בס״ד זצ״ל שאולי הרב ע״ש מדרש בית
והגאולה התורה ענן
ט פסוק יט פרק יתרו פרשת שמות 1) אֶל־מֹשֶֶׁ֗ה ה' וַיֹֹּ֨אמֶר רִָּ֣י דַב ב הָעָם֙ מַַ֤ע יִש בַעֲבּ֞ור הֶֽעָנָן ב֒עַ֣ב אֵלֶיךָ֘ בָָּ֣א אָנֹכִִ֜י הִנֵֹּ֨ה אֶל־׳ה: הָעָָ֖ם רֵֵּ֥י אֶת־דִב מֹשֶֶׁ֛ה וַיַגֵֵּ֥ד עֹולָָ֑ם ל יַאֲמִָּ֣ינּו ךָ֖ גַם־ב ו עִמְָָּ֔ך
2 א עמוד פט דף שבת מסכת בבלי )תלמוד בא הוא, ברוך הקדוש מלפני משה שירד בשעה: לוי בן יהושע רבי ואמר
שטן לארץ נתתיה לו: אמר היא? היכן תורה עולם, של רבונו לפניו: . ואמר דרכה הבין אלהים לו: אמרה היא? היכן תורה לה: אמר ארץ, אצל הלך בי אין לו: אמר תהום, אצל הלך עמדי. אין לו: ואמר ים אצל הלך, וגו'.
אמרו ומות אבדון עמדי, אין אמר וים היא בי לא אמר תהום שנאמר:
הוא ברוך הקדוש לפני ואמר שמעה: חזר שמענו. באזנינו עולם של, רבונו
אצל הלך עמרם בן אצל לך לו: אמר מצאתיה. ולא הארץ בכל. חיפשתי
לו אמר: משה, וכי לו: אמר היא? היכן הוא ברוך הקדוש לך שנתן תורה
הוא ברוך הקדוש לו אמר תורה הוא ברוך הקדוש לי שנתן אני? מה
: למשה אתה- בדאי? משה, יש גנוזה חמודה עולם, של רבונו לפניו: אמר
לעצמי- טובה אחזיק אני יום. בכל בה משתעשע שאתה? לך לו אמר
עצמך- ומיעטת ל הואי למשה הוא ברוך: הקדוש שנאמר שמך, על תקרא
וגו'. עבדי משה תורת זכרו
3 א הלכה ח פרק התורה יסודי הלכות )רמב״ם פי על שהמאמין, שעשה האותות מפני ישראל בו האמינו לא רבינו משה כל אלא וכשוף, בלט האות שיעשה שאפשר דופי בלבו יש האותות
על ראיה להביא א ל עשאם, הצורך לפי במדבר משה שעשה האותות
המצריים- את להשקיע צריך היה הנבואה, בתוכו והצלילן הים את, קרע
למזון- צרכנו צמאו- המן, את לנו הוריד עדת בו כפרו האבן, את להן בקע
קרח- במעמד בו האמינו ובמה האותות כל שאר וכן הארץ, אותן, בלעה
סיני הר אחר ולא שמעו ואזנינו זר ולא ראו שעינינו והקולות האש משה משה שומעים ואנו אליו מדבר והקול הערפל אל נגש והוא והלפידים לא ונאמר עמכם, ה' דבר בפנים פנים אומר הוא וכן וכך, כך להן אמור לך
היא לבדו סיני הר שמעמד ומנין הזאת הברית את ה' כרת אבותינו, את אליך א ב אנכי שנאמר״הנה דופי בו שאין אמת שהיא לנבואתו הראיה לעולם" יאמינו בך וגם עמך בדברי העם ישמע בעבור הענן בעב מכלל, נאמנות אלא לעולם עומדת שהיא נאמנות בו האמינו לא זה דבר שקודם
ומחשבה. הרהור אחריה שיש
4 ד סימן מא פרשה לך לך פרשת (וילנא) רבה )בראשית
ואהלים" ובקר צאן "היה רות אהלים שני אמר יצחק בר טוביה רבי, בנותיך שתי ואת אשתך את קח קום דכוותה העמונית, ונעמה המואביה אמר יצחק ברבי יוסי רבי אוהלים, ב' אמר יצחק רבי בר טוביה רבי וגו', פט (תהלים יצחק א״ר העמונית, ונעמה המואביה רות מציאות )שתי
בסדום. מצאתיו? היכן עבדי דוד מצאתי
5 ח סימן נא פרשה וירא פרשת (וילנא) רבה )בראשית מאבינו ונחיה שמואל רבי משום תנחומא ר' וגו', יין אבינו את נשקה לכה זרע אותו זרע מאבינו ונחיה אלא כאן כתיב אין בן מאבינו ונחיה זרע,
זה? ואי אחר ממקום בא שהוא המשיח מלך. זה
כו פסוק לח פרק וישב פרשת בראשית 6) עָֹ֖וד לָֹֽא־יָסֵַּ֥ף ו נִָ֑י ב שֵלָָּ֣ה ל תַתִָ֖יהָ לֹא־נ כִָֽי־עַל־כֵֵּ֥ן מִמֶָּ֔נִי קָָּ֣ה צָָֽד וַיֹ֙אמֶר֙ הּודֶָׁ֗ה י וַיַכֵָּ֣ר
תָָּֽה: דַע ל
בדבריה: צדקה- רש״י ממני- ואמרה קול בת שיצאה דרשו ז״ל ורבותינו מעוברת. היא
שהיתה לפי הדברים, יצאו ומאתי ממני מלכים ממנה שיצאו גזרתי חמיה בבית, צנועה
בישראל מלכים להעמיד גזרתי יהודה: ומשבט
7 ח סימן פה פרשה וישב פרשת (וילנא) רבה )בראשית טו- [לח, ח הקדוש לו וזימן לעבור בקש יוחנן ר' …אמר יהודה, ויראה טז]
ה אתה היכן יהודה לו אמר התאוה על ממונה שהוא מלאך הוא ברוך ולך בעל הדרך, אל אליה ויט עומדים, גדולים מהיכן עומדים מלכים מהיכן
בטובתו. שלא כורחו
8 כה ד בראשית אריה גור )מהר״ל על תאוה לו שנתוספה "ללמדך רש״י: פירש אשתו" עוד אדם "וידע ממנו שנבנה שת, נולד שהיה הזאת, בתולדה רצה השי״ת כי תאוותו".
בתולדה יתברך השם שירצה מקום שכל, תאוה, לו נתוסף ולפיכך העולם, לו וזימן לעבוד יהודה בקש יהודה, גבי חכמים אמרו וכן התאוה. מחדש
התאוה על הממונה מלאך. הקב״ה
9 ) ד א- פסוק מה פרק ישעיהו
'ה כֹה־אָמַָּ֣ר ך ל רַָ֤א חִירִָ֑י֙וָאֶק ב רָאֵָ֖ל יִש ו יַעֲקָֹּ֔ב דִָּ֣י עַב מַ֙עַן֙ …ל כָֹּ֣ורֶש ל שִיחֹוָ֘ לִמ
תָָֽנִי: דַע י לֵֹּ֥א ו ךָ֖ אֲכַנ מֶָּ֔ך בִש
10 ) רבה השירים שיר ( ה פרשה וילנא)
כתנתי את [ג, פשטתי ]א לפשוט יודעת שבתמות תמה אפילו יוחנן א״ר שנזדוג יום אמרי יוחנן ור' חנינא רבי כתנתי, את פשטתי אמרת ואת וללבוש כהונה לבוש גדולים, לבושים שני מהם פשט לישראל הרשע נבוכדנצר להם
שאבק הייתי ודעת י כוכבים, עבודת מטינוף רגלי את מלכות, רחצתי, ולבוש כוכבים לעבודת משיאני מקום אותו של אמר, החור מן ידו שלח דודי אעפ״כ כך אלא שרצים, מגדל להיות זה חור של טיבו מה וכי כהנא בר אבא ר' על לי שעשית נסים כל רבש״ע הוא ברוך הקדוש לפני ישראל כנסת אמרה
אעפ״כ צדיק אדם, ידי ועל דניאל, ידי על לי לעשותן מוטב היה לא כורש, ידי
ע" ליה מיבעי החלון מן אלא שרצים מגדל שהוא בחור להמשיל ה״ל (דלא עלי. המו מעי י
ע״י ולא ישראל מלך ע״י מפורסמת גאולה שתהיה כלומר יהודה מבני שהיה דניאל גוי וע" אדם י
ר" בריש כדאיתא שהחמיץ כורש ע״י ולא צדיק בליקוטים) מובא קול ה(יפה
11 א עמוד צז דף סנהדרין מסכת בבלי )תלמוד ועזוב- עצור ואפס יד אזלת כי יראה כי [וגו'] עמו ה' ידין כי רבנן, תנו אין
בא… דוד בן ועזוב- עצור ואפס שנאמר הגאולה. מן שיתייאשו עד כביכול
לישראל ועוזר סומך אין שפלים. למאד. (רש״י: שיהיו הגאולה מן מתייאשים )שיהיו
( ביה דמעסקי רבנן משכח הוה כי זירא, דרבי הא כי, יבוא מתי )רש״י: לידע באין שלשה דתנינא: תרחקוה. לא מנייכו בעינא במטותא, להו: אמר
ועקרב מציאה, משיח, הן: אלו הדעת, בהיסח פתאום האדם.)(רש״י: נושך
( בענין השלשה אלו כלל: מהרש״א של דעת בהיסח משיח לו יבא משיח של הדעת בהיסח זכה אם זה
לו) לרעה עקרב דנשיכת הדעת כהיסח המשיח ביאת לו יהיה זכה לא לו יהיה וטובה ששמחה מציאה
2 1 וישב פרשת בראשית כהן )שפתי
שקיבל ז״ל ארי״ז יעקב הר' בשם שמעתי כלתו לתמר יהודה ויאמר יא]. [לח,
. מרבותיו שהרואה הדרך זה על יהיה ישראל של והמלכות והשררה היחס למה
אחרת מאשה הוליד שלא בועז ענין וכן, ממזרות צד בו יש ושלום שחס יראה בא מאין מואב ידעת וכבר ממואב, שהוא עגלון של מבתו. אלא ודוד כן גם
אמרו ( המכירי ילקוט שתטהר לה ואמר לאמתו ישי שנתאוה קי״ח) תהלים
ולנה ובאה עצמה וטיהרה גבירתה והלכה לגבירתה ואמרה והלכה ה מטומאת אשתו נמצאת כך ואחר האמה שהיא בחושבו עמה ושכב ישי ובא האמה בבית או שהארי כדי רועה לדוד עשאו לזה ממנו מעוברת שאינה ובחושבו מעוברת הבונים מאסו אבן ולזה שנאתו, כן גם ואמו אותו שונא היה כי יהרגהו הדוב
ו פינה, לראש היתה ואמו אביו שהם רחבעם אלא העמונית מנעמה כן, גם שלא כדי דעת בהיסח המשיח מלך להביא כדי כן הוא ברוך הקדוש שעשה
המקטרג יקטרג דדרגין תיאובתא חזי תא ב), קע״ב (ח״א בזוהר שאמר כמו כולהו קדישא דאיהו יעקב קדישין בסיטרין לקטרגא אלא איהו לאו מסאבין
ליה כמן ל״ב (בראשית אמר דאת כמה חויא נשכיה בקדמיתא בהדיה, וקטרגו משיח מציאה נחש א) צ״ז (סנהדרין ז״ל רמזו ולזה וגו', ירכו בכף ויגע כ״ו) של דעתו בהיסח תורה שניתנה תראה הלא מקטרג, של הדעת בהיסח באין
הוא ברוך הקדוש לפני שטן בא א) פ״ט (שבת עקיבא רבי פרק שאמרו כמו שטן,
השטן שיסיח כדי כן הוא ברוך הקדוש עשה כן אם וכו היכן תורה לו,'ואמר זה על יבוא ולא והקדושה מהיחס אלא יבואו לא והמשיח השררה ויאמר דעתו
הדרך…
3 1 יח פסוק יא פרק שמיני פרשת )ויקרא אֶת־הָרָחָָֽם: ו אֶת־הַקָאָָ֖ת ו שֵֶּ֥מֶת אֶת־הַתִנ ו
4 1 א עמוד סג דף חולין מסכת בבלי )תלמוד הקוק, זו קאת- יהודה: רב אמר רחם- נקרא למה יוחנן: א״ר שרקרק. זו
רחם- שבא כיון רחם? שמו והוא אביי: בר ביבי רב אמר לעולם. רחמים באו
ושריק- אארעא יתיב דאי וגמירי, שרקרק, ועביד אמידי דיתיב אתא
רב בר למר שימי בר אדא רב א״ל; ואקבצם להם אשרקה שנאמר משיחא, א״ל למוחיה! אפסקיה גלל ואתא ושרק, כרבא בי דיתיב ההוא והא: אידאי:
הוה. ביידא ההוא
: רש״י מטר. רחמים-
דבר. שום על אמידי-
שרקרק. כאומר נשמע מצפצף כשהוא שרקרק- ועביד הוא. בשורה סימן ומצפצף יושב אלא עומד ואינו אארעא- יתיב דאי
כן. דרכו שאין אארעא- חרישה. כרבא- בי
המרום. מן גלל אבן גללא- בדייא- לקה ולפיכך ושקרן בדאי בדאה. כמו
[רשב״ג אחר עוף (אלא ממש רחמה היתה "לא ])חולק
15 ) רפו סימן שבת הלכות חיים אורח טור- נוהגין ובאשכנז צוית למשה לומר בספרד ונוהגין מיוסדת שבת תכנת לומר ואקבצם להם אשרקה דכתיב הגאולה שם על תשר״ק של ביתא אלפא על כ״א בה שיש שבת ועולת השבת וביום כנגד מסיני אז עד תיבות כ״א בה ויש
תיבות:
16 ) רפו סימן חיים אורח יוסף- בית הלקט שבלי לשון זה '. וכו להם אשרקה דכתיב הגאולה שם על רבינו ומ״ש באלפא מיוסד הוא לפיכך תקה) סי' רש״י (סידור רש״י בשם מצאתי (שם) שבת בזכות להיות עתידה והגאולה הגאולה על נשמעת שהיא לפי זו ביתא פסוק (שם וכתיב וגו' שבתותי את ישמרו אשר לסריסים ד) נו (ישעיה שנאמר
בש טו) ל (שם וכתיב קדשי הר אל והביאותים ז) תושעון. ונחת ובה
17 ) קרח פרשת במדבר אלימלך- נועם דברי לפרש בהקדים לי נראה יז): (יז, כו' מטה מאתם קח משה אל ד' וידבר
כו המציאה את ראה א) י (ב״מ,'התנא מציאה נקרא דהנשמה דרך על
היכן ד), מא (בר״ר חז״ל ודרשו עבדי, דוד מצאתי כא) פט, (תהלים שאמרו על שהוא נראה הטעם ולהבין מציאה. נקרא הנשמה ונמצא בסדום: מצאו
המקובלים בספרי דאיתא דרך כמה וכן מתרח אברהם יצא למה טעם
שהמקטריגים מחמת ופירשו הטומאה מאבות יצאו הקדושים צדיקים
העליונה הנשמה בראותם החיצונים לעולם לצאת לה מניחים אינם וגבוה
בגוף אותה נותן הוא ברוך הקדוש עושה מה לעכבה תחבולות ה כל ועושים
טמא אותה מניחין ואז בראותם הם גם כי בעולם, הנשמה באתה זה ידי ועל קדושים במעלות שתעלה אפשר אי שבוודאי סוברים טמא למקום שיורדת
מציאה. כמו היא ונמצא
18 ) והגאולה התורה (מאמר קוק הכהן יצחק אברהם )הרב
בזוהר להסתכל יכול איננו והרופף, המוגבל שכלו האדם, של החלשה עינו בורחת המטומטמת האנושיות כך ומפני האלוקית, האורה של הנורא
השמש מפני הבורח כעטלף ה', . . מלפני את להאיר המביאה הסיבה
ידועה במידה האורה העלמת של הפעולה רק היא העליונה. האורה
גלויה ה. ן הן וסתרה- ומצמצומה העטפתה
19 ) קכה עמ' שמחה הבנים (אם טייכטל שלמה יששכר )הרב הארץ את ולהפריא לבנות הבנין של בתנועה הראשונים היו אם לדמיון ונקח
כמו הכי, הדור צדיקי ומשאר וממונקאטש ומשינאוווא מבעלז, רבותינו קץ להם לעשות שבאנו, הסט״א ומצד הדין ממידת להתגנב היה אפשר הסט״א כל ו הדין מידת היו בודאי הלא ועד? לעולם כוחם ולשבר ותכלה ותיכף הארץ, בנין של זו בתנועה לעשות צדיקים רוצים מה ומבינים יודעים באמת שהיה כמו ידם, על מעכבת והיתה לקטרג הדין מידת עולה היתה
תולדות (מד״ר חנניא בן יהושע ר' בימי העצה גדול של עמוקה, ה מעצ וע״כ ). מהיהדות ידע לא אשר איש הזה, הפרוייקט עם שיבוא אחד איש והעלה יעץ
וכשראו וכמותו. כערכו אנשים היו שלו העוזרים וכל לשמאלו ימינו, בין המסייעים ומי יוצאת יוצאת ממי הזאת, התנועה כל והסט״א הדין מידת
דילם מכת המה כי, שבם בחו מפניהם, חרדה כל היתה לא הבונים, המה ומי לצרינו ולא המה ולנו בארץ, לעשות יוכלו המה. ומה מידת חושבים היו כן בכוחם אין ושוב נעשתה וההתחלה וכו', הדבר עכבו לא ע״כ והסט״א, הדין
והולכת מתגדלת תהיה והפקידה. לבטל, , השי״ת של עמוקה מעצה זה וכל
בעקבתא וכמו הכנות לזה שצריך אלא לבוא, משיח של זמנו שבא משיח, של
ומיניה, הסט״א מפני להתגנב כן, לעשות כן גם מוכרח היה הארץ, בניין של הוא והכל אלה, כמו אנשים נבחרו ע״כ עצמם, של מכח כוחם לשבור וביה
וברור אמת זה וגם דעים, תמים. ממפעלים
20 ) קג (עמ' ה)ישועה מעייני חרל״פ- משה יעקב הרב
פִָּ֔יךּוב ב בָרַי֙ ד וָאָשִַ֤ים צֵ֥ל לְצִיֹּ֖ון אמֵ֥ר וְל אָָּ֔רֶץ לִיסָֹּ֣ד ו שָמַ֙יִם֙ טַֹ֤עַ לִנ כִסִיתִָ֑יך יָדִָ֖י
מִי־אֶָֽתָה: ע טז נא, )(ישעיהו, לקבלה כדאי העולם אין אורה, הבהקת נוראות תוקף מצד הגאולה, כי
ה והוא לראשי", תחת "שמאלו רז בשמאל, יתער זה ובשביל צל.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה