התחתונים! ? את עליונים שיכופו רצון "יהי …"
שימות חולה על המותר? להתפלל
והלכה רפואה
1. תלמוד א עמוד קד דף כתובות מסכת בבלי
, גזרו דרבי נפשיה דנח יומא ההוא: כל, ואמרי רחמי ובעו תעניתא רבנן דר נפשיה נח דאמר מאן. סליקא בחרב, ידקר בי אמתיה דרבי
': עליוני, אמרה לאיגרא והתחתונים רבי את מבקשין, יהי רבי את מבקשין זימני כמה דחזאי. כיון העליונים את תחתונים שיכופו רצון
, וחלץ הכסא לבית דעייל מלמיבעי רבנן שתקי הוו. ולא התחתונים את עליונים שיכופו רצון: יהי, אמרה וקמצטער להו ומנח תפילין
רחמי, , ] [לארעא מאיגרא שדייא כוזא שקלה על ינוחו שלום:"יבא ואמרה קול בת יצתה דרבי… נפשיה ונח מרחמי אישתיקו
"משכבותם. רבי דאמר. . 'יוסי ר אמר גמדא בר חייא נפטר שהצדיק: בשעה שאול בן, העולם מן אומרים הקדוש לפני השרת מלאכי ברוך
משכבותם. על, ינוחו בשלום: יבא לו, ואומרים לקראתו ויצאו צדיקים: יבואו להם! אומר בא פלוני, צדיק: רבש״ע הוא
2. " מהרש ( איידלש הלוי אליעזר שמואל רבי א 1555 - 1631 דף כתובות מסכת אגדות חידושי / ) א עמוד קד
רצון יהי אמרה כן על בתפילין, הענין שהיה כמו הגוף שלמות להשיג לו אפשר ואי ביותר מצטער אותו שראתה ולפי
עליונים… שיכופו שדיא' כוזא 'שקלה – זו וצערו שבירתו אדם של גופו הוא כן מיתתו היא זו שבירתו חרס דכלי הרמז הוא
מיתתו היא נפשיה ונח אישתקו זה ידי ועל התפילין, במעשה. כענין הגופי שלימות להשיג לו אפשר שאי
3 א עמוד מ דף נדרים מסכת בבלי. תלמוד
, חיה לפניו וריבצו שכיבדו, ובשביל לבקרו 'עקיבא ר, ונכנס לבקרו חכמים נכנסו, לא שחלה 'עקיבא ר מתלמידי אחד בתלמיד מעשה
. דמים שופך כאילו - חולים מבקר שאין מי: כל ודרש 'עקיבא ר! יצא, החייתני: רבי א״ל - החולה את המבקר: כל אמר דימי רב אתא כי
גרמא? . מאי שימות לו גורם - החולה את מבקר שאינו, וכל שיחיה לו גורם שיחיה]? המבקר גורם צורה [=באיזו המבקר ש]כל תאמר [=אם אילימא
- החולה את החולה את מבקר שאין, וכל שיחיה רחמים עליו מבקש - ו משונאיו בודאי ][=הוא, שימות רחמים עליו מבקש "שימות" סלקא
דעתך? שימות. ולא שיחיה לא רחמים עליו מבקש אין - חולה מבקר שאין, כל אלא שימות שיתפלל כך כדי עד שירשיע דעתך על תעלה ]? [=האם
6 ( ראובן ר' בן נסים רבי. הר״ן 1376 - 1315 שם נדרים, )מסכת
שימות" ולא שיחיה לא רחמים עליו מבקש "אין – בעיני נראה
כגון שימות, החולה על רחמים לבקש שצריך פעמים קאמר: דהכי שיחיה. לו אפשר ואי הרבה, בחוליו החולה שמצטער כדאמרינן כמה דעל דרבי אמתיה דחזאי דכיון קד) (כתובות הנושא בפרק
: אמרה" מצטער וקא תפילין ואנח הכסא לבית, זימנין רצון יהי
" התחתונים את העליונים שיכופו - רבי דלימות. כלומר
4 ( יצחקי שלמה רבי. רש״י 1105 - 1040 מסכת ) שם, נדרים
חולה. של בעניינו יודע אינו שהרי - שימות ולא שיחיה לא
5. הרא״ש ( יחיאל בן אשר 'ר 1327 - 1250 שם נדרים, ,) 'אינו 'ד״ה
רעה היא וזו שימות. ולא שיחיה לא רחמים עליו מבקש אינו שעת ואפשר רחמים עליו מבקש היה מבקרו היה שאם גדולה
שימות גורם הביקור נשמעת. ומניעות תפילתו ותהיה הוא ון רצ
7. ערוך השולחן מיכל יחיאל הרב
( אפשטין הלוי 1908 - 1829, יו״ד ), ג שלה
הוא חולים ביקור מצות עיקר לו ולעשות החולה בצרכי לעיין
כדאיתא שצריך מה. ' [מ בנדרים
מתלמידי אחד בתלמיד ]"מעשה א
לבקרו ר״ע שחלה…ונכנס ר״ע א" חיה לפניו וריבץ שכיבד ובשביל ל
רבי וכו."' יפו ומה החייתני
ערים בכמה החברות הנקראים
' לינה 'חברה אצל שלנים
מה לראות הלילה כל החולים
צריכים, שהם רוב ע״פ דביום
משא" ביתו, אנשי לו משמשים כ
ביתו דאנשי בלילה עמלים
בשינה ונשקעים היום מעבודת
באונס, על מאד שכרם גדול כן
ואמרו לינה. חברי של מאד, חז״ל
[שם] מבקר שאינו …וכל אין
שיחיה לא רחמים עליו מבקש
לבקש יש דלפעמים שימות, ולא לו שיש כגון שימות רחמים לו אפשר ואי בחליו הרבה יסורים ן [ר" דרבי כמעשה שיחיה שם: ]
8 ( פינשטיין משה. הרב 1986 - 1895 שני אדר [כ״ג עד סימן ב חלק משפט חושן משה אגרות שו״ת / ). ]תשמ״ד
שליט״א. טענדלער שלום מוהר״ר הרה״ג למאד עד לנו וחביב 'יקר מחו ידידי מע״כ על הנה
שנה כסלו מח״י כתר״ה של שאלות, והנני ל״ע בריאותי מצב מחמת להשיבו נתאחרתי, העברה
נוסף ביאור לבקש. התחלת מכתבך סדר לפי לפני שאפשר ובהזמן אצלי המצב לפי תיכף להשיב
יעקבוביץ וד״ר רינגל לד״ר שכתבתי התשובה על 'ע״ג) סי לעיל (ונדפסה הנחיצות ראיתי לא, ובאמת
שכתבתי הדין שהרי לטעות ששייך מקום כתר״ה ראה היכן לי מובן היה, שלא בזה ביאור ליתר
מבואר דין הוא לא אף אלא לרפאותו רק לא רפואה שום הרופאים יודעין אין שאם. ופשוט
. שהרי כאלו רפואות ליתן להם, אין בהיסורין שהן כמו חייו קצת להאריך, אלא היסורין להקל
דרבי מעובדא חזינן בכה״ג יסוריו לסלק לא וגם שיתרפא בתפילתם רבנן הועילו שלא ע״א) ק״ד (כתובות
אמתיה, אמרה שמתפללין זמן כל שהם כמו בהיסורים ויחיה ימות שלא תפלתם שהועילה אלא הועילה שלא, וכשראתה התחתונים את העליונים שיכופו רצון יהי בתורה חכמה שהיתה דרבי בשבירת מתפלתם להשתיקם מעשה עשתה רחמי מלמיבעי רבנן פסקו שלא מחמת תפלתה
, ו נפשיה ונח כוזא בר״ן כן וכדאיתא עשתה ששפיר הלכה להורות זה שהובא מהגמרא משמע
מועיל שכשלא לדינא כן, ופסק דרבי דאמתיה כמעשה 'דימי ר סובר 'שכן מ דף ריש בנדרים טובתו. שזהו מאחר שימות להתפלל יש היסורין ולהקל להתרפאות התפלה …
ר ובודאי שלא תורה מגדולי ועדיף מקובלת תפלתה שהיתה כיון דרבי מאמתיה היא גדולה איה
שאם הר״ן כפסק יעשו מקובלת שתפלתן וכדומה דוסא בן כר״ח, ולאינשי תפלתן קבלת ברור
כשיש להתפלל אינשי אלו צריכין שאז לחיות שוב לו שא״א להו ידוע מקובלת תפלתו אין והוא להחולה טוב כשהוא שימות להתפלל צריך שפעמים הר״ן כדכתב למיתה יסורין להחולה
תפלות נתקבלו שלא גוונא בכהאי רק לגדולי אפילו זה שייך לא דורותינו שלאנשי. דרבנן, תורה
דימי כרב שהוא הר״ן, כפסק לעשות להם יש ישנם, ואם מהם. לנו ידוע שלא ליחידים אולי אלא לקצר ולא בתפלה רק הוא. אבל דרבי דאמתיה כעובדא שימות להתפלל לפעמים שיש דפסק,
משנאה כרוצח סייף מיתת, וחייב הנרצח של טובתו כשהוא אפילו אסור שזה במעשה, ימים לרעה. רציחה לכוונת וכעס סטבון מיכאל
9 ( פלאג׳י חיים. רבי 1869 - 1788 ) לב חקקי שו״ת נ סימן דעה, יורה א, 'חלק
ובעוונות ה' יראת אשה לו ויש חכם, ותלמיד שמים ירא רב: שאלה שנה מעשרים למעלה רב זמן ארוך חולי הנזכרת האשה חלתה הרבים והיא ורגליה ידיה אבריה שנתקווצו בייסורין, ומדוכאת נגועה שהיא הללו היסורין סובלת הזאת והאשה ביתה, בירכתי בבית כלואה אשתו ייסורי יפות פנים בספר קיבל הנזכר בעלה עליה. רבים במכאובים חיבה לה מראה ואדרבה אחד, רגע אפילו מימיה אותה עצבה ולא
הנזכרת האשה זה כל ועם זאת. על תצטער שלא כדי יתירה, ואהבה לנוח כדי מחייה מותה טוב כי שימיתנה לה' מתפללת היתה צערה מרוב
מצרותיה לה מביאים היו הימים כל ותמיד אותה פייסים מ היו ובניה, לה ושוכרין למחלתה ארוכה תעלה אולי רבות ותרופות רבים רופאים
דבר בשום תצטער שלא כדי אותה לשרת כדי. משרתת שלא היום ויהי
היסורין הזאת לאשה לה די מקודם לה שהיו ומרים הקשים, התדיריים עד רבים בתחלואים כאלה ורעים גדולים רבים ייסורין עליה נתוספו עוד
שאפילו … ממנה נתייאשו כבר הרופאים שיתפללו מבקשת היא ועתה על רחמים יבקשו שהמה ובניה לבעלה מתחננת ובפרט שתמות עליה
מרוב זה כל עם שלה, ן הייסורי מחמת נלאו כי הגם ובניה ובעלה. ככה הם ואדרבה לה, שומעין אינן וחסידה צדקת והיותה ואהבה חיבה ופדיון בצדקות ומרבים לרפואתה בעדה שילמדו חכמים תלמידי מבקשים
לרפואתה למאור ושמן, וכפרות איסור חשש יש אם לצדקה המורה יורנו
ר לומ תימצי ואם לא, או נפשה שתנוח כדי שתמות עליה רחמים לבקש לראות רוצים שאינן חייה על חסים ובניה בעלה אם איסור, דליכא או לה, ישגיחו ולא תמות שלא רחמים לבקש יוכלו האם במיתתה שתחיה תקוה עוד ואין הרופאים פי על לחיות מקום דאין כיון דילמא
לה רוח נחת זה אדרבה כן, אם טבע, . בדרך המורה. יורנו
שימות אחד על ח״ו רחמים שמבקש מי ד ודאי פשיטא הנה תשובה:
מינן, בר על דאם … רעתו ומבקש אויבו יהיה אפילו הוא גמור איסור נחשדו לא וח״ו גופו אבידת על כ״ש התורה הקפדיה ממונו אבידת את ממקלל זה גרע דלא משום אחר איסור יש ועוד כך. על ישראל
אסור ה' בשם מזכיר שאינו שאפילו. חברו זה כל …ברם דהיינו נראה
אדרבה כשהיא אבל ורצונה, דעתה ובלתי שנאה מחמת כשיהיה אפשר גוונא בכהאי דגופה צערה לסבול יכולה שאינה בזה מתרצית
דאמתיה בכתובות… שנאמר ממה לה ואמינא, דמותר לומר וביראה בחכמה מלאה שהיא חכם כתלמידת אותה, דרבי…החשיבו
רחמים לבקש שמותר זה דין ממנה ד ללמו לנו יש נמי אנן אף כן ואם
נפשיה שתנוח כדי שימות הרבה שמ. צטער החולה על היה דאם
מביאו… התלמוד היה לא כדין שלא זה ענין שתיק הוי לא וגם
שלא היה דרבי אמתיה שעשתה שמה לפחות מ…לומר תלמודא לדעתה. . שהסכימו אדרבא. נראה תלמודא ודמשתיק כהוגן,
מצטערת היא, שאם דבר פשר לעשות דידן דנדון דא דכגון נלע״ד עכ״פ שאין הכי בלאו אמרו הרופאים ושכל ומרים קשים מהיסורין מאד הרבה
ונתייאשו לחיות תקון עוד ובניה בעלה לגבי הכי דאפילו נראה, ממנה
תפלה יעשו לא אם שתמות ותפלה בקשה שום יעשו לא וקרוביה
רחמים יבקשו, דאם תעשו ואל בשב יהיו אלא שתחיה כדי עליה ובקשה
לחששא אלף מני אחד ח״ו ויחושו שיאמרו משום איכא שתמות עליה ליה והוי דידה ומטירחא ממנה להנצל כדי מיתתה לקרב שיבקשו רחוקה
שרוצה לחוש מקום יהיה ח״ו שמא לבעלה ובפרט בדבר נוגעים כענין שמים… וירא כשר ת״ח שהוא, אף להנאתו במיתתה והטוב הישר מ״מ
כי גם, ומה שתמות כדי בעדה ובקשה תפלה יעשו לבל הוא אלקים בעיני
לרחם עושה הוא כי הגם בשרו שאר על ורחמנות ארץ דרך שורת אינו לאידך צד איכא הרי עליה לחלק יש דרבי ומאמתיה. גיסא שאם, ולישב
דאין י״ל מלא בפה בודאי רפב״י של כחמורו ולא כחמורים אנחנו אמרו שסובלת קשה נמי הא שתחיה עליה להתפלל, וגם דרבי כאמתיה אנחנו לגבי כל עדיף וא״ת שב, אלא מאד הרבה ומצטערת ומרים קשים יסורין
שהם אחרים, ואולם וקרוביה בעלה מכל חששא שום להם ואין, זרים
החששות נפשה ותנוח שתמות כדי עליה מתפללים יהיו אם, האמורות
, וכבר צדיק אלקים וכליות לבות ובוחן שמים לשם והכל בידם הרשות
רז" אמרו ויראת נאמר ללב המסור דבר כל: ל. מאלקיך
10 ( ולדנברג אליעזר. הרב 2006 - 1915 ) ה רחל רמת ה אליעזר ציץ שו״ת /
ומתפתל שיבריא סיכוים שאין חולה על להתפלל מותר אם הר" בשם הערוה״ש מביא אלה דברים שימות. ביסוריו והנה …ן
חולה שעל גבירתא הלכתא מהם לנו שיוצא אלה ר״ן דברי לחשוב, מבלי שימות עליו להתפלל מותר אנושה…יהא שמחלתו
גלויים שונים בתיקונים מפז היקרים בעוה״ז אנוש חיי רגעי על הוא כרחו כשבעל גם ונעלמים …חי והיוצא הר״ן של אלה דברים
ונושאי בשו״ע ולא כליו ונושאי בטור לא הובאו, לא להלכה מהן מהלכה, דחוהו הנראה וכפי …כליו מחודש פירוש שזה מכיון
אף פירשוהו שלא דבר, והוא מחודשת הלכה גם ממנו ויוצאת
בנדרים. הגמרא בסוגית בלעדו הראשונים מן אחד
ראיה מרבנן בכתובות…הרי דרבי ממעשה הראיה גם להבין ויש תקנה ואין נוראים ביסורים מתפתל כשהחולה שגם להיפך החולה על מלבקש להפסיק אין זאת בכל הטבע בדרך לרפואה
להתפלל שאסור, ומכ״ש דבר ממנו יפלא לא אשר שמים רחמי בלהיפוך שנבהלו מחמת זה היה רבנן שאישתקו זה …שימות
מאיגרא פתאום להם שהושלך מהדבר מפני לא אבל …לארעא
. ולישתוק וא״ת בשב להיות עכ״פ שמוטב החלטה לידי שהגיעו
על, סמכית דרבי אמתיה שעשתה מה על דסמכית חזית מאי וא״כ שעשו מה. . ? רבנן
ד ולומר לטעון יש זאת. . ועוד קדושתו שמרוב שאני הקדוש רבינו
לתקן כבר צריך שהיה מה כל בעולמו ותיקן ומוגמר מושלם היה
שהיה מכיון למיתתו הרחמים בבקשת כלל כבר הפסידוהו ולא טוב ואז אדמות עלי האדם תכלית שזהו נפשו כבר שהשלים בטוח
, עוה״ז חיי מכל בעוה״ב רוח קורת של אחת שעה כבר לו כל בשאר, ומשא״כ לבנו בצואתו הרמב״ם דברי כך על כמפורסם
נפשו. כבר שהשלים כלל בטחון שום שאין אדם
ראיתי הר״ן של זאת מחודשת בהלכה ומהרהר יושב ובעודני להתיר הסיק אשר כרכורים…עד כמה לב… חקקי בספר הלום…
להקיש בבואנו תנאים… ותנאי, בתנאים שהתיר מה את אפילו לפני שתוקדם לו בדומה שיהא צריך אחר מקרה על משם וללמוד
בבקשת להרבות ותרופות…וכן ברופאים המאמצים ריבוי כך לעשות, ומפליא בשר כל הרופא לפני רחמים קידום אחרי ורק
לבקש עוד ממשיך והחולה משתנה לא והמצב הנז״ל כל עשיית
איך ורואים עליו נטרפה כבר שדעתו, או למות נפשו את בטהרת שבטוח מי יכול אז רק, אז הנוראים ביסוריו שמתפתל
'שימות ד לפני עליו להתפלל לש״ש לבו מחשבת בנוגע עכ״פ …
לב חקקי הבעל שגם ראינו מצאנו בערוה״ש, האמור ע״ד לעניננו זאת בכל התיר, לא הר״ן ע״ד להתיר שדרך היחידי שהוא שנדמה ושום קורבה שום להם שאין לאחרים אם כי שימות להתפלל
שפורטו התנאים כל מילוי, ואחרי לחולה מסביב וטירחא טירדא
לכל ולא לקרובים ולא לבנים ולא לבעל לא התיר לא, אבל לעיל
, ולכל החולה של למחלתו מסביב הטרדה איזה להם שיש אלה לא להתפלל, לא תעשה ואל בשב להיות היותר לכל להם יש אלה
יעשה… בעיניו 'הטוב וד זה לצד ולא זה לצד
עליהם שרמזתי והנסתרים הגלוים מהנימוקים ]וחוץ מז סימן ט, [חלק
בעליל פעם לא רואים אנו החיה מהמציאות, גם שם בספרי, למות נפשו מחלה ל״ע היסורים עליו בתקוף רגע כזה שחולה כחומר מתהפך במקצת ממנו מרפים והיסורים מה זמן וכעבור
אמן ועונה וכדומה בתשובה, מהרהר לחיים רצון ומביע חותם בנפשנו לשים נוכל איך, וא״כ שלימה לרפואה מברכיו לקראת הוא כך על שנתפלל רגע שבאותו יתכן, וגם שימות עליו להתפלל
להיות מספיק. וע״כ באיסור כבר ניתקל ואז בחיים רצונו בעצמו
חיים להארכת סגוליות תועליות מעשיית תעשה ואל שב רק. כאלה
11 עקב פרשת תורה שמעוני. ילקוט תתמו] [רמז
אמרה חלפתא בן יוסי רבי לפני ובאת הרבה שהזקינה אחת באשה מעשה יום"? יום דלתותי על לשקוד לי שומע אדם "אשרי קראה מאי
מה, א״ל העולם מן להפטר מבקשת ואני משקה ולא מאכל לא טועמת שאיני הם נוול של חיים ומעכשיו מדאי יותר הזקנתי רבי ליה מנעי, א״ל יום בכל הכנסת לבית ומשכמת אותו מנחת אני חביב דבר לי יש אפילו אני למודה, א״ל יום בכל לעשות למודה את מצוה. ומתה חלתה השלישי וביום כן ועשתה, הלכה זה אחר זה ימים שלשה הכנסת מבית עצמך י סימן יט חלק אליעזר ציץ [שו״ת מההיא כלל ללמוד אין:
שהדבר היכא כן שאין, ומה כך ידי על תמות באמת אם ספק הדבר, וגם רפואיות בתועליות תעשה ואל בשב הוא, דשם יחד כולם בהצטרף, ובפרט נידוננו כגון לעל דילקו״ש
בשני הוזכרה שלא דריב״ח ההיא להלכה דהוכרעה יאמר מי ובכלל מיתה. על להתפלל ועשה בקום בא. …התלמודים ]
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה