1 טז (יג) משנה ג פרק אבות מסכת. משנה
רַבִּי אוֹמֵר… עֲקִּיבָא בְּעֵרָבוֹן נָתּון, הַכֹל
הַחַיִּים. כָל עַל פְּרּוסָה ּומְּצּודָה הַחֲנּות פָתּוח וְּהַפִּנְּקָס מַקִּיף, וְּהַחֶנְּוָנִּי, ַפְּתּוחָה, יָבוֹא לִּלְּוֹת הָרוֹצֶה וְּכָל כוֹתֶבֶת, וְּהַיָד
בְּכָל תָדִּיר מַחְּזִּירִּים וְּהַגַבָאִּים, וְּיִּלְּוֶה וְּשֶלֹא מִּדַעְּתוֹ הָאָדָם מִּן וְּנִּפְּרָעִּין יוֹם, שֶיִּסְּמֹכּו מַה עַל לָהֶם וְּיֵש, מִּדַעְּתוֹ,
לִּסְּעֻדָה. מְּתֻקָן וְּהַכֹל אֱמֶת, דִּין וְּהַדִּין
" החיים על פרוסה "…ומצודה
על דין ורחמים תשובה,
6 א נג, סוכה מסכת בבלי. תלמוד
אינון איניש דבר: רגלוהי יוחנן רבי אמר מובילין תמן דמיתבעי, לאתר ביה ערבין
קמי קיימי דהוו כושאי תרתי. הנהו יתיה, סופרים שישא בני ואחיה, אליחרף שלמה המות למלאך חזייה חד. יומא הוו דשלמה
? עציבת: אמאי ליה. אמר עציב קא דהוה -
כושאי תרתי הני מינאי בעו: דקא ליה אמר שדרינהו לשעירים. מסרינהו הכא דיתבי. שכיבו דלוז למחוזא מטו. כי דלוז למחוזא
, אמר קבדח דהוה המות מלאך חזיא למחר
? בדיחת: אמאי ליה - דבעו: באתר ליה אמר
שלמה פתח. מיד שדרתינהו תמן מינאי
, ביה ערבין אינון איניש דבר: רגלוהי ואמר יתיה. מובילין תמן דמיתבעי לאתר
7, מא נדרים מסכת בבלי. תלמוד
רש״י [בתרגום׳ר ]שטיינזלץ
קיצו שהגיע: כיון ריב״ל אמר
מושלים הכל אדם של בו
אפי [להמיתו אפילו 'זבוב ]יתוש
שנאמר מֹצְּאִּי כָל:"וְּהָיָה שכיון [שחשש )(בראשית "יַהַרְּגֵנִּי מיתה– עליו שנגזרה לא שוב והכל צרה, כל בפני לעמוד יוכל
]יהרגוהו. הדין, מן אמר רב כִּי הַיוֹם עָמְּדּו "לְּמִּשְּפָטֶיך ָקרא:
הַכֹל בישיבה שנשפט "ָעֲבָדֶיך[דכיון
הקדוש של עבדיו נעשו הכל מעלה של הימנו] ליפרע הוא ברוך בר. רבה
: לו אמרו שילא גבוה אדם מת לגשר הגיע קט. פרד על רכוב לרוכב השליכו הפרד, נבהל והפרד גבוה שהיה שאף ומת. גדולה נפילה זו היתה ולא קטן,
– על קרי בה מת מקום. מכל
: נפשיה עָמְּדּו ָ׳לְּמִּשְּפָטֶיך. 'הַיוֹם
שמואל יושב אחד עקרב ראה הנהר את ועובר צפרדע, על
השני בצד אדם עקץ הנהר של עליו קרא אדם. אותו: ומת
עָמְּדּו ָ׳לְּמִּשְּפָטֶיך 'הַיוֹם […כי
עבדך– "הכל אלה שרצים אפילו הקב״ה של ושליחו עבדיו, הם שאינו העקרב, שיעקצנו וכדי לו נזדמנה המים, את לעבור יכול
להעבירו זו. ]צפרדע
2. ר אלאשקר יוסף בי ( 1540 - 1470 )
מרכבת שם אבות, , המשנה
בענין העולם זה מעניני משל הביא על יבינו כך, ומתוך והממכר המקח
הבורא של והעונש השכר ענין
ית אמר: כן. ועל ברך נָתּון 'הַכֹל
ְּב ' עֵרָבוֹן - שכל האדם יחשוב …לא
, כי בו שימלט העולם בזה שעשה מה, לו ערבים וממונו…הם גופו בודאי
ית השם יגבה ומהם חובו. את ברך
ורוחו גופו העולם ובאותו, הם
עליו. המוטל החוב הפורעים
3. תלמוד רש״י קיח. פסחים
"הודו דכתיב: מאי חסדא רב אמר
'כי לה? "טוב לה' הודו שגובה
בטובתו, אדם של חובתו עשיר –
בשורו, - עני ואת בשיו, יתום
בביצתו, - אלמנה בתרנגולתה.
גופו). על ומכפר ממון (מפסידו
4 תתעקז קהלת, שמעוני. ילקוט
" חשבון למצוא לאחת "אחת - בנוהג ומתחייב עבירה בדבר נכשל אדם שבעולם,
לו מתכפר כיצד מיתה, ? עליה שורו, מת נשברה צלוחיתו, נשברה תרנגולתו, אבדה
ט ממנו יצאת באצבעו, נכשל ביצתו, פת י
הנפש ככל נפש מקצת דם, הדא. הכא מן
הכא מן והדא מתמצה… והחשבון
8 יצחקי שלמה רבי. רש״י
( 1105 - 1040 שם )אבות,
כָל עַל פְּרּוסָה ּומְּצּודָה
- הַחַיִּים יכול שאינו
המיתה מיום להשמט
הדין: ומיום
10 ( (רשב״ץ) דוראן צמח בן שמעון. רבי 1444 - 1361 שם אבות, מגן ),
- הַחַיִּים כָל עַל פְּרּוסָה ּומְּצּודָה שאי והייסורין המיתה היא זו
שנאמר, וכמו מהם להנצל לאדם אפשר )(תהלים: "אָנָה ְּאֵלֵך
וְּאָנָה ָמֵרּוחֶך "וכתיב אֶבְּרָח ָמִּפָנֶיך: )(קהלת הָאָדָם יֵדַע לֹא גַם "כִּי
אֶת בַפָח הָאֲחֻזוֹת [וְּכַצִּפֳּרִּים רָעָה בִּמְּצוֹדָה שֶנֶאֱחָזִּים כַדָגִּים ֹעִּתו
פִּתְּאֹם" עֲלֵיהֶם כְּשֶתִּפוֹל רָעָה לְּעֵת הָאָדָם בְּנֵי יּוקָשִּים כָהֵם. ]
- לשוק יוצא 'אדם א]: לב [שבת אמרו וכן כאילו נדמה יהא
- בראשו חש לסרדיוט. נמסר בקולר. שנתנוהו כמי דומה יהא
וצריך לידון לגרדון שהעלוהו למי דומה יהא - ונפל למטה עלה גדולים פרקליטין טובים ומעשים תשובה, והם. וכבר
את, רואה במדבר תועה פותה 'יונה הפייט: שאמר כתבתי…מה
ואינם חוטאים אדם בני, כן המכבר את רואה, ואינה הככר עליהם'. פרושה, והמצודה המיתה יום זוכרים
1 1 ( וולבה שלמה. הרב 2005 - 1914 ב וכתבים, אגרות ) שלה-שמ,
האסון, שקרה היום באותו נתעוררתי חז״ל" שאמרו במה אל
… הפורענות מן "תתיאש רק שייך שיאוש לומדים בפשטות בו בעלותי את ומפסיד מהדבר מתיאש שאני שלי, שהוא, בדבר
' הפורענות מן תתיאש אמרו׳אל חז״ל ואם - הוא הפשט
שלי… דבר הוא שפורענות וחיים מתגלה לא שזה ואע״פ
לחיות היה אפשר אי זה לולי אבל שמים, רחמי רק זה בשלוה,
… בשלוה (לב בשבת אומרת, הגמ' יהיה לשוק יוצא ם )'א״דא:
ד ס שנתפ כמי ומה לסר ד וכו."…'|) השופט לפני מובא (כלומר יוט
' בשוק הולך '…אדם -? חטא' ומה פשע מה קצת לו כואב
' הראש - כאילו זה ד אותו? נים חמור', יותר (עלה חום לו יש אם
' )למיטה - מסוגיא קטע רק זה מזה, להפטר יכול בקושי רק
ש חז״ל אומרים בשבת. "גדולה ד הא של מציאותו זהו ין". ם ד והחיים כחולים השמים זורחת השמש בטעות, חיים אנחנו
לאמיתה האמת טעות כולו שזה חז״ל אומרים פנים, , מסבירים
מ עליו שורה כבר מהבית יוצא שאדם ד, הדין ת בחזרה בא ואם
הביתה ה שמדת על הגומל לברך צריך כי ללכת, לו נתנה ין ד
מ זו החיים מציאות ד ה ת ד… ין אחרת חיים צורת מגלים חז״ל
חוש שאנו מכפי הם העולם של השוחקות הפנים שכל ים, ב ככל עלינו שורה שדין היא לאמיתה האמת אותנו, מרמים
שנ העולם מציאות שזוהי מגלים …חז״ל מקום רא ב וקיים דין ב
ב יום כל על וא״כ לפגוע, יכולה הדין מדת ורגע רגע וכל, דין שע ויום ב ר ב ש צריך שלום ב ל והודיה ח לא הדין שמידת ורא ב
המ התעוררה…וכל החיים את שרואה האדם של ט ב עים בצב
והוא הירים ב טוח ב ב - עצמו מ זה ב מסולף. ט החיים- אמיתות
ש רק דין, זה יום כל זה את מגלים לא שמים ב. רחמי
הח עם פעם הלכתי ילד כשהייתי זוכר אני לטייל שלי רים ב
ב ה פתאום יער, ריקו ב ופגעו רקים ב ב שמס עצים ואנחנו נו, ביב
הלכנו הולך והייתי אמצע ב מות. פחד ב צריך כזאת צורה ב
מדת פוגעת פה העולם של מתכונתו זוהי כי החיים, את ין לה ב הרחמים, מדת פוגעת ושם הדין, הולכים ואנחנו ב אמצ. ע. . מי
באמת… שחי ולחשוב לרמותו הבהירים לשמים נותן אינו
שה. בשלוה החיים את לבלות ואפשר מחייך עולם של אמיתותם
, דין זה החיים " זה מחפים. על שמים שרחמי רק ראה הקב״ה
" הרחמים מדת בו ושיתף דין על להתקיים יכול לא שהעולם -
… הבריאה אמיתות הם הרחמים לא אבל מתגלה כשפתאום
שלו. מהתנועה לרגע נעצר העולם כל אז הדין, מדת כמו קדימה נופלים כולם אז נעצרת היא ופתאום ברכבת, שנוסעים ובשעה נוסעים, האנשים גם הרכבת שנוסעת שבשעה מפני נופלים לכן בנסיעה, ממשיכים עצמם הם פתאום, שנעצרת
כ קדימה. זה, אילולי נעצרים, ופתאום בשלוה חיים בעולם, גם ן
נ היינו ו כלום. מרגישים ולא הלאה סעים מרגישים אנחנו ועכשיו
העצירה…? ומה שנעצרנו. פתאום…. . הדין מדת. מתגלה העולם
חולשה, מקבל מקשים הדין, מדת כשפוגעת כזה דבר כשרואים
כשחיים הפוך להקשות שצריך בזמן בו עולם, בורא על קושיות
זכינו…? במה לנו, מגיע למה ובשקט, בשלוה
5 מברטנורא ירא 'עובדיה. ר
( 1515 - 1440 שם אבות, )
- בְּעֵרָבוֹן נָתּון הַכֹל אינון נש דבר רגלוהי
דמתבעי ]לאתר ע״א נ״ג [סוכה ביה ערבין
מובילין תמן. יתיה
סטבון מיכאל
רמב״ם 9. ( 1204 - 1135 ) 'אגרת
קל עמ' א, הרמב״ם איגרות תימן',
ימלט לא התורה זאת יעקב מבני איש ממנה זרעו ולא הוא לא לעולם, לא או ירצה זרעו, זרע ולא על נענש הוא אבל ירצה, ממצוותיה, שיבטל מה שיעבור מה ועל. מאזהרותיה
אשר החושב יחשוב ולא
הגדולות ת העברו בעשותו הקטנות עליו יחשבו, לא
בהן, ויתפקר ירבעם אבל נענש עצמות שחוק נבט בן חטא אשר העגלים על ישראל את והחטיא, בהם עשיית ביטול על ונענש
שורש וזה בסוכות. הסוכה דעוהו התורה, משרשי עליו. והקישו והודיעוהו
3 1 ק משה. רבי ור דוברו )(רמ״ק( 1570 - 1522 ) א דבורה, תומר
א- 'מי כמוך- 'ל מלך הקב״ה היות על מורה
. . רעיון יכילהו שלא עלבון. מה סובל נעלב, והרי
תמצא נגדו, אדם חטא לא שמעולם יהיה שלא
ממש, הרגע באותו הוא קיומו שפע שופע
אבריו… ותנועת למנוע יכול שאינו תאמר ולא
ח״ו, ההוא הטוב ממנו שהרי ברגע בכחו
לירבעם שעשה כעין ורגליו ידיו ליבש, כמימרא
זה ם…ל כ וע האדם מן טובו מנע זה מפני לא לאדם והטיב הכח והשפיע עלבון, סבל אלא
. טובו ועל יסופר שלא מה וסבלנות עלבון זה הרי
עלוב' להקב״ה׳מלך השרת מלאכי קוראים זה
כמוך' א-ל אומרו׳מי והיינו חסד בעל אל אתה, שלך את ולאסוף לינקם כח בעל אל, המטיב,
זה כל ם וע עד ונעלב סובל אתה בתשובה. ישוב
שצריך מדה זו הרי האדם רצוני בה להתנהג
הסבלנות, נעלב, היותו וכן זו, למדרגה אפילו
המקבל. מן טובתו יאסוף לא זה כל ועם
5 1 ב1586 (נפטר וידאש די אליהו. רבי ) חכמה, ראשית
ה שער שער, הענוה י: פרק, יראה פרק א
קראו זה על …כי ][הרמ״ק ע״ה מורי אומר והיה גדול עלבון לך אין כי עלוב". "מלך יתברך להשם באדם שופע יתברך שהוא שבחיים, מזה, בזה ימשול לו. יחטא לעבדו, לו שהכין באברים שיתפרנס לחם לקנות מעות לעבדו שנתן לאדון לאדונו להכות מקל מהמעות קנה העבד, בו.
יתברך ה' זה כל עם מזה גדול רע עבד לך, היש אפו: ומאריך פשע על ומעביר עלוב …הוא …
הקב״ה שהרי ישיב, לא חרפתו, ישמע אם ולכן להם משלם ולא אדם בני מחובות עין מעלים
. כמדתם להקב״ה קוראים זה…המלאכים ועל טובה משפיע שהוא הוא ועלבונו עלוב". "מלך הם להם נותן שהוא ובמה לנבראים. וחיים
והוא לפניו, חוטאים ועולב. סובל
2 1 אבות מברטנורא 'עובדיה. ר שם,
- פְּתּוחָה הַחֲנּות ולוקחים שם נכנסים אדם ובני
מתתיה [רבי בהקפה הי״ד המאה היצהרי)(ספרד,
שהש לומר ורצה שם: אבות, כח לו נתן יתברך ם
דרך איזה לבחור בחירי - לטהר בא …שירצה
, בא אותו מסייעים ב)]. (יומא לו פותחים לטמא-
- מַקִּיף וְּהַחֶנְּוָנִּי בני. כך ליטול הבא לכל ומאמין
עד להם ממתין והקב״ה יום, בכל חוטאים אדם
בא [רש״י. עתם ארך הוא, ברוך הקדוש כך שם: אבות, ,
לרשעים]. אפים
8 1. רש״י שם אבות, ][הברטנורא
- פָתּוח ַוְּהַפִּנְּקָס לפני שעה כל
שלא כדי ההקפות בה [לכתוב החנוני
- כוֹתֶבֶת: וְּהַיָד ]ישכח פנקס באותו
כל על ואחד אחד כל של החשבון
[שלא לו חייב כמה ופרוטה, פרוטה
פעמים פתוחה שהפנקס פי על אף תאמר אמר, לכך הכל כותב ואינו טרוד שהחנוני
והיד למעלה כותבין ]כותבת…כך
וחטא חטא כל על הזכרונות בספר שאדם עושה למטה:
20 אבות. רמב״ם שם,
וְּכָל וְּיִּלְּוֶה יָבוֹא לִּלְּוֹת הָרוֹצֶה – העניין מחזק
, אלא הכרח ולא כפייה שם הקודם…שאין שירצה מה יפעל האדם בבחירת מפעולותיו
שם אבות, : , [הברטנורא 'והרשות היינו 'נתונה
שלא ללוות מוכרח אדם שום, שאין דלעיל ברצונו. ] וְהַגַבָאִים תָדִּיר מַחְּזִּירִּים - יוֹם בְכָל
העונשים ושאר המוות על משל הוא הגבאין האדם. על הבאים שם אבות, : , [הברטנורא
ופגעים יסורים. ]רעים
1 2 ליפשיץ ישראל. הרב ( 1860 - 1782 )
ישראל תפארת - אבות מסכת יכין שם,
מִּדַעְּתו– ֹמִּדַעְּתוֹוְּשֶלֹא בין לומר ר, וצה
גם וברצונו…ולפעמים בדעתו הסבה שסיבב
… הצרה ב אה מעצמה, רק מדעתו שלא אי
, נמי " מִדַעְּתו- "ֹוְשֶלֹא שכח שכבר גב על אף
נענש? למה ושואל חטאו לגמרי תמצי ואם
העונש? הועיל מה כן אם לומר, השיב: להכי
" שֶיִּסְּמֹכּו מַה עַל לָהֶם "וְּיֵש שלא -דבידעו
טפי לדקדק מעכשיו בלבו יגמר נענש לחנם
'וירחמהו. ד אל וישוב במעשיו
4 1 אפשטיין ציון בן. הרב דבורה תומר על ושערים' 'הקדמות, פירוש נא עמ'
היכולת סבל. מלשון הוא סבלנות המילה שורש כח היא אף צריכה הסבלנות במידת להתאזר
ונעוצה, וגבורה הסבל, בכושר אחד כל של
ואחד. ובגבורה שכמו את מטה שהסבל כשם
לאדם דומה הסבלן כן חבילתו משא את נושא ואינו בדרכו ללכת וממשיך כבד משא שנושא ממנו דורשים או באדם פוגעים כאשר מתעייף
או כעס של התפרצות הוגנת שאינה דרישה
זורק אינו הסבלן המשא את לזרוק נקרא בקורת
וממשיך גבו על אותו נושא אלא המשא את להצליח כדי פנים הארת מתוך בנחת לדבר את מכין שאדם ידי על הכנה צריך משא לשאת
את לשאת יוכל הוא משא גבו על לשאת עצמו
בו. הפוגעים המצבים כל ואת החיים משא
6 1 א מ, קידושין, בבלי. תלמוד ][רש״י
שוגג אחד השם בחילול מקיפין אין אמר מקיפין'? 'אין מאי מזיד. ואחד
כחנווני עושים שאין זוטרא: מר
[ כל וגובה רבות פעמים לאדם המקיף
מלמעלה, כך עושין אין יחד, הקפותיו למחללי
מיד] נפרעין אלא השם, דרבנא בריה מר
המאזנים] היתה[כף שאם לומר אמר:
השם] חילול העונות באחד [ויש שקולה לחובה. ] הכף את [מכריע מכרעת
7 1 אבינר שלמה. הרב (נולד1943 )
עמ604 ', שם אבות, מסכת - 602
" מקיף "והחנווני - ישנה אומרת זאת
על מבוסס והכל חופשית בחירה
'קרדיט.' על הקפה סבלנות ישנה
א-לוהית. אינה הא-לוהית ההנהגה
'מתפרצת,' אפיים. ארך ישנו אין
מעשי כפי מיד מצטרפת הדין מידת האדם, מענישה ולא מחכה אלא
לעשות לתקן זמן האדם ביד יש מיד. …בוודאי לאט לאט להתרגל תשובה.
זריזות, של דרישה ישנה באופן אך
מקיף.' 'החנווני יסודי יוצא רק ישנו
בחילול מקיפין "אין אחד: הכלל מן השם" (קידושין) כשיש אומרת זאת
ההיפך שהוא השם חילול של מצב של בריאתו מטרת מכל הגמור, עולם
השם שם לקדש שנברא, בתחתונים
אין מתגלה הדין מידת. מקיפים
בצורה גלויה, מיידית אך. ופוגעת
מזה, חוץ מקיפים. יסודי באופן יש
… א-לוהי אמון יש א-לוהי קרדיט
המתנה קרדיט אמון הקפה ישנה לו יחכה מותו יום …עד וסבלנות
שיעשה ולבסוף זמן. . יש. תשובה
מידת נקרא וזה נפרע, הוא. הרחמים
'מידת פירוש …מה 'הרחמים? הרי
מידת סותר זה זה, הדין אם. שקרי
פי על הוא כך דין- צריך כך. להיות
'מידת אלא 'הרחמים יש, הכוונה
מידת זו, סבלנות הדין + כל. שעון
אתה הלוואה… הוא כולו העולם
חייב אינך תשלם. אבל מיד-. תשלם
חז" שאמרו כמו האומר "כל: ל
יוותרו ותרן הוא ברוך הקדוש "חייו
הוא אלא ותרן אינו הוא )(בב״ק וגבי אפיה "מאריך רבה.)(בראשית "דיליה
את גובה הוא לבסוף אך אף, מאריך
לשלם בידך אין. חובו תשלם? עתה
מאוחר לעשות בכוחך אין. יותר
תשובה מחר תעשה? כרגע
אני. מחרתיים מלווה אני. מחכה
…לך א בל ][זכור הכל …רשום
." כותבת והיד פתוח "והפנקס
9 1 ( גירונדי יונה. רבינו 1263 - 1210 שם )אבות,
פַתּוח ְּוְּהַפִּנְּקָס - ה הדבר נאמר עניינים לשנים
. הזה
- האחד כבודו כסא לפני שכחה אין כי למשל
' מקיף 'החנוני כי - בני לכמה ומלוה שמקיף
לדינר…אם ומהם ורבבות, לאלפים מהם אדם,
ומיד לפניו פתוחה שהפנקס זריזותו מפני לא דברים שוכח היה לפעמים הכל את כותב. פה על מלוה היה אם הגדולים מפני הקטנים
' נאמר זה ועל פַתּוח ְּוְּהַפִּנְּקָס כוֹתֶבֶת'. וְּהַיָד ה
כלם והקטנים הגדולים החטאים בין כלומר
עונות שכח ולא נכתבים לפניו כאלו הראשונים.
והשני - לפתיחת ממתינין אין כי להודיענו
בגמר. אלא החטא שעושה אחר הפנקס רגע יעבור שלא כדי הוא כתוב כבר המעשה
שהעונות שאע״פ ההוא העון עליו נמנה שלא תחלה, אותן נימנין התשובה, לבעלי נמחלין
יחזור אם כן ואחרי מלעשותן שגמרו מיד אינו במדרש. כדאמרינן לו מוחלין בתשובה
עשאו. אלא עשאו שלא כמי מי שגדול, ונמחל
לו. ומוחלין שעושה ממי עושה אינו ומה
במקום עומדין גמורים צדיקים אין שאמר שבעלי. ר״ל שם עומדין תשובה שבעלי כענין המותר מן להפרש להם יש תשובה
יש העריות… על עבר אם. כמו בו שחטא שחטא בדבר הפרישות במדת להתנהג…, בו
מן ואפילו יפרוש ממה יותר, המותר
לעשות: צריכין גמורין שהצדיקים
שם אבות, היצהרי מתתיה [רבי חדש יונה הרב:
אינו שלימה בתשובה שישוב בזה…שאע״פ
צורך אין כלל…ולעניותי חטא שלא למי דומה
יש מחלוקת, כי בזה לומר, שיש לד )(ברכות,
טעם שטעם, כיון צערו לרוב שכרו שגדול. ]החטא
2 2 [רש״י] שם אבות, מברטנורא 'עובדיה. ר אֱמֶת- דִּין ""וְּהַדִּין הוא ברוך הקדוש שאין
בריותיו עם בטרוניא בא 'ע״א] ג [ע״ז הוא [בדין
יינות של מעותיו לגבות ]ששתו
לִּסְּעֻדָה- מְּתֻקָן ""וְּהַכל ואחד צדיקים אחד
לאחר הבא לעולם חלק להם יש רשעים
את מהן שגבו אבות. חובן[רמב״ם, שהתכלית:
של כל זה חיי העולם. ]הבא
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה