בס״ד י? בימינו הקודש, רוח
מרצבך הלל
הקדמה
רוחניים, לשיאים להגיע שזכו הדורות לאורך ישראל גדולי אודות הנשמעים רבים סיפורים בעקבות זה בנושא לעסוק בחרתי
הקודש כרוח. שהוגדרו בכוחם לפעול בכוחם שיש וטוענים, עתידות מספרים קמעות, מחלקים אשר השרלטנים רבו מאידך,
טבעית מציאות לשנות מנת על. הרוחני
ולשאול הקדש', 'רוח מושג את לבחון זה מאמר מטרת של מציאות ישנה בימינו האם כ הקדש' 'רוח ני בב הטמון אלוקי כוח
אדם ל ויכול ל מעבר בעבורם, סייע יכולות ועם הקדש' 'רוח המושג עם היכרות עורך המאמר מכירים שאנו. הראליים
ישראל גדולי פי על אליה להגיע והאמצעים בזמננו, שלה. ההתכנות
לבחון ננסה זה במאמר ה את המקורות מתוך ה הקודש רוח קיימת ש יתכנות מה כן, ואם בימינו, טיבה של רוח זו, ניתן וכיצד
לה. לזכות ו, (אבות המשנה בדברי נפתח: ה התור סודות את לו שמגלים זוכה לשמה תורה הלומד שאדם א)
" [: הרבה לדברים זוכה לשמה בתורה העוסק כל אומר מאיר רבי … ] עצה ממנה ונהנין ותושיה
וגבורה בינה ]…[ ונעשה תורה, רזי לו ומגלין פוסק… שאינו וכנהר המתגבר, כמעין."
מה זה במאמר להבין ננסה משמעות ה תורה רזי גילוי אותו של, בלבד התורה לימוד דרך דווקא שיתקיים הכרחי הוא והאם,
שמא או אחרות. בדרכים אף אליו להגיע ניתן נראה כן, כמו רוחניים גילויים של שונים אופנים שקיימים רוח (נבואה,
ועוד. אליהו גילוי מגיד, )הקודש,
בחז״ל כביכול הסתירה
, (תוספתא הנביאים תקופת סיום לאחר הקודש רוח שפסקה בתוספתא מופיע מחד סתירה. לכאורה ישנה חז״ל בדברי סוטה
:) ג-ד יג, האחרונים נביאים "משמתו זכריה חגי על ואף מישראל הקודש רוח פסקה ומלאכי היו כן פי
משמיעין בת על להן בת ויצתה ביריחו גוריה בית לעליית חכמים שנתכנסו מעשה. קול קול
ואמרה יש להן אדם כן ביניכם עיניהם נתנו לכך זכיי דורו שאין אלא הקדש לרוח שראוי בהלל
עניו הא עליו אמרו וכשמת. הזקן אחת פעם שוב עזרא. של תלמידו חסיד הא יושבין היו ביבנה
קול בת ושמעו יש: אומרת אדם כאן אלא הקודש לרוח שראוי הדור שאין ונתנו. זכיי עיניהם
בשמואל מה מיתתו בשעת הקטן היו הלל של תלמידו חסיד הא עניו הא: אומרים הזקן".
מספר נביא והאמוראים התנאים בימי. אף ומופיעה קיימת הקודש רוח שעדיין מקומות במספר רואים אנו מאידך אך ע״א:) יב בתרא בבא (בבלי, לחכמים והועברה הנביאים מן ניטלה שהנבואה הגמרא דברי ראשית לכך. ראיות
"אמר רבי אבדימי נבואה, ניטלה המקדש בית שחרב: מיום חיפה דמן הנביאים מן וניתנה
? הוא נביא לאו חכם. אטו לחכמים על: אף קאמר הכי שניטלה פי, הנביאים מן החכמים מן לא
מנביא". עדיף: וחכם אמימר. אמר ניטלה
מתוך הקודש. לרוח מביאה שקדושה ישרים, מסילת ספר בנוי בסיסה שעל המפורסמת הברייתא מדברי לראות ניתן כן, כמו
שלא כפי תמיד. תקף להיות יכול כעיקרון זה כלל ש שסבר נראה זמן של בגבולות סייג ולא השונים, , הדורות בין חלוקה יצר
גמרא ב( שמופיע ע:) "ב כ זרה, עבודה בבלי
פנחס רבי מר "א: תורה יאיר בן מביאה מביאה, זריזות זריזות לידי מביאה, זהירות זהירות לידי
, נקיות נקיות לידי מביאה מביאה, פרישות פרישות לידי, טהרה טהרה לידי מביאה, חסידות לידי
, ענוה ענוה לידי מביאה חסידות, קדושה לידי מביאה חטא, יראת חטא יראת לידי מביאה קדושה
מביאה מביאה הקודש, רוח הקודש רוח לידי. המתים" תחיית לידי
זאת להוכיח עוד ניתן שפגשו, אחד נוכרי של שמו מהו שידע גמליאל רבן על מהסיפור, שרבן זה ממקרה טען אילעאי ור'
הקודש, רוח בעל היה גמליאל הגמרא כדברי (:) ע״ב סד דף עירובין בבלי
: מעשה "והתניא, החמור על רוכב שהיה גמליאל ברבן, לכזיב מעכו מהלך והיה רבי והיה אילעאי
. מצא אחריו מהלך: לו, אמר בדרך גלוסקין, טול אילעאי גלוסקין. מצא הדרך מן, אחד נכרי אמר
: לו, טול מבגאי הללו גלוסקין לו! ניטפל מאילעאי רבי: לו, אמר אילעאי: לו? אמר אתה מהיכן
של מעיירות, בורגנין? שמך ומה - מבגאי. שמני היכירך כלום -? מעולם גמליאל רבן: לו אמר -
למדנו שעה. באותה לאו שכוון ברוח גמליאל רבן הקודש".
ה בדברי לראות ניתן הקודש רוח של למציאות נוספות ראיות ירושלמי ה תלמוד על יוחאי(ירושלמי, בן שמעון ר' של דמותו
א:) ט, שביעית צפה ברוח יוחי בן שמעון 'ר …הקודש
מאיר ר' של דמותו על וכן ( ד:) א, סוטה ירושלמי,
צפה ברוח מאיר רבי …הקודש
עקיבא ר' על המדרש בדברי וכן ( צה:) רבה, בראשית
ברוח 'עקיבה ר צפה …הקודש
אלו ממקורות עולה להבין צריך וממילא התנאים. בימי קיימת הייתה הקודש שרוח האם: המקורות בין ליישב ניתן כיצד
לא או הקודש רוח? קיימת
הסתירה יישוב
ליישב מנת על פרשנ הובאו המקורות, בין הסתירה ות הסברים: מספר
. א ונבואה הקודש רוח של שונות רמות בין חלוקה פרק ב (חלק הנבוכים במורה הרמב״ם שישנם11 מבאר )מה הם הנמוכות הדרגות שתי לאדם. רוחני גילוי של שונות דרגות
הנבואה. דרגות אלו מכן ולאחר הקודש, רוח של בגדר
דומה חלוקה ת נמצא האר״י תלמיד ויטאל חיים הרב בדברי הקודש רוח הנבואה שפסקה שאף קדושה שערי בספרו תב שכ
קיימת עדיין (:) ו-ז שער ח״ג קדושה שערי
רז״ל כוונו זה "ואל אחר כי חגי זכריה ומלאכי נבואה פסקה רוח ונשתייר לגמרי …הקדש והנה
ראינו ובעינינו שמענו באזנינו מגידים והיו זה בזמנינו הקדש רוח למדרגת השיגו סגולה יחידי
." עתידות
במושג שישנה המורכבות את, מציג השם דרך בספרו הרמח״ל גם ' מדרגות 'מדרגות הוא שבלשונו הקודש רוח השם– (דרך
ג אות ג:)פרק ג חלק
, בין השפעו בזמן, בין הנשפע השפע כוח בעניין, בין בדבר נמצאו מדרגות על "מדרגות בדרך
על לו ונודעים המתגלים הדברים, ובמהות האדם אל הגיעו תהיה בכולם. אמנם זה ידי ההשפעה
. בבירור" המושפע בה שירגיש בדרך
נחמן ר' של תלמידו מברסלב נתן ר' בכתבי גם צדיקים ב הקודש רוח קיימת שעדיין בכך התומכת גישה לזהות ניתן מברסלב
או ישראל. מנהיגי כלשונו או לנבואה, דומה הקודש' רוח לשיטתו, נבואה' בחינת ממנה פחות דרגה היא אך( ן מוהר" ליקוטי
ח:) תורה תניינא
" מאד ולבקש לחפש צריכין מנהיג אחרי, אליו להתקרב אמיתי לו יש ומנהיג מנהיג כל כי ' בחי
, להמנהיג שיהיה בהכרח, אעפ״כ הנבואה שבטלה עכשיו. וגם נבואה רוח ) יד 'במדבר בחי( רוח
, מה אחרת בשאר נמצא שאין, ההמון מנהיג להיות זכה שעי״ז ]…[ אחרת הרוח וזה שיש
, הוא להמנהיג 'רוח בחי נבואה, רוח הקודש ]…[ כ, אעפ" עתידות לידע ממש רוה״ק שאינו י אעפ"
הוא נבואה.", רוח הקודש 'רוח בבחי
הרב גם כן, כמו דרימר שלמה שלמה בית שו״ת, בספרו ל מתייחס העליונות שהדרגות כותב ו הקודש וברוח בנבואה דרגות
סימן חיים אורח חלק - שלמה בית (שו״ת קיימות עדיין הפחותות הדרגות ואילו פסקו, אמנם:)קיב
"אף הקדש ברוח חישב לא המורה בספר שהרמב״ם רק חישב, ובנבואה מדריגות שני מדרגות
דגם פשיטא, מ״מ הרבה ( הקדושה, ובשער מזה למעלה זה הרבה מדרגות יש הקדש ברוח שם
העליונה דמדרגה י״ל, וא״כ מזו למעלה זו הקדש ברוח מדרגות כמה שם )חשב ז בשער מרוח
נביאים במות נפסקה הקדש. האחרונים"
. ב התורה מחכמת מגיעה הקודש רוח על הרמב״ן בדברי מופיע פסקה, שלא לאותה הנביאים מימות שפסקה הקודש רוח בין הסתירה ביישוב שמצאנו נוסף כיוון
בה הסוגיה כלומר הקודש, . לרוח נבואה בין חילוק שישנו מבאר שמגיעה הקודש רוח אך בטלה, כבר והחזון המראה דרגת
מתוך ע" יב דף בתרא בבא - (הרמב״ן לשונו וכך בטלה. לא התורה חכמת:)א
על אף קאמר הכי המראה שהוא הנביאים נבואת שנטלה פי שהיא החכמים, נבואת והחזון בדרך
. שבקרבם" הקדש ברוח האמת יודעים, אלא נטלה לא החכמה
פרק הקודש איגרת – (תניא הזקן האדמו״ר המכונה חב״ד, חסידות מייסד מלדי זלמן שניאור ר' כתב זה כעין:)יט
"פשוט השגת בין גדול הפרש שיש לכל ומובן חכמה השגת שהיא והאריז״ל י כרשב" האמת חכמי
, ודעת. ממש" ראיה בשם בכתוב המכונה בנבואה הנביאים ושאר מרע״ה השגת ובין
בספר מבגדד חיים יוסף ר' וכן יהוידע בן ו וז הקודש לרוח נבואה בין הקיים החילוק את ביאר ( לשונו ה יהוידע בן בניהו
:) ע״א יא דף סנהדרין
" לא כאן, הנביא ששומע כמו אליו מדבר קול שומע, שאינו הקודש רוח על אלא נבואה על איירי
הנסתרים דברים אלא כמו לפניו יצטיירו, שהן אומר באין, כלל לאזניו יגיעו אשר דברים ואין
, בעיניו רואה הוא אלא כאלו מפיו דברים יוציא וכן שמען כלום שמע לא והוא הגבורה מפי אלא
יוצאין הנסתרים אמת דברי מאליהן".
מש ת, שמיעה או מחזה ללא הדברים ידיעת שהיא הקודש ל רוח, בניגוד במחזה דברים ראית היא שנבואה מדבריו, מע אלא
הקודש. ברוח לו הנמסרים הדברים אמיתות את החכם יודע מאליו רק
אי" החזון גם הקודש לרוח נבואה בין ההבדל על כותב באגרותיו ש ב חי, איש הבן של לדבריו דומה באופן של הקשר מעלת
לימוד איש– החזון (אגרות עיון ב התורה טו אגרת א':)חלק
" בה משתתף האדם של המורכב שכל ן אי]…[ נבואה הקודש, לרוח נבואה בין יסודי הבדל יש בלתי ותבונה דעת בו שמתווסף עד מרץ, ובמשנה עמל ברב העיון יגיעת היא הקודש רוח אבל
טבעי".
יחידי חכמים אותם אצל רק נמצאת כעת רבים אצל קיימת שהייתה הקודש שרוח שייתכן קליין מנשה הרב כתב זה וכעין
סימן ה חלק - הלכות משנה (שו״ת כתב וכך סגולה. :)קסז
רוח נסתלקה האחרונים נביאים דלאחר שאמרו "מה להם הוה דלא דוקא היינו הקודש רוח
הקודש דעלמא למילי אבל דברים שאר ולענין נסתלקה לא התורה ולימוד שבקדושה דבר לענין
מעולם ]…[ ד כל נאמרו הקודש ברוח חז״ל דברי, הקודש רוח ניטלה לא דמחכמים כיון וקבלה
י רש" שכתב מקום דכל בידינו אומר ולבי ברוח ר״ל לי."הקודש
. ג נסתל יחידים אצל ונותרה ישראל מרוב ה ק אפשרות העלה קליין מנשה הרב רבים, אצל קיימת שהייתה הקודש שרוח שייתכן וכך סגולה. יחידי אצל רק נמצאת כעת
כתב (:) קסז סימן ה חלק - הלכות משנה שו״ת
אבל ישראל של מרובם נסתלקה, ר״ל מישראל הקודש רוח נסתלקה שאמרו "מה נשתיירה אכתי
שבכל סגולה ליחידי בדיוק לומר יש עוד דור ]…[ רוח ניטלה אמר ולא נסתלקה לשון הקודש
, מישראל נסתלקה ולשון ניטלה לא אבל נסתלקה שרק משמע."לגמרי
הקודש רוח על ישראל גדולי תיאורי
לעיין ננסה התלמוד שאחר. בתקופות שונים באופנים הקודש רוח הופעת על בעדויות אי אמנם ן על ממשיות עדויות הרבה
שלימה הקודש רוח הופעת ישנ אך שנים, באותם ם מסוימת רוחנית הופעה של ביטויים כמה ב אף תקופ התלמוד שאחר ה ים.
לשונות לזהות ניתן הגאונים בתקופת של תיאור כ הנראות בדברי מופיעה לכך דוגמה. הקודש רוח (תשובות גאון נטרונאי רב
יא:) סימן ומערב מזרח גאוני - הגאונים
' ר למר מצינו. כך זו תשובה ז״ל נטרונאי הראוני … אביו יורש אינו שמשומד השמים מן
מוצאים אנו הראשונים בתקופת וכן מופיע זו עדות הקודש. רוח בעל להיות שזכה הרי״ף על עדות של הגדולים שם ר בספ ה
: [רפז]) י אות גדולים מערכת - הגדולים (שם החיד״א
אומר היה התוספות בעל י "ר" כי על שרתה הקדש רוח ודאי. ההלכות" כשחיבר הרי״ף
ח פרק לולב הלכות הרמב״ם על ראב״ד- להלן שיובא כפי עליו, השורה הקודש רוח על פעמים מספר העיד הראב״ד( כן, כמו
:) ה הלכה הופיע כבר. א״א כשר ראשו שנקטם "הדס והעלינו שנים מכמה מדרשנו בבית הקודש רוח שהוא
משנתינו כסתם פסול ) לב, (סוכה ' ר ודברי )אפילו לד (סוכה, שאמר טרפון קטומים שלשתן כשרין
שנקטם ולא הוא אחר ענין ברור והכל. ראשו. בחבורנו הניחו ומקום. השמים" מן לי
ב הראב״ד בדברי מצינו כן מהשמי לו שהראו שכתב הרז״ה על השגות, יו (השגות שכתב ההשגות את ם י הראב״ד לבעל
:) ע״ב ה השנה ראש המאור-
"עד הראונו כאן והוא השמים מן. עליו" לסמוך ראוי
הראב״ד של בשמו הרשב״א הביא כן:) ע״א (עב זרה עבודה - הרשב״א (חידושי שבשמים ומאביו מרבותיו מסורת שקיבל,
"נראה " ז "ד הראב מדברי ל ]…[ כתב הזה וכלשון מסורת זה 'דבר: בתשובותיו בידי מרבותי
שפיכתו כח אלא ביין התירו שלא שבשמים ומאבינו '." לאיבוד אותו ששופך בזמן
הקודש רוח אודות הראב״ד לדברי היחס
טלושא די וידל ר' משנה המגיד בספרו ל התייחס ממנו, שמשתמע באופן הראב״ד דברי ברוח נאמרו לא שדבריו שסבר
כפשוטו הקודש:) ה הלכה ח פרק לולב הלכות - משנה (מגיד סברתו את לחזק כדי אלא,
שהוא הזה השבח כל.'ועם וכו מדרשנו בבית הקדש רוח הופיע כבר א״א "ובהשגות משבח
ראה כבר סברתו והשיב דבריו ל ז" ן הרמב" על שהקשה קושיותיו ודחה עליהן ל " ז הגאונים
. דבריהם" והעמיד
בשו״ת לב איבן דוד בן יוסף ר' לעומתו, - לב בן מהר״י שו״ת כפשוטה היא הראב״ד בדברי שהופיעה הקודש שרוח הבין שלו (
קטז:) סימן ג חלק
משבח שהוא השבח זה כל ועם משנה המגיד "וכתב והשיב דבריו ן הרמב" ראה כבר סברתו
וכו'. עליהם ואין בבית הקודש רוח שהופיע לדבריו האמין ן " שהרמב ספק הניחו ומקום, מדרשו
לו דברים שהם לכאורה ונראה השמים מן הקדש רוח שהופיע כפשוטן והורה מדרשו בבי כדבריו
על חלק זה כל ועם דבריו".
הם הראב״ד שדברי שהבין חביב, בן משה הרב בדברי לראות ניתן הדברים, בין ממצעת גישה ב ו בספר כתב וכך גוזמא, לשון
תמרים כפות ( למהר״ם תמרים כפות יב:) דף חביב- איבן
" שאמר אלא הופיע ממש הקדש דרוח "ד הראב כוונת אין קושטא. ומ״מ גוזמא בדרך כן דמילתא
פוסק יאמר שאם הקדש רוח בשם בשמועה 'אחד פי. היא" בשמים דלא עליו לחלוק יכולין
ש סופר החת״ם בדברי לראות ניתן במקצת שונה התייחסות הבנתו לפי היא הראב״ד של מדרשו בבית שהייתה הקודש רוח
אבות במסכת המשנה כדברי לשמה, בתורה העוסקים של הקודש רוח הפתיחה, בדברי )(שהובאה לשונו וכך ( חתם שו״ת
רח:) סימן א חלק - סופר
רוה" הופיע ]כבר ה״ה [פ״ח לולב בהלכות הראב״ד "ש "מ, וכיוצא מדרשינו בבית ק בזה כמה
, פעמים המלך וד לד שהיה כמו רוה״ק לומר רוצה אין 'על ה רוח היינו, אבל וחביריו ע״ה עוסקי
זוכים אשר לשמה תורה אם אפילו האמת לכוון ידיהם ישיגו לא ושכלם חכמתם טבע לפי תושיה
מ" כזו לחכימא חכמתא יהיב בחסדו הוא ברוך הקדוש מ שעה לפי ]…[ ועד״ז ב דב" פ״ק אחז״ל
לא מחכמים הנביאים מן הנבואה שניטלה י ]אעפ" ע״א י״ב [ ניטלה ]…[ 'אותו פי נבואה חלק
]'בשכלו א פ״ו [כאבות הרבה לדברים זוכה לשמה בתורה שהעוסק חכמתו ע״ד שמשיג וחכמתו
טבע תולדות בכח שאיננו י אעפ"."שכלו
האחרונים בתקופת הקודש רוח
בצפת המקובלים בתקופת ( ( "פ ה׳ר שנת שבין השנים בטווח 1520 ( ה׳ש״ס שנת עד )בערך 1600 ) ) וגילויים הקודש רוח נושא
שונים רוחניים ו מדרגה' 'עלה כתב קארו יוסף ר' ישראל. גדולי של בעדויותיהם ופיע לה חזר ב ספר ו אודות מישרים" "מגיד
מישרים– מגיד כתב וכך. אליו( צמוד שהיה שמים מן מגיד ידי על לו שהתגלו הגילויים:) קארו יוסף לר' מה– הקד
השיתא "בזכות בימים שעשית והסגופים הענויים אותם ובזכות פה על יודע שאתה משנה סדרי
כבראשונה עמך לדבר שאחזור מעלה של בישיבה הסכימו - בהם מחזיק אתה עתה וגם, שקדמו
ושלא הגדולה המעלה לזאת אדם השיג לא דורות שבכמה הרואות הם ועיניך אעזבך ]…[ כי אם
סגולה יחידי לכן שמע בני לאשר בקולי אותך" מצוה אני.
לה קודמים ותנאים הכנות ואיזה נדירה זו תופעה כמה עד עולה. מהתיאור
כתב כך אחר שנים מעט המכונה אשכנזי, יצחק ר' תלמיד ויטאל, חיים הרב ז״ל האר״י חיים" לספרו״עץ הקדמה ב אודות
עליונים בעולנות הצדיקים נשמות עם דיבור כדי עד הקודש רוח מצויה שהייתה בהרחבה מתאר הוא ז״ל. אר״י ה רבו אצל
): החיים לעץ עצומים(הקדמה רוחניים כוחות כבעל האר״י של גדולתו את
, והיו הבא בעולם שהם הצדיקים נשמת עם מדבר היה ז״ל} "{האר״י לו מגלין וגם תורה. רזי היה
, הפרצוף חכמת יודע, הידיים ושרטוטי חלומות ופתרון ישנים, ובגלגולים אמיתתם על וגם
. חדשים במצח מכיר והיה נשמתו בעליית קרא פסוק, ומה שחלם ומה מחשב מה אדם לגן עדן
שחישב ועבירות זכיות במצחו קוראו. והיה נשמתו שורש פירוש מלמד, והיה בלילה ]…[ והיה
. בסנורים להכות יודע. והיה בספרים נפלו טעויות כמה יודע. החברים ששנו מה כל יודע והיה
טובות מדות, וכל חטאו,'ויראת ה 'ואהבת ה, ויראת וענוה ארץ ודרך חסידות מלא והיה ומעשים
היה טובים בו ]…[. תמיד" לו נגלה אליהו והיה
בערך שנים מאות כשלוש כך, אחר בעל ישראל ר' גרשון ר' לגיסו שכתב במכתב מתאר החסידות תנועת מייסד, טוב שם
ש כפי שם, ראה שהוא דברים ועל ערך שהוא נשמה' על׳עליית מקיטוב מופיע בספר" שם כתר ( טוב" טוב– שם כתר א- א,
מקיטוב) גרשון לרבי איגרת תק״ז שנת "בר״ה, לך כידוע הנשמה עליית השבעת עשיתי במראה נפלאים דברים וראיתי מה
שלא על עמדי מיום הנה עד ראיתי, ואשר דעתי ראיתי לשם בהעלות ולמדתי בלתי אפשרי לספר
ולדבר אפי, אך פה אל פה לו עדן ן לג בחזירתי התחתון החיים נשמות כמה וראיתי והמתים ]…[
, עד מדריגה אחר מדריגה ועליתי התנאים כל עם תורה משיח לומד ששם משיח להיכל שנכנסתי
, ושם רועים שבעה עם וגם והצדיקים עד גדולה שמחה ראיתי מאד ]…[ את ושאלתי, משיח פי
אימת, והשיב מר אתי שיתפרסם, בעת תדע, בזאת לי ויפוצו בעולם ויתגלה למודך מעיינותיך
מה חוצה, ואז כמוך ועליות יחודים לעשות המה גם, ויוכלו והשגת אותך שלמדתי יכלו כל
הקליפות עת ויהיה וישועה". רצון
הקודש רוח לגילוי התייחסות נמצאת טוב שם לבעל במקביל, שחי עטר בן חיים ר' בכתבי גם משה ר' חברו עם יחד לה זכה ש
' ה בירדוגו(חפץ – ע״ב:) י דף שבת עטר- בן חיים לר'
"ואם לו ונתכווננו הופיעה הקדש רוח ממש הזה הפירוש של דעובדא גופא מספר הייתי בהיסח
הכנסת בבית הדעת אני אשר שיחיה בירדוגו 'משה ר הרב החכמים גדול הגדול ואחי נפשי
קשורה בנפשו".
שנים עשרות כמה מכן לאחר הר בכתבי, מח נמצא "ל לגילוי זכה הוא שגם עדויות ת ו תב כ הוא וכך אליהו, וגילוי מגיד של
ב מ אחת אגרת טו): אגרת – "ל הרמח (אגרות יו
חודש ראש "ביום, ה׳תפ״ז סיון, אחד יחוד מייחד בהיותי. נרדמתי ובהקיצי: אומר קול שמעתי
נחיתא לגלאה רזין קדישה דמלכא טמירין =(.) הקדוש המלך של טמירים רזים לגלות ירדתי ומיד
, ואחר מרעיד עמדתי מה סוד, ואמר פסק לא. והקול נתחזקתי ואמר הקול וחזר שאמר ]…[ סוד
גילה אחד ביום כך שאחר. עד אחר שלוח מגיד שהוא לי, ומסר השמים מן פרטיים ייחודים לי
יום בכל לכוון ]…[ חודשים כמשלוש כך ואחר נתן, יום בכל לעשות פרטיים תיקונים לי כדי
שאזכה לטוב זכור אליהו לגילוי ]…[ בא כך ואחר, והוא שאמר מה סודות ואמר אליהו אמר
שרא מט״ט יבוא שעתה (המלאך רבה.)ובבואו מטטרון, הוא שהוא ידעתי מפני אליהו דברי
שאמר לי".
נביא לכך דוגמה הקודש רוח בעלי על רבים ישנם. סיפורים החסידות גדולי בקרב גם דברי מתוך הלוי קלמן 'קלונימוס ר
(ה ושמש המאור בעל עפשטיין, ושמש מאור:) מקץ פרשת בראשית
, אלה כל גרמו הרבים "ועוונותינו לנו נשאר זאת, אך קול בת ולא נביאים לא לנו שאין קשקוש
על קדשו רוח, שמשרה קודש פעמוני. ודור" דור בכל הדור צדיקי
וגילויים הקודש לרוח שזכו האחרונים בתקופת ישראל גדולי אודות שונים, בספרים ארו שתו דוגמאות, מעט הבאנו עתה עד האחרונים בדורות עדויות גם ישנם האם להתבונן בהמשך ננסה שונים. באופנים רוחניים. הקודש רוח בעלי אנשים על
בדורנו הקודש רוח
הקודש לרוח שזכו דמויות מספר סביב התגלגלו רבים סיפורים הקודש. לרוח שזכו ישראל גדולי על עדויות ישנם בדורנו גם
מופיעים אלה סיפורים רבים אדמו״רים. מלבד " אי והחזון חיים החפץ על גם שליט״א קנייבסקי חיים הרב שכתב כפי ש,
'פ״ב:) עמ שליט״א קנייבסקי לגר״ח - יושר (ארחות
דברים כמה ידועים האחרונים בדורות "וגם כגון הרבה ועוד זצ״ל חיים החפץ ומרבנו מהגר״א
דברים שאמרו מה גדולים דברים הרבה ראינו, וגם נתקיים והכל כלל מהם שידע בלי כאלו
זללה" מרבותנו ה".
דמותו על סאלי הבבא של נסתרים דברים זיהה כיצד למכביר, עדויות ישנן זצ״ל הרוחני בכוחו חולל וכיצד, קודשו ברוח
רבים דברים סאלי. "הבבא בספר )(ראה קיימות כדורי הרב על וכן "הרב בספר שמופיע כפי, רבים מופת סיפורי על עדויות
'עמ191 ראה "כדורי (. ) לדוגמה
גם בס הספרים דרת א- (חלקים ישראל של ""אביהם מופיעים )ה סיפ על רבות עדויות ו מרדכי הרב אצל ש משתמע מהם רים
. הקודש רוח היתה זצ״ל אליהו
וכן מלו הרבי המכונה שניאורסון, מנדל מנחם הרב על בווי ' ט ספרים נכתבו זצ״ל ש קודשו ברוח י, דע שהוא דברים על רבים
כך אודות למכביר סיפורים למצוא ניתן א- חלקים מעון' השיב 'ורבים בספר לדוגמה, (ראה כסלו הלפרין, דב אהרון מאת ב,
. חב״ד כפר ספריית )תשנ״ט,
ראיתי כן כמו ב א- (חלקים האחרון" בדור נסתרים "צדיקים ספר רוח בעלי להיות שזכו פשוטים יהודים על רבים יפורים ס )ב
. האחרונים בדורות הקודש שמות להלן דמויות ה של ה פטילון ליאון יהודה הרב פיש, אברהם הרב, : בספר שהובאו שונות, הוברמן יצחק הרב, ג׳ניאן יוחנן הרב וינשטוק, יאיר משה הרב אבוחצירא, מאיר הרב וולטוך, יוסף הרב ברכה, ציון הרב
יהודה הרב חכם גדעון, מכפר הצדיק אזוארץ, שמואל חכם סאפרין, דב יששכר הרב שוקרי, יששכר הרב ביץ, ליבו זאב הרב גרין, שלמה הרב זוכמן, דב מרדכי הרב סאסי, אשר מסעוד ב הפרסי אשר ו. הרב רז רוך
אם גם ש נאמר לא חלק ואולי, מדויקים לא שסופרו מהסיפורים חלק מעל מעידים הרבות והעדויות הסיפורים. כראוי הובנו
שיש ספק כל של מציאות נה אנו בדורנו גם הקודש. רוח
הטומאה מכוח הקודש רוח
ה מאת החזיונות בספר ש יש מבואר ויטאל חיים רב נם בעולם הוא הטומאה. כוחות עזרת ב עתידות לדעת שפועלים אנשים
זה אך ממש, בכך יש אמנם ש מבאר, ו הקדושה מן שאינם מכוחות א:) חלק החזיונות (ספר כתב כך
" פליל אל לצלא''חייא הלכתי, הנק, מכשף א חד, איוב ן' שיך רא הנזיקים ברפואת בקי, השדים מן
חכמתו לחקור ורציתי ]…[ גדול כבוד ויכבדני ישב, והוא במקומו ויושיבני. לנגדי ותמהתי מאד
, מזה הכיר לא יען, לכם: לכו ' להם. ויאמר תמהו שם אשר הגוים כל. גם מימיו אותי כל כי זמן
. אז להם. וילכו אתכם' להשיב יודע איני כאן עומד האריה שזה. , כמנהג בלחש ממנו שאלתי ולא
ידע כל. וינסה כלל להשיבני. יכול ולא ולחשיו חכמותיו מיני דבר ידעת, ואיך לו ואמרתי גדול
מזה? ויאמר הידיעה הקדמת בלי להכירני, זה לי, והוא לזה סיבה משתמש אני כי לז' בהשבעות
ידם, ועל השדים מלכי משתמש אני, והם זאת בידיעתי, ואמרו מעלתך שהודיעוני, לי הנה אדם
וקדוש עליון אליך בא יהודי, להם, וילכו עמו פה לעמוד כח בנו ואין אותם רואה והנני עומדים
. אתה שתלך עד שכנגדנו ההר ראש על, שאלתך תשובת להשיב אדע לא ולכן כי יודע איני אלא
על. להם" הלכו, והנה המלכים ז' פי
מבואר מדבריו גם שלפעמים לגויים ע טבעית לא ראיה יש הטומאה. כוחות ידי ל
גם ביאר הרמח״ל באים אלו כוחות דבריו פי על התורה. דרך פי על נוהגים שלא אנשים אצל גם מופתים שיהיו ייתכן ש - השם (דרך השם דרך בספרו שכתב כפי הטומאה. מכוחות ט אות ב פרק ג:)חלק
, הזה הגדול לטוב "ימצא, ההפך טומאה ורוח ועכירות חושך להמשיך האדם שיוכל והוא שלא
כדרך מהם התורה, שהרחיקתנו המתים של והדרישה הכישוף טומאות עניין, והוא הטבעי ]…[
ה שהוא, הפך יתברך ממנו גדול היותר ריחוק ממש בו הדבקות ]…[ על ויימשך ידי מהם זה משך
ידועות במדרגות הטומאה, הטבע כדרך שלא, הטבעיים כמעשים שלא מעשים ידיהם על יעשו וכן
וזולתם החרטומים כמעשה. . [. ], כאלה מעשים יעשו השדים ידי על וכן שנמסר מה לפי בידם גם
הם שיעשו".
ה תורה עמל ללא הקודש, לרוח לזכות אפשר האם בשאלה דן הים וישב שו״ת בספרו שליט״א הלל משה יעקב רב ה מקובל מסיק הוא וכך ( יג:) סימן ב חלק הים וישב שו״ת
בפרשת הקדוש "הזוהר קל הטומאה רוח מכח השגה דלקבל )ביאר ע״א קכ״ח (דף תרומה הדבר
על להשיג. אבל מיד משיג השתדלות, ובמעט מאד, מאד הדבר, קשה הקדושה רוח ידי ומותנית
בכמה תנאים ]…[ ספק אין, ולא זה מאיש להתרחק בלקחו להשומעים להדריך שראוי ישמעו
אנשים אצל מתגלים מעט, מעט הרוב. ועל הדרכה ממנו יקבלו ולא נסתרות ממנו זה מסוג
, פרצופם להם והדומים לכל, ומגיעים האמתי טובה". חלקה כל, ומחריבים ורשעות שחיתות מיני רוחניים- כוחות בעלי אנשים שיהיו שייתכן עולה דבריו מתוך להתרחק וראוי הטומאה, מכוחות הבאים מיסטיים
הם שממנו הרוחני שהמקור משום מעצותיהם, טהור. לא הוא שלהם הרוחניות ההשגות את מקבלים
הקודש לרוח הדרך
שראינו לאחר ש לכך מגיעים כיצד השאלה עולה. . בימינו אף לו לזכות שניתן דבר היא הקודש רוח
(ילקוט המדרש לשון וכך לקיימה. מנת על תורה ללמוד היא לכך לזכות שהדרך כותב המדרש שמעוני- רמז, בחקותי )תרע
' ר "אמר הזה התורה ס פר ימוש "לא טעם: , מה הקדש לרוח זוכה לעשות מנת על הלמד: אחא
' וגו ולילה יומם בו והגית מפיך ואז דרכיך את תצליח אז כי "תשכיל, הקדש רוח אלא תשכיל ואין
"משכיל אמר: דאת כמה לאיתן."האזרחי
וכך לגאולה, ולצפות השכינה כאב את ולהרגיש באמת, תורה ללמוד היא הקודש לרוח שהדרך רבה אליהו דבי תנא ובספר
דבי תנא לשונו (:) ד )פרשה שלום (איש - רבה אליהו
הוא ברוך הקדוש של כבודו על ומתאנח לאמיתו תורה דבר בו שיש מישראל וחכם חכם "כל ועל
המקדש בית כבוד ועל ירושלים כבוד על ומצפה ומחמד, ומתאוה ימיו כל ישראל של כבודן ועל
." בדבריו הקודש, רוח גליות כינוס ועל בקרוב שתצמיח ישועה
זוטא אליהו דבי תנא בספר ו מובא ות נקודות שתי מלאך לגילוי זוכים כיצד דיבור ב. . המצוות בקיום צדיקות א. : . אמת דבר
ד): אות פ״ג זוטא אליהו דבי (תנא
ומדבר צדיקים בדרך עמו מתנהג ש מלאך לו מוסרין אמת, ולדבר צדיק עצמו את אדם עושה "אם אמת".
לנו מביא התורה, יסודי בהלכות הרמב״ם תיאור לכך זוכים כיצד תנאים מספר. מביא כך לשם לנבואה. להגיע זוכים כיצד
דרגה היא הקודש שרוח מכיוון אך נבואה, לא היא הקודש רוח אמנם ה, נבואה ל קודמת נראה הרמב״ם שהציב שהתנאים
כתב וכך הקודש. לרוח לזכות כיצד להדריך היכולים כלים גם הם הלכה ז פרק התורה יסודי הלכות (רמב״ם:)א
" גדול חכם על אלא חלה הנבואה ואין עליו מתגבר יצרו יהא ולא במדותיו גבור, בחכמה בדבר
מתגבר הוא אלא בעולם יצרו על בדעתו בעל והוא. תמיד שהוא, אדם מאד עד נכונה רחבה דעה
האלו המדות בכל ממולא שלם וימשך לפרדס כשיכנס. בגופו הגדולים הענינים באותן הרחוקים
נכונה דעה לו ותהיה ופורש והולך מתקדש והוא ולהשיג להבין העם כלל מדרכי ההולכים
במחשכי מדברים באחד כלל מחשבה לו תהיה שלא נפשו ומלמד עצמו ומזרז והולך הזמן בטלים
ולא מהבלי." הזמן
מידות בעל חכם, יהיה שהאדם צריך הרמב״ם לפי חומרי מעניינים פרוש טובות, את נצל ם מו י. כראוי זמנו
להשגות להגיע שהדרך מבואר אבולעפיה, אברהם ר' רבו של דרכו את שהמשיך ג׳יקיטליא יוסף לרב אורה שערי בספר אורה– (שערי השם של שמותיו באזכרת מדויקת כוונה ידי על היא רוחניות הראשונה הספירה העשירי:)השער
" … להתבונן אתה וצריך על ולדעת הכינוי, אותו הוא שם מאיזה לדעת הכינויין, בעניין לשמור
השם… אותו רומז ספירה איזו בתורה חדרים לכמה תיכנס זה, בדרך השם את לייחד זכה וכשת (תהלים ואענהו יקראני שמי ידע כי אשגבהו בהם: שנאמר הזוכים מן ותהיה יענה, וי״י תקרא ואז
הבא." העולם לחיי תעלומותיהם לדעת תזכה הזה, בעולם הללו לחדרים וכשתיכנס טו). צא,
קדושה שערי בספר ויטאל חיים, לרב תנ מובאים אים נוספים (, וז״ל הקודש רוח לקבלת כהכנה הדרושים קדושה שערי חלק
:) ז שער ג
שבכולם… המובחר "הדרך בקיום נפשו ישלים כך ואחר קלקל, אשר מכל עצומה בתשובה לשוב
ובכונת עשה, מצות כוחו יותש עד לעול כשור בזריזות, לשמה התורה ובעסק בתכלית, , תפילותיו המדות כל ובהרחקת מעט, פחות או לילה חצות ובקימת ושתיה, ואכילה תענוגים ובמעוט תמיד בטבילה גופו יטהר כך ואחר בטילה, שיחה בעניני אפילו אדם מכל ובפרישות, המגונות,
מחשבתו להיות ויזהר תמיד, עיניו נגד הוי״ה וישים ה', יראת ב ויחשוב לעיתים יתבודד כך ואחר לרוח שיזכה אפשר כן ידי ועל גדול, בחשק יתברך באהבתו וידבק הזה העולם הבלי מכל פנויה
. הקודש"
לרוח לזכות כמפתח הנהנין בברכות הכוונה חשיבות על ע״ב), ט (דף הקודש רוח שער בספרו ויטאל, חיים ר' כתב עוד
: הקודש
בכל וזהירות האדם כונת ע״י תלויה הקודש רוח אל האדם השגת עיקר כי ז״ל, מורי לי "אמר
החומריים במאכלים הנאחזות הקליפות אותם כח מתבטל ידם שעם לפי הנהנין, ברכת מהם מסיר הוא בכונה הנאמרות שעליהם הברכות וע״י אותם. האוכל באדם בהם ומתבדקים
בזה מאוד והזהירו קדושה, לקבל ומוכן זך ונעשה ש."לו החומר ומזכך ההם הקליפות
דברי ב מב טוב שם הבעל ו אר ים כלים עוד רוחניות להשגות לזכות היכולים בפנימיות האדם דבקות א רוחניים: . וגילויים
הרוחנית שב ו תורה וכך בה'. אמונה ז. ה'. אהבת ו. באהבה ייסורים קבלת ה. ישראל. אהבת ד. שמחה. ג. ענווה. . ב. . פילה תב
כט ממ״ח ואתחנן עה״ת בשמו(בעש״ט מובא:) פנינים אמרי לקט בשם,
שבתוך וף ס אין אור רוחניות פנימיות אל עצמו את שידבק הוא ותפילה התורה עסק "עיקר הרבה לדברים זוכה מאיר ר' אמר שבזה לשמה'; 'לימוד הנקרא שהוא ותפילה, התורה, אותיות ועבודת בתורה יתנהג איך וידע התורה, מתוך מאורעותיו וכל עתידות שידע תורה, רזי לו ומגלין
מעלה. של וכרוזין מעלה, של עולמות שרואה מלבד יתברך, ה' טובות מידות כל לו ויהיה
על (להתגבר וסבלנות ישראל, ובאהבת צח באור ומאיר שמח, ולב רוח ושפלות ענוה )עולם, שב באהבה הכל ויקבל ל, מכ יותר ובמצוות בתורה שמח ויהיה וגידופין, וחרופין הדעת חלישות
שלמה". ובאמונה
שאדם אלימלך, נעם בספרו שכתב מליז׳נסק אלימלך ר' דברי את להוסיף ראוי להשגות זוכה הוא ה' בעבודת מתמיד ה
אלימלך- (נעם רוחניות ה אליו "וירא ד״ה שמות:)'פרשת
ובתמים באמת שמו יתברך בעבודתו יתמיד כאשר למדרגה ממדרגה תמיד עולה "הצדיק אזי זוכה
לבא ששומע הלבבות בחובות כמבואר שכליות ראיה לידי ורואה אזנים בלי. עינים" מבלי
את שוב לציין יש ש איש, החזון דברי ש כותב התורה עמל ידי על היא הקודש לרוח לזכות הדרך טו ח״א, איש חזון:)(אגרות
" אחרי טבעי בלתי ותבונה דעת בו שמתוסף. מרץ" ובמשנה עמל ברוב העיון יגיעת
דברים, של בסיכומם ראינו הקודש לרוח להגיע, הדרך ש להן. רב עמל דורשת כך: לשם הנדרשות המרכזיות הנקודות
א. . בדקדוק המצוות קיום
ב. ו המידות תיקון עשיית מעשיו. ובצדק באמת
. ג השם של שמותיו בהזכרת מדויקת. כוונה
ד. הנהנין בברכות. כוונה
ה. . ענווה
ו. . שמחה
ז. דבקות ואהבתו. בה'
ח. ישראל. אהבת
ט. יגיעה ב. שמים לשם תורה
י. באהבה. ייסורים קבלת
יא. . גדולה׳בה אמונה
יב. , השכינה צער הרגשת. לגאולה ציפייה ו חצות' עריכת׳תיקון
. יג ועוון. חטא מכל בתשובה חזרה
יד. . והתבודדות בכוונה תפילה
. הזמן ניצול טו.
אסורות. ממחשבות המחשבה טהרת טז.
יז. . עיניו לנגד השם שם ראיית
. חומריות מתענוגות פרישות. יח
יט. טבילה במקווה.
לסיום
במאמר ראינו רוחנית מציאות של מושג יש בימנו שאף ולחזות אמת, לדבר לכוון היודעים, אדם בני על לשרות שיכולה
. פשוט רציונלי באופן לחיווי ניתן שלא דברים דמויות אודות שונות עדויות הבאנו ש ישראל גדולי בין להשגות להגיע כו ז
ישראל חכמי הדרכת פי על ניתן כיצד הכלים את הבאנו אלה בימינו אף. , שונות רוחניות של הרוחנית לדרגה הגיע ל לזכות
הקודש. רוח
לזהות ידע רוחנית, להשגה שזכה אחד שכל הכרח ואין שונות דרגות ישנן הקודש רוח בעלי בתוך שגם, , לציין חשוב כאן שסביבו לאנשים הקורה את מוחלט. באופן
ש שמכיוון להדגיש חשוד עוד ממו החומדים השקרנים רבו ן יש המראים אנשים מיני כל ל הליכה לפני רבה בזהירות לנקוט
עצמם ניסים מחוללי כ מבט ברכות, מחלקי, עתידות יודעי, חי ניצול כדי תוך הבטחות את גוזלים, ו אנשים של מצוקתם
של כספם האדם. בני של התורה באיסור חלילה ניכשל לא כך ומתוך "תֹועֲבֹת, ט-יג): יח פרק (דברים הַּגֹויִם… קְסָמִים קֹסֵם
מְעֹונֵןּומְנַחֵׁשּומְכַשֵף ב נקיים אלא ", הפ דברי המשך את נו: וק ס" ' ה עִם תִהְיֶה תָמִים "אֱֹלהֶיָך טבע שה' הכלים פי על ונפעל
בהם. אותנו והדריך בעולמנו
, כו (ויקרא הפסוק בנו ויקוים השכינה, עלינו שתשרה שנזכה נתפלל, לֵאֹלהִים לָכֶם וְהָיִיתִי בְתֹוכְכֶם "וְהִתְהַלַכְתִי:)יב וְאַתֶם
לִי תִהְיּו לְעָם," בעולם שמים שם כבוד יתגלה כך. ומתוך
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה