������הלכות שבועות - תשפו

ב״ה / שבועות ה חג הלכות תשפ״ו

יקרה! קהילה

יום - תנו תור מתן העולם את להוביל כעם נבחרנו שבו היום הוא

אל ו תכליתו אל כולו ייעודו, העמים מכל בנו בחר "אשר הרוחני.

כאיש ההר, בתחתית התייצבנו שעה באותה תורתו". את נו ל ונתן להיות חיינו- למשימת ומזומנים מוכנים אחד, ובלב אחד לעם

, סגולה קדוש ולגוי כהנים. לכת לממ

- ושנה ה שנ ל בכ אמונים ומצהירים חוזרים אנו השבועות, בחג

ל אלו ול לתורתנו, קינו, - ידנו תפק לומדיה בתורה, דבוקים להיות

ומפי מצוותיה, מקיימי ומלמדיה, התורה אור ת א יחדיו צים

ליש ו ראל. לו כו לעולם

השבועות חג ל נחוצות הלכות כמה להלן: הבעל״ט

[מבוסס בעיקר ה פסקי על ] הלכה' אהלי בספר׳ב שליט״א ריאל א יעקב רב

לחג הכנות

- משובחים מאכלים הכנת לכבוד משובחים מאכלים להכין מצווה

. התורה בקבלת שמחתנו את להראות השבועות, חג

- הבית קישוט בצמחים הבתים ואת הכנסת בית את לקשט נוהגים

. תורה) מתן בזמן בצמחים מקושט שהיה סיני להר (זכר – במקווה לה טבי מנהג ( החג לקראת במקווה לטבול יפה לחיוב זכר כדי עצמם את לטהר קיים, היה המקדש שבית בזמן מחויבים ישראל כל שהיו

, המקדש לבית לעלות שיוכלו שבועות בערב אבותינו שטבלו לטבילה, וזכר

. התורה) קבלת לקראת

' ת הכנ - ' נשמה נר, שבת לכניסת סמוך עד שידלק גדול נר להכין יש

השבת נרות את ולהדליק אש ממנו להעביר יהיה. אפשר ש כדי

– שבת שעוני ר סידו גם שיתאים באופן השבת שעוני את לסדר יש

ל, לשבת וגם חג שבשבת מפני ארי לה מותר קיים מצב ך לא אך

ל תאורה ה אם (למשל: ו קצר דולקת לה מותר, ב זיזים וסיף לתאורה גרום ול שעון

לה ב זיזים למעט אסור ך א, מראש שתוכנן ממה יותר לדלוק משיך שעון ולגרום

. יותר מוקדם שהתאורה)תכבה לכך

ן תבשילי עירוב

- תבשילין ירוב ע שבת בערב שחל טוב יום אסור, שישי )(ביום

מיו לבשל או לאפות. תבשילין עירוב עשו כן אם אלא לשבת טוב ם

ש - הדבר משמעות חמישי טוב)(יום יום ערב ב כבר מייחדים ל תבשי

שהתחלנו נחשב ובכך השבת, ד ו לכ ב ל ב כבר לשבת בשל הח ערב, ג

בחג בשל ול להמשיך יהיה ומותר לשבת. נוספים תבשילים

טוב יום בערב - העירוב הנחת אופן ייקח חמישי )(יום תבשיל וכן פת

פת עם וכלו לא שנוהגים חשוב יחד יו ביצה), או מבושל סלט (למשל:

לאכילה אותם: ך יבר ו בשבת. " הָּעוֹלָּם לְֶך מֶ אֱֹלהֵינּו יְיָּ אַתָּה, בָּרּוְך

," עֵרּוב וַת צְ מִ עַל וְצִּוָּנּו וֹתָּיו צְ מִ בְ שָּנּו דְ קִ אֲשֶר: יאמר כך ואחר

" א לָּקָּ נָּאּולְַאדְ מָּ לְמֵיפָּאּולְבַשָּלָּאּולְַאטְ לָּנָּא א שָּרֵ יְהֵא עֵרּובָּא ין בַהֲדֵ

[ לְשַבַתָּא טָּבָּא מִּיוֹמָּא כָּנָּא צָּרְ כָּל בַד גָּאּולְמֶעְ רָּ שְ אֵל רָּ יִשְ לָּנּוּולְכָּל

]" הַזֹאת יר בָּעִ ים רִ הַדָּ. הארמית השפה את מבין שאינו מי מר אי

" הקודש: בלשון ין מִ לֶאֱפוֹתּולְבַשֵלּולְהַטְ לָּנּו מֻתָּר יְהֵא הָּעֵרּוב בָּזֶה

[ לְשַבָּת טוֹב מִּיוֹם כֵינּו צָּרְ כָּל לַעֲשוֹת וְ נֵר לִיק ּולְהַדְ אֵל רָּ יִשְ לָּנּוּולְכָּל

. הַזֹאת]" יר בָּעִ ים רִ הַדָּ - והתבשיל הפת שמירת לשמור יש שיסיים עד בשיל והת הפת את

ו לא ונהגו שבת. צרכי להכין ך (א בשבת כלם. )בכך חיוב אין

הניח שלא מי תבשילין עירוב – לצורך טוב ביום לבשל אסור

- תבשילין עירוב ח הני ל צריך ש ידע לא או שכח אם. השבת יכול

חד- באופן היישוב רב שעושה התבשילין עירוב על לסמוך פעמי

אחת מפעם יותר ששכח או הזיד, אם אך היישוב תושבי כל. עבור

- על לסמוך יכול אינו טוב ם מיו לבשל לו ואסור הרב, של העירוב

. לשבת

לה בלי התורה לימוד

- שבועות ליל יקון ת ליל "תיקון את החג בליל לומר נוהגים רבים

סוברים יש הקדוש והאר״י הזוהר פי על שנוסד. שבועות",

עדיפה שבועות ליל "תיקון "אמירת ש, אחר לימוד כל על ויש

. חפץ שליבו מה שבועות בליל ללמוד רשאי אדם שכל סוברים

תורה ללמוד הוא והעיקר לתורה וחיבה חה שמ מתוך, לשמה

. הקדושה - הלילה כל לימוד וללמוד שבועות בליל ערים להישאר המנהג לכך יגרום קיומו אם אך ונעלה, קדוש מנהג הוא הלילה כל תורה בחוסר או נמנום מתוך תיאמרנה שחרית ותפילת שמע שקריאת

. כראוי תיאמרנה שהן כדי בלילה הצורך כפי לישון עדיף כוונה,

לאחר ושתייה כילה א ( השחר עלות 04: 25 ) מוגש הלילה שך מב – לב לשים יש ולהתחזק. להתרענן שיוכלו כדי ללומדים, כיבוד

מ (פני ולשתות לאכול אסור השחר עלות שמזמן ולשתות לאכול שאסור

השחר). מעלות חל זה ואיסור, שחרית תפילת לפני מים לשתות מותר, אך

. תה או קפה וכן

הלילה כל עור הני דיני

נטילת - ידיים, שבועות ליל כל ער שהיה מי ידיו את ליטול צריך

ידיים" נטילת "על ברכת את יברך לא אך בבוקר, שיש (מפני

אם הפוסקים מחלוקת הנ ברכות וספק ידיו, ל ליטו חייב בלילה יעור

– אשכנז יוצאי מנהג.)להקל בגופו המכוסים במקומות, בידיו נוגע

בנטי מתחייב ובכך ע מברך ו לה, הנטילה ל הנטילה על לברך (ועדיף

. התפילה תח)לת ה ל הסמוכה – ספרד יוצאי הג מנ גם ב הנוגע ת מקומו

לא בגופו המכוסים ברכה בלי ונוטל ספק, מכלל. יוצא

– הנטילה זמן (כדי השחר מעלות כבר ידיו ליטול טוב לכתחילה

להפסיק צורך אין אך. בלילה הידיים על השורה הרעה הרוח את לסל)ק הלימוד את כך. לשם

צריך הלילה כל ער שהיה אדם אם הפוסקים חלקו נ - התורה ברכות ( התורה ברכות את בבוקר לברך בכל הברכה את לברך תיקנו ש סוברים יש מן דעתו והסיח בלילה ישן אם רק אותה לברך שתיקנו סוברים ויש בוקר,

ה. לימוד)

נהג מ - אשכנז יוצאי לא הלילה כל ניעור שהיה מי בעצמו ברך מ

להקל. ברכות )ספק ש התורה(משום ברכות את - ספרד יוצאי מנהג לברך הי אם גם התורה ברכות ניעור ה כל

. המנהג כנגד ברכות לספק חוששים הלילה(ו)אין הספק, מן לצאת כדי - בלילה שישן ממי הברכות שמיעת ראוי

את לשמוע ברכ התורה ות לדעת בברכה והתחייב שישן מאדם

בברכתו חובה ידי ולצאת. כולם,

א - עולם אהבת שכנזי דם מא הברכות את לשמוע לו מתאפשר שלא

י, אחר "אהב בברכת התורה ברכת חובת ידי לצאת כוון / " עולם ת

( רבה" "אהבה אפשר הדחק ובשעת התורה, השגת על מתפללים זו בברכה

. התורה) ברכת חובת ידי בה לצאת

שבועות בערב שישן מי – חייב הדעות לכל שעה, חצי לפחות

א לברך ברכו ת ב התורה ת בו השבועו. ת חג קר

ב״ה

– והטלית צית הצי ברכת לבוש שנשאר אדם אם הפוסקים נחלקו

הלילה כל בציצית המחלוקת (ויסוד הציצית על בבוקר לברך צריך

אם בשאלה בל מצוה יש. בלילה ה)ציצית בישת - ך לפיכ על לברך אין

על בברכה לכוון נכון, ו להקל ברכות (משום)שספק בבוקר הציצית ( הציצית את גם תפטור שהיא הטלית שיש הסוברים חובת ידי לצאת כדי

. הציצית) על לברך - טלית לו שאין מי טלית לו שיש מחברו יבקש

. בברכתו אותו שיפטור

שינה ו׳המעביר נשמה ', קי ו 'אל ת ו ברכ - ' מעיני נחלקו סקים ה פו

נשמה "אלוקי ברכות את לברך צריך לה הלי כל ער שהיה מי אם מעפעפי ותנומה מעיני שינה חבלי ו״המעביר בי" "שנתת (יש

אומר שהן מפני לברכן, לו שאין ים והחזרת השינה העברת על להודאה תוקנו

כ ו השינה, לאחר לגוף הנשמה. בהן מחויב אינו ישן שלא ויש עליו ש סוברים

כי לברך. בריותיו) עם עושה שה' הכללית הטובה על תוקנו אלה ברכות מנהג

- אשכנז יוצאי אותן לשמוע אלא בעצמו, אלו ברכות לברך שלא

מ שיש מי ובו בלילה ן הת ודאי. בברכות חייב – ספרד י יוצא מנהג

הלילה כל ער היה אם גם בעצמו, אלו. ברכות לברך

לסיכום: ספרד יוצאי - הלילה כל ישנו שלא כל את מברכים

אשכנז יוצאי ידיים נטילת "על מברכת חוץ יום, כבכל."הברכות

- בלילה ישנו שלא ומברכים ידיים נוטלים הידיים, את מלכלכים

ברכ את מברכים אינם אך ידיים", נטילת "על נשמה "אלוקי,"ת ו

לשמוע ועליהם מעיני", שינה "המעביר ברכת ו התורה ברכות. בהן והתחייב שישן מאדם אלו ברכות מי חצי לפחות בלילה שישן

- שעה הדעו לכל מ ת. הברכות כל את ברך

רות מגילת

- המגילה קריאת נהגו, השבועות בחג רות מגילת את לקרוא

זה למנהג ניתנו רבו ם וטעמי (ה ה טעמים עיקרי רות שמגילת משום: ים

במצו עוסקת גמילו ות ל היסוד וזהו חסדים, ת בה מסופר ש ומשום; התורה קבלת. השבועות) בחג ופטירתו הולדתו שיום המלך דוד לידת על

, שבועות ליל בתיקון רות מגילת את לקרוא נוהגים - ספרד יוצאי ביום ולקרותה לחזור צריכים. ואינם

אשכנז- יוצאי רות מגילת את לקרוא נוהגים ב. שחרית תפילת יש

אך התורה, קריאת לפני ותה לקר הנוהגים לקרותה המקדימים יש

לאחר שחרית תפילת לפני השחר, עלות שאנשים המצוי החשש (מפני

יירד מ. המגילה קריאת בזמ)ן ו מנשה בטל השנה ננהג. וכן

לשבת התארגנות

- מקלחת מותר הוחמו ש במים טוב ביום להתקלח. שמש בדוד

- ספרד יוצאי למנהג מותר יום בערב מו שהוח במים גם להתקלח

בדוד טוב חשמ, ל - כנז אש י יוצא מנהג ול יום בערב שהוחמו במים

בדוד טוב גו רוב את רק להתקלח מותר חשמל וי פו, ריכים מצ ש

(אבר- בשינוי לרחוץ.)אבר

- השיער ניגוב מסחיטת להימנע יש השיער את לספוג אלא, השיער

המגבת עם לאט. לאט

– סירוק אין לה סת במב או במסרק רק תלוש ל שדרכה קשה רשת

שי ערות. שיערות תולשת שאינה רכה במברשת אלא,

מ - נרות ת דלק ה נרות דליקים שבת כניסת, לפני כ אין. שבת בכל

טוב יום מערב ש. הוכן דולק מנר אש להעביר אלא אש, להדליק

- תבשילים חימום לחמם רשאי תבשילין' 'עירוב עשה מי ש ו השבת. לצורך טוב ביום מאכלים שעה כחצי חממם ל נכון ני לפ

עה השקי ש (באופן טוב ביום גם מהתבשילים ליהנות ניתן עקרונית בחינה מ

. )עצמו

בית ך עמ וצאצאי וצאצאינו אנחנו "ונהיה בברכת ישרא כולנו, ל

תורתך״לשמה ולומדי שמך יודעי

שטרן יצחק

---

נשלח על ידי: יצחק שטרן
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות