בעבודה – תורה חנוכה
כמה מילים בהדלקת הנרות בעבודה — מתבקשים מאיתנו. רבים אומרים שזה לא הזמן לענווה, אלא קודם כל, פשוט להיענות בשמחה. כדי להתכונן כראוי — זוהי הזדמנות נהדרת שיהיה משמעותי לכולם, עם קשב ורצון להתקרב למסורת היהודית. הבאנו כמה רעיונות לדיבור קצרצר ותואם לציבור הכללי.
**1. פרסום הנס**
כל איש שיווק יגיד שהמטרה של הדלקת נרות היא גרועה בשיווק. להניח נר קטן ליד הבית — זאת הביאה הגרועה ביותר לפרסם; מדליקים נר במקום מדורה, ודווקא בבית ולא בחוצות העיר. אלא שזה שיעור בסוד הנצחיות — בזכות הנר הקטן, העם היהודי. אמנם היו רבנים גדולים לאורך הדורות, אבל בסופו של יום הוא הגדול — הפשוט, ששר שירי שבת על שולחן ביתו, שאכל מצה קשה בגטו. הוא הנושא את הנצח על כתפיו. אנחנו האורות הקטנים.
**2. שותפים לא-להים**
אחת מגזרות אנטיוכוס הייתה: לא לקדש את החודש. ולמה חשוב לו לבטל את קידוש החודש? קביעת התאריך על פי עדות בשר ודם בבית דין — העדות היא הקשר לאמון שבין האדם לבורא. האם יהיה חודש מלא או חסר, קידוש החודש קובע מתי יחול הצווי לה'. שותף בין האדם לא-להים — וזה בעצם כל חיינו: לברר את הקשר שבין עולם בורא לאדם. ואת זה רצה אנטיוכוס לגדוע. אנחנו היום מבינים — הוא מאמין בנו שנהיה לו שותפים לעשות את עולמו טוב יותר. אמונתך רבה, בורא עולם.
**3. מלחמה רוחנית**
את המלחמות שלנו אנחנו מנמקים בדרך כלל בגלל איום פיזי. החשמונאים יצאו בחנוכה על רקע ניסיון כיבוש חלקים מהארץ, או איום בתחום הדעות, התפיסות, ערכי שינוי שמנסים להטמיע בה. אומה, אם רואה שמנסים לשנות את ערכיה המקוריים, צריכה להתאמץ לעמוד עליהם. לדוגמא, אם אנחנו רוצים לחנך את ילדינו לסולם ערכים — עלינו לדבר ולהיאבק בתפיסה החומרנית שמנסה לחנך אותם שהכי חשוב זה איזה פלאפון יש לך, או כמה גדול הבית. ההתקדמות הפנימית היא בראש.
**4. להעלות שלהבת**
על המנורה בבית המקדש נאמר: ״לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד״ — מדליק עד שתהא שלהבת עולה ״מֵאֵלֶיהָ. ״ הכהן מביא ניצוץ, ובורא עולם משלים את הפעולה. אנחנו רק הכלי, א-לקים מעצים ומגדיל. כך אנחנו מאירים ועושים את פעולת הנתינה בחיינו — הוא דואג שהשלהבת תעלה למעלה, תחילה ״מאליה. ״
**5. אור בתוך החושך**
חנוכה חל בזמן הכי חשוך בשנה. המדרש מספר שאדם הראשון, שנולד בספטמבר, ראה איך העולם הולך ונהיה חשוך. כשהגיע ליום הקצר בשנה, שם לב שהוא תיכף הולך להיעלם, ונחרד. ביום שלאחר מכן — הימים מתארכים ושוב חוזר הגלגל. כאות תודה לבורא עולם, יצר גם הוא חג. יוצא שחג חנוכה הוא חגו של אדם הראשון — שמלמד אותנו: גם כשנראה חשוך, גם בתוך החושך, אור גדול עומד להגיע. היו אופטימיים.
**6. לא רק השכל**
היום מאוד פופולרי לומר: ״השכל בראש הכל. ״ אבל מי שידבוק בדוגמה הזאת, ימצא את עצמו בלי אישה, בלי חברים, ובקושי עם קולגה. התרבות היונית בזמן החשמונאי מגדירה שמה שחשוב הוא רק מה ששכלי — ביקשו להוציא את כל הרגש והרמה הרוחנית של האדם מהחוויה. יהדות זה לא רק רמב״ם — זה גם קבלת שבת, ליל הסדר עם מחבואים, הדלקת נרות חגיגית עם סופגניות, ושירה ושמחה. רחמנא ליבא בעי — א-להים רוצה את הלב.
**7. אור כמו חכמה**
המנורה ביהדות מסמלת את החכמה, לעומת השולחן שמסמל את העושר. בשולחן יש לחם, ובמנורה יש אור. אם אני מרוויח אלף בחודש ונותן מהם אלף שקל לעניים — עשיתי מעשה טוב, אבל עכשיו יש לי פחות אלף. לעומת זאת, חכמה היא כמו אור — כשאני נותן לחבר עצה טובה, חיוך, מחמאה, אמירת שלום, או דיבור טוב — לא חסר לי כלום. מהאור שלי מדליק נר חדש. גם מלאכת המורה היא אור — לשון הוראה.
חנוכה שמח לכל בית ישראל
חנן שוקרון, רב קהילת ׳אורות-נחלים׳ פ״ת
5543892345 | hanan. bsd@gmail. com
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה