תרומה - מצווה לבנות בית כנסת - מעוצב

א. הקדמה

אªבפרשת הציוויªו, על קוראים ו בו מקום, משכןªלב ות

העם כל של משותף פרויקט זהו לשרות. יכולה הªהשכי ומו אחדות במקראªהיוצר שמתואר מה לפי מחלוקות, , ע

יפה שכתב כפי הרב זקסªיו1: תן לורד "הבה בª בקורות תחילה לªיזכר עד ישראל קודהªי של ארוכה סדרה הן אלו קורות שמות. בספר זו

במים… מחסור …על ותªתלו על אז מרים, שהמים

במזון. . מחסור. שרשרת אם תקדיםª חסרת סים מהªאי בוגרת, תגובה הזה מהעם לחלץ יכולה ה

? יכול כן ביחדªבִשי משהו בו. ו אומר שה' השלב: זהו צו

כל לב גרם זה עורםªפשוט את להחליף ישראל. י

שיםªהא ב לאªמשך המשכן יית תלוª. ותªשמעו

… תרמוªוה שים צריך היה שמשה עד כך, ל כ הרבה להפוך אחד פתרון: רק להפסיק להם. לומר […]

לב לתת יוª, גורלו של -שותף לאדריכל העם את ולהראות כקבוצה אותם לגבש ותªלב משהו, ביחד לפעול אחראים שהם, שאי ישעªלהם חסרי ם ספר בפתיחת זאת. לעשות ומסוגלים במשותף

כבית העולם את בורא א־לוהים בראשית יªלב

ב שמות ספר בוªבסיום אדם אתªי ים. האדם לא־לוהים." כ׳בית׳ המשכן

ל׳ציבורªלב מובהק ביטוי זהו לה' בית 'ות. ולאחדותו

וכך ה כתב רמב״ם: עשה מצוות סיום המצוות, ()ספר

"וכשתשתכל ה זכרם שקדם המצות אלו הªכל

תמצא מהם מצות שהם לכל לא, הציבור על חובה

כגון ואיש, איש הבחירהªב בית ין מלך והקמת

עמלק2 של זרעו והכרתת." קפח קעג, כ, ()מצוות

1 עלון– שיג' 'ושיח, היגותªמ 'לפר, תרומה. ד״תשע

2 וראה מה שחקר בעקבות זאת ה ישראלי שאול רב הימי סעª)עמוד יד, סי' 'י, ל יש זה פי "על הייªז(: למלחמה, עבורם שיוצאים הללו, במצוות גם לדון: וªו מלחמת כיבוש, הארץ מלחמת 'ז, עממין מלחמת, עמלק מלחמת מדיין וכן

תוכ- מה צר, מיד ישראל עזרת הללוªמלחמת של ן הכלל חובת מסוג הן האם

שלשם אלא יחיד, כל על המוטלות צוות מªו״אי שהן או היחיד" על מוטלות ן ע יש אחד שלכל המטרה להשיג כדי מתאחדים היחידים ייןªביצועה."בה

זה, לפי הלכותª בתחילת פסק הרמב״ם למה להסביר יתן

כי הבחירה: בית להיות מוכן לה', בית לעשות עשה "מצות הקרב בו פעמיםªמקריבים שלש אליו וחוגגין ות

שªבש. מקדשªה, לי 'ועשו "'אמר

: מוסיף שם, , יב כה ובהל לב חייבין ובממוª"והכל בעצמן ולסעד, םªות

וªא". המדברªשים כמקדש שים,

פשוטה! הלכה זו לכאורה ה גם יתחייבו לא שיםªמדוע וכי

במצו? זו ה ו הרמב״ם פתח הלכה, שבאותה: אלא בו שª"אין בלילה, המקדש את 'וביוםªין אמר:

ביום ט, טו- )במדבר המשכן' את (הקים מקימין

." בלילה ולא ב שהזמןªאם מצוה זו ביום, רק אפשרית המקדש יית

כי שיםª מש זª)פ״א, (ה קידושין מסכת וש בªיªגרמה, ו גרמן שהזמן עשה ממצוות! פטורות

וכ ומלך חיים ב פאלאג׳י חיים רבי שכתב מו הרמב״ם,)על

בשם שם( רב בכור: חי״א ש דיבור כדי תוך הרמב״ם כתב דיª"איך יםªי מצוות דכל רווחת דהלכה דמאחר לזווגם, דקשה גרמא שהזמן עשה זוª עשה ומצות פטורות, שים

ד׳ועשו למה בלילה, ולא ביום רק היא מקדש' לי

ד אחריו חייבותªכתב."? שים

העיקרוןªו,"לªה לאור להסביר יתן ב מצוות המקדשªכי ין ו היות הציבור, מצוות פשוטªהיא הציבור, מן חלק הן שים

חייבותªשתהיי3 ה כי האומר הכלל כי. פטורותª שים

המוטלות מצוות על חל גרמן, שהזמן עשה ממצוות על

, ה כפי שביאר הפרט רב גיª ברוך צבורגªחום ח״ב ברוך, )מקור

לט: (סי' כאª"ד הם הקהל, עם בכלל מישראלªשים."שים

3 הªאמ העקרון את קיבלו ולא אחרת שביארו יש אתªם ליישב יש כי וסברו "ל 'הכ בין חילוק ידי על ו׳בªהרמב״ם לªות' לדידם, שיםªיין'. יש חלק במצוות

שו בבªת מחויבות לא אך כ״כªות, בפועל. יה בהכ המתבטא המקדש וªהקמת

למשל ה פאלאג׳י ר״ח המוריה בפירושªה׳הר כתב וכן "ל; ' שם לרמב״ם, ;

ב וכ״כ מלכיאל דברי שו״ת יעקב ה״ח)קהילות 'סי (צט וכן 'סטייפלר׳ה בספרו

, שבועות) 'סי. (ט

ל ה-עולם 'בשם ב לז״נ הי בת״הורגן יצחק ת משפחתנו אסתר נו ז״ל גליקשטיין מרדכי בת ונעמי ד

עם זה ביחד לשכון רצון אפוא המבטא מקום הוא המקדש

יחד הקהל כל. , זה א- פסוק כה, פרק )שמות, א בפרשתªוכך קוראים וªו (ב:

רֵ֥בַּדְיַו" 'ה הֶ֥שֹׁל־מֶא. רֹֽאמֵלּ יֵ֣ªְל־בֶּא֙רֵבַּדּ לֵ֔אָרְשִׂי

יִ֖חוּ־לְקִיְו הָ֑רוּמְתּ תֵ֤אֵמ רֶ֣שֲׁא֙ישִׁל־אָכּ נּוֶּ֣בְדִּי וֹ֔בִּל

וּ֖חְקִתּ "יִֽתָרוּמְת־תֶּא

ליו, תןªהמיוחס הירושלמי, ובתרגום מובא אתר: על

בוּןְסִי" יַמָדֳק אָשׁוּתְרְפַא ןִמ לָכּ ֵעְרְתִיְדּ י יהֵּבִּל אָלְו

. אָמוּתְלַאְבּ בוּןְסִת תַי "יִשׁוּתָרְפַא

קחוִת בכפיה ולא לפ יª)=יקחו הפרשה ןִמ כל וªשידב, בוִל

הפרשתי. (את ב מדובר כי מדגיש לחץªהתרגום התרמה, אמיתית. דבה כפייה אמצעי ועוד חברתי הª כפסולים. כאן דבהªתפסים

הªואוט של מעומקªטי ותן, פ ימיªרצון מתוך לבוא צריכה

ליבו4. כתב וכך למשל בי י ר אלªאברב צחק: ()שם ב אדם שום יכריחו מאתª"שלא אלא הזאת, דבה ידב אשר איש ברצוןªכל שייתן מה יקחו לבו ו

."פשוª

ה לו וקדם שור בכור: ()שם הגזברים" יקחו מאת, העם מאת אלא בחזקה, ולא

." ידב אשר איש לבוªכל ו

בזה האריך וגם. מיוחסªרבי ו עוד וכ״כ רב יוסף קארו ה

בהתחלה: מהדו״ק, תרומה, פר' מישרים(, )מגיד ממה יותר אדם לשום בדברים אפילו יכפו "לא

. שלבו "דבוª

ה ואחריהם מלבי״ם: ה מן שלוקח על לקיחה לשון שבא ותןª"במקום

ממ' מת׳וªקח דרך הªברצון יש הבדל בין לשון ובין

מאתו' ש׳קח מאתו', לשון׳קח ש ברצוןªמציין ותן

איש' כל …מאת טוב' רצון בעל שה מציין ותןª, הוא ו שיכריחוהוªובחירה ע״י לא לבו, בטוב ותן

מפ." שיתן או וכדומהªאחרים הבושה י

מו״ר ולהשוואה, לחילופין, קליין שמעון הרב זאת מסביר

של תיאור ה ידי על ה ה כהן העם מן לוקח חטאי ב המופיע

עלי בית יג– פסוקים ב, פרק א' )שמואל (טז:

4 אך לא כך היא דעת ה צי״בª יהיה "אם כי אתר( על דבר, )העמק שמסביר

מצאª דבותª - בלי, כפיה גם כן תקחו את …תרומתי …אלא שיקחו בעל כרחן

יהיו לא אם."דבותª

וב 5 החייםª פש בדרך מוואלוז׳ין חיים רבי כתב בהגהה( ד, פרק א, )שער

: מוסר כווª"ולדרכי שתכלית תחשבו אל שר״ל ג״כ י״ל תיªו הוא עשיית

החיצו רצוªמקדש תכלית שכל תדעו אלא בתבªי. יתªי המשכן וכל כליו רק ה

תֶא טַפְּשִׁוּמ״םָעָה ִיםªֲהֹכַּה לָכּ ישִׁא חַבֶזַחֵבֹז אָוּב רַעַª ןֵהֹכַּה לֵשַּׁבְכּ רָשָׂבַּה גֵלְזַמַּהְו לשְׁשׁ םִיַנִּשַּׁה: דוָֹיְבּ הָכִּהְו יּוֹרִכַּב אוֹ דּוּדַב אוֹ תַחַלַּקַּב אוֹ רוּרָפַּב לֹכּ רֶשֲׁא

הֶל גֵלְזַמַּה ֲעַי חַקִּי ןֵהֹכַּה בּוֹ הָכָכּ וֹּשֲעַי לָכְל לֵאָרְשִׂי יםִאָבַּה םָשׁ: הÏִשְׁבּ םַגּ םֶרֶטְבּ רוּןִטְקַי תֶא בֶלֵחַה

אָוּב רַעַª ןֵהֹכַּה רַמָאְו ישִׁאָל ַחֵבֹזַּה הָªְתּ רָשָׂב לוֹתְצִל

ןֵהֹכַּל אֹלְו חַקִּי Îְמִּמ רָשָׂבּ םִא: יָח רֶאמֹיַּו לָשֻּׁבְמ יִכּ חַקְו Îְל יוָלֵא ישִׁאָה רֵטַּק ירוּןִטְקַי יּוֹםַכּ בֶלֵחַה

רֶשֲׁאַכּ הֶוַּאְתּ Îֶשְׁפַª יִכּ הָתַּע ןֵתִּת רַמָאְו לוֹ {אֹל}

." םִאְו אֹל יִתְּחַקָל הָקְזָחְב דברים בספר התיאור מן זה תיאור רחוק כמה יח,)פרק

ג– פסוקים: (ד

" הֶזְו הֶיְהִי טַפְּשִׁמ ִיםªֲהֹכַּה תֵאֵמ םָעָה תֵאֵמ יֵחְבֹז

חַבֶזַּה םִא שׁוֹר םִא הֶשׂ ןַתָªְו ןֵהֹכַּל םִיַיָחְלַּהְוַעֹרְזַּה

. הָבֵקַּהְו יתִאשֵׁר Îְªָגְדּ Îְירשִׁתּ Îֶרָהְצִיְו יתִאשֵׁרְו זֵגּ

Îְªצֹא ןֶתִּתּ". לוֹ

ו הכ משפט קליין הרב הסביר יםªה, , הוא " ולא העם", את מ

העם.""את העם בªותª לכהן, בספרªים המתואר לכהן יגוד

העם מן הלוקח. שמואל, אלו לכל העמוקה המשמעות החיתוםª בפסוק זכרת )דברים

: ה (יח, יִכּ" בוֹ רַחָבּ 'ה לָכִּמ Îיֶטָבְשׁ דֹמֲעַל תֵרָשְׁל -לוֹÎיֶה ֱא

םֵשְׁבּ,'ה הוּא יוָªָוּב לָכּ."יםִמָיַּה הכהן כª שבטיך", "מכל הªבחר כאשר כללªציגם, הוא ושא ת מתחייבת מדוע מבהירה זו תשתית שלªהשבטים. ועה

ומªתיª העם, ידי על גדªה הכהןª ידי על הלקיחה. שללת

ום של מק המקדש. לבית ביחס גם הוא כך, הªתיª של רצון,

אחדות5. ושל כך, ולכאורה להיות צריך הכ– בית סתªגם של מקום

של מקום 'התכª'כ של.'סותªסיה', . ואחדות רצון

אברהם מגן ב יש לכך ודוגמא ק: סי' כגª)או״ח ס״ק (ד לב הכª"המעכב בית הכªות בית יש אפילו סתªסת

סי ')ריב״ש מו בעיר מצוהªאחרת מלעשות הרבים ע

מה מד, סי' הלוי ר״י ורלג; (רלא ה ומדברי רא״ם,)ח״א

'סי (גª דª שס״ל ראה הכ הבית מכילהªאם סת

ליפרד אסורים אותם, שמואל משפטי ב וכ״כ. ')סי

." (מא

שממ לכם במעשיכםªלרמז אתם שתהיו עצמיכם את אתם תעשו וכן תראו ו כתב ומוכªהרצויים ראוים קדושים כולם וכליו. המשכן להשרותªית ים ושכªשכי מקדש לי 'ועשו זהו ממש. בתוככם אשרªתי שככל דייקא, בתוכם' תי

יªא תב את אותך כווªמראה תכלית וגו'. המשכן תיªית שכן תעשו את

."עצמיכם ודברים דומים מובאים ב וב מלבי״ם אלימלךª ועם, כל אחד לפי

וסג. וªוªדרכו

להיפרד מותר אם ש הוא לדבריו הªהרקע הפוסקים חלקו

כ בית להקים כדי חדשªמהציבור. סת

ריב״ש ה בשו״ת: כתב ר (גª)סי' להם לעשות יחידים באו אם שאמרת, מה "גם א וקמו לתפלה, למªמדרש אםªשים וע, תןª ב אותו משתקין ודאי אתªלשמוע? שמעכבין זיפה,

מזה גדול עוון ואין מצוה, מלעשות."הרבים

לחלק הריב״ש התיר שלא בסי' ()וגם שם תשובתו ובהמשך כ מבית להיפרד ולהקיםªמהצבור גדול צבור בו שיש סת

חדשªמ. יין

ה פסק וכך רמ״א: ז סע' קסב סי' ()חו״מ ב הכª"ויכולין מקוםªי לו שיש מי שכל לתקן סת שישכירªשאי לו צריך הªו בקצבה להםªו. ראה לב רוצים הכªואם בית להם אוªות אחר, סת לב הבאים הכªיחידים בית להם איןªות סת, ראוי והמוחה בידם, למחות יכולין אחרים

."זיפהªל

ל ה בשו״ת עומתם, רא״ם שאין לבאר באריכות כתב ')סי (גª הכ בבית שיש זמן כל מהרוב להיפרד מקוםªלמיעוט סת

ב וכ״כ לכולם. שמואל משפטי היאªו כך כי כאמור, ראה,

ה של דעתו גם אברהם מגן אחרו. יםªועוד

מאז ו היות ןי, להתבו יש כי חשבתי זאת, בעªולאור יªן

התפשטות- הª גיף COVID - 19 התרגל בעקבותª, ו,

, ביחידות אף לפעמים ]או להתפלל בחוץ השו יםªה׳סגרים' 'וכו

ה כורח. [סיבותªמפאת

קשה א מעט שיםªללא, כמובן זה לאחרים אך, הדבר היה

ל הפך חª טבעית 'שכªו׳ת של 'חדשות', קהילות וּªוצרו מאד, ל׳אחדוּ ההופכת כלשו מזגית', הªת של ו תשב״ץ ב דוראן רב

) ד: סי' (ח״ב, לא המזגיית שההרכבה ידוע… "…הדבר שארª מה אחד כל מצורת צורה שהורכבªבמורכב פרדים

יש אלא מהם, המורכב זה חדשה, צורה לו יםªופ

" לכאן באו חדשות 6.

6 שב ל בהקדמה עוד ראה – ההבח שכוªעל 'אחדות בין מזגיתªה ו׳אחדות 'ית'

שמעתתא מורה בוכיםª ב; חª'מפע בספר ובעיקר שם; ובפי' כב פרק ח״ב,

'ותªצפו של ה כשר רמ״מ – שמי פרק יª, , ירושלים)רוגאצ׳ובי (ו״תשל על ה

שכו- והרכבה מזגית קעגª'הרכבה עמ' ית', . קפד

7 שאי למקום תורה ספר הוצאת וªשל המשקל כבדת לא לשאלהª כאן תייחס דרור פרופ הרב מ״ש ראה עתה, לעת '. וכו עיר, של רחובה בשטח, 'מכובד,

," מ לצורך תורה ספר זמªהוצאת "יªיין במאמרו פיקסלר בשªש. , הªה ג״תשס

8 למב כגווª"פקודא לתתא מקדשא אªי דבי מקדשא דלעילא כמא דאת אמר

בגויה ולצלאה לתתא מקדשא בי י למב דאצטריך יי', פעלת לשבתך ªמכון עבודה אקרי צלותא דהא הוא בריך לקודשא ליה למפלח יומא בכל, צלותא כ בי למבªוההוא אצטריך ולאתקªשתא סגיא בשפירו ליה תקוªי בכל ליה יןªא

, בקיצור שהתארגª חדשות קהילות תורהªוצרו ספר על ו

ו מכובדªהמו7, במקום ח אי שאף מהם םªיש כל רואים

כ ב׳בית 'סתªצורך וכמה מכמה שמעתי )כך יותר קבוע

. (! שיםªא להתפלל להמשיך לא למה היא השאלה כן, : אם זאת מאפשר האוויר מזג )כאשר? (ברחובות במילים או

יש לבªהאם חובה או מצווה כªה בית סתªות, אחרות

להתפלל ו? דווקא בו

ב. – ועשו לי מקדש כולל מקדש'?'מעט

ב כתוב וז הר קכו, אª) (שא מקדש לי 'ועשו מהפסוק 'כי

הכ: בית על סתªלומדים כ. בי אקריª"דכל מקדש דעלמא "ישתא

ב מובא דומה ובאופן מהימ אªרעיא בשלח פרשת )שמות( ב )כרך

. דף8 בª עמוד (ט

יש כי אם יתןª להסיק מכאן ה כמו, לב כªחובה בית סתªות

לב המקדªחובה את ות שיש ש9? ה מדברי להלכה ראיה להביא קשה וז הר. הללו יש אך

ש כפי להלכה, זאת פסקו זאת להלןªשבכל. ראה ש וªיªכך פ כל לªעל יש מפורשת גמרא בªים, וªו ידון,

: ס()יז, ב הדריןªבמסכת איןª"ת הללו דברים עשרה בה שאין עיר כל יא:

בית ו בתוכה… לדור רשאי ת״ח ומלמד … סתªהכ

."…וקותªתי

יש כי ומוחצת ברורה ראיה להביא קשה מכאן גם אך וª

. כªלב בית סתªות חיוב

זאת עם, יחד ) ממיץ אליעזר רבי Metz בצרפת, ( ה- במאה

12, כי כתב תט מצוה ()יראים, המקדשªיש בין ברורה זהות ה הכ הכªלבית בבית השורה הקדושה לדידו, היאªסת. סת התפילות כי ]ומובן המקדש בבית ששורה הקדושה מעין

ה שהוקרבוªרב ות הכªו בבית סתªאמרות כªתקª הקªו גד

כי כותב הוא כך המקדש[. בבית הכ בית 'מורא 'סתªחובת

ובעתª המקדש, ממצוות''מורא וכי מצוו זו, דאורייתא ה

התורה []מן אסור וממילא. הכªל בבית מªהוג ביזיוןªסת הג

כ בי כªדהא בי לקבל קיימא דלתתא דלעילאªשתא המקדש בית דלעילא, שתא

תקו פולחªכל וכל אªוי וכל מאªוי יןªון דקאים דא לקבל, דא וההוא בי מקדשא אי כלהו כגווªושמשין משכªון דלעילא, הוהªא כלא במדברא משה עבד דקא א דבªכגוו מקדשא בי דלעילא, ביªא הוא מלכא שלמה ה כגווª בכלªייחא עלאה א תקוªאי בתקוªון למהוי ביªין דלעילא א ואחסª כªייחא בי הכי שתאªתא,

כגוו למהוי לאתקªו צלותא בית למהוי עלאה אªא תקו בכל שפירªאצטריך י יןªתקו בצלותא כמה."דאוקמוה

9 החי ספר כ; מ״ע ספה״מ רמב״ם למשל ראה זה, למצווה צהªביחס מצווה, וך

. ועוד

ב כמובא הוכחתו, אדם חיי מהגמרא היא, ו סע' יז, ()כלל

יִהֱאָו םֶהָל שָׁדְּקִמְל "טַעְמ בה, הכתובª דרש כט, א" ()מגילה

כ בתי "אלו יצחק: רבי ידי על ובתיª, סיות יא, טז ()יחזקאל

כי אומר הווה ". מדרשות בימי, וª, מקדש מורא חובת

הכª בתי על סתªאמרה.

ה פסקו וכך מהרי״ק – ה אות קסא, )שורש בעקבות אסר שאף

ועוד. , אדם("לª)ה חיי וה הכ בית גג בעליית לישון (סתªזאת כ בתי בין הבדל יש כי ברור וקושיאªאך הבית; להר סיות

ה הביא יפה כח, ב( מגילה )ל אבן טורי זה: בהקשר

" הכ מבית טפי קדוש הבית רקיקהªהר שהרי סת

שרי, הכªומ- בבית סתªעל, אסור הבית- ובהר

כדאמ ןªרי כיון והשתא סב(. )דף דברכות בפ״ט

הכ לכªדבבית אסור בגשמיªסת וס ם יªמפ

ל ש כן כ הגשמי, ם הבית. בהר דתע בפ״ג דחוªוהא עובדא גבי יט( )דף המעגלªית י

שעלו עד גשמי' וירדו שהתפלל ם מירושלי ישראל

"! מפ הבית איסוראªלהר איכא והא הגשמים י

הראשו10 והאחרוªרוב יםªים אמ לציין, כיªיש ם, םªאי הכ בית בקדושת ורואים כך, שקבעוהוªסוברים יסוד סת

. חכמים

מדי) חזקיהו יªרב פ כל הªעל ים, 1833-1904 ( חברון של רבה,

סג אות מד, כלל ב, מערכת חמד, ()שדי של חידושו לאור התלבט

ה יראים מעט 'מקדש של תורה דין יש כי שסברו הפוסקים ')ושאר

? לב חובה יש כªהאם בית סתªות הכ, (סתªבבית

כיª ראה האחרוª בכך. יםªחלקו שכותב, כפי, ובאמת

ג. – בניין בית הכנסת! חובה

מרבªש מצוותªיים מעין יש כי סברו בטורקיה, איזמיר י לב דאורייתא כªעשה בית דבריªות על והסתמכו סת,

הוא הראשון הזוהר. ) פלאג׳י חיים רבי 1788-1868 תוכחות,

ספר בשם תרומה, פר' חיים, למראהª' ('חמד אמ כי םªסבר ש במו או בתורה הוזכרה לא זו מכלªמצווה אך, המצוות, י

מקדש לי "ועשו במצוות כלולה שהיא לומר,"יש, מקום

10 רמב״ן לפי ד״ה כה, ב; מגילה שם; , א״רשב ו ריטב״א, מגילה א, ח בדפי ר״ן

האשכל; הרי״ף, ספר כד; סי' קצט אזהרות, ; , מבי״ט פרמ״ג ק סי', גªאו״ח

ק״ס; מז ורדיםªגי ת ח״או כלל, ב 'סי, לא. ועוד, ברם בספר חיים חפץ )פתיחה

הרב טען חיים( מים בבאר ז עשה הכהן מאיר ישראל דעת כי מראדין קגן

ה סמ״ג, הסמ״ק, וכן, לדידו הם דעת היראים עשה)כשיטת (קסד היא )מצווה

כך) דייק הרמב״ם, (ו ו איªממ דיוקיו אך סה(, ל״ת המצוות םªין. מוכרחים

11 וªראי, לעיל את המחלוקת בין ש״הריב ם״והרא על הצורך בפיצול בתי ואוליªכ אחת, גדולה קהילה יש בו במקום סיות מחלוקתםª כי לבאר יתן ב עצם לריב״ש קלוגר: הר״ש של הזו בחקירה הכªתלויה בית סתªיין הוא

אין הרא״ם ולדעת מלך'. הדרת עם 'ברוב מעלת על יפה עד זו מצוה ולכן מצוה, בב הכªמצוה בית הכªיין זוהי אלא מªסת, על למצוה, תªה שיהיה מקום מ לפצל אין לדעתו ולכן, עדיפה, עם' 'ברוב מעלת וממילא אחדªלתפילה, יין

יªהש הוא יש לבªוממילא חובה לדעתו כªה בית וªות סת.

הכהן אליהו רבי )בעל' מוסר שבט ' אליהו 'אגדות בספרו ', על

פ״ח- פאה הירושלמי, ע״ש. פליאה, ממדרש ראיה (ומביא

כתב דומה ובאופן מלמד אליעזר הרב ליקוטיםªיª)פ הלכה, י

א הל': (פ״ז, , א מצווה יהודים, עשרה מתגוררים בו מקום "בכל יתכ שבו בית לייחד זהªעליהם ובית להתפלל, סו כª בית אªקרא יא, תפילה הל' )רמב״ם. (סת לב גדולה שªומצווה חªותו, כה, )שמות: (אמר שׂוָּעְו" יִל שָׁדְּקִמ יִתְּªַכָשְׁו."םָתוֹכְבּ ואף שעיקר

ףªע ב המקדשªעל בית, יית להורותªכוו הפסוק ת לב המצווה הוא זו ממצווה ביתªשמתפשט ות

ש מטרת שכן ביתª. לייחד אחת, יהם סתªכ שכי והשראת ה' בישראלªלעבודת."תו

ה קלוגר ר״ש – ש קוª)שו״ת חיים, אªות סי' ועוללות, פרט טרס דף

( סח, א ב, סז- אף הוא כתב כי יש מעין דרב ןªמצוה ביתªלב ות

מצווה אם ה מבראדי הרב הסתפקªכ אך סת. ז ו ובעתª

דברים לעשות החובה מ' – למקדש' זכר ותªתק ה שאר כמו

חכמים וªשתיק ב למקדש זכר התבסס פסוק ה על ם

בירמיהו()ל, יז לה– אין דורש היא ""ציון ' דבעי מכלל

' דרישה מא, א ()סוכה – זה חיוב שמא, או, מהצורךª ובע

אכן; ו תפילה מקום להקים וªתיק חכמים כי ה על אדם

לו למצוא אדם של תפלה "אין כי, להתפלל מזומן מקום

הכª בבית אלא "סתªשמעת. ו, א ()ברכות 11 כי וטען הפליג דבר של שבסופו אלא היא תפילה ה אם

התורה. מן הכªסת ת ב מצות גם התורה, מן ביªמצוה ין

מחד מצא במשªשלא דרבªו מצוה ובגמרא ןªה ומכיון או

מאידך הªתק כי קלוגר הרב כªלב בית מסיקªות סת,

מהפסוק ומקורה דאורייתא. מצוה אכן שזו מסתבר

" כד, ה ()במדבר בֹ֑קֲעַי Îיֶ֖תֹªְכְּשִׁמ "לֵֽאָרְשִׂי אותו בוֹּ֥ה־טַּמ Îיֶ֖לָהֹא

קהª)ס חז״ל, הדרין דרשו ב( ב שלא לקלל רצה לעם ב כי כך כ12 בתי להם מדרשותªיהיו ובתי סיות.

מאד– מחודשים אלו דבריו תמיהות מעט לא. ומעוררים

לש קטªגדול בªיים וע״ע ים. הלוי מהר״י שו״ת 'סי), (מז בתשובת, אביו

ח״או) ב״ח 'סי (מו בביאור שיטת משה אגרות שו״ת וב, ידוןªב מהרי״ץ ת״שו לב חיים ב עוד וראה הרא״ם. ב״ח) 'סי (קי ביחס לשיטת. ש״הריב

וע״ע אגרות משה מ״חו), א״ח 'סי. (לח

12 יוח רבי: ןª"אמר מברכתו של אותו רשע אתה למד מה שם הגמ' לשון: זה - מדרשות תי כ בתי להם יהו שלא לומר ביקש בלבו, ובªהיה סיות מה טבו שכי תשרה לא יעקב, כהªאהליך בר אבא רבי אמר עליהם…: אªה כולם חזרו

"י כ מבתי חוץ הרªלקללה, זו, גמ' לביאור מ״ש וראה מדרשות". ומבתי סיות

אייבשיץ דף ג, דרוש )ח״ב, דבש' ב׳יערות (א, ª וה מהר״ל על אגדות בחידושי

. אתר

, יםª פ ל כ ל ע ה שו״ע ק סי' אª)או״ח, סע' (, דברי בעקבות פסק,

ה תוספתא יב הל' )ב״מ(פי״א ב שהובאה, רי״ף בדפיו ה, א ()ב״מ

וב רא״ש, ב״ב) א״פ 'סי (כד אתªב אחד לכוף יכולים העיר י כי

. לבªהש כªי בית סתªות

רבים' זה׳צרכי דין לכאורה שאלוª מכך ובע ש כפי. ראהª,

אך מ ה דברי פלאג׳י ר״ח בב הרואים אלו כל ייתª)וממילא

הכ מצווהªבית סת, (לכשעצמה להביןª יתן מדין זה כי

לי "ועשו של עשה מצוות לקיים; המצוות על כפייה

."מקדש בק עולים אלו עםªדברים אחד ה הרביªחת של ו הערתו של

, מקוצק אברהם רב ה שטייןªבור מסוכטשוב) 1839-1910 -

, אב״ח יªשו״ת חאוª זר: בהערה מב(, סי'

סיªהאומ' אברהם במגן כי "ם משמע סק״ח רע״ו

הכªב בית צורךªין רק מצוה לאו גופה הוא סת ד שכתב ממה לדבריו סמוכין קצת ויש. תפלה ) ב פרק יªרמב״ן העיר מגילה כה, ב( הכ הוהªדבית סת

מצוה תשמיש ה, קהלת רש״י ב אך, ט" מצוה

מסויימת וספר הכ סתªבית ו המקדש בית כגון

תורה", הכ בית סתªמשמע הואª מי שם. עיין

כן כמו תורה וספר המקדש בית כמו. מצוה גופה." הכ שªבית מעטªסת מקדש קרא

ב סבר ו יותר עוד הפליג לז( סי' )או״ח אברהם מעשה שו״ת

כי יש ו מאחר ביתªב יין בין גמורה ה א השוו לבªכ ייןªסת ה

הכ בתי את גם סתª, המקדש לב ותªצריך וממילא, לשמה

אין רשות פועל ל יהודיªאי ו כªלב בית! סתªות אם משיךª

את לב אסור יהיה אף שבדבריו, כמוªההיגיון בלילה, ותו

המקד. ש

אך ה האריכו שכבר כפי, די )יםªאסיפת חמד שדי בית מערכת

ו ו( כלל, סתªהכ ) אליעזר ציץ שו״ת וואלד בªהרב ברג, כב חלק

– יא( סי' זו לסברה יסוד. אין

. ד אין שום מצווה

ב שו״ת ( לח סימן ד אלעזרªמ)חלק חת האדמו״ר הגיב

שהוזכרו מסוכטשוב האדמו״ר שלªממו לדבריו קאטש

: לעיל

13 )מס' תמר בעלי כי לציין יש פ" פאה הל' ח, הªמסק מכאן הסיק ח(: הªשו לב יתכן שלא בª"משמע קבלת מספר יהיה עי״כ אם פאר היכל ישיבה יªות

ישיבה."מוגבל

14 גם כאן למד ה תמר עלי שו מסר ד( הל' פ״ה שקלים: הª)מס' ב ע״י ייתª"אם כ ת״חªבתי להחזיק האמצעים אין פאר סיות כª ת״ת הרי כולםªוספים, . גד כ בבית מפוארה תורה שתהא מבהכªומוטב פשוט שהתורהªסת פאר "ס

" אב… בשו״ת שכתב יªע״ד מבª סי' )חאו״ח (זר

שב במה תמוהים ז״ל דבריו הªבמחכת״ה הªה … דב ביהכªיסודו דרבª"ין מ״ע הוי ןª שיש ומלבד

… דבריו על הרבה לפקפק ב וªיªעיקר דחהª

. דב במ״ש ביהכªמעיקרו דרבª"ין מצוה הוי ןª […]

רעו, )סי' במג״א לאו דב משמע ח( ביהכªס״ק ª"ין

מצוה תשמישי רק בעצמותה כלל מצוה כמו ש ומה בהג״ה, שם )באבªשהעיר יªסתייע (זרª

שם, עיין, ט( )ה בקהלת רש״י מלשון זה לעומת

ª ראה ראי יל מצוהªאי ה ד ( פאה )סוף מירושלמי ה תªהכ ב ביªגמורה ין ןª דאמרי סת, " ח ורªיªדר' 'א

כ. באלין מטיילין הוון דלודªאושיעא ישתא אמר ח בר חמא שקעוªיªר' ממון כמה אושיעא לר' א

מר: ול א כאן! אבותי כמה אבותיךª שקעו פשות

," ב הוין יªלא באורייתאª דילעון שא כאן, עכ״ל

הירושלמי13.

מבואר ה'( פרק )סוף שקלים בירושלמי הוא וכן

יותר, ה תרעיי אלין אבין "דא״ר רבתא דסדרא

) = ר אתא וכו' גדול( ביהמ״ד של הפתחים 'אלו

לגביªמ א ה עבדית= מה חמי אמר ) הי ה משבח

" מר: ו ל א שעשיתי. מה ראה (עצמו ישראל וישכח

" היכלות ויבן, עושהו - בר הוי לא דילעוןª ש

) באורייתא" לע ליתן שעושיןªא תורה יי הו "=טוב משיב" עת בכל בªמצות והיכלותªיªו ים עכ״ל

עדה14 (הקרבן ".

דומה, באופן הרב ) ישראל יעקב מיכאל 1790 רודוס– 1856

ירושלים- כי כתב סי ימין, יד 'שו״ת (ª הציבור של הכפיה דין

ת כ ביªלב ות סתª מדיןª ובע רבים" צרכי על "כפיה הקיים

בהרבה הציבור. על החלים דברים

כי והוסיף הרבים את שיכפה מי אין בו במקום צורכי על

, ציבור מצווה שום אין כªלב בית. סתªות

גם כתב זה מעין ה הראשל״צ חזן רפאל יוסף רב מאיזמיר

) 1741-1820 – י, סי' חאו״ח, שיורי ח״ב, יו״ד, לב, חקרי (שו״ת כי שאי לבªציבור רוצה כªו בית איªות מצוותªסת בכך מבטל ו

מדרב ולא מהתורה לא. ןªעשה,

ב לצעירים בזמªתוכחה ישיבות וªיªי ומכאן ]…[ ידם. על מקופחים וחכמיה הדרª ספרים וארון ספרים של מהודרת כריכה על בהוצאות שמרבים

שאמ ואª. אלי זה משום בזה יש …והוªם לק עי״כ ספריםªוממעטין ות וספיםª בק ממעטין עי״כ אם בכריכהªאבל שקעו ספרים כמה הרי ספרים, ית אהª

ספרים ובארון, אהª וישכח ישראל עושהו ויבן היכלות של."ספרים

. ה לקדושה מקום מוכן –? מדבריהם

ה רמב״ם: א הל' יא, פ' תפילה, כתב()הל' לו להכין צריך מישראל עשרה בו שיש מקום "כל שיכ, תפלהªבית עת בכל לתפלה בו סו זה ומקום הכª בית בªקרא וכופין זהªסת, את זה העיר י ולקªלב בה״כ להם תורהªות ספר להם ות ביאיםª

."וכתובים

ה וכ״כ לבוש: ק סי' אª)או״ח סע' (,

חכמיםªתק "ת עשרה שם שיש במקום הוא ז״ל לבªב זה את זה שכופין בעיר, וגדולים חורין ותªי

אים הכ בית ולקªלהם וªסת תורה להם ביªות

שלא תשתכח ו״ח התפלה והתורה, וכתובים

." מישראל

ה פיי שטייןªר״מ מד סי' ח״ב או״ח משה אגרות ()שו״ת כי דייק כ בבית צורך היה לא הרמב״ם לשיטת לשםªאילו אלא סת

מישראל עשרה שיש מקום "בכל, תפילה היה צריך: לכתוב בציבור ולהתפלל להתקבץ עליהם."מצוה

להכין אלא""צריך כך כתב לא: אך כ. סתªבית

כן, אם לדעתוª כי ראה כªלב בית, סתªות דרב מצוה ןªיש

מבªה הבחירהªלמדת בית. ין

לפ כתב דומה יוªבאופן מצא הלברשטאם חיים זªרבי

) 1797-1876 לדייק יש כי ג סי' או״ח ח״א חיים, דברי שו״ת, (,

שכתב''צריך הרמב״ם מלשון ולא להכין כתב 'מצוה'

דרב אלא דאורייתא, מצוה בזה דאין. ןªלהכין

ה ברם, וייס אשר רב טרסª)קו פיי הר״מ לדברי שטייןªהגיב

ש: תשע״ו, תרומה פר' כªשבועי, קובץ יד, (ה

מש באגרות הפליג "לכאורה ה מצוה דהוי בהגדרה

וªדרב הבחירה, דבית דªן יותר ראה חכמיםªתיק ו

, בתפילה להתקבץ הציבור מצות דמלבד מצוה לב מיוחדªעליהם להיות ועבודה תפילה בית ות

זו קדושה עבודה לצורך."ומזומן

וב השולחן ערוך ק סי' אª)או״ח סע' (, : הוסיף במª"ו להתפלל מקום להם יש דאפילו ייןª"ל

מורה מצבם אם מ״מ להתפלל, בית ששוכרים

את זה ף לכו יכולים לב- בהכªשביכולתם ª"ות

זה"….

אומר– הוי הכªיש לבתי לחזור גדולה חשיבות ולאªה סת במ קבוע באופן והמרפסותªייªלהישאר הרחובות י

הקורוªלמי ומגיפת משבר בעקבות שהתחדשו. הªיהם

יש לציין עוד כי בספר משא עבודת קמהªייª)ת עמ' (א, הסביר

'קדושה לב׳להחיל 'המצווה' כªכי בית סתªות היא כדי על בו אולם שוכרים כאשר מתרחש שלא דבר התפילה, מקום

כ בית 'קדושת.'סתªאין

לב מהחובה כי מתבאר ישª: המקדש בית את ות לסיכום לב החובה את ללמוד שרצו כªאכן בית כדבריªות סת,

פלאג׳י חיים רבי זאת שהסביר וכפי. הזהר, שדעתו אלא

היא דעת קשים הם אף קלוגר הר״ש דברי כן, כמו מיעוט. .

לרוב ראי ישªהפוסקים, היותר לכל כי דרבªו, חיוב ןªו

קדושה בו להחיל. כדי המוכן, לתפילה ותªלב מקום תפילה

הקמח, כד בחייªרבי)ספר ו שכתב וכפי ערך ': הכ(' סתªבית

" הבו הכªכל בבית אחת כותל בªה שום או יןªסת

ואפי מועט, דבר לו אחד מסמר שם קבע ואפילו

גדול; זכות רי הז ה - ולתקו וªלצורכו ע יןªשהרי

הכ, כלליתªבית מצוה סת פרטיות מצוה ותחתיה

מאד. רבות לשם ואחת אחת מהם עבודה ובכל

ית. ברך"

כך ואף בª אמר ב: פתיחה )ויל(, רבה פתיחתותªאיכה )א( מדרש

" כ בבתי יעקב של שקולו זמן ובתיªכל סיות קולו שאין זמן וכל עשו, ידי הידים אין מדרשות,

כ בבתי הידªמצפצף מדרשות ובתי סיות ידי ים י

." עשו

תפלת שקול רצון לפªויהי לרצון יעלה וªו כל, אדון זכהªי כ לבתי ראשון, בשלב מהר, ללאªלחזור מדרשות ובתי סיות

וסכ מגבלות בªכל ה, א ברי ובשלב, ו גופא מעליאªות הורא

תפארתªש זבול לבית קודשªי הר על. וªו

" יםִתֹיאוִבֲהַו לֶא רַה יִׁשְדָק יםִּתְחַּמִׂשְו יתֵבְּב יִתָּלִפְּת םֶיהֵתֹלֹעו

" םֶיהֵחְבִזְו ןֹצוָרְל לַע יִחְּבְזִמ יִּכ יִיתֵב יתֵּב הָּלִפְּת אֵרָּקִי לָכְל יםִּמַעָה

ישעיהו) פרק נו, פסוק (ז

תפלתי בבית ושמחתים -, קולם מהיכלי לשמוע משפטם ואעשה

, (שם אליעזר מבלגנצי בי ר )

שלום שבת! ומבורך

הרב י' שמואל אליקן

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות