יום שבת, 20 במאי 2023

שבועות - מגילת רות – כִּי פָקַד ה' אֶת עַמּוֹ

1/7

שבועות ה׳ֶאתַעּמֹו- –ִּכיָפַקד רות מגילת!

drashotforyou. blogspot. com/2016/06/blog-post_63. html

ה׳ֶאתַעּמֹו ִּכי [1]ָפַקד

ְ "ְוַעָּתהֲהֹלאֹבַעז עִריםַהָּלְיָלה…ַוֹּיאַכל הּואֹזֶרהֶאתֹּגֶרןַהְּׂש מַדְעָּתנּו…ִהֵּנה (ג, ב רות ֹּבַעזַוֵּיְׁש:)מגילת

."ַוִּייַטבִלּבֹוַוָּיֹבאִלְׁשַּכבִּבְקֵצהָהֲעֵרָמה שופט שמונים, בן שהיה כבועז שאדם הייתכן מאכל שהם שעורים גורן בזריית אישית משתתף ומנהיג,

לשכב הולך בועז כי הייתכן? בהמה? בשדה שעורים גרגרי של עֵרמה על ולישון והתמשך השופטים שפוט בימי ששרר הגדול הרעב יוצא ישראל עם קיצו. אל בא שנים, מעשר למעלה

אחרי הראשונה ובפעם שדותיו את. לַעֵּבד בעמלו ברכה רואה הוא שנים, הרבה כך כל של שדותיה את חזרה בדרכן פוגשות כלתה ורות: נעמי שעורים של במרבדים עטופות ישראל ארץ בָנֳעִמיְורּותַהּמֹוֲאִבָּיה "ַוָּתָׁש מֹוָאבְוֵהָּמהָּבאּוֵּביתֶלֶחם ַכָּלָתּהִעָּמּהַהָּׁשָבהִמְּׂשֵדי ִּבְתִחַּלתְקִצירְׂשֹעִרים

.")(א, כב השעורים של המבורך היבול לאיסוף צופים הכל הגרגירים עֵרמות של והכנתן ולעיבודן החיטים, ואחריהם

הכנת לתהליך שותפים ונעריו בועז גם. בגרנות. והחיוני הבסיסי המזון הזאת והעֵרמה שעורים, כשאר אינם האלו. השעורים תבואה גרגירי של סתמי אוסף אינה את בחושיו קולט וחכמיו, הדור מגדולי שהוא בועז, ביטוי שהיה הקשה הרעב סיום על המכריזה ה' יד

ראשית את הזאת לעת השדה מן בצומח רואה הוא ה'. פני. להסתרת הארץ גאולת צמיחת ישראל, עם של חורבנו היא ישראל ארץ של חורבנה עם של גאולתו היא ישראל ארץ של וגאולתה

. ישראל עיני אליהם קרוב להיות רוצה ובועז חדשים, חיים המלאות האלה השיבולים את באהבה מלוות ה'

הכתוב פעמי את ולנשום ריחם את ולהריח השעורים גרגרי על ללון כמהה נפשו מהם. : וחלק

.")"ָרִציָת פה, ב (תהילים ה׳ַאְרֶצָךַׁשְבָּתְׁשִביתַיֲעֹקב המופלאות התקנות מן אחת על אור שופכת זו תובנה "…והתקינו בישראל הדין בתי שהתקינו והקדומות,

ם חברוַּבֵּׁש שלום את שואל אדם.")שיהא ט, ה ברכות (משנה שלום את שואל אדם שיהא: זו, תקנה מקור הפסוק מן נלקח ה', בשם חברו.")"ְוִהֵּנהֹבַעזָּבאִמֵּביתֶלֶחם ב, ד (רות ה' לֹוְיָבֶרְכָך ה׳ִעָּמֶכםַוּיאְמרּו ַוֹּיאֶמרַלּקֹוְצִרים על והקדוש הגדול ה' שם את להזכיר בועז ראה מה מה האדמה? ועבודת החולין מחיי חלק שהיא פעולה

הזאת התקנה את להתקין דין בית? ראו ההם בימים דווקא אות היה הזאת, בעת הזה השעורים שקציר מכאן, הכיל המבורך, השעורים יבול והארץ. העם עוון לכפרת

את הגואל ה' פני אור את:'בתוכו האזינו ב׳שירת הפסוק כמאמר עמו,

לב, מג (דברים. [2]")"…ְוִכֶּפרַאְדָמתֹוַעּמו

2/7

פנים ולהאיר לזה זה לחייך מתחילים האדם בני 'גם ה לשם ביטוי אמת, ִהָּנן וֵרעות אחווה לרעהו. איש

שהיא שלו ולחותמת שלום.")כז-שהוא (במדבר לֹום םְלָךָׁש ה׳ָּפָניוֵאֶליָךְוָיֵׂש א "ִיָּׂש אמת. ו, כה

משולשת: גאולה גאולת.) ישראל1 עם. גאולת ישראל )2 ארץ

דוד )3 בן משיח. גאולת

העם: גאולת כאב ומשפחתה, ִהָּנן נעמי של קשה גלות שנות עשר מתחיל והיגון כֹול הְׁש מתוך לגאולה. הממתין מתמשך

שומעת. נעמי אור. לבקוע תקווה בו שיש משהו (א, וִּכיָׁשְמָעהִּבְׂשֵדה תָלֶהםָלֶחם ה׳ֶאתַעּמֹוָלֵת.")ָפַקד …" מֹוָאבִּכי שמועה של סוג אקראי, אירוע של הוא, התיאור הסבל למודת נעמי של אזנה אל מקרה בדרך המגיעה

מואב. בשדה את להניע המתחילה ה' יד היא זו דבר, של. לאמיתו מקריות של בדרך הגאולה, תהליך

מודגש מקריות של בדרך האלוקית ההתערבות. אופי השני באירוע שאת ביתר

הארץְ: גאולת ֶחְלַקתַהָּׂשֶדה (רות)ַוָּתבֹואַוְּתַלֵּקט,"ַוֵּתֶלְך רִמִּמְׁשַּפַחתֱאִליֶמֶלַָוִּיֶקרִמְקֶר ְלֹבַעזֲאֶׁש ַּבָּׂשֶדהַאֲחֵריַהֹּקְצִרים

.")(ב, ג בחלקת העתידי הגואל לבין רות בין אקראי מפגש? לכאורה שדה חלקת אותה אל רות את כיוון מי שדהו.

הקלעים מאחורי העומדת ה' יד אלא זאת. אין האירועים את ומכוונת

מאוד בצומת השלישית, בפעם אלינו חוזרת. המקריות המגילה בהמשך מרכזי

דוד בן משיח: גאולת.")ְוִהֵּנה ם בָׁש "ּוֹבַעזָעָלהַהַּׁשַערַוֵּיֶׁש (ד, א רִּדֶּברֹּבַעז… ַהּגֹוֵאלֹעֵברֲאֶׁש ביותר החשוב האדם השער ליד במקרה עובר סתם, כך לא שהכתוב ם גואלֲעלּוםֵש מתגלה זה. ברגע

"פלוני אלא שמו, את להזכיר."טורח אלמוני הפתעתם את חז״ל ביטאו הבחנתם: בדקּות עובר הגואל והנה שם וישב השער עלה! ?"ובועז (מה קאים? הוה תרעא לאחורי מה? ! בעז". דבר אשר

מאחורי והמתין עמד הוא.")האם ז ז, רבה (רות השער?) נחמן ברבי שמואל רבי נדיר. מקרים צירוף: כלומר, הזאת הנקודה את ומחדד מוסיף הקב״ה הטיסו העולם, בסוף היה "אפילו ומצטער יושב (בועז) צדיק אותו יהיה שלא כדי לשם והביאו

.")(שם חזית אל אותו ומובילה הגואל את המניעה ה': יד חלקו את לתרום השמח נסתר שותף הוא הקב״ה הזירה. עולם גדולי שני דרשו כך ברכיה רבי "אמר ורות שלו את עשה בעז אומר, אליעזר ר' יהושע. ור' אליעזר רבי

ונעמי שלה את.")עשתה (שם שלי את אעשה אני אף הקב״ה אמר שלה, את עשתה

שלושת הן הן האלו, 'המקריים' האירועים. שלושת חגים אנו שסביבן הגאולות

3/7

ִמיָא

יהודה, לחם לבית ורות נעמי הגיעו כאשר. מיד, העיר כל וגעשה רעשה

.")"…ַוֵּתֹהםָּכלָהִעירֲעֵליֶהן (א, יט ַוֹּתאַמְרָנהֲהֹזאתָנֳעִמי? מוזרה כך, משום מקום. בכל התפרסם רות של סיפורה על הממונה נערו את בועז ששואל השאלה מאוד

: הקוצרים.")"ַוֹּיאֶמרֹּבַעזְלַנֲערֹוַהִּנָּצב (ב, ה ַעלַהּקֹוְצִריםְלִמיַהַּנֲעָרהַהֹּזאת? העובדה מלבד הרבה ידע לא שהנער נראה התשובה מן משדה נעמי עם ששבה מואבייה נערה שהיא

יותר הרבה ידע שבועז מסתבר. מואב. מופיעה רות כאשר השנייה, : בפעם ושוב בשאלה בועז מפתיע השעורים, בגורן הלילה בחצות

(ג, ט.")"ַוֹּיאֶמרִמיָאְּת? ! השלישית, : בפעם בשאלתה נעמי מפתיעה נעמי, בית אל בועז עם המפגש מן רות חוזרת כאשר

.")"ַוָּתבֹואֶאלֲחמֹוָתּה, ַוֹּתאֶמר: ִמי (ג, טז ַאְּתִּבִּתי?

הרמז מהו את? מי זהותה: על רות נשאלת פעמים? שלוש כאן הטמון

דוד ניצב עת רבות, שנים כעבור חזרה תופעה. אותה הפלישתי גלית מול רות, של בנה בן ישי בן

בן דוד את היטב הכיר המלך שאול כי יודעים אנו הרעה רוחו את מסיר היה ואף כליו כנושא שימש דוד ישי.

נגינתו באמצעות שאול: של אּולַוַּיֲעֹמד "ַוָּיֹבאָדִודֶאלָׁש אּול אֵכִלים…ַוִּיְׁשַלחָׁש נֵׂש לֹו ְלָפָניוַוֶּיֱאָהֵבהּוְמֹאדַוְיִהי יֵלאֹמרַיֲעָמדָנאָדִוד ֶאלִיַׁש

טז, כא-ְלָפַניִּכיָמָצאֵחןְּבֵעיָני".)א, (שמואל וחיתתו אימתו את ומטיל הפלישתי גלית מופיע כאשר שאול לפני דוד מתייצב ישראל, וכל המלך שאול על

בפלישתי. ולהלחם ללכת רשות: ומבקש המסוכנת לדרכו אותו ושולח בהצלחה דוד את מברך שאול

אּולֶאלָּדִוד, ֵלְך, .)"…ַוֹּיאֶמרָׁש א' (שמואל אּולֶאתָּדִודַמָּדיו…" ַוה׳ִיְהֶיהִעָּמְך. ַוַּיְלֵּבׁשָׁש יז, לז

הפלישתי לקראת למערכה יוצא דוד כאשר קרה? מה אּולֶאתָּדִודֹיֵצא,'"ְוִכְראֹותָׁש רַהָּצָבא: ֶּבןִמיֶזהַהַּנַער ִלְקַראתַהְּפִלְׁשִּתי, ָאַמרֶאלַאְבֵנרַׂש א (שמואל ַאְבֵנר?

.")יז, נה שאול עליו מצווה יודע, שאינו משיב אבנר: כאשר

"!"ַוֹּיאֶמרַהֶּמֶלְךְׁשַאלַאָּתה, ֶּבן ִמיֶזהָהָעֶלם קרה מה ממרחק, דוד את לזהות קשה היה אולי? ואם שאול לפני ועמד דוד הגיע כאשר "ּוְכׁשּובָּדִודֵמַהּכֹותֶאת אּול…ַוּיאֶמר ַהְּפִלְׁשִּתי, ַוִּיַּקחֹאתֹוַאְבֵנרַוְיִבֵאהּוִלְפֵניָׁש אּול: ֶּבןִמיַאָּתה ֵאָליוָׁש

."ַהָּנַער? ַוּיאֶמר: ָּדִודֶּבןַעְבְּדָך יֵּביתַהַּלְחִמי ִיַׁש

המוזרה: ֶּבןִמי השאלה מופיעה השלישית? בפעם ַאָּתה

המוזרה לשאלה מתייחסת עו:) (יבמות: הגמרא בדרכה עליה ומשיבה הזאת

4/7

"ויאהבהו והכתיב: הכירו?) לא (האם ליה? ידע "ולא (על משאיל קא אאבוה אלא כלים!" נושא לו ויהי מאד לא ואביו. שואל) הוא )אביו (כך קאמר …הכי באנשים"! בא זקן שאול בימי "והאיש והכתיב: ליה? ידע אמר

אתי מפרץ אי אוִמֶּזַרח) יהודה בן פרץ מזרע הוא (אם אתי? מזרח אי אתי, מפרץ אי שאול: הוי- מלכא לו יהיה)…אמר (מלך אם עליו שאל לאו, אם למלכות הוא הגון אם עליו משאיל שאתה עד האדומי: דואג

לבא."ראוי לאו אם בקהל שיכה למי בתו את הבטיח המלך ושאול היות כלומר, ראויה משושלת הוא אם לברר החל הוא גלית, את

! למלכות

לזהותה נשאלה היא שגם המואביה לרות ההקבלה לאור כי ונאמר, נשיב לעיל, שהצגנו כפי פעמים שלוש

זוויות מתגלות וגםְבָדִוד גםְברּות המעלות ומדהימות, מפתיעות פעם, אחר פעם באישיותם חדשות

? ִמי השאלה את ושוב: שוב ָאְּת? ֶּבןִמיַאָּתה

ובאצילות בעדינות מתגלים הם הראשונה. בפעם

ובגבורה בעוז השניה. בפעם

הניצחון שאחרי ובצניעות בענווה השלישית. ובפעם

הארץ העם, של המשולשת בגאולה המאמר את פתחנו פעם מתגלים אלו שלושה גם דוד. בן ומשיח

חדשות בפנים פעם: אחר

ישראל ארץ ישראל עם ולהשתקם( להתאקלם מנסים,)בעדינות משוממותה נגאלת למולדתו וחוזר נגאל

ישראלית ובחוצפה מלחמות של וגבורה בעוז לבניה וחוזרת אל( בבואה רות של להתנהגות שמתאימה

את בונה ישראל עם של( הגשמית הקומה גבי על משיח) הלילה בחצות,)הגורן שלו הרוחנית הקומה

.)בענווה והחלוצים והכבישים הביצות ובצניעות(

משולשת פליאה הזאת- מהגאולה בהלם העולם רק לא: הנגאל ישראל בעם מתבוננת ישראל ארץ למראה מאמינה ולא לארצו, בהמוניו וחוזר פזוריו מארצות

: עיניה.")"ְוָאַמְרְּתִּבְלָבֵבְךִמיָיַלדִלי מט, כא (ישעיה ֶאתֵאֶּלה?

והנה. היהודים את העולם הכיר שנה אלפיים כי בזמן[3]מדוע? יוזמה וחסרי כוח חסרי ומושפלים, כחלשים

לתפארת, מדינה בונה רגליו, על היהודי העם עומד בלבד, שנים עשרות מאוד, קצר לב אמיץ צבא מקים

ולרבבות לאלפים וחכמה תורה מוסדות בונה. וחזק,

להערצה מושא הופכת ישראל ארץ גם כעת לבלי פניה את משנה ונידחה, שוממה עיר ציון, והשתוממות.

: הכר

5/7

"ִמיָׁשַמעָּכֹזאתִמיָרָאהָּכֵאֶּלה? ֲהיּוַחלֶאֶרץְּביֹוםֶאָחד? ִאםִיָּוֵלדּגֹויַּפַעםֶאָחת? ִּכיָחָלהַּגם ָיְלָדהִצּיֹוןֶאת

סו, ב (ישעיהו.")ָּבֶניָה

גם רבתי בהפתעה יתקבל דוד בן: משיח

."ִהֵּנהַיְׂשִּכילַעְבִּדיָירּום ה׳ַעלִמי נּוּוְזרֹוַע אְוָגַבּהְמֹאד…ִמיֶהֱאִמיןִלְׁשֻמָעֵת ְוִנָּׂש נב, יג (ישעיהו ִנְגָלָתה?

.")נג, א

: הקב״ה אלא אפילו משתאים, אנחנו רק ולא גדולה בפליאה הסופית בגאולה יתבונן ועצמו בכבודו ה׳ְצָבאֹותִּכיִיָּפֵלא "ֹּכהָאַמר ְּבֵעיֵניְׁשֵאִריתָהָעםַהֶּזהַּבָּיִמיםָהֵהםַּגםְּבֵעיַניִיָּפֵלאְנֻאם (זכריה ה׳ְצָבאֹות"

.)ח, ו

שליט״א[1] סבתו שבתאי הרב ע״י נכתב רות במגילת המהלך.

בחקתי[2] אז- מצוות ונעשה תורה נלמד אנחנו אם – םֹאָתם" יֶת "ִאםְּבֻחֹּקַתיֵּתֵלכּוְוֶאתִמְצֹוַתיִּתְׁשְמרּוַוֲעִׂש יגֶאת יגָלֶכםַּדִיׁשֶאתָּבִצירּוָבִצירַיִּׂש ןִּפְריֹו: ְוִהִּׂש "ְוָנַתִּתיִגְׁשֵמיֶכםְּבִעָּתםְוָנְתָנהָהָאֶרץְיבּוָלּהְוֵעץַהָּׂשֶדהִיֵּת –

."…ָזַרע בציר את דיש לכם "והשיג רש״י: עד- תעסקו ובבציר הבציר, עד בו עסוקים ואתם מרובה, הדיש שיהא

הזרע."שעת אדמה עבודת של שפע כזה לנו ייתן הקב״ה מצוות ונעשה תורה נלמד אנחנו אם נכון הבנו אם אז

השנה כל בכלל ללמוד זמן לנו יהיה? ! ? שלא במבט ישראל בארץ ובציר) (דיש האדמה עבודת על מסתכלים כשאנחנו רק מתחילה הזאת השאלה

באוקרינה וקוצרים חורשים זורעים אנחנו כאילו! …חיצוני

מצוה – בא״י האדמה! עבודת על הוספות (רמב״ן, לשממה" נעזבה "לא שנצטווינו הארץ ישוב מצוות של חלק היא האדמה עבודת החיים (אור התורה" כל כוללת מצווה "והיא (ספרי), שבתורה המצוות כל כנגד ששקולה ד), , סהמ״צ

ל, כ.)דברים את הוכיח ישמעאל ורבי תורה, לימוד לעומת האדמה עבודת של ערכה בעניין בגמרא מחלוקת יש מהפסוק חשיבותה דגנך מפני""ואספת אלא ללמדנו? בא ומה מיותר, לכאורה שהוא יא, יד) (דברים לחשוב יכול הייתי (א, ח), ולילה" יומם בו והגית מפיך הזה התורה ספר ימוש "לא יהושע בספר שכתוב לכן האדמה, בעבודת לעסוק ולא כמשמעו פשוטו לקיימו שצריך לתלמוד שנוסף ללמדנו התורה באה

דגנך ב״ואספת גם לעסוק צריך לה״תורה, (ברכות.): סופר ה׳חתם הגאון אמורים׳הסביר הדברים שאין לו, א) סוכה (חידושים, ורוב ישראל בארץ "אלא הקדושים פירותיה ולהוציא ישראל ארץ ישוב משום מצווה גופה בקרקע שהעבודה שרויים, , ישראל

דגנך 'ואספת התורה ציוותה זה."'ועל לגבי-על תמוה פסוק מוסבר זה פי בועז לבועז- וכי ג, ב). (רות הלילה" השֹערים אתֹגרן הואֹזרה "הנה בלילה לעשות מה היה לא – צא.) בתרא (בבא השופט אבצן הוא והוא ה, טו) רבה (רות הדור גדול שהיה תבואה לזרות? אלא ישוב במצוות לעסוק בעצמו הוא שרצה מצווה", "משום סופר': ה׳חתם אומר אלא

. הארץ

6/7

ארבע נטע האמוראים, מגדולי אחד ינאי, שרבי יד.) בתרא (בבא בגמרא מסופר משום-וכן כרמים. מאות

ראב״ד בשם (שטמ״ק הארץ יישוב.)מצוות הכי בתורה, עסוק שאני מפני תפילין אניח לא תאמר, "וכאילו נפלאה: בהשוואה סופר' ה׳חתם ומסיים

התורה עסק מפני דגני אאסוף לא יאמר, לא כן] גם [כך. נמי מצווה בכלל הכל הארץ ישוב בהם שיש אומנויות שאר אפילו."! ואפשר ב׳טור מפריה׳מובא "ונאכל המילים את שלוש מעין ברכת בנוסח לומר לא שפסקו שיש רח) סי' (או״ח ארץ את חומדים אנו אין כי וכו'" לך "ונודה המזון בברכת וכן מטובה", אלא-ונשבע פירותיה מפני ישראל

כמו הפירות, בממשיות שורה גם הארץ שקדושת מפני לאומרם, כן נפסק להלכה אבל קדושתה. מפני

ומטהרתה השכינה מקדושת ניזונים אנו הפירות באכילת "כי הב״ח: ."שהסביר

ולפי בשבוע, ראשון ביום אומרת זאת סה.), (מנחות השבת ממחרת היא העומר שקצירת טענו הצדוקים יום ממחרת שהיא אומרים חכמים אבל שבת, דוחה היא אין בשבת-זה חלה היא ואם פסח, של ראשון, טוב

(שם חג ימי זה על וקבעו חכמים אותם ניצחו בסוף השבת. את העומר קצירת.)דוחה משומרי יותר ושמירתה השבת קדושת על חרדים היו שלא ודאי הרבה? כך כל הצדוקים התעקשו למה

הנצחיים! ? תורה עמ הראיה (מאמרי קוק הרב 'הסביר בשבילם180 הקציר. ראשית קדושת עניין את לעכל יכלו לא שהם )

ספוגה החקלאות שאצלנו הבינו ולא פשוט, חיוני כלכלי גורם רק העמים, כל אצל כמו היתה החקלאות

בכוחה שיש המקדש עבודת של עליונה היותר הקודש עבודת למדרגת עולה הקציר ושראשית קודש, אבל בשבת, האסורות המלאכות ותשע לשלושים שייכת המעשית החקלאות שעבודת מובן שבת. לדחות

ציבור קרבן בדרגת הנו הקציר ראשית של חגיגה קרבן ולכן קודשים, קודש היא בישראל החקלאות עצם

שבת שדוחה. קבוע

ברורים הדברים בגמרא, רבותינו מדברי עין מעלים שאינו: למי – החקלאות - ומוחלטים הגאולה סימן מזה שנאמר מגולה קץ לך )אין ופריכם' תתנו ענפכם ישראל הרי ואתם אבא רבי ח,"ואמר לו (יחזקאל בעין פריה ישראל ארץ כשתתן כי ישראל תשאו לעמי אז" יפה, אומרת זאת א), צח (סנהדרין לבא'" קרבו

ד', וברוך (רש״י), יותר" מגולה קץ לך ואין הקץ, . יקרב יפה עולים בארצנו היבולים

שאין מוילנא: הגאון - מוילנא הגאון ישראל, מאור הגדול רבנו, פסק הקץ הגאולה את תביא חקלאות

ארבעה שיש הבהיר הגאון הגאולה. את לקרב גדול אמצעי אלא בעלמא, סימן המגולה של אופנים קשות שגזרותיו מלך עליהם מעמיד ד' תשובה. ב. . ידי על א. ד-גאולה: ציון. שיבת של מגולה קץ ג. מהמן.

ד.'בסוד הגאון צורך-והורה יהיה לא ואז ציון, שיבת ידי על המגולה הקץ של השלישי באופן לבחור לתלמידיו

סופ״ד התור (קול מהמן קשות שגזרותיו מלך.)להעמיד הגאון עשה וכן (ספר בנטיעה ולעסוק בארצנו היישוב ראשית את לכונן רב במספר תלמידיו בחירי ושלח

תש״ז ירושלים לוי, דוד לרבי ציון, .)חזון עבדיך רצו כי "תרחם? כתוב ואת" אבניה את ומתי יד). קב (תהילים מועד" בא כי לחננה, עת כי ציון,

היינו הכוזרי), בסיום הוא וכן טו. קב (שם יחוננו".)עפרה קיז (ב השממה נטיעת

הקודש אדמת לעבוד שיתחילו רבי הגאון ישראל: כתב יקיימו שאם ברור כבר "ואצלי גוטמכר אליהו בסך לכך" ראויים ישראל יהיו כשלא גם הגאולה, התחלת שתהיה משפחות, ק״ל בראש הנדפס (מכתב

ואקס אלעזר חיים לרב חיה נפש.)שו״ת

כתב וכן עבודה ובכל ובלבנים בחומר היתה גלותנו "תחילת אלקלעי: חי יהודה הרב הגאון (נחמת בשדה" עבודה ובכל ובלבנים בחומר היא גאולתנו ותחילת ניסן, בשדה יג, שנה המבשר, הארץ,

.)תרכו

7/7

בצבא[3] מפקד יהיה שרב להיות יכול איך אותי שאלה מצרפת מזמן לא שעלתה מישהי? ! ? … ב התמקדנו הגלות שנות כל את׳במשך אבל שכחנו י' ַהְמַלֵּמדָיַדיַלְקָרבֶאְצְּבעֹוַתי״ְתִפּלֹותָּדִודֶּבןִיָׁש

!"ַלִּמְלָחָמה המלך דוד של בעדינות "ֲעִדינֹו, התמקדנו בתורה- ועוסק יושב כשהיה אבל- כתולעת". עצמו מעדן היה

את "ָהֶעְצִני" שכחנו למלחמה- שיוצא ובשעה כעץ- עצמו מקשה היה."


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

צדקה ושמיטה כיסוד לגדולת ישראל

**ייחודיות מחשבת הצדקה בישראל** * מה הקשר בין מצוות הצדקה לעוצמתה הכלכלית של מדינת ישראל? * ואיך כל זה קשור לתהליך הגאולה? בסוף ...