חלאקה - סדר והסבר

לה״ו: ערך שוקרון חנן הרב – ראשונה תספורת סדר 'חלאקה'

ציצית: לבישת כיפה חובש, הילד ב אותו מלבישים ציצית

ו חדשה א מלמדים לברך: הילד ת

, הָּעוֹלָּם מֶלְֶך אֱלוֹהֵינּו אֲדֹנָּי אַתָּה בָּרּוְך

צִיצִית. מִצְּוַת עַל וצִּוָּנּו בְּמִצְּוֹתָּיו קִדְּשָּנּו אֲשֶר

, הָּעוֹלָּם מֶלְֶך אֱלוֹהֵינּו אֲדֹנָּי אַתָּה ב ָּרּוְך

הַּזֶה. לַּזמַן והִגִיעָּנּו וקִּימָּנּו שֶהֶחֱיָּנּו

יאמרו: העטיפה אחרי

כִי בֵאלוֹהַי, נַפְּשִי תָּגֵל אב, ַדֹנָּי אָּׂשִיׂש ׂשוֹׂש יְּעָּטָּנִי, צְּדָּקָּה מְּעִיל יֶשַע בִגְּדֵי הִלְּבִישַנִי

ְּו פְּאֵר יְּכַהֵן כֶחָּתָּן תַעְּדֶה כַכַלָּה ָּכֵלֶיה:

וא הבן אבי הילד: את מברכים מו

: וכִמְּנַשֶה כאֶפְּרַיִם אֱלוֹהִים יׂשִמְָּך

אֵלֶיָך פָּנָּיו אֲדֹנָּי: יָּאֵר ויִשְּמרֶָך אֲדֹנָּי יבָּרֶכְָּך

: שָּלֽוֹם לָך ויָּׂשֵם אֵלֶיָך פָּנָּיו אֲדֹנָּי: יִשָּא ָּוִיחֻנֶך

בנֵי עַל שמִי אֶת וׂשָּמּו ְּיִׂש אֲבָּרכֵם: וַאֲנִי רָּאֵל

בלִבָך שֶּיִתֵן שֶבַשָּמַיִם מִלִפְּנֵיָאבִינּו רָּצוֹן וִיהִי ימֵי כל פָּנֶיָך עַל אֲדֹנָּי יִרְַּאת. ותִהְּיֶה ַֹאהֲבָּתו

, בַתוֹרָּהּומִצְּוֹת חֶשְּקָך. וִיהִי תֶחֱטָּא שֶֹּלא ח יי ַָך ידַבֵר, פִיָך תְּבּונָּה יֶהְּגֶה לִבָך ְּחכ מוֹתּולְּשוֹנְָּך

, תוֹרָּה בִמְּאוֹר יָּאִירּו, עֵינֶיָך רְּנָּנוֹת יַרְּחִיש

כְּזוֹהַר יָּזְּהִירּו ּופַנֶיָך יָּבִיעּו, ׂשִפְּתוֹתֵיָך ַהַרָּקִיע

, ּופְּעֲמֵיָך מֵישַרִים תַעֲלוֹזְּנָּה, וְּכִלְּיוֹתֵיָך דָּעָּת יָּרּוצּו: בְָּך, וִיקּויָּם יוֹמִין עָּתִיק דִבְּרֵי ַלִשְּמוֹע

אֲשֶר מָּיִם פַלְּגֵי עַל שָּתּול כְּעֵץ וְּהָּיָּה יִתֵן ֹפִרְּיו

יַעֲׂשֶה אֲשֶר וְּכֹל יִבוֹל וְּעָּלֵהּוֹלא ֹבְּעִיתו ַיַצְּלִיח

עָּלָּיו: וְּנָּחָּה וכן, אֲדֹנָּי ַרּוח, חָּכְּמָּהּובִינָּה ַרּוח

, עֵצָּהּוגְּבּורָּה ַרּוח. ויִתֵן אֲדֹנָּי וְּיִרְַּאת דַעַת ַרּוח

עוֹסְּקִים וצַדִיקוֹת צַדִיקִים בָּנִיםּובָּנוֹת לָך. בָּרּוְך מקוֹרְָּך. וִיהִי ימֵיהֶם כל בַתוֹרָּהּומִצְּוֹת

מִתַחַת בנַחַתּובְּרֶוַח פַרְּנָּסָּֽתָך לָך ויַזְּמִין ֹיָּדו

. השם לַעֲבוֹדַת פָּנּוי שֶתִהְּיֶה. פַרְּנָּסָּה הָּֽרחָּבָּה

, ו בְּרִיאּותְָּך וְּיָּתְּמִיד תִכָּתֵב טוֹבִים לח יי ַם

, ָאמֵן: יִׂשְּרָּאֵל צַדִיקֵי כל בתוְֹך וְּאֲרֻכִים

א- סדר הילד את 'מלמדים 'ב

יש: ער גזירת

, הילד מש י ער מעט לגזור חכם תלמיד מכבדים

כך. אחר תפילין הנחת מקום מקדימה- ועדיף

ת א מברך אחד. וכל המשפחה קרובי כן יעשו הטוב. כליבו שמים ויראת בתורה הילד

לת קודם לומר טוב ספורת:

, הּואּושְּכִינְּתֵיּה ברִיְך קֻדְּשָּא יִחּוד לְּשֵם שֵם, ליַחֲדָּא בִדְּחִילּוּורְּחִימּוּורְּחִימּוּודְּחִילּו

שלִים ביִחּודָּא ֵה״א וָּא״ו באוֹתִּיוֹת ֵה״א ֹיו״ד הַּיוֹם מּוכָּןּומְּזֻמָּן. הֲרֵינִי יִׂשְּרָּאֵל כל בשֵם

, לְּסָּפֶרׂשְּעַר הַּזֶה מכַּוֵן וַהֲרֵינִי הַיֵלֶד שֶל ֹרֹאשו

לקַּיֵם מכַּוֵן, וַהֲרֵינִי הַקָּשִים דִינִים להַעֲבִיר

מִצַד, פֵָאהַאחַת הָּרֹאש בִפְַּאת מִצְּוֹת שתֵי יִהְּיֶה שַדַי. ואֵל מִצַדׂשמֹאל יָּמִיןּופֵָאהַאחַת הילד את מֵכִין. וַהֲרֵינִי תָּמִיד בעֶזְּרָּתִי ְּלִה יוֹת

: וַּיִבְּרָּא, כַכָּתּוב הַקָּדוֹש אֶלָאדָּם וכִסֵא מָּדוֹר הָָּאדָּם אֶת אֱֹלהִים בצֶלֶם: כִי, ונֶאֱמַר ֹבצַלְּמו

לִי: וַּיֹאמֶר, ונֶאֱמַר הָָּאדָּם אֶת עָּׂשָּה אֱֹלהִים

: וִיהִי אֶתְּפָָּאר בָך אֲשֶר יִׂשְּרָּאֵל אָּֽתָּה עַבְּדִי

, אֲבוֹתֵינּו וֵאלוֹהֵי אֱלוֹהֵינּו אֲדֹנָּי מִלְּפָּנֶיָך רָּצוֹן מִצְּוַת לְּפָּנֶיָך חֲשּובָּהּומְּקֻבֶלֶתּורְּצּויָּה שֶתִהְּיֶה

הַכַּוָּנוֹת בְּכל כִּוַנְּתִי כְּאִלּו עַתָּה מְּקַּיֵם שֶאֲנִי ֹזו ֹזו מִצְּוָּה. וְּתַעֲׂשֶה ֹזו בְּמִצְּוָּה לְּכַּוֵן הָּֽראּויוֹת

לְּמַעְּלָּה פְּרִי ֹבְּמָּקו כִרְּצוֹנֶָך: הָּרָּאּוי ם

לה״ו: ערך שוקרון חנן הרב

זה: מזמור אומרים הש י ער שגוזרים בשעה

: לְּדָּוִד מִזְּמוֹר הַגִתִית עַל ַלַמְּנַצֵח

אֲשֶר הָָּארֶץ בְּכָּל שִמְָּך אַדִיר מָּה אֲדֹנֵינּו אֲדֹנָּי

וְּיֹנְּקִים עוֹלְּלִים: מִפִי הַשָּמָּיִם עַל הוֹדְָּך תְּנָּה לְּמַעַן עֹז ָּיִסַדְּת ֶצוֹרְּר אוֹיֵב לְּהַשְּבִית יָך

אֶצְּבְּעֹתֶיָך מַעֲׂשֵה שָּמֶיָך אֶרְּאֶה: כִי ּומִתְּנַקֵם

כִי אֱנוֹש: מָּה כוֹנָּנְּתָּה אֲשֶר וְּכוֹכָּבִים ַיָּרֵח מְּעַט: וַתְּחַסְּרֵהּו תִפְּקְּדֶנּו כִי תִזְּכְּרֶנּוּובֶןָאדָּם: תְּעַטְּרֵהּו וְּהָּדָּר וְּכָּבוֹד מֵאֱלוֹהִים ַת מְּשִילֵהּו

: צֹנֶה רַגְּלָּיו תַחַת שַתָּה כֹל יָּדֶיָך בְּמַעֲׂשֵי שָּמַיִם: צִפוֹר בַהֲמוֹתׂשָּדָּי וְּגַם כֻלָּם וַאֲלָּפִים

: יַמִים עֹבֵרָארְּחוֹת הַּיָּם ּודְּגֵי

הָָּארֶץ: בְּכָּל שִמְָּך אַדִיר מָּה אֲדֹנֵינּו אֲדֹנָּי

לומר: טוב הש י ער גזירת אחרי

וֵאלוֹהֵי אֱלוֹהֵינּו אֲדֹנָּי מִלפָּנֶיָך רָּצוֹן יהִי, שֶכשֵם אֲבוֹתֵינּו לקַּיֵם הַּזֶה הַבֵן את ָּשֶּזִכִית

, לתוֹרָּה תזַכֵהּו כְָּך קדוֹשִים יִׂשְּרָּאֵל מִנְּהַג ח ַיי ולִבְּנֵי טובים ולמעשים לחֻפָּה לְּמִצְּוֹת

וִיקּויָּם רוִיחֵי, ּומְּזוֹנֵי: שֶכָּתּוב מִקְּרָּא ֹבו

, ח יי ַם שנוֹת לָך ויוֹסִיפּו יָּמֶיָך יִרְּבּו בִי כִי

לָך, יוֹסִיפּו ושָּלוֹם ח יי ַם יָּמִיםּושְּנוֹת אוֹרְֶך כִי וְּכָּבוֹד עֹשֶר בִׂשְּמֹאולָּּה בִימִינָּּה יָּמִים. אֹרְֶך

רָּצוֹן. יהִי כֵן ָאמֵן

ושרים: יחד סידור לילד נותנים

הַנעָּרִים אֵת יבָּרְֵך רָּע מִכל אֹתִי הַגֹאֵל הַמַלְּאְָּך

ויִצְּחָּק אֲבֹתַיַאבְּרָּהָּם ושֵם שמִי בָּהֶם ויִקָּרֵא

: הָָּארֶץ בקֶרֶב לָּרֹב ויִדְּגּו

ויַרְּבֶָך ויַפְּרָך אֹתָך יבָּרְֵך שַדַי ו ְּאֵל לִקְּהַל והָּת ָּיי

: מֵאֵלָאבִיָך עַמִים שַדַי ואֶת ָּויַעְּזרֶך ָּוִיבָּרֲכֶך

תָּחַת רֹבֶצֶת תהוֹם בִרְּכֹת מֵעָּל שָּמַיִם בִרְּכֹת וָּרָּחַם. שָּדַיִם בִרְּכֹת

יָּבֹא מֵַאיִן הֶהָּרִים אֶל עֵינַי אֶשָּא לַמַעֲלוֹת שִיר: ַאל וָָּארֶץ שָּמַיִם עֹׂשֵה אֲדֹנָּי מֵעִם: עֶזְּרִי עֶזְּרִי

יָּנּום: הִנֵהֹלא שֹמְּרֶָך יָּנּום רַגְּלֶָךַאל לַמוֹט יִתֵן יי וְֹּלא אֲדֹנָּי שֹמְּרֶָך: אֲדֹנָּי יִׂשְּרָּאֵל שוֹמֵר שָּן

יַכֶכָּה הַשֶמֶשֹלא: יוֹמָּם יְּמִינֶָך יַד עַל צִל ְָּך אֶת יִשְּמֹר רָּע מִכָּל יִשְּמָּרְָּך: אֲדֹנָּי בַלָּיְּלָּה ַוְּיָּרֵח וְּעַד מֵעַתָּה צֵאתְָּךּובוֹאֶָך יִשְּמָּר: אֲדֹנָּי נַפְּשֶָך

עוֹלָּם:

הַהֹלְֵך אֲדֹנָּי יְּרֵא כָּל אַשְּרֵי הַמַעֲלוֹת שִיר: בִדְּרָּכָּיו וְּטוֹב אַשְּרֶיָך תֹאכֵל כִי כַפֶיָך ַיְּגִיע

בָּנֶיָך בֵיתֶָך בְּיַרְּכְּתֵי פֹרִּיָּה כְּגֶפֶן: אֶשְּתְָּך לְָּך כֵן כִי: הִנֵה לְּשֻלְּחָּנֶָך סָּבִיב זֵיתִים כִשְּתִלֵי

מִצִּיוֹןּורְּאֵה אֲדֹנָּי: יְּבָּרֶכְָּך אֲדֹנָּי יְּרֵא גָּבֶר יְּבֹרְַך בָּנִים: ּורְּאֵה ח יי ַָך יְּמֵי כֹל יְּרּושָּלַיִם בְּטּוב עַל שָּלוֹם לְּבָּנֶיָך ֵיִׂשְּרָּא. ל

לה״ו: ערך שוקרון חנן הרב

'חלאקה זה?'מה נכון לא זה האר״י. מתקופת קבלי מנהג שזה לומר נוהגים, הרבה

של תלמידו שהרי האר״י לגזור בנו את הביא "הרב עליו מעיד

כמנהג". שערו ביותר קדום מנהג שזה לדעת חשוב. אז

ח במהלך בקשר מאוד ברורים שלבים עובר הוא היהודי של ו יי בגיל8 לאישיותו: וארצו ישראל עם של לברית נכנס, הוא ימים

בגיל31 המנ מן עונשין" ל״בר והופך רשמית מתבגר הוא. ן יי לא רגיל, אמריקאי מדוע. ונסביר מאוד חשובים הללו המעברים

המסו היום על להצביע יכול יי ב ם על ת אחריו לקחת החל הוא ו

קרה זה מתי בדיוק מבין היהודי לעומתו. מעשיו,

ללידה. נחזור עצמו בצורכי מרוכזים התינוק של ימיו ראשית

מורכב העולם; הסביבתית תודעתו מתפתחת שלוש בגיל ובגופו, האדם על מגן השיער גידול סובבי וכל מחברי ממשפחתי, . ממני,

גזיזת כא. תרוג בקופסא להישאר החיצוני, העולם השפעות מפני לסביבה. והיפתחות הבודד האני מתוך היציאה את מבטאת השיער גדולים נפש בכוחות בתמיכה, מלווה להיות צריכה הזו היציאה

חזקה. ובאמונה ועוטפים ישראל, לגדולי הילד את לוקחים ולכן

הזה הצעד לקראת משפחתי בחום. אותו

הנקראת בעצים הלכה ישנה: , לכך בנוסף ערלה השנים ש בשלו.

לח הראשונות טבע הוא מפירותיו, לאכול אסור האילן, של ו יי

גם ה. טהור אדם אינד לבד, הוא, יבי. דואל מתבצע שלוש, בגיל

ה בין החיבור עץ, לאדם ו לאינד העולם בין מקבל והוא ידואל בי

על גם אמיתית אחריות חבריו, משפחתו, בני הבריאה על ובהמשך

כולה.

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות