עלון לשבת בהר בחוקותי

שבת פרש ת ו בח בהר וקו תי

י השבוע פרנס דליה בן בדש יוסף איר ו הי״ו היו השבוע השיעורים אלמס בת זמירה לע״נ ז״ל

בשבת ושיעורים תפילות מני ז

ערבית ולאחר לערבית מנחה בין שיעורים

גדולה מנחה 13: 30 כלילי– הרב חז״ל ומדרשי חיים חפץ א יום

מנחה מוקדם מניין 17: 50 יועץ ופלא ברכות הל' כהן– משה ב יום

השירים שיר 5 4 18: מהשטח שאלות כלילי– הרב ג יום

קטנה מנחה 19: 00 יואב– הרב בהלכה עיון ד יום

שבת לתוספת כלה" "בואי אמירת 19: 23 סלומון– הרב ה יום בממונות וסוגיה פ״ש

שבת– ליל רשת ד כלילי הרב

ותיקין שחרית (הנץ– 05: 57 ) 04: 47

שני מניין שחרית (ק״ש08: 36 ) 08: 15 בשבת תהילים

– ם לילדי חז״ל מדרשי כלילי הרבנית 15 10: ישראל אהבת כנסת בית 16: 00

בגמרא– גברים שיעור בוקובזה משה 10: 45

שיעור כלול הכל - בוקר כלילי10: 45כולל רב החינוך-ה בס' נשים

גדולה מנחה 13: 10 שמואל- ספר עסיס הרב 09: 00 א יום

– בחסידות שיעור גרינברג הרב 16: 45 דרוקמן– הרב תורת ישי הרב 10: 00 א יום

שיעור סבג אשר הרב מאת 30 17: יהודית– תודעה שמלוב הרב 11: 00 א יום

קטנה מנחה 18: 15 פסחים– מסכת אלרן הרב 09: 15 ב יום

שלישית סעודה 18: 50 שמואל- ספר אוהד הרב 10: 15 ב יום

שיחה– כלילי הרב 19: 20 וחלב– בשר הל' יזהר הרב 11: 15 ב יום

מוצ״ש ערבית 19: 55 חסידות– גרינברג הרב 09: 00 ג יום

אמת– שפת כלילי הרב מאיר הרב חז״ל– מדרשי 10: 00 ג יום

החול בימות תפילות זמני שמלוב הרב שבוע– פרשת 11: 00 ג יום

מוקדמת שחרית )(קורבנות 05: 45 קידושין- מסכת כלילי הרב 09: 00 ד יום

(קורבנות נץ )שחרית 05: 15 זוהר- תומר הרב 10: 00 ד יום

)קורבנות שלישי מניין שחרית ( 08: 00 שמלוב הרב - אבות פרקי 11: 00 ד יום

באקווריום גדולה מנחה 13: 15 שבת– מסכת רון הרב 09: 15 ה יום

מנחה מוקדמת המדרש בבית 14: 30 הלכה– רחמני הרב 10: 15 ה יום

(פתח קטנה )מנחה 19: 00 שבוע– פרשת גרוסמן הרב 11: 15 ה יום

ערבית 50 9: 1 הודעות

ב בצהרים שבת אצלנו יתארח סב אשר הרב אג מנחה לפני שיעור ויעביר לציון בראשון המוריה הר קהילת רב

בשעה15: 30: נושא ב הזה בזמן ירושלים של ההלכתיות המשמעויות

שוהם אופק ע״פ הזמנים - מספר עלון 693

ל0527974910 מסרון לשלוח נא העלון לקבלת

להפיץ! מוזמנים

ש כניסת בת: 19: 03 שבת: יציאת 20: 06: (ר״ת20: 38 )

דרוש ים לפרש ות בחוקותי בהר

בחוקותי לפרשת קצר דרוש

פרש בחוקותי ת בברכות פותחת ה מצוות את.'נשמור ו במידה אינו ה מצוות על השכר הרי התקשו: מהמפרשים 'והרבה

הלכות ב בהרחבה הרמב״ם שביאר כ פי - רוחני אלא גשמי

ח– פרק פ תשובה ואם כן מדוע אומרת: התורה בחוקותי "אם

אז תלכו" גשמית לברכ?"ה "תזכו י

לנו מבטיחה התורה מה בברכות. נתבונן? הבה

א. : עצום כלכלי שפע " נָה וְנָתְ ם תָ עִּ בְ יכֶם מֵ גִּשְ י תִּ וְנָתַ יִּש דַ לָכֶם יג שִּ וְהִּ יֹו: רְ פִּ ן יִּתֵ ה דֶ שָ הַ וְעֵץ יְבּולָּה ץ רֶ אָ הָ כֶם מְ לַחְ ם וַאֲכַלְתֶ ע זָרַ ת אֶ יג יַשִּ יר ּובָצִּ יר בָצִּ ת אֶ

" יאּו תֹוצִּ ש דָ חָ נֵי פְ מִּ ן וְיָשָ ן נֹושָ ן יָשָ ם וַאֲכַלְתֶ לָשֹׂבַע…

ב. לֹום שָ י תִּ וְנָתַ כֶם. צְ רְ אַ בְ ח לָבֶטַ ם תֶ בְ "וִּישַ: ביטחון ן מִּ עָה רָ יָה חַ י בַתִּ שְ הִּ וְ יד חֲרִּ מַ ין וְאֵ ם תֶ כַבְ ּושְ ץ רֶ בָאָ

כֶם צְ רְ אַ בְ עֲבֹׂר תַ לֹׂא ב רֶ וְחֶ ץ רֶ אָ."הָ

. ג נֵיכֶם לִּפְ לּו וְנָפְ אֹׂיְבֵיכֶם ת אֶ ם תֶ פְ דַ "ּורְ: צבאית עוצמה בָבָה רְ כֶם מִּ ה אָ הּומֵ אָ מֵ ה שָ חֲמִּ כֶם מִּ פּו דְ וְרָ ב: רֶ לֶחָ

ב רֶ לֶחָ נֵיכֶם לִּפְ אֹׂיְבֵיכֶם לּו וְנָפְ דֹׂפּו."יִּרְ

ד. : ה" וקרבת 'שכינה כֶם תְ אִּ י יתִּ רִּ בְ ת אֶ י ימֹׂתִּ …וַהֲקִּ כֶם תְ אֶ י שִּ נַפְ גְעַל תִּ וְלֹׂא כֶם תֹוכְ בְ כָנִּי שְ מִּ י תִּ: וְנָתַ

ל- לָכֶם י יִּיתִּ וְהָ כֶם תֹוכְ בְ י תִּ לַכְ הַ תְ ֵוְהִּ יּו הְ תִּ ם תֶ וְאַ ים ֹלהִּ

לְעָם."לִּי עוד צריך מה המשיח! ימות השיא. של השיא זהו? לכאורה

נוספת בנקודה מסתיימת הברכות פרשת: אולם

- ה 'אֲנִּי יֹת הְ מִ יִּם רַ צְ מִּ ץ רֶ אֶ מֵ כֶם תְ אֶ י הֹוצֵאתִּ ר אֲשֶ יכֶם ֱֹלהֵ

עֻלְכֶם מֹׂטֹׂת בֹׂר שְ וָאֶ, ים עֲבָדִ ם לָהֶ. מִּיּות קֹומְ כֶם תְ אֶ וָאֹולְֵך

מצרים ביציאת כבר לכאורה פרקנו זו מעלינו המצרים עול שלה הסופי השלב ולא הגאולה של הפתיחה נקודת, היתה

בסוף נזכרת היא? ומדוע

רומז שהכתוב נראה שי מצב להיות שיכול היה שפע לנו

– וניסים בתוכנו שכינה ואפילו צבאית, עוצמה כלכלי,

בפנימיותנו משועבדים נהיה אנו עדיין זאת ולמרות לתרבות

לא עדין. לנו חיצונית ש זרה נצא לגמרי לחירות! אנו עדיין

נ ביט בהכנעה על עדיין ו המעוותת המצרית תרבות נ רכי ן ראש

ל ו אחרות תרבויות נ נס ה אותם! לחקות באמת לחירות יצאנו לא עוד כל מזה, השתחררנו שלא עוד וכל

לטימיון לירד. ח״ו עלולות הללו ות הברכ כל –

ואולי ל רומז הכתוב לתת מבטיח שהקב״ה מה כל: מכך יותר

- לנו ה- וקרבת ביטחון צבאית עוצמה כלכלי, 'שפע כדי הוא

ביטחון שנקבל בתרבות שלנו, בזהות ונתגאה זקופים עמוד ונ! שלנו ובערכים שלנו בתורה שלנו,

" המצוות על על״שכר כלל כאן מדובר לא זה, לפי על אלא,

ובמצוותיו: ה' בחוקי לילך שרוצה למי -לוהית עזרה אם

קשה אבל אחרי, לילך תרצו אם תלכו, בחוקותי לכם אין כי

שעבוד ב כלואים עדיין אתם כי עצמי, ביטחון לכם נפש י תחת

זרה– תרבות עול – שפע כזה עוצמה, כזו לכם אתן אני

של הסופי השלב זה ו העול. את לשבור ביטחון שתקבלו

באמת! הגאולה העולם לכל אלא לנו רק לא ברכה תהיה. וזו

בשיא נמצאת הכלכלה אכן בו בדור נמצאים שאנו תחושה, יש את ויותר יותר חווים אנו וגם הצבאית, העוצמה גם וכך

את לקחת צריכים אנו לאן ה'. קרבת? הזו הברכה להגיע

ל אותנו שתשחרר פנימית לחירות התגאות בני בהיותנו

בתורה לשמוח ויעקב, יצחק אברהם בתפקידנו ולשמוח

קדוש וגוי כהנים ממלכת! להיות

המלך דוד: וכדברי בֹוש אֵ וְלֹׂא ים לָכִּ מְ נֶגֶד יָך עֵדֹׂתֶ בְ ה רָ בְ. וַאֲדַ

כך הברכות פרשת: מסתיימת

עֻלְכֶם מֹׂטֹׂת בֹׂר שְ וָאֶ. מִּיּות קֹומְ כֶם תְ אֶ וָאֹולְֵך

דרוש עיוני הר ב לפרשת

כספים שמיטת מצוות בין קשרו לו, א גיטין מסכת ב חכמים (מהתורה קרקעות שמיטת:)לבין שמוט- השמיטה דבר "וזה אומר: רבי "…תניא: בשתי ואחת קרקע שמיטת אחת מדבר: הכתוב שמיטות

קרקע- משמט שאתה בזמן כספים. שמיטת אתה

קרקע- משמט אתה שאי בזמן כספים, משמט אתה אי

כספים. משמט ל כוונה לכאורה קרקע"? "שמיטת מהי תחילת שב מצווה

: הפרשה דְָך שָ לַה בָת שַ ץ רֶ לָאָ יֶה יִּהְ בָתֹון שַ בַת שַ ת יעִּ בִּ שְ הַ נָה 'ּובַשָ

צֹור קְ תִּ לֹׂא ירְָך צִּ קְ יחַ פִּ סְ ת אֵ: זְמֹר תִ לֹא מְָך וְכַרְ ע זְרָ תִ לֹא ץ רֶ לָאָ יֶה יִּהְ בָתֹון שַ נַת שְ צֹׂר בְ תִּ לֹׂא נְזִּירֶָך נְבֵי עִּ ת: וְאֶ

תֶָך וְלַאֲמָ דְָך ּולְעַבְ לְָך לָה כְ לְאָ לָכֶם ץ רֶ אָ הָ בַת שַ ה יְתָ וְהָ ר אֲשֶ יָה וְלַחַ תְָך מְ הֶ וְלִּבְ: מְָך עִ ים גָרִ הַ בְָך ירְָךּולְתֹושָ כִ וְלִשְ לֶאֱכֹׂל תָּה בּואָ תְ כָל יֶה הְ תִּ צֶָך רְ אַ. בְ

האיסור ב לעבוד יעית השב שנה את להפקיר והמצווה בשדה

האדמה– פירות נקרא שמיטה ים וכך. בפרשת כתוב

: משפטים תָּה בּואָ תְ ת אֶ תָ פְ סַ וְאָ צֶָך רְ אַ ת אֶ ע זְרַ תִּ נִּים שָ ש. וְשֵ

ת יעִּ בִּ שְ וְהַ נָה טֶ מְ שְ תִ עַמֶָך יֹׂנֵי בְ אֶ לּו כְ וְאָ תָּה שְ. ּונְטַ

בלשוננו״שנ ואכן ה ת שמיטה" השביעית השנה. נקראת כספים– שמיטת שמצוות דורש בגיטין רבי זה, לפי בה

ללווה שנתן ההלוואה על מוחל המלווה הפירעון זמן שהגיע כ לפרוע– לו היה ולא השמיטה סוף לפני למצוות קשורה לקרקע שמיטה לעשות מצווים שאנו בזמן קרקעות: שמיטת

– הפירות– את ולהפקיר לעבוד שלא גם לעשות מצווים אנו

וכך כספים. שמיטת רש״י. שיטת

ט, ב- ויובל שמיטה (הלכות הרמב״ם אולם כך לא מפרש. ג) שנת אלא השמיטה שנת אינה קרקעות" "שמיטת לדעתו

היובל, : לבעליהן הקרקעות חוזרות בה אלא בשביעית התורה מן נוהגת כספים שמיטת אין

בזמן קרקע- שמיטת שם שיש, נוהג שהיובל שהרי

הוא קבלה זה ודבר. , כסף בלא לבעליו הקרקע ישוב

חכמים: אמרו קרקע משמיט שאתה בזמן )(=ביובל אתה לארץ בחוצה בין בארץ בין מקום, בכל כספים, משמיט

משמיט אתה אין )(=יובל קרקע שמיטת שם שאין ובזמן

בארץ אפילו בשביעית. כספים לא כלל השמיטה שבשנת יפה, אומר הרמב״ם שומטים את

אלא הקרקע שובתים אמנם הקרקע. מעבודת אדם ה אינו

עובד ומפקיר פירותיו את שומט והוא בקרקע השביעית ה בשנ – מידיו הקרקע "שמיטת שלו! נשארת הקרקע אולם "אותם,

עצמה הקרקע את מידו מוציא כשהוא ביובל, רק נעשית

השדה את קנה הוא שממנו לבעלים אותה. ומחזיר

המילה מוזכרת לא ביובל הרי הרמב״ם: על הקשו המפרשים

השמיטה שנת על בתורה: וזכרת מ השמיטה "שמיטה"? ונתשתה תשמטנה?""והשביעית

החזרת של במצווה נעמיק הבה הרמב״ם שיטת את להבין כדי

ביובל: הקרקעות ומכר מנכסיו ירד אדם מדבר? הכתוב במה דבר לו נותר לא ולבסוף ביתו את מכר כך ואחר מטלטליו, את

אחוזתו– שדה את גם למכור והוזקק הוא ישב שבה הנחלה

והקונה– אבותיו. וכל לא לקנות יכולות לו שיש גדול, עשיר

אחוזה– שדה גם אלא בתים רק ולא מטלטלין רק אותה קנה לבעליו השדה את להחזיר יצטרך הוא היובל שבשנת בידיעה חרש רבות, שנים בה ישב הקונה שילם). גם לכך (ובהתאם

משפחתו שם עם בכניסה שלט תלה וקצר, . וזרע שכנים ה שנת מגיעה והנה שם. וגדלו נולדו שלו והילדים אליו התרגלו

למוכר אותה ולהשיב הקרקע את לפנות נדרש והוא. היובל

העני– המוכר לטובת העשיר הקונה של הפינוי מעשה אינו

קל! מעשה ידע מראש שאמנם שדה מידיו לשחרר צריך אדם השקיע אליה, התחבר כבר הוא אבל קצוב, לזמן שלו שהיא

חייו רוב בה! את חי אף לפעמים ו בה, את יתנה והוא זאת, למנוע ירצה מראש שהעשיר אפשר תנאי ש״כל מחשבה מתוך לצמיתות, במכירה המכירה

שבממון– בתורה– שכתוב מה על מתנה אפילו קיים."תנאו

אצלו הקרקע את להשאיר כדי שונות מניפולציות! ויעשה

הכרחי קשה לו יהיה לא שהדבר, כדי שכבר במהלך

שנה החמישים כור יז הוא לפי. באמת שלו אינה שהקרקע הקרקע מעבודת השביתה ממצוות מרכזי שחלק אפשר זה,

נפשית הכנה היא הפירות, הפקרת וחובת שביעית, שנה בכל

את תשמט אתה שנה כל אם. היובל לשנת הפירות הרי מידך,

כך– עושה שאתה פעמים שבע שאחרי קומה לעלות תוכל

בקלות ולשמט הקרקע את גם העני לבעליה אותה! ולהשיב של לקושי מתייחסת שהיא בעת התורה, אומרת כך ועל הטמון הכלכלי והסיכון שלמה שנה בקרקע העבודה מניעת

: בה רּו תֹׂאמְ י: וְכִּ וְלֹׂא ע נִּזְרָ לֹׂא ן הֵ? ת יעִ בִ שְ הַ נָה בַשָ נֹאכַל ה מַ נָה בַשָ לָכֶם י כָתִּ רְ בִּ ת אֶ י וְצִּּוִּיתִּ נּו! תֵ בּואָ תְ ת אֶ נֶאֱסֹׂף ת אֵ ם תֶ עְ נִּים. ּוזְרַ שָ הַ לִּשְֹלש ה בּואָ תְ הַ ת אֶ ת וְעָשָ ית שִּ שִּ הַ נָה שָ הַ עַד ן יָשָ ה בּואָ תְ הַ ן מִּ ם וַאֲכַלְתֶ ינִּת מִּ שְ הַ נָה שָ הַ

כֵר מָ תִ לֹא ץ רֶ אָ וְהָ ן יָשָ לּו תֹׂאכְ תָּה בּואָ תְ בֹוא עַד. ת יע שִּ תְ ִּהַ כֹל י! ּובְ דִ מָ עִ ם תֶ אַ ים בִ וְתֹושָ ים גֵרִ י כִ ץ רֶ אָ הָ לִי י כִ תֻת מִ לִצְ

ץ! רֶ לָאָ נּו תְ תִ גְאֻלָה כֶם אֲחֻזַתְ ץ רֶ אֶ מדוע מסביר גם הוא ברכה, שתהיה מבטיח רק לא הקב״ה שאתה תרגיש שלא שנים. לשבע אחת לזרוע שלא חשוב כ״כ לצמיתות שלו הקרקע את למכור לעני תגרום ולא! הבעלים,

והאמונית– והרוחנית הנפשית ההכנה היא השביעית השנה

! ליובל שמיטה– נקראת השביעית השנה לכן "מכינה היא כי

היובל של הקרקעות."לשמיטת

זה רבי לדברי הרמב״ם של ההסבר! עומק

– כספים שמיטת את שתלה רבי דברי את יותר עוד נבין עתה

. קרקעות משמיטת יותר עוד קשה כספים: שמיטת ביובל קרקעות בשמיטת שהרי הקנייה בעת מראש יודע אדם ה של שנים מספר קנה אלא קרקע, קנה באמת לא שהוא

""תבואות, עד כבעלים, בקרקע לעבוד יכול שהוא דהיינו

הוא אמנם קנה. לא מעולם הוא הקרקע את אבל היובל,

התקשר נפשית כספו את מפסיד באמת לא הוא אבל למקום, שנים. למספר הקרקע את השכיר רק הוא מראש שהרי

לחברו הלווה אדם כספים בשמיטת אולם ואותו, כספו את את מידו ולשמט לשחרר מצווה הוא בחזרה. מקבל לא הוא קשה וזה חברו! על לו שיש הממוני השיעבוד את שלו! הכסף

! ביותר שאנשים ראו חז״ל ואכן את לקיים תקשים מ ות מצו

על ושוב שוב והתייחסה הדגישה בעצמה והתורה. ההלוואה

: כך צְָך רְ אַ בְ יָך עָרֶ שְ ד חַ אַ בְ יָך חֶ אַ ד חַ אַ מֵ יֹון בְ אֶ בְָך יֶה יִּהְ י כִּ

ה- ר 'אֲשֶ ת אֶ פֹץ קְ תִ וְלֹא לְבָבְָך ת אֶ ץ מֵ אַ תְ לֹא לְָך ן נֹׂתֵ יָך ֱֹלהֶ

עֲבֵט וְהַ לֹו יָדְָך ת אֶ ח תַ פְ תִּ פָתֹׂחַ י כִּ. יֹון בְ אֶ הָ יָך חִ אָ מֵ יָדְָך לֹו ר סַ יֶחְ ר אֲשֶ סֹׂרֹו חְ מַ י דֵ נּו יטֶ עֲבִּ. תַ בָה רְ קָ לֵאמֹר לִּיַעַל בְ לְבָבְָך ם עִ בָר דָ יֶה יִהְ פֶן לְָך ר מֶ שָ הִ

ה טָ מִ שְ הַ נַת שְ בַע שֶ הַ נַת שְ וְלֹׂא יֹון בְ אֶ הָ יָך חִּ אָ בְ עֵינְָך עָה וְרָ

א טְ חֵ בְָך יָה וְהָ ה' ל אֶ עָלֶיָך א רָ וְקָ לֹו ן תֵ. תִּ

לֹו תְָך תִ בְ לְבָבְָך ע יֵרַ וְלֹא לֹו ן תֵ תִ נָתֹון זֶה הַ בָר דָ הַ גְלַל בִּ י כִּ

ה- כְָך 'יְבָרֶ ל דַ יֶחְ לֹׂא י כִּ יָדֶָך: לַח שְ מִּ כֹׂל עֲשֶָךּובְ מַ כָל בְ יָך ֱֹלהֶ

ח תַ פְ תִ פָתֹחַ לֵאמֹׂר צַּוְָך מְ י נֹׂכִּ אָ כֵן עַל ץ רֶ אָ הָ ב רֶ קֶ מִּ יֹון בְ אֶ

יָדְָך ת אֶ צֶָך רְ אַ בְ יֹׂנְָך בְ לַעֲנִּיֶָךּולְאֶ יָך חִּ. לְאָ

פרוזבול לתקן הוצרך, שהלל קשה הדבר היה כך כדי, עד כספים לשמיטת עוקף כביש! שיהיה

כמו קרקעות. בשמיטת תלויה כספים שמיטת ואומר: רבי בא שהאדם כדי שנה חמישים של חינוכי מערך בנתה שהתורה

כך הקרקע, את לשמט מסוגל יהיה יש חינוכי תהליך ואמוני

דהיינו, הכספים שמיטת את! שיאפשר ביובל מבין שאדם כמו

קצוב, לזמן רק היא מראש שקנה שהקרקע הכספים גם כך

לאדם שיש ומבחינת, השנים שבע למשך בידו פיקדון הם

דין ית ב – השביעית השנה בסיום שמיא מחדש דן מעלה של

שאומר וזהו. השמיטה של הבא במחזור האדם עם יהיה מה

כסף קיבלת ". ה-להיך יברכך הזה הדבר בגלל 'כי: הפסוק "

ב רב ב ואם הקודמות, שנים דין ית דברים בו שעשית רואה

ראויים– הבאות השנים לשבע אותך יברך! הוא

כמו קרקעות. לשמיטת הכספים שמיטת של החיבור זהו

- לצמיתות נמכרת לא שהארץ הכספים גם כך לאדם ניתנים ה

עליהם דנים שנים שבע בכל אלא לצמיתות, נתנו לא מלמעלה

ת מצוו. קיום מחדש א מזכה הכספים שמיטת האדם ת בדין

מעלה של בב״ד השמיטה בסיום. שנעשה

שלום שבת

כליל הרב י

לחיילי שברך מי לישראל ההגנה צבא כל את וינצור וישמור יברך הוא ויעקב יצחק אברהם הקדושים אבותינו שברך מי וערי ארצנו משמר על העומדים הביטחון, כוחות ואנשי לישראל הגנה צבא חיילי

- ביבשה הערבה, לבוא עד הגדול הים ומן מצרים, מדבר ועד מהלבנון לוהינו,

אויבינו את ה' ייתן ה, הקהיל חיילי כל את ובכללם העולם, ובכל ובים באוויר חיילינו את ויציל ישמור הוא ברוך הקדוש לגמרי, לפניהם נגפים עלינו הקמים רווחה ברכה וישלח וגופם, ברוחם ויחזקם ומחלה, נגע ומכל וצוקה, צרה מכל ישועה בכתר ויעטרם לגמרי, תחתיהם שונאינו ידבר ידיהם, מעשי בכל והצלחה

ניצחון ובעטרת

כולם וישובו גדולים, וניסים ולישועה לברכה ויזכו יצלח, בידם ה' וחפץ מוחלט,

ה- "כי הכתוב: בהם ויקוים ונפשם, בגופם בריאים 'לשלום עמכם ההולך לוהיכם

אמן ונאמר אתכם", להושיע אויבכם עם לכם. להלחם

ישראל עם על תפילה

ו- -לוהינו ה מלפניך רצון 'יהי עמך כל ועל עלינו רחמים שתתמלא אבותינו, לוהי

רעתנו. מבקשי כל ומכף ושונאינו אויבינו כל מיד ותושיענו ותצילנו ישראל, ותן הרשעה כל את ולהשמיד לאבד וחכמה אומץ תעוזה, עוצמה, רוח, שאר למנהיגנו ותוליכנו צווארנו מעל הגויים עול ושבור ובסביבותינו. בארצנו תהיה שלא עד ישראל ם עִּ יחד העולם מכל ישראל אוהבי ויצטרפו בארצנו. קוממיות מהרה

הכתוב בנו ויתקיים: . עוול עושי מכל הארץ את ותנקה שמך. למען קרננו להרים

חולי לכל שלמה רפואה נא שלח ו ברחובותינו". צווחה ואין יוצאת ואין פרץ "אין

ופצועי. ובנפש בגוף ישראל עמך כל תפילת שומע אתה כי תחינתנו, לקול נא ושמע

. תפילה שומע ברוך פה.

---

נשלח על ידי: האחדות הכוללת
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות