פרשת בהעלותך / עיון בפירוש יקר הכלי
״בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות״
יקר הכלי מקשה: מאחר שפני המנורה מדובר על גוף המנורה, מדוע התורה כותבת ״יאירו שבעת הנרות״ ולא ״הנרות הששת״? הרי ששה נרות מאירים אל עבר הנר האמצעי.
ומוסיף ואומר: שלא מצאנו ציווי לאהרון בהעלאת הנרות, כגון: תדליקם, תעלם — אלא הפסוק אומר ״יאירו הנרות שבעת״, כעדות על מציאות.
המדרש רבה [פט״ו] אומר: הקב״ה רצה להראות שהקב״ה אינו צריך לאורה, אלא לזכות את ישראל. שאם היו מאירים למעלה, הטועים היו חושבים שהוא צריך לאורה. ומטעם זה רצה הקב״ה שהנרות יאירו אל מול פני המנורה, לכן האירו הנרות אל מול גוף המנורה ולא לכוון מעלה. ובזה הודיע הקב״ה לאהרון שתדליק את המנורה, שבעת הנרות יאירו כלפי גוף המנורה. ומשום כך אין הקב״ה מצווה את אהרון להודיע שאיני צריך לאורה.
שאם לא תעשה כך, תתן מקום לטועים לטעות שאני זקוק לאור, והתוצאה בהכרח תהיה שאורה יופסק ע״י חורבן בית המקדש, וגם בבניינו לא יזהיר זיו, ולא תדלק המנורה באופן תמידי, משום שאין ממשים את מטרת הדלקתם.
לסיוע לביאור זה מביא יקר הכלי את המדרש תנחומא [ג], האומר: מדוע נסמכה פרשת בהעלותך הנרות לפרשת הנשיאים? לפי שאהרון ראה את הנשיאים מקריבים ביום חנוכת המזבח, ונצטער שאינו מקריב עימם. אמר לו הקב״ה: גדולה מזו מוכן אתה — המנורה. ומה מעלתה? מה גדולתה? הקרבנות אינם אלא בזמן שביהמ״ק קיים, אך הנרות לעולם קיימים — ״אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות״.
מה לומד המדרש מפסוק זה? שאם תעלה את הנרות אל מול פני המנורה, הם יאירו לעולם גם בזמן חורבן ביהמ״ק. כוונתו [ע״פ דברי הרמב״ן] שפרסום הנס שנעשה לנרות בית שמונאי ממשיך גם לאחר חורבנו. ובזה מראה שהאור שדלק במנורה בזמן שביהמ״ק קיים, הודלק ממנו אחד ליום אלא לא הספיק השמן, ושמונת ימים עומדים הנרות גם בנס. ובזה גודל קדושת הנרות וזכרון הארת המנורה במקדש לא יסוף מעם ישראל לדורי דורות, וגדולה הדלקת המנורה יותר מן הקרבנות שבטלים בזמן החורבן.
משמעות זו הייתה תלויה בהדלקתו של אהרון אל מול פני המנורה, כדי להוציא מלב הטועים שכביכול הקב״ה צריך לאורה של המנורה.
למדנו מדברי בעל יקר הכלי:
שההקפדה על הדלקת הנרות שלא בזמן המקדש יש לה ערך חינוכי ומשמעות, והיא יונקת מתוך האמונה שהאור שבבית המקדש הוא לזכותינו, ולא שהקב״ה זקוק לאורה. כפי שבנה שלמה לביהמ״ק ״חלוני שקופים אטומים, צרים מבפנים ורחבים מבחוץ״ — כדי להאיר את המציאות מכח הארת המקדש, אור רוחני טהור לעם ישראל. ״קומי אורי כי בא אורך״ — הארת עם ישראל ע״י הדלקת המנורה במקדש מאירה גם לאחר חורבנו, ומקבלת את ביטוייה בהארת המציאות ע״י עשיית מצוות ולימוד תורה.
שבת שלום
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה