בתאריך: [הודפס תשפ״ג] תמוז ב' רביעי יום במקורות תמוז חודש של עניינו
[ אנקונינה– שלומי ע״י נכתב, שלום' קהילת׳ברית רב sh. z. ankonina@gmail. com ]
לטובה ה' יהפכהו
ג עמ' אבות)(ח״ג 'עטרת 'ספר ב משה רבי להרה״ג
יהדות מנהגי את המקבץ שליט״א, סויסה
כי מובא. מרוקו החודש ם לש להוסיף מקובל
שמשמעה יה:", הברכה״ל את תמוז ה 'יהפכהו
, ע״כ לטובה אבותינו 'משולחן בספר '[וכן
זצ״ל( עטיה אלעזר מאיר רבי להרה״ג 'עמ175-
176 בציון ספרד חכמי בכך מורגלים היו בכלל ו ).
לכ בכתביהם התאריכים ת וזאת יה״ל]. תמוז וב
ימים ובמיוחד אלו, שחודשים מפני לכאורה
את שנה אחר שנה לנו מזכירים בהם, מסוימים
ישראל. עם בתולדות הרעות התקופות
, החודש של עניינו על זה במאמר לעמוד ננסה
ומהי החודש, בזה שאירעו דברים מאפייניו, על
זה בחודש מאיתנו הנדרשת ה'. עבודת
והקשר "תמוז" השם מקור החום עם שלו
הטבעי )(המישור
,' יחזקאל(ח בספר מופיע החודש של שמו קור מ
יד) " הנביא: מספר ר אֶל־פֶֶּ֙תֶּ֙חֵַ֣שַע אֹתִ֗י ַוַיָּבֵ֣א
ית– ב הֵ֣ ה־שֶּ֙םַ נ אֶל־הַצָּפ֑וֹנָּהָּוְה אֲשֶֶׁ֖ר 'ה ים נָּש
." הַתַמֹּֽוז אֶת־ מְבַכֶׁ֖וֹת יֹֹֽשְב֔וֹת
(ח הנבוכים' ספר׳מורה ב הרמב״ם ) כט פרק ג' לק
ס פי [על עניינו מבאר אלילים עובדי, ]רי פ
יום בתחלת מתמיד מנהג זה והיה: וז״ל "
עליו ויספדו תמוז על ויבכו יקוננו תמוז מחודש
אדם בני, ויאנו בני דעות היו איך וראה והתבונן
וענין׳תמוז' ההם, בזמנים אדם מאד קדמון זה
שגעון רוב על תעמוד הספר ומזה בצאב״ה,
וחגיהם" ומעשיהם הצאב״ה 1.
'פרופ (בהערה47 מביא זצ״ל שוורץ מיכאל במו״נ
אביב תל אוניברסיטת )הוצאת עברית האנציקלופדיה מן
של במיתולוגיה הפריון אל היה 'תמוז' כי
של שהייתו העתיקה. בבבל והאכדים השומרים
קמילת את סימלה הקיץ בחודשי בשאול תמוז
את סימלה ים הגשמ בתקופת שיבתו הטבע.
היו שמו על הקרוי בחודש הטבע. התחדשות
נוצרים סופרים ושהיו מותו. את מבכות הנשים
הכנעני- הטבע אל עם אותו שזיהו יווני
ע״כ.'אדוניס',
מקרא בדעת גם מביא אדוניס) (עם זה זיהוי
'(עמ ליחזקאל נב- )נג ד״ר הרב בידי המבואר
ה שהכוונ ומשער זצ״ל, מושקוביץ צבי יחיאל
"דומו- השומרי-בבלי הצמחיה לאל ולפי זי".
ומת באביב שנה מידי נולד היה עובדיו אמונת
מתים הצמחים שבו החם תמוז בחודש עכ״ד. ,
אחד למקום עולים הדברים. והנה תמוז חודש
הכל והלבלוב הפריחה שבו כחודש נתפס היה
התבואה צמיחת ניסן, לחודש אופייניים כך
אל באים כולם וסיון, אייר בחודשים והפירות
בכייה לאותה הסיבה זו תמוז. בחודש סופם
בנביא. הנזכרת
1 שמו שהיה ע״ז מנביאי איש בהרחבה הרקע את מתאר כן: לפני "
וא הה המלך והרגו מזלות והי״ב כוכבים השבעה לעבוד מלך קרא 'תמוז' ההיכל אל הארץ מקצות הצלמים התקבצו מותו שליל וזכר משונה, הרג
הזה לצלם אשר בבבל אשר השמש, צלם הוא אשר הגדול ב הצלם והיה
כלם והצלמים ההיכל באמצע ונפל והארץ, השמים בין נתלה ההוא כולם והצלמים שקרהו מה ולהגיד התמוז על לאנות והתחיל סביבו
ם להיכליה ושבו הצלמים עפו השחר וכעלות הלילה כל ומקוננים בוכים
הארץ." בכנפות
בתאריך: [הודפס תשפ״ג] תמוז ב' רביעי יום במקורות תמוז חודש של עניינו
[ אנקונינה– שלומי ע״י נכתב, שלום' קהילת׳ברית רב sh. z. ankonina@gmail. com ]
אתר רש״י)(על כתב׳ש תמוז' הוא היסק, לשון כמו
למזיה" חזה די "על, ג" )'(דניאל אזה ואתונא
יתירה" האופן את בכך הסביר דרכו ולפי. )(שם
2). בהערה (ראה התמוז את מבכות היו שבו
חודש כי ופרח, כפתור ואר יב דרכנו לפי אולם
לזיהוי הסיבה עיקר וזו הוא, החום מחודשי זה
וחיסרון ההעדר של בחינות עם. שלו
החודש מאורעות בגלל התמוז את מבכות
ההיסטורי )(המישור
יחזקאל)שם (ל יצחק׳אברבנאל' ר' של פירושו ב וכן
בספר ' (ל אנך' חומת יחזקאל )שם חיד״א להגאון
קושר מפרשים] [בשם חודש ל הדברים את ים
תמוז ההיסטורי. ועניינו
רף ד תו, בריהם החודש הוא כאן הנזכר שהתמוז
נקרא״תמוז" שהיה הרביעי ובאשור, בבבל
ו כ מתוך גם ך. בשפתנו ההוא שבחודש ולפי
אבותינו3. את אירעו דברים חמשה הנשים היו
ההוא, החודש למזל אותם מיחסות והיו
הקדמונים המפרשים את ש משום 2 פרקטי באופן כיצד השאלה קה העסי
כי שהבין מהרמב״ם שבשונה מפני הצלם. את מבכות נשים אותם היו
"מבכות כי הבינו מפרשים שאר בוכות, היו שהנשים היינו ""מבכות"
לבכות לתמוז שגורמות. היינו רש״י למשל ו שהי מפרש שמחממו ת א ת
א ות ההיסק, מחום נתוכין והם עופר, ת של עיניו והיו מבפני, ם דמות ה ע״כ. , שואל הוא תקרובת ואומרת בוכה, כאלו ונראה
ה, שני בפירוש רד״ק מביא לעיני המים שיבאו בתחבולות עושים שהיו
אותו עכו״ם ראשון [ובפירוש לעומ "ז מבכות כי מפרשים יש ש מביא,
משמחות לומר רוצה ו כנוי, הוא עושים היו תמוז בירח ש התמוז, את ג ח
. ע״כ לשמחו אות ב הנשים והיו לעכו״ם, מאירי ה פירש וכן חיבור ב
.)' ה פרק ב' מאמר גאון' התשובה'(שבר השלישי ובפירושו. ]וצ״ע כ'
בא ובנותיהם בניהם שורפין, שהיו שרוף שהיה אותו על בוכות שהיו ש,
אותם בוכות היו והנשים [וראה הרמב״ם פי' בין, ששילב מלבי״ם ל
. וצ״ע להרד״ק, שלישי פי' ]פירש״י
ב 3 מס' משנה ו:) תענית(ד' " בשבעה אבותינו את אירעו דברים חמשה
בתמוז עשר,'וכו ושרף העיר והובקעה התמיד ובטל הלוחות נשתברו
אפו בהיכל." צלם והעמיד התורה את סטמוס
הג לבטל ע״ז לעבוד מכוונות תמוז. של זרות
בעבדם כי שסוברות גדולות תועבות הם ואלו
ת ולא רעות הגזרות יבטלו שלם בלב ע״ז מסר י
האויב ביד ירושלם ע״כ4. , מבארים הזה באופן
העבודה סיבת את רברבי אשלי תרי הני
את ו ל׳תמוז', גורם. שהחודש הטעות
הסגולי- (המישור קשיא" דדינא "ירחין
)פנימי
ה ב׳ספר ע״א יב (שמות זוהר' ע״א) קעד במדבר, על,
: הפסוק " ירחים" שלשה ותצפנהו, : מובא
בעלמא, שריא קשיא דדינא ירחין תלת "אלין
נינהו ומאי טבת אב תמוז שבט" )(נ״א
בחודשים משה יוולד שלא השגיחה [שהשכינה
מפ. ] ע״פ הללו)'(מתמ״ד
ע״ב) יתרו(עח פרשת ב שם ועוד ": נטיל יעקב
ואתכליל ואיי״ר ניס״ן ירחין ן תרי דיליה ברזא
נטיל עשו תאומים דאיהו דסיון ברזא, איהו וכו.'" א״ב תמו״ז ירחין תרין דיליה ברזא
עשו של בחלקו הוא תמוז שחודש. מבואר
ו׳ב ע״א איכה(נו ל חדש' זוהר, ע״ב) קיב ובמתמ״ד: ,
ימי יבאו לא אשר עד הפסוק את זה על: דורש "
הזקנה," ימי הרעה: וז״ל " ממש הרעה י ימ
טבת" אב תמוז ואינון חודש לגבי עוד [ועי״ש
]שבט. אחיזה יש שבהם חודשים שאלו כלומר:
בעולם הדין מידת של. חזקה
4 לדברי אברבנאל מהר״י דברי בין לעין הנראה העיקרי ההבדל
בו נפקדו כבר ש כמי תמוז חודש מתואר מהרי״א שאצל היא הגחיד״א,
(ש בוכות היו וע״ז ישראל, של לשונאיהן וצרות רבות רעות ת מבכו היו
את את הרעות) עליהם שאסף המזל רע החודש אותו אצל ואילו.
מומשו טרם אך ישראל על שנגזרו כגזירות מתוארות הרעות, הגחיד״א
אלו גזירות לבטל הבכייה מטרת. ולפ״ז
בתאריך: [הודפס תשפ״ג] תמוז ב' רביעי יום במקורות תמוז חודש של עניינו
[ אנקונינה– שלומי ע״י נכתב, שלום' קהילת׳ברית רב sh. z. ankonina@gmail. com ]
בספר גם' ( יששכר' בני - א' מאמר אב, תמוז– חודש מאמרי
בסס )מ החדשים מהות עיקרון ה את ושם. שזכרנו
הוא תמוז בחדש השולט הוי״ה צירוף ש הביא
יוצא ה הוה״י, מ ה תיבות סופי פסוק יג: ה ][אסתר
צירוף ש ממה ומדייק ל״י. שו״ה איננ״ו ז״ה וכל
הוא תמוז חדש של השם הוא ש לגמרי, למפרע
דין. על מורה החדש בזה הדין שליטת כן, על
ימי הימים להיות ו בתמוז5. י״ז קודם ואפילו
המרגלים, הילוך בהתגברות הללו הימים אין
כך כל הרחמים עכ״ד. ,
חז" מ״ש לזה צר ף ע״ב) קיא ל(פסחים 'קטב כי
עד תמוז חודש מתחילת שולט 'מרירי ט" ז
, בתמוז – ואילך ומכאן לא ספק שכיחי ספק
. שכיחי רבה' ב מד וב׳רב ג) י״ב (נשא מבואר
הוא וכן, באב תשעה עד בתמוז מי״ז ששליטתו
בשו" מרן פסק [וכן כ״ג) (נשא תנחומא 'ב׳מדרש ע
, ת״ב עד בתמוז מי״ז להיזהר שיש יח) (תקנ״א
(ד" הלכה ה׳באור עליו 'והעיר ליזהר) 'צריך 'ה בשם
עולם 'ה׳פתחי ליזהר]. יש מר״ח שכבר,
לאור לומר, ניתן האמור רואים שאנו מה גם כי
דברים ארעו זה בחודש כי עמנו ימי בדברי בשורשי כבר מושרשים שהדברים הרי קשים,
מידת של שליטה בו יש זה שחודש הבריאה,
ה. דין
5 לעומת וזאת למפרע הוא תחילתו ש "הויה", אב חדש של השם צירוף
ה חמש מן י״ה) (מנין ימים ט״ו על מורה כסדר, הוא י״ה השני וחציו עילאה התשובה התעוררות והתחלת הרחמים מתעוררים ואילך עשר
י״ה בינה שם.)(בני״ש
בחודש השורר הנזכר הדין למיתוק הדרך
התורה עסק ע״י תמוז
מקוזניץ ה''מגיד' בספרו ' (דברים, ישראל' עבודת
ימים כי העובדה בשל דווקא ק מסי באב) לט״ו
אלה כל צריך בשנה, הנמוכים ימים הם אדם
יפול שלא עצמו את לשמור אלו בחודשים
, ממדריגתו ם מועדי שהם משום [כלומר: ע״כ
. הנפילה ]אל
החסיד ה' קדוש הגאון בשם שם המגיד א ומבי
ז״ל( שמעלקא שמואל מהו' דק״ק אב״ד
וק הפס ורמז פירוש ניקלשבורג) ל" (איוב א )א,
בתולה" על אתבונן מה לעיני כרתי "ברית כי,
בחודש ה' אל ולשוב להתבונן העולם מדרך
ועיניו שמשכיל מי אבל לתשובה, המוכן אלול
השנה, כל יתברך ה' עובד הוא פקוחות ושומר
ליפול שלא ואב תמוז בחודש אפילו עצמו את
ממדריגתו, ה, עם ברית 'וכורת אין ממילא ואז
מוכן הוא כי אלול, בחודש יותר להתבונן לו
בחודשים אפילו מקדם ה' לעבודת ומזומן
אלול, בחודש וחומר וקל הנמוכים, שבו
הכתוב, רמז וזה שאת. ביתר הקדושה שאני
שנקראו' ואב תמוז הם לעיני, ברית כורת עיינין
דמטרוניתא', במזל אלול על אתבונן לא לכן
, מלפנים ה' לעבודת מוכן אני כי בתולה, . עכ״ד
פלאג׳י חיים רבי להגאון וראה ז" יע בספר א
ט' (סימן חי' לכל 'מועד ח) אות, מנהג שהביא
קדמונים ב הולכים תמוז חודש בראש, ש אזמיר
לראו״ת רבן בית של תינוקות עם המלמדים
בית וסוגרים בגנים, יב״ץ הגדול תורה תלמוד
הרב מ רמז והביא היום אותו כל כדי, לטייל
ספר בעל הסהר אג״ן לציון ראשון החסיד
טהורה' 'מנחה חיים' וספר׳חוקי מר דאמר,
בתאריך: [הודפס תשפ״ג] תמוז ב' רביעי יום במקורות תמוז חודש של עניינו
[ אנקונינה– שלומי ע״י נכתב, שלום' קהילת׳ברית רב sh. z. ankonina@gmail. com ]
תרמוז ובו גנ״ת, גימטריא דתמו״ז רמז דרך
רבן בית של התינוקות עם המלמדים לכו שי
בגנות, לטייל בכ" עי״ש זה גם בוודאי אולם. ד
לבל כשמטיילים, גם שנזהרים באופן אלא אינו
ממדרגתו. יפול
נובעת היא ו מרע", "סור בבחינת עבודה זוהי
את לראות ניתן ולם א החודש של הנמוך. מצידו
אלא שפלותו, מצד רק לא תמוז, חודש עבודת
עבודה החודש של החיובי ההיבט מן. גם
טוב" בבחינת״ועשה שהיא.
בספר ' (ל ושמש' מאור בלק) פרשת רואה למשל, ,
הוי״ה לצירוף הרומז שהפסוק בכך משמעות
של מדבריו לקוח תמוז חודש כנגד המכוון
להגביר הרשע המן רצה זמן באותו שהרי המן,
ישראל עמדו לכן ישראל, על לקטרג ן הדיני כח
כמ פה", שבעל תורה עצמם על וקבלו ש חז״ל
אחשורוש" בימי קבלוהו: הדר א" פח )(שבת, שעל להמתיק יכולין פה שבעל התורה עסק ידי
הדינין. לעסוק צריך האלו בימים כן וכמו, עכ״ד. דברים מבשאר יותר פה שבעל בתורה
ליקוטי מברסלב׳ב נחמן רבי מדבר לזה קרוב
תיקון כ תמוז חודש עבודת )על ריז (תורה מוהר״ן'
השכחה מלאכי" )סוף (ב מה״פ מביא לכך רמז. זכרו
משה" תורת ו)' תמז(חסר ר״ת בתמוז כי,
השכחה לתקן הזכרון להמשיך, צריכים אז ש
שנשתברו הלוחות ע״י כי השכחה, נתהוה
מ כ״ש השכחה, נתהוה תמוז בחודש רז״ל
נ״ד ) (עירובין הלוחות נשתברו לא למלא א
וע״כ מישראל, תורה נשתכחה לא הראשונות
ו' חסר הלוחות שנשתברו מאחר כי מתמז,
מ כ״ש ואו, בחי' הם הלוחות כי הואו, נסתלק
יד רז״ל)(ב״ב ו. ורחבן ו' ארכן 'הלוחות
ניתנו בתמוז כי תמז. ר״ת תורתינו מתן זמן גם
ע״ב ד דף כשרז״ל)(יומא הלוחות כאן וגם. ו,'חסר
ואו בחי' שהם הלוחות נשתברו שאז מחמת
. , עכ״ד כנ״ל
בספרו מלובלין הכהן צדוק ר' יותר זאת מחדד
צדיק' 'פרי '(ס קדושת הרי. ש תמוז) חודש ראש במדבר
הוא תמוז חודש, הראיה אור להשיג דהיינו
פה. שבעל תורה את הטומאה בצד מצאנו לכן
זרה עבודה ה ל התמוז, את בכות שכתב וכמו
(הו נבוכים' ב׳מורה יצירה ספר לפי. ולכן לעיל) בא
כנגד תמוז חודש מכוון ימין, ויד דברי שהוא
דימינא מסיטרא תורה עכ״ד. ,
שם בספר זה' חודש של תיקונו נעוץ בכך. אולי
חודש ש לעובדה מתייחס קרח) (פרשת משמואל'
תמוז ראובן שבט )ל הדגלים סדר מיוחס(לפי
מלשון לעניין סמל משמש ראובן והנה. ראי ה
ה ש תשובה, לכן ו כזכויות. זדונות לו נעשים
דעשו מירחין שהוא זה חודש בשם (כמ״ש
,)הזוה״ק ויהיו לטוב מרע להתהפך עתיד עוד
יתחיל ובודאי ולשמחה. לששון הצומות
והימים באב, ט' עד וימשך בתמוז מי״ז המועד
המועד, חול כמו יהיו שבינתיים אמר ואח״כ
היו״ט יתחיל בודאי ש לחודש מט' יום (שהוא
ראשון( בבית העיר הבקעת כ״ה) ע״פ)מל״ב, ויצא
כל יהי' א״כ ושמחה, בששון החודש רוב
מחטא ממהותו מהופך קודש כולו החודש
לכבוד ומבזיון לטהרה ע״כ. ,
ישראל של בכוחם יש כי למדנו, הא ע" י רת שמי
העיניים( בקדושת גתם מדר הקיץ בימי ובפרט
וכ החמים), התורה בעסק בהוספה ן בחודש
תמוז זה, ידי שעל, חודש אף תמוז ה 'יהפכהו
בתאריך: [הודפס תשפ״ג] תמוז ב' רביעי יום במקורות תמוז חודש של עניינו
[ אנקונינה– שלומי ע״י נכתב, שלום' קהילת׳ברית רב sh. z. ankonina@gmail. com ]
טובה ל ולב. ר כה שגם הערה מקום בכאן ויש
בימי ב שיתקיימו לדאוג הקיץ, 'ת חופש של ם
טוב ועשה מרע בסור הללו. יסודות
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה