בס״ד באב בתשעה תפילין הנחת
– יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי באב בתשעה תפילין הנחת
תפילין להניח אסור אבל
1. א עמוד טו דף קטן מועד מסכת בבלי תלמוד ליחזקאל רחמנא ליה מדקאמר תפילין, להניח אסור אבל
עליך- חבוש פארך אסור עלמא דכולי. מכלל
2. א סעיף שפח סימן אבילות הלכות יו״ד שו״ע
שהנץ ואחר ראשון; ביום תפילין להניח אסור אבל
להניחם מותר שני, ביום. החמה
3. א עמוד ל דף תענית מסכת בבלי תלמוד. באב בתשעה נוהגות באבל הנוהגות מצות כל רבנן: תנו
4. לח סימן תפילין הלכות חיים אורח ערוך שולחן
- ה סעיף מכאן תפילין, להניח אסור ראשון ביום אבל
חדשות פנים באו אפי' חייב, . ואילך
סע. בתפילין חייבין באב בתשעה - ו יף
א. הנוהגים לא באב בתשעה תפילין להניח
5. ראב״ד- קכא סימן ופסקים תשובות
לו שערב מי הגאון כתב כך בתפלין, אסור באב ה ותשע ויותר בו, הנחתים לא מעולם אני כי כמותו יעשה הדבר
בראשו מקלה אפר לשים. טוב
6. שמחות הלכות )(למהר״מ נא סימן ביום כמו תפילין להניח אין נמי באב דבתשעה ונראה לבכיה קבוע יום ממנו יותר מר יום שאין דאבל ראשון
. לדורות
7. שי סימן באב תשעה הלכות הרוקח ספר מתעטפין אין באב תשעה תפילין ולא אמרתו בצע שם על אפר נותנין ישראל. תפארת ארץ משמים השליך שם על לשום הבתים חזקת בפרק כדאיתא בראשיהן מקלה זוכה ירושלם על המתאבל אפר. תחת פאר ציון לאבלי כל משוש אתה שישו שנאמר בשמחתה ורואה
עליה. המתאבלים
8. פתיחה א חלק רזיי סודי ספר בראש בתים בארבע שי״ן בתפלין, שד״י כותבין, ולמה תדע אבות. כנגד שד״י כי ביד. יו״ד הצואר, כנגד דל״ת
שד״י… ב״ש בא״ת שלהם ס״ת אברהם יצחק יעקב ולמה לפי יעקב, כנגד שהיא שבראש, תפילין בבתי שי״ן
ותפילין אתפאר, בך אשר ישראל ג) מט, (ישעיה שכתוב עליך חבוש פארך יז) כד, (יחזקאל שנאמר פאר. נקראו
דכתיב לארץ השליכם החורבן ובשעת א ב, )(איכה ג״ת ובתפילין ישראל. תפארת ארץ משמים השליך באב בתשעה לכן טו). א, (שם ה' דרך גת וזהו אותיות, להם לתת המשיח ולימות תפילין, במקום אפר נותנים
אפר תחת פאר
9. רע סימן תענית סדר הלקט שבלי ספר שכתוב לפי באב בט' תפילין להניח שלא שנוהגין יש אלמא וגו' אפר תחת פאר להם לתת ציון לאבילי לשום עפר העלו כתיב באב ובתשעה פאר אין אפר שיש במקום זצ״ל הרופא אברהם ר' זקיני מנהג היה וכן ראשם על הזה לפסוק מגיע כשהיה באב ט' בליל איכה כשקורין
במקום בראשו ונותנו עפר נוטל היה ראשם על עפר לו הע …. תפילין
ב. להניח ם המחייבי ב בא בתשעה תפילין
10. הגאונים- תשובות קנה סימן תשובה שערי
- ז״ל גאון ששנא רב להניח מותר גופו באב בתשעה ומה תפילין להניח מותר אבל אמרינן כבר דהא תפילין תפלין להניח חייב מתו על מריר ולבו חדתא דאבלות אבל על שני מכמה בה ודשנן היא עתיקא דאבלות באב תשעה
למעשה הלכה וכך תפלין להניח שחייב מה וכ כמה אחת באב.' בט תפלין מניחין ישיבות בב'
11 ישנה אבלות ן, עני האבל שער (רמב״ן) האדם תורת. דהיא גב על ואף בת״ב, תפלין במצות דחייבין ומסתברא בהו מיתסר לא דאבל כיון באבל, הנוהגת תעשה לא מצות מיום טפי באב תשעה חמור לא דאבלות ראשון יום אלא
ביום אלא אבל בהו מיתסר דלא תפלין ילכך דאבל…ה שני
ביד תפלין ונותן באב, בתשעה בהן חייב בלבד אשון ר אלא ישנה אבלות משום מצוה לבטל ראו שלא ובראש, כיום ואחריתה ביה דכתיב בלבד אבלות של ראשון ביום
ושוב לי נראה כך שאני, מצוה התם וכדאמרינן. מר
ז״ל… האי לרבינו תשובה הראשונים בגליוני מצאתי זכינו שביעי שחל אבל מקום ומכל עיקר, וכן לדעתו להסכים בהו נהוג לא דהא תפלין מניח ודאי באב בתשעה שלו
ראשון ביום אלא. אבלות
– יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי באב בתשעה תפילין הנחת
12 ריד סימן ה חלק הרשב״א שו״ת.
באב ' בט תפילין להניח מותר אי שאלה: ? לא או: תשובה הסכים ולזה להניחם דמותר ז״ל האיי ר' להגאון נמצא
האדם תורת הידוע בספרו ז״ל הרמב״ן הרב. מורי
13. ב- חלק זרוע אור ספר תלט סימן אבילות הלכות תפילין להניח דמותר יצחק רבינו שהשיב כתוב וראיתי
בט. דשרי אבל של שני מיום גרע דלא באב '
14. לז סימן ד פרק תענית מסכת רא״ש לא מצות דהיא גב על אף בתפילין דחייב ומסתברא
ולא ראשון ביום אלא מיתסר לא גופיה דבאבל ן כיו תעשה אבילות. . ימי משבעת באב תשעה. חמיר מאיר ורבינו ביום כמו תפילין להניח אין באב דבתשעה ונראה כתב בכיה קבוע יום ממנו יותר מר יום דאין דאבל ראשון אבל אשכנז. למנהג סמך למצוא שדחק ואפשר לדורות.
. למעלה שכתבתי כמו נראה לכאורה
ג. שיטות ש ת השיטו שתי בין ממזגות
15. יא הלכה ה פרק תעניות הלכות רמב״ם באב בתשעה שלום לזה זה נותנין אין חכמים, תלמידי
דוי יושבים אלא כאבלים… ונאנחים ם החכמים ומקצת
בראש תפילין בו להניח שלא נוה. גין
16. יא הלכה ה פרק תעניות הלכות משנה מגיד
הוא רבינו ברת ס פירוש וכו'. נוהגין החכמים ומקצת כשאר בזה הוא והרי באב בט' תפילין להניח אדם שרשאי שאם להניחם שלא נהגו החכמים שמקצת אלא הימים דעתו אלא כן כותב היה לא להניחם שאסור ז״ל דעתו היה
עיקר הוא וכן כמ״ש. הוא
17. יא הלכה ה פרק תעניות הלכות מיימוניות הגהות מהר״ם וכן פאר שנקרא מפני שאסור המצות בספר וכן [ג] מן תפילין מניח ראיתיו אמנם שלו, שמחות בהלכות כתב
ולמעלה. המנחה
18. יוסף בית תקנה סימן או״ח שחרית בתפילת תפילין להניח שלא העולם נהגו וכן
אותם. מניחין ובמנחה
19 או שו״ע. א סעיף תקנה סימן "ח
ולא שחרית, באב בתשעה תפילין להניח שלא נוהגים ברכה בלא בגדיו תחת קטן טלית לובשים אלא; טלית,
עליהם ומברכים ותפילין, ציצית מניחים. ובמנחה
ד. המקובלים מנהג בשחרית גם/רק להניח
20. תקנה סימן חיים אורח יוסף ברכי המופלא המקובל חביב׳י דבי לתפילי חזיתיה ואנא אבלו בימי ור״ת דרש״י להניח שנהג נר״ו שרעבי מהר״ש עיניו דברים של בסודן שהמעמיק ואמר בבקר, באב ובט'
עיקר. שכן יחזו
21. ס אות י סימן לאג׳י) פ (הרב חי לכל מועד
ורבנו רש״י של ותפילין טלית יח ינ ציבור שליח שהוא מי
ומי הכנסת, לבית וילך יסירם כן ואחרי ק״ש ויקרא תם שליח שאינו ציבור טלית עם בהצנע בביתו ביחיד יתפלל
יו בכל כאורחיה ותפילין … כלל ינוי ש בלי ם
22 א בן. דברים פרשת ראשונה שנה חי יש אות כה
ביום באב ט' בבוקר ור״ת רש״י ותפילין ציצית יניח הכנסת לבית ילך ואח״כ בלבד, ק״ש ויקרא בביתו, זמן עד זאת לעשות שנוהגים ואותם הציבור, עם להתפלל כי והיה ופרשת קדש ופרשת עבדי. שפיר לאו המנחה
ב 'אב בט לאומרם נוהגים יש יביאך ים אומר שאין ויש,
בזה כמנהגו יעשה אחד וכל. אותם,
23. ד אות תקנה החיים כף
יכב״ץ אל בית מנהג ההולכים ירושת״ו קדשינו שבעיר
ביום ז״ל והרש״ש האר״י דברי ע״פ באב תשעה לובשים
ותפילין טלית ומתפללים עליהם ומברכים ור״ת רש״י
בהם הכנסת בבית כלל, שינוי בלתי יום ככל איזה ג״כ ויש
כמותן, שעושין כנסיות בתי דהיינו התפילה גמר ואחר ואיכה וקינות האזינו שירת אומרים אז לשבח עלינו אחר
התפלה. בסדר להפסיק שלא כדי
24 ט סעיף לה פרק א חלק הלוי) (הרח״ד חיים מקור. המנהגים, ונחלקו תפלין. בהנחת חייבים באב בתשעה יש
מנחה, בתפלת להניחם נוהגים בבוקר להניחם נוהגים ויש
בלבד. קינות לאמירת הכנסת לבית ולבוא בבית, ומנהג
ירושלים, הכנסת בבית שחרית בתפלת בבוקר להניחם
שינוי, שום בלי הימים ככל ולהתפלל גבי על וישיבה
קינות. לאמירת אותם חולצים התפלה ואחר ספסל, ואף שזכינו עתה מנהגם לשנות ראוי כך נהגו שלא אלה
( דגאולה" ל״אתחלתא שום לידי ח״ו יבואו שלא ובלבד
ירושלים, כמנהג ולנהוג מחלוקת) בית לבנין שנזכה עד
. בב״א ותפארתנו מקדשנו
– יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי באב בתשעה תפילין הנחת
25 ט סימן א חלק הים וישב שו״ת. אות דברים פרשת (ש״א חי איש בבן ז״ל טוב הרי״ח ומרן עבדי שפיר לא המנחה עד הנחתם שהדוחים כתב, כ״ה) בציבור להניחם בג׳דאד בעירו הנהיג שלא (ומה ומצבו מקומו שער לגבי עמו ונימוקו טעמו, בשחרית,
אי״ה נבאר וכאשר שאני דידן נדון אבל … )בהמשך
אודות בזה ששמעתי מה להזכיר אמרתי בזה ובהיותי הוא שבדורנו בבל מחו״ר המיוחד אחד בשם בבל, מנהג היו בתחילה כי והוא ז״ל, מוצפי יעקב כמהר״ר הרה״ג ז״ל טוב הרי״ח מרן כמ״ש נוהגים החכמים המה היחידים
בבית תפלין להניח כ״ה) אות ים דבר (פרשת חי איש בבן להתפלל הכנסת לבית ללכת ושוב ביחיד, ק״ש ולקרוא על העיד וכן במנחה. אלא מניחים היו שלא הציבור עם א אות תקנ״ה (סימן אלישע גדולות הרב בג׳דאד 'מנהג והרב חיים רוח הרב כמ״ש לנהוג בהם חזרו ושוב עי״ש).
ותפלין בטלית ביחיד להתפלל עובד, בית עד התפלה כל אמנם הקינות. לאמירת הכנסת לבית לבוא ושוב גמירה, להו ניחא ולא בשחרית, המניחים שנתרבו הזמן במרוצת ותפלין בטלית במנין מתפללים החלו ביחיד, להתפלל החכמים נוהגים שכך העם ובראות הכנסת, בית בעזרת עד כמנהגם, ולנהוג עמהם ולהתפלל לעזרה לצאת בקשו
הקהל ככל רוב והתפללו הכנסת בית תוך ולם כ שנכנסו ק״ק של המנהג שלמעשה באופן ותפלין. בטלית במנין נתקבל ז״ל, הרש״ש מרן שיסד יכב״ץ אל בית המקובלים בארץ המזרח עדות ובני הספרדים מקהלות בהרבה הפוסקים לפי ביותר המוסכם האופן הוא והוא ובגולה,
טוב היותר הצד ע. ל היום חובת ידי לצאת ז״ל האחרונים
סימן והשכל דעה בחלק (ח״ח עבדי ישכיל בשו״ת וראה בשחרית להניח לאסור שהעלה אחד לרב שהשיב, ו'), שעל להוכיח האריך והמחבר קבלה, בעלי לחסידים פרט תפלין עליו להיות זה ביום גם אדם כל מוכרח קבלה פי
עיש״ב מקובל לאינו מקובל. ן בי בזה חילוק ואין בשחרית
… העולים דינים ועדות הספרדים שק״ק ורצוי הנכון א) תפלין יניחו ובגולה בארץ ואתר אתר בכל די המזרח
עליהם ויברכו הימים כשאר באב דט' שחרית. בתפלת
הוראת פי ל וע בדבר מרוצים מתפלליו שכל כנסת בבית ב) באב בט' תפלין ולהניח מנהגם לשנות רצונם הרבנים לדעות טפי ומוסכם עדיף שכן בידם, הרשות שחרית, גדולי להו סבירא והכי ואחרונים, ראשונים הפוסקים
. המקובלים
שחרית באב בט' תפלין להניח המנהג שנקבע במקום, ג)
המקום כמנהג לעשות חייבים שם המתפללים. כל
26 מז סימן חיים אורח ב כרך מרדכי מאמר שו״ת. הקהל לכל ביכנ״ס רב שהורה במה דעתי לחוות נשאלתי בטלית ולהתפלל בשחרית, ט״ב ביום תפילין להניח כקטון הימים כשאר בביהכנ״ס ברכותיהם עם ותפילין
כגדול לנהוג שרוצה עמו, ונימוקו וטעמו ככהן כעם
ת״ו… ירושלים כמנהג בית- כמקובלי שנהגו ויש אל רבים כיום נהגו וכן טו״ת, מניחים ושם הכנסת לבית לבוא
עת קינות ו יאמר שלא להזהר צריכים אך ירושלים. מבני
תפילין… זה "פאר" וחובשים לובשים שרוצה מי וע״כ
שחייב יום הוא שט״ב כדין דהיינו כמנהג, ולא דין כ לנהוג בית מקובלי סברת על דהינו לסמוך מי על לו יש בתפילין,
- אך למונעו, אפשר ואי הרף, לו לומר אפשר ואי אל. אלא עיר, וברחובות קריה בחוצות בו ללכת לו אסור ביום בפרט מחלוקת למנוע והעיקר ובצנעה, בביהכנ״ס
יום של עיקרו לנו בא מחלוקת. ר שעבו כזה ונמהר מר
27. של קצר סיכום אחרוני דורנו
חלק כה עד, אינו שר כפי ו ה סכ מי האחרונים מהפוסקים
המנהג ת א לשנות שיש ולהנ ת יח ן חשב רית פי לי ט 'של
ו אל, בית חסידי כמנהג באב מרן מו״ר הגר״מ זצ״ל אליהו
בספר הביא שנ את ו גים המנה( י פ אמנם ), יד-טז סע' כז רק
אל בית. די כחסי בזה נהג שה למע נ וכן ה דעת ראה "ע גר
"ל זצ יוסף דעת( וה יח בשו״ת חלק ס ב', ן) סז ימ וביתר
עוב בחזון שאת תעני דיה-ארבע ד- ' סע שסו, (ע' ות; ז
בשו משאש הגר""ש שם ובה.)ערות ב ק (חל ומגן שמש ת
סימ ל הנ המנהג על עמד ו) ן, בלבד מנחה ב תפילין יח
עי" י. ש
28. שבתאי הרב סבא ממו״ר הלכה פסקי לאל, השבח
עמ זצ״ל, חיים ב׳ן 103
מרן כתב ב שו ערוך לחן: א תקנה, )(או״ח " שלא נוהגים
טלית, ולא שחרית באב בתשעה תפילין להניח אלא
ברכה. בלא בגדים תחת קטן טלית לובשים ובמנחה
מניח ציצ ים מנהגנו היה וכן עליהם". ומברכים ילין ותפ ית בתחילה בכורדיסטאן מרן, כדעת מניחים היו במנחה ורק
ותפילין, טלית חי איש הבן לדעת אמנם עליהם. ומברכים
התפילה לפני בבית ותפילין טלית ללבוש יש כה )(דברים, ולחלצם, שמע קריאת ולומר עליהם ולברך כך ואחר
הכנסת בבית להתפלל הולכים טל ללא לפני ילין. ותפ ית תפילין ומניחים בטלית מתעטפים שוב מנחה תפילת שחרית תפילת קודם בבית שהניחו פי על אף. בברכות,
לעשות ראוי. וכן
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה