התשע״ט. אייר לק״י בן-שאול, ציון — דגאולה אתחלתא לתוקף
**רקע**
ליקוט נקודות קטן שכתבתי לקראת שיעור — הכנה ליום העצמאות. השיעור העברתי בבית כנסת הרש״ש בקרית אונו בשנת התשע״ח — שבעים למדינת ישראל. זהו בסיס לשיעור ואי״ה נרחיבו בהתאם לצורך ולענין לעתיד לבוא.
**מטרה עיקרית של השיעור**
הכרה בהשגחת השם הברורה במהלך קיבוץ הגלויות והקמת מדינת ישראל, ומתוך כך עירור הכרת הטוב והודיה לשי״ת.
הכרה זו תושג באופן ״בינו שנות דור ודור״, התבוננות ביחודיות המהלך, ותיאור השינוי העמוק והמהותי לטובה ורוב הטובה מעבר לכל ציפיה. מתוך התבוננות המבקשת אמת ואינה מחפה על פערים הטעונים תיקון — יובאו נקודות הממחישות את צד ״אתחלתא ה׳״ שבדבר ואת העניינים הדורשים תיקון, שכן מהלך אלהי זה נעשה מגובה רום המחשבה האלהית המכוונת לתהליך שבו העם שותף ביד ההשגחה בגיבורים המתקן מצידו את הדורש תיקון (ע״ד ״לעזרת ה׳ בגיבורים״).
נתחיל בע״ה:
**מה נשתנה במצב עם ישראל, ואף יותר, בשנים האחרונות ומאה וחמשים? **
**א. קיבוץ גלויות** — נאסף עם ישראל והגיע לארץ מארבע כנפות הארץ, עשרות אם לא מאות מדינות, כאילו אתמול יצאנו כולנו מהארץ, מתוך ערבות הדדית ואחווה. אמנם מרחק הזמן ועיוותים גלותיים עדיין לא אפשרו באופן מיידי אחווה חסרת פער ומסך, אך הזמן עושה את שלו לטובה, כמו גם מדיניות מכוונת של הממסד המאפשר מיזוג והיתוך גלויות — דבר שבבסיסו חיובי, אם נעשה באופן מכבד ושמירה על יחודיות ובחירה.
וזה לא היה כדבר הזה מאז גלות ישראל מארצם. בהחלט מימוש מפורש של דברי התורה: ״ושב ה׳ אלהיך את שבותך… וקבצך מכל העמים אשר הפיצך… ונדחך יהיה מקצה השמים״ (דברים) ודברי הנביאים. דורנו זכה לאחר כאלפיים שנה להתגשמות דברי ה׳ ונבואות אלה!
**ב. ישוב הארץ ע״י עם ישראל** — לאחר אלפיים שנה של שממון בארץ (כפי שהעיד הסופר מארק טוויין בסיורו בארץ), הארץ נענית (נבעלת) ליהודי ולא לאחר — כלשון הנביא ״וארצך תבעל״ — לבעליה היחידים, עם ישראל, מתוקף ״החופה״ שפרש ה׳ עליהם, וקדש אותם זה לזו וזו לזה. גם כאן כמה יש להודות. ברורה השגחת ה׳ בעינינו. זהו דבר נפלא מעבר לכל דמיון. גם כאן דורנו זוכה למימוש דברי הנביאים — ״עין בעין יראו בשוב ה׳ ציון! ״
**ג. ** יכולת הגנה של עם ישראל, בעזרת ה׳, על עצמו עם צבאו — ולא יהא עוד למרמס קלגסים.
**ד. ** הפחתה כמעט מלאה של התלות בחסדי העמים וציפיה לפעולתם ולהטבתם בכל דבר הקשור לגורל העם היהודי.
**ה. ** עם ישראל אינו נתון לתהפוכות, גזרות ופורעניות של העמים.
**ו. ** הדבר נעשה שלא במרידה בינלאומית, אלא בתיאום מסוים (ועידת סן רמו, הצהרת בלפור, הכרזת האו״ם בכ״ט בנובמבר תש״ז). יש להדגיש כי בין עם ישראל לכלומר — שבעים זאבים — הדבר לא ניתן להיעשות אף פעם בתיאום גמור ורצון מלא מכולם, כי רוממות קרן ישראל תמיד מביאה לתגובות מחאה ולאומית מצד האומות בכל דור ודור. לכן יש להפעיל יוזמה ובטחון בדרכי הדברים, גם להיעזר הרבה בדיפלומטיה, גם כשנשמעים קולות מחאה מבין האומות — אך לא להישען עליהם כמשענת ולהמתין להסכמות לפעולותינו.
**ז. ** סייעתא דשמיא ברורה ועילאית — ניצחון המעטים וחסרי נסיון את הרבים, בפרט במלחמת יום הכיפורים הצלה גדולה, ובכלל לאורך שנות קיום המדינה.
**ח. ** יכולת שלטון פנימית בעם ישראל — ממשלה יהודית נבחרת ע״י העם היהודי. השפעה פנימית של העם היהודי על הנהגתו ועל קביעת מדיניות המדינה ככלי למימוש רצון העם (ותיקון — איזון הדורשים עניינים, כדי עודף כח המערכת המשפטית המאפשר באופן דחיקת רצון העם לעיתים קרובות מדי ותופעות נוספות אחרות).
**ט. ** הצלה גשמית של פליטים יהודים, עקורים ונרדפים, ממרחבי תבל — בפרט פליטי השואה, אודים מוצלים מאש הנוראה. ללא מדינת ישראל זה לא היה קורה בעיתו הקריטי. לראשונה יש מדינה שקוראת ליהודים ומעדיפה אותם בהיקפים הנדרשים ובכלל, לעלות אליה ולחיות בה מתוקף ״חוק השבות״.
**י. ** שגשוג בניין תורני בהיקף שלא היה כמוהו — ישיבות, בתי כנסת, מוסדות תורה, היקף הספרות התורנית שלא היה כמותו.
**יא. ** ארצנו פורחת ויפה יותר מתמיד, מתוך מצב של שממה — הפרחת הארץ ע״י יהודים. וזה סימן ברור לגאולה (כמאמר חז״ל: ״ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא — אין לך קץ מגולה מזה״).
**יב. ** זיקה מסוימת (אם לא מלאה) של המוסדות השלטוניים של המדינה למסורת העם היהודי ותורתו — צבא שומר שבת וכשרות באופן המתחייב בפקודות, וכן קיום רבנות ראשית במדינה, קביעת לוח השנה היהודי ומועדי העם היהודי כמחייבים לכלל המסגרות והמוסדות ובצבא.
**יג. ** שגשוג כלכלי וטכנולוגי — עם ישראל הקטן בארצו הקטנטונת, מוביל ברמה עולמית במדע וטכנולוגיה שלא היה כמוהו. צבא ההגנה לישראל משוכלל ותקיף באופן שאין לפקפק בו.
---
**עם זאת — גם עינינו פקוחות הרואה את הדרוש תיקון: **
**א. ** תהליך התחלנות שעבר על קהילות שומרות דת ומסורת, בעיקרן מיהדות עדות המזרח, ספרד ותימן, צפון אפריקה — עקב החשיפה הצמודה לתרבות חול, חלקן מסיבות שונות, ללא הכנה מוקדמת והיערכות מצד עולים תמימים אשר ניסו לשרוד וליישב את ארצם. סיבה נוספת היא השפעה ממסדית אשר פעמים רבות היתה מכוונת כחלק מהרצון לבסס דמות ״יהודי חדש חלוץ״ לא גלותי. ניתן להרחיב עוד בנושא ואין כאן מקום להרחיב.
**ב. ** חלק מהיסודות הערכיים המוסדיים של המדינה — מערכת המשפט מבוססת ברובה על תשתית הלקוחה מהגויים או המתפתחת על פי ערכים זרים לרוח היהדות, והדבר בעוכרינו שכן כוחה של מערכת המשפט במדינתנו רב מאד.
**ג. ** ההווי הציבורי החיצוני בערים רבות — בתקשורת/מדיה, שילוט, פרסום, בתי תרבות, קניונים עירוניים, מרכזי קהילה וציבור — כל אלה מנחילים לכל החשוף אליהם ערכים רחוקים ומנוגדים לערכי התורה, ורבות פעמים דימויים, רעיונות, רגשות, תאוות ויסודות חומרניים ויצריים.
**ד. ** ישנם גורמים בכנסת ואף בממשלה — לעיתים המקדמים אג׳נדות וחוקים זרים ליהדות ומנוגדים לה בתחומי החינוך, שלמות המשפחה והזהות המינית, קדושת התורה ושלמות הארץ. גם גופי ממסד, ועדות, תרבות ומוקדי כח והשפעה נתונים בידיים אשר רוחן זרה ליהדות — ומצב זה מביא לקידום בקלפי גם אם הציבור בוחר אחרת, ומקשה על רעיונות ממקור יהודי להתפשט ולהתבסס במערכות הנדות הזרות ליהדות. גם בתחומי הביטחון (אף בצבא) השתרשו תפיסות מוסר מנוגד לחוץ ומדיניות המרחמות על בני האויב באופן מוגזם המביא לפגיעה בעמנו ובחיילינו ומתעתע את האויב בהר.
---
מכל הנאמר לעיל ברור כי זכינו לאתחלתא דגאולה אשר יש לבסס אותה ולתקן את הטעון תיקון. (ובע״ה נרחיב עוד מאמר זה כפי הצורך כדי שנזכה לגאולה השלמה בב״א.)
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה