" תחיה חיה לו: "…! ? אמור
ה אם מצבו את מסוכן לחולה לגלות? מותר
1. מלכים ז- פסוקים ח פרק ב י
וַיֻּגַד חֹלֶּה אֲרָּם מֶּלֶּךְ הֲדַד דַמֶּשֶּקּובֶּן אֱלִישָּע וַיָּבֹא
אִישֱהָּא- בָּא לֵאמֹר לוֹ לֹקִים הֵנָּה: עַד הַמֶּלֶּך ְוַיֹאמֶּר
חֲזָּהאֵל אֶּל אִישֱהָּא- לִקְרַאת וְלֵךְ מִנְחָּה בְיָּדְךָּ קַח
לֹקִים אֶּת׳ה וְדָּרַשְתָּ מֵחֳלִי הַאֶּחְיֶּה לֵאמֹר מֵאוֹתוֹ טּוב וְכָּל בְיָּדוֹ מִנְחָּה וַיִקַח לִקְרָּאתוֹ חֲזָּאֵל וַיֵלֶּךְ זֶּה:
ר וַיֹאמ לְפָּנָּיו וַיַעֲמֹד וַיָּבֹא גָּמָּל אַרְבָּעִים מַשָּא ֶּדַמֶּשֶּק הַאֶּחְיֶּה לֵאמֹר אֵלֶּיךָּ שְלָּחַנִי אֲרָּם מֶּלֶּךְ הֲדַד בֶּן בִנְךָּ
: (כתיב לו לֵךֹאֱמָר אֱלִישָּע אֵלָּיו וַיֹאמֶּר זֶּה: ְמֵחֳלִי
תִחְיֶה חָיֹה )לא וְהִרְאַנִי׳ה יָּמּות מוֹת: כִי
: רד״ק לפי באל״ף כתוב שדעתו - יחיה. שלא לו וקרי
כי בוי״ו לו אמר - שיחיה.
ית השם הראהו: שכבר רלב״ג ימות, מות כי ברך כדי אך
תחיה'. 'חיה לו: אמר מת מהפחד כי יאמרו שלא וזה
נבואתם אמתות יותר יתאמת בזה כי לנביאים ראוי: דבר
2. מלכים כ פרק ב פסוקים א- ו
לָמּות חִזְקִיָהּו חָלָה הָּהֵם בַיָּמִים כֹה אֵלָּיו וַיֹאמֶּר הַנָּבִיא אָּמוֹץ בֶּן יְשַעְיָּהּו אֵלָּיו וַיָּבֹא
וַיִתְפַלֵל הַקִיר אֶּל פָּנָּיו אֶּת וַיַסֵב: תִחְיֶה וְלֹא אַתָה מֵת כִי לְבֵיתֶךָ צַו 'ה אָּמַר 'ה אֶּל
: לֵאמֹר בֶּאֱמֶּת לְפָּנֶּיךָּ הִתְהַלַכְתִי אֲשֶּר אֵת נָּא זְכָּר אָּנָּה׳ה בְעֵינֶּיך וְהַּטוֹב שָּלֵם ָּּובְלֵבָּב
'ה הַתִיכֹנָּהּודְבַר חָּצֵר העיר יָּצָּא לֹא יְשַעְיָּהּו יְהִי גָּדוֹלַו בְכִי חִזְקִיָּהּו וַיֵבְךְ: עָּשִיתִי הָּיָּה
לֵאמֹר: אֵלָּיו אָּמַר׳ה כֹה עַמִי נְגִיד חִזְקִיָּהּו אֶּל וְאָּמַרְתָּ שּוב ֱא-לֹקֵי שָמַעְתִי אָּבִיך ָּדָּוִד
שָּנָּה… עֶּשְרֵה חֲמֵש יָּמֶּיךָּ עַל …וְהֹסַפְתִי לָך רֹפֶא הִנְנִי דִמְעָתֶךָ אֶת רָאִיתִי תְפִלָתֶךָ ְאֶת
3 רבה. קהלת ה פרשה ו אות
: לו" אמור לך לישעיה: הקב״ה אמר חזקיה שחלה בשעה וְלֹא אַתָּה מֵת כִי לְבֵיתֶּךָּ צַו
תִחְיֶּה", לישעיה: חזקיה לו אמר ישעיה, את לבקר שהולך אדם שבעולם בנוהג
עליך.' ירחמו השמים 'מן לו: אומר החולה, לו: ואומר אצלו הולך והרופא מילתא
אכול, פלוני שיראה ואפילו תשתה לא והדין תשתה הדין תאכל, לא, ופלוני
][=המבקר לביתך'… 'צו לו אומר אינו למות נטוי החולה אותו][=את יחלש שלא
תִחְיֶּה" וְלֹא אַתָּה מֵת כִי לְבֵיתֶּךָּ "צַו לי: אומר ואתה דעתו. ? ספין אנא לך לא אנא אף
שומע אני לדברך ולא א]ותך מחשיב איני אני [=אף שמע. אנא למילך ולא
4 ערוך. שולחן א סעיף שלח סימן דעה יורה
הת לו: אומרים למות, נטה ו ודה. הרבה לו: ואומרים
מתו ולא, ודו הת ו הת שלא והרבה שאתה ובשכר מתו, ודו, ו הבא לעולם חלק לו יש המתודה וכל חי, אתה. מתודה
( בלבו יתודה בפיו, להתודות יכול אינו. ואם יודע אינו ואם
עונותי. כל על כפרה תהא מיתתי אמור: לו: אומרים )להתודות, וכל
… לו אומרין אין הדברים אלו בפני ולא נשים, בפני לא
שמא קטנים, לבו וישברו. יבכו: [ב״ח בנטה דדוקא ומשמע
נשבר יהא שלא, כדי שיתודה לו אומרים אין למות נטה בלא, אבל למות
מקום, מכל ומתודין בשוק הולכים הרבה לו שאומרים, ואע״פ לבו שמסוכן, יודע מתודים המומתים כל, שכן התודה לאדם לו כשאומרים
, לבו נשבר, ויהא בפניו מיתתו מזכירין היו, לא כן לא. דאם מאד הוא, שלח)]. , יו״ד (ב״ח למות בנטה אלא לו אומרים אין לפיכך
5 בבלי. תלמוד א עמוד יב דף הוריות מסכת
אי לביתא ואתי חזר אי למידע ובעי לאורחא, למיפק דבעי מאן האי ואתי דהדר לידע דבבואה בבואה חזי אי דחברא, בביתא ניקום לא,
מזליה ומיתרע דעתיה חלשא דלמא היא, מלתא ולאו. לביתא. ולאו: רש״י
היא- מילתא ליעבד לא הכי ואפי' אתי הדר דבבואה בבואה ליה דלית גב על דאף דזימנא [משום אתי הדר ולא מזליה ומתרע דעתיה חלשה דבבואה בבואה חזי לא דדלמא הכי
ליעביד לא הלכך אתי] והדר מזליה מיתרע הוה לא הכי עביד הוה לא דאי מזליה. דמיתרע
בבית יעמוד לא, או לביתו יחזור אם ולדעת רך לד לצאת שרוצה =[מי כי ן, כ לעשות ואין לביתו. שיחזור ידע דבבואה בבואה רואה ואם חשוך,
: . רש״י מזלו וירע דעתו תיחלש אולי בבואה לו שאין אע״ג לפעמים, כי שלא מפני אולי כי כן, לעשות אין זאת ובכל חוזר, הוא בבואה, של
תיחלש דבבואה, בבואה יראה יחזור] ולא מזלו ויתרע דעתו
6 שטרן בצלאל. ר' ( 1989 - 1911 נה סימן ב חלק החכמה בצל )שו״ת
נגוף הנו הרופא שקבע וכפי איומים יסורין זמן מזה הסובל חולה: שאלה החולה מידיעת הרופא דעת העלימו כמובן ברם ר״ל, הסרטן. במחלת להגיד לבנו ומצוה מאחרים מבקש והוא סבלנותו פקעה כנראה כעת אבל מחוייב בנו ואם לו, שיגידו לאחרים ראוי אם מחלתו, דבר על האמת לו
אב כבוד מצ. ות משום לו לציית א (י״ב הוריות במס' איתא )א): תשובה
לאורחא"… למיפק דבעי מאן "האי ופרש״י דעתי …חלשה דזימנא ה
מזלי ומתרע ה עכ״ל כו' אתי הדר. ולא וכ בנד גם הוא ן דידן ון דזימנא
לי סלקא והוי סרטן הוי ולא רופאי דטעי רפואה, ה שהוא לו יאמרו ואם חלשא תעלה, זו למחלה שאין כמפורסם יודע והוא סרטן ממחלת סובל
דעתי מזלי ומתרע ה. ה …)ב תפלת: יפה בב״ר" חז״ל אמרו והנה על החולה
עליו." אחרים מתפלת עצמו בדידי גם לכן ה מן עצמו יתיאש שאל צריך
שוא. . תפלת והיא מועלת תפלתו אין שכבר יחשוב ואל. הרחמים, וכיון
תפלה להועיל תוכל תעלה, לה אין הטבע דרך שעפ״י במחלה, שגם יש תפלה אין כבר כי שיחשוב לגרום שתוכל כזו ידיעה החולה מן למנוע זו ידיעה ממנו יעלימו אם אבל הרחמים. מן עצמו ויתיאש לו מועלת להכניע מספיקים האיומים שיסוריו כיון אז ולרפואה, לישועה יצפה והוא
ממי עצמו על רחמים לבקש הלב עומק מתוך יתפלל בודאי יצרו, את הטבע… לשנות תפלתו תועיל ואולי בידו, בשר כל שרפואת כי מזה, מובן
דא, בכגון החולה את להטעות כלל נכון לא מחלתו שאין לו, להגיד שרגילים כאלה דברים ועוד ויתרפא, יחלים קצר זמן בעוד וכי אנושה
החולה לב על לדבר אין ובאמת מאחר כי דעתו. את ולהניח להרגיעו יש כי אם כן על להנצל, יזכה אם יודע מי הטבע, בדרך תעלה זו למחלה אין הטבע בדרך תעלה למחלתו שאין הידיעה החולה מן להעלים בתפלתו יותר יתאמץ שעי״כ רצינית, שמחלתו שיודע במה, להטעותו
לא אם גם ואז הלב. רות מקי קונהו עם ויחשב עולמו חשבון את יעשה … ח״ו חייב ימות ואל זכאי ימות ולהתרפאות להחלים ח״ו יזכה וממילא דעת לו יגיד ולא אביו צווי בזה לקיים חייב אינו הבן גם כי נראה
אב. כבוד מצות זו בכגון שייך לא כי מחלתו, דבר על הרופאים
7. יצחק הרב זילברשטיין (נולד1934 ) שו״ת הלכה עמק ג 'ב,
דנה הוריות במסכת שהגמרא לחלק, קצת שיש נראה לענ״ד
יוודע ופתאום בריא באדם אבל מזלו. ירע הקרב, מותו על לו קיימת הספק, מכרסם ודאי פנימה בלבו אשר בחולה בנידוננו, רב ליבון צריך והדבר מהודאי. גרוע שהספק הרופאים בין, דעה מחלהו יכלכל איש "רוח הרי במשלי הנאמר כפי בפשטות,"כי מיתתו תקרב הנכאה שרוחו ודאי נואש שמצבו לו יוודע, ואם
אף ולכן כדי, מצבו את לחולה לגלות המצדיקות דעות שישנם
בתשובה שישוב כדי או נכסיו על צוואה לסדר, שיוכל זה אין את ויקרב רוחו ישבור שמא ספק הדבר אם לו לגלות מצדיק
. מיתתו ולדעתנו, האמת והעלמת השתיקה עדיפה ממקרים חוץ
לחולה יזיק לא שהדבר בוודאות יודעים אנו. בהם
א158, [שם, ]: שאלה לו שיגלה מהרופא שבקש סרטן בחולה מעשה
להרגיע במטרה לאמת התכחש הרופא מחלתו על האמת כל. את לדכאון יכנס שלא החולה את קיבה מכיב סובל שהוא לו, ואמר לרופא מותר האם כך. על לו שישבע בקש החולה סרטן. זה ואין
? לישבע: תשובה המלבי״ם מדברי ללמוד …ניתן יז ב, )(ביהושע
שבועה… זו אין ואונס לחץ עקב נשבע שאדם ששבועה כן ואם
לומר מקום היה מחמת היא והשבועה מאחר כך בעניננו, גם
היא אונס שבועת הרי לדכאון, החולה את להכניס לא ההכרח
חלה ולא לחולה ומר שא שמה שבועתו בעת בלבו הרופא ויחשוב,
הכונה סרטן לך …אין הדם לסרטן 'וכו מאיסור הרופא ינצל ואז
שקר. שבועת שאין אמר אלישיב) (=הגרי״ש שליט״א מו״ח אולם
אלא מש מ באונס נמצא לא עצמו והרופא מאחר אונס, שבועת זו בבחינת זה ואין החולה את לעודד ורצון מצוה של בלחץ שעומד
כזה באופן אם כי שקר שבועת לישבע אסור ולכן אונס, שבועת נפשות סכנת לידי החולה יגיע שבועתו שבלי לרופא. שברור
סטבון מיכאל
10. 'פרופ גליק שמעון (נולד1932 ) עמוד164 א, אסיא הלכה עמק
חיים שלמה הרב מאת מצבו", על מסוכן חולה "העמדת מאמר פורסם "אסיא" של י״ט בחוברת
אבינר הכהן מספק ורק הלכה לפסוק כדי מופיע לא שהמאמר באזהרה מתחיל שהרב למרות.
מרוב מסתירים שלפיה בארץ הרווחת הגישה ומעודד תומך למעשה המאמר הלכות, איסוף לדיון להעלות ברצוני מסרטן. סובלים הם אם במיוחד מצבם, על מידע האנושים החולים
שצוטטה כפי ההלכה על מבוססת הזאת הגישה ראשון שבמבט שלמרות האפשרות במאמרים
ההלכה את תואמת אינה גם ואולי פשוטה לא הגישה אבינר, הרב. שהביא נסכים כולנו
עם להתמודד לו ולעזור אותו לעודד החולה, מסבל ד להורי היא הרופא ע״י טיפול שמטרת ביותר המתאימה הטיפול דרך את קפדנית בצורה לבדוק עלינו אלו מטרות להשיג כדי מחלתו. הרציני הרופא שעל מקובל נפשי. בסבל או גופני בסבל מדובר אם בין מצב, ולכל מחלה לכל
אותה טיפול. סוג על מחליט הוא ש לפני שקיימים המדעיים הנתונים כל את לבדוק והאחראי השאלה נשאלת ואז החולים. של נפשיות בבעיות לטיפול בקשר אנו להדריך צריכה גישה. מחלתו על מידע 'הסתרת' ע״י החולה סבל את מגבירים או מורידים אנו האם הקריטית:
לשאלה בתשובה רידת י יש המקרים שברוב מצביעים ככולם ורובם סרטן, בחולי נתונים קיימים
למחלתו מודע החולה אם הסבל והפחתת. פחד
מחלתו על לדעת לא כימותרפיה, ומקבל הקרנות שעובר סרטן לחולה קשה המודרני. בעידן 'סרטן המלה את מזכירים שלא הכפול, המחתרתי המשחק של השיטה רווחת זאת,'ובכל משפחתו ובני רופאו לפני שיחו ולשפוך מדאגותיו להתפרק אפשרות תהיה שלחולה, ובמקום
החולה בין מלאכותי מחסום קיים שיש מה יודע החולה וחרדותיו. פחדיו את המגביר וסביבתו שהוא וההוכחה האמיתי, למצבו מתאימה שלא מוגזמת בפסימיות למחלתו מתייחס אבל לו,
מצבו על איתו לדון מפחד כביכול הרופא שאפילו היא בהערכתו."צודק" יותר הרבה לרופא
הנוטה החולה עם להתמודד וגל מס ולא ממות מפחד בעצמו הוא כי המשחק, את לשחק נוח בארצות אותו. ולדובב החולה עם ולשוחח ארוכות לשבת להצטרך לא מעדיף הוא למות. לא לנו וכדאי למות. הנוטים בחולים טיפול בשטח מחקר הרבה בוצע האחרונות בשנים המערב
ר ויות כן יותר מידע להם לספק ניתן החולים ברוב אותו. ולנצל שהושג מהמידע להתעלם
לתת רגילים שאנו ממה. מדויק
הכל ולהשגת מתחים להפגת רבות תורמת המידע והספקת לדעת, ורצונו החולה מצב לפי
עצמי וכבוד שלווה שקט, של מה למידת מגיע החולה שבה החיים של אחרונה. תקופה מצער את שמאפיין ממוות הפחד שנעלם. כמעט וידוי של העניין מצוות שומרי יהודים שבין במיוחד
המושג וידוי, של המושג התורני. לעולם גם חדר צעירּות, על הדגש כל עם המודרנית, החברה ליהדות קרוב יותר כהרבה לי נראה אדמות עלי מהחיים נפרד בלתי כחלק החיים סוף קבלת של
מוות של אפשרות על מחשבה לקראת בפניקה שגובלת מהגישה. מקורית שהסתרת לי נדמה
וי. דוי של המושג היעלמות עם בבד בד הולכת מחולה מידע מצאתי הנ״ל השיקולים לאור הרושם יווצר שלא חשוב חשוב. כה בנושא ויכוח, ואולי דיון, לפתוח לנסות לפחות לנכון
מצבו את לחולה לגלות לא ומונוליטית משמעית חד היא ההלכה שגישת הקודם. מהמאמר
1 1. הרב שפרן יגאל (נולד1950 אסיא ספר ) עמוד22 ז,
תופסי בין היא רווחת שהלכה לחולים יוודע שאם חשש מלומר להמנע יכול איני לעצמי וכשאני ולקרובי לרופאים להורות התורה הרפואה במערכת אמון שום להם יהא ולא ליבם ישבר כך דווקא החולה, מפני המצב על האמת את להסתיר תמיד ה', יראי המשפחה
ח״ו למוטב, ולא לטב. לא שבכך משום לא הוא שהטעם סומא, היא אפילו הנר לה שמדליקין בשבת, יולדת בדיני בשו״ע מצינו והלא
הנר לאור צרכיה את חברותיה רואות משהו צריכים שאם שיודעת דעתה מתישבת שבכך אלא ההולדה את לבצע טוב יותר לים יכו כן עושין אין זאת ובכל שהדליקו לה ולומר לשקר ואפשר צורך בזה אין אם גם מדליקין ידליקו כי המבקשת לסומא ואף לה, , ועבדי
לשקר לרופאים הותר כי לעצמו חולה יאמר שלא שחשש הרי שם במ״ב ועי' ח״ו. . ה לסכנ מזה ותבוא תדאג ההלכה שכך תדע שאם דבר. . סוף החולה בקשת בגלל לא אם הרפואה מצד צורך ממש בזה שאין אף בשבת נר להדליק אפילו התיר להדאיגו, שעלול מה. לו,
כלל בדרך מקום, מכל לגופו מקרה כל לשקול שיש, ומלבד מצבו על העמדתו על מהחולה האמת העלמת את להעדיף שאין נשמע הקול מבשר שלום משמיע אך הרופא ויהא ישראל עמו חולי לכל מזור מהרה הקב״ה ישלח ובאמת ויה״ר אחרת. דרך כל על האמת אמירת עדיפה
אכי״ר. ישועה מצמיח טוב
8 אבינר שלמה. הרב (נולד1943 )
, ג אסיא מצבו, על מסוכן חולה העמדת 336
כאן, אין הלכה פסיקת כאן: אין אזהרה
וסדור איסוף של מלאכה, אלא חכמה ללומדים. לסייע כדי הלכות
, מצבו על מסוכן חולה להעמיד. אין א להודיע, יש. אכן. ב לבו ישבר שמא. שיתפלל, כדי רציני שמצבו לחולה
, שעלול דבר בפניו לעשות. אין ג. ד. מיתתו את לו להזכיר אין כמו-כן
לבו, אשר לקרוב החולה מצב לגלות
של לבו ישבור כך, ומתוך בקרבו יפול. ה. החולה ) האם (או האב אם אפילו
, הרופאים דעת לו, שיגלו בניו על גוזר
, לחולה לגלות אין. ו. לשמוע להם אין ידיעתה, אשר מחלה של סוג לו שיש. ז. ודכאון פחד להביא רגיל אם גם
לה, שאין מחלה לו, שיש חושד החולה
. לו לגלות, אסור המות מן הצלה
לו, שאין חולה על לומר אין ובכלל ח. שיש אלא עוד, ולא שיבריא סכויים טפולים לו, ולתת שיחיה לו להבטיח החולה של בטחונו שמגבירים רפואיים, שיש לחולה לגלות אסור. ט. בהחלמתו
קשים יסורים בה יתיסר, אשר מחלה לו. י. וארוכים יסורים שסובל מי אמנם
לו לאמר, יש למות, ומצפה גדולים. מהם ישחררו המות שבקרוב
יא. בטחונו אדם ישים לא ולעולם.' בד אלא ברופאים
2 1 עמוד40 ז אסיא ספר, הרשקוביץ שבע בת. ד״ר
העומד החולה מי ורצינית מעמיקה בצורה לבדוק החובה ושוב שוב מודגשת מסוכן, לחולה האמת אמירת בנושא החשובים בדיונים רב משקל בעלי נתונים הם הכלכלי מצבו ואף המשפחתי מצבו וההשכלתית, התרבותית הרוחנית, רמתו אמונתו, אישיותו, , לפנינו.
ליבו יישבר "שמא "שיקבעו להגיע אף עלול או לדכאון ייכנס אם או מצבו, על קשה אמת ישמע באם שפרן הרב של )ו מאמר (כדין
מעמיקה הכרה טעונה היא אף המשפחה, לבני האמת את לומר המקובלת ההסכמה גם גליק פרופ' של מאמרו,)(עיין כך עקב להתאבדות המשפחתי הנפשי, בעול יישא מי הקשה, הידיעה את וע לשמ וחייבים היכולים החולה של ביותר הקרובים המשפחה "בני מיהם "שלהם: בדרך העיקרי בנפגע הזוג, בבן יתמוך מי משפחה, של והכלכלי כלל ב כ״ב, סנהדרין, לאשתו" אלא מת האיש.)("אין בבית הרופא לרוב,
הח למסגרת מחוץ היא בעי. ט במצב אינה זו היכרות גם פחות. עוד משפחתו בני ואת ושטחית, קצרה היכרות החולה את מכיר ולים
סטרסStress של קלאסי מצב הוא האשפוז ומשפחתו, החולה חיי של הרגילה ( פעם לא למשל: ורגשות. התנהגויות הרבה שמשנה ) באמת הקרובים המשפחה ובני בלבד, קצר לזמן המחלה לרגל רק שבא בחו״ל, הגר בן דוקא הוא החולה ליד הזמן כל הנמצא הבן
האשה היא שכיחה נוספת דוגמא חוץ. תורני אפילו או תורנים רופאים רק נמצאים כשבמחלקה יותר, קצר לזמן הערב בשעות, באים המתאים הגורם לדעתי עמוק. לדכאון להכנס ולבדה, בביתה, שעלולה זו דוקא והיא ואופטימיות נפשית גבורה חולים בבית, המגלה
החולה את וגם המחלה את גם מכיר הוא המשפחה. . ופא ר הוא האמת את לומר ולמי מתי איך, אם, לקבוע ביותר
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה