על הפרשה בקצרה-פרשת עקב. הרב אלון חזני. לטובתך!

צפייה ביוטיוב

ערוץ: אלון חזני

---

נשלח על ידי: אלון חזני התנך שלנו
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

123. בלק תשפ''ד - קריאת שמע שעל המיטה

קריאת שמע שעל המיטה

״לא ישכב - בלילה על מטתו עד שהוא אוכל ומחבל כל מזיק הבא לטרפו. כיצד, קורא את שמע על מטתו ומפקיד רוחו ביד המקום, בא מחנה וגייס להזיקם, הקדוש ברוך הוא שומרם ונלחם מלחמותם ומפילם חללים״. ]רש״י כג, כד[

1. קריאת שעל המיטה – ת״ת או שמירה?

אמר רבי יהושע בן לוי אף על פי שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת מצוה לקרותו על מטתו אמר רבי יוסי מאי קרא רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה אמר רב נחמן אם תלמיד חכם הוא אין צריך אמר אביי אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה׳ אל אמת. ]ברכות ד ב[

אמרו בלבבכם - אמרו מה שכתוב על לבבך על משכבכם, שנאמר בשכבך. ודומו - בשינה אחרי כן. ואם תלמיד חכם הוא - שרגיל במשנתו לחזור על גרסתו תמיד - דיו בכך. ]רש״י[

מצוה לקרותה על מטתו, כדי שילך לשכב על מטתו מתוך דברי תורה. אינו צריך, דהא בכל עת הוא עוסק בדברי תורה. חד פסוקי דרחמי, כדי להגין עליו מכל פגעים רעים, רוחין, שדין ולילין. ]רבינו יהונתן מלוניל[

ר׳ הונא בשם רב יוסף מה טעם אמרו אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב ]דף ו עמוד א[ בשביל להבריח את המזיקין. ]ירושלמי ברכות א, א[

וטעם קריאה זו פירשו בתלמוד המערב להבריח את המזיקים וביאורו אצלי המזיקים הידועים והם הדעות הכוזבים והזקיקוהו בעתות הפנאי ליחד את השם שלא יטעה באמונות השניות וכשיקרא על הכונה הראויה תהא מטתו בטוחה מהם. ]מאירי ברכות שם[

קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע )דברים ו, ד - ט( ומברך: המפיל חבלי שינה על עיני. ]שו״ע או״ח סי׳ רלט סע׳ א[

2. למה לא מברכים ברכת המצוות על ק״ש שעל המיטה?

וכ״כ רב עמרם שעיקר הקריאה שאדם יוצא בה במה שקורא לפני מטתו ומחמת זה כתב שצריך לברך עליה בא״י אמ״ה אקב״ו על ק״ש. ]טור או״ח סי׳ רלה[

וכתבו בתוס׳ דלפ״ז צריך לברך על ק״ש שעל מטתו לקרות את שמע וכן כתב רב עמרם וה״ר יצחק ב״ר אשר ז״ל. ]רשב״א ברכות ב א[

ובהלכות גדולות פירש דראשונים שהם מצוה משום סרך תרומה טעונין ברכה אבל אחרונים שהם לצורך אדם משום מלח סדומית אין טעונין ברכה ומכאן כתב רבינו יהודה בפרק במה מדליקין בתוספ׳ שאין לברך על קריאת שמע שלפני מטתו אשר קדשנו במצותיו וצונו לקרות שמע. ]תוספות חולין קה א ד״ה מים ראשונים[

לא יברך עליה שאינה מצוה הצריכה ברכה. ]פאר הדור סי׳ ק[

וכתב הרמב״ם ז״ל שלפני קריאה זו של שמע מברך ברכה זו ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לקרא קריאת שמע, כדי שיקבל עליו מלכות שמים שלמה ולהמליכו עלינו בלב שלם וקורא את שמע, ויש אומרים שאין לזאת הברכה שורש כלל, וחשש ברכה לבטלה, דאם איתא להאי ברכה הוה לן למימרא כעיקר קריאה דשחרית וערבית כך מצאתי. ]ספר כלבו סימן כט[

שאלת. למה אין מברכין על ק״ש שעל המטה כשם שמברכין על ק״ש שחר ושל ערב, ולמה אין קורין על המטה אלא פרשה ראשונה.

תשובה. איברא שק״ש בקר וערב היא מן התורה. ואף על גב דאפליגו בפרק מי שמתו שמואל ור׳ אלעזר, דשמואל סבר דרבנן ור׳ אלעזר סבר דאורייתא, כבר פסק הריא״ף ז״ל שם דהלכה כר׳ אלעזר, ובתוספתא שנינו כשם שנתנה תורה קבע לק״ש כך נתנו חכמים ז״ל זמן לתפלה, וכן פסק הרמב״ם ז״ל בפ״א מהלכות ק״ש. והיא מצוה נמנית בהסכמה מכל מוני המצות ז״ל, אלא שא״ז הרמב״ן ז״ל מוסיף למנותם ב׳ מצות אחת בשחר ואחת בערב, וא״א מורינו הרב זלה״ה חוכך בטעמו של רבינו ז״ל. וכיון שהיא מצוה נמנית ראוי לברך עליה כשאר כל המצות. ואפילו לא היתה אלא מדרבנן ראוי לברך עליה כשם שמברכין על מצות דרבנן. אלא שק״ש שעל המטה אינה מצוה לא דאורייתא ולא דרבנן, שלא תקנו אותה חכמים ז״ל אלא לישן מתוך דברי תורה אי נמי כדי שיהיו המזיקין בדילין הימנו כדאיתא בפ״ק דברכות. תדע שהרי תלמיד חכם אינו צריך לקרותה, וכדאמר ר׳ יהושע בן לוי אף על פי שקרא אדם ק״ש בבית הכנסת מצוה לקרותה על המטה ואמר רב נחמן בר׳ יצחק אם תלמיד חכם הוא אינו צריך אביי אמר אף תלמיד חכם בעי למימר חד פסוקא מפסוקי דרחמי שנאמר בידך אפקיד רוחי וכו׳. אלמא דטעמא דק״ש הוא כדי שישן מתוך דברי תורה אי נמי להגין עליו, ומשום הכי ת״ח אינו צריך שכבר הוא עוסק בתורה, ומשום הגנה בעי למימר חד פסוקא מפסוקי דרחמי.

ומה שאמרה תורה בשכבך ובקומך ואוקי׳ בעידן שכיבה ובעידן קימה, אין הכונה שבשעת שישן חייב לקרות אלא שמשעה שהתחיל הערב שהוא צאת הכוכבים ודרך בני אדם לישן הוא זמן התחלת קריאתה לפי שדרך בני אדם לעמוד ולקום באותו זמן, ואינו חובה שבשעת קימה יקראנה מיד, וזמן ארוך יש לו עד ג׳ שעות. וכן עידן שכיבה אינו חובה בערב שישכב על מטתו יקראנה, אלא שמעת שיחול זמן שכיבה שהוא מצאת הכוכבים יכול לקרותה עד חצות או עד סוף הלילה. ולפיכך אם קרא ק״ש אחר צאת הכוכבים אינו חייב לקרותה על מטתו. הגע עצמך מי שקרא ק״ש אחר הנץ החמה והוא שוכב על מטתו ואח״כ עמד הנאמר שהוא חייב לקרות פעם אחרת אחר שעמד, זה אינו בדין שכיון שקרא מעת חיוב קריאתה הא תו לא צריך. וכן הדין בשל ערב, א״כ כיון שקרא אחר צאת הכוכבים שוב אינו צריך לקרותה פעם אחרת, ועקר קריאתה אינו אלא כדי שישן מתוך דברי תורה שיגין עליו מהמזיקין.

ומיהו התימה הגדול הוא למה אין אנו מברכין בכל יום בשחר ובערב קודם קריאתה אקב״ו לקרות את שמע כשם שמברכים על כל מצות, שהברכות שאנו מברכין לפניה ולאחריה אינן ברכות על קריאתה שהרי אנשי משמר היו מברכין ברכה אחת קודם הנץ החמה, וכמו ששנינו במסכת תמיד אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והן מברכין ברכה אחת, ואפליגו בפ״ק דברכות אי הויא ברכת יוצר אור או אהבה רבה, ולמדו הגאונים ז״ל מכאן שלא נתקנו ברכות אלו על ק״ש, ואחר שלא נתקנו על קריאתה למה לא תקנו מטבע לברך על קריאתה.

ומה שנראה לי בזה הוא, שאע״פ שברכות אלו לא נתקנו על שמע מ״מ פוטרים הם הקורא מלברך אקב״ו לקרוא את שמע, ולא גרע מהקורא בתורה שחייב לברך על קריאתה ואפילו הכי ברכות אלו של ק״ש פוטרות אותו מלברך, דאמרינן התם בפ״ק דברכות אמר רב יהודה אמר שמואל הקדים לשנות קודם שקרא את שמע צריך לברך ואחר שקרא ק״ש אין צריך לברך מאי טעמא שכבר נפטר באהבה רבה. והטעם שהיא פוטרת ברכת התורה לפי שיש בה עניינים הרבה של דברי תורה ודבק לבנו בתורתך. ואם טעם זה הוא פוטר ברכת קריאת התורה ואפילו מופלג, כ״ש שהוא פוטר ק״ש שהיא בסמוך שהרי יש בה קבול מלכות שמים שהרי אומר ויחד לבבנו לאהבה את שמך, על כן לא תקנו לברך על שמע, כנ״ל. ]שו״ת הרשב״ש סימן קעד[

3. כמה לקרוא?

הנכנס לישן על מטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע. ]ברכות ס ב[

הנכנס לישן על מטתו אומר שמע עד והיה אם שמוע ור״ח ז״ל כתב גם פרשה שניה לפי שיש בה בשכבך ובקומך ואפשר דגרסינן שמע והיה אם שמוע. ]רא״ש ברכות פ״ט סי׳ כג[

וכן היה נוהג א״א ז״ל. ]טור או״ח סי׳ רלט[

ועכשיו אין אנו נוהגים כן ונ״ל לפי שיש לומר שלא הצריך ר״ח ז״ל לומר ג״כ פ׳ והיה אם שמוע אלא לקיים מצות ק״ש בזמנו לאותן שקורין אותה בצבור בעוד יום ולפיכך הצריך לקרות גם והיה אם שמוע ומה שכתב משום דכתיב ביה בשכבך ובקומך היינו לתת טעם למה לא הצריך ג״כ לקרות גם פרשת ציצית וכבר כתבתי בפ״ק סעיף ה׳ בשם הר״ר יונה שאותן שקראו בצבור ק״ש קודם הלילה שאחר יציאת הכוכבים יחזרו ויקראו ואין מחייבין אותן לקרות אלא שמע והיה אם שמוע ולא פרשה ציצית ולפי טעם הזה שאמרתי אין אנו צריכין לומר שהיה לר״ח גירסא אחרת אלא דאיהו נמי לא גריס בגמרא אלא שמע בלחוד ואפ״ה מצריך לקרות גם והיה אם שמוע אבל לא לענין ק״ש על מטתו אלא שאם כבר קראה בצבור שלא בעונתה הוא דהצריך לקרות עכשיו השתי פרשיות וכבר כתב רבינו ברפ״ק בשם רש״י דק״ש שעל מטתו הוא שיוצאין בה אלא שהוא לא הצריך רק שמע ור״ח מצריך לתרווייהו ומהשתא אנן דלא עבדינן כר״ח היינו טעמא דרוב העולם נמשכין אחר רש״י בזה והמדקדקים דלא סברי הכי הם נזהרים לקרות ק״ש מיד אחר צאת הכוכבים וא״כ על מטתו ודאי דסגי ליה בשמע לחוד אפילו לסברת ר״ח לפי מה שפירשתי את דבריו. ]דברי חמודות מסכת ברכות שם[

3. הוספות לקריאת שמע שעל המיטה

קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע )דברים ו, ד - ט( ומברך: המפיל חבלי שינה על עיני וכו׳… ואומר: יושב בסתר עליון )תהילים צא, א - טז( ואומר: ה׳ מה רבו צרי עד לה׳ הישועה )תהילים ג, ב - ט( ואומר: ברוך ה׳ ביום ברוך ה׳ בלילה ברוך ה׳ בשכבנו ברוך ה׳ בקומנו, ויאמר ה׳ אל השטן יגער ה׳ בך השטן וכו׳ )זכריה ג, ב( ה׳ שומרך וכו׳ מעתה ועד עולם )תהילים קכא, ה - ח( בידך אפקיד רוחי וכו׳ )תהילים לא, ו( יברכך ה׳ וכו׳, עד וישם לך שלום )במדבר ו, כב - כז( ואומר: השכיבנו עד סמוך לחתימה. ]שו״ע או״ח סי׳ רלט סע׳ א[

כל אלו הפסוקים שנהגו לאומרם הוא להגן שלא יבוא עליו ח״ו דבר רע. ואם הוא חולה או אנוס די במה שיאמר פרשה ראשונה של ק״ש וברכת המפיל לבד ]מ״א[. כתבו הספרים שבלילה קודם השינה נכון לאדם שיפשפש במעשיו שעשה כל היום ואם ימצא שעשה עבירה יתודה עליה ויקבל ע״ע שלא לעשותה עוד ובפרט בעונות המצויים כגון חניפות שקרים ליצנות לשה״ר וכן עון בטול תורה צריכים בדיקה ביותר. גם ראוי למחול לכל מי שחטא כנגדו וציערו ובזכות זה האדם מאריך ימים ]מגילה כ״ח[. ]משנה ברורה ס״ק ט[

ויש נוסח מהאר״י ז״ל הכולל בין היתר גם תחנון ואין לאמרו בלילי שבת ויו״ט ובמוצאי שבת קודם חצות, וגם נוסח רבש״ע הריני מוחל לכל מי שהכעיס וכו׳ המופיע בנוסח הכללי אין לומר בשבת ויו״ט.

ובמטה משה כתב שנוהגים לומר אדון עולם באחרונה לפי שיש בו בידו אפקיד רוחי, ובקיצור של״ה מביא בשם הרמ״ק קודם שילך לישן יניח אצבעותיו על המזוזה ויאמר ״ה׳ שומרי ה׳ צילי על יד ימיני ה׳ ישמור צאתי ובואי לחיים ושלום מעתה ועד עולם, שדי ישמרני מכל חלאים רעים ומחלומות רעים וממקרי לילה״ ואח״כ יאמר ז׳ פעמים ׳בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך׳, וכתב בא״ר )סי׳ רס״ז סק״ג( ופמ״ג )שם, מ״ז סק״א( בשם השל״ה שבשבת לא יאמר פסוקים אלו, כי בשבת א״צ שמירה רק יאמר זכור את יום השבת לקדשו, אך מסיים שהסומך לאומרם עפ״י הט״ז והמג״א )שם סק״א( שפיר דמי.

ובליל הסדר של פסח כתב הרמ״א )בסי׳ תפ״א סעי׳ ב׳( שנוהגין לא לקרות על מטתו רק פרשת שמע וברכת המפיל ויאמר גם פסוק בידך אפקיד רוחי. ]פסקי תשובות אות ד[

4. ק״ש שעל המיטה – בעמידה, ישיבה או שכיבה?

והוי יודע דלפום מאי דמשמע מדברי ה״ר יונה )טו. ד״ה שנים שהיו( דהיכא דליכא טירחא לא יקרא קריאת שמע כשהוא מוטה על צדו וכמו שנתבאר בסימן ס״ג ולפי דבריו על מטתו דקאמר לא על מטתו כשהוא שוכב קאמר אלא על מטתו היינו סמוך למטתו כלומר בשעה שרוצה לילך לישן ומיהו כבר כתבתי שם )סה. ד״ה ומ״ש ואפילו( דלדעת רש״י )י: ד״ה כדרכו( והרמב״ם )פ״ב ה״ב( ורבינו מותר לקרות קריאת שמע לכתחלה והוא מוטה על צדו לגמרי ולדבריהם הוי על מטתו כפשוטו כשהוא שוכב על מטתו ממש. ]ב״י או״ח סי׳ רלט[

כשהר״ם ז״ל קורא את שמע לפני מטתו… ]תשב״ץ סי׳ רס[

ועל המטה לאו דוקא, אלא פירושו סמוך למטתו, בשעה שרוצה לילך לישן, כן כתב ב״י. והאר״י ז״ל כתב וז״ל: טוב לו שיאמר מעומד כל הסדר דק״ש שעל המטה כו׳. עכ״ל. וראוי לכל ירא וחרד להתנהג כן לקרותה מעומד, ועכ״פ בישיבה, אך לא בשכיבה על מטתו, כי אז קרוב הדבר שיחטפנו השינה באמצע הק״ש ויהי׳ מעוות לא יוכל לתקן, ובלא״ה הוידוי צריך דוקא מעומד ככל הוידוים. ]יסוד ושורש העבודה שער ז פרק יב[

וזה שכתב אם מותר לקרות כשהוא שוכב זהו כשמכוין לצאת ידי ק״ש בקריאה זו כשיטת רש״י שכתבנו בסי׳ רל״ה אבל אם כבר יצא טוב יותר לקרותה בשכיבה ]שם[ וכן המנהג הפשוט. ]ערוך השלחן סע׳ ו[

4. דיבור ועשיית צרכים אחרי ברכת המפיל

בזה השלחן ח״ב לאו״ח סי׳ רל״ט דן כת״ר לענין אם מותר להפסיק בברכת אשר יצר לאחר שבירך המפיל, ובתוך הדברים כותב דזה שכתב החיי אדם כלל ל״ה סעי׳ ג׳ די״א דתקנו אותה על מנהג העולם כמו ברכת השחר. דלא מצינו כלל י״א כאלו באופן מיוחד על המפיל, ובודאי כוונת החיי״א על אותם הי״א לגבי ברכות השחר וס״ל להחיי״א דאותם הי״א ס״ל גם פה כך, ע״כ.

ואני תמה על כת״ר איך שהוציא משפט כזה על החיי״א כאילו ח״ו בדה מלבו דישנם י״א כאלה בכאן ובעיקר כוונתו לדמות מעצמו הי״א כאלה לגבי ברה״ש =ברכת השחר= לכאן, מבלי שיטרח מקודם לעשות חיפוש מחופש בדברי הפוסקים לראות אם אולי באמת כן ישנם י״א כאלה בכאן, ואילו היה עושה כן היה מוצא פוסקים מפורסמים שבאמת סוברים בכזאת במפורש באופן מיוחד על ברכת המפיל. הלא המה: האליהו רבה על אתר בסק״ג דמתרץ בחד תירוצא הקושי׳ דאיך מברכין הברכה ולא חיישינן שמא לא יישן כמו שלא מברכין על השינה בסוכה. מפני שהמפיל הוא על מנהגו של עולם כמו ברכת הנותן לשכוי בינה ואפי׳ לא יישן מברך. וכך מביא לתרץ על הקושי׳ הנ״ל בחד תירוצא בשיורי כנה״ג הגה״ט אות ה׳ בשם ספר ברכת אברהם ח״ד סי׳ ק״ו, דברכת המפיל היא ברכת השבח על מנהגו של עולם כברכת הנותן לשכוי בינה שיכול לברך אותה על מנהגו של עולם אפי׳ לא שמע קול תרנגול, וכך כותב לפרש גם בכנה״ג לסי׳ זה דברכה זו של המפיל היא כמו ברכת הנותן לשכוי וככל שאר ברכות השחר שהן על סידור העולם והנהגתו עיין שם. הרי דעת פוסקים גדולים מהלכים ובאים במפורש ובמיוחד על ברכת המפיל שתקנו אותה על מנהג העולם כמו ברכת השחר, ויצא כנוגע /כנוגה/ צדק

---

נשלח על ידי: ינון
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

עלון לשבת בהר בחוקותי

שבת פרש ת ו בח בהר וקו תי

י השבוע פרנס דליה בן בדש יוסף איר ו הי״ו היו השבוע השיעורים אלמס בת זמירה לע״נ ז״ל

בשבת ושיעורים תפילות מני ז

ערבית ולאחר לערבית מנחה בין שיעורים

גדולה מנחה 13: 30 כלילי– הרב חז״ל ומדרשי חיים חפץ א יום

מנחה מוקדם מניין 17: 50 יועץ ופלא ברכות הל' כהן– משה ב יום

השירים שיר 5 4 18: מהשטח שאלות כלילי– הרב ג יום

קטנה מנחה 19: 00 יואב– הרב בהלכה עיון ד יום

שבת לתוספת כלה" "בואי אמירת 19: 23 סלומון– הרב ה יום בממונות וסוגיה פ״ש

שבת– ליל רשת ד כלילי הרב

ותיקין שחרית (הנץ– 05: 57 ) 04: 47

שני מניין שחרית (ק״ש08: 36 ) 08: 15 בשבת תהילים

– ם לילדי חז״ל מדרשי כלילי הרבנית 15 10: ישראל אהבת כנסת בית 16: 00

בגמרא– גברים שיעור בוקובזה משה 10: 45

שיעור כלול הכל - בוקר כלילי10: 45כולל רב החינוך-ה בס' נשים

גדולה מנחה 13: 10 שמואל- ספר עסיס הרב 09: 00 א יום

– בחסידות שיעור גרינברג הרב 16: 45 דרוקמן– הרב תורת ישי הרב 10: 00 א יום

שיעור סבג אשר הרב מאת 30 17: יהודית– תודעה שמלוב הרב 11: 00 א יום

קטנה מנחה 18: 15 פסחים– מסכת אלרן הרב 09: 15 ב יום

שלישית סעודה 18: 50 שמואל- ספר אוהד הרב 10: 15 ב יום

שיחה– כלילי הרב 19: 20 וחלב– בשר הל' יזהר הרב 11: 15 ב יום

מוצ״ש ערבית 19: 55 חסידות– גרינברג הרב 09: 00 ג יום

אמת– שפת כלילי הרב מאיר הרב חז״ל– מדרשי 10: 00 ג יום

החול בימות תפילות זמני שמלוב הרב שבוע– פרשת 11: 00 ג יום

מוקדמת שחרית )(קורבנות 05: 45 קידושין- מסכת כלילי הרב 09: 00 ד יום

(קורבנות נץ )שחרית 05: 15 זוהר- תומר הרב 10: 00 ד יום

)קורבנות שלישי מניין שחרית ( 08: 00 שמלוב הרב - אבות פרקי 11: 00 ד יום

באקווריום גדולה מנחה 13: 15 שבת– מסכת רון הרב 09: 15 ה יום

מנחה מוקדמת המדרש בבית 14: 30 הלכה– רחמני הרב 10: 15 ה יום

(פתח קטנה )מנחה 19: 00 שבוע– פרשת גרוסמן הרב 11: 15 ה יום

ערבית 50 9: 1 הודעות

ב בצהרים שבת אצלנו יתארח סב אשר הרב אג מנחה לפני שיעור ויעביר לציון בראשון המוריה הר קהילת רב

בשעה15: 30: נושא ב הזה בזמן ירושלים של ההלכתיות המשמעויות

שוהם אופק ע״פ הזמנים - מספר עלון 693

ל0527974910 מסרון לשלוח נא העלון לקבלת

להפיץ! מוזמנים

ש כניסת בת: 19: 03 שבת: יציאת 20: 06: (ר״ת20: 38 )

דרוש ים לפרש ות בחוקותי בהר

בחוקותי לפרשת קצר דרוש

פרש בחוקותי ת בברכות פותחת ה מצוות את.'נשמור ו במידה אינו ה מצוות על השכר הרי התקשו: מהמפרשים 'והרבה

הלכות ב בהרחבה הרמב״ם שביאר כ פי - רוחני אלא גשמי

ח– פרק פ תשובה ואם כן מדוע אומרת: התורה בחוקותי "אם

אז תלכו" גשמית לברכ?"ה "תזכו י

לנו מבטיחה התורה מה בברכות. נתבונן? הבה

א. : עצום כלכלי שפע " נָה וְנָתְ ם תָ עִּ בְ יכֶם מֵ גִּשְ י תִּ וְנָתַ יִּש דַ לָכֶם יג שִּ וְהִּ יֹו: רְ פִּ ן יִּתֵ ה דֶ שָ הַ וְעֵץ יְבּולָּה ץ רֶ אָ הָ כֶם מְ לַחְ ם וַאֲכַלְתֶ ע זָרַ ת אֶ יג יַשִּ יר ּובָצִּ יר בָצִּ ת אֶ

" יאּו תֹוצִּ ש דָ חָ נֵי פְ מִּ ן וְיָשָ ן נֹושָ ן יָשָ ם וַאֲכַלְתֶ לָשֹׂבַע…

ב. לֹום שָ י תִּ וְנָתַ כֶם. צְ רְ אַ בְ ח לָבֶטַ ם תֶ בְ "וִּישַ: ביטחון ן מִּ עָה רָ יָה חַ י בַתִּ שְ הִּ וְ יד חֲרִּ מַ ין וְאֵ ם תֶ כַבְ ּושְ ץ רֶ בָאָ

כֶם צְ רְ אַ בְ עֲבֹׂר תַ לֹׂא ב רֶ וְחֶ ץ רֶ אָ."הָ

. ג נֵיכֶם לִּפְ לּו וְנָפְ אֹׂיְבֵיכֶם ת אֶ ם תֶ פְ דַ "ּורְ: צבאית עוצמה בָבָה רְ כֶם מִּ ה אָ הּומֵ אָ מֵ ה שָ חֲמִּ כֶם מִּ פּו דְ וְרָ ב: רֶ לֶחָ

ב רֶ לֶחָ נֵיכֶם לִּפְ אֹׂיְבֵיכֶם לּו וְנָפְ דֹׂפּו."יִּרְ

ד. : ה" וקרבת 'שכינה כֶם תְ אִּ י יתִּ רִּ בְ ת אֶ י ימֹׂתִּ …וַהֲקִּ כֶם תְ אֶ י שִּ נַפְ גְעַל תִּ וְלֹׂא כֶם תֹוכְ בְ כָנִּי שְ מִּ י תִּ: וְנָתַ

ל- לָכֶם י יִּיתִּ וְהָ כֶם תֹוכְ בְ י תִּ לַכְ הַ תְ ֵוְהִּ יּו הְ תִּ ם תֶ וְאַ ים ֹלהִּ

לְעָם."לִּי עוד צריך מה המשיח! ימות השיא. של השיא זהו? לכאורה

נוספת בנקודה מסתיימת הברכות פרשת: אולם

- ה 'אֲנִּי יֹת הְ מִ יִּם רַ צְ מִּ ץ רֶ אֶ מֵ כֶם תְ אֶ י הֹוצֵאתִּ ר אֲשֶ יכֶם ֱֹלהֵ

עֻלְכֶם מֹׂטֹׂת בֹׂר שְ וָאֶ, ים עֲבָדִ ם לָהֶ. מִּיּות קֹומְ כֶם תְ אֶ וָאֹולְֵך

מצרים ביציאת כבר לכאורה פרקנו זו מעלינו המצרים עול שלה הסופי השלב ולא הגאולה של הפתיחה נקודת, היתה

בסוף נזכרת היא? ומדוע

רומז שהכתוב נראה שי מצב להיות שיכול היה שפע לנו

– וניסים בתוכנו שכינה ואפילו צבאית, עוצמה כלכלי,

בפנימיותנו משועבדים נהיה אנו עדיין זאת ולמרות לתרבות

לא עדין. לנו חיצונית ש זרה נצא לגמרי לחירות! אנו עדיין

נ ביט בהכנעה על עדיין ו המעוותת המצרית תרבות נ רכי ן ראש

ל ו אחרות תרבויות נ נס ה אותם! לחקות באמת לחירות יצאנו לא עוד כל מזה, השתחררנו שלא עוד וכל

לטימיון לירד. ח״ו עלולות הללו ות הברכ כל –

ואולי ל רומז הכתוב לתת מבטיח שהקב״ה מה כל: מכך יותר

- לנו ה- וקרבת ביטחון צבאית עוצמה כלכלי, 'שפע כדי הוא

ביטחון שנקבל בתרבות שלנו, בזהות ונתגאה זקופים עמוד ונ! שלנו ובערכים שלנו בתורה שלנו,

" המצוות על על״שכר כלל כאן מדובר לא זה, לפי על אלא,

ובמצוותיו: ה' בחוקי לילך שרוצה למי -לוהית עזרה אם

קשה אבל אחרי, לילך תרצו אם תלכו, בחוקותי לכם אין כי

שעבוד ב כלואים עדיין אתם כי עצמי, ביטחון לכם נפש י תחת

זרה– תרבות עול – שפע כזה עוצמה, כזו לכם אתן אני

של הסופי השלב זה ו העול. את לשבור ביטחון שתקבלו

באמת! הגאולה העולם לכל אלא לנו רק לא ברכה תהיה. וזו

בשיא נמצאת הכלכלה אכן בו בדור נמצאים שאנו תחושה, יש את ויותר יותר חווים אנו וגם הצבאית, העוצמה גם וכך

את לקחת צריכים אנו לאן ה'. קרבת? הזו הברכה להגיע

ל אותנו שתשחרר פנימית לחירות התגאות בני בהיותנו

בתורה לשמוח ויעקב, יצחק אברהם בתפקידנו ולשמוח

קדוש וגוי כהנים ממלכת! להיות

המלך דוד: וכדברי בֹוש אֵ וְלֹׂא ים לָכִּ מְ נֶגֶד יָך עֵדֹׂתֶ בְ ה רָ בְ. וַאֲדַ

כך הברכות פרשת: מסתיימת

עֻלְכֶם מֹׂטֹׂת בֹׂר שְ וָאֶ. מִּיּות קֹומְ כֶם תְ אֶ וָאֹולְֵך

דרוש עיוני הר ב לפרשת

כספים שמיטת מצוות בין קשרו לו, א גיטין מסכת ב חכמים (מהתורה קרקעות שמיטת:)לבין שמוט- השמיטה דבר "וזה אומר: רבי "…תניא: בשתי ואחת קרקע שמיטת אחת מדבר: הכתוב שמיטות

קרקע- משמט שאתה בזמן כספים. שמיטת אתה

קרקע- משמט אתה שאי בזמן כספים, משמט אתה אי

כספים. משמט ל כוונה לכאורה קרקע"? "שמיטת מהי תחילת שב מצווה

: הפרשה דְָך שָ לַה בָת שַ ץ רֶ לָאָ יֶה יִּהְ בָתֹון שַ בַת שַ ת יעִּ בִּ שְ הַ נָה 'ּובַשָ

צֹור קְ תִּ לֹׂא ירְָך צִּ קְ יחַ פִּ סְ ת אֵ: זְמֹר תִ לֹא מְָך וְכַרְ ע זְרָ תִ לֹא ץ רֶ לָאָ יֶה יִּהְ בָתֹון שַ נַת שְ צֹׂר בְ תִּ לֹׂא נְזִּירֶָך נְבֵי עִּ ת: וְאֶ

תֶָך וְלַאֲמָ דְָך ּולְעַבְ לְָך לָה כְ לְאָ לָכֶם ץ רֶ אָ הָ בַת שַ ה יְתָ וְהָ ר אֲשֶ יָה וְלַחַ תְָך מְ הֶ וְלִּבְ: מְָך עִ ים גָרִ הַ בְָך ירְָךּולְתֹושָ כִ וְלִשְ לֶאֱכֹׂל תָּה בּואָ תְ כָל יֶה הְ תִּ צֶָך רְ אַ. בְ

האיסור ב לעבוד יעית השב שנה את להפקיר והמצווה בשדה

האדמה– פירות נקרא שמיטה ים וכך. בפרשת כתוב

: משפטים תָּה בּואָ תְ ת אֶ תָ פְ סַ וְאָ צֶָך רְ אַ ת אֶ ע זְרַ תִּ נִּים שָ ש. וְשֵ

ת יעִּ בִּ שְ וְהַ נָה טֶ מְ שְ תִ עַמֶָך יֹׂנֵי בְ אֶ לּו כְ וְאָ תָּה שְ. ּונְטַ

בלשוננו״שנ ואכן ה ת שמיטה" השביעית השנה. נקראת כספים– שמיטת שמצוות דורש בגיטין רבי זה, לפי בה

ללווה שנתן ההלוואה על מוחל המלווה הפירעון זמן שהגיע כ לפרוע– לו היה ולא השמיטה סוף לפני למצוות קשורה לקרקע שמיטה לעשות מצווים שאנו בזמן קרקעות: שמיטת

– הפירות– את ולהפקיר לעבוד שלא גם לעשות מצווים אנו

וכך כספים. שמיטת רש״י. שיטת

ט, ב- ויובל שמיטה (הלכות הרמב״ם אולם כך לא מפרש. ג) שנת אלא השמיטה שנת אינה קרקעות" "שמיטת לדעתו

היובל, : לבעליהן הקרקעות חוזרות בה אלא בשביעית התורה מן נוהגת כספים שמיטת אין

בזמן קרקע- שמיטת שם שיש, נוהג שהיובל שהרי

הוא קבלה זה ודבר. , כסף בלא לבעליו הקרקע ישוב

חכמים: אמרו קרקע משמיט שאתה בזמן )(=ביובל אתה לארץ בחוצה בין בארץ בין מקום, בכל כספים, משמיט

משמיט אתה אין )(=יובל קרקע שמיטת שם שאין ובזמן

בארץ אפילו בשביעית. כספים לא כלל השמיטה שבשנת יפה, אומר הרמב״ם שומטים את

אלא הקרקע שובתים אמנם הקרקע. מעבודת אדם ה אינו

עובד ומפקיר פירותיו את שומט והוא בקרקע השביעית ה בשנ – מידיו הקרקע "שמיטת שלו! נשארת הקרקע אולם "אותם,

עצמה הקרקע את מידו מוציא כשהוא ביובל, רק נעשית

השדה את קנה הוא שממנו לבעלים אותה. ומחזיר

המילה מוזכרת לא ביובל הרי הרמב״ם: על הקשו המפרשים

השמיטה שנת על בתורה: וזכרת מ השמיטה "שמיטה"? ונתשתה תשמטנה?""והשביעית

החזרת של במצווה נעמיק הבה הרמב״ם שיטת את להבין כדי

ביובל: הקרקעות ומכר מנכסיו ירד אדם מדבר? הכתוב במה דבר לו נותר לא ולבסוף ביתו את מכר כך ואחר מטלטליו, את

אחוזתו– שדה את גם למכור והוזקק הוא ישב שבה הנחלה

והקונה– אבותיו. וכל לא לקנות יכולות לו שיש גדול, עשיר

אחוזה– שדה גם אלא בתים רק ולא מטלטלין רק אותה קנה לבעליו השדה את להחזיר יצטרך הוא היובל שבשנת בידיעה חרש רבות, שנים בה ישב הקונה שילם). גם לכך (ובהתאם

משפחתו שם עם בכניסה שלט תלה וקצר, . וזרע שכנים ה שנת מגיעה והנה שם. וגדלו נולדו שלו והילדים אליו התרגלו

למוכר אותה ולהשיב הקרקע את לפנות נדרש והוא. היובל

העני– המוכר לטובת העשיר הקונה של הפינוי מעשה אינו

קל! מעשה ידע מראש שאמנם שדה מידיו לשחרר צריך אדם השקיע אליה, התחבר כבר הוא אבל קצוב, לזמן שלו שהיא

חייו רוב בה! את חי אף לפעמים ו בה, את יתנה והוא זאת, למנוע ירצה מראש שהעשיר אפשר תנאי ש״כל מחשבה מתוך לצמיתות, במכירה המכירה

שבממון– בתורה– שכתוב מה על מתנה אפילו קיים."תנאו

אצלו הקרקע את להשאיר כדי שונות מניפולציות! ויעשה

הכרחי קשה לו יהיה לא שהדבר, כדי שכבר במהלך

שנה החמישים כור יז הוא לפי. באמת שלו אינה שהקרקע הקרקע מעבודת השביתה ממצוות מרכזי שחלק אפשר זה,

נפשית הכנה היא הפירות, הפקרת וחובת שביעית, שנה בכל

את תשמט אתה שנה כל אם. היובל לשנת הפירות הרי מידך,

כך– עושה שאתה פעמים שבע שאחרי קומה לעלות תוכל

בקלות ולשמט הקרקע את גם העני לבעליה אותה! ולהשיב של לקושי מתייחסת שהיא בעת התורה, אומרת כך ועל הטמון הכלכלי והסיכון שלמה שנה בקרקע העבודה מניעת

: בה רּו תֹׂאמְ י: וְכִּ וְלֹׂא ע נִּזְרָ לֹׂא ן הֵ? ת יעִ בִ שְ הַ נָה בַשָ נֹאכַל ה מַ נָה בַשָ לָכֶם י כָתִּ רְ בִּ ת אֶ י וְצִּּוִּיתִּ נּו! תֵ בּואָ תְ ת אֶ נֶאֱסֹׂף ת אֵ ם תֶ עְ נִּים. ּוזְרַ שָ הַ לִּשְֹלש ה בּואָ תְ הַ ת אֶ ת וְעָשָ ית שִּ שִּ הַ נָה שָ הַ עַד ן יָשָ ה בּואָ תְ הַ ן מִּ ם וַאֲכַלְתֶ ינִּת מִּ שְ הַ נָה שָ הַ

כֵר מָ תִ לֹא ץ רֶ אָ וְהָ ן יָשָ לּו תֹׂאכְ תָּה בּואָ תְ בֹוא עַד. ת יע שִּ תְ ִּהַ כֹל י! ּובְ דִ מָ עִ ם תֶ אַ ים בִ וְתֹושָ ים גֵרִ י כִ ץ רֶ אָ הָ לִי י כִ תֻת מִ לִצְ

ץ! רֶ לָאָ נּו תְ תִ גְאֻלָה כֶם אֲחֻזַתְ ץ רֶ אֶ מדוע מסביר גם הוא ברכה, שתהיה מבטיח רק לא הקב״ה שאתה תרגיש שלא שנים. לשבע אחת לזרוע שלא חשוב כ״כ לצמיתות שלו הקרקע את למכור לעני תגרום ולא! הבעלים,

והאמונית– והרוחנית הנפשית ההכנה היא השביעית השנה

! ליובל שמיטה– נקראת השביעית השנה לכן "מכינה היא כי

היובל של הקרקעות."לשמיטת

זה רבי לדברי הרמב״ם של ההסבר! עומק

– כספים שמיטת את שתלה רבי דברי את יותר עוד נבין עתה

. קרקעות משמיטת יותר עוד קשה כספים: שמיטת ביובל קרקעות בשמיטת שהרי הקנייה בעת מראש יודע אדם ה של שנים מספר קנה אלא קרקע, קנה באמת לא שהוא

""תבואות, עד כבעלים, בקרקע לעבוד יכול שהוא דהיינו

הוא אמנם קנה. לא מעולם הוא הקרקע את אבל היובל,

התקשר נפשית כספו את מפסיד באמת לא הוא אבל למקום, שנים. למספר הקרקע את השכיר רק הוא מראש שהרי

לחברו הלווה אדם כספים בשמיטת אולם ואותו, כספו את את מידו ולשמט לשחרר מצווה הוא בחזרה. מקבל לא הוא קשה וזה חברו! על לו שיש הממוני השיעבוד את שלו! הכסף

! ביותר שאנשים ראו חז״ל ואכן את לקיים תקשים מ ות מצו

על ושוב שוב והתייחסה הדגישה בעצמה והתורה. ההלוואה

: כך צְָך רְ אַ בְ יָך עָרֶ שְ ד חַ אַ בְ יָך חֶ אַ ד חַ אַ מֵ יֹון בְ אֶ בְָך יֶה יִּהְ י כִּ

ה- ר 'אֲשֶ ת אֶ פֹץ קְ תִ וְלֹא לְבָבְָך ת אֶ ץ מֵ אַ תְ לֹא לְָך ן נֹׂתֵ יָך ֱֹלהֶ

עֲבֵט וְהַ לֹו יָדְָך ת אֶ ח תַ פְ תִּ פָתֹׂחַ י כִּ. יֹון בְ אֶ הָ יָך חִ אָ מֵ יָדְָך לֹו ר סַ יֶחְ ר אֲשֶ סֹׂרֹו חְ מַ י דֵ נּו יטֶ עֲבִּ. תַ בָה רְ קָ לֵאמֹר לִּיַעַל בְ לְבָבְָך ם עִ בָר דָ יֶה יִהְ פֶן לְָך ר מֶ שָ הִ

ה טָ מִ שְ הַ נַת שְ בַע שֶ הַ נַת שְ וְלֹׂא יֹון בְ אֶ הָ יָך חִּ אָ בְ עֵינְָך עָה וְרָ

א טְ חֵ בְָך יָה וְהָ ה' ל אֶ עָלֶיָך א רָ וְקָ לֹו ן תֵ. תִּ

לֹו תְָך תִ בְ לְבָבְָך ע יֵרַ וְלֹא לֹו ן תֵ תִ נָתֹון זֶה הַ בָר דָ הַ גְלַל בִּ י כִּ

ה- כְָך 'יְבָרֶ ל דַ יֶחְ לֹׂא י כִּ יָדֶָך: לַח שְ מִּ כֹׂל עֲשֶָךּובְ מַ כָל בְ יָך ֱֹלהֶ

ח תַ פְ תִ פָתֹחַ לֵאמֹׂר צַּוְָך מְ י נֹׂכִּ אָ כֵן עַל ץ רֶ אָ הָ ב רֶ קֶ מִּ יֹון בְ אֶ

יָדְָך ת אֶ צֶָך רְ אַ בְ יֹׂנְָך בְ לַעֲנִּיֶָךּולְאֶ יָך חִּ. לְאָ

פרוזבול לתקן הוצרך, שהלל קשה הדבר היה כך כדי, עד כספים לשמיטת עוקף כביש! שיהיה

כמו קרקעות. בשמיטת תלויה כספים שמיטת ואומר: רבי בא שהאדם כדי שנה חמישים של חינוכי מערך בנתה שהתורה

כך הקרקע, את לשמט מסוגל יהיה יש חינוכי תהליך ואמוני

דהיינו, הכספים שמיטת את! שיאפשר ביובל מבין שאדם כמו

קצוב, לזמן רק היא מראש שקנה שהקרקע הכספים גם כך

לאדם שיש ומבחינת, השנים שבע למשך בידו פיקדון הם

דין ית ב – השביעית השנה בסיום שמיא מחדש דן מעלה של

שאומר וזהו. השמיטה של הבא במחזור האדם עם יהיה מה

כסף קיבלת ". ה-להיך יברכך הזה הדבר בגלל 'כי: הפסוק "

ב רב ב ואם הקודמות, שנים דין ית דברים בו שעשית רואה

ראויים– הבאות השנים לשבע אותך יברך! הוא

כמו קרקעות. לשמיטת הכספים שמיטת של החיבור זהו

- לצמיתות נמכרת לא שהארץ הכספים גם כך לאדם ניתנים ה

עליהם דנים שנים שבע בכל אלא לצמיתות, נתנו לא מלמעלה

ת מצוו. קיום מחדש א מזכה הכספים שמיטת האדם ת בדין

מעלה של בב״ד השמיטה בסיום. שנעשה

שלום שבת

כליל הרב י

לחיילי שברך מי לישראל ההגנה צבא כל את וינצור וישמור יברך הוא ויעקב יצחק אברהם הקדושים אבותינו שברך מי וערי ארצנו משמר על העומדים הביטחון, כוחות ואנשי לישראל הגנה צבא חיילי

- ביבשה הערבה, לבוא עד הגדול הים ומן מצרים, מדבר ועד מהלבנון לוהינו,

אויבינו את ה' ייתן ה, הקהיל חיילי כל את ובכללם העולם, ובכל ובים באוויר חיילינו את ויציל ישמור הוא ברוך הקדוש לגמרי, לפניהם נגפים עלינו הקמים רווחה ברכה וישלח וגופם, ברוחם ויחזקם ומחלה, נגע ומכל וצוקה, צרה מכל ישועה בכתר ויעטרם לגמרי, תחתיהם שונאינו ידבר ידיהם, מעשי בכל והצלחה

ניצחון ובעטרת

כולם וישובו גדולים, וניסים ולישועה לברכה ויזכו יצלח, בידם ה' וחפץ מוחלט,

ה- "כי הכתוב: בהם ויקוים ונפשם, בגופם בריאים 'לשלום עמכם ההולך לוהיכם

אמן ונאמר אתכם", להושיע אויבכם עם לכם. להלחם

ישראל עם על תפילה

ו- -לוהינו ה מלפניך רצון 'יהי עמך כל ועל עלינו רחמים שתתמלא אבותינו, לוהי

רעתנו. מבקשי כל ומכף ושונאינו אויבינו כל מיד ותושיענו ותצילנו ישראל, ותן הרשעה כל את ולהשמיד לאבד וחכמה אומץ תעוזה, עוצמה, רוח, שאר למנהיגנו ותוליכנו צווארנו מעל הגויים עול ושבור ובסביבותינו. בארצנו תהיה שלא עד ישראל ם עִּ יחד העולם מכל ישראל אוהבי ויצטרפו בארצנו. קוממיות מהרה

הכתוב בנו ויתקיים: . עוול עושי מכל הארץ את ותנקה שמך. למען קרננו להרים

חולי לכל שלמה רפואה נא שלח ו ברחובותינו". צווחה ואין יוצאת ואין פרץ "אין

ופצועי. ובנפש בגוף ישראל עמך כל תפילת שומע אתה כי תחינתנו, לקול נא ושמע

. תפילה שומע ברוך פה.

---

נשלח על ידי: האחדות הכוללת
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

ברכת הגושג'זה המאכל הבוכרי

בדין ברכת הגושג׳זה שהוא מאכל בוכרי נפוץ שעושים את העיסה כבצק רגיל וממלאים בבשר עם שומן, וטעם השומן נבלע בתוך העיסה תוך כדי האפייה ואפילו קצת לפני:

לפי דעת מרן שולחן ערוך בסימן קסח סעיף ז׳ צריכה להיות ברכתה בורא מיני מזונות, מאחר וניכר טעם השומן בתוך העיסה, וגם שומן שנבלע תוך כדי אפיה נחשב כחלק מהעיסה.

ובנוסף לכך מאחר ובדרך כלל אין דרך לקבוע עליהם סעודה ונאכלים בדרך כלל לקינוח ותענוג.

וכן יש לחוש לדעת הט״ז שכל דבר הממולא דינו כפת הבא בכיסנין שברכתם מזונות, אלא אם כן קבע עליו קביעות סעודה.

ולכן מעיקר הדין ברכתם בורא מיני מזונות.

וכן דעת המשנה ברורה וביאור הלכה שכל דבר שעשוי בעיקר לקינוח כמו רקקים קטנים שמעורב בהם פתיתים של בשר ברכתם בורא מיני מזונות, אלא אם כן קבע עליהם סעודה כשאר מיני מזונות אפויים.

ואמנם יש הטוענים שצריך לברך עליהם המוציא, וכפי שכתב הרב חזון עובדיה ברכות עמוד ס׳ בשם הרב בני חיי, שאם העיסה מקבלת את טעם השומן רק לאחר שנאפתה קצת בתנור, ובאותה שעה כבר חל עליה תורת לחם כבר לפני שבלעה טעם השומן, על כן ברכתה תהיה המוציא לחם מן הארץ.

וכמו כן יש הטוענים שהיום עושים את הגושג׳זה ככיסים גדולים שנועדו גם לשביעה ולא לקינוח.

על כן למסקנה פסק הרב ילקוט יוסף (ברכות החדש עמוד תקנ״ז) שירא שמיים עדיף שלא יאכל את זה אלא תוך סעודה, או שיאכל כשיעור קביעות סעודה שיעור 216 גרם מהבצק, כדי שיתחייב בנטילת ידיים המוציא או ברכת המזון.

ומעיקר הדין מי שיברך על הגושג׳זה ברכת מזונות וברכה מעין שלוש, אם לא קבע עליו סעודה, בוודאי שיש לו על מה שיסמוך.

הרב עזרא שקלים

---

נשלח על ידי: E. S
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

מהי ברכת מציב גבול אלמנה, ומתי מברכים אותה? שיעור עיוני מרתק, לקראת יום ירושלים.

צפייה ביוטיוב

ערוץ: הרב בנימין טבדי - ראש בית מדרש לשמה

אהבתם? 📌 הצטרפו לערוץ, לחצו על 👍 אהבתי 📢 ושתפו את השיעור!

ברכת “המציב גבול אלמנה” — ברכה שנשכחה בגלות וחזרה לחיים בשיבת ציון

ברכה מיוחדת מאוד, שכמעט ונשכחה במשך שנות הגלות. במשך דורות ליוו אותה ספקות הלכתיים, עד שגם כשאמרו אותה — רבים אמרו בלי שם ומלכות.

אבל עם תהליך שיבת ציון, העלייה לארץ, ההתיישבות וקום המדינה — רבנים מכל המגזרים החזירו את הברכה לתודעה מחודשת.

בשיעור נברר:

מה שורש הספקות ההלכתיים סביב הברכה?

כיצד נהגו למעשה לפני כ־120 שנה?

איך השתנה מעמדה של הברכה שלב אחר שלב עם שיבת ציון?

ומהו המהפך של הרבנים הציוניים־דתיים בהבנת מהות הברכה?

ולצד זה — שאלה נוקבת:

האם ייתכן שבימינו אמי…

---

נשלח על ידי: בנימין טבדי
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

המבזקס לשבת אתר חדש

בשעה טובה ובעזרת ה׳,

אתר *⚡המבזקס לשבת* עלה לאוויר! 🎉

כל 68 הפרקים מחכים לכם עכשיו במקום אחד, פרושים בצורה נוחה, מאירת עיניים, עם יכולת ניווט וחיפוש. ✨

האתר מותאם למחשב ולמכשיר הנייד.

מחפשים הארה של הרב זקס לחג השבועות? אולי לפרשת כי־תצא או בראשית או להכין ברכה יפה ליום הנישואים של סבא וסבתא? *את הכל תמצאו כאן! *

תודה ענקית לבן שלנו איתיאל, ששקד שעות רבות באהבה על בניית האתר ❤️

כנסו, תהנו ותפיצו הלאה!

תודה לכם, חברים רבים, על השותפות לאורך מסע יצירת הסדרה 💫

*שנזכה, ולו במקצת, לרפא עולם שבור*

בידידות

אמיר

https: //aiddadon-blip. github. io/MivSacks/

---

נשלח על ידי: הרב אמיר דדון תוכן יהדות חינוך
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות