מה חסר בשיח של שמירת העיניים?! הרב טל שאוליאן

צפייה ביוטיוב

ערוץ: ישיבת חולון

---

נשלח על ידי: הרב נתנאל טל שאוליאן
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

חודש תמוז - החידוש שלא שמעתם מעולם! #חיזוק #תמוז #ראש_חודש #אמונה #הרברועיאמגר

צפייה ביוטיוב

ערוץ: הרב רועי אמגר Rabbi Roi Amgar

---

נשלח על ידי: רועי אמגר
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

עניין חודש תמוז-1

ב״ה תמוז חודש עניין

התמוז 1. ח פרק יחזקאל

מֹּֽוז תַ הַ ת־ אֶ ות: כֶׁ֖ ב מְ ות בָ֔ יֹֹֽשְ ים נָּשִֵ֣ הַ םֶּ֙ נֵּה־שָּ וְהִ ונָּה צָּפ֑ ל־הַ אֶ ר אֲשֶֶׁ֖ בֵּית־יְקוָָּ֔ק שֵַ֣עַר חֶּ֙ ל־פֶֶּ֙תַ אֶ י אֹתִִ֗ וַיָּבֵֵּ֣א ַ(יד)

רש״י- התמוז- את מבכות א 'דמות של עיניו והיו מבפני' אותו שמחממו' ונראה ההיסק מחום נתוכין והם עופר' הוא תקרובת ואומרת בוכה כאלו

: שואל

רד״ק- התמוז- את מבכות יש רוצה כנוי הוא מבכות כי מפרשים

תמוז בירח התמוז את משמחות לומר והיו לעכו״ם חג עושים היו הנשים

… לשמחו באות תמוז מפרשים ויש

חיה שם שלהם צלם עובדים שהיו

מלבי״ם- בארמי חימום לשון ותמוז בוכות והם הצלם על בניהם ונותנים

ילדיהן: לקול

גורם ש״החודש ו״הטעות לתמוז העבודה סיבת 2. ח פרק יחזקאל אנך חומת

העיר שהבקעה תמוז חדש על כיונו התמוז. את מבכות תמוז של הגזרות לבטל ע״ז לעבוד מכוונות והיו תועבות הם ואלו ז״ל רש״י ופירוש מפרשים. האויב. ביד ירושלם תמסר ולא רעות הגזרות יבטלו שלם בלב ע״ז בעבדם כי שסוברות גדולות

ידוע התמוז את: במבכות

ח פרק יחזקאל אברבנאל

ולפי כן, אותו קורין היום אנחנו וגם תמוז ובאשור בבבל נקרא שהיה הרביעי החודש הוא כאן הנזכר שהתמוז ואולי את מבכות היו ולכן ההוא החודש למזל אותם מיחסות הנשים היו אבותינו את אירעו דברים חמשה ההוא שבחודש

הרעות עליהם שאסף המזל רע החודש אותו, התמוז לכובד עליהם הבאים האלקיים שהעונשים רב מהפשע ובזה

התמוז אל אותם מיחסות היו. עונותיהם

3. ( תמוז בחודש הדין שליטת אחד יהודי של )כוחו ו –

תמוז- חודש מאמרי יששכר בני החדשים מהות - א מאמר אב

החדשים- מהות החדשים שמות צירופי יבואר בו

ומזליהם הוה״י הוא תמוז בחדש השולט הוי״ה צירוף א) מן יג] ה [אסתר ל״י שו״ה איננ״ו ז״ה וכל מפסוק יוצא הוא אב מנחם חדש של הוי״ה וצירוף תיבות, הסופי [שמות וכו' במקנך הוי״ה י״י יד הנה בתורה נרמז הוי״ה עלינו הטובה י״י כיד שונים ענינים בזה ידובר ואי״ה ג], ט

. רנו בעז יהיה והש״י והוא לגמרי למפרע הוא תמוז חדש של השם צירוף והנה

דין על, מורה המן על הדין נתהווה השם זה ומצירוף

שליטת כן על ל״י, שו״ה איננ״ו ז״ה וכל באומרו הרשע

החדש בזה, הדין הימים להיות, בתמוז י״ז קודם ואפילו בהתגברות הללו הימים אין המרגלים הילוך ימי הוא תחילתו אב חדש של השם וצירוף כך, כל הרחמים ימים ט״ו על מורה כסדר, הוא י״ה השני וחציו למפרע הרחמים מתעוררים ואילך עשר חמשה מן י״ה) (מנין

נ״ל י״ה, בינה עילאה התשובה התעוררות. והתחלת

ימל 4. הדרך – תמוז בחודש הדין תוק פה בשעל תורה

בלק פרשת במדבר ושמש מאור

פה שבעל תורה על א) פח (שבת בגמ' חז״ל שאמרו, וזהו להגביר רצה הרשע המן כי אחשורוש, בימי קבלוהו הדר

הדינין כח על וקבלו ישראל עמדו לכן ישראל, על לקטרג פה שבעל התורה עסק ידי שעל פה, שבעל תורה עצמם רחמים של ההויות שמות וליחד הדינין להמתיק יכולין

וזהו ישראל כנסת על חסדים להמשיך העלמה, . דרך זֶה וְכָּל יג) ה (אסתר הוא תמוז החודש של שהצירוף הגבורות נמתקו מרדכי שבימי כמו לרמוז לִי, שוֶה ינֶנּו אֵּ בימים כן פה, שבעל בתורה לעסוק עליהם שקבלו ידי על מבשאר יותר פה שבעל בתורה לעסוק צריך האלו

. דברים

פה שבעל תורה השגת של חודש 5. מלובלין- הכהן צדוק ר' חודש ראש במדבר צדיק פרי

תמוז

הראיה הוא זה חודש שקדושת תמוז חודש בראש כן וכמו שבעל תורה אור להשיג זה לעומת בהיפך נמצא לכן פה במורה שכתב וכמו התמוז את מבכות זרה עבודה כן גם עסק להם שיש זרה עבודה שיש כ״ט) פרק ג' (חלק נבוכים

ח אות המליך וזה והספד. בבכיה תמוז חודש 'ש ברא גדול על מורה זה שכל בשנה ותמוז בעולם וסרטן בראיה דברי שהוא בנפש ימין ויד פה. שבעל תורה אור ראיית ימינא דרועא שנקרא דאברהם דימינא מסיטרא תורה א ק״ד (כתובות שאמרו וכמו הידים שם על הפעולות )וכל

אף בתורה אצבעותי בעשר שיגעתי ידי על אינו שהלימוד

. הידים

____________________________________________________________________________________

הארץ זכות ז, בתמו 6. יא סימן ז פרשה (וילנא) רבה אסתר

פסח זכות באייר פסח, זכות בו ועלה ניסן בחדש התחיל לחדשים, חזר בימים בו נופל הגורל שאין רשע אותו שראה יון כ התורה זכות בסיון בו, עשר בחמשה לישראל להם שניתן המן וזכות, קטן הארץ זכות בתמוז הגורל עלה לא למה ועוד אלול עלה חמשה, ובאב חמשה בתמוז לבניך בנו שאירעו פורענות דיינו רבש״ע הוא ברוך הקדוש לפני שאמרו ואב בתמוז

של החומה השלמת זכות ירושלים. .

)א הגר תלמיד לוריא, דוד (ר״בי הרד״ל חידושי

יהושע מלחמת זכות בתמוז הביא כזה) בנוסחא שינויים כמה עוד (ע״ש המגלה על יחייא אבן בפי' הארץ זכות. בתמוז )(ו בגבעון פי״א. בס״ע (כדאיתא תמוז בתקופת )שהיה לארץ וגלותו עזרא עליית זכות דהיינו שלנו ספרים נוסחת לפי ול״נ שיבא כדי יום ט״ו (י') בתענית ששנינו וכיון ירושלים אל בא החמישי לחודש באחד ז') (עזרא דכתיב קראי וכדמוכחי בתמוז בעלייתו לא״י ונכנס פרת נהר את וגלותו עזרא שעבר הוא באב אחד קודם יום בט״ו א״כ פרת. לנהר שבישראל אחרון

תמוז בחודש דהיינו: מבבל

7 השגחה של חודש.

, פנט יוסף ב״ר יחזקאל ר' קרח פרשת במדבר יחזקאל מראה ה תלמיד ר מ״מ; מרימנוב

על מ״ח] [פ״ה יצירה בספר וכדאיתא

בראיה ח' אות המליך [תמוז] זה חודש

בשנה תמוז בעולם סרטן בהם וצר ' כו כי הענין בביאור והנ״ל בנפש, ימין ויד

מצאנו ולא החדשים כל על חזרנו חודש כמו מקודש יום בו שאין חודש

הזה מצינו רק כלל דפגרא יומא שאין אדם לב יפול וא״כ ונאצה צרה יום בו כל ובאמת הארץ, את ה' עזב כי בקרבו אוה״ע ראינו כי טובים המה השינויים שינוי שום בהם ואין שלוים יושבים וכאשר עליהם משגיחים שאין מחמת הם כך מתחלה המזל עליהם הורה בעשיר אפילו בישראל אבל מתנהגים,

טוב פעם בשנה שינויים כמה צא ימ באצבע יורה וזה להיפוך ופעם [ערכין חז״ל וכמ״ש עליו, שמשגיחין יום ארבעים עליו שעברו מי כל ב] טז

עולמו קבל יסורין. א בל על הזה חודש בריאת יסוד הונח וע״כ ה וחלק החסד מדת על המורה ח' 'אות

ה עיני תמיד כי נחלתו, חבל יעקב 'עמו בראיה המליכה וע״כ בנו, אלקינו שיש סרטן בהם וצר עליונה, והשגחה

עינים לו בספרי כמבואר ואחור פנים דודי דומה על שדרשו וכמו התכונה, כי ומכ״ש לאחוריו, פניו שמחזיר לצבי יסבו ולא מאחוריו עינים לו שיש סרטן הדין כח לשתק בשנה תמוז בלכתן, ה ימין והוא בנפש ימין ביד 'השולט הגדולה היד את ישראל וירא, רוממה משמש וכי עמו ה' חלק כי וזה״ש

בלשון דבוקים ישראל שאם אם יש נחלתו חבל יעקב אזי בהקב״ה במ״א וכמ״ש ונחלה, חבל ליעקב עד בשלימות התשועה להיות שא״א על חז״ל שדרשו וכמו לארץ שיכנסו

הסלע בחגוי. יונתי

בזה, ישמח ה' עם שלם שלבבו ומי כי שאבד אחרי גדולים נסים לעיניו יראה יוושע האיך יודע ואינו הברירה ממנו

בשם יבטח כי מלבו הדאגה יסור וע״כ חידושים יראה כי שמחה יוסיף אך ה', אופן ובאיזה הוא ברוך הקדוש איך משה אמר וע״כ נפלאות, עמו יעשה אין זה דבר כי תיראו אל לישראל התיצבו אדרבא רק כלל עליכם מוטל חידושים שתראו ה' ישועת את וראו וזה״ש דעתיכם, על עלו לא אשר

לא בארצם לאהרן הוא וך בר הקדוש ונהרו כמו והמשכה נחל לשון תנחל לבך תמשוך שאל עמים, אליו לבך על יעלה ולא שלהם בארציות ע״י ולהוושע האדמה בעבודת לעסוק

בוודאי כן עשה ת אם כי הטבע, דרך אני אם אבל בתוכם, לך יהיה לא וחלק וכל עלי דביקותך כשתהיה חלקך אזי מלכותי עול לקבל פניך מגמת לשתי שתזכה ישראל בני בתוך ונחלתך

או״א לעולם ה' ברוך. שלחנות,

8. בגנות טיול מנהג

ח אות ט סימן חי לכל מועד

דבראש יע״א, אזמיר לנו עוז בעיר נהגו עולם מימי ח רבן בית של תינוקות עם המלמדים הולכים תמוז חודש כדי יב״ץ הגדול תורה תלמוד בית וסוגרים בגנים לראו״ת הוטבעו אדניה מה על ידענו ולא היום, אותו כל לטייל דינוחו זה כשהתקינו דיען בחפזי אמרתי ואני כזה, מנהג בטיול לבם להרחיב אחד יום החום זמן בתוקף התינוקות

הם כאילו כגנות ביה דכתיב בלק בסדר בחרו חורין, בני באותה תמוז חודש ראש דחל ה' נטע כאהלים נהר עלי כן הנהיגו חודש בראש דהוקבע ראשונה ומפעם שבוע, משמיה ושמעתי חוקת, בסדר חודש ראש כשחל אפילו

ראשון החסיד הרב לבנו וקירות עינינו מחמד רבא דגברא

מנחה ספר בעל הסהר אג״ן לציון חוקי וספר טהורה ובו גנ״ת, גימטריא דתמו״ז רמז דרך מר דאמר חיים, לטייל רבן בית של התינוקות עם המלמדים שילכו תרמוז דבר נמצא דברים של ושורשם דבריו, תוכן זה בגנות, דאמר אסתר, מגילת של עוזיאל בן יונתן בתרגום מפורש בגנות לטייל ישראל יוצאים דבתמוז לאחשורוש, המן

לומר יצדק דיותר אלי, אמר הי״ו אברהם נפשי ידיד בני ו על ח' סימן ביחזקאל רד״ק שכתב מה נגד כך דנהגו

שם יעויין התמוז, את מבכות. הפסוק

9 להתהפך עתיד.

קרח פרשת במדבר משמואל שם

ראי מלשון לראובן זה חודש הדגלים׳מיוחס סדר לפי והנה תחילה בתשובה פתח ראובן והנה והיפוכו. דבר משמש שהוא לששון הצומות ויהיו לטוב מרע להתהפך עתיד עוד דעשו מירחין שהוא זה חודש וע״כ כזכויות. זדונות לו נעשים ותשובה

המועד חול כמו יהיו שבינתיים והימים באב, ט' עד וימשך בתמוז מי״ז המועד יתחיל. ולשמחה, ובודאי ראשון ובבית עדיפא שני דחורבן משום לחודש בי״ז הצום יום עושים שאנחנו אלא העיר, ותבקע וגו' לחודש בתשעה כ״ה) (מל״ב שנאמר א״כ ושמחה, בששון החודש רוב ויצא לחודש מט' יתחיל בודאי ב״ב האלה הימים שיהיו ושמחה ששון ימי לענין אבל לי',

הח כל יהי' כולו ודש לכבוד ומבזיון לטהרה מחטא ממהותו מהופך: קודש

9 השכחה תיקון.

ריז תורה מוהר״ן ליקוטי

הזכרון להמשיך צריכים בתמוז אז כי ואו חסר תמז ר״ת משה תורת זכרו מלאכי), (סוף נתהוה אז כי, השכחה לתקן

הלוחות נשתברו לא אלמלא נ״ד) (עירובין כשרז״ל השכחה, נתהוה תמוז בחודש שנשתברו הלוחות ע״י כי השכחה, הלוחות כי הואו, נסתלק הלוחות שנשתברו מאחר כי כנ״ל, מתמז ואו חסר וע״כ מישראל, תורה נשתכחה לא הראשונות כשרז״ל הלוחות ניתנו בתמוז כי תמז. ר״ת תורתינו מתן זמן גם ו': ורחבן ו' ארכן הלוחות יד) (ב״ב כשרז״ל ואו, בחי' הם

כנ״ל ואו בחי' שהם הלוחות נשתברו שאז מחמת:', ו חסר כאן וגם ע״ב). ד דף (יומא

10 אלול לחודש הכנה.

באב לט״ו דברים ישראל עבודת מקוזניץ 'ה׳מגיד'

. . את ותנטל שתשא העת הגיע פירוש עיניך, נא שא עתה הם ואב תמוז כי עיינין, נקראים שהם החודשים אלו

כנודע. . דמטרוניתא עיינין. בחינת שלא עצמו את לשמור אדם כל צריך אלו בחודשים והנה וכמו בשנה, הנמוכים ימים הם כי ממדריגתו, יפול הגאון מכבוד שמעתי והנה מזה. פעמים כמה שכתבתי דק״ק אב״ד ז״ל שמעלקא שמואל מהו' החסיד ה' קדוש כרתי ברית א) לא, (איוב הפסוק ורמז פירוש ניקלשבורג

להתבונן העולם מדרך כי ה, בתול על אתבונן מה לעיני

מי אבל לתשובה, המוכן אלול בחודש ה' אל ולשוב

השנה כל יתברך ה' עובד הוא פקוחות ועיניו שמשכיל ליפול שלא ואב תמוז בחודש אפילו עצמו את ושומר

להתבונן לו אין ממילא ואז ה' עם ברית וכורת ממדריגתו מקדם ' ה לעבודת ומזומן מוכן הוא כי אלול, בחודש יותר שבו אלול בחודש וחומר וקל הנמוכים, בחודשים אפילו לעיני כרתי ברית הכתוב רמז וזה שאת. ביתר, הקדושה שנקראו החודשים הם לעיני, ברית כורת שאני פירוש בתולה על אתבונן מה לכן לעיל, שכתבתי כמו, עיינין ה לעבודת מוכן אני כי בתולה, במזל אלול 'שהוא

: מלפנים

---

נשלח על ידי: נתנאל כהן
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

ההסכם עם איראן רע מאוד! אבל חודש תמוז מחדש לנו שיש תקווה ואמונה! #בוסט_לנשמה #חיזוק #תורה

צפייה ביוטיוב

ערוץ: הרב רועי אמגר Rabbi Roi Amgar

---

נשלח על ידי: רועי אמגר
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

חודש תמוז 230621 210940

בתאריך: [הודפס תשפ״ג] תמוז ב' רביעי יום במקורות תמוז חודש של עניינו

[ אנקונינה– שלומי ע״י נכתב, שלום' קהילת׳ברית רב sh. z. ankonina@gmail. com ]

לטובה ה' יהפכהו

ג עמ' אבות)(ח״ג 'עטרת 'ספר ב משה רבי להרה״ג

יהדות מנהגי את המקבץ שליט״א, סויסה

כי מובא. מרוקו החודש ם לש להוסיף מקובל

שמשמעה יה:", הברכה״ל את תמוז ה 'יהפכהו

, ע״כ לטובה אבותינו 'משולחן בספר '[וכן

זצ״ל( עטיה אלעזר מאיר רבי להרה״ג 'עמ175-

176 בציון ספרד חכמי בכך מורגלים היו בכלל ו ).

לכ בכתביהם התאריכים ת וזאת יה״ל]. תמוז וב

ימים ובמיוחד אלו, שחודשים מפני לכאורה

את שנה אחר שנה לנו מזכירים בהם, מסוימים

ישראל. עם בתולדות הרעות התקופות

, החודש של עניינו על זה במאמר לעמוד ננסה

ומהי החודש, בזה שאירעו דברים מאפייניו, על

זה בחודש מאיתנו הנדרשת ה'. עבודת

והקשר "תמוז" השם מקור החום עם שלו

הטבעי )(המישור

,' יחזקאל(ח בספר מופיע החודש של שמו קור מ

יד) " הנביא: מספר ר אֶל־פֶֶּ֙תֶּ֙חֵַ֣שַע אֹתִ֗י ַוַיָּבֵ֣א

ית– ב הֵ֣ ה־שֶּ֙םַ נ אֶל־הַצָּפ֑וֹנָּהָּוְה אֲשֶֶׁ֖ר 'ה ים נָּש

." הַתַמֹּֽוז אֶת־ מְבַכֶׁ֖וֹת יֹֹֽשְב֔וֹת

(ח הנבוכים' ספר׳מורה ב הרמב״ם ) כט פרק ג' לק

ס פי [על עניינו מבאר אלילים עובדי, ]רי פ

יום בתחלת מתמיד מנהג זה והיה: וז״ל "

עליו ויספדו תמוז על ויבכו יקוננו תמוז מחודש

אדם בני, ויאנו בני דעות היו איך וראה והתבונן

וענין׳תמוז' ההם, בזמנים אדם מאד קדמון זה

שגעון רוב על תעמוד הספר ומזה בצאב״ה,

וחגיהם" ומעשיהם הצאב״ה 1.

'פרופ (בהערה47 מביא זצ״ל שוורץ מיכאל במו״נ

אביב תל אוניברסיטת )הוצאת עברית האנציקלופדיה מן

של במיתולוגיה הפריון אל היה 'תמוז' כי

של שהייתו העתיקה. בבבל והאכדים השומרים

קמילת את סימלה הקיץ בחודשי בשאול תמוז

את סימלה ים הגשמ בתקופת שיבתו הטבע.

היו שמו על הקרוי בחודש הטבע. התחדשות

נוצרים סופרים ושהיו מותו. את מבכות הנשים

הכנעני- הטבע אל עם אותו שזיהו יווני

ע״כ.'אדוניס',

מקרא בדעת גם מביא אדוניס) (עם זה זיהוי

'(עמ ליחזקאל נב- )נג ד״ר הרב בידי המבואר

ה שהכוונ ומשער זצ״ל, מושקוביץ צבי יחיאל

"דומו- השומרי-בבלי הצמחיה לאל ולפי זי".

ומת באביב שנה מידי נולד היה עובדיו אמונת

מתים הצמחים שבו החם תמוז בחודש עכ״ד. ,

אחד למקום עולים הדברים. והנה תמוז חודש

הכל והלבלוב הפריחה שבו כחודש נתפס היה

התבואה צמיחת ניסן, לחודש אופייניים כך

אל באים כולם וסיון, אייר בחודשים והפירות

בכייה לאותה הסיבה זו תמוז. בחודש סופם

בנביא. הנזכרת

1 שמו שהיה ע״ז מנביאי איש בהרחבה הרקע את מתאר כן: לפני "

וא הה המלך והרגו מזלות והי״ב כוכבים השבעה לעבוד מלך קרא 'תמוז' ההיכל אל הארץ מקצות הצלמים התקבצו מותו שליל וזכר משונה, הרג

הזה לצלם אשר בבבל אשר השמש, צלם הוא אשר הגדול ב הצלם והיה

כלם והצלמים ההיכל באמצע ונפל והארץ, השמים בין נתלה ההוא כולם והצלמים שקרהו מה ולהגיד התמוז על לאנות והתחיל סביבו

ם להיכליה ושבו הצלמים עפו השחר וכעלות הלילה כל ומקוננים בוכים

הארץ." בכנפות

בתאריך: [הודפס תשפ״ג] תמוז ב' רביעי יום במקורות תמוז חודש של עניינו

[ אנקונינה– שלומי ע״י נכתב, שלום' קהילת׳ברית רב sh. z. ankonina@gmail. com ]

אתר רש״י)(על כתב׳ש תמוז' הוא היסק, לשון כמו

למזיה" חזה די "על, ג" )'(דניאל אזה ואתונא

יתירה" האופן את בכך הסביר דרכו ולפי. )(שם

2). בהערה (ראה התמוז את מבכות היו שבו

חודש כי ופרח, כפתור ואר יב דרכנו לפי אולם

לזיהוי הסיבה עיקר וזו הוא, החום מחודשי זה

וחיסרון ההעדר של בחינות עם. שלו

החודש מאורעות בגלל התמוז את מבכות

ההיסטורי )(המישור

יחזקאל)שם (ל יצחק׳אברבנאל' ר' של פירושו ב וכן

בספר ' (ל אנך' חומת יחזקאל )שם חיד״א להגאון

קושר מפרשים] [בשם חודש ל הדברים את ים

תמוז ההיסטורי. ועניינו

רף ד תו, בריהם החודש הוא כאן הנזכר שהתמוז

נקרא״תמוז" שהיה הרביעי ובאשור, בבבל

ו כ מתוך גם ך. בשפתנו ההוא שבחודש ולפי

אבותינו3. את אירעו דברים חמשה הנשים היו

ההוא, החודש למזל אותם מיחסות והיו

הקדמונים המפרשים את ש משום 2 פרקטי באופן כיצד השאלה קה העסי

כי שהבין מהרמב״ם שבשונה מפני הצלם. את מבכות נשים אותם היו

"מבכות כי הבינו מפרשים שאר בוכות, היו שהנשים היינו ""מבכות"

לבכות לתמוז שגורמות. היינו רש״י למשל ו שהי מפרש שמחממו ת א ת

א ות ההיסק, מחום נתוכין והם עופר, ת של עיניו והיו מבפני, ם דמות ה ע״כ. , שואל הוא תקרובת ואומרת בוכה, כאלו ונראה

ה, שני בפירוש רד״ק מביא לעיני המים שיבאו בתחבולות עושים שהיו

אותו עכו״ם ראשון [ובפירוש לעומ "ז מבכות כי מפרשים יש ש מביא,

משמחות לומר רוצה ו כנוי, הוא עושים היו תמוז בירח ש התמוז, את ג ח

. ע״כ לשמחו אות ב הנשים והיו לעכו״ם, מאירי ה פירש וכן חיבור ב

.)' ה פרק ב' מאמר גאון' התשובה'(שבר השלישי ובפירושו. ]וצ״ע כ'

בא ובנותיהם בניהם שורפין, שהיו שרוף שהיה אותו על בוכות שהיו ש,

אותם בוכות היו והנשים [וראה הרמב״ם פי' בין, ששילב מלבי״ם ל

. וצ״ע להרד״ק, שלישי פי' ]פירש״י

ב 3 מס' משנה ו:) תענית(ד' " בשבעה אבותינו את אירעו דברים חמשה

בתמוז עשר,'וכו ושרף העיר והובקעה התמיד ובטל הלוחות נשתברו

אפו בהיכל." צלם והעמיד התורה את סטמוס

הג לבטל ע״ז לעבוד מכוונות תמוז. של זרות

בעבדם כי שסוברות גדולות תועבות הם ואלו

ת ולא רעות הגזרות יבטלו שלם בלב ע״ז מסר י

האויב ביד ירושלם ע״כ4. , מבארים הזה באופן

העבודה סיבת את רברבי אשלי תרי הני

את ו ל׳תמוז', גורם. שהחודש הטעות

הסגולי- (המישור קשיא" דדינא "ירחין

)פנימי

ה ב׳ספר ע״א יב (שמות זוהר' ע״א) קעד במדבר, על,

: הפסוק " ירחים" שלשה ותצפנהו, : מובא

בעלמא, שריא קשיא דדינא ירחין תלת "אלין

נינהו ומאי טבת אב תמוז שבט" )(נ״א

בחודשים משה יוולד שלא השגיחה [שהשכינה

מפ. ] ע״פ הללו)'(מתמ״ד

ע״ב) יתרו(עח פרשת ב שם ועוד ": נטיל יעקב

ואתכליל ואיי״ר ניס״ן ירחין ן תרי דיליה ברזא

נטיל עשו תאומים דאיהו דסיון ברזא, איהו וכו.'" א״ב תמו״ז ירחין תרין דיליה ברזא

עשו של בחלקו הוא תמוז שחודש. מבואר

ו׳ב ע״א איכה(נו ל חדש' זוהר, ע״ב) קיב ובמתמ״ד: ,

ימי יבאו לא אשר עד הפסוק את זה על: דורש "

הזקנה," ימי הרעה: וז״ל " ממש הרעה י ימ

טבת" אב תמוז ואינון חודש לגבי עוד [ועי״ש

]שבט. אחיזה יש שבהם חודשים שאלו כלומר:

בעולם הדין מידת של. חזקה

4 לדברי אברבנאל מהר״י דברי בין לעין הנראה העיקרי ההבדל

בו נפקדו כבר ש כמי תמוז חודש מתואר מהרי״א שאצל היא הגחיד״א,

(ש בוכות היו וע״ז ישראל, של לשונאיהן וצרות רבות רעות ת מבכו היו

את את הרעות) עליהם שאסף המזל רע החודש אותו אצל ואילו.

מומשו טרם אך ישראל על שנגזרו כגזירות מתוארות הרעות, הגחיד״א

אלו גזירות לבטל הבכייה מטרת. ולפ״ז

בתאריך: [הודפס תשפ״ג] תמוז ב' רביעי יום במקורות תמוז חודש של עניינו

[ אנקונינה– שלומי ע״י נכתב, שלום' קהילת׳ברית רב sh. z. ankonina@gmail. com ]

בספר גם' ( יששכר' בני - א' מאמר אב, תמוז– חודש מאמרי

בסס )מ החדשים מהות עיקרון ה את ושם. שזכרנו

הוא תמוז בחדש השולט הוי״ה צירוף ש הביא

יוצא ה הוה״י, מ ה תיבות סופי פסוק יג: ה ][אסתר

צירוף ש ממה ומדייק ל״י. שו״ה איננ״ו ז״ה וכל

הוא תמוז חדש של השם הוא ש לגמרי, למפרע

דין. על מורה החדש בזה הדין שליטת כן, על

ימי הימים להיות ו בתמוז5. י״ז קודם ואפילו

המרגלים, הילוך בהתגברות הללו הימים אין

כך כל הרחמים עכ״ד. ,

חז" מ״ש לזה צר ף ע״ב) קיא ל(פסחים 'קטב כי

עד תמוז חודש מתחילת שולט 'מרירי ט" ז

, בתמוז – ואילך ומכאן לא ספק שכיחי ספק

. שכיחי רבה' ב מד וב׳רב ג) י״ב (נשא מבואר

הוא וכן, באב תשעה עד בתמוז מי״ז ששליטתו

בשו" מרן פסק [וכן כ״ג) (נשא תנחומא 'ב׳מדרש ע

, ת״ב עד בתמוז מי״ז להיזהר שיש יח) (תקנ״א

(ד" הלכה ה׳באור עליו 'והעיר ליזהר) 'צריך 'ה בשם

עולם 'ה׳פתחי ליזהר]. יש מר״ח שכבר,

לאור לומר, ניתן האמור רואים שאנו מה גם כי

דברים ארעו זה בחודש כי עמנו ימי בדברי בשורשי כבר מושרשים שהדברים הרי קשים,

מידת של שליטה בו יש זה שחודש הבריאה,

ה. דין

5 לעומת וזאת למפרע הוא תחילתו ש "הויה", אב חדש של השם צירוף

ה חמש מן י״ה) (מנין ימים ט״ו על מורה כסדר, הוא י״ה השני וחציו עילאה התשובה התעוררות והתחלת הרחמים מתעוררים ואילך עשר

י״ה בינה שם.)(בני״ש

בחודש השורר הנזכר הדין למיתוק הדרך

התורה עסק ע״י תמוז

מקוזניץ ה''מגיד' בספרו ' (דברים, ישראל' עבודת

ימים כי העובדה בשל דווקא ק מסי באב) לט״ו

אלה כל צריך בשנה, הנמוכים ימים הם אדם

יפול שלא עצמו את לשמור אלו בחודשים

, ממדריגתו ם מועדי שהם משום [כלומר: ע״כ

. הנפילה ]אל

החסיד ה' קדוש הגאון בשם שם המגיד א ומבי

ז״ל( שמעלקא שמואל מהו' דק״ק אב״ד

וק הפס ורמז פירוש ניקלשבורג) ל" (איוב א )א,

בתולה" על אתבונן מה לעיני כרתי "ברית כי,

בחודש ה' אל ולשוב להתבונן העולם מדרך

ועיניו שמשכיל מי אבל לתשובה, המוכן אלול

השנה, כל יתברך ה' עובד הוא פקוחות ושומר

ליפול שלא ואב תמוז בחודש אפילו עצמו את

ממדריגתו, ה, עם ברית 'וכורת אין ממילא ואז

מוכן הוא כי אלול, בחודש יותר להתבונן לו

בחודשים אפילו מקדם ה' לעבודת ומזומן

אלול, בחודש וחומר וקל הנמוכים, שבו

הכתוב, רמז וזה שאת. ביתר הקדושה שאני

שנקראו' ואב תמוז הם לעיני, ברית כורת עיינין

דמטרוניתא', במזל אלול על אתבונן לא לכן

, מלפנים ה' לעבודת מוכן אני כי בתולה, . עכ״ד

פלאג׳י חיים רבי להגאון וראה ז" יע בספר א

ט' (סימן חי' לכל 'מועד ח) אות, מנהג שהביא

קדמונים ב הולכים תמוז חודש בראש, ש אזמיר

לראו״ת רבן בית של תינוקות עם המלמדים

בית וסוגרים בגנים, יב״ץ הגדול תורה תלמוד

הרב מ רמז והביא היום אותו כל כדי, לטייל

ספר בעל הסהר אג״ן לציון ראשון החסיד

טהורה' 'מנחה חיים' וספר׳חוקי מר דאמר,

בתאריך: [הודפס תשפ״ג] תמוז ב' רביעי יום במקורות תמוז חודש של עניינו

[ אנקונינה– שלומי ע״י נכתב, שלום' קהילת׳ברית רב sh. z. ankonina@gmail. com ]

תרמוז ובו גנ״ת, גימטריא דתמו״ז רמז דרך

רבן בית של התינוקות עם המלמדים לכו שי

בגנות, לטייל בכ" עי״ש זה גם בוודאי אולם. ד

לבל כשמטיילים, גם שנזהרים באופן אלא אינו

ממדרגתו. יפול

נובעת היא ו מרע", "סור בבחינת עבודה זוהי

את לראות ניתן ולם א החודש של הנמוך. מצידו

אלא שפלותו, מצד רק לא תמוז, חודש עבודת

עבודה החודש של החיובי ההיבט מן. גם

טוב" בבחינת״ועשה שהיא.

בספר ' (ל ושמש' מאור בלק) פרשת רואה למשל, ,

הוי״ה לצירוף הרומז שהפסוק בכך משמעות

של מדבריו לקוח תמוז חודש כנגד המכוון

להגביר הרשע המן רצה זמן באותו שהרי המן,

ישראל עמדו לכן ישראל, על לקטרג ן הדיני כח

כמ פה", שבעל תורה עצמם על וקבלו ש חז״ל

אחשורוש" בימי קבלוהו: הדר א" פח )(שבת, שעל להמתיק יכולין פה שבעל התורה עסק ידי

הדינין. לעסוק צריך האלו בימים כן וכמו, עכ״ד. דברים מבשאר יותר פה שבעל בתורה

ליקוטי מברסלב׳ב נחמן רבי מדבר לזה קרוב

תיקון כ תמוז חודש עבודת )על ריז (תורה מוהר״ן'

השכחה מלאכי" )סוף (ב מה״פ מביא לכך רמז. זכרו

משה" תורת ו)' תמז(חסר ר״ת בתמוז כי,

השכחה לתקן הזכרון להמשיך, צריכים אז ש

שנשתברו הלוחות ע״י כי השכחה, נתהוה

מ כ״ש השכחה, נתהוה תמוז בחודש רז״ל

נ״ד ) (עירובין הלוחות נשתברו לא למלא א

וע״כ מישראל, תורה נשתכחה לא הראשונות

ו' חסר הלוחות שנשתברו מאחר כי מתמז,

מ כ״ש ואו, בחי' הם הלוחות כי הואו, נסתלק

יד רז״ל)(ב״ב ו. ורחבן ו' ארכן 'הלוחות

ניתנו בתמוז כי תמז. ר״ת תורתינו מתן זמן גם

ע״ב ד דף כשרז״ל)(יומא הלוחות כאן וגם. ו,'חסר

ואו בחי' שהם הלוחות נשתברו שאז מחמת

. , עכ״ד כנ״ל

בספרו מלובלין הכהן צדוק ר' יותר זאת מחדד

צדיק' 'פרי '(ס קדושת הרי. ש תמוז) חודש ראש במדבר

הוא תמוז חודש, הראיה אור להשיג דהיינו

פה. שבעל תורה את הטומאה בצד מצאנו לכן

זרה עבודה ה ל התמוז, את בכות שכתב וכמו

(הו נבוכים' ב׳מורה יצירה ספר לפי. ולכן לעיל) בא

כנגד תמוז חודש מכוון ימין, ויד דברי שהוא

דימינא מסיטרא תורה עכ״ד. ,

שם בספר זה' חודש של תיקונו נעוץ בכך. אולי

חודש ש לעובדה מתייחס קרח) (פרשת משמואל'

תמוז ראובן שבט )ל הדגלים סדר מיוחס(לפי

מלשון לעניין סמל משמש ראובן והנה. ראי ה

ה ש תשובה, לכן ו כזכויות. זדונות לו נעשים

דעשו מירחין שהוא זה חודש בשם (כמ״ש

,)הזוה״ק ויהיו לטוב מרע להתהפך עתיד עוד

יתחיל ובודאי ולשמחה. לששון הצומות

והימים באב, ט' עד וימשך בתמוז מי״ז המועד

המועד, חול כמו יהיו שבינתיים אמר ואח״כ

היו״ט יתחיל בודאי ש לחודש מט' יום (שהוא

ראשון( בבית העיר הבקעת כ״ה) ע״פ)מל״ב, ויצא

כל יהי' א״כ ושמחה, בששון החודש רוב

מחטא ממהותו מהופך קודש כולו החודש

לכבוד ומבזיון לטהרה ע״כ. ,

ישראל של בכוחם יש כי למדנו, הא ע" י רת שמי

העיניים( בקדושת גתם מדר הקיץ בימי ובפרט

וכ החמים), התורה בעסק בהוספה ן בחודש

תמוז זה, ידי שעל, חודש אף תמוז ה 'יהפכהו

בתאריך: [הודפס תשפ״ג] תמוז ב' רביעי יום במקורות תמוז חודש של עניינו

[ אנקונינה– שלומי ע״י נכתב, שלום' קהילת׳ברית רב sh. z. ankonina@gmail. com ]

טובה ל ולב. ר כה שגם הערה מקום בכאן ויש

בימי ב שיתקיימו לדאוג הקיץ, 'ת חופש של ם

טוב ועשה מרע בסור הללו. יסודות

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

עניין חודש תמוז

ב״ה תמוז חודש עניין

התמוז 1. ח פרק יחזקאל

הַתַמֹּֽוז אֶת־: כֶׁ֖ות מְב יֹֹֽשְבָ֔ות הַנָּשִֵ֣ים וְהִנֵּה־שָּםֶּ֙ אֶל־הַצָּפ֑ונָּה אֲשֶֶׁ֖ר בֵּית־יְקוָָּ֔ק שֵַ֣עַר אֶל־פֶֶּ֙תַחֶּ֙ אֹתִִ֗י וַיָּבֵֵּ֣א ַ(יד)

רש״י- התמוז- את מבכות א 'דמות של עיניו והיו מבפני' אותו שמחממו' ונראה ההיסק מחום נתוכין והם עופר' הוא תקרובת ואומרת בוכה כאלו

: שואל

רד״ק- התמוז- את מבכות יש רוצה כנוי הוא מבכות כי מפרשים

תמוז בירח התמוז את משמחות לומר והיו לעכו״ם חג עושים היו הנשים

… לשמחו באות תמוז מפרשים ויש

חיה שם שלהם צלם עובדים שהיו

מלבי״ם- בארמי חימום לשון ותמוז

בוכות והם הצלם על בניהם ותנים ונ ילדיהן: לקול

2 ו לתמוז העבודה. סיבת ש" הטעות גורם "החודש

ח פרק יחזקאל אנך חומת

העיר שהבקעה תמוז חדש על כיונו התמוז. את מבכות תמוז של הגזרות לבטל ע״ז לעבוד מכוונות והיו תועבות הם ואלו

ז״ל רש״י ופירוש מפרשים. האויב. ביד ירושלם תמסר ולא רעות הגזרות יבטלו שלם בלב ע״ז בעבדם כי שסוברות גדולות

ידוע התמוז את: במבכות

ח פרק יחזקאל אברבנאל

שהתמוז ואולי ולפי כן, אותו קורין היום אנחנו וגם תמוז ובאשור בבבל נקרא שהיה הרביעי החודש הוא כאן הנזכר את מבכות היו ולכן ההוא החודש למזל אותם מיחסות הנשים היו אבותינו את אירעו דברים חמשה ההוא שבחודש

לכובד עליהם הבאים יים האלק שהעונשים רב מהפשע ובזה הרעות עליהם שאסף המזל רע החודש אותו, התמוז

התמוז אל אותם מיחסות היו. עונותיהם

3. כוחו ו – ( תמוז בחודש הדין שליטת ) אחד יהודי של

תמוז- חודש מאמרי יששכר בני החדשים מהות - א מאמר אב

החדשים- מהות החדשים שמות צירופי יבואר בו

ומזליהם הוה״י הוא תמוז בחדש השולט הוי״ה צירוף א)

מן יג] ה [אסתר ל״י שו״ה איננ״ו ז״ה וכל מפסוק יוצא הוא אב מנחם חדש של הוי״ה וצירוף תיבות, הסופי [שמות וכו' במקנך הוי״ה י״י יד הנה בתורה נרמז הוי״ה עלינו הטובה י״י כיד שונים ענינים בזה ידובר ואי״ה ג], ט

בעזרנו יהיה. והש״י

והוא לגמרי למפרע הוא תמוז חדש של השם צירוף והנה

דין על, מורה המן על הדין נתהווה השם זה ומצירוף שליטת כן על ל״י, שו״ה איננ״ו ז״ה וכל באומרו הרשע

החדש בזה, הדין הימים להיות, בתמוז י״ז קודם ואפילו בהתגברות הללו הימים אין המרגלים הילוך ימי הוא תחילתו אב חדש של השם וצירוף כך, כל הרחמים

מורה כסדר, הוא י״ה השני וחציו למפרע ימים ט״ו על הרחמים מתעוררים ואילך עשר חמשה מן י״ה) (מנין

נ״ל י״ה, בינה עילאה התשובה התעוררות. והתחלת

4. ה ל דרך פה בשעל ה ת ור – תמוז בחודש הדין מיתוק

בלק פרשת במדבר ושמש מאור

פה שבעל תורה על א) פח (שבת בגמ' חז״ל שאמרו, וזהו להגביר רצה הרשע המן כי אחשורוש, בימי קבלוהו הדר על וקבלו ישראל עמדו לכן ישראל, על לקטרג הדינין כח פה שבעל התורה עסק ידי שעל פה, שבעל תורה עצמם רחמים של ההויות שמות וליחד הדינין להמתיק יכולין

וזהו ישראל כנסת על חסדים. ך להמשי העלמה, דרך זֶה וְכָּל יג) ה (אסתר הוא תמוז החודש של שהצירוף הגבורות נמתקו מרדכי שבימי כמו לרמוז לִי, שוֶה אֵּינֶנּו בימים כן פה, שבעל בתורה לעסוק עליהם שקבלו ידי על מבשאר יותר פה שבעל בתורה לעסוק צריך האלו

. דברים

פה שבעל תורה השגת של חודש 5. מלובלין- הכהן צדוק ר' חודש ראש במדבר צדיק פרי

תמוז

בראש כן וכמו הראיה הוא זה דש חו שקדושת תמוז חודש

שבעל תורה אור להשיג זה לעומת בהיפך נמצא לכן פה במורה שכתב וכמו התמוז את מבכות זרה עבודה כן גם עסק להם שיש זרה עבודה שיש כ״ט) פרק ג' (חלק נבוכים

ח אות המליך וזה והספד. בבכיה תמוז חודש 'ש ברא גדול על מורה זה שכל בשנה ותמוז בעולם וסרטן בראיה

דברי שהוא בנפש ימין ויד פה. שבעל תורה אור יית רא ימינא דרועא שנקרא דאברהם דימינא מסיטרא תורה א ק״ד (כתובות שאמרו וכמו הידים שם על הפעולות )וכל ידי על אינו שהלימוד אף בתורה אצבעותי בעשר שיגעתי

. הידים

6 השגחה של חודש.

, פנט יוסף ב״ר יחזקאל ר' קרח פרשת במדבר יחזקאל מראה ה תלמיד ר מ״מ; מרימנוב

על מ״ח] [פ״ה יצירה בספר וכדאיתא

בראיה ח' אות המליך [תמוז] זה חודש בשנה תמוז בעולם סרטן בהם וצר כו' כי הענין בביאור והנ״ל בנפש, ימין ויד

מצאנו ולא החדשים כל על חזרנו חודש כמו מקודש יום בו שאין חודש

נו מצי רק כלל דפגרא יומא שאין הזה אדם לב יפול וא״כ ונאצה צרה יום בו כל ובאמת הארץ, את ה' עזב כי בקרבו אוה״ע ראינו כי טובים המה השינויים שינוי שום בהם ואין שלוים יושבים וכאשר עליהם משגיחים שאין מחמת הם כך מתחלה המזל עליהם הורה בעשיר אפילו בישראל אבל מתנהגים,

טוב פעם בשנה שינויים כמה ימצא באצבע יורה וזה להיפוך ופעם [ערכין חז״ל וכמ״ש עליו, שמשגיחין יום ארבעים עליו שעברו מי כל ב] טז

עולמו קבל יסורין. בלא על הזה חודש בריאת יסוד הונח וע״כ ה וחלק החסד מדת על המורה ח' 'אות

ה עיני תמיד כי נחלתו, חבל יעקב 'עמו בראיה המליכה וע״כ בנו, אלקינו

והשגחה שיש סרטן בהם וצר עליונה, בספרי כמבואר ואחור פנים עינים לו דודי דומה על שדרשו וכמו התכונה, כי ומכ״ש לאחוריו, פניו שמחזיר לצבי יסבו ולא מאחוריו עינים לו שיש סרטן הדין כח לשתק בשנה תמוז בלכתן, ה ימין והוא בנפש ימין ביד 'השולט הגדולה היד את ישראל וירא, רוממה משמש וכי עמו ה' חלק כי וזה״ש דבוקים ישראל שאם אם בלשון יש נחלתו חבל יעקב אזי בהקב״ה במ״א וכמ״ש ונחלה, חבל ליעקב עד בשלימות התשועה להיות שא״א על חז״ל שדרשו וכמו לארץ שיכנסו

הסלע בחגוי. יונתי

בזה, ישמח ה' עם שלם שלבבו ומי כי שאבד אחרי גדולים נסים לעיניו יראה יוושע האיך יודע ואינו הברירה ממנו

בשם יבטח כי מלבו הדאגה יסור וע״כ חידושים יראה כי שמחה יוסיף אך ה', אופן ובאיזה הוא ברוך הקדוש איך משה אמר וע״כ נפלאות, עמו יעשה אין זה דבר כי תיראו אל לישראל

יצבו הת אדרבא רק כלל עליכם מוטל חידושים שתראו ה' ישועת את וראו וזה״ש דעתיכם, על עלו לא אשר לא בארצם לאהרן הוא ברוך הקדוש ונהרו כמו והמשכה נחל לשון תנחל לבך תמשוך שאל עמים, אליו לבך על יעלה ולא שלהם בארציות ע״י ולהוושע האדמה בעבודת לעסוק בוודאי כן תעשה אם כי הטבע, דרך

לך יהיה לא וחלק אני אם אבל בתוכם, וכל עלי דביקותך כשתהיה חלקך אזי מלכותי עול לקבל פניך מגמת לשתי שתזכה ישראל בני בתוך ונחלתך

או״א לעולם ה' ברוך. שלחנות,

7. בגנות טיול מנהג

ח אות ט סימן חי לכל מועד

ח דבראש יע״א, אזמיר לנו עוז בעיר נהגו עולם מימי רבן בית של תינוקות עם המלמדים הולכים תמוז חודש כדי יב״ץ הגדול תורה תלמוד בית וסוגרים בגנים לראו״ת

הוטבעו אדניה מה על ידענו ולא היום, אותו כל לטייל דינוחו זה כשהתקינו דיען בחפזי אמרתי ואני כזה, מנהג בטיול לבם להרחיב אחד יום החום זמן בתוקף התינוקות כגנות ביה דכתיב בלק בסדר בחרו חורין, בני הם כאילו באותה תמוז חודש ראש דחל ה' נטע כאהלים נהר עלי

כן ו הנהיג חודש בראש דהוקבע ראשונה ומפעם שבוע, משמיה ושמעתי חוקת, בסדר חודש ראש כשחל אפילו

ראשון החסיד הרב לבנו וקירות עינינו מחמד רבא דגברא חוקי וספר טהורה מנחה ספר בעל הסהר אג״ן לציון ובו גנ״ת, גימטריא דתמו״ז רמז דרך מר דאמר חיים, לטייל רבן בית של התינוקות עם המלמדים שילכו תרמוז

דבר נמצא דברים של ושורשם בריו, ד תוכן זה בגנות, דאמר אסתר, מגילת של עוזיאל בן יונתן בתרגום מפורש בגנות לטייל ישראל יוצאים דבתמוז לאחשורוש, המן לומר יצדק דיותר אלי, אמר הי״ו אברהם נפשי ידיד ובני על ח' סימן ביחזקאל רד״ק שכתב מה נגד כך דנהגו

הפסוק מבכות שם יעויין. , התמוז את

8 להתהפך עתיד.

קרח פרשת במדבר משמואל שם

ראי מלשון לראובן זה חודש הדגלים׳מיוחס סדר לפי והנה תחילה בתשובה פתח ראובן והנה והיפוכו. דבר משמש שהוא לששון הצומות ויהיו לטוב מרע להתהפך עתיד עוד דעשו מירחין שהוא זה חודש וע״כ כזכויות. זדונות לו נעשים ותשובה

המועד חול כמו יהיו שבינתיים והימים באב, עד, ט' וימשך בתמוז מי״ז המועד יתחיל ובודאי. ולשמחה ראשון ובבית עדיפא שני דחורבן משום לחודש בי״ז הצום יום עושים שאנחנו אלא העיר, ותבקע וגו' לחודש בתשעה כ״ה) (מל״ב שנאמר

א״כ שמחה, ו בששון החודש רוב ויצא לחודש מט' יתחיל בודאי ב״ב האלה הימים שיהיו ושמחה ששון ימי לענין אבל לי',

כולו החודש כל יהי' לכבוד ומבזיון לטהרה מחטא ממהותו מהופך: קודש

9 השכחה תיקון.

ריז תורה מוהר״ן ליקוטי

הזכרון להמשיך צריכים בתמוז אז כי ואו חסר תמז ר״ת משה תורת זכרו מלאכי), (סוף נתהוה אז כי, השכחה לתקן

תמוז בחודש שנשתברו הלוחות ע״י כי השכחה, הלוחות נשתברו לא אלמלא נ״ד) (עירובין כשרז״ל השכחה, נתהוה הלוחות כי הואו, נסתלק הלוחות שנשתברו מאחר כי כנ״ל, מתמז ואו חסר וע״כ מישראל, תורה נשתכחה לא הראשונות

כשרז״ל הלוחות ניתנו בתמוז כי תמז. ר״ת תורתינו מתן זמן גם ו': ורחבן ו' ארכן הלוחות ד) י (ב״ב כשרז״ל ואו, בחי' הם כנ״ל ואו בחי' שהם הלוחות נשתברו שאז מחמת ו', חסר כאן וגם ע״ב). ד דף: (יומא

10 אלול לחודש הכנה.

באב לט״ו דברים ישראל עבודת מקוזניץ 'ה׳מגיד'

. . את ותנטל שתשא העת הגיע פירוש עיניך, נא שא עתה הם ואב תמוז כי עיינין, נקראים שהם החודשים אלו

כנודע. . דמטרוניתא עיינין. בחינת שלא עצמו את לשמור אדם כל צריך אלו בחודשים והנה וכמו בשנה, הנמוכים ימים הם כי ממדריגתו, יפול הגאון מכבוד שמעתי והנה מזה. פעמים כמה שכתבתי

דק״ק אב״ד ז״ל שמעלקא מואל ש מהו' החסיד ה' קדוש כרתי ברית א) לא, (איוב הפסוק ורמז פירוש ניקלשבורג להתבונן העולם מדרך כי בתולה, על אתבונן מה לעיני

מי אבל לתשובה, המוכן אלול בחודש ה' אל ולשוב

השנה כל יתברך ה' עובד הוא פקוחות ועיניו שמשכיל

אפילו עצמו את ושומר תמוז בחודש פול לי שלא ואב

להתבונן לו אין ממילא ואז ה' עם ברית וכורת ממדריגתו מקדם ה' לעבודת ומזומן מוכן הוא כי אלול, בחודש יותר שבו אלול בחודש וחומר וקל הנמוכים, בחודשים אפילו לעיני כרתי ברית הכתוב רמז וזה שאת. ביתר, הקדושה שנקראו החודשים הם לעיני, ברית כורת שאני פירוש

בתולה על אתבונן מה לכן לעיל, שכתבתי, מו כ עיינין ה לעבודת מוכן אני כי בתולה, במזל אלול 'שהוא

: מלפנים

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות