ב ס״ד / לרעהו איש מנות משלוח ה "ע ס״ט כהן רועי
לרעהו איש מנות משלוח
1 החיוב. מקור
ט אסתר
(יט) כֵּן עַל הַיְּהּודִים >הַפְּרָזִים <הפרוזים 5 בְּעָרֵּי הַיֹּשְּבִים אֵּת עֹּשִים הַפְּרָזֹות אַרְּבָעָה יֹום
לְּחֹּדֶש עָשָר ּומִשְּתֶה שִמְּחָה אֲדָר וְּיֹום טֹוב
מָנֹות ּומִשְׁלֹוח: לְׁרֵעֵהּו אִיש פ
מָרְּדֳּכַי וַיִכְּתֹּב (כ) אֶת הַדְּבָרִים וַיִשְּלַח הָאֵּלֶה
בְּכָל אֲשֶר הַיְּהּודִים כָל אֶל סְּפָרִים מְּדִינֹות 10 וְּהָרְּחֹוקִים: הַקְּרֹובִים אֲחַשְּוֵּרֹוש הַמֶלְֶך
אֵּת עֹּשִים לִהְּיֹות עֲלֵּיהֶם לְּקַיֵּם (כא) אַרְּבָעָה יֹום
בְּכָל בֹו עָשָר חֲמִשָה יֹום ו ְּאֵּת אֲדָר לְּחֹּדֶש עָשָר
: וְּשָנָה שָנָה
מֵּאֹויְּבֵּיהֶם הַיְּהּודִים בָהֶם נָחּו אֲשֶר כַיָמִים (כב) 15 ּומֵּאֵּבֶל לְּשִמְּחָה מִיָגֹון לָהֶם נֶהְּפְַך אֲשֶר וְּהַחֹּדֶש
אֹותָם לַעֲשֹות טֹוב לְּיֹום יְּמֵּי וְּשִמְּחָה מִשְּתֶה
מָנֹו ת ּומִשְׁלֹוח לְׁרֵעֵהּו אִיש לָאֶבְּיֹונִים: ּומַתָנֹות
הַיְּהּודִים וְּקִבֵּל (כג) לַעֲשֹות הֵּחֵּלּו אֲשֶר אֵּת וְּאֵּת
: אֲלֵּיהֶם מָרְּדֳּכַי כָתַב אֲשֶר 20 2 החיוב. טעם
יצחק עקידת הלוי "מנות כשיטת )"(מוכר ואחוותם25 אהבתם ידי על ההוא הנס נעשה כי, לרמוז אחד בלב מאלו אלו להעזר, ד לעמו נקהלו בם אשר מפוזר עם "ישנו עליהם הרשע שאמר מה היפך
וכו.'ומפורד"
קיא סימן הדשן תרומת 30 בפורים לחביריהם השולחים אדם: בני שאלה מנות משלוח ידי, יוצאים וכה״ג וסדינים חלוקים או
? לאו
דנראה בהן יוצאים דאין: יראה תשובה טעם 35 די אחד לכל שיהא כדי הוא מנות דמשלוח וספק
" 'פ בגמ /כדמשמע/. כמשמע כדינא הסעודה לקיים ק
אבין בר חנינא ורב אבין בר דאביי ע״ב/ ז /מגילה הוו
בהכי, ונפקי בהדדי סעודותייהו מחלפים משלוח
נראה. ותו היא סעודה משום דטעמא. אלמא מנות 40 אשכחן דלא בשום מידי אלא מנות דמיקרי מקום
או דמיכלי. דמשתי שכתב בלשונו הרמב״ם דקדק וכן
שתי לשלוח וחייב בשר של מנות שתי או תבשיל מיני
. אכילה בכלל דשתייה, ונראה דאוכלים מיני שתי או
לאביונים ובמתנות. מאכלים מיני או מעות כתב 45. דמיכלי מידי דווקא סבר מנות משלוח דגבי אלמא
מינא הנפקא? מה
, ד תרצה או״ח רמ״א 50 ואם לר מנות שולח אינו והוא עהו. , יצא לו מוחל, או לקבלם רוצה
כד ס״ק תרצה סימן ברורה משנה
והפר״ח - יצא (כד) ' בסי סופר החתם וכן ע״ז חולק
: ע״ז מתמה קצ״ו 55 3. ""משלוח- הביצוע אופן
יח ס״ק תרצה סימן ברורה משנה
- לשלוח (יח) ' בת אם נסתפק 'מ״ד סי ציון בנין 60 המנות בעצמו הביא כיון יוצא אי שליח ע״י ולא
: ע״ש שליחות ע״י דוקא דבעינן נימא ומשלוח דכתיב
)ובענין (ד ד״ה לג סימן ט חלק אליעזר ציץ שו״ת
"ח י "ק ס 'תרצ״ה בסי ברורה המשנה מ״ש )ובענין (ד 65 אם שנסתפק 'מ״ד סי ציון בנין ספר בשם הביא
יוצא אי שליח "י ע ולא המנות בעצמו דכתיב כיון
. שליח ע״י דוקא דבעינן נימא ומשלוח ומתקבל
הבעל כאילו הרושם בזה רב בספק נשאר ציון בנין
הבנין דברי בגוף המעיין, אבל השקול בספק ועכ״פ 70 בזה לדינא העיקר שמסיק לדעת נוכח ציון דיוצא
בעצמו כשהביא שפיר … ורק וכותב חוזר שלבסוף
אולי דמ״מ "י ע המנות לשלח יותר טוב לכתחילה
ומן טוב מהיות משום רק והיינו ע״ש, אחר המובחר
. ספק ונדנוד פקפוק כל ידי לצאת כדי 75 4. ""מנות– שולחים? מה
, ד תרצה או״ח שו״ע לשלוח חייב בשר מנות שתי לחבירו מיני של או 80 (אסתר לרעהו איש מנות: ומשלוח, שנאמר אוכלים
. אחד לאיש מנות )שתי כב - ו, יט ט
מה סימן ו חלק דעת יחווה שו״ת מצות לקיים שיוכל כדי הראשון הטעם לפי ולכאורה 85, פורים סעודת ידי לצאת אפשר בכסף גם חובה
כאות ומשתה מאכל דברי בו לקנות, שיוכל מזומן
וחיבתו אהבתו להראות השני הטעם לפי. אבל נפשו מאכל מגדנות לו כששולח שדוקא לומר, יש אליו דמיקר, משום חובה ידי, יוצא ומשתה, הנאתם בא 90 כיוצא שאמרו כמו בתענית בזה,): (כג ובכתובות
ב ס״ד / לרעהו איש מנות משלוח ה "ע ס״ט כהן רועי
,): גדולה קג (סנהדרין חכמים אמרו.): וכן (סז לגימה
שאין אפשר במעות.'אבל וכו הרחוקים את שמקרבת
, ולכן יתירה חיבה הבעת בזה אינו ידי יוצא חובת
סופר החתם. ומדברי מזומן כסף בנתינת מנות משלוח
, נר )הנ״ל קצו (סימן להכריע בידינו שאין אה להלכה 5. לשניהם לחוש, ויש הטעמים משני כאחד
… יוצא, אינו בפורים לחבירו מעות: השולח בסיכום ידי
חובה ידי יוצאים, ואין מנות משלוח מצות חובת אלא
ומשתה מאכל בדברי. בלבד 10 )ובדבר (ג ד״ה לג סימן ט חלק אליעזר ציץ שו״ת
לצא יכולים אם )ובדבר (ג ידי ת מנות משלוח
את העלה. כבר הרחה בטאבק או שמעשנין בסיגריות
הגר״י ידידי מלכים שלחן על השאלה "א שליט וועלץ 15 תלפיות תל בירחון לומר דעתו, ונטה תרצ״ז אדר
יד״ח בזה שיוצא י״ל אחת למנה אלו ממינים דהשולח
סופר ילקוט בעל הגאון. אבל אותו מזחיחין ואין, דאינו יפות ובתק בפשיטות השיב, דכי כלל בזה יוצא
' יהי הפורים יום כל יעשן אם, וכי הוא מאכל דבר 20 חס בזה יוצא /הס/ מה,'והמנהג וכו מלהזכיר
, אבל ואהבה ריעות להרבות רק הוא מזה ששולחין
. עיי״ש יוצאין אין בודאי מנות משלוח ידי
שולחים? כמה 25, ד תרצה או״ח שו״ע
מיני של או בשר מנות שתי לחבירו לשלוח חייב (אסתר לרעהו איש מנות: ומשלוח, שנאמר אוכלים
. אחד לאיש מנות )שתי כב - ו, יט ט 30 מנות שתי נחשב? מה
, טו ב וחנוכה מגילה רמב״ם
חייב וכן לשלוח אדם מנות שתי בשר של מיני שני או 35 או תבשיל שני שנאמר לחבירו אוכלין מיני +אסתר
לר איש מנות +'ומשלוח ט, אחד לאיש מנות שתי עהו
לשלוח המרבה וכל, משובח לריעים
סה סימן יד חלק אליעזר ציץ שו״ת 40 הרגיש 'י״ד סעי 'תרצ״ה בסי השלחן שהערוך וראיתי
דצריך הדבר דברור, וכותב בזה מיני שני לשלוח
שכותב הרמב״ם דדברי בסיפא גם לה, ומדייק אוכלין
תבש מיני שני או אוכלין מיני שני או שכתב, הרי יל
צ״ל, דע״כ כותב הרמב״ם דדברי, ורישא מינים שני 45, בשר מיני משני היינו בשר מנות שתי שכתב דזה או
דטעות אפשר הדפוס וכצ״ל הוא מיני שני כמו בשר
' וכו אוכלין מיני שני בזה הכתוב (ויעוין עיי״ש גם
.) ע״ש סקי״ב 'תרצ״ה סי או״ח חיים ארחות בספר
של האוקימתות שתי המה דחוקים ולפענ״ד הערוך 50 … יחד גם השלחן
, "ם רמב דברי בכוונת לבאר לדעתי שנראה מה וזאת, 'מנות ב אחד ממין אפילו מסדר שאם ס״ל דהרמב״ם
שתי משלוח חובת עי״כ כבר, דיוצא בשר 'מנות כב ' מב זה להיות שצריך נזכר לא במגלה בפסוק, כי מנות 55, לרעהו איש מנות ומשלוח כתוב, אלא מינים והיינו
העקרית דהקפידא בעיקר היא בזה, 'מנות ב שיהיו
איכפת ולא, אחד ממין אפילו זה יהא אם דצריך אלא
המנה גדר של הקביעות מהו להגדיר 'וכו
60 טז סעיף תצוה פרשת ראשונה שנה חי איש בן בכלי מין כל להניח שצריך לשמה תורה בספר וכתוב
אחד. כלי ב שניהם יניח ולא עצמו, בפני אחד
ראוי65 שאינו דבר (משקה, מנה? מוגדר מה עדיין )לאכילה
תרומת הדשן קי״א סימן
אשכחן דלא נראה מנות דמיקרי מקום בשום אלא
. דמשתי או דמיכלי מידי 70 כ ס״ק תרצה סימן ברורה משנה
(כ) אוכלין מיני - … דשפיר משקה, וה״ה דמי
אכילה, בכלל דשתיה ד ואח אוכל באחד סגי וכן
משקה. 75 כ ס״ק תרצה סימן ברורה משנה
חי בשר ולא המבושל אוכל מין שיהיה ובעינן דמשלוח
משמע לאכילה מיד הראוי מנות דכיון וי״א )(מהרי״ל
שחוט שהוא מיד להתבשל וראוי שרי: )(פר״ח [וכ״פ80 שמותר עובדיה, ]בחזון
אדם בני בין מנה)(הבדל שיעור? מהו
ט״ו סעיף תקמ״ה השלחן ערוך 85 לי נראה עוד ד בזה די אינו דבעינן ברביעית, או בכזית הראויה חתיכה כענין "מנות", לשון שזהו, יפה מנה חתיכות ששולחים ואלו חשוב, דבר שיהא להתכבד
חובתן ידי יצאו לא. קטנות
90 סה סימן יד חלק אליעזר ציץ שו״ת דצריך אלא להגדיר, המנה גדר של הקביעות מהו
היא המנה לשיעור שהקביעות לי נראה ולזה שתה א
אחת בכל מהן שיעור ' ג של כדי שהוא מפת ביצים
' בסי בשע״ת שמצינו למה, ובדומה סעודה שיעור 95 לאביונים מתנות לשיעור בנוגע שכותב תרצ״ד בפחות דסגי וסברי שם החולקים, ואפילו כדיעו״ש
ב ס״ד / לרעהו איש מנות משלוח ה "ע ס״ט כהן רועי
יודו דבכאן לומר )יש סק״ב במשנ״ב (יע״ש מזה מפורש בפסוק כתיב דהא הזה כשיעור דבעינן בלשו ן
. סעודה שיעור כדי בה שיש מנה, והיינו מנות
ד״ה תרצה סימן הלכה ביאור לשלוח *חייב 5 ' וכו לחבירו לשלוח חייב * - הוכיח "א הח מן
יוצא אינו פחות דבר לעשיר שולח דאם הירושלמי
משלוח ידי בזה בריטב" משמע וכן מנות לפי א גירסא
. בגמרא שם אחת לא "פ ש אכן ונ זה, דבר הזכירו כון
: לכתחלה בזה ליזהר 10 ועולה ד״ה יד סימן ח חלק אליעזר ציץ שו״ת בדעתי
בזה אנו מביטים אי זה דדבר לומר בדעתי ועולה לפי
, תלוי המקבל של עשירותו לפי או הנותן של עשירותו
שו" (עיין מנות משלוח במצות שישנן 'הטעמים בב ת 15 "ו 'קצ סי חאו״ח ח״ס "א 'קמ סי חאו״ח כ״ס ושו״ת
נאמר,)דאם ע״ש שהוא הדשן התרומת של כטעמו
בעיקר הדבר תלוי, א״כ דמקבל הרוחה משום כל לו אין עשיר המקבל ואם המקבל של במעמדו
הוא אם, אבל כזאת פחותה במתנה ממש של תועלת 20 למקבל יש מ״מ הרי עשיר שהנותן אע״פ אזי עני לפי
יוצא שפיר ולכן כזאת ממתנה גם תועלת מעמדו
, אבל עשיר שהוא אע״פ בזה מנות משלוח ידי הנותן
שהוא הלוי מנות הבעל של כטעמו נאמר אם משום
הצד של מרגילתו היפך והריעות השלום להרבות כדי 25 בזה יראה שהנותן כדי, והיינו ומפורד מפוזר שאמר של במעמדו בעיקר הדבר תלוי, א״כ למקבל חיבתו
הוא, ואם הנותן מתנה כשנותן אזי עשיר אי ן מועטת
להראות בכדי בזה של וחיבה וריעות אחוה, ממש
לפנינו שהם כפי הח״א דברי מסברא יקוימו ולפי״ז 30. הלוי מנות הבעל של טעמו לפי המ״ב דברי וכן
5. ""איש– במצוה חייב? מי
, ד תרצה או״ח רמ״א 35 ואשה חייבת במתנות, כאיש מנות ומשלוח לאביונים
תרצה סימן חדש פרי
וכו לאביונים במתנות חייבת,'אשה ו בהג״ה ומ״ש מחוור זה דין אין זה לו ומנין אשה? , ולא כתיב דאיש 40 ] [ט ס״ק תרצה סימן חיים אורח תשובה שערי
כיון ברור 'שהטעם כת מ״ה סימן ח״א ובשבו״י שגם
היו הם הנס באותו קבלו כתיב וגם והנשים היהודים
בידו סיפק דאיש 'בקידושין ע, איש ומ״ש בכלל. 45 ובב״ק לעשות, ליה מיבעיא כ״ט דף גיורת בגזול אף
' כו הוא 'דקרא אורחי דילמא איש, דכתיב גב על
יד ס״ק תרצה סימן חיים אורח אברהם מגן
- חייבת ואשה יד ואפשר בזה נזהרין ראיתי לא 50 'משלח בעל בעל לה שיש אשה אבל באלמנה דדוקא אדם בני לכמה בשבילה: להחמיר יש ומ״מ
ה ערוך יח סעיף תקצ״ה סימן שולחן לאביונים55 ובמתנות מנות בשילוח חייבות הנשים, וכל מצוה דזהו בעל בשל נפטרת אינה בעל לה יש ואפילו
נזהרות דידן ונשי סקי״ד מג״א (עיין עליה, דרמיא
מנות.) ושולחין
6. "לרעהו" – שולחים? למי 60, ד תרצה או״ח שו״ע ױואשה, לאשה תשלח; אבל לאיש ואיש, שלא בהפך לא יבא איש
לאביונים במתנות, אבל קידושין ספק לידי ויבואו לאלמנה לשלוח אין
. לחוש 65 טו ס״ק תרצה סימן חיים אורח אברהם מגן
טו ספק קידושין - סבלונות שזהו 'שיאמרו פי
הוי לאביונים מתנות אבל לקידושין וחוששין מעות
למיחש וליכא ' שקדש למיחש ליכא וגם לסבלונות 70 את הרי 'עדים ב בפני שיאמר צריך שהרי הללו במעות מקודשת:
י״ח סעיף תקצ״ה סימן השולחן ערוך לאשה איש בין דעת קרוב להיות נאה. דלא 75 7 החיוב. זמן
ו סימן א פרק מגילה מסכת רא״ש
המגילה את לקרות אדם חייב לוי בן ר״י ואמר ו 80 שנאמר ביום ולשנותה בלילה )אלהי כב (תהלים
. לי דומיה ולא ולילה תענה ולא יומם אקרא היה
בלילה זמן שבירך פי על אף ז״ל תם רבינו אומר חוזר
אף זמן ומברך הוי קריאתה דעיקר ביום יותר ביום
"פ אע יומם אקרא דקרא לישנא משמע דהכי מבלילה 85 עיקר תהא ביום בלילה וקראתי לי דומיה לא שלילה ביום הוא ניסא פרסומי עיקר וגם הקריאה בזמן
. מנות ומשלוח לאביונים ומתנות ושמחה משתה
, ד תרצה או״ח רמ״א 90: ויש הגה לשלוח פ" הרא״ש (מדברי בלילה ולא ביום מנות;) דמגילה ק
טז סעיף תקצ״ה סימן השולחן ערוך
יצא לא בלילה שלח. ואם
ב ס״ד / לרעהו איש מנות משלוח ה "ע ס״ט כהן רועי
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה