סדרסדר ע עההדלקה ההדלקה "" הסוד פ תורנ תורנהכונח תורנהכונח הכונח הסוד פ
חנוכה נרות
בס״ד
קודם קודם יאמר הפתילה יאמרהנחת הפתילה הנחת: :
, רוחנית פתילה בקרבה, להניח נפשי תוך אל חודרת זו פעולה, ותהיה חנוכה נר, בסוד השמן בתוך הפתילה הנחת, עת הזאת בעת לבבי את ותעורר שתזכני לפניך תחינתי מפיל, הנני האדונים ואדוני העולמים ריבון אשר
. אליהם קרוב אתה, אשר באמת מקוראיך, להיות הלב, מעומק באמת לתפילה הלב לפתיחת. ואזכה רבה ונהייה ואהבה בעוז אליך ולכסוף ולהתגעגע להשתוקק לבבי ויתכונן, שאזכה תפילה אור היא שעת זו שעה הנה כי
, סביבך מתפתלת כפתילה היא, אשר חמדתך שכינתך תשוקת לפניך, שתעלה לפניך אתחנן כן, ועל ישראל נפשות בעומק, ופועלים עולם לרום עולים ודקדוקיה פרטיה כל, אשר חנוכה נר מצוות, בקדושת היא רצון, בך להתקשר ודביקה בחשיקה, אליך מנהמת, וכיונה לעולם ממך לזוז, שלא וחפיצה ומבקשת, אלינו קרוב נא היה כן. ועל ותחינתה נהימתה, לשמוע בניך ישראל ידי על עולה זו. ותשוקתה קרבתך סגולת עלינו למשוך
, נאמן, בלב ובתמים באמת ישראל כל אליך, ויתפללו ישראל לבבות בכל הפתילה אור יאיר כך ידי, ועל אליך והגעגוע והרצון התפילה עבודת אל לבבנו, לכוון הלב ופתיחת התפילה פתח, סוד הפתילה ובכוונה אמיתית
, מקדש וכונן מזבח ייסד, ובזכותו לשכינה אושפיזין להיות, וזכה בחלקו, שיהיה המזבח יסוד על הצטער ימי כל, אשר הצדיק בנימין זכות לנו, זכור הפתילה הנחת. ובזכות וזכה התקשרות ומקום תפילתך בית את להקים
, בקדושתך תקדשנו כך ידי, ועל ולקדשו, להדליקו בחוזקה במרוצה הטוב השמן יעלה, ובכך לפניך מבקש לבבנו אשר, כפי באמת תחינתנו, לשמוע הזאת בעת לבבנו עומק לפניך לרצון, ויעלה עמך נשמתנו ותדליק
, להבהיקה מאורך, וליראתך לעבודתך לבבנו, לייחד טובה שאינה פניה וכל תאווה כל, לנצח מאוד כוחה, ולהגביר ולהאירה הפנים לזיו ונזכה ולנהירו, קודש אש להיותו השמן, בעילוי עלאה השכינה תתעלה כך ידי ועל
, בימינו במהרה שלמה בגאולה ארץ מחשכי כל, להאיר יחדיו תחתונה ואש עליונה אש, להיות בך, ותייחד מאוד נועם ויהי וכו'.
טדםטדם הנחתהנחת החנוכיההחנוכיה יאמריאמר: :
'א־להינו, ה מלפניך רצון יהי וא־להי, אבותינו להשראת מכון להכין שתזכני שכינתך, לפרסם א־להותך, לשכינה מקום להכין בזאת אני, ומכוון לפתח הסמוך בטפח החנוכה נרות את להניח בא אני. והנה כולו העולם בכל
המנורה בסוד העומדת והחנוכיה, ולהשליטה, ארץ מחשכי על ולכלול הרבים רשות לבטל של יחידו ברשות הכל עולם, ולקשר, המקדש מקום אל העולמות כל שיבקע הגדול האור לקראת להכינם עולם ממנו, לתקן
, הנבראים כל בקרב מציאותך והכרת אמונתך, ולהגביר שדי במלכות אתה כי פעול כל וידע אתה כי יצור כל ויבין פעלתו, תחתונה לדיוטא, שנפלו נידחים אותם. ואפילו יצרתו טפחים מעשרה למטה היורד האור יהיה
, ההם בימים. וכמו שלם בלבב רצונך לעשות אחת אגודה כולם, ויעשו ומזככם בהם חודר לשכחם בקשו אשר יוון קליפת על חנוכה נר של אורו גבר, השוק מן רגל מכלים אלו, אורות הזה בזמן, כן תורתיך ההרגלים המה
המשכיחים א־להותך, הרדומים ולבבנו עינינו בעפעפי, ומכים תורתך ונועם להזכירם אותם ומעוררים א־להותך, הגדול אורך עלי, שתמשיך לפניך תחינתי מפיל, הנני הרחמן אב אבינו. ובכן משלה בכל אשר ונוכחותך
, להאירם מלכותך אל, ולשעבדם הנפש בתי לכל להכניסו, האדם את ומזככת אלו בנרות המאירה קדושתך באור ' ה, נֵר הזאת' בעת לנו נתת קודש סגולת."כי בך יתאמץ אדם ובן ישכחך שלא איש בי״אשרי שיקויים עד
. הטוב השמן, ובזוך הנרות באור, לטהרם לבבי ודם, חלבי ובשרי עצמי לתקן אזכה. כן לתקנם ובבשר בנפש המה, ומאירות ולהדליקה הנשמה לעורר אדירה,'ופעולתם אָדָם נִשְׁמַת וליבי עיני יהיו בנרות ההבטה ובסגולת
, מקדשך את, שטיהרו החשמונאים בניך של נפשם מסירות, מכוח אחריך ובוער יוקד לבבי יהיה כן האש. וביקוד לקדושתך חיי כל ולמסור לך עבד, להיות בי נתת אשר הנשמה בקדושת, לייחדם הימים כל שם ופעולתם
, ליחד אוון ומחשבות גילולים, להסיר לך מקדש להיות עצמי לטהר אזכה, כן ישראל לכל טהרה ורוח מסירות, להמשיך הזאת בעת מתעוררת. בעולם שמך לקדש רצונותיי כל בעולמות ואורך זיווך יתרומם כך ידי ועל
. הזאת בעת המאירה הקודש, באש העולם מן, ולהעבירם מלכותך תחת והטומאה הרשעה כוחות כל, לשעבד כולם הנחת ובכוח החנוכיה, בשכינה כוח לעילא, יתעורר קרת מרומי גפי על, להמליכה עיר ברחובות להמשיך
, המקודש המקדש למקום פינה אבן הנחת סגולת כי אשר המנורה אור אל העליונים חשק לעורר החנוכיה, ותפארתנו מקדשנו בבית הנרות שבעת יאירו,'ומהרה ה בבית סלה נצח אמן ועד. ויהי עלינו 'א־להינו ה נועם
כוננהו. ידינו ומעשה עלינו כוננה ידינו ומעשה יאמר השמן יציקת יאמרקודם השמן יציקת קודם: :
, הטוב השמן אוצרות תעורר הגדול, ובטובך בזה לכוון הראויות הכוונות בכל כיוונתי כאילו לפניך, ויעלה חנוכה לנר שמן לצקת עצמי מזמן, הריני העולמים ריבון להמשיכם זְקַן הַזָּקָן עַל יֹרֵד הָרֹאשׁ עַל הַטּוֹב לארץ', כַּשֶּׁמֶן
פִּי עַל שֶׁיֹּרֵד אַהֲרֹן,' מִדּוֹתָיו, נשמתא השכינה,'אור ה׳נשמה שפע תמשיך 'זה ובסגולת׳השמן דכל. העולם מן הרע ולהעביר הקודש ניצוצות כל וללקט, לברר בם ולשלוט העולמות בכל, להאיר נשמתין הארת ומכוחה
, ִּב' הראשון מקומם אל לשוב, ויאספו וקלקול בטומאה המעורבים הטובים הנפש כוחות וכל הקדושה ניצוצות כל יאספו כך ידי, ועל הנפש בתי בכל, ותימשך בקרבי נשמתי, תאיר השכינה ֹזְרֹעוְי׳קַבֵּץְט׳לָאִים( יכוון
בלבד' במחשבה, וקדושתו הטוב השמן בכוח.)אנא ְבָיָט' לזרים אין אשר איתו, הקליפה על שהיא מקום בכל הקדושה, תתגבר תדיר ועולה צף כי לראש לכל, ומתנשא יתערב לא שונים ועם ניצוצות כל ולהעלות לברר
, המחשבה סוד שהוא השמן. ובכוח מקומה מרומים בגבהי אשר עוזנו, כשכינת יתנשא וכארי יקום כלביא, ועם תורידו, משם כנשר שהגביה אף, כי עבד ולהוריד תחתיה שפחה להכניע הגבירה יד, ותגבר הקודש נברר ובו
, האור ונקודות הזרע טיפי, סוד למאור כתית זך זית, שמן הכל ישוב הכל, הראשון לאיתנו אשר כל ויתוקן פזרנו, קלקלנו אשר וכל, בפיו יזכירו הקדוש(לא השם בסגולת,' )'טפטפי״ה בלבד- בהרהור אלא ללקט כוחו אשר
טיפות, הנפזרות עוז( בכל החנוכה בחג ומאיר עולה חנוכה, ומזוכך טהור בגוף אלא מאירה איננה היא, אשר בקרבנו נשמתנו, אור הנרות את להדליק, ונוכל ומזוככים טהורים נהיה כך ידי, ועל הזה) השם ראשית, שהוא ט״פ
, מצבה שם אשר האבן ראש על שמן יצק אשר ע״ה אבינו יעקב זכות לנו ותזכור רחמיך תעורר זו שמן יציקת. ובכוח בה מום, ואין לעולם היא וצחה זכה, אשר הנשמה כקדושת וטהור זך הוא ויהיה בית חנוכת ועורר
, הא־להים משה וזכות רעיא, המנורה והאיר הטוב משמן והדליק מקדש טיהר אשר גדול כהן מתתיהו, וזכות הקודש כלי כל המשחה בשמן משח, אשר מהימנא המקדש חנוכת לעורר במעשינו כוח יהיה ובזכותם
, ומשיחתו בית ולפאר ולרומם לטהר א־להינו, ואמן אמן עולמים, בקדושת במהרה נועם ויהי וכו'.
נטילת נטילת ידיםידים ההדלקה קודם ההדלקה קודם: :
יִחוּד לשׁם, הוּאּוּשְׁכִֽינְתּיה קֻדְשָׁאְבּרִיך יו", ליַחֲדָאֹשֵׁם וּרְחִימוּוּרְחִימוּוּדְחִילו ּבִּדְחִילוּ ה" ֵד בּאוֹתִיּוֹת א וָא״וֵה" א ) י-ה-ו-ה בלב שׁלִים(תהרהר בּיִחוּדָא בּשֵם. יִשְׂרָאֵל כּל עֶשֶר יָדַי לִנְטוֹל וּמְזֻמָן מוּכָן הֲרֵינִי יָמִין ליַד נטִילוֹת
שׂמֹאל ליַד נטִילוֹת ועֶשׂר הויה שֵם שֶל אוֹתִיּוֹת עֶשֶר כּנֶגֶד בּסִירוּגִין בּמִלּוּי הויה שֵם שֶל אוֹתִיּוֹת עֶשֶר כּנֶגֶד שׂמֹאל ליַד רצוּפוֹת פּעָמִים ועֶשֶׂר יָמִין ליַד רצוּפוֹת פּעָמִים עֶשֶר נוֹטֵל אֲנִי ועוֹד יוֹדִין בּמִלּוּי זֶה כּל ה אֲשֶרֶעוֹל יוֹדִין
וַחֲמִשָה שִׁשִּׁים מֵאוֹת אֵבָרִיםׁוּשְלש וּשְׁמוֹנָה אַרְבָעִים מָאתַיִם שֶהוּא גּוּפִי כּל בָזֶה לטַהֵר כּדֵי סֵאָה אַרְבָּעִים כּנֶגֶד אַרְבָּעִים מִסְפָּר ’אֱלֹהַיֵוֵאלֹה ה מִלּפָנֶיךָ רָצוֹן וְיהִי רָעָה ורוּח טוּמְאָה וּמִכּל קֶרִי מִטוּמְאַת גִּידִים י אֲבוֹתַיּשֶׁיִהְיו
שֶאָנֹכִי אֵלו נטִילוֹת לפָנֶיךָ ּחֲשׁוּבִים, רָעָה ורוּח טוּמאָה מִינֵי וּמִכּל קֶרִי מִטוּמאַת לטַהֲרֵנִי בּמַיִם גּוּפִי טָבַלְתִּי כּאִלּוּ יָדַי לִטּוֹל מוּכָן מִלְּמַעְלָה גּמוּרָה מחִיָה הַקֶּרִי מִן הַנַעֲשָׂה הַטֻמְאָה ויִמָחֶהַכֹּח, וּמִלְּמַטָה ע וִיתוּקַןֲוֹן, הַכּעָס
שבת.) קדושת ואקבל חול בגדי: ויופשטו שבת (בערב בּרָא־לִי טָהוֹר לֵב. אֱלֹהִים נָכוֹןׁחַדֵש ורוּחַ ’ ה לפָנֶיךָ: ויַעֲלֶה בּקִרְבִּי ּאֱלֹהֵינו כּאִלּו וֵאלֹהֵיּאֲבוֹתֵינוּ בּכָל כּוּנְתִּי הָרְאוּיוֹת הַכּוּנוֹת נטִילַת בּסֵדֶר לכַוּן יָדַיִם. זֹאת אֶרְחַץִבּנ קּיוֹן
. וַאֲסֹֽבבָה כַפָּי,' ה מִזְבַּחֲךָ אֶת־. עָלֵינו אֲדֹנָיּאֱלֹהֵינוּ נֹעַם וִיהִי. עָלֵינו כּֽוֹננָה וּמַעֲשֵהּיָדֵינוּ כּֽוֹננֵהו: וּמַעֲשֵהּיָדֵינוּ
: כך הוא הנטילה סדר 20 נטילות ימין יד על מים יערה בסירוגין אחת אות ויכוין אחת אות ויכווין שמאל יד על יערה מכן ולאחר מע״ב מע״ב: 1 י, 2 -, 3 -ו, 4 -ד, 5 -ה, 6 -י, 7 -ו, 8 -י, 9 -ו - ה, 10 י. -
יערה10 מכן לאחר זו אחר בזו ימין יד על פעמים אחת באות פעם בכל ויכוין דעשר ע" שם אותיות, ב יערה10 מכן ולאחר זו אחר בזו שמאל יד על פעמים אחת באות פעם בכל ויכוין דעשר. . ע״ב שם אותיות יאמר כך אחר
: הפסוק את פעמים עשר בּרָא־לִי טָהוֹר לֵב = הוְּבָאר: ויכויןֵבלָטֹר בּקִרְבִּי חַדֵּשׁ נָכוֹן. ורוּחַ אֱלֹהִים " תיבות״טבל ראשי." תיבות״אבר וסופי אחד אבר שבטבילת נטהרים אבריו. כל
הלב בכוונת זו תפילה יאמר נרות הדלקת הלבקודם בכוונת זו תפילה יאמר נרות הדלקת קודם: :
יחוד לשם קוב״ה ורחימו בדחילו ושכינתיה ורחימו באותיות שם״ה י, ליחדא ודחילו ו״ה ביחודא שכינתה, לאקמא ישראל כל בשם שלים מעפרא, עוזנו שכינת ולעילוי סופרים מדברי עשה מצוות לקיים בא אנוכי הנה
למעלה ולהעלותה ולחזקה ולהאדירה, להאירה עוזנו בשכינת גדול אור ימשך זו מצווה, ומכוח השלהבת ובעליית השמן וביציקת הנרות בהטבת לכוון הראויות הכוונות בכל כיוונתי כאילו לפניך, ויעלה חנוכה נר להדליק
, הכהן אהרון אדוננו עם עצמי מקשר, ואהיה רצון שעת עתה שיהיה מלפניך רצון. ויהי ישראל של ישועתם, ולהחיש ובניינה קומתה, לחדש אצילות אורות שפעת, במילוי למעלה השמיני ביום הנרות הדלקת ובכוח
, למילואים, פעולתנו ולחזק ולהאדירנו, לסייענו עלינו אורו יאיר, כן המקדש חנוכת מלאכת ולחזק ישראל לב בכל, להאיר עולם לדורות אורו נשמר,'כי משלהם גדולה כי׳שלך והודעתו בשרתו אשר כוח ממשיכה שתהיה
, השלישי הבית ולבניין המקדש לחנוכת אמת תורת כי היתה, השני הבית, ונחנך המשכן מלאכת נסתיים הזאת בעת, כי ונעשים נזכרים, אשר האלה הימים סגולת. ובכוח לעד עומדת, ופעולתו בפיהו טיהרו הזאת ובעת
, ליסד טומאה ולנקות מקדש, לטהר ותקומה ישועה אור, להמשיך הזה בזמן יהיה, כן העמים טומאת וכל גילולים כל והסירו המקדש את החשמונאים, בציון יסוד קרתא ולבנות, דירושלם מהרה ואורם הנרות ובסגולת
, העליונה ירושלים שערי יפתחו הנרות את להטיב. המקדש ובניין ישראל גאולת, יום היום נכון עד ואור והולך המוסיף, באור המנורה, סוד בשכינה, ולהמשיכם דלעילא ישראל על ולבקש להתחנן לבבי כל מייחד והנני
, מלוכה ועיר ירושלים כבוד, ועל וכבודם מעפר להעלותם, ישראל כל לבבות מחזקת תהא כך ידי, ועל מאוד בלבבי מתגברת זו התעוררות. ותהיה מקדש מקום, ולפאר וברוח בגשם העמים, משלטון ומבזיון ויהיו
, השוק מן רגל, ומכלים רואיהם כל בקרב והדרו יופיו, ומפרסמים המקדש סוד מאירים הנרות אור. כי והקדוש הגדול בבית שמו ששיכן למי כבוד, לתת ולרצותו, לבקשו המקדש אל לב בכל מתקשרים שפלות ומבטלים
, האהבה עוז, ומגבירים וטומאה בבית אשר הקודש ופאר ה'. ובכן, ציוויתנו אשר במצוותך לפניך ערכתי אשר אלו נרותיי, שיהיו הרחמן אב, אבינו לפניך תחינתי אפיל בעוז מפרסמים, קדושתך בגאון, ומודיעים א־להותך
, מלכותך, לפרסם וינהרו יראו יצפו ורבים אשר ניסך ואור עימנו, בה הצופה כל נשמת שלהבת ומדליקה מבריקה זו שלהבת, ותהיה אהוביך בניך בלבב רוממותך ותוקף קדושתך ויאירו, וירבו תמיד הקודש נקודת לעורר
, דרכך לדעת דעתנו, ולגדל תורתך במאור עינינו, להאיר הטוב השמן שפעת בנו נסוך רחמך. וברוב היכלך ובניין מלכותך, ולצפות ומצוותיך, תורתך קרבתך, לבקש קדושה וגעגועי תשובה הרהורי בו, ולעורר שבו ולדבוק
, המעשים לכל ויעשה, עושה ומנהיג, בורא ומשגיח מצוי אתה, הנה טפחים עשרה תחת, אף משלה בכל אשר מציאותך, בהכירו בך ובוטח שמח לבבנו, להיות באמונתך עוד ואין מלבדך, כי אל־הי ' ה עולם הארץ קצות בורא
. לתבונתו חקר ואין יגע ולא יעף לא שתגביר מלפניך אבקש כן על בטחוננו, כלל נירא ולא נפחד, ולא בך בטחון ויהיה ולקומם ישראל קרן, להרים עוז בכל לפעול מנשאנו זה, עולם חורבות
הרבים לזיכוי ונערך נלקט הרבים לזיכוי ונערך נלקט
" עע "י י שיח רובין שיחשי רובין שי ' ' וב אדלה בת שירן ובלהצלחת אדלה בת שירן להצלחת ""ב ב
, יקום, וכלביא עם יתנשא ובגאון,' רשעים׳רנה באיבוד. אור׳הנר' מכוח ובסגולת, חנוכה נר, להדליק הברכה הקדוש( השם ויזריח יתנוצץ בליבו- יהרהר, לנשמתנו קודש געגועי אור יאיר,'ומכוחו )'נח״ל נפשנו להיות
עזרנו תהיה,'ומלעילא לה חכתה, הזאת בעת המתעוררת זו אהבה. ומכוח עזה, באהבה לאלפים חסד נוצר אתה, כי ומגיננו על קנאה תעורר צרינו, ניסים שעשה ברכת. ובכוח ואכלום בהם ודלקו קש, ויהיו רעתנו ומבקשי
ש" יאירו ע נהורין, עילאין ויעוררו גדולים ניסים, ועצומים מצרים מארץ צאתך כימי אראנו, מכסים לים 'כמים ה את דעה הארץ מלאה, להיות בערות וכל הסתר כל ויסיר הגנוז האור, וימשך וישועות נפלאות משיח בביאת
צדקנו ובבנין, רבנו משה דעת על מכוון, והנני כהוגן ומכוונים היודעים הקדושים בניך נרות כל עם זו הדלקתי ותצטרף. ותעלה בימינו ה׳במהרה בבית אשר המנורה, תאיר החנוכה קדושת. ומכוח חיינו בית רבי דעת ועל
עלינו כוננה ידינו ומעשה עלינו 'א־להינו ה נועם. ויהי וגואלי 'צורי ה לפניך לבי והגיון פי אמרי לרצון. יהיו ועד סלה נצח, אמן שמו כבוד דבר על יזכנו ברחמיו, המקום אשכנזי לוריא יצחק רבי דעת, ועל יוחאי בר שמעון כוננהו. ידינו ומעשה חכמים לשון מספר יחוד לשם יאמר כך חכמיםואחר לשון מספר יחוד לשם יאמר כך ואחר: :
יחוד לשם קודשא הוא בריך ורחימו בדחילו ושכינתיה ודחילו ורחימו ליחדא ה" ואות יו״ד אות שם אות בשם א וא״ו ה" ואות א ) י-ה-ו-ה בליבו שלים(יהרהר ביחודא מדברי עשה מצות לקים בא אנכי הנה ישראל כל בשם
. עליון במקום זו מצוה שרש לתקן חנכה נר להדליק סופרים יי מלפניך רצון ויהי א־להינו וא־להי, רצון עת עתה שיהא אבותינו עתה לקים מוכן אני אשר חנוכה נר הדלקת מצות לפניך ורצויה ומקובלת חשובה ותהיה
, הנר בתוך הפתילה ובהשמת בפתילה לכוון הראויות הכוונות בכל כוונתי, וכאלו הנחתה ומקום חנוכה בנר לכוון הראויות הכוונות בכל כוונתי כאלו לפניך ויעלה השמן בהשמת לכוון הראויות הכוונות בכל כוונתי וכאלו
( בליבו- יהרהר אותיות בחלוף אשר א״תב". ורמזיה וסודותיה השלהבת בעלית הפתילה בהדלקת לכוון הראויות הכוונות בכל כוונתי )וכאלו בָיָט בשם הוא ְש יי לפניך ויעלה א־להינו בכל כוונתי כאלו אבותינו וא־להי
חכמים לנו שתקנו בברכות לכוון הראויות הכוונות זכרונם, אור נגה דרכינו ועל ידיהם על הנמשכים העליונים ואורות ורמזיהם וסודותיהם חנוכה נר הדלקת של זו מצוה על לברך לברכה אל״י י מלך פני באור לנו ויאר
. החיים באור לאור חיים יי לפניך ויעלה א־להינו בשלשה כוונתי כאלו אבותינו וא־להי בחינת של היחודים הוי״ה אהי״ה מ" שמספרם ובחינת ז הוי״ה שמספרם אלקי״ם, יב״ק ובחינת הוי״ה, צ״א שמספרם אדנות
נח" הנקרא הקדוש בשם כוונתי כאלו לפניך. ויעלה חנוכה בנר הנרמזים נ״ר מספר שעולים אותיות כ״ה הם ושלשתם בראשי הרמוז ל,' לאלפים חסד תבות׳נצר בראשי ונרמז תבות. חנוכה נר להדליק כאלו לפניך ויעלה
שם בהם, ויתמתק נסים שעשה של ש״ע באותיות ונרמזים ש״ע למספר )שעולים למ״ד אל״ף למ״ד במלואם(אל״ף אל״ל א" שמות שני שהם העליונים הפנים הארת בהמשכת כוונתי למ" במלואו(אל״ף א־להים דה״י
. נסים שעשה של ש״ה באותיות ונרמז ש״ה מספר הפשוטות אותיות חמש עם )שעולה מ״ם יו״ד א־דני נעם ויהי א־להינו, כוננהו ידינו ומעשה עלינו כוננה ידינו ומעשה עלינו א־דני נעם ויהי ידינו ומעשה עלינו א־להינו
כוננהו. ידינו ומעשה עלינו כוננה תפילה לומר ראוי תפילה לומר ראוי מהגהמהגה ""ק ר ק ' ר ' אלימלך צבי אלימלך צבי מדינובמדינוב זצוק יששכר בני זצוקבעל יששכר בני בעל ""ל: ל:
יִחוּד לְשֵם, הוּאּוּשְכִינְתֵה קֻדְשָאְבְּרִיך ה״ה שֵם״בְּו י, לְיַחֵד ּבּדְחִילוּוּרְחִימוּוּרְחִימוּוּדְחִילו כָל בּשׁם שׁלִים בְּיִחוּדָא. יִשְְרָאֵל כַאֲשֶר בּוֹרְאִי מִצְוַת לְקַיֵם חֲנוּכָה נֵר בְהַדְלָקַת מְכַוֵן הִנְנִי ז" חֲכָמֵינוּ צִוּוּנִי בְּמָקוֹם רְשָה אֶתֹשׁו לְתַקֵן ל
עֶלְיוֹן: יְיּאֱלֹהֵינו מִלְפָנֶיךָ רָצוֹן ּבְכֵןָיְהִי חֲנוּכָהּכְּאִלּו נֵר הַדְלָקַת מִצְוַת לְפָנֶיךָ וּמְרֻצָה וּמְקֻבֶלֶת חֲשׁוּבָה שֶתְהֵא וֵאלֹהֵיּאֲבוֹתֵינו כָל כִּוּנְתִּי הַכּוּנוֹתּשֶכִּוְּנו שׁמְך כּבוֹד בִשְׁבִיל נָפְשׁם אֲשׁרּהֶעֱרוַלַמּוֶת בְּעֵת הַשֵׁם מְשׁרְתֵי הַכֹּהֲנִים
הַגָדוֹל הַגִבּוֹר. וְהַנּוֹרָא, בּיתָיְי מְלֶאכֶת עַל וּלְנַצֵחַ אוֹיְבֵיהֶם אֶת עֲלֵיהֶםַלְנַצֵח עוֹרַרְתָנִצְחֲך הָרַבּים בּרַחֲמֶיךָ ָוְאַתָה וְעַל דּעְתּם עַל עוֹשְה וְהִנְנִי לָהֶםָנִסֶיךּוְזָכו הַדּוֹרׁשׁהִשּפּעְת בְּאוֹתוֹ וְהַחֲסִידִיםּשׁהָיו הַצַדִּיקִים כּל דּעַת וְעַל כּוּנָתָם
בְאוֹר לֵאוֹר, הַחַיִּים, וְהַחֲסִידִיםּשֶבְדוֹרוֹתֵינו הַצַדִּיקִים כָל דַעַת וְעַל וַעֲשְִיָתִי כְפִיהֶם וּפִי, כַעֲשְִיָתָם וּבִזְכוּת, בּיתָיְי מְלֶאכֶת עַל אוֹיְבֵינוַוּלְנַצּח לְנַצּחּאֶת הַזֹּאתַתְּזַכּנוּ הַמִצְוָה הַתּוֹרָה מוּשׁ י וְלֹא מְהֵרָה עָלֵינוּ מַלְכוּתְךָ וְגַלּהָכְּבוֹד
מֵעַתָה זַרְעֵינו וּמִפּיּזֶרַע וּמִפּיּזַרְעֵינו מִפִינוּ, עוֹלָם וְעַד כֵן אָמֵן חֲכָמִים תַלְמִידֵי לְבָנִים וְנִזְכֶה. רָצוֹן יְהִי וְטַהֵרּלִבּנוָלְעָבְדְךֶבּאֱמ בִּישׁוּעָתֶךָ נַפְשׁנו בְּתוֹרָתֶךּשְבּעֵנוָמִטוּבֶךּוְשְמּח חֶלְקֵנוּ וְתֵן ּקַדּשׁנוָבְּמִצְוֹתֶיךָ. ת הָעוֹלָםֹכֻלּו כָל עַל מְלֹךְ
ָבִכְבוֹדֶך, אַרְצֶך יוֹשְבֵיָתֵבֵל כָל עַל גְּאוֹןָעֻזֶך בַהֲדַר וְהוֹפַע בִּיקָרֶךָ הָאָרֶץ כָל עַל וְהִנָשֵא ) 'חנוכ״ה נְשׁמָהּבְאַפ״ֹו(בגי אֲשׁר כֹּל וְיֹאמַר אַתּהֹיְצַרְתּו כִּי יְצִיר כָּל וְיָבִין אַתּהֹפְעַלְתּו כִי פָעוּל כָל וְיֵדַע ָיְהֹו" לֶמֶל״ְך הֵאֱלֹה״יֵיִשְרָא" וּמַלְכוּת״ֹו
'כ" לָמָשָל״ה(בגי ּבַכ" פעמים ו אותיות חנ״ה 'מתתיה״בו״ן, ובגי חנוכ״ה ן״ן יוחנ״כה גדו״ל חשמנא״י חנוכה נר הדלקת קודם זו תפלה לומר וָעֶד: ראוי סֶלָה נֶצַח.)אָמֵן ובני״ו חנוכה נר הדלקת קודם זו תפלה לומר ראוי (( צדק משפט צדקמספר משפט מספר ): :)
יחוד לשם קודשא ורחימו בדחילו ושכינתה הוא בריך ה״ה שם״בו י ליחד ביחודא 'אלקי ה מלפניך רצון. ויהי עליון במקום שרשה את לתקן חנכה נר הדלקת מצות לקים בא, הריני ישראל כל בשם שלים שיהיה אבותי
, בה חתומים הם אשר הנוראים הסודות כל השגתי כאלו חנכה נר הדלקת מצות עולה להיות לפניך רצון עת עתה עם לפניך ותעלה הקדושים שמותיך כל המכונים ידידיך בני ידי על הנעשית זאת מצוה מעשה כונת
, הגדולים המאורות עזך בשכינת, ולהאיר העליונות הקדושות מדות וזווג יחוד, המעלים זו בהדלקה לבא הראויים ) פלונית בן עבדך(פלוני אני לי שפע ישפע ומשם יגיה 'אלקי ה נרי תאיר אתה החיים״כי באור לאור
." חשכי המה ואמתך אורך שלח ינחוני חנכה נר סגולת. ובכח ויתעלה יתברך שמך ולכבוד גדולה בהתמדה פה שבעל ותורה שבכתב תורה הקדושה תורתך את וללמד וללמוד שמך את ולאהבה ליראה באור תחכמנו
, זרענו וזרע וזרענו אנו תורתך, למטה ונחמדים למעלה אהובים חכמים תלמידי זרעי וזרע זרעי,'ויהיו עולם ועד 'מעתה ה אמר זרעך זרע ומפי זרעך ומפי מפיך ימושו שכתוב׳לא מקרא בי ויקים לתורה לבבם את ותחזק
ועבודה הכל, נפלאות הראנו ובניו גדול כהן מתתיהו. ובזכות וסודותיה תורה של לאמתה לכוון הקדושה מתורתך נפלאות ונביטה עינינו. גל באמת ומצות בתורה עוסקים בנים ובני בנים לראות, ואזכה הטוב כרצונך
, אור נראה ובאורך זרות ומחשבות רעות ממידות והרחיקנו לעבודתך לבבנו את וטהר פי אמרי: יהיולרצון קדמוניות וכשנים עולם כימי ביראה נעבדך, ושם הנרות את בהעלותך ברחמים לציון בשובך עינינו,'ותחזינה וכו
' ה לך תפלתי. ואני וגואלי 'צורי ה לפניך לבי והגיון רצון עת באמת ענני חסדך ברב אלקים ישעך: ויהי 'אלקינו ה נעם כוננהו. ידינו ומעשה עלינו כוננה ידינו ומעשה עלינו חנוכה נר הדלקת קודם זו תפלה לומר ראוי חנוכה נר הדלקת קודם זו תפלה לומר ראוי (( יועץ פלא יועץמספר פלא מספר ))
יחוד לשם קדשא בריך, חנוכה נר הדלקת מצוות לקיים ומזומן מוכן, הריני הוא רבותינו לנו שתיקנו כמו זכרונם. לברכה יי מלפניך רצון ויהי אלהינו ואלהי לכוון הראויות הכוונות בכל כוונו כאילו עלינו שתעלה אבותנו
. ובכח לכוון הראויות הכוונות בכל והמכוונים היודעים בניך של חנוכה נר הדלקת מצות עם שלנו חנוכה נר הדלקת מצוות לפניך ויעלה, אור ותורה מצוה לנר ולזרענו לנו תזכנו חנוכה נר הדלקת מצות סגולת ויאירו
וישלמו, בימינו במהרה המקדש בית, ותבנה ונשמתנו רוחנו נפשנו איברי רמ''ח ידי על המנורה נדליק ושם כהניך. הקדושום מן והצילנו וקבצנו הושיענו עתה כן לאבותינו ניסים שעשית וכשם, לשמך, להודות הגוים
, בתהילתך להשתבח ' ה נעם. ויהי ותרצנו בנו תחפוץ הרבים, וברחמיך בזכות-ברחמים לא אם עלינו וכו':
יכוין י" כנגד תיבות י״ג שיש הראשונה בברכה, רחמים של מידות ג וכן בשניה דעולים, אחד מספר יחד שניהם ב״ה. הויה שם 'כ״ו גימ
נֵר לְהַדְלִיק בְּמִצְוֹתָיוּוְצִוָנו אֲשֶׁרּקִדְשָנו הָעוֹלָם מֶלֶךְ אֲדֹנָיּאֱלֹהֵינו אַתָה בָרוּךְ חֲנֻכָה: (יכויין ) נחל ר״ת
הָהֵם בּיָמִים לַאֲבוֹתֵינו שֶעָשָהּנִסִּים הָעוֹלָם מֶלֶךְ אֲדֹנָיּאֱלֹהֵינו אַתָה בָרוּךְ הַזֶה: בַזְּמַן
: ברכת׳שהחיינו' את מוסיפים הראשון ובערב לַזְּמַן וְהִגִּיעָנוּ הָעוֹלָםּשֶהחֱיָנוּוְקִיְּמָנו מֶלֶךְ אֲדֹנָיּאֱלֹהֵינו אַתָה בָרוּךְ הַזֶה:
בו שיש יפה המתוקן בנוסח הללו הנרות יאמר הראשון נר שידליק אחר תיבות( ל״ו )" הללו למילים״הנרות מחוץ: הַלָלוּאֲנַחְנו ּהַנֵרוֹת מַדְלִיקִין עַל
הַנִּפְלָאוֹת, וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִסִים יְדֵיָכֹּהֲנֶיך עַל לַאֲבוֹתֵינוּ ָשֶעָשִׂית. הַקְדוֹשִים יְמֵי שמונת וְכָל. חֲנֻכָה. הַנֵרוֹתּהַלָלוׁקֹדֶש רְשׁוּת לָנוּ וְאֵין. בּהֶם לְהִשְׁתַמֵשׁ
אֶלּא. בִּלְבָד לִרְאוֹתָם עַלָנִסּיךָוְנִפְלְאוֹתֶיךָויְשׁוּעוָתֶך. לְשִׁמְךָ לְהוֹדוֹת כְּדֵי
הַבַיִת חֲנֻכַת שִׁיר מִזְמוֹר: לְדָוִד כִּי אֲדֹנָי ָאֲרוֹמִמְך וְלֹאּשִׂמַחְת דִלִּיתָנִי אֹיְבַי: לִי אֲדֹנָי אֱלֹהָי שִׁוּעְתִּיָאֵלֶיך: וַתּרְפָאֵנִי נַפְשִׁי שְׁאוֹל מִן הֶעֱלִיתָ אֲדֹנָי חִיִּיתַנִי מִיָרְדִי: בוֹר
: קָדְשׁו לְזֵכֶר וְהוֹדוּ חֲסִידָיו ּזַמְּרוֹלַאֲדֹנָי. בִּרְצוֹנו חַיִּים בְּאַפּוֹ רֶגַע ֹכִּי בּעֶרֶב: רִנָּה וְלַבֹּקֶר בֶּכִי יָלִין אָמַרְתִּי וַאֲנִי בַל בְשַלְוִי אֶמּוֹט: לְעוֹלָם הֶעֱמַדְתָּה בִּרְצוֹנְךָ אֲדֹנָי ל
ְהַרְרִי. עֹז ָּהִסְתַרְת: נִבְהָל הָיִיתִי פָנֶיךָ אֲדֹנָי וְאֶל אֶקְרָא אֲדֹנָי אֵלֶיךָ: אֶתְחַנּן עָפָר שׁחַתָהֲיוֹדְך אֶל בְּרִדְתִּי בְּדָמִי בֶצַע מַה: הֲיַגִּידָאֲמִתֶך עֹזֵר הֱיֵה אֲדֹנָי וְחָנֵנִי אֲדֹנָי שְׁמַע לִי:
שַקִּי פִּתַחְתָּ לִי לְמָחוֹל מִסְפְדִי הָפַכְתָּ וַתְאַזְרֵנִי: שִׂמְחָה אֲדֹנָי יִדֹּם וְלֹא כָבוֹד לְמַעַןָיְזַמּרְך לְעוֹלָםּאוֹדֶךָ אֱלֹהַי:
. אֱלֹהִיםּיְחָנֵּנוּוִיבָרְכֵנו שִׁיר מִזְמוֹר בִּנְגִינֹת לַמְנַצֵּח אִתּנו יָאֵרּפּנָיו. סֶלָה. יְשׁוּעָתֶך גּוֹיִם בָּאָרֶץָדּרְכּךָבְּכָל לָדַעַת עַמִּים ָיוֹדוּך עַמִּים אֱלֹהִיםָיוֹדוּך. כּלּם ּיִשְׂמְחוּוִירַנְּנו כִּי לְאֻמִּים מִישׁוֹר עַמִּים תִשְׁפֹּט וּלְאֻמִּי תַנְחֵם בָאָרֶץ ם
. סֶלָה עַמִּים ָיוֹדוּך אֱלֹהִיםָיוֹדוּך. כֻּלָּם עַמִּים יְבָרְכֵנו יְבוּלָהּ נָתְנָה ּאֶרֶץ. אֱלֹהִיםּאֱלֹהֵינו ּיְבָרְכֵנו כָל אֹתו אֱלֹהִיםֹוְיִירְאוּ המנורה.) בצורת במחשבתו לצייר זה מזמור כשאומר. וטוב אָרֶץ( אַפְסֵי
"ו" נועם ויאמר״ויהי שבע בסתר יושב: פעמים כּוֹנְנֵהו: יָדֵינוּ וּמַעֲשֵׂה עָלֵינוּ כּוֹנְנָה יָדֵינוּ וּמַעֲשֵׂה עָלֵינוּ אֲדֹנָיּאֱלֹהֵינוּ נֹעַם וִיהִי
שׁדּי בְּצֵל עֶלְיוֹן בְּסֵתֶר יֹשׁב: יִתְלוֹנָן וּמְצוּדָתִי מַחְסִי לַאֲדֹנָי אֹמַר: בּו אֱלֹהַיֹאֶבְטַח מִפַח יַצִּילְך הוּא ָכִּי: הַוּוֹת מִדֶּבֶר יָקוּשׁ תֶּחְסֶה כְּנָפָיו וְתַחַת לָךְ ֹבְּאֶבְרָתוְיָסֶך: וְסֹחֵרָהֹאֲמִתּו צִנָה י מֵחֵץ מִפַחַדָלָיְלָה תִירָא לֹא: יוֹמָם עוּף מִדֶבֶר
מִקֶטֶב בָאֹפֶלְיַהֲלֹך יָשׁוּד: לֹאׁיִגָש אֵלֶיךָ מִימִינֶךָ וּרְבָבָה אֶלֶף מִצִּדְּךָ: יִפֹּל צָהֳרָיִם תַבִּיט בְּעֵינֶיךָ רַק: תִּרְאֶה רְשִָׁים וְשִׁלֻמַת: עֶלְיוֹןָּשַמְתָמְעוֹנֶך מַחְסִי אֲדֹנָי אַתָה כִּי: יִקְרַבָבְאָהֳלֶך לֹא וְנֶגַע רָעָה אֵלֶיךָ תְאֻנֶה לֹא מַלְאָכָיו כִּי יְצַוֶהְלּך
: דְּרָכֶיך בְּכָל ָלִשְׁמָרְךָ פֶן כַפַיִםָיִשָאוּנְך עַל: בָאֶבֶןָרַגְלֶך תִּגּוֹף תִּדְרֹך שַחַלְוָפֶתֶן עַל תִּרְמֹס: וְתַנִּין כְּפִיר חָשַקּוַאֲפַלְּטֵהוּאֲשַׂגְּבֵהו בִי כִּי: אֲחַלְּצֵהוּוַאֲכַבּדֵהו בְצָרָה אָנֹכִי עִמּוֹ: יִקְרָאֵנִיּוְאֶעֱנֵהוּ שְׁמִי יָדַע כִּי אַשְׂבִּיעֵהו יָמִים ּאֹרֶךְ
בִּישׁוּעָתִי: וְאַרְאֵהוּ אַשְׂבִּיעֵהוּ יָמִים: אֹרֶךְ בִּישׁוּעָתִי וְאַרְאֵהוּ
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
