השמיטה בשנת הפסח חג
יעקוטה בת עלושה נשמת לעילוי
נשמת לעילוי שמואל בן ראובן
נשמת לעילוי סעדיה בן שמואל
וערך: כתב טרבל אליהו סי
גם הפסח חג את לחגוג זוכים אנחנו השנה האמיתית החירות את ולהרגיש היציאה ו
לחירות מעבדות מצרים ביציאת שהתחילה ו השלמה. לגאולה עד איתנו ממשיכה 1
מצרים מיציאת יותר מתרחקים אנו כך עובר, שהזמן שככל לחשוב מקום היה. לכאורה
פחות להיות השנים עם הופכים בפרט וההגדה הסדר וליל. רלוונטיים
להפך בדיוק! היא האמת אבל את פועלים במציאות. הזמן כל נמצאים הזמנים וכל החגים כל
בזמן מסויימת, ובעת הקרקע, לפני מתחת ורוכשים פעולתם
עומקם ואת כוחם את מגלים החוצה, יוצאים הם. מסויים,
תמיד היא אלא שהיא כמו נשארת לא עם פ אף המציאות למעשה, מגלים אנחנו הפסח חג את חוגגים כשאנחנו שנה כל מתקדמת,
טפח2. עוד
יצי אותה פעמי חד אירוע הייתה לא מצרים את אירוע אלא
אומרים שאנחנו כמו כולה, המציאות פני את ששינה סטורי הי פסח3: של בהגדה
נטויה ובזרוע חזקה ביד משם, . וקינו אל ה' ויוציאנו במצרים, לפרעה היינו "עבדים בנינו ובני ובנינו אנו הרי ממצרים, אבותינו את הוא ברוך הקדוש הוציא לא ואילו
במצרים לפרעה היינו ". משועבדים
חלילה אם ישראל עם את מוציא היה לא הוא ברוך הקדוש
לחרות ממצרים עמוק, עבוד בש נשאר היה כולו העולם כל עולם,
והולכת היא נמשכת "הגאולה 1 פעולת פוסקת, שאינה אחת פעולה היא השלמה העתיד וגאולת מצרים גאולת
גואלים ואליהו משה המסבות. בכל יה פעולות את פועלת והיא במצרים החלה אשר הנטויה, והזרוע החזקה היד את הוא מקשיב ישראל ורוח החטיבה. את ממלאים יחד הם והחותם הפותח והגומר, המתחיל אחת, לגאולה הם
וטובה" במלואה הישועה קרן צמיחת מלא עד המסבות מכל ההולכות הגאולה, פעולות של התנועות. קול
כח פסקה ותחייתו ישראל 'אורות
ומקום זמן, חיים, של ונקודה, פינה בכל במילואה היא חיה האלהית האידיאליות בכל. הוא חבוי, ן העליו "הקודש 2 זהרי כל על תעלומה הפועל המסתיר, מסוה אם כי איננו החול תוכן ובקוטן. בגודל תכלית לאין ותולדותיהם ומקוריהם
פנימה חיינו ובמלא נשמות במלא עולמים, א במל והולכים מפכים המה ד' שמנועם והחביבים, הנחמדים החיים של האורה אותנו היא מלבבת נראה הנה חמדותיה, בכל הקדושה והאורה הלוט פני את מגלה הצעיף, את ומסיר במועדו בא הקודש תענוגים בריווי עדן, רום מתמלא ולבבנו וטובו, ה' על מתענגים והננו מתענוגיה, משוך נחת אותנו מרוה שיחיה בנעימות
תתענג אז ד "'על
תשסז איגרת הראי״ה 'אגרות
3 היינו "עבדים פסח של "הגדה
הגאולה
היא נמשכת
גאולת והולכת
וגאולת מצרים העתיד
היא השלמה
אחת פעולה
פוסקת שאינה
העולם חיי כל ה, אנושיים כסדרם ממשיכים היו תורה מתן ללא הנמוכים. הפשוטים, 4
הנקודה את מדגיש מפראג המהר״ל מבחינה השתחרר רק לא ישראל עם בה הפנימית
מהותי5: באופן אלא ממצרים, חיצונית
מקשים, יש " מצרים מלכות שונה) (במה שנא דמאי מלכויות, בשאר משועבדים אנו הרי היציאה, לנו הועיל מה עד בתוכם) (בעצמיותם, בעצם הטוב קיבלו ממצרים ישראל יצאו כאשר כי הם! הבאי ודברי מלכויות? משאר
המעלה– וזאת מעלתם, מצד חורין בני להיות בעצמם ראויים שהיו בני להיות ראויים שהם לישראל עצמית
דבר ידי על להתבטל יכול לא ע קבו שהוא (דבר כלל עצמי דבר יבטל לא מקרי ודבר מעלתם, עצם מצד. חורין
עם בעצם חורין בני שהם הזאת ה המעל ישראל על עדיין כי )זמני
ישראל את הוא ברוך הקדוש שהוציא אחר כי במקרה. עבוד הש שנאמר מלכים אף אלא עוד ולא חורין, בני אותם ונתן: ממצרים
השם זה קדוש" וגוי כהנים ממלכת לי תהיו ואתם ו') יט' (שמות
("בני)"חורין בזה שיש והחשיבות והמעלה בעצם. לישראל הוא
ישראל חכמי אומרים ולפיכך במקרה. שהוא בגלותם נתבטל לא בעצם ישראל שקנו והחשיבות המעלה מצד וזה בגלותם. אף א') עמוד קיא (שבת הם" מלכים בני ישראל "כל
כלל במקרה נתבטל ". לא
בני אלא מעבדות, שהשתחררו חורין בני רק א ל אמיתיים, חורין לבני נהפכנו יציאה באותה
חורין בני של נשמה עם חורין חורין בני בגופנו, ברוחנו, נפשנו, בנטיית חורין בני, רוח שקיבלנו כיוון לעולם, שיעבוד לאותו יותר נחזור לא תוכנו, בתוך בעצמיותנו, חדשה
חורין בני רוח. של
רק חורין, בני באמת שאנו הזאת בנה מהה רק לנבוע יכולה החירות של הזאת המגמה להוציא יצליח לא לעולם הוא כוחותיו הם מה ידע לא אדם אם ותפקידנו. ערכנו מהבנת
שלמה בצורה הפועל אל, אותם המתוקנת. בצורתם 6 אותם להוציא יצליח לא לעולם ואופיו תכונותיו את מכיר שלא עם שלם, בעם וחומר וקל
השלמה בצורה הפועל אל מהכוח. שלהם
4 חיי סדר וכל כולו העולם כל הרי תורה, למתן עולם, לחרות ממצרים, אבותינו את הקב״ה הוציא לא "אילו
במצרים פרעה לאותו השעבוד נשאר היה וכך השתנות. בלי מקומם על נשארים היו ". האדם
של הגדה ראי״ה, עולת רסח עמוד 'פסח
5 סא פרק ה' 'גבורות
6 בלתי הוא וזה לאחר משעובד הוא זה שבמקרה מה מעמדי, הבדל רק איננו החורין לבן העבד שבין "ההבדל
. משועבד הנ הרוח אות ה היא הצביונית החירות. נאמן להיות ידה על מתרומם בכלל העם וכן שהאדם שאה, י
ש הנפשית לתכונה שלו, הפנימית לעצמיות אל צלם ל כזאת ובתכונה בקרבו אשר וק, ים את להרגיש לו אפשר
שהם מגמתיים, חיים בתור חייו חייו תוכן אין שלעולם העבדות, של הרוח בבעל כן שאין מה. ערכם את שווים שליטה איזה עליו השולט האחר אצל ויפה טוב שהוא במה אם כי העצמית, הנפשית בתכונתו מאירים והרגשתו
מוסרית– שהיא בין רשמית א שהי בין שהיא וטוב יפה שהוא מוצא שהאחר ". במה
רמד עמוד פסח של הגדה ראי״ה 'עולת
למצ יכולים אנו שרוחו משכיל עבד א ו
בן- ולהיפך חירות, מלא הוא שרוחו חורין
עבד. של רוח הוא
את לנו נתן הוא טבענו, הוא מה אופיינו הוא מה ללמוד אפשרות לנו נתן הוא ברוך הקדוש
הוא ברוך הקדוש בה הקדושה התורה פנימיות את ישראל לעם מגלה. נפשו 7
להיות לו שגורמים דברים חיצוניים, בדברים עסוק הוא תורה לומד לא אדם כאשר כלומר,
הדברים לו, לא בדברים שקוע הפנימי שלו העצמי הכח עצמיותו, כח את מדלדלים, הללו
שלו הפנימי ה״אני". שלו,
אנשים של ה מחשב דפוס לעצמנו מאמצים אנחנו האלה, לקולות מקשיבים כשאנחנו
שאילול אנחנו, לא שהם א אחרת פועלים אחרת, חושבים היינו. הם
חוסר הוא מה הבנה מחוסר בעיקר נובעת לעצמנו הזאת, ההקשבה מי לנו, שיש הכח
מה באמת, אנחנו יכולתנו. ומה בתוכנו טמון
בדיוק נקודה ואותה עצמו את מכיר היה ישראל עם אילו כולו, ישראל בעם גם, קיימת
כאלה חיצוניים" "קולות לעצמו לאמץ צריך היה לא הוא אופיו, את מהותו, את מכיר
האופי מה ללמוד חייבים לעשות, מה הזמן כל לו שיגידו שנוכל כדי הישראלית האומה של
הפועל אל מהכח אותה. להוציא התורה לימוד ידי על רק היא זאת לעשות היחידה. הדרך
כל- לחשוב יכולים היינו לא התורה שבלעדי כל-כך גדול הוא ישראל עם של הכח רחוק, כך
ה לשאוף, יכול הוא אליה ביותר הגדולה המטרה מה היום מישהו שואלים היינו אם היה א ו
"הלוואי גנון: בס משהו לנו אומר הממשלה טיס/מנהל/ראש ואהיה
. ."'וכו תפקידים הם שאלה כמובן
לה באנו ולא חשובים מעיט לדברים השאיפה אבל מערכם,
מי ההבנה מחוסר נובעת הללו
נשמה היא מה יהודי, הוא
כוחה מה. יהודית,
לשאיפה להגיע יכול יהודי רק
יות לה שיכולה ביותר הגבוהה להיות והיא כולה, האנושות בכל כך כדי עד עולם, של בריבונו דבק
הנבואה למעלת מגיע, שהוא עם המפגש היא הזאת המעלה שנשמת מי רק יהודי, רק להגיע יכול זו למעלה העולם, והיה שאמר מי הוא, ברוך הקדוש
כל הזו המטרה לעומת חיים, נשמת בו נפח בעצמו הוא ברוך שהקדוש בקרבו, אלוקים הוא איך היא השאלה אלא עושה, האדם מה משנה זה אין מתגמדות, האחרות המטרות האם בתוכו? נמצא ממש הוא ברוך שהקדוש מבין, הוא האם עושה, שהוא מה את עושה
ורגע רגע כל אותו שמחיה מי שיש מאמין? הוא
חורין בני חורין, בני אנחנו כאשר רק להגיע יכולים אנחנו הזאת למעלה השעבודים מכל
להיות ומי להיות מה להיות איך ל. נו שאומרים השעבודים מכל החיצוניים,
אנחנו כאשר ולמעשה וכוחותינו, לעצמנו מתכחשים אנחנו הגדולה, נשמתנו מ מתעלמים
באמת חופשיים. איננו
ה הרוחני הצד את לעורר לתורה, אחת מגמה "יש 7 ר ס ויהיה קדושות, במושכלות עסוק שיהיה שבאדם, עליון
בהמי משיקוע " עצ. מיותו כח את שמדלדל גופני,
ה סעיף ו' פרק התורה 'אורות
יצאנו כאילו עצמנו את רואים ממש אנחנו בו בלילה דווקא הסדר, בליל דווקא לכן
איתנו8 ממש נמצאת, ממצרים. השכינה
לירושלים המקדש, לבית לעלות בפסח זוכים היינו קיים היה המקדש כשבית פעם, אומנם
הפסח קורבן את ש. ם לאכול
: שנאמר9 כמו
בְּּחַּג יִבְּחָׁר אֲשֶׁר בַּּמָּׁקוֹם אֱלֹהֶיךָׁ יְּהוָׁה פְּּנֵי אֶת זְּכוּרְּךָׁ כָׁל יֵרָׁאֶה בַּּשָּׁׁנָׁה פְּּעָׁמִים "שָׁׁלוֹשׁ
ַּּהַּמ רֵיקָׁם. יְּהוָׁה פְּּנֵי אֶת יֵרָׁאֶה וְּלֹא הַּסֻּכּוֹת וּבְּחַּג הַּשָּׁׁבֻעוֹת וּבְּחַּג צּוֹת "
שכחנו כְּהִלְּכָתָם" כְּסִדְּרָםּומּוסָפִים תְּמִידִים קורבנות," הם מה אותו לאכול צריך מיוחדות, שלו ההלכות כמה עד הפסח, קורבן הוא מה שכחנו ובפרט
ישראל בעם לאחדות גורם הזה ה. קורבן כמה שבור, ולא שלם מבושל, ולא צלי
פסח10 קורבן הלכות את עמוק במבט קוק הרב מסביר כך:
" בלילה" אלא נאכל אינו. הפסח
מצרים שביציאת כיוון היא בלילה, הפסח את אוכלים שאנחנו הסיבה ישראל "עם", נוצר
8 עמוד יב' דף בשבת הגמרא פי על ארמי, בלשון בהגדה לפתוח שתיקנו הטעם להסביר אפשר עניא, לחמא "הא
הוא ברוך (הקדוש לשלם" ידכירנך "רחמנא תפילה: בלשון אומר היה החולה, את מבקר כשהיה אלעזר רבי ב',
לפי ארמי, בלשון צרכיו אדם ישאל אל לעולם יהודה: רב אמר שהרי זה, על הגמרא ומקשה לשלום). יזכרך שנאמר עימו, שהשכינה חולה (שונה) שאני הגמרא, ומתרצת ארמי. בלשון (מבינים) מכירים השרת מלאכי שאין
להכניס השרת, מלאכי של לסעד זקוק אצלו המתפלל שאין ונמצא דוי", ערש על יסעדנו "ה' ד'): מא' (תהילים
תיקנו ולכן ובעצמו. בכבודו הוא ברוך הקדוש נמצא מד מע שבאותו כיוון הוא, ברוך הקדוש לפני תפילתו הוא ברוך שהקדוש ) מ: (שמות בזוהר שכתוב מה להדגיש ארמי, בלשון ההגדה שבתחילת הראשונה הפסקא
עימנו השכינה כי השרת, במלאכי צורך כל לנו ואין בניו, מפי מצרים יציאת סיפור לשמוע יבוא ". בעצמו
ליעקב אמת
טז פסוק ט׳ז' פרק דברים 9
10 הלאומי הכח את המקשרת הקדושה, הופעת שקרבן עד ממש, אחד כאיש להיות ישראל, כנסת של הכללי
צ כקרבן נחשב אחד כל של היחיד י הענ זהו בור, י הר ולעומק בפסח. המתגלה ין ו כולו שהכלל שם, בזה מתאחד
ומשא- המגע ידי שעל בודדים, מאישים מקובצה חברתית, התאחדות לא לחטיבה יחד מתאחדים הם היומי ומתן
עליון יחוד התגלות אלא, אחת, נעשתה הפסח, קדושת ידי על שמתאחדת האומה, של כולה שהכללות
לאישיות ר הוא הולם ממש-, יחידה ו מדויק (ביחד )ש המתיח הלילה, שם נאכל אינו הפסח היחידיות. אל אלא
. בלילה" קעט עמוד א' חלק ראי״ה 'עולת
שלם עם אלא כיחידים, לא כפרטים, לא א שמגלה שלמה אחדות, בעולם, ה' רצון ת
יְסַפֵּרּו. 11 תְהִּלָתִּי לִּי, יָצַרְתִּי "עַם-זּו "
בתוך בחושך נסתכל אם אחת. לאחדות פרטים הרבה להפוך בכוחו יש הלילה, ומימלא
כללים– דברים אולי לראות נצליח החדר, לזהות נצליח לא אבל ספרייה. כיסא, שולחן,
האחדות וכו'. לנו יש ספרים איזה השולחן, על ח מונ מה בחדר, השונים הפרטים את כי לא פרטים, אין שבו בזמן דווקא בלילה, דווקא ביותר הטובה בצורה מתבטאת הכוללת נהיה שוב הבוקר, וכשיגיע ישראל, בכלל להיכלל מקומם כרגע כי אלא ואינם, התבטלו הם
הכלל את שמרכיבים. הפרטים
" חצות" עד אלא נאכל. ואינו
הרבה לו ונותנים הכלל את חיים הכלל, על חושבים שאנחנו שמרוב סכנה, ישנה פעמים
לא וכדי הכלל, את המרכיבים הפרטים את נשכח עצמנו, את נשכח בחיינו, ממשי ביטוי
לפרטים היחס את, תנו מאי תשכיח שלא כדי מידי, גדול מקום הלילה של ל״כלליות "לתת מהלילה12 חצי רק עד. חצות, דווקא לאוכלו אותנו מצווה התורה
את יבינו והכלל כשהפרטים הפועל אל תצא בכללה, האומה של האמיתית, החירות כשכל ככלל, ישראל עם של תפקידו את ויבין ותפקידו, מעלתו את יבין פרט כשכל ערכם,
כל- עליון, כל-כך מכלל חלק הוא איך יבין מאיתנו אחד ערכו את גם הוא ידע נשגב, כך
משמעותו את. פקידו, ת את הפרטי,
לנו שיאיר זעיר, בנר אלא באבוקה, לא גדול באור לא החמץ, את בודקים אנחנו פסח לפני
ביותר החשוכות הפינות את. גם
הלאומית, איפתנו ש היא מה האמיתית, חירותנו היא מה הלב, חדרי בתוך בודקים אנחנו
! אומרים-לא אנחנו להתפלש קטנים, להישאר בפירוש לנו שאומרת גלויה לעבדות לא כולם שמנסים כמוסה, לעבדות לא גם אומרים ואנחנו וטהרה, לקדושה לעלות ולא בבוץ
כוחנו ומה מעלתנו מה אנחנו, מי בשבילנו, טוב מה כולם יודעים כאילו מאיתנו. להסתיר
צריך שהוא חושבים שאחרים מה לעשות צריך איננו הוא העמים כל כמו אינו ישראל, עם
באמת חופשי להיות כדי שלו, לאמת שלו, למקוריות נאמן להיות חייב ישראל עם. ת, לעשו עם "להיות ו. כמוסה גלויה עבדות- מכל באמת, חופשי בארצנו" חופשי 13
11 כא פסוק מג'' פרק ישעיה
12 בשביל הפסח, לקדושת מתיחש שהלילה מכיון ראוי הכלל, בקדושת השפעתו בהפעלת שיש היחידיות, עומק
תהיה היומית, ההכשרה אל עדיין פונה שאינה הראשונה, הלילה מחצית שרק בגבולו ישמר, שהוא ולא זמנו,
ומתעתד פונה להיות מוכן כבר כשהוא הלילה, של השניה המחצה לבא העתידות החברתיות, ההתקנות לקראת
" חצות עד אלא נאכל ואינו. ביום.
קעט עמוד א' חלק ראי״ה 'עולת
13 אחרי לבער הלב, חדרי את ג״כ בודקים אנו הנר לאור החמץ את בודקים וכשאנו " שנדבקה העבדות חומצת
לה נוכל למען בנפשותינו, י נקיים נפש, ברוממות חירותינו חג של האורה חוג אל כנס בין עבדות, של כתם מכל
העבדות אותה ובין הרוח, אצילות את ומעכירה הנפש הוד את המשפילה הגלויה, העבדות אותה של, הכמוסה
הע ההמון את ידם על שמתעים טפל שטחי חירות של מזויפים צבעים ידי על המזדייפת " י. ור
עמוד461 הראי״ה מאמרי
השדה עבודות בכל להתעסק שאסור כיוון פנוי, רב זמן יוצרת השמיטה. שנת
ל אב מאוד, אינטנסיבית בצורה עובד החקלאי שנה כל
בביתו יושב הוא שנים, לשבע אח. ת הזאת השנה ה״אני את עצמו, את לזכור זמן לאדם לתת כדי "נועדה
שלו הרוחניות את שלו, . הפנימי
קלישר14 צבי הרב כותב וכך:
שנה רק החומר, לצורך האדמה בעבודת טרודים יהיו לא לעולם "כי
בתורה יעסוק העבודה עול יפרוק וכאשר לנפשו. חופשי יהיה אחת
האמיתי האושר הוא זה כי ". וחכמה…
אנחנו האומה, של החומרי בבניין עסוקים אנחנו כאשר
וכמו שלה, הרוחני הבניין את חלילה לשכוח יכולים
לעיל בנו שכת ש נשכ זה ידי על ח את מקוריותנו, את גם
כוחינו ואת. עצמותינו 15
גם לתת כדי נועדה שהשמיטה כותב הארץ לשבת בהקדמתו קוק הרב פנוי "זמן "לאדם
החומרית ממלאכתו באופיו עצמו, בהכרת שיעסוק כדי, . הפרטי16 שנת לאומה. כללית שביתה היא השמיטה אך יחיד, לכל "שמיטה" מעין היא השבת הקדושה התורה בלימוד לעסוק וצריך יכול ישראל עם בה שלמה שנה היא, השמיטה
ובהבנת ישראל מעם ויחיד יחיד כל של ערכו בהבנת בציון היושב העם של. כללותו
14 בהר פרשת הברית ספר
15 פנויים שיהיו המפרשים פירשו השמיטה עניין כי הקהל) (במצוות השמיטה שנת לאחר אה הקרי הייתה "ולזה בעומק הדברים ויפעלו יכנסו ש הכנה להם הייתה וזאת עצמם, בתוך להסתכל האדמה ומעבודת ממלאכתם
"ליבם זה" המתחיל״ולפי דיבור וילך פרשת משמואל שם
16 יחיד כל על פועלת שהשבת הפעולה אותה את, בת. . ש בכל קרובים לפרקים החול מחיי מתנער "היחיד המאור בתוכה יתגלה לזמן מזמן כי זו. . לאומה הוא מיוחד צורך בכללה. האומה על השמיטה היא פועלת
להם אשר והתחרות הזעף החול. . החברה״של חיי ישביתוהו לא אשר זהרו, מלוא בכל שלה, האלוקי
מדויק מקור (להביא עמוד+ )
עליה יושביה כל שלא כיוון היא לזה והסיבה מדרבנן, היא כיום השמיטה מצוות, כידוע, באה שהשמיטה כיוון היא העיקרית הסיבה באמת כי נראה הדבר, טעם את נבדוק ואם
ישראל17 בעם מסוימת אחדות ליצור הפסח לקורבן בדומה.)(
קשור השמיטה בה נוספת נקודה בגמרא18 כתובה לפסח ה:
את להפקיר אדם על זו במצווה ביעור" "מצוות הנקראת השמיטה בשנת מצווה ישנה המצווה של המקור בשדות, לאכול לחיה עוד יכולת שאין לאחר שברשותו והירקות הפירות
הפסוק19 הוא הזו: תְּּבוּאָׁת כָׁל תִּהְּיֶה בְּּאַּרְּצֶךָׁ אֲשֶׁר וְּלַּחַּיָּׁה ָׁ״וְּלִבְּהֶמְּתְּּךָׁ." לֶאֱכֹל הּ
כהנים20 בתורת ודרשו:
לחיה כלה בבית, אוכלת בהמה בשדה אוכלת שחיה זמן כל לחיה בהמה מקיש ולחיה ולבהמתך אומר "כשהוא
שבבית." לבהמתך כלה שבשדה
"קבוע זמן ישנו הגמרא "למסקנת ומין מין כל של הביעור זמן מתי בגמרא חז״ל, נחלקו
השערה פי על חז״ל קבעו, שאותו מין אותו של הפירות כל כלים הזה בזמן יותר או פחות
לאכול להמשיך יכול יותר מאוחר שיש בוודאות יודע אדם אם אבל. מהשדה,
הוא השדות) מן נגמרים הם שבו הזמן (כלומר הענבים של הביעור שזמן הגמרא אומרת
הפסח. , עד "בענבים "פסח.
בפסח דווקא הוא הענבים? גמרים נ שבו שהזמן קבע שהקב״ה לזה פנימי קשר יש האם
מקריות זו? האם עכשיו עד שדיברנו מה לכל קשור זה? ואיך
היין21 על נאמר: " וַּאֲנָׁשִׁים אֱלֹהִים הַּמְּשַּמֵּחַּ אֶת״תִּירוֹשִׁי, הֶחֳדַּלְּתִּי הַּגֶּפֶן, הֶם, ל ָׁוַּתֹּאמֶר
גם22 וכתוב: " אֱנוֹש." לְּבַּב יְּשַּמַּּח ׁוְּיַּיִן
17 המצווה זאת לקיים יכולין ישראל, בבני שיש האחדות כפי אבל פרטית, מצווה אינה השמיטה, ות מצו "והנה שמיטה לשבות באין האחדות ידי לכן״על עליה" יושביה שכל "בזמן שכתוב כמו
אמת שפת תרל״ח בהר פרשת
18 על אוכלין - מהן מאוחרות יש, אם אוכל של דליות שיכלו עד בענבים: אוכלין רבנן "תנו בזיתים. אוכלים יהן
מוצא ואינו יוצא עני שיהא, כדי חלב גוש של אחרון שיכלה: עד אומר אליעזר, רבי שבתקוע אחרון שיכלה עד היני בית פגי הוזכרו: לא יהודה רבי. אמר היני בית פגי שיכלו עד בגרוגרות. אוכלין רובע בעיקרו ולא בנופו לא וא היני בית )פגי, דתנן מעשר( לענין אלא האחרון שיכלה עד בתמרים. אוכלין במעשר חייבין - דטובינא היני
: . ורמינהי השיצין בין של על אוכלין, ואין הכיפין בין של על: אוכלין אומר גמליאל בן שמעון. רבן שבצוער
: רבי ביבי רב. ואמר הפורים עד, בתמרים החנוכה עד, בגרוגרות העצרת עד, בזיתים הפסח עד בענבים אוכלין
יוח מאוחרות יש: אם בהדיא קתני: הא אימא בעית. ואי הוא שיעורא חד ואידי אידי - מחליף בתרייתא תרתי נן
עליהן." אוכלין - מהן ב עבוד נב דף פסחים 'מסכת
19 ז פסוק כה' פרק ויקרא 'ספר
20 ג הלכה ג' פרק בהר 'פרשת
21 יג פסוק ט' פרק 'שופטים
22 טו פסוק קד' פרק 'תהלים
גורם היין מדוע ש לכך לב נשים היטב, נדייק אם לשמחה? למקם בחר המלך דוד היין את
הלחם בין דווקא לשמחה הגורם: ללחם
קשה עובד שאדם אחרי מופיע היין
לחם להוציא בשביל לחם. ומוציא צריך מסודרים, מאוד גבולות צריך
איך ואיך, מתי לזרוע מה לדעת טוחנים איך לקצור, איך, להשקות,
כדי והמים הקמח ל ש הכמויות מה גבולות בתוך הכל לחם. . להוציא
העבודה כל אחרי זה כל אחרי
הדרך כל לאורך האדם ל ש והיגיעה
הלחם. יוצא
יין באמת אז ובנייה מאמץ של שלם תהליך של עדין כשיא ליין, להתייחס ככה תדע אם
שיותר, כמה ו אותו רק תהליך, ובלי גבולות ללא היין את תיקח אם אבל אנוש, לבב ישמח ממש הפוך יהיה שיקרה שמה להניח סביר אלא ליבך, ישמח שלא רק שלא לך תדע. אז
הפנים את לגלות הוא במהותו היין כי ולמה? סוד23 יצא יין "נכנס הוא היין של התפקיד ",
שאנחנו מי את שלנו, הפנימיות את. לגלות אם אחרים, לחקות ננסה רק הזמן כל אם אנחנו, מי נדע לא אם לעצמנו נאמנים נהיה, לא
סביר אלא אותה, מכירים שאיננו כיוון שלנו הפנימית האמת את מאיתנו יוציא לא היין פנימית הכרה כמעט לנו שאין גילינו פתאום כי עמוקה ועצבות בבדידות שנשקע להניח
. אמיתית
שד המשנה שאומרת כך כדי עד חזק, כך כל- הוא היין של כוחו, יח המש של בדורו ווקא
יתרבה24 היין:
ת הגפן יאמיר, ויוקר יסגא, חוצפא משיחא בעקבות " ביוקר" והיין פריה- תן י
שאפשר מה שם על הגפן עץ נקרא הוא אלא פירותיו, שם על ענבים עץ נקרא לא הגפן עץ
היין של כוחו שזהו כיוון הענבים, של הפנים על מהפירות, . להוציא
סם. נקראת התורה 25 סם? ת נקרא התורה מדוע עיקריות תכונות שתי יש: לסם
א. תמציתיות ריכוזיות- בו יש
ב. רגילה אבקה רגיל, כדור כמו לכאורה נראה (הוא מוסתרת שבו )האנרגיה
23 ל סנהדרין ח, א 'עמוד
24 ב עמוד מט דף 'סוטה
25 " מיתה סם לו נעשית זכה לא חיים סם לו נעשית "זכה
ב עמוד עב 'יומא
הָׁאָׁרֶץ מִן לֶחֶם "לְּהוֹצִיא
-. לְּהַּצְּהִיל אֱנוֹשׁ בַּב ל יְּשַּמַּּח ְּוְּיַּיִן
מִשָּׁׁמֶן פָּׁנִים
- יִסְּעָׁד" אֱנוֹשׁ לְּבַּב וְּלֶחֶם
אחרות מחכמות חכמה" "עוד היא שהתורה לחשוב חלילה יכול התורה, עם שנפגש, מי
לדוגמא. הפיזיקה או הרפואה לחכמת התורה חכמת בין מהותי הבדל שאין
דבר בכל שנמצאת הפנימיות את לזהות להקשיב, לב, לשים לדעת. צריך
דור הנקודה, בדיוק זו כי היין יתרבה שבו כדור הגאולה דור את לתאר בוחרת המשנה
פנימיות מחפש "תוך" שמחפש דור הוא. הגאולה
בה דווקא מתגלה הזה היין לפעמים ת שתכרו
בפנים אבל בפאבים, במסיבות, , יתר, עמוקה מגמה ישנה הדברים, , בתוככי את לגלות הפנים, את לגלות המשתוקקת
התוכן את רק ולא המציאות של העומק
לעין הנגלה. החיצוני
הגמרא26 היין את הביא שהקב״ה אומרת
סיבות: שתי בגלל לעולם
א. אבלים לנחם
ב. הזה בעולם לרשעים טוב שכר. לשלם
" לנחם אלא בעולם יין נברא לא חנן: רב אמר לרשעים" שכר ולשלם אבלים
השורש את לגלות צריך המקרים. ובשני החיים27 התעצמות רק אלא מוות לא וזה יותר, נעלים חיים שיש להבין צריך האבלים אצל
מהם להיפרע כדי רק זה שכר, מקבלים שהם שנראה פי על אף הרשעים, אצל גם וכך
במבט הדברים, של הפנימיות על ההסתכלות הבא. בעולם יסגא ה״חוצפא ועמוק, "חודר
התכונה ללא פנימיים, דברים גדולים, לדברים הדור של הדרישה בגלל נובע שלנו, בדור
לגמרי אחרת להיראות יכול הכל חיצונית, הדברים, שורשי את ללמוד אפשר אי, הזאת שהמציאות מבינים פנימיות, בעיניים כשמביטים קומה, כשזוקפים מבט, כשמרימים אבל
מאוד שונה בפנ. ים
לא פנימה, להסתכל למדנו שלא העובדה מעצם רק נובע הזה, החיצוני המבט כל זה, וכל
שמספיק דבר שום אין כבר ומימלא בנו, שטמון הפוטנציאל מה בנו, שיש הכוחות מה ידענו הם נביאים בני נביאים אינם אם " שלנו התוכיות הזאת, הפנימית האמת רק כי לנו, ."טוב
והפיכת נים, הפ גילוי הדברים, פנימיות של הכוח הוא היין, של שסודו נמצאנוְלמדים
לפ ְהפָנים נים. כוחנו מה באמת, אנחנו מי הגדול, הגילוי הוא והסוד, , סוד יצא יין ""נכנס מעלינו החמץ הסרת גבורתנו, . מה
26 א עמוד ע דף 'סנהדרין
27 החיים תגבורת רק הוא הרי מות קוראים אדם שבני מה שיקרו, היא טומאתו שוא, חזיון הוא "המוות
". ותעצומתם שפ עמוד ב' הקודש 'אורות
אבל דים, עב להיות כך ומתוך באמת, אנחנו מי לגלות יכולים אנחנו החירות חג בפסח- חופשי. באמת להיות יכול ה' עבד שרק לה' עבדים 28
כוסות ארבע דווקא? למה הוא ביותר המפורסם התירוץ גאולה של לשונות ארבע: כנגד
וגאלתי ולקחתי והצלתי. והוצאתי
זו והאם לחירות? ליין? קשור זה איך אבל
היחידה? התשובה
לת שהמקור היא האמת שארבעת הזה רוץ י
הגאולה לשונות ארבעת כנגד הן ת הכוסו בירושלמי29 הוא. ארבעה מובאים בירושלמי
ארבע דווקא שותים אנחנו למה תירוצים
: כוסות
בגמרא יוחנן רבי דעת: זוהי
". א של לשונות ארבע כנגד בנייה: רבי בשם יוחנן רבי
ולקחתי וגאלתי והצלתי, והוצאתי, "גאולה:
היא נוספת דעה היחידה, הדעה לא זו אבל
לוי בן יהושוע רבי: של
". ב פרעה של כוסות ארבע כנגד אומר: לוי בן יהושוע "רבי
הוא הסדר בליל כוסות ארבע שותים אנחנו שבגללה שהסיבה מסביר לוי בן יהושוע רבי
יוסף פתר שאותו פרעה של. משקים ה שר בחלום שמוזכר פעמים ארבע כנגד
28 הזמן עבדי חופשי לבד הוא ה' עבד הם, עבדים. עבדי
נפשי אמרה ה' חלקי חלקו, אנוש כל בבקש כן על
הזמן "עבדי הלוי יהודה "ר'
29 א הלכה י' פרק 'פסחים
לוי רבי בשם הובא נוסף: טעם
מלכויות ארבע כנגד אומר ל״וי "רבי. ג
רומא יוון, פרס, אשור, בגלות: ישראל את ששיעבדו המלכויות. ארבעת
בחג כוסות ארבע דווקא שותים מה. אנחנו כנגד נוסף טעם מביאים חכמים
. ד העולם אומות את להשקות עתיד שהקב״ה פורענות של כוסות ארבעה כנגד אמרי: ""ורבנן
"כוס המילה בהם מתהילים."שנזכרת פסוקים ושני מירמיהו פסוקים שני מביאה הגמרא
העולם אומות על יביא עולם של שריבונו הפורענות" "כוסות את מתארים אלה פסוקים
ישראל את. הצוררות
עיקריים יעדים שני עם נשארנו כן: אם
א. ל נצטרך בנפרד. תירוץ כל ברר
ב. המגמה את לראות ו לנ מאפשרת שאולי תשובה יותר עמוק במבט להרכיב ננסה ש הכללית יחד גם כל. התירוצים מ עו הל
הראשון התירוץ אותו הביא שרש״י בגלל (כנראה יוחנן רבי של כולם מבין והמפורסם
הגאולה לשונות כנגד הן הכוסות שארבעת הוא הבבלי). בתלמוד
קשור להיות צריך כוסות ארבע דווקא שותים שאנחנו שהטעם סובר כנראה יוחנן רבי
המרבה "כל הסדר. בליל במהותו עסוקים שאנחנו אירוע לאותו ממש, מצרים יציאת ל משובח זה הרי מצרים ביציאת "לספר המהותי הוא מצרים יציאת שסיפור הבין יוחנן רבי
חייבים אנחנו הללו הכוסות ארבעת את שותים אנחנו וכאשר ישראל, עם בשביל ביותר
עצמ. ו מצרים יציאת של המאורע על לחשוב בגאולה שלבים ארבעה היו מצרים ביציאת אחרי שלב התקדמנו כיצד ולהעמיק להפנים להבין ננסה וכוס כוס וכל לחירות מעבדות
"נלקחנו ולבסוף "נגאלנו" כך אחר "ניצלנו" כך ואחר "יצאנו" בהתחלה."שלב,
" ה״הגדה של המצווה את נקיים מצרים גאולת בשלבי נתבונן אם יוחנן רבי של לדעתו
מצרים יציאת את ממש נחווה שבה. בצורה
השני התירוץ אותם כנגד הם שותים שאנו הכוסות שארבעת לוי בן יהושוע רבי של הוא
חכמתו מכח ויוסף הכלא, לבית שנשלח פרעה של המשקים שר שחלם כוסות ארבע לפתור מצליח בו" אלוהים רוח אשר איש כזה "הנמצא פרעה: עליו שמעיד כמו האלוהית
החלום את המשקים. לשר
לפסח קשור ויוסף המשקים שר של הזה הסיפור איך להתבונן, עלינו? אבל
אדם על סיפור פרטית, גאולה של סיפור הוא יוסף של שסיפורו לומר, עלינו כנראה אלא
מצרים. למלך משנה ונהיה לחופשי, יצא הסיכויים כל שכנגד
המשקים שר של חלום אותו. בזכות בסוף התאפשרה האסורים מבית יוסף של היציאה
של האישי לסיפורו גם הפרטית, לגאולה גם מקום יש הסדר, בליל לוי בן יהושע רבי לדעת
כל במהלך אותו שסוגרים מהמיצרים, כלוא הוא בו מהמקום מאיתנו, ואחד אחד כל
גם לצאת יכולים אנחנו בו הזמן הוא לוי בן יהושוע ר' של הבנתו לפי הסדר ליל השנה,
נמצא הוא שבו מהמקום אחד כל יחידים, בתור פרטי. באופן
והרביעי השלישי התירוץ וחכמים לוי רבי של. הוא
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
