שלום לכולם! 👋
קרה לכם שעלתה שאלה על אמונה שקצת מפחיד לשאול בקול בעל פה?
״למה יש רע בעולם? ״, ״איך מוכיחים שיש אלוקים? ״, ״מה הייעוד שלי? ״…
הכנתי לכם אתר חדש – רק רציתי לשאול 🙏
שמונה שיחות אמיתיות, בדיוק בסגנון וואטסאפ (ממש כמו כאן 😉), בין שני חברים – יאיר ושמעון – שמדברים בכנות על השאלות הכי גדולות באמונה.
תכנסו, תגללו, ותלמדו:
👉 https: //raklishol. vercel. app
נשלח על ידי: בנימין קוסובסקי
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
ערוץ: הִתְפַּתְּחוּת אִישית יְהוּדִית - הרב יהודה בן חמו
נשלח על ידי: יהודה בן חמו
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
מוסר של החיים
זכר או נקבה, דתי או חילוני, עשיר או עני – כל אדם נורמלי אוהב לחשוב על עצמו ולהראות את עצמו כאדם מוסרי. אם לא נחוש כך הרי שהמצפון ימרר את חיינו ודיסוננס יערפל אותנו. אך מהן אמות מידה מוסריות? מהו מקור המוסר? מי שמך לקבוע מהו המוסר? כל אלו הן שאלות פילוסופיות מן המדרגה הראשונה. אלו גם שאלות בסיסיות מאוד. על אף שאנו בוחרים מדי יום בכל תחומי החיים, לרובן איננו נדרשים בחיי היומיום.
אך יש זמנים בהם הכל מתערער ויש לחזור אל האמיתות הבסיסיות ביותר. מוסר חייב להיות כזה שמביא חיים. אם בסוף הפעולה המוסרית שלך הקרבן מת והתוקפן חי, הרי שיש בעיה מוסרית ממעלה ראשונה במוסר שלך. מוסר שגובה את עיקר קרבנותיו מהאחוזים בו ללא התייחסות לצדק הוא מוסר מוות, הוא מוסר מת.
מבלי להיכנס עמוק מדי לספרי ההיסטוריה, היו אלו הנוצרים שהביאו תפיסה כזו לעולם – עדיף שארצח משאהיה רוצח. באופן פרדוקסלי גם המתנגד הגדול של הנצרות וזה שחשב שהוא משחרר את העולם מהחולשה הנוצרית, פרידריך ניטשה, טען גם הוא – כשאתה נלחם במפלצות תיזהר שלא להיהפך למפלצת. כנראה שגם כשאתה משחק נגד מישהו אתה עדיין בתוך אותו מגרש שהוא הגדיר.
הנוצרים מעולם לא קיימו את הפילוסופיה הזו עד ימינו אנו. באירוניה נפלאה, דת הלחי השניה, צלבה ורמסה את כל מי שעמד בדרכה. ואולי בעצם, גם בימינו רק אנו נדרשים לעמוד במלוא המחיר של מוסר המוות הנוצרי.
היהדות מלמדת אחרת. ״ראה אנוכי נותן לפניכם את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע״ – הטוב והחיים מחוברים יחדיו, החיים כשורש הטוב. וגם להיפך, מוסר שסופו מוות לאוחז בו הוא רע. וכאן אנו יכולים ונדרשים להשתמש בשכל שלנו. להרוג עשרות או מאות אלפים מאויבינו בטווח הקצר נראה להוסיף מוות, אך אם זה מוות לתוקפן אזי יותר מבני העם שלא בחר לרצוח לגזול ולאנוס (עמנו הקדוש) יחיו. גם בטווח הארוך דרך מוסרית זאת תביא לכך שפחות ירצו ברעתנו וברעה בכלל, וכך פחות אנשים ימותו מכל הצדדים. זהו מוסר של חיים. כמובן, כדי לאחוז בדרך המוסר היהודית עלינו להיות גאים ביהדותינו ולא להמשיך בדרך החשיבה הגלותית כאילו כל הטוב והמוסר נמצא אצל הגויים.
המכה הגדולה שקיבלנו היא זמן טוב לברר לעצמנו – האם התמכרנו למוסר שנראה כלפי חוץ מוסרי אך בו בעיקר ריחמנו על אויב אכזר, האם הקשבנו לאנשי מוסר שמכרו לנו אכזריות כלפי ילדי שדרות ששנים סבלו מפגיעות נפשיות מרוב פחד, אכזריות כלפי אנשי גוש קטיף שאותם אנשי מוסר בחרו להאשים אותם בכך שעל ילדיהם ׳נופלים׳ פצמ״רים. לאן המוסר המזויף והמת הוביל אותנו? האם לא הגיע הזמן שנכרות את הטעות הזו מהשורש?
הגיע הזמן למוסר החיים היהודי.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
