בס״ד
**פרנקו יוסף / במכונית שנה**
מעשה באחים שמת אביהם בטרם עת, והשאיר משפחה המומה וילדים קטנים וכואבים. לא רק סבל עמד לנגד עיניהם, אלא גם עול כלכלי קשה, שהרי כעת אין מי שיפרנס. שמע נדיב הידוע בצדקותו וברחמנותו, והחליט לעודד את המשפחה ולתרום להם רכב חדש ויוקרתי. כדי שלא יתביישו, העביר להם אותו בעילום שם.
ויהי היום, והנה אחד היתומים, שבדיוק קיבל רישיון, נהג ברכב החדש בצורה פרועה וחסרת אחריות. לא חלף זמן רב והוא נתקל בצורה חזיתית ברכב שמולו, וניצל בנס. הרכב החדש נמעך לחלוטין ולא היה אפשר להשתמש בו, והוא היה מורדם ומונשם במצב יציב בבית החולים, עדיין בטיפול.
באופן מפתיע, הגיח הנדבן פתאום והלך לבקר את המשפחה היתומה. הוא החליט שמן הראוי יהיה להיפגש איתם ולספר להם על היתרונות המיוחדים של הרכב החדש שקיבלו, כדי שיוכלו להפיק ממנו את המירב. כאשר הגיע לביתה של המשפחה, הוא רואה את הרכב החדש והמפואר בחניה — מעוך כולו. הוא החליט לא לשפוט ולדון לכף זכות עד שיכנס ויברר את העובדות.
לאחר שנכנס והציג את עצמו, קפץ אחד האחים ואמר: ״מי צריך בכלל את האוטו הזה? ! הוא הביא לנו רק נזקים — ואחי כמעט מת, שלא נדבר על החובות שיש לנו עכשיו לשלם לרכב שפגענו בו״.
כל האחים האחרים היו כך כל כך מבוישים ולא ידעו איך ״לאכול״ את הסיטואציה. לאחר שהתעשת, פנה האח הבכור לנדיב ואמר: ״קודם כל ברצוני להודות בשם כל האחים על הרכב החדש שנתת לנו — מובן מאליו. אנחנו מלאים הערכה על שחשבת עלינו ורצית להקל מעלינו את צער היתמות. לצערי, אחד האחים נהג שלא באחריות עם הרכב, וכעת הרכב מעוך והאח בבית חולים. ברוך השם מצבו יציב והרופאים מאוד אופטימיים. לגבי הרכב — הרכב יתוקן ובמהרה וישרת אותנו כפי שרצית. אנא סלח לאחי על ההתפרצות, הוא פשוט ישב ליד הנהג בשעת התאונה והוא עדיין קצת בטראומה ובסערת רגשות״.
לאחר ששמע זאת הנדיב, סיפר לבני המשפחה שדברי האח הבכור נגעו לליבו. הוא שמח מאוד שהייתה לו היכולת לנתק בין התקלה שקרתה לבין המתנה שקיבלו — הרי הוא מצידו רק עזר ונתן מתנה, ולא הנדיב אשם שהתרחשה התאונה. ״כעת, לאחר שיישבת את דעתי וראיתי שאתה מוקיר ומעריך את המתנה, ברצוני לקנות לכם רכב חדש ומפואר יותר עוד, ולא זו בלבד — מעתה אקח עליכם חסות ותהיו כבני ביתי״.
כמובן, כששמעו האחים כל את הדברים שמחו, ואפילו האח שהתפרץ קודם הבין את טעותו, ביקש את מחילתו של הנדיב והודה לו מקרב לב.
הסיפור שלנו עוד לא נגמר. לאחר החיבוקים וההתפייסות, קיבלה המשפחה טלפון שהאח התעורר. כשניסו להבין את פשר הדבר, הרופאים אמרו: ״יש לו מזל שעבר את התאונה״. הרופא הסביר להם שבעקבות הצילומים שעשה, גילו אצלו סרטן שרק מתחיל, ועכשיו הם יוכלו לטפל בו בקלות והוא יחזור לתפקד כרגיל. כל המשפחה התחילה לשיר, וכמובן השמחה הלכה וגדלה — לרקוד יחד עם הנדיב ☺
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה