יום שבת, 11 בספטמבר 2021

אכילה בתשיעי דרך הנפש

יום כיפור - אכילת בתשיעי

מקורות - הרב יהודה בן חמו

עין איה / ברכות א / פרק ראשון-מאימתי / קג. ברכות ח/ב

ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב, וכי בתשיעי מתענין והלא בעשירי מתענין, אלא כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. תוכן התשובה היא בשני ענינים: להשיב את אבידת רגשותיו הטובות שנפרצו גדריהם, ולזאת תועיל הפרישות מההנאות החומריות ודרכי העולם, שיתבונן בדרכי המוסר והעבורה ליסר נפשו באהבת השם ית' ויראתו. והשני הוא ההרגל, להתרגל בפועל וללכת בדרך טובים, שלא להמשך אחר תאותיו שלא כדרך ד'. וזאת התשובה נשלמת ביחוד דוקא בהיותו עסוק בעניני העולם ותאותיו החומריות לפי המדה הנאותה. ובהיותו מתרחק מדרכי העיון וחיי ההתבודדות ובכל זאת לא תסור ממנו תומתו לפרוש מכל דבר שלא כתורה, זאת היא השלמת התשובה, שתוסיף תת כח אל התשובה העיונית לרומם מעלתה. ע״כ יוה״כ ג״כ מעותד ומוכן הוא לתשובה, אבל תשובתו היא התשובה המעשית ההרגלית, דומה לדברי חז״לי באותו פרק באותו מקום כו'. ע״כ תגמר תשובתו דוקא ע״י אכילה ושתי' והשתתפות בעסקי חומריות, ועכ״ז תהי' הכל כתורה וכמצוה ע״כ כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי, שבזה הוא מרומם ג״כ את תשובתו שבעשירי. כי בהשארה רק עיונית, לא תגיע לתכליתה, כ״א בהצרפה למעשה.

שער ההקדמות דרוש בענין מטי ולא מטי:

ולכן נבאר פה ענין זה, הנקרא בספר הזהר מטי ולא מטי במקומות רבים, ושומרהו לכ״מ שתצטרך אליו. הנה בבא אור העליון ליכנס תוך הכלי, אין כח בכלי לסבלו, וכדי שלא ישתבר הכלי, התחכם האור ההוא, והמציא המצאה גדולה, והוא, כי הנה בראשונה נכנס לתוכו, ותכף חוזר ומסתלק מתוכו, ובכל רגע ורגע שנכנס לתוכו, נותן כח בכלי ומתחזק לאט לאט, על דרך מדרגות, ותכף יוצא ממנו, כדי שלא ישתבר, וכך הוא עושה פעמים רבות, כי נכנס האור תוך הכלי, ויוצא, ונכנס ויוצא, עד שנגמר הכלי ונתחזק, ואז נכנס לתוכו, ונשאר שם בקבע.

ספר ליקוטי הלכות או״ח - הלכות ראש השנה הלכה ב

ו) וְזֶהוּ שֶׁמִּצְוָה לֶאֱכֹל בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי עִקַּר הַחֵשֶׁק נַעֲשֶה עַל יְדֵי הַמְּנִיעָה, (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם), כִּי עַל יְדֵי שֶׁמּוֹנְעִין הַדָּבָר מִמֶּנּוּ הוּא חוֹשֵׁק בְּיוֹתֵר. כִּי הַמְּנִיעָה הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, (עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב). וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם הֵם מֻכְרָחִים, דְּהַיְנוּ הַמְּנִיעָה וְהַחֵשֶׁק, כִּי הַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ צְרִיכִין גַּם כֵּן מְאֹד, כִּי צָרִיךְ לְקַבֵּל בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה וְאִם מְקַבְּלִין בְּיוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ בָּזֶה נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, כִּי רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר, כִּי אֵין יָכוֹל לְקַבֵּל רִבּוּי הָאוֹר. נִמְצָא, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ שֶׁרָצָה לְתַקֵּן נִתְקַלְקֵל, דְּהַיְנוּ מַהה שֶּׁהָיָה רוֹצֶה לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, דְּהַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה לְמַטָּה וּמֵחֲמַת שֶׁרָצָה יוֹתֵר מֵהַמִּדָּה עַל יְדֵי זֶה חָזַר וְקִלְקֵל, כִּי אֵין יָכוֹל לִסְבֹּל רִבּוּי הָאוֹר וְחוֹזֵר וְנִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה, עַל כֵּן כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁרוֹצִין לַעֲשוֹת בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה מְנִיעָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל פִּתְאֹם הָאוֹר שֶׁלֹּא בְּהַדְרָגָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ. אַמְרִינָן לוֹ הַמְתֵּן. בְּחִינַת מְנִיעָה שֶׁמּוֹנְעִין אוֹתוֹ כְּשֶׁבָּא לִטָּהֵר וְלַעֲשוֹת דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כְּדֵי שֶׁלֹּא לְקַבֵּל הָאוֹר פִּתְאֹם שֶׁלֹּא בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה וְעַל כֵּן מוֹנְעִין אוֹתוֹ וְעַל יְדֵי הַמְּנִיעָה נַעֲשֶה לוֹ חֵשֶׁק יוֹתֵר וַאֲזַי הוּא חוֹשֵׁק וְכוֹסֵף מְאֹד וְהַמְּנִיעָה מוֹנַעַת אוֹתוֹ וַאֲזַי הוּא חוֹשֵׁק יוֹתֵר וְהַמְּנִיעָה מוֹנַעַת יוֹתֵר, וְעַל יְדֵי זֶה, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַמְּנִיעָה וְהַחֵשֶׁק נַעֲשֶה כְּלִי לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ אֶת הָאוֹר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, הַיְנוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה אַחַר כָּךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק גָּדוֹל כְּפִי הַמְּנִיעָה וּמְשַׁבֵּר אֶת הַמְּנִיעָה וְזוֹכֶה לְמַה שֶּׁהִוּא חוֹשֵׁק אָז נַעֲשֶה מֵהַמְּנִיעָה שֶׁהָיָה לוֹ קֹדֶם כְּלִי לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ אֶת הָאוֹר הַנֶּחֱשָׁק. וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁכָּל הַיִּסּוּרִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַצַּדִּיק הָאֱמֶת נַעֲשֶה מֵהֶם כְּלִי לְקַבֵּל אַחַר כָּךְ בְּתוֹכוֹ קְדֻשַּׁת יִשְרָאֵל. נִמְצָא, שֶּׁהַמְּנִיעָה הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶה כְּלִי לְקַבֵּל אוֹר הַקְּדֻשָּׁה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה. וְעַל כֵּן קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים צְרִיכִין דַּיְקָא לֶאֱכֹל בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, כִּי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁצְּרִיכִין לִזְכּוֹת לְנֶחֱשָׁק גָּדוֹל לַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה בְּחִינַת קָמַץ צְרִיכִין לְבַטֵּל עַצְמוֹ מִכֹּל וְכֹל כַּנַּ״ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא בְּחִינַת קָמַץ, בְּחִינַת כֶּתֶר כִּי אִם עַל יְדֵי בִּטּוּל גָּמוּר, אֲבָל בֶּאֱמֶת הַבִּטּוּל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב לְקַבֵּל הָאוֹר בְּתוֹךְ בְּחִינַת כְּלִי בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, עַל כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, וְהָאֲכִילָה שֶׁמְּחֻיָּבִים לֶאֱכֹל בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר הוּא בְּחִינַת מְנִיעָה כְּנֶגֶד קְדֻשַּׁת הַתַּעֲנִית שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, בִּבְחִינַת הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן, כִּי לְפִי גֹּדֶל קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים מִגֹּדֶל הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת לִקְדֻשָּׁה כָּזוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּוַדַּאי הָיוּ רֹב בְּנֵי יִשְרָאֵל מַפְרִישִׁין עַצְמָן בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה וּבִפְרִישׁוּת גָּדוֹל סָמוּךְ לְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא יוֹם קָדוֹשׁ וְנוֹרָא כָּזֶה וּבְוַדַּאי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִתְעַנֵּג בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר מִגֹּדֶל הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין לִקְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָנַע אוֹתָנוּ מִזֶּה וְגָזַר לֶאֱכֹל דַּיְקָא בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, בִּבְחִינַת הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ, אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן, בְּחִינַת מְנִיעָה, כִּי גַּם בְּהַקְּדֻשָּׁה בְּעַצְמָהּ יֵשׁ בְּחִינַת מְנִיעָה, שֶׁגַּם הַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ הוּא קֹדֶשׁ, אַךְ הַמְּנִיעָה הוּא בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָאָדָם שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי כַּנַּ״ל כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל הָאוֹר עַל יְדֵי כְּלִי בְּמִדָּה וּבְהַדְרָגָה. וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילַת עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְתֵּן, בְּחִינַת מְנִיעָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל אַחַר כָּךְ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְקַבֵּל הָאוֹר הַגָּדוֹל עַל יְדֵי גֹּדֶל הַחֵשֶׁק וְהַבִּטּוּל שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נַעֲשָה כְּלִי עַל יְדֵי בְּחִינַת הַמְּנִיעָה, דְּהַיְנוּ אֲכִילַת עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

צדקה ושמיטה כיסוד לגדולת ישראל

**ייחודיות מחשבת הצדקה בישראל** * מה הקשר בין מצוות הצדקה לעוצמתה הכלכלית של מדינת ישראל? * ואיך כל זה קשור לתהליך הגאולה? בסוף ...