בס״ד
**הכשרת כלים לפסח**
**כלים שמכשירים לפני**
1. אין להשתמש בכל כלי המיוחד להכשרה, מעת לעת (24 שעות) קודם תהליך ההכשרה.
2. יש לנקות את הכלי היטב מלכלוך או חלודה. ויש זוויות שאינן נגישות לניקוי יסודי — יש ללבנן באש, ורק אחר כך להגעילו.
**המקור מהתורה להכשר כלים**
3. (ויקרא פרק ו פסוק כא) ״וּכְלִי חֶרֶׂש אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ… יִשָּׁבֵר״.
4. (במדבר פרק לא פסוק כג) ״כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ… תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר״.
**הכשרת כלים — הכלל**
5. ״כבולעו כך פולטו״ — כלומר, בדרך השימוש בכלי, כך מכשירים אותו. בהתאם לכלל זה נעשית ההכשרה באחד מארבעה אופנים: א. ליבון. ב. הגעלה. ג. עירוי. ד. שריה. ה. הדחה.
6. כלומר, אם השתמשו בכלי באש — הכשרו ע״י ליבון באש, כך שיפלוט את החמץ שבלע באותה הדרך. אם השתמשו בו בבישול — הכשרו ע״י הגעלה… וכו׳.
**הגעלה**
7. כל כלי שמשתמשים בו לבישול — יש להגעילו במים רותחים.
8. אחר שניקו את הכלי היטב, יש להכניס את כל הכלי תוך מי ההגעלה. מי ההגעלה צריכים להיות רותחים שמעלים בועות. (יש המקפידים להוסיף חומר ניקוי למים, כדי לפגום את טעם המים.)
9. ראוי שלא להטביל את הכלי מיד לאחר שהגעילו — במים קרים.
10. מכסה סיר — אף הוא מוכשר בהגעלה כמו הסיר עצמו.
11. יש לפגום את מי יומו של כלי שהוא — כדי להכשיר את ההגעלה.
**עירוי מכלי ראשון**
12. סכינים ומזלגות שמשתמשים בהם בכלי שני — ניתן להכשירם אף בעירוי מים רותחים עליהם.
**ליבון**
13. אופן הכשרה ע״י ליבון נועד לכלים שמשתמשים בהם לאפייה או לצלייה, כגון: שיפודים, תבניות אפייה וכדומה.
14. ישנן רמות שונות לליבון:
1. ליבון קשה — מיועד לכלים שהאוכל שהיה בהם היה חשוף לאש (כגון שיפודים וכדו׳). 2. ליבון קל — מיועד לכלים שהאוכל שהיה עליהם לא היה חשוף לאש עצמה (כגון מחבת וכדומה).
15. אופן הליבון:
1. ליבון קשה — מעמיד את הכלי באש, עד שיתאדם. (כמעט בלתי אפשרי באמצעיים ביתיים.) 2. ליבון קל — מעמיד את הכלי באש, באופן שכשמעמיד קיסם בצידו השני הוא ייחרך, כך שיתחמם הכלי.
**השריה**
16. כלים שהשתמשו בהם בחמץ צונן זמן ממושך, כגון: צנצנות זכוכית, בקבוקי זכוכית — הכשרם על ידי השרייתם במים צוננים לעת מעת, במשך שלוש יממות, תוך החלפת המים בכל יום.
**הדחה**
17. כלים שלא השתמשו בהם מעולם בדבר חם — הכשרם על ידי שטיפה במים צוננים.
**כלי זכוכית**
18. לדעת השו״ע (ספרדים) ניתן להכשיר כלי זכוכית ע״י שטיפתם היטב, אך לדעת הרמ״א (אשכנזים) לא ניתן להכשיר כלי זכוכית כלל, משום שדינם ככלי חרס שעשייתם מהחול. (יש מפוסקי הספרדים, כגון בן איש חי, שהחמירו בזה כאשכנזים שלא להגעיל כלל, ויש מפוסקי האשכנזים שהקלו להגעיל זכוכית 3 פעמים, ובפרט כלי פיירקס וכדומה שעשויות מזכוכית חזקה.)
**הכשר כיור ושיש לפסח**
19. יש לנקות את הכיור והשיש, ואח״כ לערות עליהם מים רותחים. ונכון לערות עליהם 3 פעמים. אשכנזים נוהגים לערות את המים ע״ג אבן או ברזל מלובנים, או לצפות את הכיור והשיש בנייר כסף או פלסטיק עבה. (ויש שנהגו גם לערות וגם לצפות.)
**הכשר תנור**
20. תנור אפייה חשמלי — יש לנקותו היטב בכל מקום שידו מגעת, להימנע מלהשתמש בו 24 שעות, ואח״כ ידליקו את התנור בחום הגבוה ביותר שיכול להגיע אליו וישאירוהו דולק זמן שיגיע לחום הגבוה ביותר שיכול להגיע. (י״א (ילקו״י) שצריך להמתין שעה שלימה, י״א (פניני הלכה) שצריך להמתין חצי שעה, וי״א שמספיק 20 דקות.)
**כיריים**
21. יש לנקות את הכיריים היטב. אשכנזים נהגו ללבן את החצובות ליבון קל, או לצפותם בנייר כסף. לספרדים (לדעת הילקוט יוסף) מספיק להגעילם או לצפותם בנייר כסף.
22. שאר הברזלים שאינם נוגעים בסירים עצמם — אין צורך להכשירם. (ויש שנהגו ללבנם ליבון קל או להגעילם, אך אין בזה חובה.)
23. משטח האמייל שמתחת לחצובה — קשה להכשיר, ולכן נהגו שכל מאכל שנופל עליו לא יאכלו אותו בפסח. (ויש שנהגו לצפות אותו בנייר כסף.)
24. יש לנקות היטב את ראשי הגז.
**מדיח כלים**
25. יש לנקות היטב את המדיח, אחר שממתינים 24 שעות, ואח״כ להפעילו על החום הגבוה ביותר בתוכנית הארוכה ביותר. (יש המחמירים להכניס לתוך המדיח ברזל או אבן מלובנת, אך אין חובה להחמיר בזה.)
26. את המגשים של המדיח יש להגעיל במים רותחים, או לערות עליהם מים רותחים, או להחליפם.
**פלטה של שבת**
27. יש לנקות את הפלטה היטב, לחממה על החום הגבוה ביותר במשך שעתיים, ולאחר מכן לעוטפה בנייר כסף, כדי לחצוץ בין הפלטה לסירי פסח.
**מיקרוגל**
28. הכשרת מיקרוגל נעשית ב-4 שלבים:
1. מנקים אותו היטב משאריות אוכל שאולי נותרו בו מחמת גלישה או זיעה. 2. ממתינים 24 שעות, כדי שהטעם הבלוע בו ייפגם. 3. מניחים בתוכו צלוחית מים (מומלץ עם סבון/אקונומיקה) ומחממים במשך מספר דקות (עד שיתמלא כל המיקרוגל אדים). 4. מניחים על צלחת המיקרוגל דבר שיחצוץ בין הצלחת למאכלים שמחממים בפסח.
**שולחן האוכל**
29. יש לנקות היטב את השולחן. ניתן להכשיר אותו על ידי עירוי רותחים על השולחן. (ויש מהאשכנזים שנהגו לעשות זאת עם אבן מלובנת.)
30. עדיף להניח עליו מפה, מכיוון שקשה הדבר, כדי ליצור חציצה קבועה שתישאר כל הפסח, בין השולחן ובין כלי הפסח, ולהסתפק בכך.
**מפות**
31. מפות בד — מספיק לכבסם כראוי, וניתן להשתמש בהם בפסח.
32. מפות פלסטיק — ראוי שלא להשתמש בהם, אך ניתן לערות עליהם מכלי ראשון.
**מקרר וארונות מטבח**
33. יש לנקות היטב את המקרר וארונות המטבח בכל מקום שידו מגעת. במקום שיש חשש שמסתתרים בהם פירורים (שיש בהם כזית) — יש לשפוך חומר פוגם (מי סבון וכדומה), כדי שלא יהיו ראויים לאכילת כלב.
34. יש שנהגו להקפיד לכסות את המדפים של הארונות והמקרר בנייר או מפה, אך מעיקר הדין אם המדף הוא חלק ונקי (ואין חשש שנתחב בתוכו חמץ) — אין חובה לכסותו.
**מיקסר ובלנדר**
35. במכשירים חשמליים כבלנדר או מיקסר ישנן 2 בעיות: א. חמץ שנותר בין החריצים. ב. טעם חמץ שנבלע בדפנות הכלי.
36. מכיוון שקשה מאוד לנקותם לגמרי מפירורי החמץ, ויש חשש בשעת פעולת הבלנדר או המיקסר שיעופו פירורי חמץ למאכל כשר לפסח — ראוי שלא להכשירם לפסח, אלא לנקותם ולאחסן אותם במקום סגור במשך חג הפסח.
37. מי שצריך להשתמש בהם בפסח — חייב לנקותם היטב ובחריצים שאינו יכול להגיע אליהם יש לשפוך חומר פוגם (מי סבון וכדומה), על מנת שהפירורים לא יהיו ראויים לאכילה. וכן לסתום את חורי האוורור שלא יעופו שאריות חמץ. אם השתמשו בכלי החשמלי במאכל חם — יש צורך להגעילו אף.
38. מערבל של בלנדר שנועד ללישת בצק (בנוסף לנ״ל) — למנהג הספרדים צריך הגעלה, ולמנהג האשכנזים צריך ליבון קל.
**טוסטר**
39. טוסטר צריך ליבון חמור, ומכיוון שאם ילבנו אותו כראוי הוא ייהרס — אין להכשירו לפסח. ולכן ינקה אותו עד כמה שידו מגעת, ויאכסן אותו סגור.
**בקבוק פלסטיק של תינוק**
40. יש לנקות את בקבוק התינוקות, משום שטוב להחליפו ברותחים. ובשעת הצורך אפשר ל
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה