בס״ד מרחשון ה׳תשס״ג
עירוב תבשילין
ביצה דף ב עמוד ב
ורבה לטעמיה, דאמר רבה: מאי דכתיב +שמות טז+ והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו - חול מכין לשבת, וחול מכין ליום טוב, ואין יום טוב מכין לשבת, ואין שבת מכינה ליום טוב.
רמב״ם הלכות יום טוב פרק ו
הלכה א
יום טוב שחל להיות ערב שבת אין אופין ומבשלין ביום טוב מה שהוא אוכל למחר בשבת, ואיסור זה מדברי סופרים כדי שלא יבא לבשל מיום טוב לחול, שקל וחומר הוא לשבת אינו מבשל כל שכן לחול, לפיכך אם עשה תבשיל מערב יום טוב שיהיה סומך עליו ומבשל ואופה ביום טוב לשבת הרי זה מותר, ותבשיל זה שסומך עליו הוא הנקרא עירובי תבשילין.
הלכה ב
ולמה נקרא שמו עירוב, שכשם שהעירוב שעושין בחצרות ובמבואות ערב שבת משום הכר כדי שלא יעלה על דעתם שמותר להוציא מרשות לרשות בשבת, כך זה התבשיל משום הכר וזכרון כדי שלא ידמו ויחשבו שמותר לאפות ביום טוב מה שאינו נאכל בו ביום, ולפיכך נקרא תבשיל זה עירובי תבשילין. +
/השגת הראב״ד/ לפיכך נקרא תבשיל זה עירובי תבשילין. א״א הטעם הזה לנערים כי הוא אומר כי הוא שאול מערובי חצירות כלומר זה משום היכר הוא וזה משום היכר הוא מה זה שמו עירוב אף זה שמו עירוב ואינו כן אלא שהוא מערב צרכי שבת על צרכי יו״ט לעשותם יחד. +
רא״ש מסכת ביצה פרק ב
גמ' מנהני מילי אמר שמואל אמר קרא זכור את יום השבת לקדשו זכרהו מאחר שבא להשכיחו מאי טעמא אמר רבא כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליו״ט. רב אשי אמר כדי שיאמרו אין אופים מיום טוב לשבת ק״ו מיו״ט לחול. ויראה דנפקא מינה בין אלו שני הטעמים דלרבא צריך לערב דוקא בערב יו״ט כדי שיברור מנה יפה לשבת ולרב אשי יכול לערב אפי' קודם ערב יום טוב ויום טוב של סוכות שחל להיות בחמישי בשבת יכול לערב ערב יו״ט עירוב אחד לשבת זו ולשבת הבאה.
שיטה מקובצת, שיטה מקובצת מסכת ביצה דף טו/ב
מתניתין יום טוב שחל להיות בערב שבת. פירוש בין יום טוב ראשון בין יום טוב שני. לא יבשל לכתחילה מיום טוב לשבת. פירוש אפילו בקדרה אחת שיהא כונתו לשבת גם כן. אבל מבשל הוא ליום טוב אפילו בשתי קדרות ואין מדקדקין עליו לצמצום ובלבד שלא יערים. ורש״י ז״ל לא פירש כן לקמן גבי ממלאה אשה קדרה בשר שהוא סובר דמתניתן דקתני לא יבשל דוקא בשתי קדרות אחת לשבת ואחת ליום טוב. אבל בקדרה אחת מותר כיון שהכל בשול אחד וטרחא אחת. ואפילו לצורך שבת וחול ומתכוין שלא אסרו מערים אלא בשתי קדרות. וכן נראה שפירש הרשב״א ז״ל ואין הריטב״א ז״ל סובר כן. ועושה
שולחן ערוך אורח חיים סימן תקכז סעיף כד
אם הערים לבשל ב' קדרות לצורך היום, והותיר אחת לצורך מחר, אסור לאכלה.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה