תילגרמ ברה רועישל – ןימוחנת ק בל ת
בס״ד נחמו– ""נחמו כיצד תנחומין? קבלת
א. ישעיה א- מ: ב. ק יכֶם אֱֹל יֹאמַר עַמִּי נַחֲמּו נַחֲמּו צְּבָׁאָּׁה מָׁלְּאָׁה כִּי לֶיהָׁ א וְּקִּרְּאּו יְּרּושָׁלִַּם ב ל עַל דַבְּרּו
כִּפְּלַיִּם י-וה-ה מִּיַד לָׁקְּחָׁה כִּי עֲֹונָּׁה נִּרְּצָׁה כִּי חָׁטֹאתֶיה. ַבְּכָׁל
ב. רבתי פסיקתא ורפא ישעיהו אתא ופרע, ירמיה דאמר מה כל כט- פרשה ואמ הכה ]…[ירמיה ר:
לה" מנחם אין בידיה ציון "פרשה ( י א, איכה ואמר" ישעיה בא ז) " יאמר עמי נחמו נחמו
אל". ק יכם
ג. ש, , ואתחנן משמואל ם אלי וקראו ירושלים לב על רה״דברו בהפט תרע״ז- שנת ה".
ל פ ע לפרש יש בוד כ שהגיד מה י ק דושת משה" אל שבין״ויקרא בהפרש זצלה״ה אדמו״ר אבי
- ש״ויקרא" בלעם", אל ל״ויקר - הלום״ויקר" להתקרב, פירושו והיינו אליו, בא שהדיבור הוא
בינו שה ר שמ ליו ה ע שלום נתעלה ולא כמקודם בטינופו נשאר בלעם אבל הדיבור, לקראת נתעלה
לחוץ מבוקשו לו שמושיטין הפתח ע. ל הדופק במצורע ע״ב) ר' (ח״ג ר קה דוש הזוה וכמשל כלל,
ו ש כמ נחמה דברי לשמוע בכחם שאין עד לב אטומי בגלות ישראל והנה ) ו (שמות כתוב " ולא
ר מקוצר משה אל שמעו קשה," ומעבודה וח וע יין שם. רמב״ן
אלי "וקראו נאמר: ל הז ע כדי ממצבם למעלה הלום תקרבו שי שהפירוש ה", שיהי ה בכחם
עמי" נחמו לנביאים״נחמו הציווי עיקר וזהו הנחמה את. לקבל הנחמות שיאמרו היינו,
ויתקרבו שיתעוררו ישראל ללבות שיחדרו עד עצום בכח. הדיבור לקראת הלום
ש ל וי הי בכפלים מתנחמים פ״א) סוף (איכ״ר ז״ל שאמרו שזהו ומר ינו וההכשר הנחמה גוף
הנחמה. לקבל
ולהכשירה האומה את לנחם כדי הנחמה במהות להעמיק הצורך תנחומין. לקבלת
ד. לכלל. ביחס תנחומין מקבלין כיצד יועץ. בפלא 'נחמה' ערך – הפרטי באדם תנחומין קבלת
ה. ת בצרה איתנו שה' הכרה מין- נחו
, זוטא אליהו דבי תנא כא- פרק כוס ממני וקבלו בואו עכשיו בני לישראל הקב״ה יאמר ואח״כ
ביתך מתוך והוצאתנו עלינו כעסת חלה בת עולם של רבונו לפניו ישראל ואומרים תנחומין של
אותנו! ? לפייס באת ועכשיו העכו״ם לבין והגליתנו
דומה הדבר למה משל לכם אמשול לישראל להם הקב״ה ויאמר
בא הוא ימים לאחר מביתו והוציאה עליה כעס אחת פעם אחותו בת את נושא שהוא לאדם
ואמר לפייסני באת אתה כשיו וע מביתך והוצאתני עלי כעסת מתחלה לו ואמרה אותה לפייס
לא אני אף אלא לביתי נכנסתי אני מביתי שיצאת שמיום בלבך תאמר שמא אחותו לבת לה
לביתי. נכנסתי
תילגרמ ברה רועישל – ןימוחנת ק בל ת
בביתי וישבתי עליתי לא מטה של ביתי את שהחרבתי מיום בני לישראל ברוך הקדוש אמר כך
ובטל. יושב הייתי אלא מעלה של שאני לי מאמינים אתם אין אם לישראל להם הקב״ה ואמר
ה השירים (שיר שנאמר טל מלא שהוא ותראו ראשי על ידיכם את תנו לביתי נכנסתי )לא
לילה" רסיסי קוצותי טל נמלא "שראשי 1.
ו. לארצו ישוב ישראל ועם תסתיים שהגלות הנחמה
1. לא פרק ירמיה יד- ר׳ה אָׁמ: טזַכֹה עַל מְּבַכָׁה ל רָׁח תַמְּרּורִּים בְּכִּי נְּהִּי נִּשְּמָׁע בְּרָׁמָׁה קֹול
ָׁבָׁנֶיה. ינֶּנּו א כִּי בָׁנֶיהָׁ עַל לְהִנָחֵם מֵאֲנָה אָׁמַר׳ה כֹה ש י כִּי מִּדִּמְּעָׁה ינַיְִּך וְּע מִּבֶכִּי קֹולְך מִּנְּעִּי
נְּאֻם׳ה לִּפְּעֻלָׁתְך שָׁכָׁר ָוְש. אֹויֵב מֵאֶרֶץ בּו לִגְבּולָם. בָנִים וְשָבּו נְּאֻם׳ה לְּאַחֲרִּיתְך תִּקְּוָׁה ש וְּי
2. מוהר״ן- ליקוטי ספר סז- סימן בתרא מהדורא מבכה "רחל תבות: ראשי מערב כי
כה בתרא (בבא במערב שכינה כי האריז״ל), בכתבי (כמובא ל״א), (ירמיה בניה",)על
בוכה והשכינה בניה על מבכה "רחל ל״א): (ירמיה בחינת ישראל, על כביכול, , ומיללת,
ישראל צרת על בוכה שהיא איננו" כי בניה על להנחם, מאנה ואינם בגויים המפזרים
מקומם על בית חרבן על ומיללת בוכה השכינה ששם ', המערבי 'כתל בחינת ]…[וזה
על מבכה רחל שם ערב" ב״מ כי המקדש, כנ״ל. בניה,
ז. ב״עמי" הנחמה – עמי נחמו נחמו
טמונה עצמה בה אלא תנחומים, לקבל ישראל לעם ה' של הפניה רק אינה 'עמי' המילה
הנחמה2.
בעם המתגלים והאהבה האחדות גילויי את כשרואים - "בעמי"! – במה? נחמו. נחמו
נחמה. ישנה – ישראל
ב, ני םתא רחבנה, םעה – "ימע" םתאש םכבל לא ונתתש ךכב המב? ומחנ. ומחנ ןכו,
למענכם. אלא עשיתי לא שעשיתי מה וכל אוהבכם, אביכם, ואני
ח. ה לגלות שוב נשוב נחטא שאם מחשש תנחומין לקבל קושי
1. : נד ד ישעיה תִּשְּכָׁחִּי עֲלּומַיְִּך בֹשֶת כִּי תַחְּפִּירִּי לֹא כִּי תִּכָׁלְּמִּי וְּאַל בֹושִּי ת לֹא כִּי תִּירְּאִּי אַל
אַל ְּוְּחֶרְּפַת עֹוד. תִּזְּכְּרִּי לֹא מְּנּותַיְִּך
2. על דוד ודות מצ הפסוק - תיראי" "אל ברד״ק בדומה )(וכן מגלות צאתך שיהיה תפחדי אל
לעולם עוד תבושי לא כי ורעות רבות צרות בארצך שמצאוך הגליות משאר כצאתך זה
בחושבך דולה ג ולהראות ראש להרים - תכלמי" הבבלים״ואל אל ונכנעת משועבדת. להיות
בנו. בכאב הכואב כאב השכינה. וצער צערו גודל את להבין הקב״ה, את לנחם צריך ובראשונה בראש – אב מנחם 1 מרצבך. הלל הרב בשם 2
תילגרמ ברה רועישל – ןימוחנת ק בל ת
- תחפירי" לא שוב״כי תגלה. פן גולה" ללכת עוד תחפירי שלא מובטחת היה. כי בושת כי
- תשכחי" עלומיך הבושה ומטולטלת גולה היית כאשר נעוריך בימי לך שהיה הבושת כי
כ עוד לך יקרה לא כי תשכחי הזאת הראשו ידה על להזכר זאת נות3.
ט. תנחומין– התארכה– הגלות למה הבנה ומעלת העתידה הגאולה
1. ישראל- נצח, מהר״ל יג- פרק לומר אפשר איך כי הגלות, אריכת על מאוד ברור טעם וזה
אחרת סבה כאן ואין זה, אל סבה יתברך השם כי הפעל, אל לצאת מוכן תמיד גאולה שיהיה
תמיד כך כל נמצא ואינו הטבעי, העולם מן רחוק הוא לכך יתברך, השם רק הגאולה אל
יתברך השם הוא זה אל סבה ה בפרט, האחרונה הגאולה כי הטבע. אל קרוב שהוא דבר כמו
הזה עולם מן רחוקה שהיא מפני דבר, בכל עליונה יותר הגאולה מעלת כן גם ולפיכך בלבד.
הגאולה היתה שלא בבל, של הגאולה שהיתה וכמו תמיד, נמצא זה דבר אין ולכך ביותר.
הגאולה היתה ולכך הזה, עולם אל קרובה בבל של הגאולה שהיתה מפני כך, כל במעלה
מעלת שהיתה מצרים, גאולת אבל י). כט, (ירמיה בלבד שנה לשבעים מיד נמצאת יא הה
צריך והיה הטבע, עולם מן ומדריגתה מעלתה לפי מיד כך כל לפעל יצאת לא יותר, הגאולה
יותר רחוקה עוד שמעלתה האחרונה, הגאולה אבל יג). טו, (בראשית שנה מאות ד' לזה
מן נבדל אשר כל כי הזמן. באיחור רק נמצאת הזאת לה הגאו אין לכך הטבע, מעולם לגמרי
וצרי כך, כל במהירות מציאותו אין הזה, הטבע עולם ברורים. דברים ואלו יותר. איחור ך
2. " – להויה קודם "העדר והגאולה גודל. הבניין כך והעדר החורבן, וגודל היסורים כעומק
י. ה נחמה ה כיצד שנכיר השלמה- י לבניין וערך תפקיד להם יש בעצמם והחורבן סורים
1. – עמי" נחמו "נחמו ה כנגד ראשונה– פעם נחמה. לשון פעמיים לגאולה מגלות, ה יציא
שניה– ופעם כנגד הצרות תפקיד את להבין היכ. ולת
2. יט: ח, זכריה אָׁמַר׳ה כֹה הָׁעֲשִּירִּי וְּצֹום הַשְּבִּיעִּי וְּצֹום הַחֲמִּישִּי וְּצֹום הָׁרְּבִּיעִּי צֹום צְּבָׁאֹות
לְּשָׁשֹוןּולְּשִּמְּחָׁהּו יְּהּודָׁה ית לְּב יִּהְּיֶה אֱהָׁבּו. וְּהַשָׁלֹום וְּהָׁאֱמֶת טֹובִּים לְּמֹעֲדִּים
3. נחמ של וז' פורענות הפטרות ג' מפורענות. נחמה יותר יש – לב נשים ה.
ובעומק, ביחד10 ו7 שורשים שלושה – התפרטות- של מידות הפורענות אחת, שלמות
תומוצהש קר אל ןכלו ה7. את מצמיח ה3 להויה- קודם העדר לגאולה– השורש היא
יתבטלו, עצמם עליהם לשבח נוכל והצרות, היסורים תפקיד את אלא! שנבין
הבחירה. לסוגיית סתירה בכך אין ומדוע הפסק, לה אין שלישית גאולה בסוגיית נוספים מקורות ולהביא להאריך ניתן 3 מאבותיך". והרביך ו״והטיבך יחרב, לא שלישי מקדש בית איכה). (סוף להגלותך" יוסיף לא – עווניך "תם
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה