אב כ״ו בס״ד תשפ״ב אלול לחודש והנהגות הלכות
נשמת לעילוי מוקדש השיעור
שרה בן דוד עבדלנבי ז״ל
תנצב״ה
מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א
אלול חודש בראש להר עלה משה
1. ט פרק עקב פרשת דברים, , לְהַשְמִיד בָּכֶּם ה' וַיִתְאַנַף ה' אֶּת הִקְצַפְתֶּם (ח)ּובְחֹרֵב לּוחֹת הָּאֲבָּנִים לּוחֹת לָּקַחַת הָּהָּרָּה בַעֲֹלתִי (ט) אֶּתְכֶּם: יוֹם בָּהָּרַארְבָּעִים וָּאֵשֵב עִמָּכֶּם ה' כָּרַת אֲשֶּר הַבְרִית
וַיִתֵן (י) שָּתִיתִי: א לֶּחֶּםֹלאָאכַלְתִיּומַיִםֹל לַיְלָּה וְַארְבָּעִים אֱֹלהִים בְאֶּצְבַע כְתֻבִים הָּאֲבָּנִים לּוחֹת שְנֵי אֶּת אֵלַי ה' הָּאֵש מִתוְֹך בָּהָּר עִמָּכֶּם ה' דִבֶּר אֲשֶּר הַדְבָּרִים כְכָּל וַעֲלֵיהֶּם לָּיְלָּה וְַארְבָּעִים יוֹם מִקֵץַארְבָּעִים וַיְהִי (יא) הַקָּהָּל: בְיוֹם
וַיֹאמֶּר (יב) הַבְרִית: לֻחוֹת הָּאֲבָּנִים לֻחֹת שְנֵי אֶּת אֵלַי ה' תַן ָּנ הוֹצֵאת אֲשֶּר עַמְָך שִחֵת כִי מִזֶּה מַהֵר רֵד קּום אֵלַי ָּה' מַסֵכָּה לָּהֶּם עָּׂשּו צִּוִיתִם אֲשֶּר הַדֶּרְֶּך מִן מַהֵר סָּרּו: מִמִצְרָּיִם
עַם וְהִנֵה הַזֶּה הָּעָּם אֶּת תִי רָּאִי לֵאמֹר אֵלַי ה' וַיֹאמֶּר (יג) שְמָּם אֶּת וְאֶּמְחֶּה וְאַשְמִידֵם מִמֶּנִי הֶּרֶּף (יד) הּוא: עֹרֶּף קְשֵה (טו מִמֶּנּו: וָּרָּב עָּצּום לְגוֹי אוֹתְָך וְאֶּעֱׂשֶּה הַשָּמָּיִם )מִתַחַת
עַל ית הַבְר לּוחֹת בָּאֵשּושְנֵי בֹעֵר וְהָּהָּר הָּהָּר מִן וָּאֵרֵד ִוָּאֵפֶּן עֲׂשִיתֶּם אֱֹלהֵיכֶּם לַה' חֲטָּאתֶּם וְהִנֵה וָּאֵרֶּא (טז) יָּדָּי: שְתֵי אֶּתְכֶּם ה' צִּוָּה אֲשֶּר הַדֶּרְֶּך מִן מַהֵר סַרְתֶּם מַסֵכָּה עֵגֶּל: לָּכֶּם וָּאֲשַבְרֵם יָּדָּי שְתֵי מֵעַל וָּאַשְלִכֵם הַלֻחֹת בִשְנֵי וָּאֶּתְפֹׂש (יז)
(יח )לְעֵינֵיכֶּם: יוֹם כָּרִאשֹנָּהַארְבָּעִים ה' לִפְנֵי וָּאֶּתְנַפַל כָּל עַל שָּתִיתִי לֶּחֶּםֹלאָאכַלְתִיּומַיִםֹלא לַיְלָּה וְַארְבָּעִים
: לְהַכְעִיסו ה' בְעֵינֵי הָּרַע לַעֲׂשוֹת חֲטָּאתֶּם אֲשֶּר ֹחַטַאתְכֶּם
2. יח פסוק ט פרק דברים רש״י יום- עים ארב כראשונה ה' לפני ואתנפל (יח) שנאמר באותה אכפרה. אולי ה' אל אעלה ועתה ל) לב, (שמות באב בכ״ט כלים נמצאו יום. ארבעים נתעכבתי. עלייה הקדוש נתרצה ביום בו בתמוז, עשר בשמונה עלה שהוא לך פסל א) י, (דברים למשה לו ואמר לישראל הוא ברוך ביום כלים נמצאו יום, ארבעים עוד עשה לוחות, שני
לישראל הוא ברוך הקדוש נתרצה ביום בו ורים. הכפ כדברך סלחתי כ) יד, (במדבר למשה לו ואמר. בשמחה ברצון שנתרצה ומנין ולסליחה. למחילה הוקבע לכך י י, (דברים אחרונות לוחות של בארבעים שנאמר )שלם, ברצון הראשונים מה הראשונים, כימים בהר עמדתי ואנכי
בכעס היו אמצעיים: עתה מ אמור ברצון, אחרונים אף
3. מו פרק אליעזר דרבי פרקי בָּהָּר מֹשֶּה עָּׂשָּה יוֹם אוֹמֵרַארְבָּעִים קָּרְחָּה בֶּן יְהוֹשֻעַ, רַבִי בַלַיְלָּה. ּולְַאחַרַארְבָּעִים בַמִשְנָּה וְשוֹנֶּה בַיוֹם בַמִקְרָּא קוֹרֵא
הַמַחֲנֶּה אֶּל וְיָּרַד הַלּוחוֹת אֶּת לָּקַח. יוֹם עָּׂשָּר ּובְשִבְעָּה וְעָּׂשָּה יִׂשְרָּאֵל, לִיְטֵי אֶּת וְהָּרַג הַלּוחוֹת, אֶּת שִבֵר בְתַמּוז כַעֲפַר וְכִתְתוֹ הָּעֵגֶּל אֶּת שֶּׂשָּרַף עַד בַמַחֲנֶּה יוֹם ַארְבָּעִים זָּרָּה עֲבוֹדָּה וְהִכְרִית לָּעֵגֶּל, נָּשַק אֲשֶּר כָּל אֶּת וְהָּרַג הָָּארֶּץ,
אֱלּול חֹדֶּש בִמְקוֹמוֹ. ּובְרֹאש שֵבֶּט כָּל וְהִתְקִין אֵל, ָּמִיִׂשְר י [דברים הָּהָּרָּה אֵלַי עֲלֵה לְמשֶּה הּוא בָּרּוְך הַקָּדוֹש, ָאמַר לָּהָּר עוֹלֶּה מֹשֶּה שֶּהֲרֵי הַמַחֲנֶּה, בְכָּל שוֹפָּר וְהֶּעֱבִירּו, א].
הּוא בָּרּוְך קָּדוֹש וְה זָּרָּה. הָּעֲבוֹדָּה עוֹדַאחַר יִטְעּו ַשֶֹּּלא ו מז, [תהלים שֶּנֶּאֱמַר שוֹפָּר, בְאוֹתוֹ הַיוֹם אוֹתוֹ ]נִתְעַלָּה
הִתְקִינּו כֵן וְעַל שוֹפָּר בְקוֹל ה' בִתְרּועָּה אֱֹלהִים. עָּלָּה
שָּנָּה בְכָּל אֱלּול חֹדֶּש בְרֹאש בַשוֹפָּר תוֹקְעִין שֶּיִהְיּו חֲכָּמִים
וְשָּנָּה.
4. יד סימן ד פרק השנה ראש מסכת רא״ש
דטעות לי ונראה שכתב מה אליעזר דרבי בפרקי סופר פעמים שלשה היה בהר שהרי במחנה יום ארבעים ועשה ודן הלוחות את שבר בתמוז עשר ובשבעה יום ארבעים [ועשרים בתשעה וירד עלה עשר ובשמונה ישראל ]את
עלה אלול ובר״ח. באב
5. : קצר סיכום
1 ) בסיון בז' תורה מתן אחרי מיד עלה משה ראשונה. בפעם
העגל את ראה הוא יום ארבעים אחרי בתמוז, י״ז ב כשירד העגל את וטחן הלוחות את. שבר
2 ) לבקש שניה בפעם משה עלה תמוז בי״ח למחרת מיד משה בסופם כעס. של ימים ארבעים ישראל על רחמים אבנים לוחות שני לך "פסל לו ונאמר ה' ידי על נענה
אב בכ״ט משה יורד. כראשונים".
3 ) עם סיני להר אלול בר״ח משה עולה השלישית בפעם עליהם יכתוב שה' כדי בידו שלו האוהל מתוך שחצב הלוחות משה נשתהה הראשונים. הלוחות על כתוב שהיה מה את ישראל לעם שיסלח לה' התפלל שבהם יום ארבעים. בהר את לו ונתן כדבריך" "סלחתי ה' לו אמר הכיפורים וביום
(ו השניות הלוחות עוד עיין שנתנו ד״ה ע״ב ל' תענית רש״י שיש כדי, ד״ה פ״ב דף ב״ק לתוס' ועיין אחרונים. לוחות בו
.) אחר חשבון להם
יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
סליחות שופר/אמירת לתקיעת המנהג מקור
6. סוף השנה ראש מסכת רא״ש ד1 פרק קרחה בן יהושע רבי מ״ו פרק אליעזר דרבי בפרקי תנא
אומר… בראש שופר תוקעין שיהו חכמים התקינו ולכך
ישראל את להזהיר כדי ושנה שנה בכל אלול חדש
בתשובה שישובו שנאמר( ) ו ג, עמוס ": שוֹפָּר יִתָּקַע אִם
יֶּחֱרָּדּו], בְעִיר[וְעָּםֹלא שלא השטן את לערבב וכדי ][ל
כאן. ד ע ישראל על להשטין
לתקוע באשכנז נהגו וכן אלול חדש כל אחר וערב בקר
. . . התפלה
תחנונים לומר ישיבות בשתי מנהג צדק כהן רב לי אמר רב אומר וכן הכפורים ליום ר״ה שבין יומי עשרה בהני ימים עשרה בהני תחנונים לומר מנהג האי ורב עמרם
בלחוד. חודש מראש קיימי אתרוותא דמקצת ושמעינן ][מ דביה ואמרי אלול ונחת שלישית פעם להר משה סליק רחמים לבקש המוסיף וכל הכפורים ביום שניות בלוחות
מהנך מנהגינו ואנן ז״ל גיאות להרי״ץ לו. הוא זכות ][נ
מר דקיימי חודש אש. אלול
7. ד פרק השנה ראש מסכת נתנאל קרבן ר״א. בפרקי אינו שלפנינו בגי' השטן. לערבב וכדי [ל]
אתרו דמקצת ושמעינן [מ]. הם רבינו דברי ותא.
גיאות. הרי״ץ דברי ע״כ אלול. חדש מראש דקיימי [נ]
8. ערוך שולחן תקפא סימן או״ח א סעיף מראש ותחנונים סליחות לומר באשמורת לקום נוהגים
אשכנז בני ומנהג הגה: הכפורים יום עד ואילך אלול. חדש התפלה אחר לתקוע מתחילין ואילך חדש מראש אלא כן, אינו
שתוקעין מקומות ויש שחרית, כן גם באשמורות ועומדים ערבית;
ב השנה ראש חל ואם ר״ה; שלפני א' ביום סליחות 'לומר ג '(או)
- (מנהגים שלפניו שבוע א' מיום מתחילין.)ז א
9. ( הכוונות שער דרושי ע״ד פט דף ) הקדמה ר״ה חדש ליל הבוקר באשמורת ספרד בני של הסליחות ענין ראה שהוא ז״ל סאגי״ש כהר״י לי העיד יוה״כ עד אלול
הצבור. עם במלה מלה אומר שהיה למוז״ל
10. יג ס״ק תקפא החיים כף
כדברי הנוהגים ומיהו ערוך השולחן גם לתקוע נוהגין יש
כן כדי תתקבל. קודם וגם מידות י״ג באמרם בסליחות
הכל. דברי לקיים
1 והטור זו לגרסה ציין גם ע״ב) יב השנה (ראש הרי״ף על. הר״ן מועט בשינוי תקפא סימן באו״ח הרא״ש אביו דברי את. העתיק
11 ) רס (עמ' השנה ראש תפלת סדר אבודרהם ספר.
כי אלול חדש מראש להשכים שנוהגין מקומות ויש לקבל שלישית פעם להר משה עלה אלול חדש בראש
והתפלל שניות לוחות תפלתו ונתקבלה ישראל על בהם
וירד הלוחות לו ונתנו הכפורים ביום מחילה יום ונקבע
לדבר סמך אומרים והדרשנים לדורות. וסליחה ( שיר
תיבות ר: אשי יל ו דוד י ל דוד י ינא ) ג ו, השירים אלול, וסופי
יום. מ' מספר יודי״ן ד' תיבות ו" ל, )(דברים וכן ה 'ומל
בבך ת ל א אלהיך בב את ל ו תיבות ר: אשי זרעך וכן. אלול
גו לציון: ובא כ" נט, )(ישעיה ול אל שבי" אותיות שתי הרי ולשבי של ראשונות אותיות ושתי גואל של אחרונות
. אלול
יוסף הבית קושית
12 תקפא סימן חיים אורח יוסף בית. תוקעין שיהיו חז״ל התקינו לכן וכו אלול חדש 'בראש שכבר למידק איכא וכו'. בעיר שופר יתקע אם שנאמר לאיתויי תו ליה ולמה במדבר שתקעו משופר ראיה הביא
בעיר?" שופר יתקע מ״אם ראיה
שופר ידי שעל פי על דאף למידחי דאיכא משום לומר יש מיוחד שהשופר מפני אינו מלחטוא במדבר ישראל נמנעו
ידו על נמנעים היו כרוז מעבירין היו אם הדין דהוא לכך מ" הביא לכך מלחטוא לא ועם בעיר שופר יתקע אם
יחרדו" מפחד האדם להחריד גורם השופר שקול דמשמע
גאונו. ומהדר יי'
ידו שעל אלא למדנו לא המדבר דמשופר לומר יש ועוד
צריכין אנו עדיין אבל מלחטוא נמנעו קול ידי שעל ללמוד פסוק הביא ולכך בתשובה לשוב מתעורר אדם שופר
יחרדו." לא ועם בעיר שופר יתקע ד״אם
13 תקפא סימן חיים אורח דרישה. הב״י דברי ][על
מדבר? משופר ראיה לי למה כן דאם קשה אך מה ולפי
. מידי קשה לא בפרישה לעיל שכתבתי
14 תקפא סימן חיים אורח פרישה. כדי שהטעם כן אם לרבינו לו הוקשה [וכו']. יחרדו לא חכמים להעם להעמיד לנו היה יותר לתשובה העם לעורר לכן לתשובה העם ויעוררו קהילה בכל ברבים שידרשו השטן לערבב כדי כן גם היא החדש בכל שהתקיעה אמר לערבב כדי לחודיה טעמא מהאי דתוקעין לומר אין אבל
מימים, יום מה כן דאם דמערבבים עכשיו שנא ומאי יעכב לא והוא תשובה עושין שישראל משום אלא השטן
שעכשיו כן גם לומר אתה צריך ממילא כן אם. התשובה
מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א
3 עמוד
למה כן ואם וא״ת תשובה. לעשות יותר ישראל מוזהרין וכדי שכתב דמה לומר יש מדבר משופר הלימוד לי שקשה אלא לערבב. כדי ועוד אמר כאילו השטן לערבב
חדש? בראש מתחילין למה היה השנה ראש שלפני שבוע
ותחנונים! בסליחות כמו, להתחיל להן דטעם אלא וכיון מדבר של שופר מכח חדש בראש ההתחלה כדי לתקוע כן גם צריכין השנה ראש בו שחל שבשבוע ומתחילין וחוזרין פוסקין אין לכך לתשובה העם לעורר
. בדרישה ועיין החדש כל תוקעין אלא
15 תקפא סימן חיים אורח ב״ח. שהוא אמר החדש כל תוקעין למה ידענו לא שעדיין ולפי שמתחילין למדנו המדבר ומשופר התשובה על להזהיר תשובה ימי עשרת כל דגם קשה זה שלפי ולפי חדש בראש
לערבב וכדי אמר כן על התשובה על להזהיר כדי יתקעו זה ם דמטע השנה ראש יהא מתי לו נודע יהא שלא השטן מטעם ומיהו בלבד השנה ראש לפני אלא לתקוע ראוי אין לפני ימים ארבעה או שלשה לתקוע מספיק היה בלחוד זה כל צריך התשובה על דלהזהיר מטעם אבל השנה ראש
… החדש
חודש בראש סליחות אומרים? האם
16 עט סימן מפאנו הרמ״ע שו״ת. למהר״ר [קרימונה לבוקר. לשומרים הכהן מנחם. ]אבוהב
קודם להתחנן אלול חדש מתחלת המשכימים שאלה, לומר עצמו חדש בראש המתחיל יגונה אם השחר עמוד
. תחנות
החדש ממחרת אלא להתחיל הקהלות נהגו לא תשובה,
הנכון… והוא
17 ב ס״ק תקפא סימן אברהם מגן. אבל ואילך. אלול מר״ח ת סליחו אומרים אין חודש בראש
ותחנוני. ם
18 ] אליהו הגר״מ [מרן תשנ״ז שופטים צופייך קול.
מראש באשמורת לקום שנוהגים כותב השו״ע והנה,
ואילך אלול חודש החיים ה׳כף בעל ואומר א', )(תקפא,
טו )(ס״ק אלול מב' קמים אלא דוקא לאו חודש. שראש
אלול? חודש מראש כתוב והרי לך לומר בא זה אלא שופר בו יש מיוחד. חודש ראש הוא אלול חודש, שראש חודש מראש כבר להתחיל הראוי ומן סליחות, בו, יש אז בר״ח, מידות וי״ג ווידוי תחנון אומרים שאין אלא אותם לעשות אפשר שכן דברים אבל אלול, מב' מתחילים
, וכד בהתלהבות ומצוות ומוסר תהלים כגון מר״ח, 'כבר
אלול לב' תחכה ואל חודש, מראש כבר. תתחיל
סליחות לומר כיצד
19. הקודש- עבודת ספר באצבע- מורה ח סימן כל יברך וקודם אשריו. לסליחות לקום בו כח אשר [רמד] יאמר כך ואחר חצות, תקון יאמר כך ואחר הברכות התחנ״ה קול בשפל כהוגן לאומרם הוא והעיקר, סליחות.
על המרים מי יזלו ועפעפיו מפיו, וציא שמ מה ולהבין מלכי מלך לפני לדין מזומן שהוא עצמו ויראה חטא, אשר ומרמותיו מחשבותיו היודע הוא ברוך הקדוש, המלכים ברחוב כעומד צעקות לצעוק ואין הערל. לבבו יכנע, אז ולו צעקה. יצעק רנה בקול כי שאומר, מה יבין לא וכסיל
ושלום חס כי ישכילו חכמו שאונסים גיהנם, תרתי לירתו לא פה וגם הכנסת, לבית לבא שינתם ולאבד לקום עצמם ולא סליחות שמם זה הלא צעקות, רק מאומה עשו
. לב לו שיש למי אלו דברות שתי ויספיקו צעקות,
20. חי- לכל מועד יא סימן כב אות אפו חרה רמד, אות המורה בספר הדור מופת הגדול הרב עבדו ולי שם, יעוין קולות בקולי בסליחות הצועקים על דרך על דמכוונים שצועקים מה על זכות ללמד אפשר הדברים מן דאחד לברכה, זכרונם חכמינו שאמרו דיהיו אלא הצעקה, הוא אדם של דינו גזר הקורעים
ומאן ע, תיקון בתיקונים שכתוב וכמו ורחימו. בדחילו בצעקה בין בצלותא בין באורייתא בין קליה דמשתמע ה אש בם ותבער אפו ויחר ה' וישמע מיד דחילו. .'בלא כ דף שמות סדר הקדוש בזוהר תראינה ועיניך שם. יעוין מדת על דמושלת הצעקה במעלת מאד דהפליג ע״א, ריש
נקראת ו הבא. והעולם הזה העולם נוחל ידה ועל הדין, להקדוש קרובה והיא רקניא. הדרא ולא שלימתא צלותא שיהיה דצריך אלא שם. יעוין מכולהו. יתיר הוא ברוך פשוט והוא וחלילה חס הוללות בדרך לא הקודש. בשקל
ע״ב. טו דף חמ״י ועיין
21. הקודש- עבודת ספר באצבע- מורה ח סימן שלא תפלה יתפלל סליחות אמירת בשביל לא [רמה]
לו וטוב בהפסדו, שכרו יצא כי בתפילין, ויישן ה בזמנ סליחות. יאמר ולא כהוגן להתפלל
לא ולהוסיף, העיקרים לשמור העבודה עיקר זה [רמו]
התוספת. ולקיים בעיקר לזלזל
22 תקפא סימן חיים אורח יוסף ברכי. ג ס״ק ואין סליחות אומרים הצבור וכבר באשמורת שקם מי
מהם אחד לבטל וצריך, ת וסליחו חצות תקון לומר פנאי עיקר והוא זצ״ל, האר״י כסדר חצות תיקון שיאמר טוב
יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
בתשובה זכותו מהר״ם הרב מהסליחות. ויותר יותר גדול
. כ״י
23. ו ס״ק שם יוסף ברכי עם ותחנונים סליחות להרבות אלו בימים טוב יותר רבנים לקצת ראיתי וכן ברקת. טור הרב מללמוד. הצבור
ובח והחיבורים, הלכות בגופי עסוקים היו שתמיד דש ו ותחנונים גירסא ללמוד מסדרם קצת מניחין היו. אלול
נדרים התרת
24. גמטריאות מטות, פרשת (סוף התורה על:)ש״ך
'ל א יח ל דבר ו שבאלול לומר אלול תיבות סופי ' ככ ל לנדריו התרה יעשה השנה ראש. קודם
25. יב ס״ק תקפא החיים כף ראש קודם יום ארבעים נדרים התרת לעשות שנוהגין ומה
השנה קודם יום וארבעים הכיפורים יום מ״ש ע״פ הוא
פ בזוהר רשת ע״ב) רמ״ט פקודי(דף נזיפה שנתחייב דמי ואינה יום ארבעים בנידויו ישאר מעלה של בב״ד נידוי או
וע שם תפלתו. יעוין נשמעת כן ל התרה לעשות נוהגין או נזיפה ח״ו יתחייב שלא עניניו בכל ואילך מכאן וליזהר
נידוי מעלה של דין בבית בראש תפלתו נשמעת ואין
לי צריך זמן דבכל והגם הכפורים וביום השנה מכל, זהר
יכב״ץ אל בית וחסידי קשה. יותר הוא אלו בימים מקום בכל התרה לעשות נוהגין ירושת״ו קדשינו בעיר אשר
הוא. יפה ומנהג השנה בכל רב ש בת ע
תהילים/זוהר
26. ז ס״ק תקפא החיים כף דהיינו אלו בימים הזוהר של התיקונים ללמוד נוהגין ויש
ביוה״כ. ולסיים אלול בר״ח להתחיל
27 כב ס״ק תקפא חיים ה כף. אחר ואילך אלול מר״ח החול ימי של יום בכל נוהגים כב) ומתכוונים תהלים מזמורים עשרה בצבור אומרים התפלה כמנין עולה והוא ר״ה קודם פעמים ב' התהילים כל לגמור
וביה״ר כפר. מלאת עד יאמר לא תהילים אמירת שלפני יותר לו יגזור שהקב״ה אולי (כי שנה שבעים שנותינו. ימי שאין כיון התהילים שאחר וביה״ר שם) למטה אלף שקרינו תהילים מזמורי בזכות י״ל שלם ספר אומרים קדיש אומרים היה״ר ואחר וכו' פסוקיהם ובזכות. לפניך
יש תהלים באמירת עשרה אין ואם א מזמור 'לשייר ובימי קדיש. ויאמרו עשרה שישלימו אחר וואמרוהו
מזמורים מעשרה יותר אומרים ליוה״כ ר״ה שבין תשו' יוה״כ קודם ג' פעם התהלים כל לגמור כדי יום. בכל
ג'. או' מ״ב ח' או' מט״א
28 תקפא סימן חיים אורח יוסף ברכי. י ס״ק ז מכרי מנחה שאחר אלול מר״ח נוהגים מקומות יש
הוא יפה ומנהג שובבים, בנים שובו. השמש
ומעשרות צדקה
29. הקודש- עבודת ספר באצבע- מורה ח סימן יפרוק בצדקה חטאיו עושר, אלהים לו חנן אשר, [רמח]
, משניות תקונין, זוהר, ובלימוד בצדקה אלו בימים וירבה
. ותהלים
30. - חי לכל מועד יא סימן
בחדש מעשרותיו שיפריש דטוב דעתי לעניות נראה )(יד המעשר דזכות אסתר, מגילת במדרש מצינו דהרי אלול, והגם אלול, בחדש הגורל עלה דלא המן, בימי אהניא ממה לו שאין מי מקום מכל בהמה, מעשר זמן על דהוא פרש״ה מפרי״ש דיהיה טוב מה בהמה, מעשר להפריש
גם ומה האלה, בימים כספים מעשר השנה סוף דהוא בפני כתריס לו יהיה וגם השנה, מכל חשבון ועושה דמכריעו יותר זכות לו ויהיה דדינא, ביומא הפורענות טובים וחיים וכלכלה פרנסה בספר ויחתם ויכתב לטובה, שכתב כמו זבולון הוא שבטו הזה דהחדש טוב ומה אמן. לומדי ביד מחזיק היה הוא והרי שמים, עמודי בספר
זבולון של דרכו צדיק יאחז הזה בחדש ולפחות, תורה תורה עמלי עם צדקה: לעשות מורה בספר כתב )(טו חטאיו עושר אלקים לו חנן באשר רח״ם, אות באצבע שם יעוין בצדקה האלה בימים וירבה יפרוק, , בצדקה אחריו אבוא הקדושים רגליו בעפרות המתאבק ואנכי
לא ובנכסים שר בעו ה' שחננו דמי דבריו, את ומלאתי כפוי דהוא דמורה עניות, ומידת קמצנות בעצמו יראה זכרונם רבותינו שאמרו וכמו מקום, של בטובתו טובה ה כי הפסוק על ראה, סדר בחומש רש״י והביאו 'לברכה להראות טובתי את תכפו לא לפיכך לשונו, וזה אלקיך וכיוצא עשירים, עצמיכם הראו אלא עניים, אתם כאילו
כמו שמע וה' קרא עני זה בפסוק הלצה דרך מרו א בזה לקצוב זמן דהוא האלה ובימים הישר, קב בספר שכתב עניות לסבול יוכל דזה מהשמים רואים אם מזונותיו, ולא שיעורו כפי לו יתן ה' גם במועט, להסתפק לו ואפשר משמיא האלה, בימים צדקה ליתן המרבה יד כל לכן יותר,
אם דדינרי, תרקבא ופרוטה פרוטה כל על ליה יהבי מיהב ימנע לא וה' ויוהרא, פניה שום ובלי שלם בלבב נותנה
בתמים להולכים: טוב
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה