סדר הגאולה - ימות המשיח גן עדן ותחיית המתים

ב״ה

עדן גן וגי ו הנם, הבא עולם – באמת מה? אתם

תשפ״ב העצמאות יום

וגהינם עדן גן

יט בבלי. ערובין תלמוד

לקיש ריש אמר עדן- גן שאן בית הוא ישראל בארץ אם הוא הנהרות בין ואם פתחו גרם בית בערביא ואם פתחו

פתחו. דומסקנין

ל הקדמה רמב״ם- חלק פרק

הוא עדן גן אבל הארץ בכדור דשן מקום בו מרובים להם ויורה בעתיד אדם לבני ה' יגלהו והאילנות, המימות נפלאים צמחים בו ימצאו ואולי בו. ויתענגו דרכו את הידועים אלו זולת מרובה והנאתם גדולה שתועלתם מאד

בלתי זה וכל אצלינו, אפשרותו אלא רחוק ולא נמנע

א ואפילו קרובה אחר שכן כל תורה, הזכירתו לא לו י ונתפרסם בתורה זה כל. שנתבאר

ולא הרשעים את שישיג לצער כינוי הוא גהנם אבל אומרים יש אלא הצער, אותו תיאור בתלמוד נתבאר כי שנ' ממה ולומד ושורפתם אליהם מתקרבת השמש

מוזר חום אומרים ויש '. וכו כתנור בוער בא יום הנה אש רוחכם שנ' ממה ולומד וישרפם בגופם יווצר

. תאכלכם

קטו אות א מאמר הכוזרי ספר

אותו לקחו לא לזכרו, אדם בני ו הרב אשר עצמו, עדן וגן ולולא לאדם, הוכנה אשר המדרגה והיא התורה מן אם כי ידוע מקום הוא הגיהנם וכן לנצח, בה עומד היה שחטא שורפים היו ממנו, נכבית האש שאין גיא לירושלים, קרוב והמלה הטומאות, ושאר והנבלות הטומאה עצמות בו

מורכבת. עברית

כב) בראשית(ג, רמב״ן

הדעת ועץ החיים עץ ובו בארץ, עדן גן כי והאמן ודע כי לנו, הנראים ראשים לארבעה ויפרד הנהר יצא ומשם כדברי מצרים, נילוס הוא ופישון ובגבולנו, בארצנו פרת דברים בשמים יש כן בארץ הם כאשר אבל הראשונים. שה״ש (מדרש שאמרו כמו יסוד, לאלה והם כן. יקראו

הקדוש שעתיד מלמד חדריו, מלך ה הביאני ד) א זוטא החדרים מרום גנזי ישראל את להראות הוא ברוך

גן חדרי אלו חדריו, המלך הביאני אחר, דבר שבשמים.

עדן גן מעשה הרקיע כמעשה אמרו מכאן: עדן,

הגמול שער האדם תורת רמב״ן-

זה דבר הזה, בגן הצדיקים לנפשות יש ועונש שכר ומה הוא מצוי עדן שגן סופרים בדברי ופירושו בתורה עיקרו נהרות ושארבע הארץ, ממקומות במקום הזה בעולם

מה וכל ישראל ארץ הסובב פרת מהם ואחד משם, יוצאין מקרא אין אמת הכל בראשית סדר מפשוטי בכתוב שבא

פשוטו מידי יוצא מהן שגן יאמרו עצמן המדות אנשי ו,

ולא היום יוסיף שלא המשוה ][=קו ההשויה קו תחת עדן

אסף בספר וכן הקדמונים ליונים הרפואות ובספרי, יחסר איש וארבעים מקדוני חכם אסקלפינוס כי יספרו היהודי ועברו בארץ הלוך הלכו הספרים, מלומדי החרטומים מן

להודו מעבר עדן קדמת ועץ הרפואות עצי קצת למצוא

החיים ובבואם הארץ, חכמי כל על תפארתם תגדל למען

עליהם ויברק ההוא המקום אל המתהפכת החרב להט איש מהם נמלט ולא הברק בשביבי כלם, ויתלהטו עד רבים ימים ההם הגוים מן הרפואה חכמת ותשבות דעת בהם נתחדשה כן ואחרי המלך, ארתחששתא מלוך

אלה וכל, יא הה במלאכה בשם הנקובים ידי על הרפואה רבים כי היום גם ומפורסמים ידועים הם אמת דברי הלהט מרחוק יראו קדם בני ארצה הלזו הארץ מבאי

. המתהפכת

וארבע עדן גן כי, כפולים שהדברים הזה הענין סוד אבל הא- שם נטע אשר הדעת ועץ החיים ועץ נהרותיו, להים התאנה עלה גם המתהפכת החרב ולהט הכרובים וכן

אמת וכמשמעם, כפשוטם כולם העור, וכתנות ות והחגור הענין ויציב הדבר ]…[ בני מבחר הוא ברוך הקדוש של ידיו מעשה הראשון ואדם הוא ברוך הקדוש והשכינו ובדעת בתבונה היה אדם במקום וצייר הגוף, ולתועלת להנאה המקומות במבחר הנשמות עולם הוא העליון העולם מעשה כל הנכבד ההוא

ונפשי גופי נברא כל יסוד משם להבין גשמי, בציור הבורא מן להשיג הנברא בהשגת שיש מה וכל ומלאכי השפל העולם מקומות מכל נכבד ההוא המקום גם יתברך, והעליון האמצעי העולם מן ראשו על אשר המוצק, מפני מקומות משאר יותר האלהים מראות בו יראו כן ועל

]…[ הארץ

]…[ בעץ שכתב ז״ל עזרא בן אברהם ר' דברי נכבד ומה כמשמעם הדברים גם ינעם סוד הדעת

הבא– עולם בגוף בנפש? או

הגמול שער: רמב״ן, מקום בכל האמור הבא שהעולם ברורים, דברים אלו, כל המיתה אחרי מיד להם המגיע והשכר הנשמות עולם, אינו ימות לאחר לחדשו הוא ברוך הקדוש שעתיד עולם אלא

המתים. ותחיית המשיח

במקומות בו שתמצא בתלמוד, כתוב הוא, פשוט ודבר ושאר טיטוס כמו בגיהנם. רשעים מזכירים שהם רבים נדונין הם הזה שבזמן וזולתם קורח עדת כגון רשעים, בן יהושע לרבי כגון עדן, בגן שהם לצדיקים ומזכירין שם. מקום בשום תמצא ולא וזולתם, יוחאי בן שמעון ורבי לוי עכשיו הבא בעולם שהוא מהן אחד על שיאמרו, בתלמוד

הבא אלא העולם לחיי "מזומן אומרים.

"גנזו רבנו: במשה (נצבים) בספרי ואמרו העולם לחיי (ברכות ואמרו הבא. העולם בחיי עכשיו שהוא לא הבא", שיצאה עקיבה, רבי "אשריך במיתתו: עקיבה ברבי ב') סא

מזומן ואתה באחד, נשמתך ואמרו הבא". העולם לחיי

"מזומן שלום: בן ובקטיעא דורדיא בן אלעזר ברבי לחיי ב י זרה (עבודה זרה דעבודה ראשון בפרק הבא", ;'העולם

בתלמוד מאוד רבים במקומות וכן א'): יז.

מזומנים שהם אומרים שלצדיקים, פטירתן שלאחר הרי למדת להם. עתיד לשון שהוא הבא, העולם לחיי עולם שהוא היא, עדן לגן הזה העולם מן שפטירתן

אלא הבא, עולם הקרוי לעולם תן פטיר ואין הנשמות, לו. ועתידין מזומנים שהם

הגמול שער האדם תורת

ונחזור ועונשן, המצות בשכרי כונתנו ביארנו עכשיו

כי בקצרה הנשמות בעולם וקיומם הנפשות שכר נקרא

ופעמים עדן, גן לרבותינו של וישיבה עליה אותו קורין

מעלה.

יבא כן ואחרי הזה. העולם מכלל והוא המשיח ימי ו

יהא ובסופן המתים ותחיית הדין יום הכולל השכר שהוא

מקוה כל תקות שהוא הגדול העיקר א והו והנפש הגוף

נפש כמו הגוף ישוב שבו הבא העולם, והוא, להקב״ה עולם עדן בגן כהדבקה עליון בדעת תדבק והנפש

הכל קיום ויהיה ממנה גדולה בהשגה ותתעלה, הנשמות נצחים ולנצח עד. לעדי

תשובה הלכות, רמב״ם, ב: ח,

בלבד הצדיקים נפשות אלא וגויה, גוף בו אין הבא העולם לא בו אין גויות, ואין הואיל השרת. כמלאכי גוף בלא צריכין אדם שבני מהדברים דבר ולא שתיה ולא אכילה

דבר בו יארע ולא הזה, בעולם להם שמארעין הדברים מן ועצב וראיה ושינה ועמידה ישיבה כגון הזה, בעולם לגוף

בהן וכיוצא. ושחוק

לא בו אין הבא העולם לברכה: זיכרונם חכמים אמרו כך יושבין צדיקים אלא תשמיש, ולא שתיה ולא אכילה לך נתבאר הרי שכינה. מזיו ונהנין בראשיהן ועטרותיהן

שתיה ולא אכילה שם. לא שאין לפי גוף, שם שאין כלומר היא, החידה דרך על יושבין", "צדיקים שאמרו וזה זה וכן יגיעה. ולא עמל בלא שם מצויות הצדיקים נפשות זכו בגללה שידעו, כלומר בראשיהן", "עטרותיהן שאמרו ומהו שלהן. העטרה והיא עמהן, מצויה הבא, העולם לחיי

ומשיגין ן שיודעי השכינה", מזיו "ונהנין שאמרו זה בגוף מהן יודעין שאינן מה הוא, ברוך הקדוש מאמתת

והשפל. האפל

ח ח, תשובה הלכות: רמב״ם, שאינו מפני לא הבא, העולם חכמים אותו שקראו זה העולם אותו יבא כך ואחר אבד, העולם וזה עתה, , מצוי "אשר שכתוב ועומד, מצוי הוא הרי אלא כן. הדבר אין

הבא עולם קראוהו ולא בך". , וסים לח פעלת ליראיך צפנת העולם חיי אחר לאדם לו באין החיים שאותן מפני אלא אדם לכל הנמצא וזהו ובנפש, בגוף בו קיימים שאנו הזה

. בראשונה

, ח פרק תשובה הלכות הראב״ד השגת ב– ג

אברהם א: מר גוף. בו אין העוה״ב בעיני הזה האיש דברי

אלא לגופות המתים תחיית אין שאומר למי ם קרובי זה על חז״ל דעת היה לא ראשי וחיי בלבד, לנשמות שהרי שיעמדו צדיקים עתידין קי״א) (דף כתובות אמרו (שבת לבניהם מצוין היו וכן וכו' מחטה ק״ו בלבושיהן שמא בשחורים ולא לבנים בכלים תקברוני אל קי״ד)

הצדיקים ישובו לא ש צ״ב) (סנהדרין אמרו וכן אזכה, /סנהדרין (שם אמרו וכן בגוייתם, עומדין אלא /לעפר כי מוכיחים אלה וכל ומתרפאין, עומדין במומם צ״א) ישים שהבורא אפשר אבל חיים, עומדין הן בגוייתם אליהו וכגוית המלאכים כגוית ובריאות חזקות גוייתם יהיה ולא וכפשוטן כמשמען העטרות ויהיו לטוב זכור

. משל

הראי" ( ח״ב ראי״ה עולת קוק- ה על אבות): פרקי

להם. יש

לבדו ויבא שיהיה הראוי דבר לא הוא בישראל העוה״ב

העתיד הולך ישר כקו במציאות. כעת ואיננו בהוד ומאיר

בהדר העתיד והעוה״ב ההוה על קדשו תפארתו יקרת ובמילוי בפועל בהוה, גם הישראלית בנשמה הוא. מאיר

, מאותו בנחלת אשר ד' על ההתענגות של הגדול האור

יעקב נשמת על זורח אור האומה ואחד אחד וכל בכללה, מזיוה ודבשה, ממתקה ושרשו, הכנתו לפי יונק, מיחידיה

וכבודה שזיו מה וכל ביותר, מתפשטת שהקדושה מה וכל

מתגדלים והחכמה התורה, אור הישראלית העצמיות כן

לשד של החיים מטל היונקת הנשמה, משורש

והשקפת- ההוה. את מאירה, העוה״ב הישראלית העולם

אמתתה עוצם בגדל עמקה, בעומ, ק של השקפה היא העליות וכל עוה״ב, אור של קודש של אספקלריא

והפרטיות, הכלליות הישועות צפיות והשאיפות, התקות

עוה״ב מאור ובא משתלשל הכל, והגאולות, לכל שישנו

. ישראל

הבא. לעולם

עולם הוא. וגדול עשיר רחב, אדיר, מושג עולם לעולם,

כולל לאין בריות המון כולל עולם צבאם. וכל וארץ שמים

חקר לאין כחות המון, תכלית, והזרחות הופעות, המון מתלטשות ומתחדשות, מתגברות תעופות המון. ומתגבשות עומק כפי הבוחן לעין יחדור עולם מושג

ע בגאון מלא עולם בהירותו אשר וכל שרו. תפארת תגדל עיניו יאירו ויטהר ישגא אשר וכל עולמו, יגדל האדם

במאור לראות העושר בא הוא הבא, והעולם העולם. ל ש

זרוע אור וצומח, מתגדל הוא תדיר, מכח הוא בא לצדיק, הקודש זריחת של התורה, אור של החיים האורות

ל אשר יון הג מכל תדיר המתילד האלהי, והצדק המוסר

מכל דעת, תעופת מכל תורה, זיקוק מכל טוב, מעשה הקבוע עליון, אל חפץ לטוהר המתעלה ורצון מחשבה

הוא קנך, אביך הוא "הלא ישראל. של נשמתם ב תדיר ויכוננך."עשך

טז כג, רי: מונים פרדס

מתעכב שאינו בא שלעולם פירוש הבא עולם ונקראת

שיבא אמר. ולא הבא אמר ולפיכך בא אלא לעולם שפעו שבעה נרות שבעה כולל עולם נקראת ג״כ ומלכות עולמות ב' ועל ההיקף. כל כוללת היותה בסוד ספירות עולמות שתי ובין [קו] העולם ועד העולם מן נאמר אלו עצמם קצוות ששה סוד והוא אמצעי עולם אוחז. אלו

עולם בשם ייחסהו לא. אמנם השפע פוסק ם שלפעמי לפי הזה עולם המלכות ונקראת בה לומר יכולין אנו אין ההפסק ומטעם בעונותינו. ממנה ההפסק שלילת על מורה הבא עולם כי הבא. עולם שאין שפי' הזה עולם נקראת לכן ההפסק בעלת והמלכות עוד עליה ויושפע ה' ירחם עד לבד שלפנינו מה אלא בה

. שפע

מגק יוסף (ר' אורה שערי ט יליא)

נקראת היא החיים, עולם היא הזאת שהספירה ולפי מושכת שהיא הבא, עולם שנקראת והטעם הבא. עולם

ברכותיה תמיד שעה ובכל עת ובכל יום בכל ובאה

(בראשית מעדן יוצא ונהר כד״א: לעולם, ברכות משפעת ו וכמוצא כאמרו: לעולם, פוסק שאינו כלומר יוצא, י), ב, עולם ונקרא יא). נח, (ישעיהו מימיו יכזבו לא אשר מים

אמרנו והלא תאמר: ואם תמיד. ובא לך הו שהוא הבא, שאין דע העולם? בני יחטאו אם ברכותיו, פוסק שפעמים לומר כוונתנו אבל לגמרי, ברכותיו שיפסקו לומר כוונתנו העליון העולם אז למטה דרכיהם מיישרים אדם בני שאם צינורות כל ואז סוף, אין ועד קץ אין עד ברכות משפיע

מיני כל מתמלאים הספירות שספירת עד וברכה שפע

ושלום חס ואם דיו בלי עד ברכותיה מריקה המלכות שהיא הבינה, מידת אז ומעשיהם דרכיהם אדם בני קלקלו אלא מריקה ואינה ברכותיה שפע מונעת הבא, עולם שיעור כדי אלא בו מצויה הברכה שאין בעניים בצמצום, הוא והרי וכול, מכול העולם יחרב שלא בעניין מועט,

כלל. ברכה שם אין כאילו

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות