגאולות

3/7

ִמיָא

יהודה, לחם לבית ורות נעמי הגיעו כאשר. מיד, העיר כל וגעשה רעשה

.")"…ַוֵּתֹהםָּכלָהִעירֲעֵליֶהן (א, יט ַוֹּתאַמְרָנהֲהֹזאתָנֳעִמי? מוזרה כך, משום מקום. בכל התפרסם רות של סיפורה על הממונה נערו את בועז ששואל השאלה מאוד

: הקוצרים.")"ַוֹּיאֶמרֹּבַעזְלַנֲערֹוַהִּנָּצב (ב, ה ַעלַהּקֹוְצִריםְלִמיַהַּנֲעָרהַהֹּזאת? העובדה מלבד הרבה ידע לא שהנער נראה התשובה מן משדה נעמי עם ששבה מואבייה נערה שהיא

יותר הרבה ידע שבועז מסתבר. מואב. מופיעה רות כאשר השנייה, : בפעם ושוב בשאלה בועז מפתיע השעורים, בגורן הלילה בחצות

(ג, ט.")"ַוֹּיאֶמרִמיָאְּת? ! השלישית, : בפעם בשאלתה נעמי מפתיעה נעמי, בית אל בועז עם המפגש מן רות חוזרת כאשר

.")"ַוָּתבֹואֶאלֲחמֹוָתּה, ַוֹּתאֶמר: ִמי (ג, טז ַאְּתִּבִּתי?

הרמז מהו את? מי זהותה: על רות נשאלת פעמים? שלוש כאן הטמון

דוד ניצב עת רבות, שנים כעבור חזרה תופעה. אותה הפלישתי גלית מול רות, של בנה בן ישי בן

בן דוד את היטב הכיר המלך שאול כי יודעים אנו הרעה רוחו את מסיר היה ואף כליו כנושא שימש דוד ישי.

נגינתו באמצעות שאול: של אּולַוַּיֲעֹמד "ַוָּיֹבאָדִודֶאלָׁש אּול אֵכִלים…ַוִּיְׁשַלחָׁש נֵׂש לֹו ְלָפָניוַוֶּיֱאָהֵבהּוְמֹאדַוְיִהי יֵלאֹמרַיֲעָמדָנאָדִוד ֶאלִיַׁש

טז, כא-ְלָפַניִּכיָמָצאֵחןְּבֵעיָני".)א, (שמואל וחיתתו אימתו את ומטיל הפלישתי גלית מופיע כאשר שאול לפני דוד מתייצב ישראל, וכל המלך שאול על

בפלישתי. ולהלחם ללכת רשות: ומבקש המסוכנת לדרכו אותו ושולח בהצלחה דוד את מברך שאול

אּולֶאלָּדִוד, ֵלְך, .)"…ַוֹּיאֶמרָׁש א' (שמואל אּולֶאתָּדִודַמָּדיו…" ַוה׳ִיְהֶיהִעָּמְך. ַוַּיְלֵּבׁשָׁש יז, לז

הפלישתי לקראת למערכה יוצא דוד כאשר קרה? מה אּולֶאתָּדִודֹיֵצא,'"ְוִכְראֹותָׁש רַהָּצָבא: ֶּבןִמיֶזהַהַּנַער ִלְקַראתַהְּפִלְׁשִּתי, ָאַמרֶאלַאְבֵנרַׂש א (שמואל ַאְבֵנר?

.")יז, נה שאול עליו מצווה יודע, שאינו משיב אבנר: כאשר

"!"ַוֹּיאֶמרַהֶּמֶלְךְׁשַאלַאָּתה, ֶּבן ִמיֶזהָהָעֶלם קרה מה ממרחק, דוד את לזהות קשה היה אולי? ואם שאול לפני ועמד דוד הגיע כאשר "ּוְכׁשּובָּדִודֵמַהּכֹותֶאת אּול…ַוּיאֶמר ַהְּפִלְׁשִּתי, ַוִּיַּקחֹאתֹוַאְבֵנרַוְיִבֵאהּוִלְפֵניָׁש אּול: ֶּבןִמיַאָּתה ֵאָליוָׁש

."ַהָּנַער? ַוּיאֶמר: ָּדִודֶּבןַעְבְּדָך יֵּביתַהַּלְחִמי ִיַׁש

המוזרה: ֶּבןִמי השאלה מופיעה השלישית? בפעם ַאָּתה

המוזרה לשאלה מתייחסת עו:) (יבמות: הגמרא בדרכה עליה ומשיבה הזאת

4/7

"ויאהבהו והכתיב: הכירו?) לא (האם ליה? ידע "ולא (על משאיל קא אאבוה אלא כלים!" נושא לו ויהי מאד לא ואביו. שואל) הוא )אביו (כך קאמר …הכי באנשים"! בא זקן שאול בימי "והאיש והכתיב: ליה? ידע אמר

אתי מפרץ אי אוִמֶּזַרח) יהודה בן פרץ מזרע הוא (אם אתי? מזרח אי אתי, מפרץ אי שאול: הוי- מלכא לו יהיה)…אמר (מלך אם עליו שאל לאו, אם למלכות הוא הגון אם עליו משאיל שאתה עד האדומי: דואג

לבא."ראוי לאו אם בקהל שיכה למי בתו את הבטיח המלך ושאול היות כלומר, ראויה משושלת הוא אם לברר החל הוא גלית, את

! למלכות

לזהותה נשאלה היא שגם המואביה לרות ההקבלה לאור כי ונאמר, נשיב לעיל, שהצגנו כפי פעמים שלוש

זוויות מתגלות וגםְבָדִוד גםְברּות המעלות ומדהימות, מפתיעות פעם, אחר פעם באישיותם חדשות

? ִמי השאלה את ושוב: שוב ָאְּת? ֶּבןִמיַאָּתה

ובאצילות בעדינות מתגלים הם הראשונה. בפעם

ובגבורה בעוז השניה. בפעם

הניצחון שאחרי ובצניעות בענווה השלישית. ובפעם

הארץ העם, של המשולשת בגאולה המאמר את פתחנו פעם מתגלים אלו שלושה גם דוד. בן ומשיח

חדשות בפנים פעם: אחר

ישראל ארץ ישראל עם ולהשתקם( להתאקלם מנסים,)בעדינות משוממותה נגאלת למולדתו וחוזר נגאל

ישראלית ובחוצפה מלחמות של וגבורה בעוז לבניה וחוזרת אל( בבואה רות של להתנהגות שמתאימה

את בונה ישראל עם של( הגשמית הקומה גבי על משיח) הלילה בחצות,)הגורן שלו הרוחנית הקומה

.)בענווה והחלוצים והכבישים הביצות ובצניעות(

משולשת פליאה הזאת- מהגאולה בהלם העולם רק לא: הנגאל ישראל בעם מתבוננת ישראל ארץ למראה מאמינה ולא לארצו, בהמוניו וחוזר פזוריו מארצות

: עיניה.")"ְוָאַמְרְּתִּבְלָבֵבְךִמיָיַלדִלי מט, כא (ישעיה ֶאתֵאֶּלה?

והנה. היהודים את העולם הכיר שנה אלפיים כי בזמן[3]מדוע? יוזמה וחסרי כוח חסרי ומושפלים, כחלשים

לתפארת, מדינה בונה רגליו, על היהודי העם עומד בלבד, שנים עשרות מאוד, קצר לב אמיץ צבא מקים

ולרבבות לאלפים וחכמה תורה מוסדות בונה. וחזק,

להערצה מושא הופכת ישראל ארץ גם כעת לבלי פניה את משנה ונידחה, שוממה עיר ציון, והשתוממות.

: הכר

5/7

"ִמיָׁשַמעָּכֹזאתִמיָרָאהָּכֵאֶּלה? ֲהיּוַחלֶאֶרץְּביֹוםֶאָחד? ִאםִיָּוֵלדּגֹויַּפַעםֶאָחת? ִּכיָחָלהַּגם ָיְלָדהִצּיֹוןֶאת

סו, ב (ישעיהו.")ָּבֶניָה

גם רבתי בהפתעה יתקבל דוד בן: משיח

."ִהֵּנהַיְׂשִּכילַעְבִּדיָירּום ה׳ַעלִמי נּוּוְזרֹוַע אְוָגַבּהְמֹאד…ִמיֶהֱאִמיןִלְׁשֻמָעֵת ְוִנָּׂש נב, יג (ישעיהו ִנְגָלָתה?

.")נג, א

: הקב״ה אלא אפילו משתאים, אנחנו רק ולא גדולה בפליאה הסופית בגאולה יתבונן ועצמו בכבודו ה׳ְצָבאֹותִּכיִיָּפֵלא "ֹּכהָאַמר ְּבֵעיֵניְׁשֵאִריתָהָעםַהֶּזהַּבָּיִמיםָהֵהםַּגםְּבֵעיַניִיָּפֵלאְנֻאם (זכריה ה׳ְצָבאֹות"

.)ח, ו

שליט״א[1] סבתו שבתאי הרב ע״י נכתב רות במגילת המהלך.

בחקתי[2] אז- מצוות ונעשה תורה נלמד אנחנו אם – םֹאָתם" יֶת "ִאםְּבֻחֹּקַתיֵּתֵלכּוְוֶאתִמְצֹוַתיִּתְׁשְמרּוַוֲעִׂש יגֶאת יגָלֶכםַּדִיׁשֶאתָּבִצירּוָבִצירַיִּׂש ןִּפְריֹו: ְוִהִּׂש "ְוָנַתִּתיִגְׁשֵמיֶכםְּבִעָּתםְוָנְתָנהָהָאֶרץְיבּוָלּהְוֵעץַהָּׂשֶדהִיֵּת –

."…ָזַרע בציר את דיש לכם "והשיג רש״י: עד- תעסקו ובבציר הבציר, עד בו עסוקים ואתם מרובה, הדיש שיהא

הזרע."שעת אדמה עבודת של שפע כזה לנו ייתן הקב״ה מצוות ונעשה תורה נלמד אנחנו אם נכון הבנו אם אז

השנה כל בכלל ללמוד זמן לנו יהיה? ! ? שלא במבט ישראל בארץ ובציר) (דיש האדמה עבודת על מסתכלים כשאנחנו רק מתחילה הזאת השאלה

באוקרינה וקוצרים חורשים זורעים אנחנו כאילו! …חיצוני

מצוה – בא״י האדמה! עבודת על הוספות (רמב״ן, לשממה" נעזבה "לא שנצטווינו הארץ ישוב מצוות של חלק היא האדמה עבודת החיים (אור התורה" כל כוללת מצווה "והיא (ספרי), שבתורה המצוות כל כנגד ששקולה ד), , סהמ״צ

ל, כ.)דברים את הוכיח ישמעאל ורבי תורה, לימוד לעומת האדמה עבודת של ערכה בעניין בגמרא מחלוקת יש מהפסוק חשיבותה דגנך מפני""ואספת אלא ללמדנו? בא ומה מיותר, לכאורה שהוא יא, יד) (דברים לחשוב יכול הייתי (א, ח), ולילה" יומם בו והגית מפיך הזה התורה ספר ימוש "לא יהושע בספר שכתוב לכן האדמה, בעבודת לעסוק ולא כמשמעו פשוטו לקיימו שצריך לתלמוד שנוסף ללמדנו התורה באה

דגנך ב״ואספת גם לעסוק צריך לה״תורה, (ברכות.): סופר ה׳חתם הגאון אמורים׳הסביר הדברים שאין לו, א) סוכה (חידושים, ורוב ישראל בארץ "אלא הקדושים פירותיה ולהוציא ישראל ארץ ישוב משום מצווה גופה בקרקע שהעבודה שרויים, , ישראל

דגנך 'ואספת התורה ציוותה זה."'ועל לגבי-על תמוה פסוק מוסבר זה פי בועז לבועז- וכי ג, ב). (רות הלילה" השֹערים אתֹגרן הואֹזרה "הנה בלילה לעשות מה היה לא – צא.) בתרא (בבא השופט אבצן הוא והוא ה, טו) רבה (רות הדור גדול שהיה תבואה לזרות? אלא ישוב במצוות לעסוק בעצמו הוא שרצה מצווה", "משום סופר': ה׳חתם אומר אלא

. הארץ

6/7

ארבע נטע האמוראים, מגדולי אחד ינאי, שרבי יד.) בתרא (בבא בגמרא מסופר משום-וכן כרמים. מאות

ראב״ד בשם (שטמ״ק הארץ יישוב.)מצוות הכי בתורה, עסוק שאני מפני תפילין אניח לא תאמר, "וכאילו נפלאה: בהשוואה סופר' ה׳חתם ומסיים

התורה עסק מפני דגני אאסוף לא יאמר, לא כן] גם [כך. נמי מצווה בכלל הכל הארץ ישוב בהם שיש אומנויות שאר אפילו."! ואפשר ב׳טור מפריה׳מובא "ונאכל המילים את שלוש מעין ברכת בנוסח לומר לא שפסקו שיש רח) סי' (או״ח ארץ את חומדים אנו אין כי וכו'" לך "ונודה המזון בברכת וכן מטובה", אלא-ונשבע פירותיה מפני ישראל

כמו הפירות, בממשיות שורה גם הארץ שקדושת מפני לאומרם, כן נפסק להלכה אבל קדושתה. מפני

ומטהרתה השכינה מקדושת ניזונים אנו הפירות באכילת "כי הב״ח: ."שהסביר

ולפי בשבוע, ראשון ביום אומרת זאת סה.), (מנחות השבת ממחרת היא העומר שקצירת טענו הצדוקים יום ממחרת שהיא אומרים חכמים אבל שבת, דוחה היא אין בשבת-זה חלה היא ואם פסח, של ראשון, טוב

(שם חג ימי זה על וקבעו חכמים אותם ניצחו בסוף השבת. את העומר קצירת.)דוחה משומרי יותר ושמירתה השבת קדושת על חרדים היו שלא ודאי הרבה? כך כל הצדוקים התעקשו למה

הנצחיים! ? תורה עמ הראיה (מאמרי קוק הרב 'הסביר בשבילם180 הקציר. ראשית קדושת עניין את לעכל יכלו לא שהם )

ספוגה החקלאות שאצלנו הבינו ולא פשוט, חיוני כלכלי גורם רק העמים, כל אצל כמו היתה החקלאות

בכוחה שיש המקדש עבודת של עליונה היותר הקודש עבודת למדרגת עולה הקציר ושראשית קודש, אבל בשבת, האסורות המלאכות ותשע לשלושים שייכת המעשית החקלאות שעבודת מובן שבת. לדחות

ציבור קרבן בדרגת הנו הקציר ראשית של חגיגה קרבן ולכן קודשים, קודש היא בישראל החקלאות עצם

שבת שדוחה. קבוע

ברורים הדברים בגמרא, רבותינו מדברי עין מעלים שאינו: למי – החקלאות - ומוחלטים הגאולה סימן מזה שנאמר מגולה קץ לך )אין ופריכם' תתנו ענפכם ישראל הרי ואתם אבא רבי ח,"ואמר לו (יחזקאל בעין פריה ישראל ארץ כשתתן כי ישראל תשאו לעמי אז" יפה, אומרת זאת א), צח (סנהדרין לבא'" קרבו

ד', וברוך (רש״י), יותר" מגולה קץ לך ואין הקץ, . יקרב יפה עולים בארצנו היבולים

שאין מוילנא: הגאון - מוילנא הגאון ישראל, מאור הגדול רבנו, פסק הקץ הגאולה את תביא חקלאות

ארבעה שיש הבהיר הגאון הגאולה. את לקרב גדול אמצעי אלא בעלמא, סימן המגולה של אופנים קשות שגזרותיו מלך עליהם מעמיד ד' תשובה. ב. . ידי על א. ד-גאולה: ציון. שיבת של מגולה קץ ג. מהמן.

ד.'בסוד הגאון צורך-והורה יהיה לא ואז ציון, שיבת ידי על המגולה הקץ של השלישי באופן לבחור לתלמידיו

סופ״ד התור (קול מהמן קשות שגזרותיו מלך.)להעמיד הגאון עשה וכן (ספר בנטיעה ולעסוק בארצנו היישוב ראשית את לכונן רב במספר תלמידיו בחירי ושלח

תש״ז ירושלים לוי, דוד לרבי ציון, .)חזון עבדיך רצו כי "תרחם? כתוב ואת" אבניה את ומתי יד). קב (תהילים מועד" בא כי לחננה, עת כי ציון,

היינו הכוזרי), בסיום הוא וכן טו. קב (שם יחוננו".)עפרה קיז (ב השממה נטיעת

הקודש אדמת לעבוד שיתחילו רבי הגאון ישראל: כתב יקיימו שאם ברור כבר "ואצלי גוטמכר אליהו בסך לכך" ראויים ישראל יהיו כשלא גם הגאולה, התחלת שתהיה משפחות, ק״ל בראש הנדפס (מכתב

ואקס אלעזר חיים לרב חיה נפש.)שו״ת

כתב וכן עבודה ובכל ובלבנים בחומר היתה גלותנו "תחילת אלקלעי: חי יהודה הרב הגאון (נחמת בשדה" עבודה ובכל ובלבנים בחומר היא גאולתנו ותחילת ניסן, בשדה יג, שנה המבשר, הארץ,

.)תרכו

7/7

בצבא[3] מפקד יהיה שרב להיות יכול איך אותי שאלה מצרפת מזמן לא שעלתה מישהי? ! ? … ב התמקדנו הגלות שנות כל את׳במשך אבל שכחנו י' ַהְמַלֵּמדָיַדיַלְקָרבֶאְצְּבעֹוַתי״ְתִפּלֹותָּדִודֶּבןִיָׁש

!"ַלִּמְלָחָמה המלך דוד של בעדינות "ֲעִדינֹו, התמקדנו בתורה- ועוסק יושב כשהיה אבל- כתולעת". עצמו מעדן היה

את "ָהֶעְצִני" שכחנו למלחמה- שיוצא ובשעה כעץ- עצמו מקשה היה."


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

יום שני, 24 באפריל 2023

אני שייך לעם יום העצמאות תשפג

אני שייך לעם - יום העצמאות תשפ״ג

א - מדרגות בגאולה – ״קמעא קמעא״

תלמוד ירושלמי ברכות א׳ א׳: ״רב חייא רבה ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בבקעת ארבל בקריצתא וראו איילת השחר שבקע אורה, אמר לו רב חייא רבה לרבי שמעון בן חלפתא בי רבי: כך היא גאולתן של ישראל: בתחילה קימעא קימעא כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. ״

זוהר בראשית דף קע׳ עמ׳ א׳ תרגום הסולם: רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, בִּזְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָקִים אוֹתָם וְיוֹצִיאֵם מִן הַגָּלוּת, אָז יִפְתַּח לָהֶם פֶּתַח שֶׁל אוֹר [שהוא] דַּקִּיק קָטָן, וְאַחַר כָּךְ פֶּתַח אַחֵר שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִפְתַּח לָהֶם שְׁעָרִים עֶלְיוֹנִים פְּתוּחִים לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם.

(משל) לְאָדָם שֶׁנִּתָּן בַּחֹשֶׁךְ וְדִיּוּרוֹ הָיָה תָּמִיד בַּחֹשֶׁךְ, כְּשֶׁיִּרְצוּ לְהָאִיר לוֹ, צְרִיכִים לִפְתֹּחַ לוֹ אוֹר קָטָן כְּעֵין הַמַּחַט, וְאַחַר כָּךְ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, וְכָךְ בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁיָּאִירוּ לוֹ כָּל הָאוֹר כָּרָאוּי. כָּךָ הֵם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג) מְעַט מְעַט אֲגָרֲשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךְ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְגוֹ׳. וְכֵן לְמִי שֶׁהוּא בָּא לְהֵרָפֵא, אֵינוֹ בְּשָׁעָה אַחַת, אֶלָּא מְעַט מְעַט עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק.

ב - נסיגות בגאולה – ״כי גואל חזק אתה״

ישעיה פרק נה י: ״כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל: כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי לֹא יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם כִּי אִם עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר חָפַצְתִּי וְהִצְלִיחַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיו. הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד יֹאמַר יְהֹוָה אִם אֲנִי הַמּוֹלִיד וְעָצַרְתִּי אָמַר אֱלֹהָיִךְ. ״

מיכה ז: ״אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ יְהֹוָה אוֹר לִי. ״

ילקוט שמעוני דברים פרק ט רמז תתנב: מתוך צרה רוחה ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע. מתוך נפילה קימה כי נפלתי קמתי. מתוך אפלה אורה כי אשב בחשך ה׳ אור לי.

פרי צדיק פרשת נצבים - אות א: והוא שעל ידי הנפילה זה עצמו יהיה סיבה לקימה שעל ידי הירידה יכול להיות העליה יותר וכן הוא אומר כי שבע יפול צדיק וקם שעל ידי הנפילה דייקא יהיה הקימה.

עין איה ברכות א סג: משפט כל כשרון, שיש איזה כשרון טבעי קודם לו שהוא למטה ממנו, אז כל זמן שלא הגיע זמן הכישרון היותר נעלה לשמש, מתחזק בו הכישרון השפל. אבל כיון שהגיע זמן הכישרון היותר נעלה, הכישרון השפל נחלש, וצריך זהירות שהכישרון הנעלה, לבד מיתרונו, ימלא ג״כ את מקום הכישרון השפל שאם לא ימלא תעודת תפקיד הטבע, אז ישפל במדרגתו.

ג - הייעוד של עם ישראל - זר הפרחים של האנושות

עין איה ברכות ט רצ: ״התכלית הלאומית של ישראל, מיוחדת היא בתור חטיבה אחת בעולם, שהיא מצויינת בתקוותה לעצמה לא בשביל עצמה, כ״א בשביל הטוב הכללי שהוא הטוב של המוסר והיושר האמיתי, שא״א שיבנה כ״א ע״י תיקון עולם במלכות שדי. אין מגמת מלוכת ישראל בתור אבר פרטי מכל האנושית כולה, כ״א בתור הכלל כולו שצריך שיתכנסו אליו כל הפרטים, להתעלות עמו להשפיע עליו ולהיות מושפע ממנו.

אמנם כל העמים, לכל אחד מהם יש מטרה ותעודה המצטרפת בתר מקצוע מיוחד הנצרך לתיקון העולם, שכל אומה מתייחדת בה ע״פ תכונותיה, גזורה ע״פ דיעותיה והכח ההיסתורי שלה, ומנחילה למין האנושי כולו את קנינה הפרטיים, וכל העמים צריכים לעבוד יחד בעבודה האנושית איש איש לפי המקצוע המיוחד לו לפי טבעו. אמנם הדבר המיוחד בחכמת ישראל, חכמת התורה, הוא להשכיל איך כל עבודת העמים כולם בשדי החכמה מתכנסת למקום אחד לדעת ד׳. ״


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

יום שלישי, 10 באפריל 2018

הלל ביום העצמאות

לה״ו תשעח אייר שוקרון חנן הרב העצמאות– ביום הלל טובה? הנהגה או חיוב

מתי לומר חייבים? הלל

את בהם לגמור ראו: ומה תענית, ט מגילת 1. ברייתא ברוך הקדוש שעשה ותשועה תשועה שכל? ללמדך ההלל

הוא, וכך ובשבח בהלל לפניו מקדימין הם לישראל הוא ב אומר וגו'. טוֹב 'כִּי לה בְּהַלֵּלּובְּהוֹדֹת וַיַעֲנּו, יא) (ג עזרא

2, א: קיז. פסחים אמרו מי זה. . ? הלל אומרים: חכמים

אותו אומרים שיהו לישראל לה ם תיקנו שביניהן נביאים

עליהם תבא שלא וצרה צרה כל, ועל ופרק פרק כל על גאולתן. על אותו אומרים, ולכשנגאלין לישראל

רש״י: ושלום חס שאם כלומר דנקט, הוא מעליא לישנא גאולתן על אותו אומרים ממנה, ויושעו עליהן צרה, תבוא

חנוכה. כגון

3 רשאי הימנה ונגאל צרה שאירעתהו יחיד כל. המאירי: מברך שאינו אלא שנה בכל יום באותו לעצמו הלל לקבוע

צרה כל על לאמרו נביאים יסוד היה כך וצ, י. . בור עליו כ וצרה ממנה. שנגאלים

4 שִּמְּחַתְּכֶםּובְּמוֹעֲדֵּיכֶםּובְּרָאשֵּי: ּובְּיוֹם י, י. במדבר שַלְּמֵּיכֶם זִּבְּחֵּי וְּעַל עֹֹלתֵּיכֶם עַל בַחֲצֹצְּרֹת חָדְּשֵּיכֶםּותְּקַעְּתֶם

א- לִּפְּנֵּי לְּזִּכָרוֹן ל ָכֶם וְּהָיּו ֵֹּלה יכֶם.

מארץ ששבתם - ובמועדיכם שמחתכם: וביום עזרא אבן שמחה יום וקבעתם עליכם הבא האויב נצחתם, או אויב שמחה. חנוכה ימי ושבעת פורים כימי

5 ' ה: הוֹשִּיעֵּנּו קו, מז. תהילים הַּגוֹיִּם מִּן וְּקַבְּצֵּנּו א-ֹלוהֵּינּו

קָדְּשֶָך לְּשֵּם לְּהֹדוֹת בִּתְּהִּלָתֶָך" ַלְּהִּשְּתַבֵּח

מתי לא הלל? אומרים

6 משיח חזקיהו לעשות הקב''ה: ביקש צד, א. סנהדרין רבש''ע הקב''ה לפני הדין מדת אמרה ומגוג גוג וסנחריב

לפניך ותשבחות שירות כמה שאמר ישראל מלך דוד ומה

ולא הללו הנסים כל לו שעשית חזקיה משיח עשיתו לא פתחה מיד נסתתם. לכך משיח" תעשהו לפניך שירה אמר תחת שירה לפניך אומרת אני רבש''ע לפניו: ואמרה הארץ

שנאמר לפניו שירה ואמרה פתחה משיח ועשהו זה צדיק

וגו'. לצדיק צבי שמענו זמירות הארץ מכנף כד-טז} {ישעיה זה! לצדיק עשה צביונו רבש''ע לפניו: העולם שר אמר לי. אוי לי אוי נביא אמר לי רזי לי רזי ואמרה קול בת יצאה

7 יהושע רבי אמר אבין בר חייא רבי: אמר, א יד. מגילה ממיתה 'שירה, אמרי לחירות מעבדות ומה קרחה: בן שכן? כל לא לחיים נימא! נמי הלל הכי אי שאין לפי

דנס מצרים יציאת לארץ. שבחוצה נס על הלל אומרים שירה? אמרינן היכי לארץ שבחוצה שלא עד כדתניא

שירה, לומר ארצות כל הוכשרו לארץ ישראל נכנסו לומר הארצות כל הוכשרו לא לארץ ישראל משנכנסו

אמר: נחמן רב שירה. אמר: רבא הלילא. זו קרייתא

התם בשלמא פרעה, עבדי 'ולא ה עבדי הללו קיג-א} {תהילים

אחשורוש? עבדי ולא ה'' עבדי 'הללו הכא אלא אכתי

תניא והא קשיא, לר''נ בין לרבא בין אנן! אחשורוש עבדי כיון שירה. לומר הארצות כל הוכשרו לא לארץ משנכנסו

הראשון. להכשירן חזרו שגלו

. . )אומר (ר״ת ז״ל יעקב: ורבינו ז, ב ברכות יונה רבנו וצרה צרה כל על נתקן ההלל שעיקר הענין: הוא שכך, צרה ישראל לכל שהיה. שבשעה הציבור על תבוא שלא והיו טוב יום עושין היו נס עמהם עושה הקב״ה והיה היו שלא אע״פ קריאתו על לברך חייבים והיו הלל אומרים

לכל שנעשה בנס אלא היתה לא תקנה. ועיקר אותו גומרין הצר על בארצכם מלחמה תבואו וכי, דכתיב ישראל

וגו.' והרעותם אתכם הצורר

האם העצמאות יום בקריטריונים? עומד

'שֵּנִּית ה יוֹסִּיף הַהּוא בַיוֹם: וְּהָיָה אי, אי ישעיהו לִּקְּנוֹת ֹיָדו

שְָּאר אֶת מֵּאַשּורּומִּּמִּצְּרַיִּםּומִּפַתְּרוֹס יִּשָאֵּר אֲשֶר ֹעַּמו

הַיָם: ּומִּכּושּומֵּעֵּילָםּומִּשִּנְּעָרּומֵּחֲמָתּומֵּאִּיֵּי

רש״י: - שנית גאולתם שהיתה ממצרים שקנאם כמו

מן אינה שני בית גאולת אבל שיעבוד. מאין ברורה לכורש. היו משועבדים שהרי המניין,

21 כא סימן א חלק מבשר קול. שו״ת כלל של לציבור הנוגע דידן בנידון פשיטא וממילא

שנגאלנו לחירות מעבדות פדיון כאן, ויש ישראל עצמאות והשגנו חורין בני ונעשינו מלכיות משיעבוד אויבינו מידי שנצלנו לחיים ממיתה הצלה, וגם ממלכתית

. יו״ט. לקבוע עלינו חובה, בודאי לכלותנו עלינו שעמדו

ממות ההצלה של השני הנס את גם אחריו משך זה ונס יהודי הצלת והן בא״י הערביים נגד במלחמתנו הן לחיים ובא לא״י שעלו מגוריהם במקומות אויביהם מיד הגולה

לנו יצא עכ״פ גליות. . קיבוץ של השלישי הנס כך ידי על משום כלל ופקפוק חשש שום כאן דאין דידן בנידון לדינא

לנס זכר לעשות הוא ומצוה חיוב אדרבה, רק תוסיף בל הלל בו ולומר ושמחה ליו״ט העצמאות יום את ולקבוע

דילוג. בלא שלם

לה״ו תשעח אייר שוקרון חנן הרב

כלל ל הצלה ישראל

מא ו, אומר: יביע

אלא הנס נעשה, שלא חנוכה מנס קשה דלכאורה איברא הלל לומר חז״ל קבעו, ועכ״ז בלבד ישראל ארץ לתושבי

. וראיתי בשנה שנה, מדי חנוכה ימי שמנת כל בברכה )שעמד ע״ג (דקל״ד מקושר 'גט בס נבון יונה רבי להגאון

, , ותירץ 'חנוכה הל הסמ״ג על בתוספותיו הרא״ם ע״ד בזה המקדש בית את להחריב האויבים רוצים שהיו שמכיון

היונים אויביהם את, וכשנצחו מקרי ישראל כל צרת כל הצלת והמקדש ההיכל בטהרת ליושנה עטרה והחזירו

לגמור תקנו, ולכן הנביאים תקנת, כעין מקרי ישראל

בברכה. ההלל

י סימן ו חלק עבדי ישכיל שו״ת ישראל…והנה לכל מתייחס הוא נ״ד, אם אנן ניחזי ומעתה, ויש ודומיהם וקי״ס חנוכה מנס נופל, דלא נראה לכאורה

כל דאין, דאף ישראל עם כל לכללות כנס לייחסו מקום עם לכל מתייחסת התשועה, הנה זאת …בכל עליה יושביה

הארץ, היתה המדינה כיבוש לפני, דהרי שבגולה ישראל

מהם, ורבים שבגולה ישראל עם, כלפי ומסוגרת סוגרת

השמד, מקום האויב מארץ, שברחו לא״י כמעפילים שבאו, להכנס להם נתנו, לא א״י כנפי תחת לחסות והשואה

כיבוש, ואלמלא ובמצוק במצור נידחת לארץ והוגלו בארצות וסחופים דווים היום עד, היו המדינה

לארץ שבאו להם נושע המדינה כיבוש גלותם…וע״י אבותיהם אחיהם שלטון, תחת בני, רחמנים

מימי היה לא, עוד כזה גלויות קיבוץ רחמנים…אשר, בגולה סובלים סבלו, ולא שלא אלה …ואף החורבן ישראל, ושלטון המדינה כיבוש ע״י, הרי זרים משלטון

תחת השרוי מישראל או״א לכל ניתוסף העמים כאחד היה כאשר, לא ויקר, וכבוד גדולה, חשיבות זרים שלטון

'מהם א לכל יש כי, וגם ישראל מדינת קום, לפני כה עד מולדתו לארץ לשוב שירצה עת בכל חשובה הזדמנות

מישראל שנתמנו הנציגים, ע״י מפריע באין אבותיו לארץ

עם, לכל דגאולה אתחלתא ממש, וה״ז ומדינה מדינה בכל, לכאורה ברור הדבר …ובכן ובגולה בארץ השרוי ישראל

ישראל עם, ושלטון המדינה כיבוש, של הזה הגדול שנס

מקומות בכל ישראל עם לכל מתייחס הוא, הרי בה … אלה שגם, ובודאי וכדומה חנוכה, כנס פזוריהם

עיר של פרטי בנס היה לא הנביאים שתיקון הסוברים

כל, שאין בא״י רק היה הנס דעיקר דאף בנ״ד, יודו אחת, ישראל עם לכללות הנס מתייחס זאת, בכל עליה יושביה

נראה היה …זה עליה גם שייך מישך הנביאים ותיקון לכאורה.

במדינה הרוחני המצב

י שו״ת ו חלק אומר ביע - מא סימן חיים אורח

ועצומים רבים אמנם הן כי לומר יש זה כל )ומלבד (ה, דגאולה אתחלתא המדינה בהקמת רואים ישראל מגדולי

חלפתא בן ור״ש 'חייא, ר ברכות) (ריש בירושלמי מ״ש וכעין

. א״ל אורה בוקע שהיה השחר איילת וראו מהלכין הוו

ישראל של גאולתן היא כך ברבי חלפתא בן לר״ש ר״ח רבה היא הולכת שהיא מה כל קימעא קימעא בתחלה (יז): . ובמגילה לי 'אור ה בחשך אשב, כי, מ״ט והולכת שליט״א כשר. והגר״מ היא דגאולה אתחלתא נמי מלחמה

, תורה דעת בשם כרוז הביא שע) הגדולה(ד התקופה בספרו הקמת את, וקוראים הדור גדולי כל כמעט עליו שחתומים

הואיל מקום, מכל דגאולה אתחלתא בשם ישראל מדינת ואל המנוחה אל להגיע כדי לפנינו הדרך רב ועדיין מוסרית מבחינה, והן וצבאית מדינית מבחינה, הן הנחלה בברכה. ההלל לגמור לחייב אין, לפיכך ורוחנית

, יַּמָא לְּגַבֵּי דְּיִּשְּרָאֵּלַאעְּבָרּו בְּזִּמְּנָא קע, ב תרומה: זוהר

רַהַב, , ָאתָא דְּסּוף יַּמָא לוֹן לְּמִּקְּרַע הּוא בְּרִּיְך קּודְּשָא ּובָעָא בְּרִּיְך קּודְּשָא מִּקָמֵּי דִּינָא, ּובָעָא מִּצְּרַיִּם דְּעַל מְּמָנָא הַהּוא

לְּמֶעְּבַד בָעֵּי אַת, אֲמַאי דְּעָלְּמָא, מָארֵּיּה קַּמֵּיּה. ָאמַר הּוא חַיָיבִּין כֻּלְּהּו, הָא לְּיִּשְּרָאֵּל יַּמָא, ּולְּמִּקְּרַע מִּצְּרַיִּם עַל דִּינָא

כוֹכָבִּיםּומַזָלוֹת פַלְּחֵּי. אִּלֵּין בְּדִּינָאּוקְּשוֹט, וְּכָלָארְּחְָך קַּמְָך, וְּאִּלֵּין עֲרָיוֹת בְּגִּלּוי. אִּלֵּין כוֹכָבִּיםּומַזָלוֹת פַלְּחֵּי וְּאִּלֵּין דָמִּין. אוֹשְּדֵּי, וְּאִּלֵּין דָמִּין אוֹשְּדֵּי. אִּלֵּין עֲרָיוֹת בְּגִּלּוי

סנהדרי משנה לָעוֹלָם חֵּלֶק לָהֶם אֵּין הַּמַבּול: דוֹר י, ג ן הַב ָא

. הַבָא. לָעוֹלָם חֵּלֶק לָהֶם אֵּין הַפַלָגָה. . דוֹר בַדִּין עוֹמְּדִּין וְּאֵּין יג) (שם מַר, שֶנֶא הַבָא לָעוֹלָם חֵּלֶק לָהֶם אֵּין סְּדוֹם ַאנְּשֵּי. הַזֶה בָעוֹלָם. רָעִּים 'מְּאֹד לַה וְּחַטָאִּים רָעִּים סְּדֹם וְַּאנְּשֵּי בַדִּין. עוֹמְּדִּין. אֲבָל הַבָא, לָעוֹלָם וְּחַטָאִּים אֵּין. מְּרַּגְּלִּים

לָעוֹלָם חֵּלֶק לָהֶם אֵּין הַּמִּדְּבָר דוֹר הַבָא. . לָעוֹלָם חֵּלֶק לָהֶם וְּשָם יִּתַּמּו הַזֶה בַּמִּדְּבָר מַר, שֶנֶא בַדִּין עוֹמְּדִּין וְּאֵּין הַבָא עֲקִּיבָא. רַבִּי, דִּבְּרֵּי יָמֻּתּו


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

ועל ידי זה // מזמור לתודה // מקהלות עם // ניגון ויז'ניץ - להקת מזמור שיר

צפייה ביוטיוב ערוץ: להקת מזמור שיר נשלח על ידי: לירן ושרית טל מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות