רשר עקב תשפ - תלמוד תורה לנשים במשנת הרשרה ושיטות הראשונים

ורבות הרשר״ה במשנת לנשים התורה ■לימוד תש״פ עקב פ' עה״ת הירש רש״ר הרא נו וש נים

עקב פרשת הירש רש״ר

כבר שהרי "שינון", מאשר יותר מקיף "לימוד" וגו'. ולמדתם

ז) ו, לעיל אמרנו(בפי' המצוות תוכן הוראת הוא ש״שינון"

ומצומצמים קצרים. במשפטים

"בניכם ההלכה: מדרש של מקורו את להבין יש זה פי על

ע״ב כט (קידושין בנו.)תיכם" ולא

היא אך תורה; בתו את מללמד האב את פוטרת זו הלכה

את- אתם ולמדתם מלשון נלמדת מלשון ולא בניכם,

לבניך. ""ושננתם

של למדנות לבתו להקנות החובה מן רק פטור האב שכן על מוטל התורה מדע את ולמסור לקנות התפקיד כי תורה,

היהודי. האיש ואותה היהדות ספרות ל ש הבנה אותה אולם את- "ויראו את לקיים כדי הדרושה המצוות, של ידיעה 'ה

את-כל- לעשות ושמרו אלהיכם הזאת התורה "דברי

יב לא, )(להלן - פחות לא לבנותינו להקנות יש אותה

לבנינו. מאשר

שם נאמר שהרי (שם), הקהל ממצות כבר מוכח זה: דבר

למען ' וגו והטף והנשים האנשים את-העם הקהל

ישמעו את- ויראו ילמדו ולמען 'ה.'וגו

באים "אנשים הזה: הפסוק על אמרו שחכמים פי על ואף "למען לשון הרי ע״א), ג (חגיגה לשמוע" באות נשים ללמוד הבנה זו אלא גרידא, שמיעה רק איננו שם האמור ישמעו" שם ותוספות רש״י (ראה "לימוד" בגדר שהיא נאותה

ות עזאי בן ד״ה ע;)"ב כא סוטה וספות

לבנות תנ״ך הוראת על מדברת: ע״ב לה בנדרים המשנה גם

" … מקרא בנותיו ואת בניו את הוא מלמד "אבל ברור הרי מכל ומוכח לבנות, תורה לימוד מכיר דגמרא שסתמא הוא ולפיכך מצוה הוא עצמו שהלימוד שם וטריא השקלא

הנא למודר גם מותר ע״ש. נית. נו ליהנות לאו מצוות שהרי ה,

יוסף בית שכתב מה ועי' ע״ש מז סי' סוף חיים אורח. לטור

ספרות היא לכך ועדות ומתמיד, מאז בישראל נהגו וכן לאפשר כדי הנשים לצורך בעיקר שנכתבה באידיש שלמה ידיעה להן ולהקנות והתפילות המקרא הבנת את להן גם (ראה החכמים של המוסר תורת ושל ההלכה של עממית

ו סע' רמו סי' דעה ליורה זה:)ב טורי

ב פסוק ה פרק ויקרא

וְּאָשֵׁם טָמֵא א וְּהו ו מִּמֶנ וְּנֶעְּלַּם טָמֵא ש: רֶץ בְּנִּבְּלַּת אוֹ טְּמֵאָה בְּהֵמָה בְּנִּבְּלַּת אוֹ טְּמֵאָה חַּיָה בְּנִּבְּלַּת אוֹ טָמֵא דָבָר בְּכָל תִּגַּע אֲשֶׁר נֶפֶשׁ ֶׁאוֹ

ב פסוק ה פרק ויקרא הירש רש״ר

ממנו ו. נעלם אדם שאין אמרו, ע״ב יד שבועות במסכת

ידיעה לו היתה כן אם אלא טומאה על חטאת, חייב

בשעה אך קודש; או מקדש ושזה שנטמא, ידע הוא: בתחילה למקדש- שנכנס קודש- אכל או או טומאתו; ממנו נעלמה

בינתים- ("העלם "חפץ ה או המקום קדושת ממנו נעלמה שם

ע״א.)ד

קבועה חטאת המחייבות השגגות מן זו שגגה וא אפ שונה התורה בכל דליתנהו "קמייתא ידיעות ד): פרק (לעיל

."כולה

ויֵדע בסוף, ידיעה לו שתהיה דיו חלב: חטאת לדוגמה טול בטרם מעולם ידע לא ואפילו שחטא; לאחר העובדות את

חלב- שזה חטא חייב; חטאת זה הרי

שגגות שאר בכל בזה. וכיוצא

ואיל כאמור מותנה, , יו וקדש מקדש טומאת על קרבן חיוב ו

בתחילה. בידיעה

ע״א (ה בשבועות נדרש זה )דבר "ונעלם- הביטוי מן מכלל

."שידע

האופי את רבו מבית יודע יהודי שכל מניחים זאת, עם נבלה מגע של ההלכי ההלכה בידיעת הצורך ומבחינת (שם);

ההלכה את שכח ואפילו בתחילה. ידיעה בו נתקיימה כבר להעיר נורשה (בסוגריים קרבן. חייב זה הרי נטמא, : בטרם שהרי בצעירותן; אלו הלכות למדו נשים שגם מכאן, מוכח

כבאנשים בנשים נוהגים זה קרבן. דיני שאלה וכשהגמרא את אלא מצאה לא רבו", בית ידיעת ליה דלית איכא "מי

הנדיר המקרה " הנכרים.)" לבין שנשבה בתינוק

שיג סימן (מרגליות) חסידים ספר

ומה הלכות, פסקי כגון המצות לבנותיו ללמוד אדם חייב זהו תיפלות מלמדה כאלו תורה לאשה שהמלמד שאמרו מלמדין אין אותן התורה וסודי המצות וטעמי תלמוד עומק

ולקטן, לאשה תדע לא שאם לה ילמד מצות ת הלכו אבל לעשות כדי מצות כל וכן שבת תשמור איך שבת הלכות

במצות. להזהר ונשים אנשים יהודה מלך חזקי' בימי שהרי העם את הקהל וזהו וקדשים, טהרות אפי' ידעו וקטנים גדולים היום נצבים אתם וזהו י״ב) ל״א (דברים והטף והנשים האנשים

ושוטריכם זקניכם שבטיכם שיכם רא אלהיכם ה' לפני כולכם מחוטב מחניך בקרב אשר וגרך נשיכם טפכם ישראל איש כל

י- כ״ט (שם מימיך שואב עד עציך עבדים שידעו כדי י״א)

לעשות. . שלא ומה לעשות מה המצות פסקי. ושפחות

אמר שהרי אלישע מפי הדרשה ושומעת הולכת והשונמית

כ״ג ד' (מ״ב )שבת ולא חדש לא היום אליו הולכת את מדוע

הולכות ושבת דבחודש. מכלל

התורה– בפרשנים שבועי שיעור הירש רש״ר רביעית– שנה ■ טבדי בנימין הרב © הז וכ כל שמורות יות

סמ״ק- הקדמה

משתכחת התורה בעונות כי, יען היטב רבים ידעו שלא ויראתי עלינו המוטלות המצות ביאור המוטלות המצות אלו כתבתי עמודים בשבעה הזה בזמן עלינו

ובקשתי השבוע. ימי שבעה כנגד

אחד עמוד יום בכל א לקר איש כל לו… ייטב למען

לעשות ברכה שישימו בקשתי ן לכ באגודה נהיה למען הזה כדבר אדוניו אל עבד יתרצה ובזה, אחת ללמוד משובח זה הרי המרבה וכל ג או מצות משני פירוש יום 'בכל בכל גם אגרא צערא לפום והכל בבית שקורין הפרש' יסדר שבוע שנים חכמים צוו כאשר הכנסת שאינו ומי תרגום ואחד מקרא

ואם הפירושים יקרא גם לתר יודע ממנו שגדול למי ישאל יודע אינו

או א' ביום שלים לה יוכל לא ואם לשבע יחלקנה ב' ה למען חלקי'

… עליו יכבד לא ושלח כתב כך ר הרב רבינו מורינו 'באשכנז

מקורביל. יוסף בר החסיד יצחק

עוד כתב וגם לומר המצות לנשים ותועיל ולאו עשה להם הנוהגות

כאשר בהן והדקדוק אה הקרי להן לאנשים, התלמוד עסק יועיל כמו שעוסק גוי ג') דף (בע״ז שמצינו הוא הרי במצות וכן פי' בתורה מכל ולגדלו להחיותו גדול ככהן הגדול הכהן כמו הגוי' אחיו שאר הכהנים אחיו משאר לגדלו שיש

מצות בז'. ומוקמי'

כ״ט דף קידושין עמ״ס וולקין אהרן ר' הגאון חי'

לשנות אפשר אם מכת״ר דשאילנא לשאלה בנוגע האמור כל ואחרי ת״ת ממעות לחשוב גם חלילה מאליאה כמו נפתרת מקדושה הורדה בזה יש ואם יעקב בית לצורך כמו טהרה ורוח קדושה לזכרים הת״ת בבתי שיהיה ולואי הקדושה הורדת בזה יש כי על וההשגחה הסדר יחסר תורה התלמוד בבתי כי אומר אם לי ואוי לבנות ספר בבתי

בתי עבורן שמייסדים בדורנו לזה זכו הבנות ורק ל בפוע התורה מצות שיקיימו הילדים מלומדות ממורות ויר״ש תורה ומקבלות שם שורר הקדושה רוח אשר כאלו ספר לא הת״ת בתי כי הזה המר האמת על לעורר אנו מוכרחים אשר בקדש ומחונכות

יעקב. הבית בתי כמו ושכלולן בסדורן הגיעו

מקורביל הר״י בשם כתב הסמ״ק בהקדמת והנה בזה״ל כאשר תועיל הנהוגות במצות לנשים והדקדוק דהלימוד

ע״ש. לאנשים התלמוד עסק יועיל

בית דקדושת שאינו ודאי מקדושה דהורדה זה לפי ונמצא ת״ת דמצות ממש ת״ת גופא דזהו מת״ת גרע לא ודאי יעקב יעקב שהבית דלעינינו הוא ונהפוך נשים על גם מוסב

בסדור גבוה יותר במדרגה תעמוד חלילה ולכן וחינוכה ה מקדושת גריעא יעקב בית קדושת כי הדעת על להעלות

ת״ת.

ויאמר מתעקש ימצא אם אפילו כי אומר אני מזה ועדיפא

… חמורה קדושתן אין הבנות שלימוד עצמן למודן אם אפילו הנערים של הלימוד ומדרגת למעלת שוה ומדרגה ערך לו אין

ודאי זה אבל בת״ת אחריהן בניהן של לתורה הגורמות שהן

בפ״ת וכמ״ש עצמה לת״ת שוה ומעלתו דינו לת״ת וגורם

דנשאל בנידון הכרמל הר בשם רנ״ט סימן יו״ד אם שם

ת ממעות ליקח הגבאי "רשאי ת אחד לנער מלבוש לעשות וכתב ללמוד רבו לבית לילך כדי להתכסות במה לו שאין

לא ואם לה דגורם כיון ת״ת מיקרי עצמה זו דהלבשה דשרי ע״ש. זה בנער ת״ת יתקיים לא הלבישה

יש מצוה אלא מותר רק לא כי סליקנא ובהא נחיתנא בהא יעקב בית לצורך שיתן למי מקדושה הורדה שום ואין בזה הללו המעות בלא להתקיים תוכל שהת״ת בשעה ובשגם ובזכות יעקב בית ספר בתי להרביץ העוזרים ידי תחזקנה

כי נקוה עתה וגם ראשונה בגאולה נגאלנו ניות צדק נשים בית דביר עירנו לבנין ונזכה צדקנו משיח יבוא בזכותן

בימינו. במהרה תפארתנו

קצט סימן מהרי״ל שו״ת

דהוי ללמדה אין מ״מ גרמא הזמן שלא נמי ועשה תעשה לא כל לקיים ו' שצריכ אעפ״י לנשים וללמוד נוטל… היה פרק כדאיתא תפלות כמלמדה

ישאלו וכשיסתפקו והכללות השרשים הקבלה ע״פ שילמדו אפשר המצות לקיים דידעו משום, ואי נדה והלכות וניקור והדחה מליחה בדיני הרבה שבקיאות בדורינו רואין אנו כאשר למורה וכיוצא

מבחוץ, הקבלה ע״פ והכל בזה, תורה מרביץ שהיה ראיה ומייתי בו בקיאות היו יום, בכל והוא נוהג, וטהרה טומאה שהיה חזקיה ובימי וכן זה, כל לידע ולתנוקת הארץ, עמי לנשים, מנ״ל באנשים תורה הרבצת שהיתה אלולי כי בישראל

ס״ד וכי ותנוקת, תנוק נמי דקאמר דהא לומר צריך שהיו אביהם קבלת פי על אלא זה כל, שלמדו

ללמדן ואסור בהן חייבת שהאשה המצות בכל חייבים ועבדים], נשים נמי הכי בתורה וגדולים בקיאין המטה תחת ישן שהיה גמליאל ר' של עבדו טבי כגון בתורה גדולים שהיו מהם מצינו הכי ואפילו תורה

וברוריה בתלמודא, טובא גוונא וכהאי רבי של שפחתו וכן דסוכה בתו' כדאיתא חכמים דברי לשמוע

לי ק בזה. וכיוצא הלכות וטי הח״ח לבעל

מדפי י״א דף, סוטה עמ״ס

הליקוטים

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות