מדינת הלכה - הלכה המדינה!! | הרב גיא אלאלוף

צפייה ביוטיוב

ערוץ: Rabbi Guy Alaluf

---

נשלח על ידי: Guy Alaluf
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

פרשת בהר - בחוקתי - שמיטה ויובל מצוות של עם

צפייה ביוטיוב

ערוץ: הרב יואל סעייד

לתכנים נוספים של הרב יואל סעייד

הרשמו עכשיו כמנויים לערוץ היוטיוב על ידי לחיצה על הכיתוב האדום בתחתית המסך

מעוניינים להתעדכן בכל שיעור חדש שעולה? לחצו גם על הפעמון

אמונה ובטחון רק בהשם - לא להאמין באיש מלבד בהשם - לפחד רק מהשם - סוד הפרנסה והממון - לשון - יסוד - נחש - סודות - סוד - קבלה - זוהר - גלגולים - הלכות - תיעוד - גאווה - מצעד - תועבה - בושה - יצר הרע - מידה כנגד מידה - נשים - מחלה - כאב - צער - זכות - רבי נחמן - ישראל - המנון - התקווה - צהל - מדינה יהודית - יהודי - מדינת ישראל - ציונות דתית - לאומיים - בצלם - ערכים - פוליטיקה - גוי - תורה - שידור חי- שידור חוזר- שיעורים- הרצאו…

---

נשלח על ידי: יואל סעייד
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

גבולות הארץ חלק ד'- כיבושי מדינת ישראל

בס״ד

בפעמים הקודמות ראינו את ההבדל בין כיבוש עולי מצרים שכלל בתוכו שטח גדול, לעומת כיבוש עולי בבל שהיה מצומצם. למדנו שקדושת מצוות התלויות בארץ תלויה בקדושת עולי בבל ולא בעולי מצרים. לפי זה יש לדון לגבי כיבושי מדינת ישראל. האם כיבושי מדינת ישראל מועילים כדי להחיל קדושה גם על מקומות שאינם היו בכיבוש עולי בבל.

שאלה נוספת, האם מדינת ישראל יכולה להחיל קדושה אפילו במקומות שהם לא היו בעולי מצרים, היינו האם אפשר להחיל קדושה על גבולות ההבטחה, ואולי אפילו יש לדון האם אפשר להחיל קדושה על מקומות שהם אפילו מחוץ לגבולות עולי מצרים.

בשבוע שעבר ראינו שיש כמה אפשרויות להחיל קדושה על חלקי ארץ ישראל. כדי שהכיבוש יהיה כיבוש רבים, צריך שיהיה על פי מלך או נביא ולצורך רבים. אומנם הרמב״ם ממשיך ומסביר שיהושע חילק את הארץ לשבטים לכן גם שבט יחידי יכול להחיל קדושה.

אומנם בבית שני החלת הקדושה חלה על ידי התיישבות, יש לדון האם גם בזה צריך מלך או נביא. בפשטות נראה שמה שרוצים להחיל קדושה במקום שכבר היה קדוש בקדושה ראשונה, (עולי מצרים) בזה נראה שאפשר להחיל קדושה אפי' בלי נביא ומלך, לכאורה עצם ההתיישבות מועילה. לפי יסוד זה ניתן להגיד שעצם זה שמדינת ישראל מתיישבת במקומות שונים, כל עוד מקומות אלו נמצאים בגבולות קדושה ראשונה (הגבולות של עולי מצרים ופרשת מסעי) לכאורה אפשר להחיל קדושה.

אומנם יש מן האחרונים שהבינו שהיכולת של החלת הקדושה בימי עזרא איננה תלויה רק בהתיישבות אלא היא תלויה בקדושת הפה, היינו שצריך בדווקא שעזרא יעשה פעולה של קידוש בפיו. כמו כן פעולת הקידוש בפה אפשר שצריך דווקא ב״ד היינו סנהדרין. לפי הסבר זה לכאו' אין אפשרות למדינת ישראל להחזיר קדושה במקומות שאנו כובשים שהם בגבולות עולי מצרים ומחוץ לעולי בבל.

אומנם ברמב״ם בהלכות מלכים משמע שצריך ב״ד כדי להחיל קדושה. נחלקו האחרונים בהבנת הרמב״ם יש שלמדו מכאן שזה כלל קבוע, שבכל החלת קדושה צריך בית דין כמו סנהדרין, וכ״כ החזו״א. אומנם יש שכתבו שהרמב״ם כתב דבריו דווקא על כיבוש שהוא נמצא מחוץ לגבולות של פרשת מסעי, היינו רק כשרוצים לכבוש מחוץ לגבולות הבסיסיים, שם צריך דווקא בית דין.

הציץ אליעזר האריך וכ' שאפשר שמה שצריך ב״ד כשרוצים לכבוש מחוץ לגבולות זה רק כדי להתיר את עשיית המלחמה. כיון שאילולי ההיתר של הב״ד היה אסור לצאת למלחמה. לפי זה ניתן לחדש שאם הסיבה לכיבוש הנוסף, הוא בגלל שהאויב התקיף ולא הייתה ברירה אלא לעשות מלחמה, לפי זה ניתן להגיד שהקדושה תחול אפי' במקומות שהם נמצאים מחוץ לגבולות ההבטחה, כיון שסו״ס המלחמה היא מוצדקת.

לעיל הבאנו שי' הסוברות שאפי' בגבולות של עולי מצרים צריך מלך או נביא מדעת רוב ישראל, כתב הרב קוק שאפשר שלא צריך ממש מלך, אלא כל שופט הוא נחשב מעין מלך. ולפי זה מובן למה בימי החשמונאים הכיבוש שלהם הועיל אפי' בכיבושים של מלכי החשמונאים המאוחרים. וכ״כ הציץ אליעזר. עוד הוסיפו שאפשר שכל החלטה של שישים ריבוא נחשב כאילו כל ישראל רוצה. לפי זה כיון שכיום במדינת ישראל הרוב המוחלט של ישראל מסכים להתנהגות של צה״ל ממילא יש תוקף לכיבושים אלו.

אומנם יש לדון מה יהיה במקום בו צה״ל כבש ועדיין לא החילו ריבונות, אפשר שזה מוכיח שהמדינה עדיין לא רוצה את המקומות האלה. וכ״כ הרב גורן.

דיון נוסף על דברי המור וקציעה שחקר האם מלכי החשמונאים המאוחרים הוסיפו קדושה לעוד מקומות, המור וקציעה הכריע שאם אלו מקומות שכבשו והם נשארו בידינו עד חורבן בין המקדש הם קדושים בקדושת עולי בבל. אומנם אם אלו מקומות שלא הצלחנו להחזיק עד החורבן, אלא החזקת המקומות האלה הייתה נקודתית, במקרה כזה הקדושה לא נתפסת. בכל זאת בדיוק דבריו נראה למרות שהקדושה לא מועילה לעתיד לבוא, בכל זאת כל עוד המקום בידינו יש בו קדושה. לפי זה גם לגבי כיבושי צה״ל אפשר שמקומות כמו עזה וכדומה שהם נמצאים רק בגבולות עולי מצרים, עצם הכיבוש הועיל, לפחות לזמן בו אנחנו שלטנו בעזה.

כיבושי מדינת ישראל.

קדושת המדינה- עי' בדף הקודם במח' בקדושת המשך כיבושי החשמונאים. חישבו האם מדינת ישראל יכולה להחשב בהמשך כיבושי החשמונאים? עי' בדברי האחרונים.

חזון איש ערלה סימן א סעיף יא עמוד 354

אין קידוש ארץ ישראל עד שיקדשוה בית דין. כדאמר שבועות (טז ע״א) ועיין שם בפירוש רש״י }ד״ה וקידשום{. ובטורי אבן }מגילה י ע״א ד״ה מצאו אלו{ כתב דבית דין אומרים 'מקודש'

מקדש דוד תרומות סימן ז

מדברי התוספות )יבמות פב ע״ב ד״ה ירושה( נראה דכיבוש לבד אינו מועיל, וצריכים גם כן לקדש, ואם היו רוצים היו יכולים שלא לקדש את כל ארץ ישראל. אך המהרי״ט ז״ל )חלק א, סימן כה( לא נחה דעתו בדברי התוספות וכתב כיון דעומדות רגלינו בשערי ירושלים ממילא מתקדש… אך נראה דזה דוקא בארץ ישראל עצמה, דארץ ישראל חייבת בכל מצות התלויות בארץ רק שמחוסר תנאי הכיבוש, אבל שאר ארצות נהי דאפשר להוסיף על ארץ ישראל, אך על זה לא מהני כיבוש לבד, רק צריך גם כן לקדשן בקדושת ארץ ישראל ולהכניסן לכלל ארץ ישראל. ובזה הוא החילוק בין מה שהראה הקדוש ברוך הוא למשה דחייב במעשרות, לשאר מקומות: דמה שהראה הקב״ה למשה אין צריך קידוש רק כיבוש, מה שאין כן בשאר מקומות דצריך לקדשן ולהכניסן לכלל ארץ ישראל.

. הרב זאב ויטמן - לקראת שמיטה ממלכתית במדינת ישראל פרק יא עמוד 145**

יש מקום לחלק לאידך גיסא, ולומר שגם אליבא ד״תבואת הארץ" שהמקומות שנכבשו בכיבושי החשמונאים לא נתקדשו בקדושת עזרא, הרי שאזורי הארץ שנכבשו על ידי צה״ל מתקדשים… שמקומות שנכבשו על ידי החשמונאים נתקדשו לשעתם - לכל ימי היותם כבושים בידי ישראל, וכדברי ה״מור וקציעה". דיוננו נסוב אף הוא סביב השאלה האם עצם העובדה שכיום הארץ כבושה תחת ידינו היא עצמה מקדשת לתקופתנו? ואין אנו דנים כלל על קדושת אזורי הארץ שכבושים כיום לעתיד לבוא למקרה שחס ושלום לא יהיו בשליטתנו.

הבעיות בכיבושי צה״ל- עי' בדף הקודם מה הבעיות שיש בכיבוש מדינת ישראל. עי' בדברי הרב במשפט כהן לגבי גדרי מלך.

שו״ת משפט כהן (ענייני ארץ ישראל) סימן קמד

וחוץ מזה נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם ג״כ מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה. וביחוד נראה שגם כל שופט שקם בישראל דין מלך יש לו, לענין כמה משפטי המלוכה, וביחוד למה שנוגע להנהגת הכלל. ואפילו בענינים פרטיים, הרי הפלגש לדעת הרמב״ם, פ״ד ה״ד שם, שאינה מותרת כ״א למלך ולא להדיוט, שהרמב״ן בתשו' הובאה בכ״מ פ״א דאישות ה״ד, הקשה עליו בתוך דבריו גם מן השופטים, ג״כ ראיתי מי שמתרצים ששופט דין מלך יש לו בזה. אמנם עכ״פ הננו רואים שהרמב״ן לא ס״ל הכי. אבל למה שנוגע להנהגת הכלל, כל שמנהיג את האומה דן הוא במשפטי המלוכה, שהם כלל צרכי האומה הדרושים לשעתם ולמעמד העולם…

וסעד לדבר הוא לשון הרמב״ם בפ״ד דסנהדרין הי״ג: ראשי גליות שבבבל במקום מלך הן עומדים ויש להם לרדות את ישראל בכל מקום כו'. וק״ו שנשיאים המוסכמים באומה, בזמן שהיא בארצה ובשלטונה, באיזו מדריגה שהיא, שהועמדו בשביל הנהגת האומה, לא רק בעיקר בשביל הרבצת התורה, כבני בניו של הלל דלא נקראו שבט כ״א מחוקק, כפי הנראה מסנהדרין ה' א', דאינם עומדים במקום מלך, כ״א כח ב״ד יש להם, אבל אותם שהוסכמו בעמדתם לכתחילה בשביל האומה בהנהגתה הכללית, גם הארצית, כמלכי בית חשמונאי, וגם נשיאיהם, פשיטא דלא גריעי מראשי גליות שבבבל. וע״כ לא הוצרך קרא לרבות ראשי גליות, שהם דוקא מיהודה, ומבית דוד, כמבואר בתוס' שם ד״ה דהכא בשם הירושלמי, אלא להורות דאפילו בגלות יש להם כח של עמידה במקום מלך ישראל. אבל כשמתמנה מנהיג האומה לכל צרכיה בסגנון מלכותי, ע״פ דעת הכלל ודעת ב״ד, ודאי עומד הוא במקום מלך, לענין משפטי המלוכה, הנוגעים להנהגת הכלל.

שו״ת ציץ אליעזר חלק י סימן א

ג, גדר הצרכת מלך בכיבוש רבים, ולכאורה יש עדנה גורם מעכב נוסף כדי שיקרא כיבוש רבים, משום דהא התנאי של כיבוש רבים הוא גם שיהא זה ע״י מלך או נביא ובימינו אין לנו לא מלך ולא נביא.

אך גם לזה נוכל למצוא מזור בעפ״י מה שכותב לבאר לנו הגאון הגראי״ה קוק ז״ל במשפט כהן סימן קמ״ד בדברו על מלחמות החשמונאים כנגד חיילות סוריא בלא מלך, והוא, דנראים הדברים שבזמן שאין מלך ודאי גם שופטים מוסמכים ונשיאים כלליים במקום מלך הם עומדים עיין שם ביתר אריכות. וכנראה סבר כך בעצם גם הגאון יעב״ץ ז״ל במור וקציעה שם שסובר להנחה פשוטה שכיבוש החשמונאים הועילה למה שנשאר ביד ישראל עד גלותם, ורק לא אל מה שנלקח מידם עודם על אדמתם ע״ש. ויעוין בספרי הלכות מדינה ח״א ש״ג פ״ה שהארכתי להוכיח ולבסס דעת כהן יפה זאת עיין שם וא״כ גם בימינו הנשיא והממשלה והכנסת וכו' (על כל מגרעותיהם בשטח הדת, ואשר ברור שבנוגע לדת אין להחלטותיהם נגדו כל תוקף שהוא) שנבחרו מדעת רוב ישראל היושבים על אדמתם, ואשר המה גם יותר מס' ריבוא, במקום מלך הם עומדים בכל הנוגע למצב הכללי של האומה הדרושים לשעתם ולמעמד העולם, כדברי המשפט כהן שם, ובפרט בנוגע לצבא - הכיבוש ומפקדיהם שפועלים על דעת כל יושבי הארץ (מלבד מיעוט שאינו ניכר שבטל ברובא דרובא) ועל צבאותיהם נמנים עשרות אלפי אנשי צבא יראים ושלימים וכבשו את השטחים יד ביד עם כל אנשי הצבא על כל סוגיהם וראשיהם. ויעוין להיעב״ץ בקו' ישוב א״י שם שהיה פשוט בעיניו לתת דין כיבוש רבים לכל מה שכבש ירבעם בן יואש, אף על פי שמצינו שהכתוב מעיד עליו (במל״ב י״ד) שעשה הרע בעיני ה' ולא סר מכל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל. והיינו כנ״ז.

שו״ת ציץ אליעזר חלק ב סימן יג

ובכלל כל מה שבתוך גבולי ארץ ישראל עצמה אפי' אם כבש יחיד לעצמו דינו ככיבוש רבים לכל הדברים, וכמו שמבאר הרמב״ם בפ״א מה' תרומות ה״ב (שהזכרתי לעיל). שמפני זה הקדים יהושע ובית דינו וחילקו כל ארץ ישראל לשבטים, וכמו שמצינו בשופטים שיהודה ושמעון בעצמם כבשו את הכנעני והפריזי ועתניאל בן קנז לכד את קרית ספר [עיין ערוך השלחן ה' תרומות סי' נ״ג סעי' ט']. וא״כ אפי' לו יהא שדוד כבש את היבוסי רק לצורך עצמו, ג״כ לא יקרא זה כיבוש יחיד, אלא נחשב ככיבוש רבים מפני חלוקת יהושע ובית דינו.

מלחמת מצוה- חישבו מה מטרת הב״ד במלחמת כיבוש, היתר למלחמה או קידוש הארץ, שימו להבנה של הצי״א.

הרב אליעזר וולדנברג - שו״ת ציץ אליעזר חלק י סימן א

כפי שהבאנו לעיל מצריך הרמב״ם לכיבוש שטחים מחוץ לגבולות ישראל שיהא זה גם על פי בית דין… אלא דעדיין יש להסתפק בגוונא שהגוים המה המתקיפים, ומתוך מלחמת הגנה מתקיפים אותם חזרה, וכובשים רבים משטחיהם לאחר שכבשו כל ארץ ישראל, דאזי הא הרי זה מלחמת מצוה… במלחמת מצוה הא הרי אינו צריך ליטול בה רשות בית דין, כנפסק ברמב״ם שם (מלכים ה, ב), ואם כן צריך תו להועיל כיבוש רבים בזה גם כשלא היה על פי סנהדרין, בהיות ונטילת רשות מסנהדרין שצריכים בזה היא לא בגלל עצם קדושת הכיבוש, כי אם בגלל היציאה למלחמה דאחרת אסורה היא, וממילא אי עביד לא מהני … אבל כשמותרת היא היציאה כבגוונא הנ״ל, תו צריך ממילא לחול על הכיבוש קדושה כדינא דכיבוש רבים… כותב בזה גם הגאון מקארלין ז״ל בקונטרס השביעית, שמבאר שם דלאחר שיכבשו הארץ ויתיישבו עליה כל ישראל בתור מושלי הארץ, כל מה שכובשים מתקדש בקדושת הארץ… גם כשלא היה על פי סנהדרין…

כיבוש לא ע״מ להחזיק בשטח- עי' בדברי הרב גורן.

הרב שלמה גורן (אמונת עתיך)

יש לעיין ביחס לשטחים המשוחררים החדשים, שהיו כלולים באזור כיבוש עולי מצרים ולא בקדושת עולי בבל. מה דינם כיום לעניין שמיטה, האם הכיבוש של צה״ל שהיה על דעת העם והממשלה החזיר את קדושת האזורים הללו לקדושה ראשונה של עולי בבל, מאחר שהיה זה כיבוש רבים, ונמצא שכיום אין הבדל בין כיבוש עולי מצרים לחזקת עולי בבל, ושני האזורים כאחד קדושתם שוה לעניין תרומות ומעשרות, וגם לעניין איסור שמיטה ששני האזורים גם יחד לא נאכל ולא נעבד… הדבר תלוי בשאלה אם הכיבוש של צה״ל נחשב לפי ההלכה ככיבוש רבים, שאז הארץ מתקדשת מאליה כמו שנראה מדברי הרדב״ז על הרמב״ם )הלכות תרומות א, ה(… לפי שיטה זו שקדושת הארץ באה מאליה אם הקדושה לפי רצון העם, נשאלת רק השאלה: האם הכיבוש של צה״ל נחשב כיבוש רבים מבחינת ההלכה… והבעיה היא כיוון שאין לנו מלך ולא נביא, שמא אין הכיבוש בר תוקף מבחינת ההלכה לענייו קדושת הארץ הבאה מכוח כיבוש רבים… אבל כבר נתבאר אצלנו על פי המקורות שלעניין זה אין צורך במלך ממש, אלא כל ממשלה השלטת לפי רצון העם זוכה לזכויות מלכות בכל הנוגע לייצוג העם מעין זה, שהיא רשאית לצאת למלחמה, וכל מה שנכבש על ידה נחשב מבחינת ההלכה ככיבוש רבים… ברם, כל זה בתנאי שכיבושו של צה״ל במלחמת ששת הימים היה על מנת… להשאירה בידינו… אבל מכיוון שהאזורים החדשים מוחזקים בידינו תחת ממשל צבאי, ועל פי האמנה הבינלאומית ביחס לשטחים מוחזקים, שמא אין בכוח כיבוש זה לקדש את הארץ כמו כיבוש רבים על דעת ישראל… ברור שהאזורים המשוחררים על ידי צה״ל במידה שהם בתוך גבול עולי מצרים, ואינם כלולים בגבול עולי בבל, תלויה קדושתם המחודשת לעניין תחולת חובת המצוות התלויות בארץ עליהם, בנו. דהיינו ברוב העם היושב בארץ… ואין הדבר תלוי רק בזמן הכיבוש, אלא בכל עת אשר החלטה כזאת תבוא מצד הממשלה על דעת העם, תתקדש הארץ מחדש בגבול עולי מצרים, בכוח החזקה שלנו שהיא יותר יעילה מאשר כוח כיבוש. חזקה זו יכולה להתבצע על ידי התנחלות יהודית באזורים המשוחררים, שכוחה עדיף לעניין קדושת המקום מאשר כיבוש… לכן, אף על פי שבזמן שחרורו של צה״ל את האזורים שמחוץ לגבול עולי בבל ובתוך גבול עולי מצרים, לא נתקדשו ממילא, משום שלא הוחל עליה חוק המדינה כי אם חוק הממשל הצבאי, יכולה החזקה וההתנחלות שתבוא אחרי כן )אם תהיה על דעת רוב ישראל שבארץ( ותחיל את קדושת ארץ ישראל על כל השטחים המשוחררים. זוהי השקפת הרמב״ם וסיעתו בנושא זה.

הרב שלמה יוסף זווין - תחומין י עמודים 25-24**

המדינה המוקמת עכשו מעוררת שאלה יותר גדולה - ביחס לכל ארץ ישראל, בגבולות המדינה: אולי כשם שנתקדשה הארץ בימות עזרא, לא מחמת כיבוש אלא מחמת החזקה שהחזיקו בה עולי בבל, אולי כך יש בכוח חזקת המדינה של עכשיו לקדש את ארץ ישראל קדושה של תורה? והרי במובן השלטון והעצמאות חזקה זו תהיה, ברצות השם, יותר גדולה מזו של עולי בבל… ובכן לשיטת הסוברים שהקדושה שנייה אף היא בטלה… אולי תתחדש עכשיו עם הקמת המדינה? … אולי תתחדש עכשיו הקדושה אף על חלק הנגב, שלא קידשוהו עולי בבל, מכיוון שהוא בגבול האבות? וכל שכן שבאופן זה אולי תתפשט על בית שאן ושאר המקומות, שכבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל? שאלה מעין זו עוררה מחלוקת. הדבר נוגע לכיבושי מלכי חשמונאים. ר' יעקב עמדין בספרו "מור וקציעה סובר, שכל מה שכבשו מלכי חשמונאים בכלל גבולות עולי בבל ייחשב, וחלה עליהם קדושה שניה. נחלק עליו בעל "תבואות הארץ" )פרק א( והוכיח בראיות שקדושה שניה חלה על מה שהחזיקו עזרא ובני דורו בלבד, ולא על מה שנכבש אחר כך בזמן החשמונאים והורדוס וכדומה. חזקת המדינה של עכשיו בנוגע לחלות קדושה חדשה, היא פחותה יותר מכיבוש החשמונאים, ומשני טעמים: א. קדושה שניה… הרי למדוה מפסוק… ואם קדושה זו נתבטלה, מנין לנו קדושה חדשה שלא הוזכרה בתורה? אפילו אם נאמר שכיבוש החשמונאים פעל קדושה, הרי זה בכלל הקדושה השניה והמשכה, אבל קדושה חדשה מנין לנו… ב. עולי בבל קידשוה בפירוש בפה. מסתבר שבנוגע לקדושת פה, לא כל הרוצה ליטול את השם יטול ויקדש… בימי החשמונאים היו סנהדרין ובית דין סמוכים, ואם הם קידשו, מנין לנו שאנו יכולים לקדש?

שו״ת ציץ אליעזר חלק ג סימן כג

ב״ה ד' מרחשון תש״י, ירושלים עיה״ק תובב״א. אם יש חיוב הנהגת יום טוב שני באילת ובמקומות ישוב החדשים בארץ ישראל. גלל הכיבושים ומקומות ההתישבות החדשים על ידינו, בחסד ה' עלינו, נתעוררה השאלה אם יש חיוב של הנהגת יום טוב שני במקומות ישוב החדשים, ואמרתי לברר בע״ה הלכה זאת במקוריותה כפי אשר יחנני החונן לאדם דעת.

בירור שיטת הרמב״ם (א) לכאורה פשוט הדבר שבשום מקום ישוב שהוא בארץ ישראל אין חיוב הנהגת יום טוב שני, ואפילו הכי רחוקים מירושלים מקום מושב הסנהדרין מאז, ועצם השם יום טוב שני של גליות הנזכר בכל מקום בש״ס מורה על כך שהיו״ט שני נתקן רק ליושבי הגולה, וכבר נזכר להוכיח כן גם מלשון רש״י בביצה (ד' ד' ע״ב) ד״ה של גליות שכותב שאין עושין אותו אלא בני גליות וכו', ובמגילה (ד' ל״א ע״א) ד״ה ה״ג, שכותב לפי שהברייתא נשנת בארץ ישראל שאין עושין יום טוב אלא אחד.

מלך בזמננו- עי' בדברי הצי״א.

שו״ת מנחת שלמה תניינא (ב - ג) סימן מו

והשתא דאתינן להכא אפשר גם לומר דבזמננו אנו שהשלטון הוא אחד (ויש לדון טובא מה דינה של אילת וכדומה מהמקומות שגם עולי מצרים לא כבשום לענין המצוות התלויות בארץ), אפשר דבכה״ג לא שייך לומר שבני "אילת" אינם נגררים אחר א״י כיון שעל כרחם יש להם להגרר בכל דבר אחר השלטון, ונמצא דמעיקרא כשגזרו על בני חו״ל דלא ליגררו אחר בני א״י היינו דוקא כשאין שלטון אחד שבא״י שולטת עליהם, משא״כ בזה״ז אפשר דכולהו כבני א״י חשיבי מבלי להתחשב כלל אם יש לאותם המקומות דין א״י גם ביחס להמצוות התלויות בארץ, כיון דלא מסתבר כלל שבאותה מדינה ותחת אותו השלטון ימצא חלק מבני המדינה שאינם נגררים אחר חשבון אותה המדינה, ושפיר מצינן לומר דעל כגון דא לא גזר הלל שיעשו את עצמם כאילו אינם יודעים כלום מהקביעות שבא״י.

שו״ת מנחת שלמה תניינא (ב - ג) סימן מו

ג) והא דקשיא ליה למר דכיון שהחשמונאים כבשו גם את סוריא שלצד צפון, וכן מהנגב ועבר הירדן מזרחה (כמבואר בירושלמי ובראשונים), א״כ מה טעם אינם חשובים בכלל כבוש עולי בבל, בתחלה רחש לבי לומר, דכיון שעיקר מעליותא דקדושת עולי בבל שלא בטלה גילה לנו הרמב״ם דהוא מפני שלא זכו בהם ע״י כבוש בחרב ובחנית כי אם בחזקה של מצות המלך, וכיון שכן אפשר דכל מה שכבשו בזמן בית שני בחרבם ובקשתם אף אם נתקדשו לשעתם מ״מ לאחר שגלו משם שפיר בטלה מהם הקדושה כמו שבטלה מהמקומות של כבוש עולי מצרים, אולם חוזר אני מזה משום דא״כ היינו צריכים לחשב לכל הפחות לענין ערלה וכלאים את סוריא כדין כבוש עולי מצרים כיון דבזמן בית שני היו נוהגים בה לפ״ז כל אותם הדברים מה״ת, ואף גם לענין תרומות ומעשרות אפשר שהיינו צריכים לחושבה כדין כבוש עולי מצרים.

ולכן יותר נראה דרק מה שהחזיקו עזרא וסיעתו "קידשו", אבל מה שכבשו אח״כ לא קדשו, שהרי גם בימי עזרא הניחו הרבה כרכים מלקדשם, ועיין ביבמות דף פ״ב ע״ב תוס' ד״ה ירושה שכתבו דלא היה עליהם חובה לקדש את א״י בזמן בית שני, וא״כ כמו שהשאירו בימי עזרא מקצת מהארץ שלא רצו לקדשה, כך לא קידשו גם לבסוף כל מה שכבשו בימי הורדוס והחשמונאים, ועיין גם ברדב״ז פ״א מתרומות ה״ה שכתב דבעינן קדושת פה, אבל בכבוש גרידא לא נתקדש, ואף דמפשטות דברי הרמב״ם משמע שסובר דבכיבוש גרידא מתקדש, וכמו״ש המהרי״ט בח״א סי' כ״ה דמ״ד בשעומדות רגלינו בשעריך ירושלים הרי זה מתקדש בלא שום קידוש, מ״מ כוונת קידוש שפיר צריכים לכו״ע.

צי״א (ח״י סי' א') כ' שישים ריבוא זה נחשב כיבוש רבים.

אומנם ערבה דרומית זה כיבוש יחיד כיון שעדיין לא כבשנו את כל הארץ הבסיסית. אומנם הרמב״ם לגבי כיבושי דוד כ' שזה חייב מדרבנן. ועוד העיר הרב ויטמן אצל דוד זה היה נוגד את ההלכה אבל אצלנו הסיבה שעשו כיבוש של הערבה לא בגלל רצון אלא צורך להרחיק את האויב. ועוד אולי העיכוב קודם לכבוש את כנען ואח״כ עוד שטחים זה רק בזמן שיש את עמי כנען משא״כ כעת.

המשכת כיבושי עזרא- עי' במח' הפוסקים האם ניתן להמשיך את כיבושי עזרא, עי' כס״מ מנח״ש וצי״א.

כיבושי מדינת ישראל- לפי האמור לעיל, האם יש מקום להחיל קדושה בכיבושי מדינת ישראל? עי'

כיבוש עזרא- כיבושי החשמונאים עי' כס״מ ועי' מור וקציעה שמסכים אבל קצת חולק, היינו לפי הכס״מ כל מה שכבשו אח״כ קדוש, לעומת המור וקציעה נוקט, שמה שכדי שיתקדש צריך להיות כיבוש שהמשיך עד סוף בית שני. אומנם מה שכבשו החשמונאים ואח״כ חזרו וכבשו מהם אינו קדוש.

כיבושים בזה״ז- עי' בדברי הרב משפט כהן קמד' (שם חידש שכלל ישראל יכול להחליף מלך).

כיבוש הארץ כיום- עי' ברמב״ם הלכות בית הבחירה שהגדיר מהו כיבוש רבים. ומשמע ברמב״ם שיהיה קידוש שלישי עי' רמב״ם תרומות פ״א ה״כו. (אומנם אולי צריך רוב ועי' בתחומין ודוק)

השאלה האם יש קדושה שלישית דן הרב זווין בתחומין, והוא השווה זה לכיבוש החשמונאים, (יש להעיר שברור שגבולות עזרא שאנחנו נוהגים זה עפ"H תקופת המשנה ולא מה שהיה בזמן עזרא שזה היה יותר מצומצם. ועוד אפי' לאומרים שאין תוקף לחשמונאים אולי זה רק לא לדורות אבל לתקופתם לכאו' ברור שזה קיים)

שו״ת מהרי״ט חלק א סימן כה

ונ״מ דלר' יוסי כיון שקדשה במצות הקדוש ברוך הוא קדושת' קיימת אפי' בזמן הזה אבל לר' אלעזר דאמר מאליהן קבלו לאחר חורבן בטל' דמסתמ' לא היה בלבם לקדש אלא בזמן הבית ואף על זה קשה טובא חדא דמאי כתיבת אמנה ושבועה שייך בהא הואיל וכבר כבשו והחזיקו ועומדות היו רגליה' בשערי ירושל' ממילא כבר נתחייבה מדבר תורה דהא לא בעי כבוש כל הארץ אלא ראשון ראשון קונה ומתחיי' כדאמרי' התם בכל מקו' שהיו שם ישראל היו מחזיקים בה והיה מתחייב מיד מן התור' ומה מקום לכריתת ברית ולכתיבת אמנה ותו מאי פריך מה מקיים ר' אלעזר מאבותיך הא מצי לאוקו' כר' יוסי בר חנינא בזמן המקדש שהיתה מן התורה ואי קשיא לי' דאי ירושה דכתיב בקרא קאי אבית שני הרי נתחייבו לקדש מדבר תורה א״כ לא הו״ל למפריך מה מקיים ר' אלעזר מאבותיך אלא מה מקיים וירשתה ועוד אי ס״ל דהך וירשתה דקרא לעתיד לבא היא כדמסיק א״כ מנ״ל דירושה בבית שני מהניא אפי' לשעתה הואיל ואינם חייבים לקדש מדבר תורה דבקרא לא כתיב אלא שתי ירושות ירושה ראשונה נתחייבו לקדש מן התורה ואף על פי כן בטלה ושניה אם אתה אומר לעתיד לבא הי' אבל בבית שני לא נתחייבו לקדש א״כ אף אנו נאמ' שלא תקדש כלל אפי' לשעת' כיון דלא כתיב' בקר' ועוד לדברי' דמ״ד מאליהן היינו שלא הי' מודה לה' לקדש את כל א״י כדאמרי' הרב' כרכי' כבשו' עולי מצרי' כו' וכמו שהניחו במקצ' היו רשאי' להניח הרב' יותר והלא אף בכבוש עולי מצרי' נתחייבו להכבש כולה וכמה מקומו' הניחו כדאמרי' בדוד סמוך לפלטורא שלך לא הורשתי דכתי' ואת היבוסי יושבי ירושלם לא יכלו בני ישראל להורישם ואף על פי כן כבר נתחיי' במצות ואי משום דכבוש ראשו' לא נתחייבו אלא עד שכבשו וחלקו ארבע עשרה שנה ואלו בעולי בבל ראשון ראשון קונה ומתחייב אטו ר' יוסי בר חנינא דפליג ואמר מדברי תורה נתחייבו סבר דהיו חייבים לקדש הכל כדי להתחייב במצוות הא איהו גופיה דריש לקמן אבותיכם לא נתחייבו עד שקנו כולה ואתם ראשון ראשון קונה ומתחיי'

https: //www. yeilat. org/media/2773/%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5. pdf

---

נשלח על ידי: נריה יהודה פופר
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

883-sFileRedir

גבולות עולי מצרים ושינוי הגבולות בימינו

בשיעור הקודם עסקנו בשאלה היכן עוברים הגבולות הגיאוגרפיים של כיבוש עולי

מצרים ועולי בבל. כמו כן, למדנו שבתוך גבולות עולי בבל נוהגות כל הלכות השמיטה.

בשיעור זה נעסוק בשני נושאים:

א. נברר מה מהלכות שמיטה נוהג במקומות שהם בגבולות עולי מצרים ואינם בגבולות עולי בבל.

ב. נברר אם להקמת מדינת ישראל והרחבת גבולותיה בידי צה״ל יש השפעה על קביעת גבולות הארץ וקדושתה לעניין שביעית.

יחידה א: האם נגזרה גזירת 'ספיחים' בתחום עולי מצרים שמעבר לתחום עולי בבל?

הקדמה

'ספיחים' הם ירקות וצמחים שצמחו מאליהם בשמיטה. מדין תורה, ה׳ספיחים' מותרים באכילה. חכמים חששו שמא אנשים יזרעו באיסור, ויאמרו שהירקות צמחו מאליהם, ולכן גזרו גזירה שאסור לאכול ירקות כאלו, אפילו אם צמחו בהיתר. את אחד השיעורים הבאים נקדיש לגזירה זו, ביחידה זו נעסוק רק בשאלה אם גזירת ספיחין חלה גם במקומות שלא התישבו בהם עולי בבל.

משנה מסכת שביעית פרק ו משנה א

שלוש ארצות לשביעית:

כל שהחזיקו עולי בבל - מארץ ישראל ועד כזיב - לא נאכל ולא נעבד.

וכל שהחזיקו עולי מצרים - מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, נאכל אבל לא נעבד.

מן הנהר ומאמנה ולפנים נאכל ונעבד.

בדברי המשנה נזכרים שלושה אזורים, מהם?

נסו לחשוב מהו פירוש דברי המשנה 'לא נאכל'? מה לא נאכל בשביעית?

פירוש המשנה לרמב״ם מסכת שביעית פרק ו משנה א

כיצד פירש הרמב״ם את הביטוי 'לא נאכל' לפי הנוסח הישן ולפי נוסח הרב קאפח?

לפי כל אחד מהנוסחים, מהם ההבדלים בין מה שגדל בגבולות עולי מצרים לבין מה שגדל בגבולות עולי בבל?

רמב״ם הלכות שמיטה ויובל פרק ד הלכה כו

כל שלא החזיקו בו אלא עולי מצרים בלבד, שהוא: מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, אף על פי שהוא אסור בעבודה בשביעית, הספיחין שצומחין בו מותרים באכילה.

לאיזה נוסח בפירוש המשניות מתאימה הלכה זו?

שו״ת הרמב״ם סימן קכח

וזאת המשנה, מה ששמענו בפירושה תמיד הוא מה שאמר ר' יצחק בן גיאת ז״ל… והוא שענין לא נאכל ולא נעבד הוא, שמי שעבר ועבד הארץ בשביעית, אותו הדבר הצומח אסור לאכלו.

ועתה כשהיטבנו לעיין ולדקדק בכל הלכה והלכה בחבורנו הגדול, נתבאר לנו פרוש זאת המשנה ונתגלה טעמה… והוא ש… מדברי סופרים גזרו על כל מה שתצמיח הארץ בשביעית, ממה שדרך בני אדם לזורעם גרעינים, שיהא אסור באכילה. כגון מיני התבואה והקטניות וירקות הגנה כולם, וזהו הנקרא ספיחין. ולא אסרו אלא מפני עוברי עבירה.

מהו ההסבר, לפי תשובת הרמב״ם, להבדלי הנוסחאות בפירוש המשנה?

הטעם לכך שאין איסור ספיחים בגבולות עולי מצרים

משנה למלך על הרמב״ם הלכות שמיטה פרק ד הלכה כו

ספיחים שאין איסורם כי אם מדרבנן… לא גזרו בכבוש מצרים. אבל כל שאר דיני שביעית נוהגים בכבוש מצרים.

הרב שאול ישראלי - ארץ חמדה עמוד קנב - תוספת בירור ב אות ג

כל עיקר גזירת ספיחים לא היתה אלא מחמת שמא יזרעו ויתלו לאמר שהם ספיחים, וגזירה זו אינה שייכת אלא במקומות שהיו מיושבים בעיקר על ידי ישראל, אבל לא במקומות אלה, שלא היו שם ישראל אלא מעט מזעיר שבנקל יכלו להשיג משל הנוכרים. ועל כן אמרו במשנה שנאכל, דהיינו שגזירת ספיחים לא היתה שם.

כיצד מסביר הרב ישראלי את ההבדל בין האזורים בעניין גזירת הספיחים?

עיון נוסף: הרב שלמה זלמן אויערבך התלבט אם מכך שאין איסור ספיחין באיזורים הללו ניתן ללמוד שאין גם קדושת שביעית ביבול הגדל שם. עיינו במעדני ארץ שביעית סימן ח אות ה.

הספיחין בגבולות עולי מצרים - הלכה למעשה

חזון איש שביעית סימן כו - סדר השמיטה סעיף ד - עמוד 304

שביעית אינו נוהג אלא בארץ ישראל אבל לא בחו״ל… ובסוריא ועבר הירדן דין פרי אדמה הגדילין מאליהן כדין פרי העץ, ומותרין באכילה {ולא חל עליהם איסור ספיחין}…

יש מקומות בארץ שלא כבשום עולי בבל, וגם בהם אין איסור ספיחין, ודין ספיחין שלהם כדין ספיחי סוריא ועבר הירדן, אבל אין הדבר ידוע לנו בעדות ברורה שיש לסמוך עליה. וקל להכשל, ולכן אין להקל בספיחי ארץ ישראל.

מה כוונת החזון איש במילים 'שאין הדבר ידוע לנו בעדות ברורה': האם זיהוי המקומות אינו ידוע או שפסק ההלכה אינו ברור?

יחידה ב: האם פירות שגדלו בגבולות עולי מצרים חייבים ב׳ביעור שביעית'?

'ביעור פירות שביעית', הוא נושא שיידון בהרחבה באחד השיעורים הבאים. לפי רוב המפרשים, אדם שליקט מיבול פירות השביעית, יכול להחזיקו בביתו רק כל זמן שהמין שליקט מצוי עדיין בשדות. אם כבר אין אפשרות למצוא יותר ממין זה בשדות, עליו 'לבער' את המין שבידו, כלומר להוציא את הפירות מהבית ולהפקירם. ביחידה זו נדון אם גם על פירות שגדלו בגבולות עולי מצרים חלה חובת הביעור.

רבינו שמשון (ר״ש מבעלי התוספות) - מסכת שביעית פרק ו משנה א (המשנה במקור 1)

לא נאכל - לאחר שביעית בלא ביעור, ולא נעבד בשביעית.

לפי פירוש רבינו שמשון, מהו פירוש המילים 'לא נאכל'? כיצד לפי זה, נבאר את כוונת המשנה ש׳כל שהחזיקו עולי מצרים… נאכל'?

משנה למלך על הרמב״ם - הלכות שמיטה פרק ד הלכה כו

ובסברת רבינו שמשון אני מסתפק במה שכתב דכיבוש מצרים נאכל לאחר הביעור, אם קודם הביעור יש בו קדושת שביעית באכילתה, או לא. ומן הסברא נראה, דאין בו קדושת שביעית כלל. דכל דבר שיש בו קדושת שביעית צריך ביעור.

מדוע, לדעת המשנה למלך, אין חובת ביעור שביעית בפירות שגדלו בגבולות עולי מצרים?

הרב שלמה זלמן אויערבך - מעדני ארץ סימן ח

ונראה לענ״ד לומר שדוקא מביעור הוא דפטור, אבל שאר קדושת שביעית שפיר נוהג… ומה שראו חכמים לפטור רק מביעור, ולא משאר חיובי שביעית, אפשר דהטעם הוא…:

כיון שאף בארץ ישראל כל שהוא מתקיים בארץ יש לו שביעית ואין לו ביעור…

לפי מה דקיימא לן שהביעור היינו הפקר, יש לומר דשאני ביעור דלא מינכר כלל אם נתבערו או לא…

טעם אחר לחילוק זה דשאני סחורה והפסד וכדומה דהוי עבירה בקום ועשה, ולכן החמירו חכמים גם בסוריא, שלא לפגוע בקדושת הפירות על ידי עבירה שהיא בקום ועשה… כיון שחובת ביעור הוה רק מצוה בקום ועשה, לכן לא חייבוהו כלל חכמים במצוה זו, וממילא בהעדר חובת ביעור דרמיא אכתפא דגברא שפיר פקע גם איסור האכילה והוי ליה היתר גמור.

אולם בשנות אליהו {פירוש הגר״א} כתב… "רצונו לומר דאין מחויב לאכול בקדושת שביעית", הרי להדיא דלאו דוקא מביעור הוא דפטור אלא שלגמרי לא נוהג שם קדושת שביעית בפירות, וכן מטין גם פשטות דברי רבינו שמשון והרא״ש שלא זכרו כי אם איסור עבודה…

מכל מקום חובת הפקר שפיר נוהג שם, ובטעם הדבר נראה לענ״ד משום דשמיטת הפירות ואיסור עבודה היינו עיקר שביעית…

לפי הרב שלמה זלמן אויערבך, רבינו שמשון סובר שיש קדושה בפירות שגדלו בגבולות עולי מצרים. מדוע למרות הקדושה שבפירות אין בהם חובת ביעור?

מהי שיטת רבינו שמשון לפי דעת הגר״א ב׳שנות אליהו'? מדוע לדעת הרב שלמה זלמן אויערבך גם לפי הגר״א נוהגת חובת הפקר בפירות?

חזון איש שביעית סימן ג אות כא

לפירוש רבינו שמשון ד׳נאכל' היינו אחר ביעור, הוא הדין שאין בפירות קדושת שביעית, ואין צריך להפקיר.

הרב שלמה זלמן אויערבך - מנחת שלמה - חלק ג סימן קנח אות ד (התשובה מופיעה רק במהדורת תשנ״ט)

היבולים של המקומות שהחזיקו בהם רק עולי מצרים, ולא עולי בבל, אף על פי שיש סוברים בדעת רבינו שמשון… דכמו שהוא סובר דפטירי מביעור, כך לא נוהג כלל שום קדושת שביעית בפירותיהם, מכל מקום אין הלכה כן.

ואף גם לשטה זו נוהג שם דין תשמטנה ונטשתה של הפירות, וכל שכן דאסורים בעבודת הארץ.

וממילא מובן שגם שם זקוקים להיתר המכירה, לא רק משום עבודת קרקע דאסור שם וכו', אלא גם משום קדושת הפירות ושמיטת הפירות.

מדוע גם בגבולות עולי מצרים זקוקים להיתר מכירה?

סכמו לעצמכם את הדעות השונות לגבי חיוב הפקרת הפירות בגבולות עולי מצרים (מקורות 10 - 12)?

יחידה ג: האם מלאכות קרקע מותרות בגבולות עולי מצרים?

במקורות 2 ו- 8 ראינו את שיטת הרמב״ם ורבינו שמשון, הסוברים שהעבודה בקרקע בשמיטה אסורה במקומות שכבשו רק עולי מצרים, כעת נראה שיטות נוספות בעניין זה.

ספר החינוך מצוה פד

והמקומות שהחזיקו בהן כבר עולי מצרים ולא עולי בבל… אף על פי שהן אסורין היום מדרבנן בעבודה בשביעית שהחמירו בהן, הספיחין שצומחים שם מותרין באכילה אחר שלא נתקדש בעולי בבל.

כמי מהראשונים שראינו עד עתה בפירוש המשנה בשביעית, סובר בעל ספר החינוך?

תלמוד בבלי מסכת חולין דף ז עמוד א

אמר ר' שמעון בן אליקים משום ר' אלעזר בן פדת שאמר משום ר' אלעזר בן שמוע: הרבה כרכים כבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל, וקסבר: קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא, והניחום כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית.

רש״י מסכת חולין דף ז עמוד א ד״ה הרבה כרכים

הרבה כרכים כבשו עולי מצרים - וקדשום בקדושת הארץ ולא כבשום עולי בבל לקדשם בשניה… ולא רצו להחזיר קדושתה, כדי שיהא מותר לחרוש ולזרוע שם בשביעית, שאין נוהגת בחוצה לארץ, ויסמכו עליהן עניים ליטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני.

שאלת חשיבה: לדעת רש״י, בימינו מותר לחרוש ולזרוע בגבולות עולי מצרים (שאינם בגבולות עולי בבל). כיצד לדעתכם יסביר רש״י את המשנה במסכת שביעית (מקור 1)?

ר״י קורקוס הלכות תרומות פרק א הלכה ה

א. ואפשר שדעת רש״י ז״ל דההיא מתניתין {מקור 1} כמאן דאמר דקדושה ראשונה קדשה לעתיד, ולכך אף מקום שלא כבשו עולי בבל אינו נעבד. ומכל מקום לא החמירו בה לומר שלא יהיה נאכל כאשר החמירו ב{קדושה} שנייה, דשנייה ודאי חמירא טפי. אבל לדידן דקיימא לן דקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד - נאכל ונעבד כמו בחו״ל, דהרי היא כחו״ל לענין שביעית, ולא רצו להחמיר בה יותר מחו״ל. ובודאי שזה דוחק.

ב. עוד אפשר לומר דלעולם בזמן קדושה שניה אותם המקומות שהניחו דינם הוא ככל חו״ל דמותר לחרוש ולזרוע ובהיתירן נשארו… אבל אחר כך אסרו חכמים וגזרו במקומות אלו שלא יהיה נעבד כיון דסוף סוף ארץ ישראל הם ונתקדשו בקדושה ראשונה, וזו היא משנתינו, דודאי מה שאינו נעבד במה שהחזיקו עולי מצרים מדרבנן הוא.

לפי התירוץ הראשון של הר״י קורקוס, רש״י סובר שהמשנה בשביעית היא לפי השיטה הסוברת ש׳קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא'. כיצד תירוץ זה מיישב את הקושיה על רש״י? מדוע לדעתכם תירוץ 'זה דוחק'?

האם לפי התירוץ הראשון סובר רש״י שהמשנה בשביעית נפסקה להלכה? מה הוא סובר לפי התירוץ השני?

**רבי ישראל משקלוב - פאת השולחן (בית ישראל) סימן כג סעיף קטן כה**

ולי נראה דזה כתב רש״י דעזרא לא כבשם כדי שיהיה מותר לזרוע, אבל מדרבנן אסרו העבודה, והספיקו סמיכת העניים על מה שמותר האכילה דפירות, וצמיחת הספיחין וירקות, ויקחו לקט שכחה ומפאה ומעשר.

תירוץ פאת השולחן זהה לתירוצו השני של המהר״י קורקוס בהסבר איך מסתדרת המשנה בשביעית עם הגמרא בחולין, איזו קושיה הוא מיישב על תירוץ זה?

הרב קוק - אגרת בכתב יד - נדפס בשבת הארץ (הוצאת מכון התורה והארץ) עמוד 450

ולדבריו {של רש״י} צריך לומר שעל ידי נכרים היו זורעים, שאילו על ידי ישראל הרי שנינו שכל שהחזיקו עולי מצרים נאכל אבל לא נעבד.

כיצד עונה הרב קוק על הקושיה שהקשנו על רש״י מהמשנה בשביעית?

**הרב חיים יהודה דאום - משנת השמיטה חלק א עמוד 362**

יש להעיר, שתירוץ זה נראה שאינו מתאים למה שכותב רש״י ביבמות (טז, א ד״ה עמון ומואב) שהעניים משכירים עצמם לחרוש ולקצור, שהרי לפי תירוץ זה אין ישראל רשאים לעבוד בשביעית אף בתחום עולי מצרים.

מהי קושיית הרב דאום על תירוצו של הרב קוק? האם קושיה זו קשה גם על תירוצים אחרים שלמדנו?

**הרב דוד רפפורט - מקדש דוד - שביעית סימן א**

והנה על מה שכתב רש״י… דמותרים לחרוש ולזרוע, קשה טובא. דהא אותן מקומות שכבשו עולי מצרים אסורין בעבודה בשביעית, כדתנן בשביעית (מקור 1) 'וכל שהחזיקו עולי מצרים מכזיב ועד הנהר ועד אמנה נאכל אבל לא נעבד'? …

{יש לתרץ: } כיון דאסור לצאת מכזיב ולהלן {צפונה} למקום שהחזיקו עולי מצרים, עושין רק בתלוש ואין עושין במחובר, כדי שלא יצאו לשם… אבל אותן המקומות שהן מכזיב ולפנים, רק יש כרכים שלא כבשום עולי בבל ובטלה קדושתן, מותר לעשות בהן אף במחובר דלא שייך הטעם שלא ישתקעו שם, דמותר לצאת לשם והן כארץ ישראל לענין זה.

כדי ליישב את דברי רש״י, ה׳מקדש דוד' מחלק בין המקומות. הסבירו את תירוצו!

לפי דבריו, באילו מקומות מותרות עבודות הקרקע - במקומות הקרובים לארץ ישראל או במקומות הרחוקים יותר?

חזון איש שביעית סימן ג אות כד

והא דאמר דהרבה כרכים הניחו כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית, היינו שלא תיקנו בהם דין שביעית כלל, ומותר לחרוש ולזרוע כדי שיסמכו עליהם עניים, ואינו ענין להא דתנן פרק ו דשביעית מכזיב ועד הנהר {לא נעבד}… דהתם לא הניחו בשביל עניים, אלא שלא נתישבו שם ישראל… והתם תיקנו שיהא נאכל ולא נעבד, אבל הניחו כרכים שמצאו לצורך תקנת עניים שלא גזרו עליהם שביעית כלל. וזו כוונת רש״י שכתב שמותר לחרוש ולזרוע שם.

כיצד מתרץ החזון איש את הקושייה על רש״י? בררו לעצמכם מה הדין לשיטת החזון איש: א. במקום שבו עולי בבל לא התיישבו כלל. ב. במקום שיישבו, והחליטו לא לקדש אותו.

הרב שאול ישראלי - ארץ חמדה ספר א תוספת בירור סימן ב אות ב עמודים קנ - קנא

דברים אלה {של החזון איש} אינם ראויים להתקבל כלל לעניות דעתי, ויש לזה הרבה פירכות:

**(א) למה לא מנו במשנה שביעית עוד ארץ אחת לשביעית בארץ ישראל עצמה והיא מה שהניחום כדי שיסמכו עליהם עניים, שנאכל ונעבד? ואין לאמר שהוא משום שלא היו אלא מעט מזעיר, שהרי בפירוש אמרו הרבה כרכים, וכרכים שאמרו היינו כל תחומם שהרי אין הכרך מקום זרע. **

(ב) למה לא נימנו בשום מקום הכרכים המרובים שלא היה בהם שביעית כלל? … כל דבריו תמוהים ובלתי מספיקים, שהרי זה גופא באמת תמוה שהלכה גדולה וחשובה זו שנוהגת כעדות הגמרא בהרבה כרכים תושמט לגמרי מהרמב״ם, מחמת אמתלא טכנית, משום שלא נזכרו שמותיהם. והרי להיפך יש לתמוה: משום מה באמת לא נזכרו שמותיהם…

מהן שתי הקושיות שבגללן דוחה הרב ישראלי את דברי החזון איש?

האם הקושיות על תירוץ החזון איש קשות גם על תירוץ המקדש דוד (מקור 20)? האם הן קשות על תירוצי הרב קוק (18), ומהר״י קורקוס (16)?

הרב שאול ישראלי - ארץ חמדה כרך א - תוספת בירור סימן ב אות ג - עמוד קנב

ופירש רש״י… ומותרת בהם החרישה והזריעה, בכדי שיוכלו עניים לקבל משם מתנות עניים. ולכאורה פירושו מוכרח, שגם כל העבודות הותרו באותם מקומות בשביעית, ועל ידי זה יהיו להם הרבה מתנות.

שאם נאמר שלעולם הזריעה אסורה, ומה שאמרו שיסמכו עניים בשביעית היינו למה שצומח מאליו כגון פירות האילנות או ספיחי תבואה וירק… אם כן הרי מפסידים העניים, שבלי זה היה הכל הפקר והיו יכולים לזכות בכל, ואף שמרוויחים קצת בהיתר הספיחים הרי בפירות האילנות מפסידים יותר. ובכלל קשה לומר שכל עיקר לא קידשו בגלל הספיחים, שכל איסורם אינו אלא מדרבנן, שהרי יותר עדיף היה לקדש כל המקומות, ולא לגזור באיזה מקומות גזירת הספיחים. אלא ודאי כפירוש רש״י שגם זריעה מותרת שם, ועל כן מרוויחים עניים הרבה במה שיקבלו מתנות עניים מכל מה שנזרע. ויוצא לפי זה בהכרח, שמקומות אלה שלא נתקדשו על ידי עולי בבל, הרי הם כחוץ לארץ כל דבריהם, כיון שהחרישה והזריעה מותרת בהם.

כמה ראיות מביא הרב ישראלי לפירוש רש״י?

עיון נוסף: בקטע המודגש, הרב ישראלי מוכיח את שיטת רש״י שהעבודות לא נאסרו בגבולות עולי מצרים. נסו לחשוב איך לאור דברי הרב אויערבך (מקור 10) ניתן לדחות את הראיה בנוגע לרווח והפסד העניים.

האם הרב ישראלי מיישב את הסתירה מהמשנה בשביעית? אילו מהתירוצים שהובאו לעיל (מקורות 16 18, 20) הרב ישראלי יכול לקבל?

לדעת האוסרים בזריעה, מה דין היבולים אם זרעו באיסור?

הרב שלמה זלמן אויערבך - מנחת שלמה חלק ג סימן קנח אות ד (התשובה מופיעה רק במהדורת תשנ״ט)

אין נוהג איסור ספיחין באותם המקומות. ורבים סוברים דגם מה שנזרע בעבירה חשיב רק כספיחין. ולכן חושבני שגם המתנגדים למכירה {להיתר המכירה}, צריכים רק להחמיר ולנהוג קדושת שביעית בפירות הנלקחים משם, אבל התבואה והירקות מותרין שפיר באכילה. ואין טעם לחשוב ולאסור גם שם משום ספיחין.

מהו החידוש הגדול בדברי הרב שלמה זלמן אויערבך?

לאיזה נוסח בפירוש המשנה לרמב״ם (מקור 2) מתאימים דברי הרב אויערבך?

יחידה ד: האם יש קדושה במקומות שמדינת ישראל הוסיפה לגבולותיה?

לשמחתנו, הקב״ה היה בעזרנו, וגבולות מדינת ישראל כוללים אף אזורים שלא היו בתחומי הממלכה בזמן בית ראשון וההתישבות בימי בית שני. ביחידה זו נדון בשאלה אם יש קדושה לענין שביעית גם באיזורים אלו, למרות שבעבר לא נתקדשו.

איך מרחיבים את גבולות ארץ ישראל המקודשת לאזורים נוספים?

רמב״ם הלכות תרומות פרק א הלכה ב

ארץ ישראל האמורה בכל מקום, היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל, וזהו הנקרא 'כיבוש רבים'. אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום, אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם - אינו נקרא ארץ ישראל כדי שינהגו בו כל המצות…

הארצות שכבש דוד חוץ לארץ כנען, כגון ארם נהרים וארם צובה ואחלב וכיוצא בהן, אף על פי שמלך ישראל הוא ועל פי בית דין הגדול הוא עושה - אינו כארץ ישראל לכל דבר, ולא כחוצה לארץ לכל דבר, כגון בבל ומצרים. אלא יצאו מכלל חוצה לארץ, ולהיותן כארץ ישראל לא הגיעו.

ומפני מה ירדו ממעלת ארץ ישראל? מפני שכבש אותם קודם שיכבוש כל ארץ ישראל, אלא נשאר בה {בארץ ישראל} משבעה עממים. ואילו תפס כל ארץ כנען לגבולותיה, ואחר כך כבש ארצות אחרות היה כיבושו כולו כארץ ישראל לכל דבר. והארצות שכבש דוד הן הנקראין סוריא.

מהן שלושת רמות הקדושה המוזכרות בדברי הרמב״ם?

לדעת הרמב״ם, מהם התנאים לכך שמקום שנכבש מעבר לגבולות הארץ, יחשב לארץ ישראל?

האם ניתן לצרף לארץ ישראל גם אזורים שלא הובטחו לאברהם אבינו?

האם צריך לקדש בבית דין את המקומות החדשים שנכבשו?

חזון איש ערלה סימן א סעיף יא עמוד 354

אין קידוש ארץ ישראל עד שיקדשוה בית דין. כדאמר שבועות (טז ע״א), ועיין שם בפירוש רש״י {ד״ה וקידשום}. ובטורי אבן {מגילה י ע״א ד״ה מצאו אלו} כתב דבית דין אומרים 'מקודש'.

ומשמע דכמו דערי ישראל צריכים קידוש, הוא הדין ארץ ישראל כולה.

הגמרא בשבועות עוסקת בקדושת בתי ערי חומה. לדעת החזון איש, כשם צריך לקדש בתי ערי חומה בפה, כך צריך לקדש את הארץ. האם תנאי זה הוזכר ברמב״ם (במקור הקודם)?

מקדש דוד תרומות סימן ז

מדברי התוספות (יבמות פב ע״ב ד״ה ירושה) נראה דכיבוש לבד אינו מועיל, וצריכים גם כן לקדש, ואם היו רוצים היו יכולים שלא לקדש את כל ארץ ישראל.

אך המהרי״ט ז״ל (חלק א, סימן כה) לא נחה דעתו בדברי התוספות וכתב כיון דעומדות רגלינו בשערי ירושלים ממילא מתקדש… אך נראה דזה דוקא בארץ ישראל עצמה, דארץ ישראל חייבת בכל מצות התלויות בארץ רק שמחוסר תנאי הכיבוש, אבל שאר ארצות נהי דאפשר להוסיף על ארץ ישראל, אך על זה לא מהני כיבוש לבד, רק צריך גם כן לקדשן בקדושת ארץ ישראל ולהכניסן לכלל ארץ ישראל. ובזה הוא החילוק בין מה שהראה הקדוש ברוך הוא למשה דחייב במעשרות, לשאר מקומות: דמה שהראה הקב״ה למשה אין צריך קידוש רק כיבוש, מה שאין כן בשאר מקומות דצריך לקדשן ולהכניסן לכלל ארץ ישראל.

במה חולק המהרי״ט על תוספות? כיצד מסביר המקדש דוד את שיטת המהרי״ט?

מהי לדעתכם סברת המקדש דוד, שרק מקומות שלא הראה הקב״ה למשה צריך לקדשם?

האם המקדש דוד והחזון איש (מקור 26) חולקים?

הרב שלמה גורן - אמונת עיתיך - גליון 50

יש לעיין ביחס לשטחים המשוחררים החדשים, שהיו כלולים באזור כיבוש עולי מצרים ולא בקדושת עולי בבל. מה דינם כיום לעניין שמיטה, האם הכיבוש של צה״ל שהיה על דעת העם והממשלה החזיר את קדושת האזורים הללו לקדושה ראשונה של עולי בבל, מאחר שהיה זה כיבוש רבים, ונמצא שכיום אין הבדל בין כיבוש עולי מצרים לחזקת עולי בבל, ושני האזורים כאחד קדושתם שוה לעניין תרומות ומעשרות, וגם לעניין איסור שמיטה ששני האזורים גם יחד לא נאכל ולא נעבד…

הדבר תלוי בשאלה אם הכיבוש של צה״ל נחשב לפי ההלכה ככיבוש רבים, שאז הארץ מתקדשת מאליה כמו שנראה מדברי הרדב״ז על הרמב״ם (הלכות תרומות א, ה)…

לפי שיטה זו שקדושת הארץ באה מאליה אם הקדושה לפי רצון העם, נשאלת רק השאלה: האם הכיבוש של צה״ל נחשב כיבוש רבים מבחינת ההלכה… והבעיה היא כיוון שאין לנו מלך ולא נביא, שמא אין הכיבוש בר תוקף מבחינת ההלכה לענייו קדושת הארץ הבאה מכוח כיבוש רבים… אבל כבר נתבאר אצלנו על פי המקורות שלעניין זה אין צורך במלך ממש, אלא כל ממשלה השלטת לפי רצון העם זוכה לזכויות מלכות בכל הנוגע לייצוג העם מעין זה, שהיא רשאית לצאת למלחמה, וכל מה שנכבש על ידה נחשב מבחינת ההלכה ככיבוש רבים…

ברם, כל זה בתנאי שכיבושו של צה״ל במלחמת ששת הימים היה על מנת… להשאירה בידינו… אבל מכיוון שהאזורים החדשים מוחזקים בידינו תחת ממשל צבאי, ועל פי האמנה הבינלאומית ביחס לשטחים מוחזקים, שמא אין בכוח כיבוש זה לקדש את הארץ כמו כיבוש רבים על דעת ישראל… ברור שהאזורים המשוחררים על ידי צה״ל במידה שהם בתוך גבול עולי מצרים, ואינם כלולים בגבול עולי בבל, תלויה קדושתם המחודשת לעניין תחולת חובת המצוות התלויות בארץ עליהם, בנו. דהיינו ברוב העם היושב בארץ…

ואין הדבר תלוי רק בזמן הכיבוש, אלא בכל עת אשר החלטה כזאת תבוא מצד הממשלה על דעת העם, תתקדש הארץ מחדש בגבול עולי מצרים, בכוח החזקה שלנו שהיא יותר יעילה מאשר כוח כיבוש.

חזקה זו יכולה להתבצע על ידי התנחלות יהודית באזורים המשוחררים, שכוחה עדיף לעניין קדושת המקום מאשר כיבוש…

לכן, אף על פי שבזמן שחרורו של צה״ל את האזורים שמחוץ לגבול עולי בבל ובתוך גבול עולי מצרים, לא נתקדשו ממילא, משום שלא הוחל עליה חוק המדינה כי אם חוק הממשל הצבאי, יכולה החזקה וההתנחלות שתבוא אחרי כן (אם תהיה על דעת רוב ישראל שבארץ) ותחיל את קדושת ארץ ישראל על כל השטחים המשוחררים. זוהי השקפת הרמב״ם וסיעתו בנושא זה.

הרב גורן דן בדינם של השטחים שנכבשו ושוחררו במלחמת ששת הימים. מדוע לדעתו אין צורך לקדש במיוחד את השטחים החדשים שנכבשו? האם צריך שיתקיימו תנאים נוספים כדי שהשטחים יתקדשו? מהי מסקנתו של הרב גורן?

האם הרב גורן דן על שטחים שהיו בתוך גבול עולי מצרים או מחוץ להם? האם הוא חולק על המקדש דוד (מקור 27)?

האם צריך מלך או נביא כדי להחיל קדושה חדשה?

הרמב״ם (מקור 25) פסק שכדי להחיל קדושה חדשה, צריך שהכיבוש יהיה מדעת רוב ישראל. כעת נדון בשאלה, האם כדי שהכיבוש יחשב כחלק מארץ ישראל הכרחי שמלך או נביא ינהיגו את העם.

מהי עמדת הרב גורן (מקור 28) בשאלה זו?

רבי משה מטראני (מבי״ט) - קרית ספר הלכות תרומות פרק א

ונראה [דהא] דבעינן מלך או נביא ורוב ישראל אפילו לכיבוש ארץ ישראל - היינו בכיבוש ראשון, אבל כיבוש שני כיון שכבר קדשה ארץ ישראל, אף על פי שבטלה כשגלו, לא הוצרכו רוב ישראל, אלא עזרא וסיעתו קדשוה.

מדוע בכיבוש השני לא היה צורך במלך או נביא ורוב ישראל, למרות שהקדושה הראשונה בטלה?

רמב״ם הלכות מלכים פרק ה הלכה ו

כל הארצות שכובשין ישראל במלך על פי בית דין, הרי זה כבוש רבים והרי היא כארץ ישראל שכבש יהושע לכל דבר.

בדברי הרמב״ם בהלכות מלכים מופיע תנאי נוסף, שלא הוזכר בהלכות תרומות (מקור 25), והוא שהכיבוש יעשה על פי בית דין. מהו היחס בין התנאי של 'כיבוש על פי בית דין', ל׳שיקדשוה בית דין' שהזכירו החזון איש ומקדש דוד (מקורות 26-27)?

הרב אליעזר וולדנברג - שו״ת ציץ אליעזר חלק י סימן א

כפי שהבאנו לעיל מצריך הרמב״ם לכיבוש שטחים מחוץ לגבולות ישראל שיהא זה גם על פי בית דין…

אלא דעדיין יש להסתפק בגוונא {באופן} שהגוים המה המתקיפים, ומתוך מלחמת הגנה מתקיפים אותם חזרה, וכובשים רבים משטחיהם לאחר שכבשו כל ארץ ישראל, דאזי הא הרי זה מלחמת מצוה… במלחמת מצוה הא הרי אינו צריך ליטול בה רשות בית דין, כנפסק ברמב״ם שם (מלכים ה, ב), ואם כן צריך תו להועיל כיבוש רבים בזה גם כשלא היה על פי סנהדרין, בהיות ונטילת רשות מסנהדרין שצריכים בזה היא לא בגלל עצם קדושת הכיבוש, כי אם בגלל היציאה למלחמה דאחרת אסורה היא, וממילא אי עביד לא מהני {אם יצא למלחמה אסורה לא הועילו כיבושיו להוסיף על הארץ}… אבל כשמותרת היא היציאה כבגוונא הנ״ל, תו צריך ממילא לחול על הכיבוש קדושה כדינא דכיבוש רבים…

כותב בזה גם הגאון מקארלין ז״ל בקונטרס השביעית, שמבאר שם דלאחר שיכבשו הארץ ויתיישבו עליה כל ישראל בתור מושלי הארץ, כל מה שכובשים מתקדש בקדושת הארץ… גם כשלא היה על פי סנהדרין…

לדעת הציץ אליעזר, מתי אין צורך באישורו של בית הדין לכיבוש המרחיב את גבולות הארץ? (שני מקרים)

שאלת חשיבה: בשני המקרים הנ״ל אין צורך באישורו של בית הדין הדין, כיון ששניהם מלחמת מצווה. הסבירו מדוע שני המקרים הם מלחמת מצווה!

מהו הטעם הנוסף שמביא הציץ אליעזר בשם הרב מקארלין? מהי הסברה בשיטה זו?

**הרב שלמה יוסף זווין - תחומין י עמודים 24-25**

המדינה המוקמת עכשו מעוררת שאלה יותר גדולה - ביחס לכל ארץ ישראל, בגבולות המדינה: אולי כשם שנתקדשה הארץ בימות עזרא, לא מחמת כיבוש אלא מחמת החזקה שהחזיקו בה עולי בבל, אולי כך יש בכוח חזקת המדינה של עכשיו לקדש את ארץ ישראל קדושה של תורה? והרי במובן השלטון והעצמאות חזקה זו תהיה, ברצות השם, יותר גדולה מזו של עולי בבל… ובכן לשיטת הסוברים שהקדושה שנייה אף היא בטלה… אולי תתחדש עכשיו עם הקמת המדינה? … אולי תתחדש עכשיו הקדושה אף על חלק הנגב, שלא קידשוהו עולי בבל, מכיוון שהוא בגבול האבות? {גבולות בין הבתרים שהובטחו לאברהם} וכל שכן שבאופן זה אולי תתפשט על בית שאן ושאר המקומות, שכבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל?

שאלה מעין זו עוררה מחלוקת. הדבר נוגע לכיבושי מלכי חשמונאים. ר' יעקב עמדין בספרו "מור וקציעה" (סימן שו הובא בשיעור מספר 2 במקור 17) סובר, שכל מה שכבשו מלכי חשמונאים בכלל גבולות עולי בבל ייחשב, וחלה עליהם קדושה שניה. נחלק עליו בעל "תבואות הארץ" (פרק א) והוכיח בראיות שקדושה

שניה חלה על מה שהחזיקו עזרא ובני דורו בלבד, ולא על מה שנכבש אחר כך בזמן החשמונאים והורדוס וכדומה.

חזקת המדינה של עכשיו בנוגע לחלות קדושה חדשה, היא פחותה יותר מכיבוש החשמונאים, ומשני טעמים: א. קדושה שניה… הרי למדוה מפסוק… ואם קדושה זו נתבטלה, מנין לנו קדושה חדשה שלא הוזכרה בתורה? אפילו אם נאמר שכיבוש החשמונאים פעל קדושה, הרי זה בכלל הקדושה השניה והמשכה, אבל קדושה חדשה מנין לנו…

ב. עולי בבל קידשוה בפירוש בפה. מסתבר שבנוגע לקדושת פה, לא כל הרוצה ליטול את השם יטול ויקדש… בימי החשמונאים היו סנהדרין ובית דין סמוכים, ואם הם קידשו, מנין לנו שאנו יכולים לקדש?

האם הרב זווין דן בחידוש הקדושה של מה שנתקדש בידי עולי מצרים, או בקידוש גבולות חדשים?

לדעת הרב זווין, קדושת האזורים שנכבשו ע״י צה״ל, תלויה במחלוקת האם כיבושי החשמונאים נתקדשו. הסבירו מדוע? מדוע לדעתו 'חזקת המדינה של ימינו בנוגע לחלות קדושה חדשה פחותה עוד יותר מכיבוש החשמונאים'?

**הרב זאב ויטמן - לקראת שמיטה ממלכתית במדינת ישראל פרק יא עמוד 145**

יש מקום לחלק לאידך גיסא, ולומר שגם אליבא ד״תבואת הארץ" שהמקומות שנכבשו בכיבושי החשמונאים לא נתקדשו בקדושת עזרא, הרי שאזורי הארץ שנכבשו על ידי צה״ל מתקדשים… שמקומות שנכבשו על ידי החשמונאים נתקדשו לשעתם - לכל ימי היותם כבושים בידי ישראל, וכדברי ה״מור וקציעה".

דיוננו נסוב אף הוא סביב השאלה האם עצם העובדה שכיום הארץ כבושה תחת ידינו היא עצמה מקדשת לתקופתנו? ואין אנו דנים כלל על קדושת אזורי הארץ שכבושים כיום לעתיד לבוא למקרה שחס ושלום לא יהיו בשליטתנו…

שאלת חשיבה: האם דברי הרב ויטמן מתיישבים עם דברי החזון איש, המקדש דוד או הרב גורן (מקורות 26-28)?

הרב אליעזר וולדנברג - שו״ת ציץ אליעזר חלק י סימן א

בחסד ד' עלינו וברחמיו הגדולים זכינו לחזות לאחרונה עין בעין בשוב ד' ציון והחזרת ארץ נחלתו לעם קדשו. ממש כחולמים היינו על הגאולה ועל התמורה לראות איך שבמשך ימים ספורים קוּיַם בנו ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם…

יש עדנה {עדיין} גורם מעכב נוסף כדי שיקרא כיבוש רבים, משום דהא התנאי של כיבוש רבים הוא גם שיהא זה על ידי מלך או נביא, ובימינו אין לנו לא מלך ולא נביא.

אך גם לזה נוכל למצוא מזור, על פי מה שכותב לבאר לנו הגאון הגראי״ה קוק ז״ל במשפט כהן סימן קמ״ד בדברו על מלחמות החשמונאים כנגד חיילות סוריא בלא מלך, והוא, דנראים הדברים שבזמן שאין מלך ודאי גם שופטים מוסמכים ונשיאים כלליים במקום מלך הם עומדים… אם כן גם בימינו הנשיא והממשלה והכנסת וכו' (על כל מגרעותיהם בשטח הדת) שנבחרו מדעת רוב ישראל היושבים על אדמתם, ואשר המה גם יותר מס' ריבוא, במקום מלך הם עומדים, בכל הנוגע למצב הכללי של האומה הדרושים לשעתם ולמעמד העולם… ובפרט בנוגע לצבא - הכיבוש ומפקדיהם שפועלים על דעת כל יושבי הארץ (מלבד מיעוט שאינו ניכר, שבטל ברובא דרובא)…

מובן שכל האמור לא מועיל לן לענין חיוב מניית יובלות, דלענין זה צריכים גם תנאי אחר שיחזרו לארץ מכל השבטים ושלא יהיו מעורבבין שבט בשבט כדאיתא בערכין שם…

מדוע לדעת ה׳ציץ אליעזר' כיבושי צה״ל נקראים 'כיבוש רבים' למרות שאין מלך?

לאיזה עניין הקמת המדינה עדיין איננה מספיקה?

סיכום

יחידה א: האם נגזרה גזירת 'ספיחים' בתחום עולי מצרים שמעבר לתחום עולי בבל?

הקדמה

ירקות שצמחו מאליהם בשמיטה אסורים באכילה מדרבנן, ביחידה זו נעסוק בשאלה אם גזירת ספיחין חלה גם במקומות שנכבשו רק על ידי עולי מצרים.

במשנה נכתב שהמקומות שהחזיקו בהם עולי בבל - נאסרו ה׳אכילה' וה׳עבודה'. במקומות שהחזיקו בהם רק עולי מצרים אסורה רק ה׳עבודה'. ובשאר המקומות מותרות ה׳אכילה' וה׳עבודה'.

לפי הנוסח הישן של פירוש המשניות לרמב״ם, הכוונה במילים 'לא נעבד' היא שהעבודה בקרקע אסורה, ו׳נאכל' פירושו שלמרות שעבדו בקרקע באיסור, התוצרת מותרת באכילה. אמנם לפי נוסח הרב קאפח פירוש המילה 'נאכל' הוא שלא גזרו במקומות אלו את גזירת ספיחים, לכן ניתן לאכול ירקות שצמחו מאליהם במקומות אלו. כפירוש זה כתב הרמב״ם בהלכות. בשו״ת הרמב״ם ביאר שבהתחלה פירש את המשנה כפירוש רבי יצחק בן גיאת (הנוסח הישן), אך אחר כך חזר בו.

הטעם לכך שאין איסור ספיחים בגבולות עולי מצרים

משנה למלך ביאר שהקילו באיסור ספיחין בגבולות עולי מצרים כיון שאיסורם הוא מדרבנן. הרב ישראלי הסביר שלא גזרו שם על הספיחין, כיון שגרים שם גוים רבים וניתן להשיג מהם ירקות בהיתר, לכן אין חשש שיהודים יערימו ויזרעו.

הספיחין בגבולות עולי מצרים הלכה למעשה

חזון איש פסק שאין להקל בשום מקום בארץ בספיחין, כיון שאיננו יודעים עד היכן הגיע גבול עולי בבל שבו הספיחין נאסרו.

יחידה ב: האם פירות שגדלו בגבולות עולי מצרים חייבים ב׳ביעור שביעית'?

צריך להוציא מהבית ולהפקיר את פירות השביעית בשעה שאין אפשרות למצוא אותם בשדה. הפקר זה נקרא 'ביעור שביעית'.

לפי פירוש רבינו שמשון למשנה, היבול בגבולות עולי מצרים 'נאכל', כלומר, שאחר זמן הביעור מותר לאכול את היבול הגדל שם, גם אם לא הפקירוהו ב׳ביעור'. משנה למלך הסתפק אם לדעת רבינו שמשון יש בפירות קדושת שביעית לעניין דינים אחרים. הוא מכריע מסברא שאין בפירות קדושת שביעית. לדעת מנחת שלמה יש קדושה בפירות, ובכל זאת חכמים פטרו אותם מביעור, מכמה סיבות: א. יש צמחים שיש בהם קדושה ולא חייבים בביעור. ב. לא ניכר בפירות אם הפקירו אותם בזמן הביעור או לא, לכן חכמים הקלו בחובת הביעור. ג. בגבולות עולי מצרים חכמים גזרו רק על ציוויי שב-ואל-תעשה, וביעור הוא מצוה בקום-ועשה. ומכיון שאין מצווה לבער, אין איסור לאכול את הפירות אחר זמן הביעור.

הגר״א ('שנות אליהו') סבר שאין קדושת שביעית בפירות שבמקומות אלו. מנחת שלמה כתב שגם לדעת הגר״א צריך להפקיר את הפירות, כי זה עיקר דין שביעית. אולם חזון איש סבר שלדעת הגר״א אין חיוב אפילו להפקיר את הפירות. מנחת שלמה כתב שלהלכה נוהגת קדושת שביעית בפירות שבגבולות עולי מצרים, לכן כדי לאכול את הפירות ללא קדושת שביעית, זקוקים להשתמש בהיתר מכירה. פרט לכך, רק המכירה מתירה את עבודות הקרקע.

יחידה ג: האם מלאכות קרקע מותרות בגבולות עולי מצרים?

ספר החינוך כתב שאיסור העבודה במקומות אלו הוא מדרבנן. הוא יסביר את המשנה כהסבר הרמב״ם, שהכוונה במילים 'לא נאכל' היא לאיסור ספיחים.

בגמרא מובא שהרבה ערים לא נכבשו על ידי עולי בבל, כדי שעניים יתפרנסו מאיזורים אלו בשנת השמיטה. רש״י הסביר שבגבולות עולי מצרים מותר גם לזרוע ולחרוש בשמיטה, והעניים יהנו מכך שיקבלו לקט שכחה ופאה.

ר״י קורקוס הקשה על רש״י מהמשנה במקור 1, ממנה עולה שיש איסור עבודה בקרקע בגבולות עולי מצרים, ומתרץ: א. המשנה היא כשיטות הסוברות שהקדושה הראשונה שקידשו עולי מצרים לא בטלה בזמן החורבן, אך להלכה אותה קדושה התבטלה, ואיזורים שלא נתקדשו מחדש מותרים בעבודה. תירוץ זה דחוק משתי סיבות: 1. אם המשנה סוברת שהקדושה נשארה, צריך היה להיות איסור גם בפירות (ולא 'נאכל'). 2. רש״י לא הזכיר שהמשנה אינה להלכה. ב. הגמרא עוסקת בעיקר הדין, שמותר לזרוע בגבולות עולי מצרים כיון שלא נתקדשו מחדש. אך חכמים גזרו ואסרו את המלאכות בקרקע, ובזה עסקה המשנה. פאת השולחן ביאר שגם אחרי איסור העבודה העניים משתכרים ממתנות עניים, ומהספיחין והירקות הצומחים במקומות אלו. (בכך ענה על השאלה: אם חכמים לא קידשו את הכרכים כדי שיהיה לעניים ממה להתפרנס, מדוע אסרו אחר כך את העבודה).

הרב קוק ביאר שכוונת רש״י היא שבאיזורים אלו מותר לשלוח גויים לזרוע, והמשנה בשביעית אסרה רק ליהודי לזרוע. הרב חיים יהודה דאום העיר שביאור זה אינו מסתדר עם דבריו של רש״י ביבמות, שהעסיקו את העניים בעבודת הקרקע, במקומות אלו.

מקדש דוד תירץ שהמשנה ורש״י עסקו במקומות שונים: במשנה דובר על מקומות רחוקים שחכמים אסרו לצאת אליהם, ואסרו את העבודה על מנת שלא ישתקעו שם; רש״י עסק במקומות שהלכתית מותר לצאת אליהם, ושם התירו את עבודות הקרקע.

חזון איש הסביר שהגמרא ורש״י עסקו במקומות בהם גרו יהודים, והייתה אמורה להיות בהם קדושה, אך בכוונה לא החילו שם קדושה והתירו עבודות קרקע. ואילו המשנה בשביעית עסקה בכרכים שבהם לא גרו יהודים, וכתוצאה מכך לא נוצרה קדושה. במקומות אלו העבודה אסורה. הרב ישראלי הקשה על חזון איש: א. לשיטתו המשנה בשביעית הייתה צריכה למנות 'ארבע ארצות לשביעית' ולא שלוש. קושיה זו קשה גם על הסברו של מקדש דוד. ב. לשיטתו היה צריך לפרט את שמות המקומות שישבו בהם יהודים ובכוונה לא נתקדשו, ומהשמות המקומות בהם לא גרו יהודים, ולא מצאנו פירוט זה בגמרא וברמב״ם.

הרב ישראלי הביא ראיות לפירוש רש״י: א. קשה לומר שלא קידשו את הערים כדי שהספיחין יהיו מותרים שם והעניים יהנו מהם, כי העניים היו מרווחים יותר אם היו מקדשים את הערים והפירות היו מופקרים. קושיה זו אינה קשה לפי דברי הרב שלמה זלמן אויערבך (מקור 10), שהפירות מופקרים באותן ערים, אפילו שלא נתקדשו. ב. אם רצו להתיר רק את הספיחין, מוטב לקדש את המקומות ולא לגזור שם על הספיחין, מאשר לא לקדש כלל את המקומות. הרב ישראלי יוכל לתרץ את הקושיה מהמשנה על רש״י, כתירוץ הראשון שבמהר״י קורקוס (מקור 16).

לדעת האוסרים בזריעה, מה דין היבולים אם זרעו באיסור?

מנחת שלמה הוסיף שבמקומות שאין איסור ספיחין, אין איסור בדיעבד אם עבדו. ולכן גם מי שאינו סומך על היתר המכירה, יוכל לקנות ולאכול ירקות שגודלו באיזורים אלו. היתר ה 'מנחת שלמה' מתאים לפסק ההלכה העולה מהנוסח הישן של פירוש המשנה.

יחידה ד: האם יש קדושה במקומות שמדינת ישראל הוסיפה לגבולותיה?

הרמב״ם ביאר שכשכובשים מקום מחוץ לגבולות הארץ, צריך שהמלחמה תהיה בהסכמת מלך או נביא, ומוסכמת על דעת רוב ישראל. על מנת שיחשב המקום הכבוש כ׳כיבוש רבים', יש לכובשו רק אחרי שכובשים את כל ארץ ישראל. בהתקיים תנאים אלו, נראה מהרמב״ם שניתן לצרף כל מקום לארץ ישראל.

האם צריך לקדש בבית דין את המקומות החדשים שנכבשו?

חזון איש כתב שכדי שמקומות שנכבשו יתקדשו בקדושת ארץ ישראל, צריך שבית דין יקדש אותם. תנאי זה אינו מוזכר ברמב״ם. מקדש דוד הביא שלדעת תוספות צריך גם לקדש, ואילו לדעת מהרי״ט אין צורך בקידוש אלא די בכיבוש. מקדש דוד הוסיף, שגם למהרי״ט אם כבשו מקומות שהקב״ה לא הראה למשה צריכים לקדשם בבית דין. לעומת מקומות שהקב״ה הראה למשה שאינם צריכים קידוש חדש, כיון שיש בהם כבר קדושה. מהחזון איש נראה שהסביר כהסבר התוספות שגם כיבוש בתוך גבולות הארץ צריך קידוש.

הרב גורן דן אם כיבושי צה״ל הופכים את גבולות עולי מצרים, לבעלי מעמד זהה לגבולות עולי בבל. מדבריו עולה שחלה קדושה על האזורים שנכבשו, גם אם לא נתקדשו בבית דין, וכשיטת רדב״ז.

האם צריך מלך או נביא כדי להחיל קדושה חדשה?

הרב גורן (בהמשך מקור 28) הסיק שכיון שבמשטר דמוקרטי הממשלה נבחרת על ידי העם, יש לה דין מלך. עם זאת, על מנת שהאיזורים שנכבשו יתקדשו, צריכה המדינה להחיל עליהם את חוק המדינה, או ליישב אותם. לשיטת המבי״ט (קרית ספר) אחרי שהיה כיבוש ראשון שוב אין צורך במלך או נביא על מנת לקדש את הארץ. יתכן שלדעתו ההסכמה שניתנה בעבר לקדש מקום מסוים מועילה כשבאים לקדשו שוב, ואין צורך לקבל הסכמה חדשה.

הרמב״ם בהלכות מלכים ציין תנאי נוסף לכך שכיבוש יחשב כ׳כיבוש רבים', והוא שהיציאה למלחמה תהיה באישור בית דין. כמובן שאישור זה אינו דומה לקידוש בית דין שנעשה אחרי הכיבוש. אולם הציץ אליעזר ביאר שהצורך בבית הדין הוא בשביל לאשר את היציאה למלחמה, לכן אם המלחמה נועדה להגן, ותוך כדי מלחמה זו נכבשו שטחים, הם מתקדשים גם בלי אישור בית דין. כמו כן, לדעת הגאון מקארלין אחרי שעם ישראל יושב בארצו ושולט בה, כל מה שיכבשו מתקדש בקדושת ארץ ישראל, אף שלא קיבלו אישור מהסנהדרין.

הרב זווין הסתפק אם באיזורים שכבשה המדינה חלה קדושה גמורה - כמו בגבולות עולי בבל. השאלה נכונה הן באיזורים שנתקדשו על ידי עולי מצרים, והן באיזורים שלא נכבשו על ידי עולי מצרים, אך הם בתחום הגבולות שהובטחו לאברהם אבינו. הרב זווין תלה זאת במחלוקת: לדעת רבי יעקב עמדין, חלה קדושת 'עולי בבל' על כל המקומות שאותם כבשו החשמונאים, וכך יהיה גם במקומות אותם כבשה המדינה. ולדעת תבואות הארץ כיבושי החשמונאים לא יצרו קדושה במקומות שלא נכבשו על ידי עזרא. הרב זווין העלה שתי סברות שבגללן לא תחול קדושה באיזורים שכבשה המדינה אפילו לפי ר' יעקב עמדין: א. אין ראיה מדברי חז״ל שניתן לחדש קדושות חדשות. ב. עולי בבל קידשו את המקום בפירוש בבית הדין, אבל בימינו אין בית דין סמוך שיוכל לקדש. הרב ויטמן טוען שגם ר' יעקב עמדין וגם תבואות הארץ מודים שבזמן תקופת החשמונאים האיזורים שנכבשו היו קדושים, והוא הדין בזמננו כשכיבוש ישראל קיים, ומחלוקתם היא רק אם הקדושה התבטלה אחרי החורבן. ציץ אליעזר הביא את דברי הרב קוק, שבאופן שאין מלך ונביא, העם מקבל את הסמכויות שלו, לכן במשטר דמוקרטי לממשלה יש את סמכויות המלך לעניין קדושת הארץ. אבל כיבושי עם ישראל אינם מספיקים כדי שנתחייב במצוות היובל מדאורייתא. לשם כך (כמו שנתבאר בשיעור מס' 1) נדרש שהשבטים ישובו לארץ, וישבו איש בנחלתו.

בחנו את עצמכם:

מהו ההסבר למילים 'נאכל ולא נעבד' שמופיעים במשנה בשביעית, לפי הנוסח הישן של פירוש הרמב״ם למשנה (פירוש מהרי״ץ גיאת)?

מותר לאכול ירקות מהגויים הגרים שם, ולא גזרו איסור שמא עבדו אותם באיסור.

למרות שאסור בעבודה, אם עבדו באיסור, אין איסור לאכול את מה שצמח.

מותר לאכול את הפירות שצומחים שם, ואסור לעבוד בירקות.

מותר לאכול מה שזרעו לפני השמיטה, ובגלל שכבשו רק עולי מצרים, לא חששו שיזרעו באיסור.

לדעות שאין איסור ספיחין בגבולות עולי מצרים, מהו הטעם לכך?

משנה למלך - במקומות אלו לא יורד גשם, ולכן זו 'גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה'.

הרב ישראלי - משום שחששו שיפרישו שם תרומות ומעשרות בברכה.

משנה למלך - את האיסור על הספיחין גזרו בבית שני, ואז מקומות אלו לא היו קדושים.

הרב ישראלי - חששו שאם יאסרו שם ספיחין, יחשבו שמותר לסמוך שם זקנים.

משנה למלך - איסור ספיחין מדרבנן, ולכן הקילו בו.

הרב ישראלי - מצויים שם גויים וניתן לקנות מהם, לכן אין סיבה ליהודי לזרוע בעצמו, ואין צורך לגזור את האיסור.

משנה למלך - הקילו רק בזמן שבית המקדש אינו קיים, שאז השמיטה מדרבנן.

הרב ישראלי - איסור ספיחין הוא איסור אכילה ולא הנאה, לכן הוא נחשב 'איסור קל'.

לפי חלק מהדעות, פירות שגדלו בגבולות עולי מצרים ולא נתבערו ב׳ביעור שביעית' אינם אסורים. האם ניתן להסיק מכך שגם לפני זמן הביעור אין בהם קדושת שביעית?

משנה למלך - אין קדושת שביעית, כי אם הייתה, היה איסור אחרי הביעור.

מנחת שלמה - יש קדושת שביעית, ויש הבדל בין מצוות שקשורות לקדושה לבין חובת הביעור.

משנה למלך - יש קדושת שביעית, כי הקדושה הזו חלה על כל מה שצומח בישראל.

מנחת שלמה - אין קדושת שביעית, כי במקומות הללו אין חיוב שמיטה מדאורייתא.

לכל הדעות אין קדושת שביעית בפירות, ונחלקו האחרונים אם יש חיוב להפקיר אותם כשהם עדיין בשדות מדין 'תשמטנה ונטשתה'.

משנה למלך - כיון ששמיטה בזמן הזה דרבנן, זה ספק ספיקא, ולא חלה על הפירות קדושה.

מנחת שלמה - חייבים להפקיר את הפירות לפני הביעור, ולכן יש בהם קדושת שביעית.

מהם טעמי הרב שלמה זלמן אויערבך להצריך היתר מכירה גם בגבולות עולי מצרים?

1. בלעדי המכירה לא ניתן ליצא לחו״ל.

2. בלי המכירה לא ניתן לעשות מלאכות דאורייתא בקרקע.

1. על מנת לא לפקפק בהיתר המכירה.

2. במקומות אלו ההיתר מהודר יותר כיון שלא חל בהם איסור 'לא תחנם'.

1. בלי המכירה יש איסור עבודה.

2. בלי המכירה יש קדושת שביעית ביבולים הגדלים שם.

1. כדי שהפירות לא יאסרו לאחר הביעור.

2. כיון שיש לחשוש שהחקלאים יעשו מלאכות האסורות.

מהי רמת איסור העבודה בגבולות עולי מצרים לדעת ספר החינוך?

דברי קבלה (נביאים).

דרבנן.

דאורייתא.

ספק דאורייתא, ואסור מדרבנן.

מהי הקושיה על שיטת רש״י במסכת חולין מהמשנה בשביעית?

רש״י כתב שאסור לאכול את הפירות שצומחים בגבולות עולי מצרים, ובמשנה בשביעית כתוב שמותר.

רש״י כתב שעולי בבל לא קידשו את המקומות שכבשו כדי שעניים יוכלו לעבוד שם בחקלאות ומשמע שהיו מקומות רבים כאלו, ואילו במסכת שביעית משמע שאין הרבה מקומות כאלה.

לרש״י אין קדושה בפירות הגדלים בגבולות עולי מצרים, ומהמשנה בשביעית רואים שיש קדושה בפירות.

רש״י כותב שעולי בבל לא קידשו מקומות שכבשו עולי מצרים, על מנת שיזרעו שם, ואילו במשנה בשביעית כתוב שבמקומות אלו אסורה עבודת הקרקע בשמיטה.

מהו תירוץ החזון איש לקושיה זו, ומהי קושית הרב ישראלי על תירוצו?

התירוץ - מקומות בהם גרו ישראל וחכמים הפקיעו מקדושה מותרים בעבודה (ועליהם דיבר רש״י), מקומות שבהם לא גרו אסורים בעבודה (ועליהם דיברה המשנה).

הקושיות - 1. היו צריכים לכתוב 'ארבע ארצות', ולא 'שלוש ארצות'. 2. מדוע אין בשום מקום פירוט של המקומות הללו?

התירוץ - המשנה דיברה על פירות העץ, ורש״י על ירקות.

הקושיות - 1. לא נראה לחלק ביניהם. 2. אם מחלקים, אז צריך לחלק להיפך, ובירקות להחמיר.

התירוץ - מקומות רחוקים מארץ ישראל מותרים בעבודה, ומקומות קרובים אסורים, שלא יחשבו שגם בארץ מותר לעבוד את האדמה.

הקושיות - מהמשנה משמע שמדברים על מקומות קרובים.

התירוץ - יש קדושה בפירות לעניין הפקר, ולא לעניין איסור הפסד.

הקושיה- המשנה לא דיברה כלל על קדושה בפירות.

לדעת המנחת שלמה גם מי שלא קונה מ׳היתר מכירה', יכול לקנות גידולים מאיזור עולי מצרים על סמך 'היתר מכירה'. מדוע?

כי במקומות אלו לא חל איסור לא תחנם.

גם אם עושים איסור בזריעה, היבולים הם רק ספיחין, וספיחין מותרים במקומות אלו.

כיון שיש ספק אם האיזורים הללו קדושים, ועוד ספק אם יהודי זרע או גוי, יש להתיר.

במקומות אלו שקדושתם מדרבנן, אומרים 'ספק דרבנן להקל'.

לדעת ה׳מקדש דוד', האם צריך לקדש בבית דין איזורים שאינם בגבולות עולי בבל כדי להחיל עליהם את קדושת הארץ?

לתוספות - כן. למהרי״ט - רק במקומות שלא הראה הקב״ה למשה.

לתוספות - לא. למהרי״ט - אם כובשים לפני שכבשו את כל ארץ ישראל, צריך לקדש.

לפי ה׳מקדש דוד', עצם הכיבוש מקדש, אם נעשה על ידי מלך ושאר התנאים המוזכרים ברמב״ם, ולא צריך קידוש בבית דין.

לתוספות - צריך קידוש בית דין למקומות שעליהם יצאו יצאו למלחמה שלא על פי בית דין. למהרי״ט - צריך קידוש בית דין לכל מקום שאליו יוצאים למלחמה.

לשיטות ה׳קרית ספר' והרב גורן, האם צריך בימינו מלך או נביא על מנת להחיל קדושה במקומות שאינם בגבולות עולי בבל, ומדוע?

צריך, כי זה אחד התנאים להחלת קדושה.

לא צריך. לקרית ספר - כי כשאין מלך או נביא, ניתן גם בלעדיהם. לרב גורן - ראש הממשלה נחשב למלך.

לא צריך. לקרית ספר - כי צריך מלך או נביא רק בזמן שהבית בנוי. לרב גורן - יש סתירה בין הרמב״ם בהלכות מלכים לרמב״ם בהלכות סנהדרין, והלכה כרמב״ם בהלכות מלכים שלא צריך מלך או נביא.

לא צריך. ל׳קרית ספר' - אחרי כיבוש עולי מצרים אין צורך במלך או נביא להחיל קדושה. לרב גורן - הממשלה נבחרה מדעת העם, ולכן יש לה את כל סמכויות המלך.

מדוע לדעת הרב ויטמן בגבולות מדינת ישראל יש קדושה אפילו אם נאמר שאין קדושה במקומות שכבשו החשמונאים?

בימינו הממשלה מדעת רוב ישראל, ויש לה סמכויות של מלך.

החשמונאים לא היו מלכים על פי דין כיון שהיו כהנים, ואילו לממשלה בימינו יש סמכות על פי דין, כי לא ידוע מיהם צאצאי בית דוד.

המחלוקת על קדושת כיבושי החשמונאים היא על הזמן שאחרי חורבן ממלכת החשמונאים, ואילו בימינו יש קדושה, כיון שאנחנו שולטים בשטח.

לשלטון בימינו יש סמכות כי הוא קיבל הכרה גם על ידי האומות, בניגוד לחשמונאים.

נוסח הרב קאפח: אמר כל מה שהחזיקו בו עולי בבל מארץ ישראל, והוא שנתקדש קדושה שניה, אסור לאכול הספיחים הצומחים באותה הארץ, ואסור לעבוד אותה הארץ בשביעית. ושאר ארץ ישראל שלא נתקדשה קדושה שניה מותר לאכול הספיחים הצומחים בה, ואסור לעבוד אותה הארץ.

נוסח ישן: וענין לא נאכל ולא נעבד, שאסור לנו עבודת הארץ ההיא, ואם תעבד על ידי אחר אסור לאכול ממה שתוציא.

תשובון: ב ג א ג ב

ד א ב א ד ג

---

נשלח על ידי: הרב חנן שוקרון
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

התגשמות-חזון-הנביאים-במדינת-ישראל 14

ישראל מדינת

התגשמות

הנביאים חזון

שוממה ישראל ארץ

" יה לֶ עָ מוּ מֲ שָ וְ ץ רֶ אָ הָ ת אֶ נִׁי אֲ י מֹּּתִׁ שִׁ הֲ ָוַ

ם יכֶ בֵ אֹּיְ ים בִׁ יּשְ הַ ה מָ מָ שְ ם כֶ צְ רְ אַ ה תָ יְ הָ …וְ ה בָּ

" ה בָּ רְ חָ יוּ הְ יִׁ ם יכֶ רֵ עָ וְ

לֹּא וְ ע רַ זָּ תִׁ לֹּא הּ צָ רְ אַ ל כָ ה פָ רֵ ְ ש ח לַ מֶ וָ ית רִׁ פְ "גָּ

ב"… ֶ ש עֵ ל כָּ הּ בָ ה לֶ עֲ יַ לֹּא וְ חַ מִׁ צְ תַ

מארק טווין הקודש בארץ

ישראל: ארץ על כותב הוא וכך

, הדרך כל לאורך אחד ישוב אפילו "אין לכל מיל שלושים לאורך לא

. כוון של קטנות קבוצות שלש או שתים יש אפילו אין אך בדואים אהלי

… ודוממים קודרים, מרחבים נטושה …ארץ אחד קבוע ישוב

. אותה לשער יכול אינו הדמיון שאפילו גדולה כך כל כאן השממה אין

… לירושלים הדרך מאשר העין את מעייף שיותר נוף שום זו היתה

… ומפחידה מגעילה כך כל בדידות

ב- ישראל ארץ שממת תיאורי 1913

הבריטית המלכותית הועדה ע״י

, מטעים "שום עד נראים אינם כרמים או פרדסים

. )יבנה לכפר(היהודי שמגיעים לכיוון המערבי החלק

. נטוש כמעט החוף נמצאים כפרים מאוד מעט

מיושביהם"… ננטשו רבים. כפרים באזור

ישראל בארץ אחרים מבקרים תיאור

: למרטין" דה אלפונסו שולטת ומוחלטת נצחית דממה

"…, בארץ(, בדרכים בעירה 1835 )

ת' וויליאם: קברי" שנראה מה בין נוסעים ואנו שומם האזור

. מאובנים מים כמפלי … חיים בעלי שום ראינו לא בקושי

… " צפורים( תריסר 1844 )

: פין" ג׳יימס הבריטי הקונסול בדרגה מתושבים ריקה הארץ

של קבוצה הוא שלה ביותר הגדול הצורך ולכן רצינית

"… תושבים( 1857 )

ישראל- ארץ לחקר הקרן מפת נרשמה

הבריטי המדידות שירות בשנת1880ע״י

. מחיפה יותר גדולה קצת אז היתה נצרת

טבריה600 על300מטרים.

קטנה- עיירה יפו 540. על240מטר

' שייח מוניס180. על90מטר

ישראל- ארץ לחקר הקרן מפת נרשמה

הבריטי המדידות שירות בשנת1880ע״י

כולה440 חיפה. על190מטר בית וכל לחיפה מחוץ נמצאת הגרמנית המושבה

בדייקנות. משורטט בה

ישראל- ארץ לחקר הקרן מפת נרשמה

הבריטי המדידות שירות בשנת1880ע״י

מטר אלף על מטר ירושלים-אלף איש. לחומות-אין מחוץ

יהודי. רוב היה, תמיד החומות ובתוך

ישראל שבארץ הערבים

ב- רק הגיעו האחרונות 100השנים

ארץ" ללא, לעם עם ללא "ארץ

נרדפו, שלא "למרות והתרבו לארץ בהמוניהם הערבים זרמו

עד בה שהאוכלוסיה יהדות שכל ממה יותר גדלה הערבית

להוסיף יכולה הייתה העולם לאוכלוסיה היהודית"

צ׳רצ' וינסטון יל- 1939

פלסטיניים של משפחותיהם שמות ישראל לארץ מחוץ שמוצאם מעידים

" "אל-מסרי

" "אל-ג׳זאיר

" "אל-תכריתי

" "חאלבי

" "עביד

" "אל-כורד " "עות׳מאן

" "אל-בושנק

" "אל-שישני

' "אל-ארג "

"אל-חיג׳אזי"

" "אל-לובנאני

"אל- " מגרבי

ב שָׁ "וְ ה' יך לֹהֶ ָָׁאֱ ך מֶ חֲ רִ ךָָׁוְ בוּתְ תָָׁשְ אֶ ך צְ בֶּ בְָוָָׁקִ שָׁ וְ ל כָּׁ מִ י מִּ עַ הָׁ ם

ך יצְ פִ רָָׁהֱ שֶ אֲ ה' יך לֹהֶ ָָׁאֱ ם ה: אִ מָּׁ שָׁ ך דָָׁחֲ יֶהַָּנִ יִהְ י מָׁ שָּׁ הִָהַ צֵ קְ בִּ ם

ך צְ בֶּ םָָׁיְקַ שָּׁ מִ ה' יך לֹהֶ ָָׁאֱ ך: חֶ םָָׁיִקָּׁ שָּׁ וּמִ ך יאֲ בִ ֶָוָָׁהֱ ה' יך לֹהֶ ָָׁאֱ ל אֶ

ץ רֶ אָׁ הָׁ יך בֹתֶ וָָׁאֲ ש רָּיָׁרְ שֶ אֲ

יך: בֹתֶ אֲ ךָָׁמֵ בְּ רְ הִ ךָָׁוְ בְ יטִ הֵ הָָׁוְ תָּׁ שְ ירִ ָּוִ וּמ' ל ָָׁה יך לֹהֶ ָָׁאֱ ך בְ בָׁ תָָׁלְ אֶ

ת אֶ וְ ך עֶ בָָׁזַרְ בַ לְ ה בָׁ הֲ אַ לְ ת אֶ ה' ך בְ בָׁ כָָׁלְ בְּ יךָָׁל לֹהֶ ָָׁאֱ ל כָׁ וּבְ

ך שְ ָָׁנַפְ ן נָׁתַ יֶּיך: וְ ןָָׁחַ עַ מַ לְ ה' יך לֹהֶ ָָׁאֱ ת אֵ ל כָּׁ ת לוֹ אָׁ הָׁ לֶּה אֵ הָׁ ל עַ

יך ָָׁאֹיְבֶ יך אֶ נְ לָָׁשׂ עַ וְ פוּך: דָׁ רָָׁרְ שֶ אֲ

גלויות קיבוץ

ך צְ בֶּ קַ יְ ם שָּ מִׁ ם יִׁ מָ שָּ הַ ה צֵ קְ בִּׁ ךָ חֲ נִׁדַּ ה יֶ הְ יִׁ ם ָאִׁ

' ה ' ה ךָ יאֲ בִׁ הֱ: וֶ ך חֶ קָּ םָיִׁ שָּ וּמִׁ יך לֹּהֶ ָאֱ ל אֶ יך לֹּהֶ ָאֱ

ץ… רֶ אָ הָ

7 24 50 85

449 650

2582

3947

4955

5803

6219 6450

1000

2000

3000

4000

5000

6000

7000

1800 1882 1900 1914 1939 1948 1970 1990 2000 2010 2014 2017

ישראל: מ- לארץ עלייה ל- 7אלפים 6. 5מיליון

: ירמיהו" … ה עָ מְ דִּׁ מִׁ ךְ ינַיִׁ עֵ וְ י כִׁ בֶּ מִׁ ךְ לֵ קוֹּ י נְעִׁ מִׁ ך יתֵ רִׁ חֲ אַ לְ וָה קְ תִּׁ ש ְיֵ

'ל״א)."פ ם( בוּלָ גְ לִׁ נִׁים בָ בוּ שָ 'וְ ה ם נְאֻ

ת"… צוֹּ רָ אֲ הָ ן מִׁ ם כֶ תְ אֶ י תִּׁ פְ סַ אָ וְ ים מִּׁ עַ הָ ן מִׁ ם כֶ תְ אֶ י תִּׁ צְ בַּ קִׁ: וְ יחזקאל"

: מיכה" ה פָ אֹּסְ ה"… צָ בֵּ קַ אֲ ה חָ נִּׁדָּ הַ, וְ ה עָ צֹּּלֵ הַ

; ם כֶ תְ אֶ י צִׁ בְּ קַ ת עֵ: וּבָ צפניה" ם שֵ לְ ם כֶ תְ אֶ ן תֵּ אֶ י כִּׁ י מֵּ עַ כֹּל בְּ ה לָּ הִׁ תְ לִׁ וְ

ת אֶ י וּבִׁ ש בְּ ץ רֶ אָ הָ ם יכֶ בוּתֵ שְ ם"… ינֵיכֶ עֵ לְ

מתמדת בצמיחה מדינה

צפי ישראל(במליונים:) של האוכלוסיה

8. 5 10

2015

2017

2019

2021

2023

2025

2027

2029

2031

2033

2035

2037

2039

2041

2043

2045

2047

2049

2051

2053

2055

2057

2059

2061

2063

2065

הגלויות חיסול

3, 274

13, 770

לשלטון הנאצים עליית

15, 000

10, 850

9, 781

8, 100

העולם מלחמת

הראשונה85 300 650

3, 283

5, 803

6, 450

1820 1840 1860 1880 1900 1920 1940 1960 1980 2000 2020

בחו״ל ישראל בארץ

צבאי כוח

ן תֵּ "יִׁ ' ה " נֶיך פָ לְ ים פִׁ נִׁגָּ יךָ לֶ עָ ים מִׁ קָּ הַ יךָ בֶ תָאֹּיְ אֶ

". ." דֹּּּ֙פו רְ יִׁ בָּ֙ה בָ רְ כֶּּ֙ם מִׁ אָּ֙ה וּמֵ אָּ֙ה מֵ הּ֙ שָּ מִׁ חֲ כֶּּ֙ם מִׁ פוּּ֙ דְ רָ ּוְ

264 196

800

547

957

2504

חיילים(באלפים)מטוסים טנקים

ישראל ערבים

הימים ששת מלחמת

הימים ששת מלחמת תוצאות

779 2593 15 46

21500

45000

6000 451

נהרגו נפצעו מטוסים שבויים שנפלו ישראל ערבים

הכיפורים יום מלחמת

373 476

2100

570 854. 36 1342

5382

2685

חיילים

באלפים) מטוסים תותחים טנקים

כיפור יום מלחמת

ישראל ערבים

הכיפורים יום מלחמת תוצאות

2222 7251

294 102 407

20000

35000

8811 555 2250

נהרגו נפצעו מטוסים שבויים שנפלו טנקים

הכיפורים יום מלחמת תוצאות

סידרה1סידרה2

הגליל שלום מלחמת

760 800

634

370 432 450

חיילים(מאות)טנקים מטוסים

הגליל שלום מלחמת

ישראל ערבים

הגליל שלום מלחמת תוצאות

760 800

634

370 432 450

חיילים(מאות)טנקים מטוסים

הגליל שלום מלחמת

ישראל ערבים

המעצמה היא ישראל בעולם השמינית הצבאית

פנסילבניה אוניברסיטת בדרוג

" "עוצמה, צבאי כוח המשקללת -קטגוריה, בינלאומיות בריתות כלכלית השפעה

פוליטית והשפעה

חלל מעצמת

גרשוני צילום-נחמיה

החץ- של "התכנון 3 מתקדם עושים שאנחנו מה מכל יותר

טילים נגד הטילים בתכניות

הברית" בארצות שלנו

פטריק הגנרל, אוריילי מפני להגנה האמריקנית התוכנית ראש

טילים:

חקלאי שפע

" ' ה ךָּ֙ ירְ תִִֽׁ הוֹּ ּ֙וְ ֵּ֙ה ש עֲ מַ כֹּּ֙לּ֙ בְּ לֹּהֶּ֙יך ָאֱ ך תְּ מְ הֶ בְ רִּׁ֙י פְ וּבִׁ נְךָּ֙ טְ בִׁ רִּׁ֙י פְ בִּׁ דֶּ֙ךָ ָּ֙יָ

ך תְ מָ דְ אַ רִּׁ֙י פְ ָּ֙וּבִׁ טֹּבָּ֙ה" לְ

הרבי של פגישה ' מלובביץ

עם אליהו מרדכי הרב הראשל״צ זצוק״ל שפירא אברהם והרב

הראשיים: לרבנים אומר הרבי

ק״ג/דונם גידולים תפוקת ממוצע

1126. 14

2769. 49

699. 22 993. 2

500

1000

1500

2000

2500

3000

שנים1961-1969 שנים2004-2014

(ע" העולמיFAO המזון ארגון פ )

ישראל עולמי

עולמי ממוצע ישראלי–מול ממוצע

314768 270240

138044

786222 833910

330753

עגבניות מלפפונים תפוחים

עולמי ישראל

באיכות מובילים לפעמים

62543

28573

93190

69411 83089

172991

תאנים תמרים ענבים

עולמי ישראל

לשנה בליטרים חלב תפוקת

2000

4000

6000

8000

10000

12000

ישראל ארה״ב האיחוד יפן האירופי אוסטרליה ארגנטינה רוסיה סין הודו

ישראל ארה״ב יפן האירופי האיחוד אוסטרליה ארגנטינה רוסיה סין הודו

כלכלי שפע

ב… וֹּ טּ הַ רוֹּ צָ אוֹּ ת אֶ ךָ 'לְ ה ח תַּ פְ "יִׁ ל כָּ ת אֵ ךְ רֵ בָ וּלְ

ית וִׁ לְ הִׁ ךָוְ דֶ יָ ה ֵ ש עֲ ָמַ ה…" וֶ לְ תִׁ לֹּא ה תָּ אַ וְ ים בִּׁ רַ ם יִׁ גּוֹּ

אומר: מלאכי הנביא

י יקֹּתִׁ רִׁ הֲ …"וַ י" דָ י לִׁ בְּ ד עַ ה כָ רָ בְּ ם כֶ לָ

ולבנון סעודיה איראן למצרים השוואה

ויוון טורקיה ספרד לאיטליה השוואה

וגרמניה בריטניה לצרפת השוואה

מתוכנן הלא הגז–הנס שדות

קיימים855 הכל סך BCM

.) מעוקבים מטרים )מיליארד, לויתן, כריש תמר הגז בשדות ותנין.

מה- יחידה כל של השווי 855 הוא

דולר. מיליון כמאתיים

" ל כָּ ם כֶ תְ אֶ רוּ שְּ אִׁ וְ: ם יִׁ גּוֹּ הַ

ץ" פֶ חֵ ץ רֶ אֶ ם תֶּ אַ יוּ הְ תִׁ י כִּׁ

הערים בנין

" רִּׁ֙ים הֶּ֙עָ ת אֶ יּ֙ תִּׁ בְ שַ וֹּ הִֽ וְ

ת" וֹּ בִֽ רָ חֳ הֶ נּ֙וּ נִׁבְ וְ

שבע באר

203, 600

נתניה 202, 000

טבריה 42, 000

ירושלים 815, 240

חיפה 278, 000

אביב תל 420, 780

אילת 65, 200

ישראל במדינת הערים בנין

3, 600

5775

0 2543 22000 0 800 2000 3800 180

420, 780

3300

202000

42600

278000

44900

203600

84379

231000

26000

צפת( אביב תל 1922 )נתניה טבריה חיפה כרמיאל שבע באר חדרה תקווה פתח גדרה

1914 2013

אחרונות שנים במאה התפתחות

ישראל בארץ היהודיות הערים מספר

הקמתן) שנת (לפי

16 18

58 60 62 65 67

100

1850 1900 1920 1930 1940 1950 1960 1970 1980 1990 2000

הדרכים סלילת

" ו וּסֹּלּ ּסֹּלּ ה לָּ סִׁ מְ הַ ן" בֶ אֶ מֵ לוּ קְּ סַ

: אומר 'ישמעאל "ר דברים עשר חמשה עתידין

… הימים באחרית בארץ לעשות ישראל בני

הדרכים" ויפנו החרבות הערים ההרים ויבנו

19, 224 18, 482 16, 450

13, 199 11, 810

9, 290

6, 572

5, 000

10, 000

15, 000

20, 000

25, 000

1960 1970 1980 1990 2000 2010 2020

סידרה2

בקילומטרים סלולות דרכים

טבעי ריבוי

חיים ותוחלת פריון

" ך" בֶּ רְ הִׁ וְ ךָ כְ רַ וּבֵ ךָ בְ הֵ אֲ ָוַ

" ' ה ךָּ֙ כְ וּבִֵֽרַ בִּׁ֙יתּ֙ רָ יִּׁ֙יתָוְ חָ ָוְ תָּּ֙ה אַ ר שֶ אֲ ץ אָּ֙רֶ בָּ לֹּהֶּ֙יך ָאֱ

ה" תִָּֽ שְ רִׁ לְ ה שָּ֙מָּ א ּבָ

KOR

GRC

POL

PRT

ESP

HUN

ITA

SVK

AUT

DEU

JPN

LUX

CHE

CZE

EST

SVN

BEL

DNK

FIN

NLD

NOR

LVA

AUS

ISL

GBR

USA

FRA

IRL

SWE

NZL

TUR

MEX

עולמי ממוצע

ישראל

לאשהOECD ילדים ממוצע

9. 23 9. 22

8. 47

7. 25

5. 54

4. 70 4. 67 4. 67 4. 57

3. 89 3. 50 3. 32

3. 39 3. 36 3. 28 3. 00 2. 80 2. 79 2. 62 2. 62 2. 67 2. 81 3. 03 3. 13

0. 00

1. 00

2. 00

3. 00

4. 00

5. 00

6. 00

7. 00

8. 00

9. 00

10. 00

ערביות יהודיות

מול הערבית הילודה ירידת

היהודית הילודה עליית

חי לידות נתוני ערבים מול יהודים

( מאתר הלמ״ס)

94, 327

99, 127 100, 062 100, 657 104, 513 107, 986

112, 803 116, 599 120, 673 121, 520 125, 409 126, 999 130, 576 132, 220

40, 931

41, 337

40, 850

38, 801

38, 982

39, 136

39, 450

39, 799

40, 750

39, 746

40, 433

39, 190

40, 427

41, 016

2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015

יהודיות ערביות

כלכלית עוצמה וגם גבוה פריון: גם עולמי פלא בין היחס התל״ג העולם במדינות לפריון

ישראל

הסעודית ערב

עולמי ממוצע

קטאר

הברית ארצות

20000

40000

60000

80000

100000

120000

1 2 3 4 5 6 7 8

חיים אריכות

" ע בַּ נִׁשְ ר שֶ אֲ ה מָ דָ אֲ הָ ל עַ ם נֵיכֶ בְ י ימֵ וִׁ ם יכֶ מֵ יְ וּ בּ רְ יִׁ ן עַ מַ לְ

ם יכֶ בֹּתֵ אֲ 'לַ ה ץ" רֶ אָ הָ ל עַ ם יִׁ מַ שָּ הַ י ימֵ כִּׁ ם הֶ לָ ת תֵ לָ

ים" מִׁ יָ תָּ כְ רַ אֲ הַ וְ ךְ לָ ב יטַ יִׁ ן עַ מַ "לְ

ערבים מול יהודים

89%מהנשאלים בישראל מהחיים מרוצים

, ו- הכלכלי ממצבם 59%מרוצים 52% בעתיד. יותר טובים יהיו שחייהם מעריכים

ישתפר. הכלכלי שמצבם 44%מאמינים

מדינות רק ישראל מתחת באלכוהול שאסורות ערביות

בעולם מהנמוכים ההתאבדויות אחוז

בינלאומיים יחסים

" ך" דֵ בוֹּ כְּ ים כִׁ לָ מְ ל כָ וְ ךְ קֵ דְ צִׁ ם יִׁ גוֹּ אוּ רָ ְוְ

, השם ר בַ דְ עוּ מְ "שִׁ; ק חָ רְ מֶּ מִׁ ים יִּׁ אִׁ בָ ידוּ גִּׁ הַ ם-וְ יִׁ גּוֹּ

: רו" מְ אִׁ ּוְ, נּו צֶ בְּ קַ יְ ל אֵ רָ ְ ש יִׁ ה רֵ זָ ּמְ. רו דְ עֶ ה רֹּעֶ כְּ רוֹּ מָ ֹּוּשְ י כִּׁ

; קֹּב עֲ יַ ת אֶ השם ה דָ פָ." נּו מֶּ מִׁ ק זָ חָ ד יַּ מִׁ לוֹּ אָ ּוּגְ

המדינות הכפלת דיפלומטים יחסים עמן שיש

יחסים להן שיש מדינות

ישראל עם דיפלומטיים

בישראל חכמה

ינֵּ֙י עֵ לְ כֶּ֙ם וּבִּׁ֙ינַתְ םּ֙ כֶ תְ מַ כְ חָ הִּׁ֙וא כִּּׁ֙י ם יתֶ ִׁ ש עֲ וַ ם תֶּ רְ מַ וּשְ

אֵּ֙ת עּ֙וּן מְ שְ יִׁ שֶּ֙ר אֲ מִּּׁ֙ים עַ הָ רַּ֙ק רּ֙וּ מְ אָ וְ ה אֵּ֙לֶּ הָ קִּּׁ֙ים חֻ ל־הַ כָּ

כָּ֙ם ם־חָ עַ זִֶּֽה הַ ל דּ֙וֹּ גָּ הַ י גּּ֙וֹּ הַ ן נָבּ֙וֹּ וְ

היהודים בין נובל פרס 25%ממקבלי

הפרס תחום זוכים יחס מהזוכים אחוז

לכלכלה74 נובל פרס / 30 40. 5%

לפיזיולוגיה נובל פרס

לרפואה211 או / 54 25. 6%

לפיזיקה204 נובל פרס / 52 25. 5%

לכימיה175 נובל פרס / 36 20. 6%

לספרות113 נובל פרס / 15 13. 3%

לשלום104 נובל פרס / 9 8. 6%

פרסי המחשב:) מדעי בתחום נובל לפרס טיורינג(המקבילה

לשנת2014 נכון 17. יהודים הם מתוך64הזוכים 5 ישראלים– הם מהזוכים מקום היא ישראל

יחסי. במספר ראשון )ומקום ובריטניה ארה״ב מוחלטים(אחרי במספרים בעולם שלישי

ארגוןWIPO דו" את )פרסם האו״ם של רוחני לקניין העולמי (הארגון העולמי החדשנות מדד ח

( The Global Innovation Index -GII ) לשנת2017, ברצף השביעית השנה זו דורגה. ישראל

ה- במקום 1 ה- )ובמקום אסיה ומערב אפריקה באזורה(צפון ב- עלתה, ובכך 17הכללי 4 מקומות

שעברה. השנה לעומת

המחשב במדעי פרסים

ובהשקעות בפיתוח בעולם מובילה ישראל

האויבים עזיבת

הארץ את

" ר שֶ אֲ ד עַ נֶיךָ פָּ מִׁ נּו שֶ רֲ גָ טּאֲ עַ מְ ט עַ מְ

ץ" רֶ אָ הָ ת אֶ תָּ לְ נָחַ וְ ה רֶ פְ תִּׁ

עד2003 ערבית שלילית הגירה

"ב- העולמי שביצע״הבנק מסקר 2006

משנת1999 לשנת2005 ועד של8% ירידה חלה

' א לכיתה בגילאי6שנרשמו הילדים בכמות בעזה

ושומרון. וביהודה

ישראל אויבי נפילת

' ה ן נָתַ "וְ ה לֶּ אֵ הָ ת לוֹּ אָ הָ ל כָּ ת אֵ יך לֹּהֶ ָאֱ

פוּך" דָ רְ ר שֶ אֲ יךָ נְאֶ לָש עַ וְ יך בֶ לָאֹּיְ עַ

הערבי האביב תוצאות

הנפט מחירי ירידת

. , ונצואלה, סוריה, עירק, אירן, רוסיה סעודיה מצרים את מחלישה

בישראל התורה

" ם בָּ רְ קִׁ בְּ י תִׁ רָ וֹּ תּ ת אֶ י תִּׁ נָתַ

ם בָּ לִׁ ל עַ וְ נָּה"… בֶ תֲּ כְ אֶ

עולם התפתחות הישיבות

12000

71420

150916

השואה שלפני בארופה ישיבה בחורי

חוקרים) (הערכת

תשע״ז ישראל בארץ ישיבה בחורי התורה במוסדות הלומדים כלל

המדינה הקמת לפני התורה עולם

היום המצב לעומת

ישראל בארץ הישיבות מספר

28 62

150

1900

200

400

600

800

1000

1200

1400

1600

1800

2000

1930 1940 1950 1960 1970 1980 1990 2000 2010 2020 2030

400

4, 700

16, 000

38, 211

71, 420

1940 1950 1960 1970 1980 1990 2000 2010 2020 2030

הגבוהות הישיבות תלמידי מספר

ישראל בארץ

ישראל תשובת

' ה ל "וּמָ ב בַ לְ ת אֶ וְ ךָ בְ בָ לְ ת אֶ יך לֹּהֶ ָאֱ

' ה ת אֶ ה בָ הֲ אַ לְ ךָ עֶ רְ זַ ך בְ בָ לְ ל כָ בְּ יךָ לֹּהֶ ָאֱ

יך" יֶּ חַ ן עַ מַ לְ ךָ שְ נַפְ ל כָ ָוּבְ

כותרת

בתשובה חזרה

" ל עַ נִׁים בָּ ב לֵ וְ נִׁים בָּ ל עַ ת בוֹּ אָ ב לֵ יב שִׁ הֵ וְ בותם" אֲ

" כֹּּל מִׁ ם תֶּ רְ הַ וּטְ ים רִׁ הוֹּ טְ ם יִׁ מַ ם יכֶ לֵ עֲ י תִּׁ קְ רַ זָ וְ " ם יכֶ תֵ אוֹּ מְ טֻ

ם" כֶ בְּ רְ קִׁ בְּ ן תֵּ אֶ ה שָ דָ חֲ רוּחַ וְ ש דָ חָ ב לֵ ם כֶ לָ י תִּׁ נָתַ "וְ

" ר שֶ אֲ ת אֵ י יתִׁ ִׁ ש עָ וְ י קַּ חֻ בְּ ם" יתֶ ִׁ ש עֲ וַ רוּ מְ שְ תִּׁ י טַ פָּ שְ וּמִׁ כוּ לֵ תֵּ

1960

1962

1964

1966

1968

1970

1972

1974

1976

1978

1980

1982

1984

1986

1988

1990

1992

1994

1996

1998

2000

2002

2004

2006

2008

2010

2012

2014

2016

' א בכיתה ילדים הדתי במגזר רצופה -עלייה וחרדי דתי ממלכתי

בתשובה חזרה

ירושלים בניין

" ה" כָ תוֹּ בְּ ה מָ הֵ וּבְ ם דָ אָ רֹּב מֵ לִַׁם רוּשָ יְ ב שֵ תֵּ ת זוֹּ רָ ּפְּ

יש אִׁ וְ לִָׁם רוּשָ יְ ת חֹּבוֹּ רְ בִּׁ ת נוֹּ קֵ וּזְ נִׁים קֵ זְ בוּ שְ יֵ עֹּד

: ים מִׁ יָ רֹּב מֵ דוֹּ יָ בְּ וֹּ נְתּ עַ שְ מִׁ

ים קִׁ חֲ ַ ש מְ ת דוֹּ ילָ וִׁ ים דִׁ לָ יְ אוּ לְ מָּ יִׁ יר עִׁ הָ ת חֹּבוֹּ וּרְ

יה" חֹּבֹּתֶ רְ ָבִּׁ

534 515 475 448 417

327

195 165

99 51 40 7. 1 0

100

200

300

400

500

600

1820 1840 1860 1880 1900 1920 1940 1960 1980 2000 2020 2040

באלפים בירושלים היהודים מספר

עולמי תיקון

ישראל לגאולת במקביל העולם באוכלוסיית עליה

" נִׁי אֲ הַ לֹּא וְ יר בִּׁ שְ אַ ה'" ר יֹּאמַ יד לִׁ אוֹּ

תודה הישראלי המרכז

OU הקהילות רבני ואיגוד

ההפקה על

: ונתונים עריכה בצלאל הרב

בזק- 0527203119

תודה

עולם לבורא

הוא גמלנו הוא הוא גומלנו

יגמלנו לעד

---

נשלח על ידי: הלל מרצבך
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

הסיפור הישראלי מתוקן

בס״ד פרנקו יוסף הרב / הישראלי הסיפור

טובים חמודים היו הילדים וגם הזוג בני בין אהבה הייתה. ומוצלחת טובה משפחה הייתה ישראלי משפחת גבולות לבדוק התחילו הם הנעורים לגיל הגיעו שהילדים ברגע גדלו. שהילדים עד ויפה טוב היה הכול ומחונכים.

עד הבית את עוזב שהוא דבר של בסופו החליט האבא רב בצער ולכן ולחברה לעצמם מזיקים היו הם. ולהשתולל של הקשה ההתנהגות את לראות מאוד קשה לו היה חדשה. להודעה ילדיו הורסת רק איתם שלו שהנוכחות הבין והוא

כבר שלהם אבא ו יסתבכ הם אם שגם כך על ביניהם מדברים אותם שמע הוא. דרכיהם את לתקן שלהם הסיכוי את

מרחק לתפוס יהיה נכון הכי ש חשב הוא ולכן, להם יעזור ודרך אותם, תזעזע הבית את עזיבתו אולי מה לזמן.

הרעים מעשיהם את יבינו הם. והגעגוע

פשע, בשכונת גרה ישראלי משפחת עין לשים מפוקפקים טיפוסים מיני כל התחילו בבית היה לא כבר שהאבא וברגע

שלהם– הבית על אותם להתיש במטרה ולאימא לילדים מציקים היו הם הזו. בשכונה ליוקרתי נחשב שהיה בית של בסופו נאלצה והיא המשפחה על שיגן מי היה לא בבית היה לא כבר שהאבא כיוון הבית. את לעזוב להם ולגרום

הכול את ולהתחיל חדש למקום לעבור קשה קל. היה לא המעבר הבית את לעזוב. דבר במקום שגם עוד מה. מאפס

היו' תמיד הם החדש זר' נטע היה ולא מי ושודדים פורעים מפני עליהם. שיגן

מכתב מקבלים הרעים…) מעשיהם על והתחרטו גדלו (שכבר הילדים שנים מספר: כעבור אני היקרים. ילדיי שלום "

את שומע אני הרעים. מעשיכם על מתחרטים ושאתם גדלתם כבר שאתם רואה אני שגם והאמת אליי, שלכם הגעגוע ידו כתב את בבירור וזיהו המכתב את קראו הילדים הביתה". חוזר אני שבקרוב אתכם מעדכן מתגעגע. מאוד כבר

הביתה יחזור בקרוב אבא כי להתכונן להתחיל שצריכים לאימם לבשר הלכו הם. אביהם. של

את שאלו הם?", ושודדים עבריינים בטח שם יושבים וכעת משם אותנו סלקו הרי? לשם לחזור נוכל איך אבל " בהרפתקאות נסתבך לא וככה ביחד אתו, נחזור לכאן שיבוא שלנו לאבא "נחכה אמרו: מהאחים חלק עצמם.

אמרו– אחרים ". מסוכנות השתדלות לעשות בעצמנו שנתחיל התכוון הוא חוזר, שהוא לנו אמר שלנו אבא אם "

עלינו עובר מה מבין שהוא סימן, הזה המכתב את לנו לתת כדי אנחנו איפה ידע א הו. אם הזה הדבר בשביל וברגע

שהו בטוח לחזור בשביל ומשתדלים מתגעגעים שאנחנו יראה, שהוא א חלק התפצלו. האחים זה בשלב לנו!". יעזור

שלהם הישן הבית לעבר התקדמו וחלק. נשארו

שהנכס וטענו שלהם הישן לבית הגיעו כשהאחים ' הבית 'בני להם אמרו שלהם, שייך אתם מה "על החדשים:

שלנו הבית זה! מדברים? " בחזרה אותם שאלו האחים, כאן!" גרנו: תמיד דממה? שלכם הבית שזה ראיות לכם יש

ה לא באוויר. השתררה ראיה, כל להם יתה י זאת לעומת האחים בקרקע. מחזיקים שהם הבודדות השנים מלבד

לבית כשהלכו שנים". וכך כך לפני מהם נשדד והוא שלהם הוא הזה שהבית שמוכיחים מסמכים ה כל את הוציאו הדין, פסק את לקיים סרבו גזלנים אותם עזר. לא הדבר אך הנגזלים, האחים את הצדיק השופט, המשפט וניסו

מלחמה להשיב דעו וי גדלו כבר האחים אך, ששבו לאחים מציקים היו הם הצדקה. כל ללא בבית להחזיק להמשיך

. והאהוב הישן ביתם ועל עצמם על להגן, וכך שערה

הגזלנים להתגורר המשיכו הנכס בשאר ואילו מהנכס חלק על רק המשפט מבית אישור קבלו האחים הראשון. בשלב

החליטו זה בשלב אך, לאמיתו אמת דין דן ולא בדבר נוגע המשפט ובית להם שייך הנכס שאר שגם ידעו האחים

האחי בחלק ולשמוח להמתין ם כל את ויסדר ישוב תיכף נו של: אבא לעצמם" חשבו הם. ם הענייניי ם במהירות

. לעשות" יודע שהוא כפי ובקלות

לגור ימשיכו אחים שאותם מהראוי זה שאין הגזלנים החליטו שנים, כמה במשך עוינת בשכנות כך שחיו לאחר

במחיצתם, האחים את לתקוף יבואו כולם פלוני שביום מהאזור העבריינים לכל הודיעו הם לאלתר. לסלקם ויש

, שתמנע פתע למתקפת לצאת לב ומץ בא והחליטו המזימה על שמעו האחים האחים. של המיותר הסיפור ייגמר ובכך

היה- כך. אכן הקטלני התכנון כל את הישן מהבית נרחבים חלקים בחזרה ולקבל הגזלנים את לגרש הצליחו האחים

ליבם את מלאה גדולה ושמחה שלהם והאהוב הישן מהבית ונוסטלגיים פנימיים יותר עוד לחדרים חזרו הם. שלהם.

מנסים הם מאז התייאשו. לא עדיין הם אך, קשה מכה אמנם קבלו גזלנים ה הסיפור? נגמר שכאן חושבים אתם

בכל ולשקר לטפטף מקום הנגזלים, בכלל שהם נמצאים שהם מאז שעברו בגלל האמיתיים. הגזלנים הם ושהאחים

קצר- קצת הוא האדם בני של והזיכרון טובות, שנים וכמה כמה כבר להם" ומאמינים בפח שנופלים כאלה. יש מזל

" דרכנו בצדקת בטוחים להישאר יכולים שאנחנו כך והמקוריים, האמיתיים המסמכים את יש שלנו - אומרים

. הנגזל' ה׳קוזק בטענות נתקלים הם שבו מקום בכל האחים

לביתו לשוב קרוב ממש שהוא שמבשרים ומכתבים מברקים המון עוד שלח הוא מאז שואלים? אתם האבא עם. מה ו שגדלו שלו הקטנים הילדים את רואה הוא וגאווה. אושר ומתמלא שלו מהמחבוא ומציץ כל מסת שהוא חושב אני הוא לב. ואמיצי כישרוניים חכמים שהם מרוב איתם להתעסק פוחדים כבר כולם הפשע. בשכונת דבר" "שם ונהיו

. תה הבי חזרתו לקראת ולהתכונן להשתדל כדי עצמם את לסכן מוכנים שהם העובדה את מעריך מאוד גם

הדלת על דפיקות כמה ששמעתי לי נראה רגע רק …

דופק דודי קול

– הנמשל

של היציאה הארוכה. ולגלות המקדש בית לחורבן שהובילו לחטאים משל זהו גבולות לבדוק והתחילו שגדלו הילדים יכולים שהם חושבים אנשים מקדש בית שכשיש ראה הקב״ה. האלוקית הנוכחות לעזיבת סמל היא מהבית אבא

ותיקון לתשובה שיוביל לזעזוע גרום ול המקדש את להחריב העדיף הוא בסדר, לכן והכל קורבנות ולהקריב לחטוא

שנים המון. יקח י הוא אם גם

מהבית, ויצא אותנו עזב שהקב״ה ברגע שלנו הכוח כל את איבדנו למעשה ו מהבית הסילוק פעולת דרשה לא כבר

, מהגויים מאמץ הרבה טחנת" טחון "קמח – החורבן על חז״ל שאומרים וכמו ונרדף מושפל לגלות יוצא ישראל עם.

בכל תבל. קצוות

עם של ההתעוררות הם המכתבים לחזור. מתכנן שהוא מכתבים לנו לשלוח התחיל הקב״ה שנה אלפיים כמעט לאחר

השבועות– פחד סר " שמח האור שאמר וכפי למהלך האומות והסכמת לארצו לשוב "ישראל להקים האומות הסכמת

הבא– לשלב כונן להת ואישור הגלות חתימת מעין מהווה ישראל בארץ יהודי בית מכתבים גם היו ציון. שיבת שלב

בגלות- להיות יכול לא כבר שמקומנו הקשה בדרך לנו שבשרו נעימים כך כל לא צרות פוגרומים בדמות מכתבים

ועינויים, מכל הקשה השואה נמצאת שלהם שבשיא.

, אתו יחד רק חזור ונ לאבא נחכה שאמרו כאלו יש האחים. בין ויכוח עוררה לחזור עתיד שאבא ההבנה כאלו יש אך

ולחזור לאבא לחכות שיש שאומרים האחים. חוזר שהוא לפני עוד שלנו ההשתדלות את שנעשה מצפה שאבא שאמרו בטרם האהבה את לעורר ולא משמים לגאולה להמתין שיש שטוענות החרדיות מהגישות חלק מסמלים אתו יחד

. תחפץ לעומת א- עם ולפעול לקום שיש שטוענת הציונית הגישה נמצאת השני בקצה ם החזרת למען אקטיבית בצורה ל

האבא של לשובו השטח את ולהכין לקום שיש שאמרו לאחים נמשלו. ו ז בגישה התומכים. לארץ השכינה

– הארץ על לבעלות שטוענים גזלנים ב נתקלים הם הישן לבית חוזרים כשהאחים הם הפלסטינים הפלסטינים.

עם למעשה אם הבית בעלי כאן היו לא שהם שבטוח. מה מוצאם את מסגירים משפחתם ששמות מומצא ו חדש מדינת הקמת את לאשר האומות החלטת זוהי האחים לטובת שמכריע המשפט בית אחורה. דורות כמה חוזרים אמנ. אפשרית דרך בכל בציון היושב לעם ומציקים בכך להכיר מסרבים הפלסטינים ישראל. ם הקמת החלטת

ישראל מארץ קטנים יחסית חלקים על הייתה המדינה, השלמה כך ב הסתפקנו הראשון בשלב אך על ם ג לה' והודינו

. השלמה לגאולה בדרך הזו ההתקדמות

לאחר19 הימים ששת במלחמת הציוני" ה״סיפור את ולסיים אותנו לתקוף מנסים הערבים. שנים הצבא ה' ברוך, חברון הקודש עיר ירושלים בדמות ונוסטלגיים פנימיים יותר לחדרים לחזור לנו שעזרה פתע למתקפת יצא שלנו,

וכו רחל קבר שילה.'משכן

מנסים הפלסטינים מאז ול לשקר במה. בכל עלינו לכלך כאל יש לצערנו ו את לנו שיש מזל הללו. השקרים את שקונים כל את למקם איפה מחליט והוא העולם את ברא שהקב״ה אותנו ללמד כדי בבראשית שפתחה הקדושה התורה

ולשון. אומה

שמתקיים כך ועל שלנו ההצלחות כל על ושמח מסתכל שלנו אבא ": לאט לאט בנו נקרא ה' שם כי הארץ עמי כל וראו

כלכלה, של רבים בתחומים שלנו ההצלחות עצם ממך". ויראו עליך על המבשרים מכתבים מעין גם הם ועוד ביטחון

בימינו) עולמיים שיאים שובר הוא החקלאי(שגם לשפע בנוגע בגמרא שכתוב וכמו אבינו של שובו: ' אבא רבי, ואמר

(סנהדרין לבא' קרבו כי ישראל לעמי תשאו ופריכם תתנו ענפכם ישראל הרי ואתם שנאמר: מזה, ולה מג קץ לך אין שם. (רש״י יותר' מגולה קץ לך ואין הקץ, יקרב אז יפה בעין פריה ישראל ארץ 'כשתתן ע״א). )צח

ביננו! והקשר הברית לחידוש ומצפה הוא גם שיושב וגואלנו מלכנו אבינו של לשובו גדולה בציפייה

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

יום העצמאות משל רכב

בס״ד

75 שנה במכונית / יוסף פרנקו

מעשה באחים שמת אביהם בטרם עת והשאיר משפחה המומה וילדים קטנים וכואבים. לא רק סבל המוות עמד לנגד עיניהם אלא גם עול כלכלי קשה, שהרי כעת אין מי שיפרנס. את המקרה המחריד שמע נדיב הידוע בצדקותו וברחמנותו והחליט לעודד את המשפחה ולתרום להם רכב חדש ויוקרתי. את הרכב הוא העביר להם בעילום שם כדי שלא יתביישו.

ויהי היום והנה אחד היתומים, שבדיוק קיבל רישיון, נהג ברכב החדש בצורה פרועה וחסרת אחריות. לא חלף זמן רב והוא נתקל בצורה חזיתית ברכב שמולו וניצל בנס, אך עדיין היה בטיפול בבית החולים כאשר הוא מורדם ומונשם במצב יציב. הרכב החדש נמעך לחלוטין ואי אפשר היה להשתמש בו בצורה כזו.

באופן מפתיע הגיח פתאום הנדבן והלך לבקר את המשפחה היתומה. הוא החליט שמן הראוי יהיה להיפגש איתם ולספר להם על היתרונות המיוחדים של הרכב החדש שהם קיבלו, כדי שיוכלו להפיק ממנו את המירב. כאשר הוא הגיע לבית של המשפחה הוא רואה את הרכב החדש והמפואר בחניה מעוך כולו. הוא החליט לא לשפוט ולדון לכף זכות עד שיכנס ויברר את העובדות.

לאחר שנכנס והציג את עצמו קפץ אחד האחים ואמר: ״מי צריך בכלל את האוטו הזה? ! רק נזקים הוא הביא לנו! כמעט ואחי מת, שלא נדבר על החובות שיש לנו עכשיו לשלם לרכב שפגענו בו. ״

כל האחים האחרים היו כל כך מבוישים ולא ידעו איך ״לאכול״ את הסיטואציה. לאחר שהתעשת האח הבכור, הוא פנה לנדיב ואמר: ״קודם כל ברצוני להודות לך בשם כל האחים על הרכב החדש והיוקרתי שנתת לנו. זה לא מובן מאליו. אנחנו מלאים הערכה על שחשבת עלינו ורצית להקל מעלינו את הצער של היתמות. לצערי אחד האחים נהג שלא באחריות עם הרכב וכעת הרכב מעוך והאח בבית חולים. ברוך השם מצבו יציב והרופאים מאוד אופטימיים. בנוגע לרכב — אל דאגה, זה באחריותי ובמהרה הרכב יתוקן וישרת אותנו כפי שרצית. אנא סלח לאחי על ההתפרצות, הוא פשוט ישב ליד הנהג בשעת התאונה והוא קצת בטראומה ועדיין בסערת רגשות. ״

לאחר ששמע זאת, הנדיב סיפר לבני המשפחה שהדברים של האח הבכור נגעו לליבו. הוא שמח מאוד שהייתה לו היכולת לנתק בין התקלה שקרתה לבין המתנה שהם קיבלו — הרי זה לא אשמת הנדיב שהתרחשה התאונה. הוא מצידו רק עזר ונתן להם מתנה. ״כעת לאחר שיישבת את דעתי והראית לי שאתה מוקיר ומעריך את המתנה, ברצוני לקנות לכם רכב חדש ומפואר עוד יותר, ולא זו בלבד אלא מעתה אקח עליכם חסות ותהיו כבני ביתי. ״

כמובן שלשמע הדברים שמחו כל האחים, ואפילו האח שקודם התפרץ הבין את טעותו, ביקש את מחילתו של הנדיב והודה לו מקרב לב.

הסיפור שלנו עוד לא נגמר. לאחר החיבוקים וההתפייסות המשפחה קיבלה טלפון שהאח התעורר. ״יש לו מזל שהוא עבר את התאונה״, אמרו הרופאים. כשניסו להבין את פשר הדבר הרופא הסביר להם שבעקבות הצילומים שהוא עשה גילו אצלו סרטן שרק מתחיל, ועכשיו הם יוכלו לטפל בו בקלות ובקרוב הוא יחזור לתפקד כרגיל. כמובן שצהלות השמחה רק הלכו וגדלו וכל המשפחה התחילה לשיר ולרקוד יחד עם הנדיב.

**הנמשל**

הקב״ה נתן לנו מדינה. המדינה כשלעצמה היא כלי מבורך. בזכות המדינה אנחנו יכולים להגן על עצמנו. רק לא מזמן עברנו את יום השואה וניתן בקלות להבחין בהבדל בין המצב שלנו כשיש לנו מדינה, לעומת המצב שבו היינו חסרי אונים, מעונים ונתונים לגחמותיהם של אומות העולם. המדינה גם מגינה עלינו מבחינה רוחנית מהתבוללות, והיום כבר אפשר לומר בפה מלא שמדינת ישראל היא המרכז הרוחני הגדול בעולם. גדולי הדור חיים בארץ ישראל. ישיבות, אולפנות, תלמודי תורה ועוד נמצאים באופן מרוכז, בכמות ובאיכות בארצנו הקדושה. כי מציון תצא תורה ודבר ה׳ מירושלים.

ייתכן ולפעמים אנחנו משתמשים בכלי הזה לא כמו שצריך. לפעמים המדינה גורמת לנו לתאונות ולדברים שהם הפוכים בתכלית ממגמת הכלי המשוכלל הזה שנקרא ״מדינה״. לפעמים המדינה עושה פעולות שיש בהם חילול שבת וכד׳. לפעמים האווירה שנוצרת במדינת ישראל היא שאפשר להגדיר מהו יהודי באופן מחודש. בחוץ לארץ היהודים יודעים שאם הם לא ישמרו על יהדותם אז הם יתבוללו ויאבדו את הקשר. דווקא בארץ ישראל מתאפשר כביכול להשיל מעליך עול תורה ומצוות אבל עדיין להרגיש יהודי. בגלל התקלות הנ״ל חלק מהיהודים נכנסו לתרדמה. התרדמה היא משל למצב רוחני של חוסר חיבור, בדומה למה שאמר המן הרשע — ישנו עם אחד מפוזר ומפורד וכו׳ — ודרשו חז״ל ״ישנו״ מלשון שינה. עם ישראל ישנו מן המצוות.

האח שמתפרץ ואומר מי בכלל צריך את הרכב הזה משקף דעה (שהרבה פעמים נשמעת בציבור החרדי) שטוענת שכיוון שהמדינה היא חילונית אין מה להודות עליה. כביכול המדינה עושה יותר נזק מאשר תועלת.

את החיסרון שבטענה הזו אפשר בפשטות להבין בעקבות המשל הנ״ל. הרי כפי שאומר האח הבכור — התקלה היא מעשי בשר ודם. אנחנו אשמים בחטאים שלנו ולא ריבונו של עולם. הקב״ה (הנדיב) סך הכול גמל איתנו חסד בכך שהוא נתן לנו את הכלי היקר הזה שיכול לשמור עלינו מבחינה רוחנית וגשמית וכנ״ל.

הגענו לסוף של המשל. כפי שכתבתי קודם לכן עזיבת התורה נמשלת לתרדמה. במשל מתואר שדווקא התרדמה הזו גרמה בסופו של דבר לבריאות איתנה לאורך ימים. הנמשל לכך מבואר על פי דברי הרב קוק שהרבה לעסוק בכתביו בכפירה. הרב קוק טען שה״כפירה״ דווקא מובילה לאמונה עמוקה יותר בהמשך. הדברים נשמעים תמוהים בהסתכלות שטחית ולכן יש להעמיק בכוונת הדברים.

הרב קוק מסביר שהכפירה הגיעה לעולם כדי לזכך את האמונה. אם בעבר אנשים היו הולכים לבית הכנסת פשוט כי אבא שלהם הלך, והיה ברור שהילד צריך להמשיך בדרך אביו, בדורו של הרב קוק (ובמידה רבה גם בדורנו) הדברים כבר לא כך. בעקבתא דמשיחא אנשים מחפשים להתחבר לדברים בצורה יותר עמוקה. בשלב הזה מגיעה ״תרדמה״ רוחנית. התרדמה בלשון האר״י נקראת גם נסירה. תהליך הנסירה הוא כואב — הוא מעין ניתוח. אנשים ננסרים מהמסורת שלהם ולצערנו רבים עוזבים את דרך ישראל סבא.

הדבר המשמח בכל הסיפור הוא שיש סוף טוב. אחרי הניתוח הכואב עולים מדרגה ומגיעים למדרגה חדשה שנקראת ״פנים אל פנים״. במדרגה הזו החיבור הוא כבר רצוני ומבחירה שלמה. הקשר כבר לא ישן ומנומנם אלא חי ופועם. הכפירה בסופו של דבר מובילה לאמונה גדולה יותר — וכפי שרואים היום שבעלי תשובה הם בעלי אור מיוחד וחיוניות שפעמים רבות חסרה אצל אלו שנולדו דתיים. במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד. הכפירה שמובילה לאמונה עמוקה יותר נרמזה במשל בכך — שדווקא התאונה והתרדמה של האח הובילו בסופו של דבר לגילוי מחלה אחרת בשלב מוקדם, כך שיכלו לטפל בה ביעילות ולהביא את האח לבריאות וחיים טובים ומאושרים.

נסיים בדברי הרב קוק באורות ישראל פרק א פסקה עד.

האפשרויות לדבר ״גבוהה גבוהה״, על דבר שמד, על דבר כפירה, על דבר פירודים מוחלטים, הן תולדותיה של הנסירה, המביאה לידי ההתאחדות הגמורה, הצורית החופשית, ״כמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלקיך״. החזיון מתגלה ביחושה של התורה אל האומה, שהחיבור הטבעי הולך ומתפרד ע״י הנסירה התרדמית, וגמר הנסירה הוא תוכן הבנין, המביא לאחדות משוכללת, ותורה חוזרת ללומדיה,

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

לתוקף אתחלתא דגאולה

התשע״ט. אייר לק״י בן-שאול, ציון — דגאולה אתחלתא לתוקף

**רקע**

ליקוט נקודות קטן שכתבתי לקראת שיעור — הכנה ליום העצמאות. השיעור העברתי בבית כנסת הרש״ש בקרית אונו בשנת התשע״ח — שבעים למדינת ישראל. זהו בסיס לשיעור ואי״ה נרחיבו בהתאם לצורך ולענין לעתיד לבוא.

**מטרה עיקרית של השיעור**

הכרה בהשגחת השם הברורה במהלך קיבוץ הגלויות והקמת מדינת ישראל, ומתוך כך עירור הכרת הטוב והודיה לשי״ת.

הכרה זו תושג באופן ״בינו שנות דור ודור״, התבוננות ביחודיות המהלך, ותיאור השינוי העמוק והמהותי לטובה ורוב הטובה מעבר לכל ציפיה. מתוך התבוננות המבקשת אמת ואינה מחפה על פערים הטעונים תיקון — יובאו נקודות הממחישות את צד ״אתחלתא ה׳״ שבדבר ואת העניינים הדורשים תיקון, שכן מהלך אלהי זה נעשה מגובה רום המחשבה האלהית המכוונת לתהליך שבו העם שותף ביד ההשגחה בגיבורים המתקן מצידו את הדורש תיקון (ע״ד ״לעזרת ה׳ בגיבורים״).

נתחיל בע״ה:

**מה נשתנה במצב עם ישראל, ואף יותר, בשנים האחרונות ומאה וחמשים? **

**א. קיבוץ גלויות** — נאסף עם ישראל והגיע לארץ מארבע כנפות הארץ, עשרות אם לא מאות מדינות, כאילו אתמול יצאנו כולנו מהארץ, מתוך ערבות הדדית ואחווה. אמנם מרחק הזמן ועיוותים גלותיים עדיין לא אפשרו באופן מיידי אחווה חסרת פער ומסך, אך הזמן עושה את שלו לטובה, כמו גם מדיניות מכוונת של הממסד המאפשר מיזוג והיתוך גלויות — דבר שבבסיסו חיובי, אם נעשה באופן מכבד ושמירה על יחודיות ובחירה.

וזה לא היה כדבר הזה מאז גלות ישראל מארצם. בהחלט מימוש מפורש של דברי התורה: ״ושב ה׳ אלהיך את שבותך… וקבצך מכל העמים אשר הפיצך… ונדחך יהיה מקצה השמים״ (דברים) ודברי הנביאים. דורנו זכה לאחר כאלפיים שנה להתגשמות דברי ה׳ ונבואות אלה!

**ב. ישוב הארץ ע״י עם ישראל** — לאחר אלפיים שנה של שממון בארץ (כפי שהעיד הסופר מארק טוויין בסיורו בארץ), הארץ נענית (נבעלת) ליהודי ולא לאחר — כלשון הנביא ״וארצך תבעל״ — לבעליה היחידים, עם ישראל, מתוקף ״החופה״ שפרש ה׳ עליהם, וקדש אותם זה לזו וזו לזה. גם כאן כמה יש להודות. ברורה השגחת ה׳ בעינינו. זהו דבר נפלא מעבר לכל דמיון. גם כאן דורנו זוכה למימוש דברי הנביאים — ״עין בעין יראו בשוב ה׳ ציון! ״

**ג. ** יכולת הגנה של עם ישראל, בעזרת ה׳, על עצמו עם צבאו — ולא יהא עוד למרמס קלגסים.

**ד. ** הפחתה כמעט מלאה של התלות בחסדי העמים וציפיה לפעולתם ולהטבתם בכל דבר הקשור לגורל העם היהודי.

**ה. ** עם ישראל אינו נתון לתהפוכות, גזרות ופורעניות של העמים.

**ו. ** הדבר נעשה שלא במרידה בינלאומית, אלא בתיאום מסוים (ועידת סן רמו, הצהרת בלפור, הכרזת האו״ם בכ״ט בנובמבר תש״ז). יש להדגיש כי בין עם ישראל לכלומר — שבעים זאבים — הדבר לא ניתן להיעשות אף פעם בתיאום גמור ורצון מלא מכולם, כי רוממות קרן ישראל תמיד מביאה לתגובות מחאה ולאומית מצד האומות בכל דור ודור. לכן יש להפעיל יוזמה ובטחון בדרכי הדברים, גם להיעזר הרבה בדיפלומטיה, גם כשנשמעים קולות מחאה מבין האומות — אך לא להישען עליהם כמשענת ולהמתין להסכמות לפעולותינו.

**ז. ** סייעתא דשמיא ברורה ועילאית — ניצחון המעטים וחסרי נסיון את הרבים, בפרט במלחמת יום הכיפורים הצלה גדולה, ובכלל לאורך שנות קיום המדינה.

**ח. ** יכולת שלטון פנימית בעם ישראל — ממשלה יהודית נבחרת ע״י העם היהודי. השפעה פנימית של העם היהודי על הנהגתו ועל קביעת מדיניות המדינה ככלי למימוש רצון העם (ותיקון — איזון הדורשים עניינים, כדי עודף כח המערכת המשפטית המאפשר באופן דחיקת רצון העם לעיתים קרובות מדי ותופעות נוספות אחרות).

**ט. ** הצלה גשמית של פליטים יהודים, עקורים ונרדפים, ממרחבי תבל — בפרט פליטי השואה, אודים מוצלים מאש הנוראה. ללא מדינת ישראל זה לא היה קורה בעיתו הקריטי. לראשונה יש מדינה שקוראת ליהודים ומעדיפה אותם בהיקפים הנדרשים ובכלל, לעלות אליה ולחיות בה מתוקף ״חוק השבות״.

**י. ** שגשוג בניין תורני בהיקף שלא היה כמוהו — ישיבות, בתי כנסת, מוסדות תורה, היקף הספרות התורנית שלא היה כמותו.

**יא. ** ארצנו פורחת ויפה יותר מתמיד, מתוך מצב של שממה — הפרחת הארץ ע״י יהודים. וזה סימן ברור לגאולה (כמאמר חז״ל: ״ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא — אין לך קץ מגולה מזה״).

**יב. ** זיקה מסוימת (אם לא מלאה) של המוסדות השלטוניים של המדינה למסורת העם היהודי ותורתו — צבא שומר שבת וכשרות באופן המתחייב בפקודות, וכן קיום רבנות ראשית במדינה, קביעת לוח השנה היהודי ומועדי העם היהודי כמחייבים לכלל המסגרות והמוסדות ובצבא.

**יג. ** שגשוג כלכלי וטכנולוגי — עם ישראל הקטן בארצו הקטנטונת, מוביל ברמה עולמית במדע וטכנולוגיה שלא היה כמוהו. צבא ההגנה לישראל משוכלל ותקיף באופן שאין לפקפק בו.

---

**עם זאת — גם עינינו פקוחות הרואה את הדרוש תיקון: **

**א. ** תהליך התחלנות שעבר על קהילות שומרות דת ומסורת, בעיקרן מיהדות עדות המזרח, ספרד ותימן, צפון אפריקה — עקב החשיפה הצמודה לתרבות חול, חלקן מסיבות שונות, ללא הכנה מוקדמת והיערכות מצד עולים תמימים אשר ניסו לשרוד וליישב את ארצם. סיבה נוספת היא השפעה ממסדית אשר פעמים רבות היתה מכוונת כחלק מהרצון לבסס דמות ״יהודי חדש חלוץ״ לא גלותי. ניתן להרחיב עוד בנושא ואין כאן מקום להרחיב.

**ב. ** חלק מהיסודות הערכיים המוסדיים של המדינה — מערכת המשפט מבוססת ברובה על תשתית הלקוחה מהגויים או המתפתחת על פי ערכים זרים לרוח היהדות, והדבר בעוכרינו שכן כוחה של מערכת המשפט במדינתנו רב מאד.

**ג. ** ההווי הציבורי החיצוני בערים רבות — בתקשורת/מדיה, שילוט, פרסום, בתי תרבות, קניונים עירוניים, מרכזי קהילה וציבור — כל אלה מנחילים לכל החשוף אליהם ערכים רחוקים ומנוגדים לערכי התורה, ורבות פעמים דימויים, רעיונות, רגשות, תאוות ויסודות חומרניים ויצריים.

**ד. ** ישנם גורמים בכנסת ואף בממשלה — לעיתים המקדמים אג׳נדות וחוקים זרים ליהדות ומנוגדים לה בתחומי החינוך, שלמות המשפחה והזהות המינית, קדושת התורה ושלמות הארץ. גם גופי ממסד, ועדות, תרבות ומוקדי כח והשפעה נתונים בידיים אשר רוחן זרה ליהדות — ומצב זה מביא לקידום בקלפי גם אם הציבור בוחר אחרת, ומקשה על רעיונות ממקור יהודי להתפשט ולהתבסס במערכות הנדות הזרות ליהדות. גם בתחומי הביטחון (אף בצבא) השתרשו תפיסות מוסר מנוגד לחוץ ומדיניות המרחמות על בני האויב באופן מוגזם המביא לפגיעה בעמנו ובחיילינו ומתעתע את האויב בהר.

---

מכל הנאמר לעיל ברור כי זכינו לאתחלתא דגאולה אשר יש לבסס אותה ולתקן את הטעון תיקון. (ובע״ה נרחיב עוד מאמר זה כפי הצורך כדי שנזכה לגאולה השלמה בב״א.)

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות