לה״ו תשעח אייר שוקרון חנן הרב העצמאות– ביום הלל טובה? הנהגה או חיוב
מתי לומר חייבים? הלל
את בהם לגמור ראו: ומה תענית, ט מגילת 1. ברייתא ברוך הקדוש שעשה ותשועה תשועה שכל? ללמדך ההלל
הוא, וכך ובשבח בהלל לפניו מקדימין הם לישראל הוא ב אומר וגו'. טוֹב 'כִּי לה בְּהַלֵּלּובְּהוֹדֹת וַיַעֲנּו, יא) (ג עזרא
2, א: קיז. פסחים אמרו מי זה. . ? הלל אומרים: חכמים
אותו אומרים שיהו לישראל לה ם תיקנו שביניהן נביאים
עליהם תבא שלא וצרה צרה כל, ועל ופרק פרק כל על גאולתן. על אותו אומרים, ולכשנגאלין לישראל
רש״י: ושלום חס שאם כלומר דנקט, הוא מעליא לישנא גאולתן על אותו אומרים ממנה, ויושעו עליהן צרה, תבוא
חנוכה. כגון
3 רשאי הימנה ונגאל צרה שאירעתהו יחיד כל. המאירי: מברך שאינו אלא שנה בכל יום באותו לעצמו הלל לקבוע
צרה כל על לאמרו נביאים יסוד היה כך וצ, י. . בור עליו כ וצרה ממנה. שנגאלים
4 שִּמְּחַתְּכֶםּובְּמוֹעֲדֵּיכֶםּובְּרָאשֵּי: ּובְּיוֹם י, י. במדבר שַלְּמֵּיכֶם זִּבְּחֵּי וְּעַל עֹֹלתֵּיכֶם עַל בַחֲצֹצְּרֹת חָדְּשֵּיכֶםּותְּקַעְּתֶם
א- לִּפְּנֵּי לְּזִּכָרוֹן ל ָכֶם וְּהָיּו ֵֹּלה יכֶם.
מארץ ששבתם - ובמועדיכם שמחתכם: וביום עזרא אבן שמחה יום וקבעתם עליכם הבא האויב נצחתם, או אויב שמחה. חנוכה ימי ושבעת פורים כימי
5 ' ה: הוֹשִּיעֵּנּו קו, מז. תהילים הַּגוֹיִּם מִּן וְּקַבְּצֵּנּו א-ֹלוהֵּינּו
קָדְּשֶָך לְּשֵּם לְּהֹדוֹת בִּתְּהִּלָתֶָך" ַלְּהִּשְּתַבֵּח
מתי לא הלל? אומרים
6 משיח חזקיהו לעשות הקב''ה: ביקש צד, א. סנהדרין רבש''ע הקב''ה לפני הדין מדת אמרה ומגוג גוג וסנחריב
לפניך ותשבחות שירות כמה שאמר ישראל מלך דוד ומה
ולא הללו הנסים כל לו שעשית חזקיה משיח עשיתו לא פתחה מיד נסתתם. לכך משיח" תעשהו לפניך שירה אמר תחת שירה לפניך אומרת אני רבש''ע לפניו: ואמרה הארץ
שנאמר לפניו שירה ואמרה פתחה משיח ועשהו זה צדיק
וגו'. לצדיק צבי שמענו זמירות הארץ מכנף כד-טז} {ישעיה זה! לצדיק עשה צביונו רבש''ע לפניו: העולם שר אמר לי. אוי לי אוי נביא אמר לי רזי לי רזי ואמרה קול בת יצאה
7 יהושע רבי אמר אבין בר חייא רבי: אמר, א יד. מגילה ממיתה 'שירה, אמרי לחירות מעבדות ומה קרחה: בן שכן? כל לא לחיים נימא! נמי הלל הכי אי שאין לפי
דנס מצרים יציאת לארץ. שבחוצה נס על הלל אומרים שירה? אמרינן היכי לארץ שבחוצה שלא עד כדתניא
שירה, לומר ארצות כל הוכשרו לארץ ישראל נכנסו לומר הארצות כל הוכשרו לא לארץ ישראל משנכנסו
אמר: נחמן רב שירה. אמר: רבא הלילא. זו קרייתא
התם בשלמא פרעה, עבדי 'ולא ה עבדי הללו קיג-א} {תהילים
אחשורוש? עבדי ולא ה'' עבדי 'הללו הכא אלא אכתי
תניא והא קשיא, לר''נ בין לרבא בין אנן! אחשורוש עבדי כיון שירה. לומר הארצות כל הוכשרו לא לארץ משנכנסו
הראשון. להכשירן חזרו שגלו
. . )אומר (ר״ת ז״ל יעקב: ורבינו ז, ב ברכות יונה רבנו וצרה צרה כל על נתקן ההלל שעיקר הענין: הוא שכך, צרה ישראל לכל שהיה. שבשעה הציבור על תבוא שלא והיו טוב יום עושין היו נס עמהם עושה הקב״ה והיה היו שלא אע״פ קריאתו על לברך חייבים והיו הלל אומרים
לכל שנעשה בנס אלא היתה לא תקנה. ועיקר אותו גומרין הצר על בארצכם מלחמה תבואו וכי, דכתיב ישראל
וגו.' והרעותם אתכם הצורר
האם העצמאות יום בקריטריונים? עומד
'שֵּנִּית ה יוֹסִּיף הַהּוא בַיוֹם: וְּהָיָה אי, אי ישעיהו לִּקְּנוֹת ֹיָדו
שְָּאר אֶת מֵּאַשּורּומִּּמִּצְּרַיִּםּומִּפַתְּרוֹס יִּשָאֵּר אֲשֶר ֹעַּמו
הַיָם: ּומִּכּושּומֵּעֵּילָםּומִּשִּנְּעָרּומֵּחֲמָתּומֵּאִּיֵּי
רש״י: - שנית גאולתם שהיתה ממצרים שקנאם כמו
מן אינה שני בית גאולת אבל שיעבוד. מאין ברורה לכורש. היו משועבדים שהרי המניין,
21 כא סימן א חלק מבשר קול. שו״ת כלל של לציבור הנוגע דידן בנידון פשיטא וממילא
שנגאלנו לחירות מעבדות פדיון כאן, ויש ישראל עצמאות והשגנו חורין בני ונעשינו מלכיות משיעבוד אויבינו מידי שנצלנו לחיים ממיתה הצלה, וגם ממלכתית
. יו״ט. לקבוע עלינו חובה, בודאי לכלותנו עלינו שעמדו
ממות ההצלה של השני הנס את גם אחריו משך זה ונס יהודי הצלת והן בא״י הערביים נגד במלחמתנו הן לחיים ובא לא״י שעלו מגוריהם במקומות אויביהם מיד הגולה
לנו יצא עכ״פ גליות. . קיבוץ של השלישי הנס כך ידי על משום כלל ופקפוק חשש שום כאן דאין דידן בנידון לדינא
לנס זכר לעשות הוא ומצוה חיוב אדרבה, רק תוסיף בל הלל בו ולומר ושמחה ליו״ט העצמאות יום את ולקבוע
דילוג. בלא שלם
לה״ו תשעח אייר שוקרון חנן הרב
כלל ל הצלה ישראל
מא ו, אומר: יביע
אלא הנס נעשה, שלא חנוכה מנס קשה דלכאורה איברא הלל לומר חז״ל קבעו, ועכ״ז בלבד ישראל ארץ לתושבי
. וראיתי בשנה שנה, מדי חנוכה ימי שמנת כל בברכה )שעמד ע״ג (דקל״ד מקושר 'גט בס נבון יונה רבי להגאון
, , ותירץ 'חנוכה הל הסמ״ג על בתוספותיו הרא״ם ע״ד בזה המקדש בית את להחריב האויבים רוצים שהיו שמכיון
היונים אויביהם את, וכשנצחו מקרי ישראל כל צרת כל הצלת והמקדש ההיכל בטהרת ליושנה עטרה והחזירו
לגמור תקנו, ולכן הנביאים תקנת, כעין מקרי ישראל
בברכה. ההלל
י סימן ו חלק עבדי ישכיל שו״ת ישראל…והנה לכל מתייחס הוא נ״ד, אם אנן ניחזי ומעתה, ויש ודומיהם וקי״ס חנוכה מנס נופל, דלא נראה לכאורה
כל דאין, דאף ישראל עם כל לכללות כנס לייחסו מקום עם לכל מתייחסת התשועה, הנה זאת …בכל עליה יושביה
הארץ, היתה המדינה כיבוש לפני, דהרי שבגולה ישראל
מהם, ורבים שבגולה ישראל עם, כלפי ומסוגרת סוגרת
השמד, מקום האויב מארץ, שברחו לא״י כמעפילים שבאו, להכנס להם נתנו, לא א״י כנפי תחת לחסות והשואה
כיבוש, ואלמלא ובמצוק במצור נידחת לארץ והוגלו בארצות וסחופים דווים היום עד, היו המדינה
לארץ שבאו להם נושע המדינה כיבוש גלותם…וע״י אבותיהם אחיהם שלטון, תחת בני, רחמנים
מימי היה לא, עוד כזה גלויות קיבוץ רחמנים…אשר, בגולה סובלים סבלו, ולא שלא אלה …ואף החורבן ישראל, ושלטון המדינה כיבוש ע״י, הרי זרים משלטון
תחת השרוי מישראל או״א לכל ניתוסף העמים כאחד היה כאשר, לא ויקר, וכבוד גדולה, חשיבות זרים שלטון
'מהם א לכל יש כי, וגם ישראל מדינת קום, לפני כה עד מולדתו לארץ לשוב שירצה עת בכל חשובה הזדמנות
מישראל שנתמנו הנציגים, ע״י מפריע באין אבותיו לארץ
עם, לכל דגאולה אתחלתא ממש, וה״ז ומדינה מדינה בכל, לכאורה ברור הדבר …ובכן ובגולה בארץ השרוי ישראל
ישראל עם, ושלטון המדינה כיבוש, של הזה הגדול שנס
מקומות בכל ישראל עם לכל מתייחס הוא, הרי בה … אלה שגם, ובודאי וכדומה חנוכה, כנס פזוריהם
עיר של פרטי בנס היה לא הנביאים שתיקון הסוברים
כל, שאין בא״י רק היה הנס דעיקר דאף בנ״ד, יודו אחת, ישראל עם לכללות הנס מתייחס זאת, בכל עליה יושביה
נראה היה …זה עליה גם שייך מישך הנביאים ותיקון לכאורה.
במדינה הרוחני המצב
י שו״ת ו חלק אומר ביע - מא סימן חיים אורח
ועצומים רבים אמנם הן כי לומר יש זה כל )ומלבד (ה, דגאולה אתחלתא המדינה בהקמת רואים ישראל מגדולי
חלפתא בן ור״ש 'חייא, ר ברכות) (ריש בירושלמי מ״ש וכעין
. א״ל אורה בוקע שהיה השחר איילת וראו מהלכין הוו
ישראל של גאולתן היא כך ברבי חלפתא בן לר״ש ר״ח רבה היא הולכת שהיא מה כל קימעא קימעא בתחלה (יז): . ובמגילה לי 'אור ה בחשך אשב, כי, מ״ט והולכת שליט״א כשר. והגר״מ היא דגאולה אתחלתא נמי מלחמה
, תורה דעת בשם כרוז הביא שע) הגדולה(ד התקופה בספרו הקמת את, וקוראים הדור גדולי כל כמעט עליו שחתומים
הואיל מקום, מכל דגאולה אתחלתא בשם ישראל מדינת ואל המנוחה אל להגיע כדי לפנינו הדרך רב ועדיין מוסרית מבחינה, והן וצבאית מדינית מבחינה, הן הנחלה בברכה. ההלל לגמור לחייב אין, לפיכך ורוחנית
, יַּמָא לְּגַבֵּי דְּיִּשְּרָאֵּלַאעְּבָרּו בְּזִּמְּנָא קע, ב תרומה: זוהר
רַהַב, , ָאתָא דְּסּוף יַּמָא לוֹן לְּמִּקְּרַע הּוא בְּרִּיְך קּודְּשָא ּובָעָא בְּרִּיְך קּודְּשָא מִּקָמֵּי דִּינָא, ּובָעָא מִּצְּרַיִּם דְּעַל מְּמָנָא הַהּוא
לְּמֶעְּבַד בָעֵּי אַת, אֲמַאי דְּעָלְּמָא, מָארֵּיּה קַּמֵּיּה. ָאמַר הּוא חַיָיבִּין כֻּלְּהּו, הָא לְּיִּשְּרָאֵּל יַּמָא, ּולְּמִּקְּרַע מִּצְּרַיִּם עַל דִּינָא
כוֹכָבִּיםּומַזָלוֹת פַלְּחֵּי. אִּלֵּין בְּדִּינָאּוקְּשוֹט, וְּכָלָארְּחְָך קַּמְָך, וְּאִּלֵּין עֲרָיוֹת בְּגִּלּוי. אִּלֵּין כוֹכָבִּיםּומַזָלוֹת פַלְּחֵּי וְּאִּלֵּין דָמִּין. אוֹשְּדֵּי, וְּאִּלֵּין דָמִּין אוֹשְּדֵּי. אִּלֵּין עֲרָיוֹת בְּגִּלּוי
סנהדרי משנה לָעוֹלָם חֵּלֶק לָהֶם אֵּין הַּמַבּול: דוֹר י, ג ן הַב ָא
. הַבָא. לָעוֹלָם חֵּלֶק לָהֶם אֵּין הַפַלָגָה. . דוֹר בַדִּין עוֹמְּדִּין וְּאֵּין יג) (שם מַר, שֶנֶא הַבָא לָעוֹלָם חֵּלֶק לָהֶם אֵּין סְּדוֹם ַאנְּשֵּי. הַזֶה בָעוֹלָם. רָעִּים 'מְּאֹד לַה וְּחַטָאִּים רָעִּים סְּדֹם וְַּאנְּשֵּי בַדִּין. עוֹמְּדִּין. אֲבָל הַבָא, לָעוֹלָם וְּחַטָאִּים אֵּין. מְּרַּגְּלִּים
לָעוֹלָם חֵּלֶק לָהֶם אֵּין הַּמִּדְּבָר דוֹר הַבָא. . לָעוֹלָם חֵּלֶק לָהֶם וְּשָם יִּתַּמּו הַזֶה בַּמִּדְּבָר מַר, שֶנֶא בַדִּין עוֹמְּדִּין וְּאֵּין הַבָא עֲקִּיבָא. רַבִּי, דִּבְּרֵּי יָמֻּתּו
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה